ניהול תקציב הוצאות משפחה זוג + 3 ילדים

[אין עוד מלבדו"]

אני לא קונה לחם בכלל
יש אצלנו חלוקה של לחם כל שבוע 5 לחם למשפחה
אני יודעת שבמודיעין עילית גם יש
כמה שנים שאני לא קונה יום אחד קניתי והייתי בהלם מהמחיר

 

[דעת ובינה]

איפה יש במחיר כזה ?

מודיעין עילית.
בד"כ המכירות הפרטיות.
(כמובן ביצים חתומות.)

 

[ח.ג.ג'.]

זה אומר לפרט ממש אילו מוצרים קונים כל חודש?

אני לא חושבת שרשימה ברמת המוצרים תהיה מידע מועיל, זה יותר מדי פרטים.
לוקחים את כל הקבלות ומחלקים לקטיגוריות - מוצרים יבשים, בשר, מוצרי חלב, חומרי ניקוי, טואלטיקה...
אפשר ככה לקבל מושג מהם הסעיפים השמנים. אם יש סעיף ספציפי שנראה לא הגיוני, או יקר, אפשר להתחיל לפרט אותו בצורה יותר מדויקת ברמת המוצרים.

 

[אין עוד מלבדו"]

מודיעין עילית.
בד"כ המכירות הפרטיות.
(כמובן ביצים חתומות.)

אני קונה לארג ב25
אצל משפחה
ביצים חתומות

 

[אליינה גילברט]

מודיעין עילית.
בד"כ המכירות הפרטיות.
(כמובן ביצים חתומות.)

יש מצב לדעת איפה במודיעין עילית?

 

[דעת ובינה]

יש מצב לדעת איפה במודיעין עילית?

לא יודעת מה האזור שלך.
רק ברחוב שלנו יש 2.

תנסי לברר בסביבתך
אפשר לשלוח הודעה באישי, ואם אני מכירה באזור אז בשמחה.

 

[לגדול נכון]

אנשים צריכים להיות ראלים אם אני יודעת על שכנה נתמכת מקופת צדקה וסל הקניות שלה פי 2 ממני
הרוב פינוקים ודברים לא בריאים
פשוט חבל לי עליה
היא יכלה לחסוך 500 שח לחודש רק מקניות (לשים בקופג למשל)

לא לדון.
יש אנשים שבשבילם לחיות בלי קורנפלקס או שניצל תירס במקפיא זו תחושת עניות.
לפעמים גם מה שנראה רצון להתפנק אצל האחד,
אצל השני זה ממש צורך.
מילה על אמונה:
הקב"ה זן ומפרנס לכל (לפעמים גם דרך קופת צדקה) כל אחד לפי צרכיו ואף רצונותיו.

 

[אני וביתי]

איפה יש במחיר כזה ?

בבני ברק יש כמה מקומות ובמכירות ביתיות. בכיכר ברטנורא למשל.

 

[אין עוד מלבדו"]

לא לדון.
יש אנשים שבשבילם לחיות בלי קורנפלקס או שניצל תירס במקפיא זו תחושת עניות.
לפעמים גם מה שנראה רצון להתפנק אצל האחד,
אצל השני זה ממש צורך.
מילה על אמונה:
הקב"ה זן ומפרנס לכל (לפעמים גם דרך קופת צדקה) כל אחד לפי צרכיו ואף רצונותיו.

אני לא דנה בכלל בכלל אם זה מה שעושה לה טוב אז בכיף
מסכימה איתך
שזה רק תחושת עניות זאת אומרת זה לא באמת זה רק תחושה רגשית שאפשר לעבוד על זה ובמקום זה לחיות בלי מינוס ולשים כסף בצד

אחר כך יתפלאו איך יש אברכים שחוסכים לחתונות
אם אני חוסכת 500 שח בחודש יותר מחברה שלי כי אני קונה בסופר פחות ממנה ופחות אוכל סטייל
ב 20 שנה הקרן היא 120,000 לא כולל הריביות והמדד

 

[חילך לאורייתא]

אני יגלה לכם סוד קטן.
אני מלווה כלכלי למשפחות, אחד הכלים לחיסכון באוכל.
זה כמובן רשימה וכו'
אבל.. לכל משפחה יש 2-3 מוצרים בקניה השבועית שבמידה והם לא יקנו אותם הם ירגישו שהבית ריק
לאחד זה קורנפלקס, לאחד זה בייגלך, וכו', כל אחד יש לו את המוצרים שאם הם חסרים הוא ירגיש
תחושת עניות, או שהוא ירגיש שהבית ריק.
תלמדו איזה מוצרים גורמים לכם להרגיש שהבית מלא עליהם אל תתקמצנו!

 

[לגדול נכון]

אני לא דנה בכלל בכלל אם זה מה שעושה לה טוב אז בכיף
מסכימה איתך
שזה רק תחושת עניות זאת אומרת זה לא באמת זה רק תחושה רגשית שאפשר לעבוד על זה ובמקום זה לחיות בלי מינוס ולשים כסף בצד

אחר כך יתפלאו איך יש אברכים שחוסכים לחתונות
אם אני חוסכת 500 שח בחודש יותר מחברה שלי כי אני קונה בסופר פחות ממנה ופחות אוכל סטייל
ב 20 שנה הקרן היא 120,000 לא כולל הריביות והמדד

תחושת עניות היא עניות.
איזהו עשיר השמח בחלקו ולהיפך...
לפעמים עדיף למשפחות להוציא 500 ש"ח בחודש על "פינוקים" (להגדרת אחרים) במקום ללכת לפסיכולוג ב- 1500 לחודש...

לגבי החסכונות של האברכים, תירצת קושיה על בן אחד בקושי.
מה אם לאברך יש 10 ילדים ועל הבנות הוא מתחייב 500,000 לדירה לא כולל הוצאות חתונה וכו'?

 

[אין עוד מלבדו"]

תחושת עניות היא עניות.
איזהו עשיר השמח בחלקו ולהיפך...
לפעמים עדיף למשפחות להוציא 500 ש"ח בחודש על "פינוקים" (להגדרת אחרים) במקום ללכת לפסיכולוג ב- 1500 לחודש...

זה בדיוק הבעיה שאנחנו עם גישה שונה
למה המשוואה היא - 500 שח פחות בקניות= פסיכולוג?

אצלי זה לא שאני לא קונה בגלל עניות אלא בגלל עשירות שרוצה לחסוך ולהשקיע. אני לא נקראת קמצנית בכלל
על אוכל ספציפית קשה לי להוציא כי זה משהו שנגמר ואין לי הנאה מזה
יש לי כסף ופקדונות בבנק ובקופג עשרות אלפים (אני יכולה להעלות צילום מסך) זה נובע מקניות בתבונה
אני לא מרגישה יותר עניה מכל העולם
לא חסר לנו בבית כלום
אני מכינה עוגות,לחמניות,יש ארוחות צהריים בשפע וגם פינוקים מידי פעם
הילדים שלי קטנים ככה שאין להם דרישות לבנתיים

 

[פירי]

זה בדיוק הבעיה שאנחנו עם גישה שונה
למה המשוואה היא - 500 שח פחות בקניות= פסיכולוג?

אצלי זה לא שאני לא קונה בגלל עניות אלא בגלל עשירות שרוצה לחסוך ולהשקיע. אני לא נקראת קמצנית בכלל
על אוכל ספציפית קשה לי להוציא כי זה משהו שנגמר ואין לי הנאה מזה
יש לי כסף ופקדונות בבנק ובקופג עשרות אלפים (אני יכולה להעלות צילום מסך) זה נובע מקניות בתבונה
אני לא מרגישה יותר עניה מכל העולם

יש אנשים שהזמן שלהם שווה להם, וגם תחושת הרווחה
בטוח שגם אם יבדקו ברמת פירוט כזאת את ההוצאות שלכם - יהיו אנשים שיצביעו על מה שבעיניהם מיותר והם אף פעם לא הרגישו צורך לקנות אותו
לחשבן כמה עולה לבן מתוק יותר מרגיל, ואולי אפשר להכין לבד מעדן עם חתיכות פרי סוג ב', או ההבדל בין לבשל עם קטניות ברורות שזורקים לסיר ועוף מחולק, לבין לברור קטניות לנפות קמח לבשל מחלקי העוף שיש כרגע מהמבצע -
יכול להיות ההבדל של עוד שעת שינה ששווה עוד שעות עבודה וחיים רגועים ששווה יותר מכל החסכון שהיה אפשר לצבור בדרך הזאת.

 

[אין עוד מלבדו"]

יש אנשים שהזמן שלהם שווה להם, וגם תחושת הרווחה
בטוח שגם אם יבדקו ברמת פירוט כזאת את ההוצאות שלכם - יהיו אנשים שיצביעו על מה שבעיניהם מיותר והם אף פעם לא הרגישו צורך לקנות אותו
לחשבן כמה עולה לבן מתוק יותר מרגיל, ואולי אפשר להכין לבד מעדן עם חתיכות פרי סוג ב', או ההבדל בין לבשל עם קטניות ברורות שזורקים לסיר ועוף מחולק, לבין לברור קטניות לנפות קמח לבשל מחלקי העוף שיש כרגע מהמבצע -
יכול להיות ההבדל של עוד שעת שינה ששווה עוד שעות עבודה וחיים רגועים ששווה יותר מכל החסכון שהיה אפשר לצבור בדרך הזאת.

לא נכנסת לרזולוציות כאלה
אצלי זה גם נובע משמירה על הבריאות

אני אומרת לך שזה פסיכולוגי את מציירת את זה עני ומסכן
הילדים לא ידעו אם בררת קטניות לבד למשל והם ישמחו בלחמניות ועוגיות מאפה בית
גם אם שבוע אחד את קונה ירקות מסוג אחד כי זה יותר זול הם לא יסבלו מזה
זה תלוי מה ההורים משדרים ומה התחושה הפנימית

 

[דעת ובינה]

יש אנשים שהזמן שלהם שווה להם, וגם תחושת הרווחה
בטוח שגם אם יבדקו ברמת פירוט כזאת את ההוצאות שלכם - יהיו אנשים שיצביעו על מה שבעיניהם מיותר והם אף פעם לא הרגישו צורך לקנות אותו
לחשבן כמה עולה לבן מתוק יותר מרגיל, ואולי אפשר להכין לבד מעדן עם חתיכות פרי סוג ב', או ההבדל בין לבשל עם קטניות ברורות שזורקים לסיר ועוף מחולק, לבין לברור קטניות לנפות קמח לבשל מחלקי העוף שיש כרגע מהמבצע -
יכול להיות ההבדל של עוד שעת שינה ששווה עוד שעות עבודה וחיים רגועים ששווה יותר מכל החסכון שהיה אפשר לצבור בדרך הזאת.

עוד דבר,

גם אם ההורים (או אחד מהם) במוטיבציה גבוהה לחסוך איפה שאפשר,
כי הם רואים את התגמול באופן מיידי למדי - בחיסכון או בהיפרדות מהמינוס,

כדאי מידי פעם להסתכל אחורה על הילדים לראות איך הם חיים עם הקיצוצים או הההגבלות. כמובן שלא צריך להעמד דום על כל עקימת אף מצידם. אבל גם לא נרצה שיחיו באופן תמידי בתחושת 'אין' או 'לא עכשיו'

נהיה רלוונטי יותר ככל שהילדים גדלים.

 

[פירי]

זה בדיוק הבעיה שאנחנו עם גישה שונה
למה המשוואה היא - 500 שח פחות בקניות= פסיכולוג?

אצלי זה לא שאני לא קונה בגלל עניות אלא בגלל עשירות שרוצה לחסוך ולהשקיע. אני לא נקראת קמצנית בכלל
על אוכל ספציפית קשה לי להוציא כי זה משהו שנגמר ואין לי הנאה מזה
יש לי כסף ופקדונות בבנק ובקופג עשרות אלפים (אני יכולה להעלות צילום מסך) זה נובע מקניות בתבונה
אני לא מרגישה יותר עניה מכל העולם

אני מסכימה שחשוב לבדוק כמה הולך על מה
אבל אחרי שיודעים, וכמובן מגלים שיש את זה, מותר להשתמש בכסף שה' נותן לנו בשביל לחיות ברוגע

פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון
מצודת דוד:
"פותח" - אתה פותח את ידך ומשביע לכל חי לפי רצונו ותאותו

 

[אין עוד מלבדו"]

אני מסכימה שחשוב לבדוק כמה הולך על מה
אבל אחרי שיודעים, וכמובן מגלים שיש את זה, מותר להשתמש בכסף שה' נותן לנו בשביל לחיות ברוגע

פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון
מצודת דוד:
"פותח" - אתה פותח את ידך ומשביע לכל חי לפי רצונו ותאותו

אני כמה שנים חוסכת ככה לכיף שלנו
הילדים קטנים וזו הזדמנות מצוינת

 

[ח.ג.ג'.]

כמה דברים על תחושת רווחה:

אבל.. לכל משפחה יש 2-3 מוצרים בקניה השבועית שבמידה והם לא יקנו אותם הם ירגישו שהבית ריק
לאחד זה קורנפלקס, לאחד זה בייגלך, וכו', כל אחד יש לו את המוצרים שאם הם חסרים הוא ירגיש
תחושת עניות, או שהוא ירגיש שהבית ריק.
תלמדו איזה מוצרים גורמים לכם להרגיש שהבית מלא עליהם אל תתקמצנו!

זו עצה נכונה, אבל עלולה להיות מסוכנת.
יש אנשים שעלולים לשמוע דבר כזה, ולהוסיף לסל שלהם שלושה מוצרי מותרות...
או אפילו לא להוסיף, אלא רק לקחת את החלק של לא להתקמצן על מה שגורם להם להרגיש טוב, ולשכוח את החלק של לחסוך בכל השאר.
אז אני רק רוצה להדגיש, למקרה שזה לא מספיק ברור מאליו, שזו עצה שאמורה לאזן קיצוצים וחסכנות, ולא משהו שבא בפני עצמו...

תחושת עניות היא עניות.
איזהו עשיר השמח בחלקו ולהיפך...
לפעמים עדיף למשפחות להוציא 500 ש"ח בחודש על "פינוקים" (להגדרת אחרים) במקום ללכת לפסיכולוג ב- 1500 לחודש...

יש אנשים שהזמן שלהם שווה להם, וגם תחושת הרווחה
בטוח שגם אם יבדקו ברמת פירוט כזאת את ההוצאות שלכם - יהיו אנשים שיצביעו על מה שבעיניהם מיותר והם אף פעם לא הרגישו צורך לקנות אותו
לחשבן כמה עולה לבן מתוק יותר מרגיל, ואולי אפשר להכין לבד מעדן עם חתיכות פרי סוג ב', או ההבדל בין לבשל עם קטניות ברורות שזורקים לסיר ועוף מחולק, לבין לברור קטניות לנפות קמח לבשל מחלקי העוף שיש כרגע מהמבצע -
יכול להיות ההבדל של עוד שעת שינה ששווה עוד שעות עבודה וחיים רגועים ששווה יותר מכל החסכון שהיה אפשר לצבור בדרך הזאת.

גם בדברים האלו, צריך איזון, וצריך בעיקר המון כנות עם עצמנו.
אנשים מספרים לעצמם הרבה יותר מדי בקלות שבלי X הם יצטרכו פסיכולוג, ושחיסכון ב-Y זה דקדוקי עניות שיגרמו להם להרגשה רעה. זו דרך קלה להתחמק מהצורך להתמודד.
זה נחמד לחיות ברמה גבוהה ולשלם עוד קצת כדי לחסוך זמן וטרחה ולהרשות לעצמנו פינוקים, אבל לפעמים זה לא הולך יחד עם אחריות כלפי ההווה והעתיד הכלכלי של המשפחה. במקרים כאלו צריך לשאול את עצמנו בכנות האם זה חופשה או פסיכולוג, או שאולי בעצם הויתור על החופשה הוא לא נעים, אבל גם לא נזק פסיכולוגי.

 

[פירי]

גם בדברים האלו, צריך איזון, וצריך בעיקר המון כנות עם עצמנו.
אנשים מספרים לעצמם הרבה יותר מדי בקלות שבלי X הם יצטרכו פסיכולוג, ושחיסכון ב-Y זה דקדוקי עניות שיגרמו להם להרגשה רעה. זו דרך קלה להתחמק מהצורך להתמודד.
זה נחמד לחיות ברמה גבוהה ולשלם עוד קצת כדי לחסוך זמן וטרחה ולהרשות לעצמנו פינוקים, אבל לפעמים זה לא הולך יחד עם אחריות כלפי ההווה והעתיד הכלכלי של המשפחה. במקרים כאלו צריך לשאול את עצמנו בכנות האם זה חופשה או פסיכולוג, או שאולי בעצם הויתור על החופשה הוא לא נעים, אבל גם לא נזק פסיכולוגי.

דבר ראשון לא מדובר על אנשים שאין להם, והברירה היחידה היא להצטמצם.
לא רק מה שלא יוצר נזק כספי של תשלום לפסיכולוג הוא נזק
אולי אצלכם זה אחרת, יש פעמים שהחישובים האלה והניסיונות להגדלת ההכנסות בסכומים כאלה לא שווים את הזמן והאנרגיה שהם לוקחים. כנראה יש אנשים שלהם זה בא בקלות ואפילו כיף, אז מצוין. רק היה נראה שזה כמעט עוול לא לקנות במינימום האפשרי

 

[רוחי ב]

זה נחמד לחיות ברמה גבוהה ולשלם עוד קצת כדי לחסוך זמן וטרחה ולהרשות לעצמנו פינוקים, אבל לפעמים זה לא הולך יחד עם אחריות כלפי ההווה והעתיד הכלכלי של המשפחה. במקרים כאלו צריך לשאול את עצמנו בכנות האם זה חופשה או פסיכולוג, או שאולי בעצם הויתור על החופשה הוא לא נעים, אבל גם לא נזק פסיכולוגי.

חופשה זה הרבה כסף, ובהחלט מצדיק חשיבה האם זה צורך דחוף או לא,
אבל חשבון של שקלים לכאן ולכאן, כמו ש @פירי אמרה, לא שווים את האנרגיה והזמן שמשקיעים בהם.
אישית, קל לי יותר לוותר על חופשה או ביגוד לעצמי או לילדים מאשר על לבן תות או אורז ברור, אני מיד מרגישה את האימפקט של החסכון הזה, לא כמו השקלים שאספתי בהפרש בין אורז ברור או לא.
האמת שאני מכירה הרבה אנשים הפוכים ממני, שמעדיפים לחיות ממש בדקדוקי עניות ביום יום (בעיני כמובן) ולאפשר לעצמם חופשה מטורפת או ביגוד יקר, או רכב או ווטאבר, אז כנראה שזה ממש תלוי אופי, אישיות, חינוך ומנטליות.