מידע שימושי ביצה לחלאקה

  • הוסף לסימניות
  • #25
זכותי. אני בן אדם שמאוד אוהב להחכים ואוהבת גם לשמוע על מקורות למנהגים שהם לא מהעדה שלי, מושגים וכו'
צודקת 100%, כשזה מבחוץ זה יותר קל;), אני עיכלתי את הכל יחד עם העובדה שאני עומדת להזמין את ההורים שלי לסעודת כבדים ובקר, ולשמוע את הרינונים והציחקוקים של כל המשפחה על "מחפשי הסיבה למסיבה..." וכו'
אבל אם תתעקשי, ותחפשי מקורות למנהגי חסידים והנהגותיהם, מקסימום תגיעי לאדמור כלשהו שכך נהג.
יש הרבה ממקורות קבליים, והרוב הרוב, עושים מה שנקרא: להגביר הטראסק
במקרה הזה, זה קשור בנביא יחזקאל שהצטווה לאכול את המגילה, כך זה נשמע לפי הפסוק.
המטרה העיקרית היא ליצור אצל הילד חוויה שלא תשתכח מהתחלת לימוד האותיות,
וזה אכן נוצר!!!! אי אפשר לתאר עד כמה!!!!
ומכאן והלאה כל מנהג שהתקבל- דין הוא וזהו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
צודקת 100%, כשזה מבחוץ זה יותר קל;), אני עיכלתי את הכל יחד עם העובדה שאני עומדת להזמין את ההורים שלי לסעודת כבדים ובקר, ולשמוע את הרינונים והציחקוקים של כל המשפחה על "מחפשי הסיבה למסיבה..." וכו'
אבל אם תתעקשי, ותחפשי מקורות למנהגי חסידים והנהגותיהם, מקסימום תגיעי לאדמור כלשהו שכך נהג.
יש הרבה ממקורות קבליים, והרוב הרוב, עושים מה שנקרא: להגביר הטראסק
במקרה הזה, זה קשור בנביא יחזקאל שהצטווה לאכול את המגילה, כך זה נשמע לפי הפסוק.
המטרה העיקרית היא ליצור אצל הילד חוויה שלא תשתכח מהתחלת לימוד האותיות,
וזה אכן נוצר!!!! אי אפשר לתאר עד כמה!!!!
ומכאן והלאה כל מנהג שהתקבל- דין הוא וזהו...

לפעמים יש מקור יותר עמוק מ "כך נהג האדמו"ר וכך נוהגים גם חסידיו"
וזה מה שרציתי לדעת, אם ישנו מקור עמוק יותר למנהג זה.
בכל אופן תודה לך!
ואם יש למישהו מקור מעמיק בקשר לעניין זה
אשמח לשמוע! מעניין מאוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לשון הקב הישר

ובהגיע הזמן לתת התינוק לבית הספר ללמוד אצל המלמד ישכים האב בבוקר ויקיץ את הילד ויוליכנו לבית רבו, ואף אם האב הוא זקן וגדול או פרנס ורב, לא יהי' לו בושה מה שמוליך את בנו פעם ראשונה לבית רבו של תינוק, ויתן שבח והודיה להקדוש ברוך הוא שזיכה אותו לזכות את בנו להכניסו תחת כנפי השכינה. ומחויב האב או האם לכסות התינוק תחת בגדו בעת הליכתו שלא יסתכל התינוק בשום דבר טמא בעולם.
ואחר שמביא התינוק לבית מלמד יתן האב התינוק לתוך חיקו של מלמד ע"ש הכתוב (במדבר יא) כאשר ישא האומן את היונק וגו', (הושע יא) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו, ומביאין הלוח שכתוב עליו האלף בית, ויקרא המלמד לפני התינוק א' ב' ג' וכו' ואח"כ תשר"ק וכו', ואח"כ יאמר התינוק כל האות ואות אחר המלמד, ואח"כ יקרא המלמד הפסוק (דברים לג) תורה צוה וגו', ואח"כ פסוק ראשון של ויקרא, והתינוק יענה אחר כל תיבה ותיבה, ואח"כ יתן מעט דבש על הלוח וילחך התינוק הדבש שע"ג האותיות, ואח"כ יקח האב התינוק וישיבנו לבית באופן שלא יראה התינוק שום דבר טמא, וטוב שבאותו היום לא תגע שום אשה נדה בהתינוק (ועי' בס' יסוד יוסף פס"ט שטוב שלא תסתכל בו הרבה ועי' בס' ח"י אות ל' מש"כ בזה).
ולכן נכון הוא שיתענו בו ביום אביו ואמו של התינוק, ויתפללו אל אלקי השמים שיהי' הולד מוצלח בתורה וביראה ובמעש"ט ולאריכות ימים ושנים, ולעת ערב אחר התענית יעשה סעודה לעניים, וליתן צדקה כפי מסת ידו, ואז בודאי יהי' לב האב בטוח שיראת ה' יהי' על אותו התינוק, ודי באזהרה זו.
(קב הישר, פרק ע"ב)


