דרוש מידע מחירי הסופגניות, עד היכן??

[ישראל בן צבי]

אם כבר מדברים.
זה לא כמו שקרה עם הקמח?
מכרו לנו קמח מנופה 5 ב-10.
זרקנו את הנפה כי התליעה מחוסר שימוש ולמה לנפות שיש כל כך זול...
ועכשיו המחירים של הקמח המנופה יכולים להגיע גם ל7 ש"ח. ולא ברשתות יקרות.
ועכשיו גם אם נרצה לחזור לנפות כבר שכחנו איך עושים את זה...

יש 4.9
משנת יוסף 10 ב 47

 

[ישראל בן צבי]

שתי אפשרויות:
אולי תיסגר המאפיה.
אולי תוריד מחירים.

שתי אפשרויות להרויח כסף
1 למכור בזול והרבה
2 למכור ביקר קצת

 

[ואהבת כמוך]

ממש מוגזם !! עלו ממש

 

[emma]

שטראוס מייקרת את מוצרי השוקולד והקפה שלה בעד כ-18%

 

[אימון- והנחייה בNLP]

אכפת לי הבריאות. מאדד.
אבל בשביל הבריאות נפש נפרגן לילדים סופגניות קנויות פעם בשנה
וזה יקרר להחריד

בלת"ק
או לחילופין:
אכפת לי המחיר מאוד.
אבל בשביל בריאות הנפש נפרגן לעצמנו ע"י קנייה לילדים פעם בשנה
אפי שזה יקר "להחריד"

 

[מרכז מידע]

בורקסים למדנו לקנות באושר עד קפוא ולאפות סמוך לארוע

אגב כרגע במבצע ב8.9 {במקום 17}

מאפית יעלה

נוסטלגיה מקניות בגאולה/רב שפע, רוגלך לכל הילדים ב5 ש״ח...

עכשיו המחירים של הקמח המנופה יכולים להגיע גם ל7 ש"ח. ולא ברשתות יקרות.

באושר עד מחיר כמעט קבוע 4 ב18
תקופה היה 3 ב11
ואם אין מבצע אז עולה 4.9

באופן כללי כבר כמה שנים אנחנו לא אוכלים סופגניות, ועדיין יכולים לקרוא בפרוג..פלאי פלאים..

 

[התותח מאמזון]

היתה כתבה לאחרונה באחד הערוצים, על סופגניות שנמכרות ב 45 ש"ח, שעלות החומרים שלהם נע בין 3 ל 5 ש"ח.

כמה אחוזי רווח? תעשו לבד את החישוב.

 

[רוחי ב]

את אותה דחיית סיפוקים הייה לי בתור ילדה
אז 2-3 ש"ח היו שווים כמו 6 היום
וקנינו רק בחנוכה, סיבה למסיבה.
לא מבינה מה נורא שילד רואה סופגניה ולא קונה.

+1

 

[עוגת בוקר]

את אותה דחיית סיפוקים הייה לי בתור ילדה
אז 2-3 ש"ח היו שווים כמו 6 היום
וקנינו רק בחנוכה, סיבה למסיבה.
לא מבינה מה נורא שילד רואה סופגניה ולא קונה.

+1

כל מילה.
רק שזו לא אמורה להיות המציאות. לכן זה כואב.
זה לשלם על סתם, בלי סיבה ולהרגיש מנוצלים.
ואל תגידו אל תקנו, כי זה לברוח מהבעיה.

קקאו ושוקולד עלו לשמים כי סיפרו לנו שמזג האויר השפיע על צמיחת עצי הקקאו,
ונוצר מחסור.
סופגת.
אבל כאן מה?

 

[רחלה 123]

רק שזו לא אמורה להיות המציאות. לכן זה כואב.
זה לשלם על סתם, בלי סיבה ולהרגיש מנוצלים.
ואל תגידו אל תקנו, כי זה לברוח מהבעיה.

את האמת שמעולם לא התלהבתי מסופגניות.
הרבה יותר כואב לי לשלם על פירות ירקות וביצים כ"כ הרבה כסף.
סופגניה זה רק סופגניה, גם ככה אח''כ משלמים מלא כסף למכוני כשר רק כדי להוריד את כל הקלוריות.

 

[ח.ג.ג'.]

כל מילה.
רק שזו לא אמורה להיות המציאות. לכן זה כואב.
זה לשלם על סתם, בלי סיבה ולהרגיש מנוצלים.
ואל תגידו אל תקנו, כי זה לברוח מהבעיה.

הפוך. הגישה שאומרת שדברים מסוימים "אמורים" לא לעלות יותר ממחיר שרירותי כלשהו שהחלטנו שהוא נכון, היא זו שיוצרת את הבעיה.
הזכירו פה את מחאת הקוטג', זה בדיוק אותו דבר.
אנחנו דור השפע ואנחנו בטוחים שמגיע לנו לחיות ברמת חיים מסוימת.
אם משהו שאנחנו חושבים ששייך לרמת החיים שלנו יקר לנו מדי, זה לא "אמור" להיות.
אנחנו נקטר ונשלם כי אנחנו לא מסוגלים לחשוב על האפשרות להוריד את המוצר הזה מסל הצריכה שלנו. הוא הרי מגיע לנו.
אם אנחנו מרגישים שיש דברים שאנחנו "אמורים" לקבל, נמשיך להוציא עליהם את הכסף, והמחיר שלהם ימשיך לעלות. רמת החיים רק עולה ועולה. רואים הבדל ממש בין היום ללפני עשר שנים, ובין לפני עשר שנים ללפני עשרים שנה.
שכחנו את האופציה לא לקנות.

 

[קוביית קרח]

מתנגדת ל"חינוך פיננסי" ובמיוחד על שקלים
אני גדלתי בשיטה שההורים יחליטו אם לקנות או לא והם לא חייבים דוח על השיקולים אבל אף פעם לא אמרו לנו לא קונים כי יקר. חושבת שילדים צריכים לחיות בהרגשה של רווח כלכלי ולא בתחושת מחסור
במיוחד היום זה קריטי. ויש מחקרים ענפים על כך.

אגב, אני לא חושבת שאלו שחונכו פיננסית יודעים לכלכל את עצמם טוב יותר מהאחרים. לא הוכח.
כן הוכח שילד שחי בתחושת מחסור עלול להגיע למקומות לא טובים. (לרב יעקובזון יש גם מה לומר בנושא הזה)

+1

ואני גם בעד להתארגן לחג חנוכה כמו לכל חג אחר
כמו תחפושת לפורים
אפיקומן לפסח
כך גם סופגניה או כל קשקוש אחר לחנוכה
לא חושבת שלשלם 6 שקל לסופגנייה אחת לילד זה משו שאי אפשר לעמוד בו
החומרי גלם של הכנה עצמית יעלו הרבה יותר.
כמויות שמן,ריבת חלב,שוקולד ועוד.

 

[Rachel - Art]

אצלנו יש

לא. אני לא צוחקת
נכנסתי אתמול למאפיית הXXX בבני ברק ונחרדתי

מחיר סופגנייה במילוי ריבה קפץ ל6 ש"ח
מילוי ריבת חלב 12 ש"ח (!!)

סתם שואלת
נראה לכם שפוי?

כולה סופגניה ...

(ולא, לא דברתי על גולדיס וכו')

אצלנו עולה 3.5 לסופגניה.

 

[איטי פטיטי]

אני לא מבינה מה עניין ההטפות כאן - בסה״כ פותחת האשכול דיברה על עליית המחירים ההזויה במחירי הסופגניות...
ואיך שהוא רוב התגובות כאן מחנכות ומטיפות על דחיית סיפוקים, התנהלות כלכלית נבונה, בריאות ומזון מתועש...
מה הקשר???
בואו נהיה כנים עם עצמינו, כן, יש כאן עליית מחירים מטורפת ולא מוצדקת בהכרח, וכל הטיפטופים כאן למעלה לא פותרים את הבעיה, הם רק מעלימים עין...

האמת עצוב לי שסופגניה - מאכל כ״כ עממי ופשוט הפך להיות רק לעת מצוא. זה מראה על מגמה ממש עצובה בשוק - הכל הכל נהיה יקרררר

 

[ח.ג.ג'.]

מתנגדת ל"חינוך פיננסי" ובמיוחד על שקלים
אני גדלתי בשיטה שההורים יחליטו אם לקנות או לא והם לא חייבים דוח על השיקולים אבל אף פעם לא אמרו לנו לא קונים כי יקר. חושבת שילדים צריכים לחיות בהרגשה של רווח כלכלי ולא בתחושת מחסור
במיוחד היום זה קריטי. ויש מחקרים ענפים על כך.

אגב, אני לא חושבת שאלו שחונכו פיננסית יודעים לכלכל את עצמם טוב יותר מהאחרים. לא הוכח.
כן הוכח שילד שחי בתחושת מחסור עלול להגיע למקומות לא טובים. (לרב יעקובזון יש גם מה לומר בנושא הזה)

חינוך פיננסי לא חייב לבוא עם תחושת מחסור.
צריך ללמוד מתישהו לא לקנות דברים כי הם יקרים. ילד שאף פעם לא שומע את השיקול הזה בתור טיעון לא לקנות, מתי הוא אמור ללמוד לעשות את השיקול הזה בעצמו?
ילדים יכולים לדעת שמצד אחד עושים גם שיקולי מחיר, ומצד שני יש מספיק לכל מה שצריך וגם לכמות מסוימת של מה שרוצים.
אם אני זוכרת נכון דווקא יש מחקרים על זה שילדים שלא מדברים איתם בכלל על כסף גדלים בלי יכולת לנהל כסף.

 

[ח.ג.ג'.]

האמת עצוב לי שסופגניה - מאכל כ״כ עממי ופשוט הפך להיות רק לעת מצוא. זה מראה על מגמה ממש עצובה בשוק - הכל הכל נהיה יקרררר

זה בדיוק העניין, זה חלק מהכל

 

[ניצפ]

חינוך פיננסי לא חייב לבוא עם תחושת מחסור.
צריך ללמוד מתישהו לא לקנות דברים כי הם יקרים. ילד שאף פעם לא שומע את השיקול הזה בתור טיעון לא לקנות, מתי הוא אמור ללמוד לעשות את השיקול הזה בעצמו?
ילדים יכולים לדעת שמצד אחד עושים גם שיקולי מחיר, ומצד שני יש מספיק לכל מה שצריך וגם לכמות מסוימת של מה שרוצים.
אם אני זוכרת נכון דווקא יש מחקרים על זה שילדים שלא מדברים איתם בכלל על כסף גדלים בלי יכולת לנהל כסף.

אני מהילדים שלא שמעו אף פעם שאי אפשר לקנות כי אין כסף. חונכתי שלא קונים כי כך ההורים החליטו ואבא ואמא יודעים הכי טוב מה טוב לילדים שלהם. עם השנים קיבלתי הבנה כלכלית.
עובדת במשרת כספים יחסית בכירה ובא נגיד שקשה לי לומר על עצמי שאני לא יודעת להתנהל כלכלית...

כל אחד שיעשה את מה שמתאים לו. לי זה בוער ממש לא לומר לילדים שלי ובמיוחד לא על סופגניה שעולה כמה שקלים יותר ממה שתכננתי - אי אפשר לקנות כי זה יקר מידי.
מה הילד מרגיש? איפה תחושת הבטחון שלהורים שלי יש כל מה שצריך כדי לגדל אותי?

 

[BIZZARC- עשירה]

זה קטע שלא זכור לי כילדה שקיבלנו סופגניות על ימין ועל שמאל
מסיבת חנוכה בגן / בבי"ס ויומים בחנוכה
בפעמים שהלכתי עם הבן שלי באזור של מאפיות והוא ביקש סופגניה, אפילו לא בדקתי את המחיר, רק אמרתי שבחנוכה הוא יקבל סופגניה כי בראש שלי זה- מה הקשר לאכול סופגניה לפני חנוכה

 

[ח.ג.ג'.]

אני מהילדים שלא שמעו אף פעם שאי אפשר לקנות כי אין כסף. חונכתי שלא קונים כי כך ההורים החליטו ואבא ואמא יודעים הכי טוב מה טוב לילדים שלהם. עם השנים קיבלתי הבנה כלכלית.
עובדת במשרת כספים יחסית בכירה ובא נגיד שקשה לי לומר על עצמי שאני לא יודעת להתנהל כלכלית...

כל אחד שיעשה את מה שמתאים לו. לי זה בוער ממש לא לומר לילדים שלי ובמיוחד לא על סופגניה שעולה כמה שקלים יותר ממה שתכננתי - אי אפשר לקנות כי זה יקר מידי.
מה הילד מרגיש? איפה תחושת הבטחון שלהורים שלי יש כל מה שצריך כדי לגדל אותי?

עם השנים קיבלת הבנה - זה בדיוק העניין. זה לוקח זמן ללמוד.
יש כאלו שלומדים את זה יותר בקלות מאחרים, וכאלו שפחות. יש כאו שמתחילים להיות עצמאים עם כסף מוקדם ולומדים את זה מוקדם. אבל יש לא מעט כאלו שרק מתחילים ללמוד את זה בתור זוג צעיר. מתחילים את החיים עם כמה שנים טובות של טעויות - ועד שהם מתאפסים כבר יש 2-3 ילדים ואיזה חוב נחמד.

כדי שלילדים תהיה תחושת ביטחון הם צריכים לא רק לשמוע מה אי אפשר אלא גם לדעת שיש כסף למה שצריך. לא אומרים רק "יקר מדי", אלא מסבירים שיש לנו תעדוף. תעדוף זה משהו שנשמע אחת לגמרי מאשר מחסור. (לא צריך הרצאה כל פעם שאומרים לא על משהו, כן? העיקר שזה בשיח). דווקא ילדים שלא שומעים כלום על כסף מפתחים לפעמים חוסר ביטחון, כי הם אמנם לא שומעים שאין אבל גם לא שומעים שיש, וכשהנושא מסתורי הוא גורם חשש.
וכן, כדאי גם לא תמיד להגיד רק לא, אלא לפעמים כן. פשוט לא צריך לפחד להגיד שלא קונים בגלל שיקר.

 

[Shimshonon]

כשמשהו יקר בצורה של הפקעת שערים צריך להחרים את הקנייה שלו
והנה דוגמאות מחכמינו ז"ל שנגעו בהלכה בשל התייקרות והפקעת שערים

בזמן שכתוצאה מריבוי היולדות "עמדו הקינים בירושלים בדינרי זהב", דהיינו מחירו של כל קן היה דינר זהב, דינר זהב הוא שווה ערך ל-25 דינרי כסף, ואז נשבע רבן שמעון בן גמליאל ואמר: "המעון הזה [לשון שבועה] לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרין" שכל קן יימכר בדינר כסף. "נכנס לבית דין ולימד האשה שיש עליה חמש לידות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה. ועמדו קינים בו ביום ברבעתים", דהיינו ירד מחיר הקן לרבע דינר כסף – הוזלה של פי מאה!

התייקרות המחירים המופרזת של הקינים היתה עלולה לגרום שהנשים היולדות לא יביאו אפילו קורבן אחד, ויאכלו קודשים בטומאת הגוף, ובשל כך התערב רשב"ג משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (רע"ב שם).

ובמסכת סוכה מסופר שכאשר מוכרי ההדסים הפריזו במחירם, דרש מהם שמואל שימכרו במחיר סביר, שאם לא יורה בציבור שההלכה היא כר' טרפון, שניתן לצאת ידי חובה בשלושה הדסים קטומים. כיוצא בזה מסופר במסכת פסחים כי שמואל התערב באופן ישיר כדי למנוע עליית מחירים, כשהזהיר את סוחרי הקדירות לאחר הפסח, שאם לא ימכרו במחיר רגיל וסביר, הוא יפרסם ברבים שהלכה כר' שמעון הסובר שקדירות ישנות שבלעו חמץ, מותרות לאחר הפסח. ומבואר בגמרא כי שמואל עצמו אכן סובר כר' שמעון, ואין המדובר על "איום מדומה" על הסוחרים. אלא ששמואל איים על סוחרי הקדרות שהיו מוכרים במקומו של רב, שפסק כר' יהודה שקדירות שבלעו חמץ בפסח יש לשוברן, ומ"מ כדי למנוע עליית מחירים איים עליהם שמואל שיפרסם ברבים שהלכה כר' שמעון.