התייעצות ילד מעופף מאד

[מרים כהן 123]

ילד מתוק מתוק בן 4, חכם מאד, היכולות המוטוריות מעולות, מקובל בחברה- קצת שקט.
ישלו רגעים שהוא "מנותק", למשל הגננת מחלקת ממתק או עבודה והוא פשוט לא שם לב, אחר כך כשנגמר הוא מאד מתאכזב, לפעמים בוכה מיד כששם לב ולפעמים בוכה בבית ומספר מה קרה. נופל הרבה פעמים כי לא שם לב
באופן כללי הוא לא מוכן להתאמץ מידי בשביל דברים (אם למשל צריך להתפשט למקלחת אז איפה שקצת מורכב לו הוא יפסיק ויבקש עזרה למרות שהוא יכול לבד, או אם ביקשתי לזרוק משהו לפח הוא יזרוק באמצע הדרך) כשהוא רוצה להשיג משהו הוא ישיג אותו. כשיש תמריצים חיוביים אז זה עוזר אבל כשזה כל הזמן אז מאבד מהאפקט...
מה עושים? איך מתמודדים עם זה? איך אפשר לתת לו כלים?

 

[למדן וחכם]

מוכר לי עד מאוד הייתי (ועודני) כזה
אצלי זה בא בקטע משפחתי
רק קיבלתי המון תמיכה והכלה מההורים....

 

[מקצה הארץ-:)]

ילד מתוק מתוק בן 4, חכם מאד, היכולות המוטוריות מעולות, מקובל בחברה- קצת שקט.
ישלו רגעים שהוא "מנותק", למשל הגננת מחלקת ממתק או עבודה והוא פשוט לא שם לב, אחר כך כשנגמר הוא מאד מתאכזב, לפעמים בוכה מיד כששם לב ולפעמים בוכה בבית ומספר מה קרה. נופל הרבה פעמים כי לא שם לב
באופן כללי הוא לא מוכן להתאמץ מידי בשביל דברים (אם למשל צריך להתפשט למקלחת אז איפה שקצת מורכב לו הוא יפסיק ויבקש עזרה למרות שהוא יכול לבד, או אם ביקשתי לזרוק משהו לפח הוא יזרוק באמצע הדרך) כשהוא רוצה להשיג משהו הוא ישיג אותו. כשיש תמריצים חיוביים אז זה עוזר אבל כשזה כל הזמן אז מאבד מהאפקט...
מה עושים? איך מתמודדים עם זה? איך אפשר לתת לו כלים?

בדיקות דם תקינות?
ברזל
B12 ועוד כאלה האחראים על כח ומוטיבציה

 

[מרים כהן 123]

בדיקות דם תקינות?
ברזל
B12 ועוד כאלה האחראים על כח ומוטיבציה

תודה, לא חשבתי על זה!
יכול להיות באמת
ביקשתי הפניה עכשיו

 

[Aארי]

כדאי מאוד ללכת לנוירולוג לאבחון. יכול להיות ADD.
בבנים, כדאי לשים לב. אחרת הם עלולים למצוא את עצמם הרחק מאחור, כשכל שאר החברים התקדמו המון.

 

[חנה ש.]

לא יודעת לגבי אבחונים,
אבל היה לי בן שלא אהב לעשות דברים כשהיה קטן,
והדרך שלי לגרום לו לעשות משהו היה להגיד לו תרגיל בחשבון,
ובשביל זה הוא היה מסכים.

 

[ל.1]

כדאי לשים לב איך הוא בקשב לאורך זמן כי כשיש צ'ופרים אז הוא כן מצליח אז יכול להיות גם סתם עצלנות של ילד קטן וחמוד אבל כדאי לעקוב כבר בגיל הזה
ואולי עדיף דווקא "מומחה בהתפתחות הילד" ולאו דווקא נוירולוג

 

[אפכא מסתברא]

האם באירועים של ה'ניתוקים' זה נראה שהוא לא 'כאן'? זה עלול להיות סוג של בעיה נוירולוגית, לאו דווקא קש"ר, שחשוב מאוד לברר!

 

[-רות-]

שמיעה וראיה בדקתם?
קושי במיקוד ראיה יכול להיראות כמו "ריחוף"

 

[DvoraVidman]

ילד מתוק מתוק בן 4, חכם מאד, היכולות המוטוריות מעולות, מקובל בחברה- קצת שקט.
ישלו רגעים שהוא "מנותק", למשל הגננת מחלקת ממתק או עבודה והוא פשוט לא שם לב, אחר כך כשנגמר הוא מאד מתאכזב, לפעמים בוכה מיד כששם לב ולפעמים בוכה בבית ומספר מה קרה. נופל הרבה פעמים כי לא שם לב
באופן כללי הוא לא מוכן להתאמץ מידי בשביל דברים (אם למשל צריך להתפשט למקלחת אז איפה שקצת מורכב לו הוא יפסיק ויבקש עזרה למרות שהוא יכול לבד, או אם ביקשתי לזרוק משהו לפח הוא יזרוק באמצע הדרך) כשהוא רוצה להשיג משהו הוא ישיג אותו. כשיש תמריצים חיוביים אז זה עוזר אבל כשזה כל הזמן אז מאבד מהאפקט...
מה עושים? איך מתמודדים עם זה? איך אפשר לתת לו כלים?

נשמע שצריך פה קודם כל רופא ילדים ומחשבה על הפן הפיזיולוגי.
מחשבה מקיפה.

 

[חנילוש]

בבית את רואה בהייה?
תחושה כאילו הוא לא איתנו את קוראת לו קרוב והוא לא שם לב?
אם התשובה חיובית ממליצה לפנות לרופא ילדים במהירות.

 

[ח.ג.ג'.]

ילד מתוק מתוק בן 4, חכם מאד, היכולות המוטוריות מעולות, מקובל בחברה- קצת שקט.
ישלו רגעים שהוא "מנותק", למשל הגננת מחלקת ממתק או עבודה והוא פשוט לא שם לב, אחר כך כשנגמר הוא מאד מתאכזב, לפעמים בוכה מיד כששם לב ולפעמים בוכה בבית ומספר מה קרה. נופל הרבה פעמים כי לא שם לב
באופן כללי הוא לא מוכן להתאמץ מידי בשביל דברים (אם למשל צריך להתפשט למקלחת אז איפה שקצת מורכב לו הוא יפסיק ויבקש עזרה למרות שהוא יכול לבד, או אם ביקשתי לזרוק משהו לפח הוא יזרוק באמצע הדרך) כשהוא רוצה להשיג משהו הוא ישיג אותו. כשיש תמריצים חיוביים אז זה עוזר אבל כשזה כל הזמן אז מאבד מהאפקט...
מה עושים? איך מתמודדים עם זה? איך אפשר לתת לו כלים?

כמו שאמרו, יכול להיות הפרעת קשב.
אמנם פחות שכיח לאבחן בגיל הזה, אבל כשזה מפריע לתפקוד באופן משמעותי אז מאבחנים גם מוקדם. הטיפול בגיל הזה יהיה בדרך כלל ריפוי בעיסוק והדרכת הורים.
בגיל כזה חשוב ללכת למומחה, כמו נוירולוג ילדים, ולא סתם רופא משפחה שמתעסק בענייני קשב. זה לא עניין של מילוי שאלונים ובדיקה אם ריטלין משפיע, צריך פה משהו מקצועי ומקיף. בין השאר גם צריך אבחנה מבדלת שלא מדובר בבעייה נוירולוגית אחרת. כמובן שבדרך לאבחון יהיה צריך גם בדיקות ראיה ושמיעה, כי גם זה יכול להיות רלוונטי ומשפיע.

העניין של חוסר מוטיבציה וחוסר התמודדות עם מאמץ יכול להיות אופייני להפרעת קשב אבל גם "סתם".
אפשר להתאמן על עמידה באתגרים באופן הדרגתי. כל פעם לפשוט עוד בגד לבד, וכן הלאה.
אחד הדברים שלדעתי מאד עוזרים בתחום הזה הוא בישול. ילדים מאד אוהבים את זה, גם התהליך עצמו כיף וגם יש תוצר בסוף שמאד מספק. אבל כדי להגיע לתוצר חייבים להתמיד חשוב כמובן לבחור את רמת האתגר בהתאם למסוגלות של הילד, לאתגר אותו קצת אבל לא יותר מדי.

 

[ח.ג.ג'.]

לגבי הנפילות - למרות שכתבת יכולות מוטריות מעולות, האם השיווי משקל שלו טוב?
נפילות יכולות להיות קשורות לראיה, ויכולות להיות מוסחות שהיא חלק מבעית קשב. אצל הבן שלי זה היה אחד המאפיינים הכי בולטים של הפרעת הקשב (זה עדיין קיים, אבל השתפר עם הגיל). המוסחות משפיעה גם על שיווי המשקל, וגם על חוסר תשומת לב לסביבה שגורמת לתכנון תנועה לא נכון.
כמובן שאם תלכי לנוירולוג או רופא התפתחותי יבדקו גם את זה. בינתיים אפשר לתרגל בבית תרגילים של שיווי משקל, לא מזיק.

 

[DvoraVidman]

כמו שאמרו, יכול להיות הפרעת קשב.

האמת שזה פחות נשמע לי הכיוון.
ואני מכירה מאד מקרוב את הילדים המקושבים - בכמה סגנונות.

 

[ח.ג.ג'.]

האמת שזה פחות נשמע לי הכיוון.
ואני מכירה מאד מקרוב את הילדים המקושבים - בכמה סגנונות.

אז אצל הבן שלי בגיל הזה מוסחות היתה הביטוי העיקרי של הפרעת הקשב. ג"נ - הוא גם מאובחן על הרצף בתפקוד גבוה. אבל המוסחות באופן מובהק הגיעה מהקשב, כפי שהוכח מהתגובה לטיפול תרופתי.
חוסר מוטיבציה ואי-סיום משימות זה גם ממש קלאסי.

(מה שכן, אפשר לתהות אם הסיפור של לא לשים לב שהגננת עושה משהו הוא סיפור מדויק. איפה הגננת בסיפור שתשים לב ותקרא לו? אולי התופעה האמיתית היא אחרת)

 

[תודה על חיים...]

המלצה שלי לפי הסדר הזה:
- ללכת לרופא, לתאר את הבעיה שיפנה לנוירולוג + לבדיקות דם (מקיפות, תבקשי כמה שיותר)
- לעשות בדיקות ראיה ושמיעה - חשוב מאד! זה גורם להרבה ילדים להיות ״לא איתנו״
- אחרי הנ״ל - לשקול אבחון קש״ר.

 

[מרים כהן 123]

האם באירועים של ה'ניתוקים' זה נראה שהוא לא 'כאן'? זה עלול להיות סוג של בעיה נוירולוגית, לאו דווקא קש"ר, שחשוב מאוד לברר!

מה ההגדרה של לא 'כאן'? זה קורה בעיקר בשאלות אגביות, כשהוא עסוק בשלו ולא מתעניין כביכול בסביבה.

נשמע שצריך פה קודם כל רופא ילדים ומחשבה על הפן הפיזיולוגי.
מחשבה מקיפה.

בבית את רואה בהייה?
תחושה כאילו הוא לא איתנו את קוראת לו קרוב והוא לא שם לב?
אם התשובה חיובית ממליצה לפנות לרופא ילדים במהירות.

המלצה שלי לפי הסדר הזה:
- ללכת לרופא, לתאר את הבעיה שיפנה לנוירולוג + לבדיקות דם (מקיפות, תבקשי כמה שיותר)
- לעשות בדיקות ראיה ושמיעה - חשוב מאד! זה גורם להרבה ילדים להיות ״לא איתנו״
- אחרי הנ״ל - לשקול אבחון קש״ר.

תודה רבה, נתתם לי כיוונים שלא חשבתי. נלך לבדיקות מקיפות בע"ה, אחזור לעדכן

(מה שכן, אפשר לתהות אם הסיפור של לא לשים לב שהגננת עושה משהו הוא סיפור מדויק. איפה הגננת בסיפור שתשים לב ותקרא לו? אולי התופעה האמיתית היא אחרת)

בפעם אחת הגננת כן קראה לו, אבל הוא לא התעניין יותר מידי ורק אחר כך התאכזב כשראה את החברים יושבים על העבודה. זה גם קרה לא רק עם גננת אחת אז אני מבינה שזה דפוס.

 

[מלי :)]

עוד כיון שאפשר לבדק - קושי בויסות חושי.
תת תחושה - יש 2 סוגי ילדים, אחד יחפש כל הזמן תחושה, ירביץ, יגע, יקפוץ, וינסה ככה להרגיש יותר.
והסוג השני - פאסיבי, פחות מרגיש את כל הגירויים סביבו, ולכן מכונס בעצמו ולא שם לב מה מדברים סביבו, לא שם לב לחפצים, וגם לא לריח מוזר, והרבה פעמים זה נראה כמו הפרעת קשב,
בדר"כ ילד כזה יתעסק עם עצמו, עם הבגדים שלו, או חפצים בסביבתו, או יכניס שיער לפה, יכסוס ציפורניים וכו'
והוא גם פחות ישים לב לנזלת, לכלוך וכו'
גם את זה מאבחנים בהתפתחות הילד

 

[תודה על חיים...]

המלצה שלי לפי הסדר הזה:
- ללכת לרופא, לתאר את הבעיה שיפנה לנוירולוג + לבדיקות דם (מקיפות, תבקשי כמה שיותר)
- לעשות בדיקות ראיה ושמיעה - חשוב מאד! זה גורם להרבה ילדים להיות ״לא איתנו״
- אחרי הנ״ל - לשקול אבחון קש״ר.

@מרים כהן 123 פספסתי ברשימה, לבקש מהרופא גם הפניה להתפתחות הילד.
אם זה בעיה באמת בויסות והוא צובר פער, שווה להתחיל את התהליך, זה לוקח הרבה זמן.

 

[ח.ג.ג'.]

בפעם אחת הגננת כן קראה לו, אבל הוא לא התעניין יותר מידי ורק אחר כך התאכזב כשראה את החברים יושבים על העבודה. זה גם קרה לא רק עם גננת אחת אז אני מבינה שזה דפוס.

עדיין הייתי מבררת עם הגננת איך היא מתארת את מה שקרה שם.
הרבה פעמים הילד והגננת מתארים כמעט את אותן עובדות, אבל הסיפור שונה לחלוטין.
נניח שהעובדות הן שהגננת קראה לו לבוא לעבוד והוא נשאר במה שהוא עסק בו קודם. יכול להיות שהוא היה כך כל שקוע בשלו שהוא בכלל לא שם לב לגננת ובקושי הבין מה היא רוצה ממנו. יכול להיות שהיה לו קושי במעבר והוא לא רצה להיפרד מהעיסוק הנוכחי. יכול להיות שהיתה לו סיבה אחרת לגמרי להימנע מהפעילות שהגננת הציעה.
גם ילדים גדולים יותר מתקשים לספר חוויות כאלו בצורה מדויקת, במיוחד אם הן לא נעימות והם מדחיקים קצת את מה שקרה. קל וחומר ילד בן ארבע. בתור סיפור עקבי זה מעלה סימני שאלה (הגננת חילקה ממתק ולא קראה לו, וגם לא נתנה לו אחר כך? הוא באופן קבוע מפספס עבודות והגננת קראה לו רק פעם אחת?) אז שווה בירור איך הגננת רואה את הסיטואציה.
באופן כללי כדאי לדבר עם הגננת ולקבל תמונת מצב כללית על הילד בגן, האינפוט של הגננת חשוב מאד בשביל להבין מה בדיוק הבעיה. הדיווח של ההורים מהבית לא נותן תמונה מלאה, גם בגלל השעות הרבות שהילד בגן והסיטואציות שיש בגן ולא בבית, וגם בגלל שעצם השאלה האם יש הבדל בין הגן לבית הוא משמעותי. כדאי גם לבקש דוח כתוב שאותו תוכלו להראות לאנשי המקצוע המתאימים (לא רק השאלון של התפתחות הילד, טקסט חופשי).