 
  • הוסף לסימניות
  • #28
המקור העיקרי והמפורט למנהגי הכנסת הילד לת"ת, כולל ענין הביצה והעוגה, הוא בספר הרוקח סימן רצו (מאת ר' אלעזר מגרמייזא, אחד מגדולי הראשונים שחי לפני קרוב לשמונה מאות שנה), ויש גם מקורות קדומים עוד יותר.
הש"ך (יו"ד סימן רמ"ה סעיף קטן ח) כתב שבמקום שנהגו מנהג זה אין לשנותו, והיעב"ץ (מגדל עוז דף ט"ז ב) הפליג בשבח המנהג הזה, וכתב שזה סיבת החילוק בין דורות הראשונים לאחרונים, שהראשונים הכירו במעלת סדר זה ועשוהו ולכך זכו להגיע למדרגות רמות, ובדורות האחרונים ביטלו המנהג הנאה הזה והוא נובע ממעוט מחשבה על הסדר הישר והטוב.
מאידך, רבינו יהודה החסיד התנגד לכתיבת הפסוקים על הביצה וסבר שאין זה מכבוד התורה שהיא תיכנס למעיים ובסוף תצא במקום לא נקי, ולכן יש קהילות המוותרות על מנהג הביצה אע"פ שהן נוהגות בשאר פרטי המנהג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אם את ליטאית סקפטית כזאתי, אז דפדפי באלגנטיות לאשכול הבא....
בתור אחת שבאה מבית בו חלאקה היה סיבה לקחת את הילד לספר (אחר כך מסתפר בבית...) ותו לא, והשתדכה עם משפחה משורשים צ'אלמרים שחלאקה זה דמי בר מצוה...(לא בהגזמה!)
הפסקתי לשאול שאלות, מקבלת את דפי ההוראות מה בדיוק לעשות,
עושה וחוגגת.... ואל תנסי להחכים במנהגים של קהילות אחרות (זרות....)
לשם מה המתקפה הזו?
היא לא מכירה את המנהג והוא נשמע לה מעניין.
זה הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לשון הקב הישר

ובהגיע הזמן לתת התינוק לבית הספר ללמוד אצל המלמד ישכים האב בבוקר ויקיץ את הילד ויוליכנו לבית רבו, ואף אם האב הוא זקן וגדול או פרנס ורב, לא יהי' לו בושה מה שמוליך את בנו פעם ראשונה לבית רבו של תינוק, ויתן שבח והודיה להקדוש ברוך הוא שזיכה אותו לזכות את בנו להכניסו תחת כנפי השכינה. ומחויב האב או האם לכסות התינוק תחת בגדו בעת הליכתו שלא יסתכל התינוק בשום דבר טמא בעולם.
ואחר שמביא התינוק לבית מלמד יתן האב התינוק לתוך חיקו של מלמד ע"ש הכתוב (במדבר יא) כאשר ישא האומן את היונק וגו', (הושע יא) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו, ומביאין הלוח שכתוב עליו האלף בית, ויקרא המלמד לפני התינוק א' ב' ג' וכו' ואח"כ תשר"ק וכו', ואח"כ יאמר התינוק כל האות ואות אחר המלמד, ואח"כ יקרא המלמד הפסוק (דברים לג) תורה צוה וגו', ואח"כ פסוק ראשון של ויקרא, והתינוק יענה אחר כל תיבה ותיבה, ואח"כ יתן מעט דבש על הלוח וילחך התינוק הדבש שע"ג האותיות, ואח"כ יקח האב התינוק וישיבנו לבית באופן שלא יראה התינוק שום דבר טמא, וטוב שבאותו היום לא תגע שום אשה נדה בהתינוק (ועי' בס' יסוד יוסף פס"ט שטוב שלא תסתכל בו הרבה ועי' בס' ח"י אות ל' מש"כ בזה).
ולכן נכון הוא שיתענו בו ביום אביו ואמו של התינוק, ויתפללו אל אלקי השמים שיהי' הולד מוצלח בתורה וביראה ובמעש"ט ולאריכות ימים ושנים, ולעת ערב אחר התענית יעשה סעודה לעניים, וליתן צדקה כפי מסת ידו, ואז בודאי יהי' לב האב בטוח שיראת ה' יהי' על אותו התינוק, ודי באזהרה זו.
(קב הישר, פרק ע"ב)


