מידע שימושי עזרה ראשונה לנפגעי נרקיסיזם

מצב
הנושא נעול.
יש לי שאלה:
בשידוכים, כשנפגשים עם בחור/בחורה.
יש דרך לדעת אם הם נרקיסיסטים?
במקרה שאני מכירה בררו ולא היה מידע חריג.. גם ההתנהלות בפגישות ועד החתונה..
עם הזמן זה התברר לה.
וזה היה מאוחר מידיי כשהבינה שהיא לא הבעיה כשכבר נולדו ילדים.
אני לא עונה תשובה ממקום מקצועי, לא פסיכולוגית וכו'.
אבל בעיני:
1. אם מישהו מקסים מידי-זה מסוכן!!!
2. לכי על תחושות הבטן שלך, לא תמיד אנחנו יודעים להסביר למה לא, וגם אין צורך להסביר, זה לא בית משפט.
3. תתשאלי אותה, האם באמת לא היו בהתבוננות אחורה נקודות שהיא יכלה לשים עליהן אצבע לפני/אחרי החתונה?
 
כי אני לא יכולה לעשות את זה.. איפה הכיבוד הורים פה? אם ה' נתן לי הורה כזה, הוא לא נתן כדי שאנתק איתו קשר
אפשר גם
להתנתק רגשית
אפשרי אחרי טיפול.
ואין בכך שום בעיה הלכתית.
 
כי אני לא יכולה לעשות את זה.. איפה הכיבוד הורים פה? אם ה' נתן לי הורה כזה, הוא לא נתן כדי שאנתק איתו קשר
חייך קודמים. אם ההורה שלך היה מנסה לרצוח אותך היית ממשיכה לשמור על קשר?
פגיעה בנפש לא פחות חמורה מפגיעה בגוף.

וכמובן שכל אחד ינהג כעצת רבותיו.
אני אישית מכירה הרבה מקרים של רבנים שפסקו לנתק קשר לחלוטין.
 
אפשר גם
להתנתק רגשית
אפשרי אחרי טיפול.
ואין בכך שום בעיה הלכתית.
את יכולה להסביר לי בבקשה מה זה אומר בדיוק ניתוק רגשי?
חייך קודמים. אם ההורה שלך היה מנסה לרצוח אותך היית ממשיכה לשמור על קשר?
פגיעה בנפש לא פחות חמורה מפגיעה בגוף.

וכמובן שכל אחד ינהג כעצת רבותיו.
אני אישית מכירה הרבה מקרים של רבנים שפסקו לנתק קשר לחלוטין.
זה נושא כ''כ רגיש. כמובן שלא באה לשפוט אף אחד וכל אחד ינהג לפי מה שנכון לו והדריכו אותו.. לי ספציפית לא אפשרי ניתוק לגמרי מההורה..
 
כל אלו שטיפלו בזה, ניתקתם קשר עם אותו אדם?
איך המשכתם הלאה בחיים? במה הטיפול עזר לכם? מהורה אי אפשר לנתק קשר..

כל תשובה תעזור..
ניתוק ,כן
לצערי אני בשלב המודעות ולא מצאתי עדיין טיפול מתאים ..
 
את יכולה להסביר לי בבקשה מה זה אומר בדיוק ניתוק רגשי?
זה אומר
להוציא את ההורה מלכתחילה מתוך החיים בלב שלך
להסתכל עליו עם מבט חיצוני כעל טיפוס בעייתי, פגוע נפש ומסכן
לשנן לעצמך מידי יום שאתה ה"בסדר" והוא אומלל ונכה עם יחסים בין אישיים ברמה של פעוט בן שנתיים.
לצחוק בלב על הטיפשות שלו, על איך שהוא כבר כרגע "שקוף" כי אתה מבין שכל התנהלותו נובעת מאגואיזם
עלית עליו
וכך בעצם יש לך מעין שכבת "הגנה" מפגיעות
זה לא סותר
את הכמיהה התמידית לאהבה מההורה, שאי אפשר לכבות.
וזה דורש התמודדות פנימית תמידית
על להפריד בין עצם העובדה שהוא הורה, לעובדה שהוא נרקססיט מטופש חולה שאינו יכול לשלוט במידות הרעות שלו.
ושוב,
לרוב זה לא אפשרי,
למי שזה אפשרי, זה לאחר טיפול מקצועי ארוך ועמוק על טיפוח ה"אני" שבך,
שאף פעם לא היה משהו נפרד בגלל השפעת הנרקססיט

אבל לעיתים הם כל כך מלאי מוניפלציות, וכל כך גרועים, שזה כמעט בלתי אפשרי..לא סתם יש רבנים שמתירים לנתק לגמרי
זה בשביל לשמור על בריאות הנפש
 
נערך לאחרונה ב:
לדעתי
תמשיך ככה
תן לאנשים מילים טובות
זה מחייה נפשות!
יש סיכוי 1/100 שזה יפול על הבן אדם הלא נכון, לא נורא.... עדיף לגבות ולתת מילים טובות ל99 שזה כן יעיל,
אנחנו רגילים לזה, ולא מאשימים את מי שנותן את המחמאה, אנחנו יודעם שהוא לא אשם.
מרפרוף באשכול
נראה שזה הרבה יותר מאחד למאה
הכמות של הסובלים שמתגלים רק כאן באשכול היא מחרידה.
אומנם תשובתך לשאלת השואל- הוא ואני שווה ביחד
נכונה בכל מקרה, כי המחמאה היא פעם להורה על ילד או הפוך, פעם לשווער על חתן או הפוך ופעם לאח על אח ועוד אופציות שונות מזכר לנקבה וכדו'
כך שבסטטיסטיקה אין כמעט סיכוי שתהיה פגיעה לא נכונה.
 
זה אומר
להוציא את ההורה מלכתחילה מתוך החיים בלב שלך
להסתכל עליו עם מבט חיצוני כעל טיפוס בעייתי, פגוע נפש ומסכן
לשנן לעצמך מידי יום שאתה ה"בסדר" והוא אומלל ונכה עם יחסים עם אישיים ברמה של פעוט בן שנתיים.
לצחוק בלב על הטיפשות שלו, על איך שהוא כבר כרגע "שקוף" כי אתה מבין שכל התנהלותו נובעת מאגואיזם
עלית עליו
וכך בעצם יש לך מעין שכבת "הגנה" מפגיעות
זה לא סותר
את הכמיהה התמידית לאהבה מההורה, שאי אפשר לכבות.
וזה דורש התמודדות פנימית תמידית
על להפריד בין עצם העובדה שהוא הורה, לעובדה שהוא נרקססיט מטופש חולה שאינו יכול לשלוט במידות הרעות שלו.
ושוב,
לרוב זה לא אפשרי,
למי שזה אפשרי, זה לאחר טיפול מקצועי ארוך ועמוק על טיפוח ה"אני" שבך,
שאף פעם לא היה משהו נפרד בגלל השפעת הנרקססיט

אבל הם כל כך מלאי מוניפלציות, וכל כך גרועים, שזה כמעט בלתי אפשרי..לא סתם יש רבנים שמתירים לנתק לגמרי
זה בשביל לשמור על בריאות הנפש
אוקי.. אבל מבחינת הלכה אסור גם במחשבה לחשוב דברים רעים על הורים
 
מה ההבדל בין הפרעת אישיות גבולית לנרקיסיזם?
הפרעת אישיות גבולית,זה מצבי רוח שמשתנים באופן מוקצן מצד לצד
יש חרדת נטישה בעיקר
אדם עם הפרעת אישיות גבולית הוא ממש לא אדם מסוכן לסביבתו
והוא לא מחפש להשפיל או לשלוט על אחרים
אומנם יש לו אתגרים בקשר שלו עם הסובבים ,אבל זה אתגרים מסוג אחר לחלוטין
אתגרים של פחד וחרדת נטישה ,והמון רגש שנע סביב זה

נרקיסיסט זה סיפור אחר לגמרי ,זה שליטה ללא עוררין על הצד השני
 
אני לא עונה תשובה ממקום מקצועי, לא פסיכולוגית וכו'.
אבל בעיני:
1. אם מישהו מקסים מידי-זה מסוכן!!!
2. לכי על תחושות הבטן שלך, לא תמיד אנחנו יודעים להסביר למה לא, וגם אין צורך להסביר, זה לא בית משפט.
3. תתשאלי אותה, האם באמת לא היו בהתבוננות אחורה נקודות שהיא יכלה לשים עליהן אצבע לפני/אחרי החתונה?
בסיפור הכל עניין של פיקסלים ממש מחדדת את העניין של הנקודות שהיה ניתן לראות בפגישות
אגב, סיפור כואב מאד על בעל נרקיסיסט שמתעלל באשתו, מתאר את דרך ההתפכחות שלה וההבנה מה קורה איתה, כ"כ הרבה מניפולציות ותככים מתוארים שם שזה באמת נותן פתח להבין עם מה כותבי האשכול פה מתמודדים
 
אוקי.. אבל מבחינת הלכה אסור גם במחשבה לחשוב דברים רעים על הורים
באופן כללי ,כאשר האדם סובל וסובל מאוד
כדאי פחות לנסות להכניס את תחום ההלכה בעיניים של מי שלא מכיר את הסבל

יש המון היתרים של לכתחילה לפעול בשם הערך של "חייך קודמים"
ובפרט שלנרקיסיט יש לכאורה דין "רודף"

ובכל אופן ,אין פה שום מחשבה רעה,יש פה בסך הכל הכרה במציאות
שהאבא הוא הבעייתי והילד הוא הקורבן
זה לא מחשבה רעה,אלא מחשבה הגיונית מציאותית ונכונה
 
כל אלו שטיפלו בזה, ניתקתם קשר עם אותו אדם?
איך המשכתם הלאה בחיים? במה הטיפול עזר לכם? מהורה אי אפשר לנתק קשר..

כל תשובה תעזור..
אני לא יודעת אם אחד מההורים שלי בדיוק בהגדרה של נרקיסט (לא התעסקתי בזה) אבל כאחת שסבלתי מאוד מההורים
לא ניתקתי קשר אבל בטיפול למדתי איך לעזור לעצמי בסיטואציות שקורות ואיך להגיב באופן שיעזור לי
גם הנפש שלי הרבה יותר חזקה היום (לא שאפשר לשכוח טראומות מהעבר)
זה מצריך טיפול ארוך כי אם כל החיים חייתי בתפיסה מסוימת על עצמי ולקח לי זמן להשתכנע הפוך וזה רק עי טיפול ארוך של עוד שיחה ועוד שיחה(בערך 10 חודשים)
זה דבר שהוא חובה למי שעבר התעללות מההורים
 
כי אני לא יכולה לעשות את זה.. איפה הכיבוד הורים פה? אם ה' נתן לי הורה כזה, הוא לא נתן כדי שאנתק איתו קשר
זה שאלה לרב ולא לפרום
זה יותר מידי רגיש
כל מקרה לגופו
 
אגב בהתייחס לנאמר לעיל שאסור לחשוב על ההורים דברים רעים.
אני דווקא חושב שכאשר האדם מבין את העניין

הוא מרוויח שתי דברים

א.הוא מבין שהוא הבסדר וההורה הוא זה שלא בסדר
ב.הוא גם יכול להפסיק לכעוס על ההורה,כי כאשר ברור לאדם שההורה הוא פשוט חולה
והוא נמצא במצב של כביכול אין לו בחירה...
אז בניגוד למה שאמר לעיל שזה זלזול בהורים
לדעתי זה בדיוק הפוך

זה רק גורם לרחם על ההורה ולהבין שההורה פשוט נולד פגוע ופגום
ומישהו בתוך ההורה הוא זה ששולט על ההורה ופועל מתוכו
וההורה עצמו יכול להיות אדם מקסים

ובקיצור,ההפרדה המרכזית שבעצם קיימת בכל טיפול (בכל טיפול המטפל
ינסה להסביר למטופל לבצע ההפרדה שהוא זה לא הבעיה)
אז פה יהיו שתי הפרדות
א.הפרדה של הבן מההורה ,הבן הוא הקורבן ,וההורה הוא התוקף
ב.לעשות הפרדה בתוך ההורה עצמו ולהבין שההורה הוא לא אדם רע ,אלא אדם שסובל
ולדעתי אין לך כיבוד הורים יותר גדול מיזה
קצת מפריע לי שאתה כותב דברים בלי שחווית אותם ובלי שיש לך תואר טיפולי
זה כאילו תגובות מהבטן
אין לי כח להאריך אבל זה לא מה שאומרים בטיפול
 
לא ראיתי הלכה כזאת, אם כי אני לא מכירה את כל ההלכות שבעולם אבל אשמח שתפני אותי להלכה הזו.
נכון
כיבוד הורים זה בעיקר במחשבה
זה מה שרות דושניצקי אומרת בהרצאות שלה
לא יודעת אם במקרה שלנו זה נדרש כי זה לקפוץ שלב. (אחרי טיפול זה מגיע ממילא)
היום אחרי טיפול מסיבי אני חושבת אחרת ורואה את ההורים באור שונה
אל תייסרי את עצמך גם בזה....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה