הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
- הוסף לסימניות
- #1
נפתח בווידוי;
קצת לא נעים לי, והרבה נעים לי.
קצת לא נעים - אחרי שזמן רב לא הייתי פעיל כאן, לצוץ פתאום עם סוג של, בערך, פרסומת לחוברת חדשה שזכיתי לכתוב. כאילו, רק בשביל זה אנחנו טובים? הא?
הרבה נעים לי.
אולי שמעתם על "סיפורי מעשיות", של רבי נחמן מברסלב?
מעניין שרבים וטובים לא קראו אותו ולו פעם אחת וברצינות. חבל ממש!
כל הסיפורים שם 'צבעוניים', עשירים, מלאי דמיון וניחוחות מעולמות אחרים. מלכים, נסיכות, עבדים, סוחרים, חלומות, שיחות של גרמי השמיים... תענוג.
כעיקרון, רוב הסיפורים בספר אפופים רמזים נסתרים, וכדי לעמוד על עומקם יש לעיין ולחקור בכל מיני מקורות. אבל אפשר "להריח" קצת תוך כדי הקריאה, לשער מה רמוז בהם, אפשר להרגיש שהם עושים טוב בנפש (תנסו, תנסו), למרות שמשמעותם האמיתית עמוקה מיני ים.
אחד הידועים שבהם הוא מעשה מחכם ותם, עם מסר חד כתער. ובמקביל - סיפור אנושי, חם, מסקרן מאוד, על שני אנשים הפוכים בתכלית. חכם ותם.
שניהם בקצה של הקצה של הסקאלה. החכם - חכם, מאוד מאוד. קולט מהר, מנתח מהר, מבין לעומק. רעהו, התם - תם. תמים. "בוק", כמו שקוראים לו בשפת הרחוב. מרובע. לא מבין חוכמות. "לא משופשף", כמו שהיה מגדיר אותו רבי מנחם, שלמד איתי בחברותא בישיבה קטנה.
בתקופה האחרונה (איזה מושג גמיש!) זכיתי ללמוד את הסיפור שוב. ו... בדיוק לפני שנה וחודשיים - אוקיי זה לא בדיוק שום דבר - בערב סוכות תשפ"ד, בזמן שהסוכה קוראת לי לגמור אותה סוף סוף, להדק על קירותיה בד לבן נקי, לתלות מתקרתה שרשראות צבעוניות תוצרת ידיים קטנטנות ודביקיות, הסיפור החליט שהוא רוצה שאכתוב עליו.
ומה שהיה לכתוב לי עליו, לצערי, אלו רק הגיגים פעוטים... באמת שמומלץ לשמוע את שיחותיהם של זקני אנ"ש; צדיקים חסידים ויראים, ללמוד מפיהם ולהתענג על פירושי אמת בסיפורי מעשיות.
בקיצור, כתבתי.
ואחרי שגמרתי, התחלתי להתלבט עם עצמי. להוציא? לא להוציא? זה אישי? זה לא אישי? מי קהל היעד? ברסלבים? (פחות) ליטאים? (יותר).
ואז מישהו* עשה לי עטיפה כזו מדהימה, ופתאום יש חוברת מודפסת!
והנה העטיפה!
והנה הגב שלה...
*פרסום ראשון, איזו יד מדהימה! איזה כישרון! גיוועלדיג! שכוי'ח!!!
קצת לא נעים לי, והרבה נעים לי.
קצת לא נעים - אחרי שזמן רב לא הייתי פעיל כאן, לצוץ פתאום עם סוג של, בערך, פרסומת לחוברת חדשה שזכיתי לכתוב. כאילו, רק בשביל זה אנחנו טובים? הא?
הרבה נעים לי.
אולי שמעתם על "סיפורי מעשיות", של רבי נחמן מברסלב?
מעניין שרבים וטובים לא קראו אותו ולו פעם אחת וברצינות. חבל ממש!
כל הסיפורים שם 'צבעוניים', עשירים, מלאי דמיון וניחוחות מעולמות אחרים. מלכים, נסיכות, עבדים, סוחרים, חלומות, שיחות של גרמי השמיים... תענוג.
כעיקרון, רוב הסיפורים בספר אפופים רמזים נסתרים, וכדי לעמוד על עומקם יש לעיין ולחקור בכל מיני מקורות. אבל אפשר "להריח" קצת תוך כדי הקריאה, לשער מה רמוז בהם, אפשר להרגיש שהם עושים טוב בנפש (תנסו, תנסו), למרות שמשמעותם האמיתית עמוקה מיני ים.
אחד הידועים שבהם הוא מעשה מחכם ותם, עם מסר חד כתער. ובמקביל - סיפור אנושי, חם, מסקרן מאוד, על שני אנשים הפוכים בתכלית. חכם ותם.
שניהם בקצה של הקצה של הסקאלה. החכם - חכם, מאוד מאוד. קולט מהר, מנתח מהר, מבין לעומק. רעהו, התם - תם. תמים. "בוק", כמו שקוראים לו בשפת הרחוב. מרובע. לא מבין חוכמות. "לא משופשף", כמו שהיה מגדיר אותו רבי מנחם, שלמד איתי בחברותא בישיבה קטנה.
בתקופה האחרונה (איזה מושג גמיש!) זכיתי ללמוד את הסיפור שוב. ו... בדיוק לפני שנה וחודשיים - אוקיי זה לא בדיוק שום דבר - בערב סוכות תשפ"ד, בזמן שהסוכה קוראת לי לגמור אותה סוף סוף, להדק על קירותיה בד לבן נקי, לתלות מתקרתה שרשראות צבעוניות תוצרת ידיים קטנטנות ודביקיות, הסיפור החליט שהוא רוצה שאכתוב עליו.
ומה שהיה לכתוב לי עליו, לצערי, אלו רק הגיגים פעוטים... באמת שמומלץ לשמוע את שיחותיהם של זקני אנ"ש; צדיקים חסידים ויראים, ללמוד מפיהם ולהתענג על פירושי אמת בסיפורי מעשיות.
בקיצור, כתבתי.
ואחרי שגמרתי, התחלתי להתלבט עם עצמי. להוציא? לא להוציא? זה אישי? זה לא אישי? מי קהל היעד? ברסלבים? (פחות) ליטאים? (יותר).
ואז מישהו* עשה לי עטיפה כזו מדהימה, ופתאום יש חוברת מודפסת!
והנה העטיפה!
והנה הגב שלה...
*פרסום ראשון, איזו יד מדהימה! איזה כישרון! גיוועלדיג! שכוי'ח!!!