המקור העיקרי והמפורט למנהגי הכנסת הילד לת"ת, כולל ענין הביצה והעוגה, הוא בספר הרוקח סימן רצו (מאת ר' אלעזר מגרמייזא, אחד מגדולי הראשונים שחי לפני קרוב לשמונה מאות שנה), ויש גם מקורות קדומים עוד יותר.
הש"ך (יו"ד סימן רמ"ה סעיף קטן ח) כתב שבמקום שנהגו מנהג זה אין לשנותו, והיעב"ץ (מגדל עוז דף ט"ז ב) הפליג בשבח המנהג הזה, וכתב שזה סיבת החילוק בין דורות הראשונים לאחרונים, שהראשונים הכירו במעלת סדר זה ועשוהו ולכך זכו להגיע למדרגות רמות, ובדורות האחרונים ביטלו המנהג הנאה הזה והוא נובע ממעוט מחשבה על הסדר הישר והטוב.
מאידך, רבינו יהודה החסיד התנגד לכתיבת הפסוקים על הביצה וסבר שאין זה מכבוד התורה שהיא תיכנס למעיים ובסוף תצא במקום לא נקי, ולכן יש קהילות המוותרות על מנהג הביצה אע"פ שהן נוהגות בשאר פרטי המנהג.

תודה לכם!!
קראתי בשקיקה ממש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אצלינו בדווקא לא ראיתי אף פעם לא עוגה ולא ביצה
רק נהגו ש...
האבא הביא את היד עטוף עם טלית ברחוב למקום בו נעשה החלאקה
מרחו דבש על דף למינציה בו כתובים כל הפסוקים שהזכירו כבר וכל האותיות א' ב'
הרבה או העורך קרא פסוק פסוק ואות אות והילד חזר אחריו מילה במילה וכל אות
על כל פסוק ועל כל אות אסף הרבה עם כפית את הדבש שמעל אותה מילה\אות והביא לילד לאכול
חילקו אותיות שוקולד לכלל הילדים המשתתפים
-
המעניין הוא שעכשיו חיפשתי בגמחים שונים תבניות לאותיות שוקולד
וכמעט לכולם ההיצע הוא רק על שווילונה לעוגה וחותמת לביצה
אם מישהו יוכל להעלות מקור לחותמת על הביצה וכן השוולונה
וכמו כן האם באמת הדבר מותר הלכתית ללא פקפוק למחוק בביזיון פסוקים על ידי אכילת הביצה והעוגה
(להנ''ל שרק מורחים דבש על דף למינציה אין שום מחיקת פסוקים אלא רק את הדבש שמעליהם שכלל אינו פוגע בעצם הכיתוב)
אני לא מתכוון ח''ו לזלזל בשום מנהג אלא אדרבה למצא מקורות
(ברור שאני לא מתכונן ל''שדרג'' המנהג של החלאק'ה לפי ההיצע העכשווי של הגמחי''ם כל עוד לא אדע שאכן יש מקורות לכל הדברים האלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
היכן ניתן לקנות את החותמת לביצה???
הקפצת אשכול מ 2021 ;)
יש גמחים של ערכה לחלאקה שבה נותנים את החותמת בהשאלה.
איפה את גרה? ואתן לך כתובת קרובה.
אם באמת הכוונת לקנות, ארשום לך את הטלפון של סניף הגמ"ח הראשי
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
  • הוסף לסימניות
  • #37

קבצים מצורפים

  • מוקדי ערכת חלאקה.jpg
    מוקדי ערכת חלאקה.jpg
    KB 884.3 · צפיות: 43
  • הוסף לסימניות
  • #40
הביצה צריכה להיות מקולפת
ולכן חותמים רק בבוקר
כי אסור לאכול ביצה פתוחה מלילה קודם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה