דרוש מידע הורים לבת כיתה ז' בירושלים - סמינרים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
ואיי ואחרי כל התגובות פה ואני מרגישה קצת אמממ תמימה
וכולן פה יודעות וחכמות ומקושרות..

מה עושה ילדה שאמא שלה לא מבינה כלום בסמינרים :(
אין צורך שתרגישי ככה, המערכת הזו באמת קשוחה וקשה
בגדול חשוב שתשימי לה לכמה פרמטרים:

1. סגנון המשפחה שלכם - פתוח/שמור . (לרדת עד לרמת הדקויות הקטנות)
2. הרמה הלימודית של הבת, והיכולות שלה להשתלב במסגרת תובענית.
3. האופי של הבת שלך, יש בנות שקטות יותר בסמינרים הגדולים, אבל הן בדרך כלל פחות נהנות. לפחות בשנתיים הראשונות.

יש את 3 הסמינרים הגדולים - החדש, הישן, והסניף - איך שאת מתארת את המצב כרגע, פחות נשמע לי שיש סיכוי גדול. רובן המוחלט של הבנות זה אחיות לבוגרות, החלק הקטן שלא זה משפחות מקושרות למיניהן..

אחר כך יש את מעלות - סמינר מדהים, ובנות אלישבע - שהוא קצת יותר פתוח. בעבר היה קל יותר להתקבל אליהם, היום קשה הרבה יותר, אבל עדיין זה לא ברמת הפרוטקציות של הסמינרים הגדולים יותר.

אחר כך יש עוד כמה סמינרים כמו נתיב החינוך, קוק, סמינר המרכזי (בית וגן), בית בינה, יש עוד כמה טובים אבל לא עולה לי..
הם קצת פחות נחשבים ומכוונים יותר לכיוון של בנות מעדות המזרח (זה כמובן גם פרמטר חשוב) אבל מהכירות אישית של בנות מהן, אני חושבת שהם סמינרים טובים מאד.

יש את אפיקי דעת - מודרני למדי.. אבל תלוי כמובן בכם. ועוד לפחות 30 סמינרים קטנים יותר, שכל אחד יכול (אולי) להתאים, אם מכירים מישהי שלומדת שם.

איך מתקבלים? יש לי צמרמורת מלחשוב על הורים שקודם כל הולכים לסמינר להרשם.. לפחות בסמינרים הגדולים יותר, שנאתי לעבור ליד החדר של המנהל בתקופות שישבו שם זוגות נבוכים לפעמים דומעים

תסתכלי מסביבך, מי את מכירה בסמינר, לאיפה החברות, המשפחה, השכנות, וכו' שולחות? מה הן עשו בשביל להתקבל? תחילת כיתה ז', זה הזמן לפתוח עיניים ולנסות לראות מה כל האנשים מסביבכם עשו.
אל תבני על המורות בבית ספר, אבל כן תנסי לגשש האם יש מורה אכפתית יותר שתוכל לענות לך בצורה כנה ולדייק אותך לסמינר שמתאים לכם.
הצלחה מרובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
כן תנסי לגשש האם יש מורה אכפתית יותר שתוכל לענות לך בצורה כנה ולדייק אותך לסמינר שמתאים לכם.

זה. בצעד הראשון.
יחסוך המון מהדרך ובתכלס' הסמינר שתציין כנראה גם יתאים יותר לבת שלך שזה הכי חשוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
ובכל אופן
תנסי לחשוב מי אדם מקושר שמכיר אותך (ועדיף שחייב לך)
לקוחות/ שכנים/ מכרים/ רב/ ראש כולל/ מורה וכד' וכד'
ולהתפלל חזק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אין צורך שתרגישי ככה, המערכת הזו באמת קשוחה וקשה
בגדול חשוב שתשימי לה לכמה פרמטרים:

1. סגנון המשפחה שלכם - פתוח/שמור . (לרדת עד לרמת הדקויות הקטנות)
2. הרמה הלימודית של הבת, והיכולות שלה להשתלב במסגרת תובענית.
3. האופי של הבת שלך, יש בנות שקטות יותר בסמינרים הגדולים, אבל הן בדרך כלל פחות נהנות. לפחות בשנתיים הראשונות.

יש את 3 הסמינרים הגדולים - החדש, הישן, והסניף - איך שאת מתארת את המצב כרגע, פחות נשמע לי שיש סיכוי גדול. רובן המוחלט של הבנות זה אחיות לבוגרות, החלק הקטן שלא זה משפחות מקושרות למיניהן..

אחר כך יש את מעלות - סמינר מדהים, ובנות אלישבע - שהוא קצת יותר פתוח. בעבר היה קל יותר להתקבל אליהם, היום קשה הרבה יותר, אבל עדיין זה לא ברמת הפרוטקציות של הסמינרים הגדולים יותר.

אחר כך יש עוד כמה סמינרים כמו נתיב החינוך, קוק, סמינר המרכזי (בית וגן), בית בינה, יש עוד כמה טובים אבל לא עולה לי..
הם קצת פחות נחשבים ומכוונים יותר לכיוון של בנות מעדות המזרח (זה כמובן גם פרמטר חשוב) אבל מהכירות אישית של בנות מהן, אני חושבת שהם סמינרים טובים מאד.

יש את אפיקי דעת - מודרני למדי.. אבל תלוי כמובן בכם. ועוד לפחות 30 סמינרים קטנים יותר, שכל אחד יכול (אולי) להתאים, אם מכירים מישהי שלומדת שם.

איך מתקבלים? יש לי צמרמורת מלחשוב על הורים שקודם כל הולכים לסמינר להרשם.. לפחות בסמינרים הגדולים יותר, שנאתי לעבור ליד החדר של המנהל בתקופות שישבו שם זוגות נבוכים לפעמים דומעים

תסתכלי מסביבך, מי את מכירה בסמינר, לאיפה החברות, המשפחה, השכנות, וכו' שולחות? מה הן עשו בשביל להתקבל? תחילת כיתה ז', זה הזמן לפתוח עיניים ולנסות לראות מה כל האנשים מסביבכם עשו.
אל תבני על המורות בבית ספר, אבל כן תנסי לגשש האם יש מורה אכפתית יותר שתוכל לענות לך בצורה כנה ולדייק אותך לסמינר שמתאים לכם.
הצלחה מרובה!
אני (כבר) לא רוצה את הסמינרים הגדולים.
ננסה את הקטנים יותר
אני אישית למדתי באחד הקטנים המוזכרים פה אבל זה נראה שהיום רוב הקטנים כמו אפיקי דעת וקוק הם די פתוחים יותר ממה שהיה לפני 20 + שנה

מאיפה אני אמצא מורה שתיעץ לי, לא מכירה את המורות, אחת שכן שאלתי אמרה שבחיים היא לא אומרת לאיפה ללכת כי אין לה נבואה, בקיצור הממסד הבית ספרי מאוד קשוח
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אני (כבר) לא רוצה את הסמינרים הגדולים.
ננסה את הקטנים יותר
אני אישית למדתי באחד הקטנים המוזכרים פה אבל זה נראה שהיום רוב הקטנים כמו אפיקי דעת וקוק הם די פתוחים יותר ממה שהיה לפני 20 + שנה

מאיפה אני אמצא מורה שתיעץ לי, לא מכירה את המורות, אחת שכן שאלתי אמרה שבחיים היא לא אומרת לאיפה ללכת כי אין לה נבואה, בקיצור הממסד הבית ספרי מאוד קשוח
רק שימי לב, לא אני ולא כל אחת בפרוג מכירים אתכם בכלל
וגם לכל אחד מושגים שונים על רמת צניעות/פתיחות וכל הנלווה
כך שאת לא יכולה לקבל ממש מידע מהפורם
כן לצערי, מה שנראה שכבר הפנמת שזה לא פשוט
אבל ראשית אל תתיאשי
קודם כל תתפללי שהקב"ה יוביל אתכם למה שהכי טוב לבת שלך
(גם אם הכי טוב לה ללכת לחדש, לקב"ה דרכים משלו לשים אותה שם)
(מניסיון שלי כאמא שהבנות שלי התקבלו בזרועות פתוחות
לאחד הסמינרים הטובים ביותר בירושלים, ואפילו רדפו אחרי הבכורה, ולצערי רק באמצע התיכון התברר כמה זה לא טוב לה, את הקטנות יותר אנחנו כבר שולחים למקומות אחרים בהרבה)

יש הבדל ענק בין הקטנים, לדוג אפיקי דעת נחשב הרבה יותר פתוח מכמה קטנים אחרים, קצת פחות מתאים למש' אברכים שמורים, לכאורה בית בינה נניח יותר שמור(אני לא ממש מכירה לעומק בשנים אילו וגם אל תסמכי עלי, אנונימית מהפורם)
המרכזי שהזכירו פה די התפרק ממה ששמעתי, אז שוב ההמלצות פה יתכן והם מלפני כמה שנים
אם אתם עדות מזרח זה גם קצת אחרת, סליחה על האמת בפרצוף אבל מציאות שחיבים להכיר

אבל!! אני חוזרת על מה שכולם רשמו, אתם חיבים למצוא משהו שמכיר אתכם
אם לא מורה אז שכנה/קרובת משפחה/אברך בכולל של בעלך(לדעתי זה מאוד מועיל)/חברה לעבודה שלך
או כל רעיון אחר של משהו שמכיר אתכם!!! ומה מתאים לכם וכמובן לבת שלכם

בהצלחה רבה רבה

ורק עוד סיפור קטן
כשהבכורה שלי (בת 25) התקבלה כמו שרשמתי לאחד הטובים והשמורים, 2 חברות טובות ממשפחות פחות מוכרות וכו שכנות שלנו
ניסו להפעיל וללחוץ ול.. ולא התקבלו
כל אחת הלכה למקום קטן שנחשב פחות
היום מתוך שלשתם הם יצאו הכי שמורות וטובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נשמע שאת ירושלמית במקור אז את אמורה לדעת מה הולך
לא השתנה כלום ב15 שנים האחרונות...
למרות שכל שנה אומרים ורוצים לשנות .
הרבה סמינרים קטנים עובדים עם רשמים - את חיבת לגשש אצל שכנות / ביהכ"נ / רב השכונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
נשמע שאת ירושלמית במקור אז את אמורה לדעת מה הולך
לא השתנה כלום ב15 שנים האחרונות...
למרות שכל שנה אומרים ורוצים לשנות .
הרבה סמינרים קטנים עובדים עם רשמים - את חיבת לגשש אצל שכנות / ביהכ"נ / רב השכונה
בטח שהשתנה לפני 15 שנה לא נרשמנו בכתה ז
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אפיקי דעת גם אחלה,
קצת לא מדויק,
באפיקי דעת בנות מבתים שמורים די סובלות שם, הן יחידות בכיתה ולא מוצאות את עצמן, או שהן משנות כיוון בעקבות החברה, ואז יש קונפליקטים עם הבית.
מהכרות קרובה עם כמה כאלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
מאיפה אני אמצא מורה שתיעץ לי, לא מכירה את המורות, אחת שכן שאלתי אמרה שבחיים היא לא אומרת לאיפה ללכת כי אין לה נבואה, בקיצור הממסד הבית ספרי מאוד קשוח
את צריכה להשקיע בקשר הזה
היא יכולה לעזור או להרוס בסופו של יום...

אם היית תלמידה טובה איפה שלמדת - יתכן שנכון שתלכי לשם בתור בוגרת, אולי הדלתות יהיו יותר רכות בפניך.
אבל מה שהכי חשוב - שתהיי כנה עם עצמך
איזה בית אתם
איזה עדה (סליחה... אי אפשר בלי זה...)
מה סגנון המושגים
מה בעלך עושה
ומה את
איזה מכשירים יש בבית
מה השאיפות
ואיזה דיבורים הבת שלך מביאה לכיתה...

כל הדברים הנסתרים... לסמינרים הם גלויים וידועים...

אבל הכל- בלי לחץ ובלי עצבים ובלי להפגע
זה לא אישי נגדך!
זאת מערכת מכוערת שפועלת נגד עצמה ונגד החינוך עצמו...
תפעלי בקור רוח ובנחישות
ותעמדי מאחורי מה שאת שווה!
זה ארוע שקורה פעם אחת בחיים... (בתקוה שהבת תהיה ילדה טובה בסמינר והדלתות יפתחו לבאות אחריה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני למדתי לפני כמעט 20 שנה באחד הסמינרים הכי גדולים בירושלים, ואני אומרת לך מבפנים שכיום, לא הייתי רוצה לשלוח לשם את בנותי ולא בגלל שהוא לא איכותי ושמור אלא ההמוניות שלו גורמת להרבה בנות- מוכשרות, חכמות וטובות אבל לא 'נוצצות' להיות 'הרקע' של מס' בנות מאד מצומצם (5 בנות מתוך מחזור של 300) והן לא תבחרנה לשום תוכנית, לא להופעות ולא לשירה וכו', הן פשוט לומדות להיות 'הרקע'
אז, נהניתי והייתי כמו כולן פטריוטית ששרה בדבקות במחנה שירי סמינר והיום אני מסתכלת על זה אחרת- אף אחת מהצוות לא באמת שמה לב לכל שאר הבנות, העיקר שקט תעשייתי כזה, כולן טובות ושמורות (לפחות רובן הגדול) אבל עדר! בלי שום משמעות אישית.
כשהתחתנתי ובגרתי והיום ממקום של מורה בתיכון, אני רואה את הדברים אחרת, ובטח בדור הזה.
לא בטוח שאין מחיר כבד שמשלמות בנות שהולכות לסמינרים הגדולים.
נקודה למחשבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
שלום וברכה
אשמח להתייעץ בעניין סמינר לבת שלנו.

גרים בירושלים, בת בכורה בכיתה ז'

מה שהבנתי שלפי חוקי משרד החינוך וגדולי הדור הרישום לסמינרים עדין לא החל.

בשיחה עם המחנכת היא אומרת שיש רישום סמוי ואסור לה ללדבר כל זה.

היא אמרה שמאחורי הדלת דברים נסגרים..

התקשרתי והלכתי לכמה סמינרים וכולם אומרים שעדין הרישום לא התחיל.

בקיצור אשמח לכל מידע מה כולם עושים שלא נפספס את הרישום..
מבלי לקרוא את התשובות המחנכת צודקת הרישום מתבצע כעת ישנם תמימים שחיכו לכיתה ח ושום סמינר אין מקום ,
כל הכבוד למחנכת לא מובן מאליו
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אני למדתי בסמינר הישן בירושלים לפני 20 שנה, ואני יכולה להגיד לך שעד היום אני סוחבת איתי משקעים, ההמוניות הזו לא היתה טובה לי. לא מצאתי מקום לעצמי בסמינר כ"כ ענק. אם היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית הייתי רוצה ללכת לסמינר קטן וחמים יותר. לא לכל אחת מתאים סמינר גדול, זה משהו שצריך לשים לב אליו, להתייחס גם לאופי של הבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
תודה על כל התגובות, מעריכה מאוד.
די ירדתי מהרעיון של הסמינרים הגדולים וגם הבנתי שהבת צריכה מקום יותר קטן.

אבל לא קיבלתי שם אחד של סמינר מתאים לציבור שמור ואשכנזי.
רוב הקטנים הם פתוחים, אומנם אנחנו אנשים עובדים אבל שמורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אני למדתי בסמינר הישן בירושלים לפני 20 שנה, ואני יכולה להגיד לך שעד היום אני סוחבת איתי משקעים, ההמוניות הזו לא היתה טובה לי. לא מצאתי מקום לעצמי בסמינר כ"כ ענק. אם היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית הייתי רוצה ללכת לסמינר קטן וחמים יותר. לא לכל אחת מתאים סמינר גדול, זה משהו שצריך לשים לב אליו, להתייחס גם לאופי של הבת.
ומשום מה נראה שכל סמינר קטן שואף להיות גדול והמוני---
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
תודה על כל התגובות, מעריכה מאוד.
די ירדתי מהרעיון של הסמינרים הגדולים וגם הבנתי שהבת צריכה מקום יותר קטן.

אבל לא קיבלתי שם אחד של סמינר מתאים לציבור שמור ואשכנזי.
רוב הקטנים הם פתוחים, אומנם אנחנו אנשים עובדים אבל שמורים.
מעלות? בנות אלישבע? בית בינה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
ומשום מה נראה שכל סמינר קטן שואף להיות גדול והמוני---
וזה תמוה וחבל מאוד.
כואב לי על השנים ההן שלא מצאתי את עצמי בסמינר ההמוני הזה.
כנראה יש בנות שצריכות את המשפחתי הקטן והחמים בשביל לפרוח
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה לכולם.
אשמח בבקשה לעזרתכם.
ברוך השם אנחנו הגענו לשלב שצריכים להכניס את הבת הבכורה שלנו לסמינר.

אנחנו ממש בבלבול ולא ממש יודעים מה לעשות.
מצד אחד אנחנו מאוד מרגישים שהבת שלנו יכולה להכנס לסמינרים הטובים בירושלים .
(היא התקבלה לישן )
היא ילדה מצוינת בצד הלימודי .
התעודה שלה הכל טוב מאוד בכל המקצועות.
האנגלית שלה ברמה גבוה יחסית לחברות שלה בחשבון כנל ממש מצוינת ברוך השם בכל ההקבצות היא א ברוך השם באמת מצוינת .

כמובן שיראת שמים ודעת תורה אצלינו בבית זה הבסיס להכל .

אז איפה ההתלבטות
אנחנו ספרדים
אנחנו אנשים עובדים.
ובעלי עשה צבא בגיל 20.
עשה ועושה מילואים כלוחם
הוא מפקד על מחלקה אוהב את החיילים שלו והם אוהבים אותו
ואנחנו בכללי בתפיסה שלנו לא קיצונים בכל הקשור לגיוס למי שלא לומד וכו. כמובן שאין שאלה ודעת תורה ומה שרבותנו פוסקים אנחנו עושים ונעשה ללא שאלות גם אם אנחנו לא מבינים בראש שלנו את דעת התורה
אומנם בעלי קובע עיתים לתורה בצורה הכי חזקה וברורה
כל יום משעה 5 בבוקר עד 8 .
ובערב משעה 18 וחצי עד כמעט 23:30
בשכונה שלנו ובכלל שהוא בבית ובעבודה לבוש שחור לבן חרדי כובע בשבת וכו
הוא עצמאי עם תואר
כנל אני בעלת תואר.

ובשיחה עם הרשמת שם שהיא מכירה אותנו באמת כחברה שלנו ושל המשפחה היא אמרה משהו שלא חשבנו עליו.
בגדול המסר הוא אתם הורסים את החיים של הילדה אם תכניסו אותה לסמינר הישן או בכלל לסגנון הסמינרים האלו.
אם כל הכבוד לכם הילדה שלכם לא גדלה בבית חרדי אברכי קלסי . והדבר הזה יבלוט .
בנוסף יגיעו שמועות למנהלת ולתלמידות מה שיעלה את הבת שלי לכוונת של המנהלת וזה בכלל עוד לפני שהבת שלי בטעות תגיד איזה משהו שקיבלה מהבית אבל זה לא הסגנון של הסמינר.
מה שיגרום ללא ספק ליותר מידי חיכוך מול המוסד והדבר הזה יעשה נזק לבת שלי.

היא המליצה לי בחום לחפש מקום אחר שהוא טוב אבל שאנחנו לא נבלוט שם בדברים כאלה ויוכלו להכיל את הבת שלכם.

בהתחלה התנגדתי ממש כי בהרגשה אנחנו מרגישים הכי שייכים לסמינר הישן .

אבל אחרי שנרגענו וחשבנו לעומק אולי זה נכון ולא כדאי להכניס את הילדה הטובה והמקסימה הזו למקום שיש מצב שלא יקבלו אותה כשווה בין שווים ?
א. אשמח מאוד לעצה / תובנה של מי שיכול. או בכלל מי שמבין אותי מניסיון
ב. שמענו על סמינר " יסודות" אשמח לדעת האם יש כאן הורים לתלמידות שם ?
ג. גם סמינר בית שרה בשכונת רמות בירושלים..אם אני מבינה נכון הוא שיך לסניף או משהו כזה.

ממש ממש ממש חשוב לי הסביבה וסגנון הבנות שיהיו טובות ומבתים של חינוך חזק ותורני

תודה רבה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה