הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
"ושוכן איתם בתוך טומאותיהם"
זה רק הוא יכול.
כמו האמא, שיוצאת עם הבת שלה לקנות חצאית ג'ינס עם שסע, כדי שלא תקנה חצאית מיני. מהכסף שלה, כמובן.
זה רק הוא יכול.
כמו ההורים שפתאום הילדה שלהם מעזה לספר להם שכבר שנתיים, ש נ ת י י ם ! יש לה טלפון פרוץ לגמרי, והם, עדיין לא מעכלים, אבל מחבקים. ודואגים בדרכם, גם היא נראית למתבגרת המתוסבכת שלהם קצת עקומה. ולא מוותרים. על השיחות הנוקבות, הכואבות, שחותכות את הלב לאלפי חלקים אפלים בחייה של הבת כלילת המעלות שלהם.
זה רק הוא יכול.
כמו האמא שתלך יד ביד עם הבת שלה לקולנוע, כדי שהיא בנתיים לא תראה ****. ותצחק כשמצחיק. ותתרגש כשמרגש. אבל הכי תתרגש הבת, מהאמא.
זה רק הוא יכול.
כמו שוב, האמא, שהולכת עם הבת שלה לבית קפה שהיא לא סובלת, ותשלם מהכסף שאין לה, רק כדי לדבר איתה. ולשמוע מה שלומה בתוך הסערה הזו.
ורק הוא יכול לכוון,
שפתאום יישמע ברקע יחפים, והבת תזמזם בשקט, אבל מספיק בקול כי שאמא שלה תשמע את 'הזמזום הזה שלא מפסיק, זאת המלחמה שלי. ואני יודעת שהוא לא ישאיר אותי לבד...' ושתיהן דומעות, ומתרגשות. ולא יכולות להפסיק. ומשהו חדש נבנה בניהן, משהו שלא היה קודם.
ורק הוא יכול,
שהאבא יקשיב, ויהיה שם, וידאג, וידאג להיות נוכח יותר, ויקנה לבת שלו ספר קודש, שהיא ביקשה, ויכתוב עליו הקדשה מרגשת כל כך.
זה רק הוא יכול.
לגרום לבחורונת להחליט דווקא עכשיו, לייסד ספריית קודש פרטית משלה, עם ספרי חבד, ורבנו, ותהילים, ועוד כל מיני, אבל הפעם טובים.
זה רק הוא יכול.
ויעשה,
שיום אחד האמא תדפוק בדלת הנעולה, ותגיד לבת שלה, 'בואי נעשה ערב סרט. אני ואת. מהסרטים שלך. רק תבחרי משהו קל לבליעה, בסדר?...' ותביא פופקורן. והבת לא תדע את נפשה. ותבכה, ותתרגש, ולא תדע מה לבחור, אז הן יבחרו ביחד. והבת לא סתם תתרגש, היא תתרגש כי זה ביטוי מאוד משמעותי בשבילה- של אהבה, של קשר, של ביחד, שאותם היא בעצם חיפשה. רק לא ידעה לקרוא לזה בשם.
זה רק הוא יכול,
בכלל, לגרום לה לספר את זה בצורה שהיא תרגיש שזה כמו גייזר מתפרץ. שחייב חייב לצאת החוצה, ובאמת בסוף, להקיא עליהם הכל. וכמה מגעיל זה להקיא, וכמה לא נעים. וכמה מקל, וכמה מנקה את המערכות.
זה רק הוא יכול.
ואין לה מילים להודות לו על הכל.
אשמח לתגובות.
זה רק הוא יכול.
כמו האמא, שיוצאת עם הבת שלה לקנות חצאית ג'ינס עם שסע, כדי שלא תקנה חצאית מיני. מהכסף שלה, כמובן.
זה רק הוא יכול.
כמו ההורים שפתאום הילדה שלהם מעזה לספר להם שכבר שנתיים, ש נ ת י י ם ! יש לה טלפון פרוץ לגמרי, והם, עדיין לא מעכלים, אבל מחבקים. ודואגים בדרכם, גם היא נראית למתבגרת המתוסבכת שלהם קצת עקומה. ולא מוותרים. על השיחות הנוקבות, הכואבות, שחותכות את הלב לאלפי חלקים אפלים בחייה של הבת כלילת המעלות שלהם.
זה רק הוא יכול.
כמו האמא שתלך יד ביד עם הבת שלה לקולנוע, כדי שהיא בנתיים לא תראה ****. ותצחק כשמצחיק. ותתרגש כשמרגש. אבל הכי תתרגש הבת, מהאמא.
זה רק הוא יכול.
כמו שוב, האמא, שהולכת עם הבת שלה לבית קפה שהיא לא סובלת, ותשלם מהכסף שאין לה, רק כדי לדבר איתה. ולשמוע מה שלומה בתוך הסערה הזו.
ורק הוא יכול לכוון,
שפתאום יישמע ברקע יחפים, והבת תזמזם בשקט, אבל מספיק בקול כי שאמא שלה תשמע את 'הזמזום הזה שלא מפסיק, זאת המלחמה שלי. ואני יודעת שהוא לא ישאיר אותי לבד...' ושתיהן דומעות, ומתרגשות. ולא יכולות להפסיק. ומשהו חדש נבנה בניהן, משהו שלא היה קודם.
ורק הוא יכול,
שהאבא יקשיב, ויהיה שם, וידאג, וידאג להיות נוכח יותר, ויקנה לבת שלו ספר קודש, שהיא ביקשה, ויכתוב עליו הקדשה מרגשת כל כך.
זה רק הוא יכול.
לגרום לבחורונת להחליט דווקא עכשיו, לייסד ספריית קודש פרטית משלה, עם ספרי חבד, ורבנו, ותהילים, ועוד כל מיני, אבל הפעם טובים.
זה רק הוא יכול.
ויעשה,
שיום אחד האמא תדפוק בדלת הנעולה, ותגיד לבת שלה, 'בואי נעשה ערב סרט. אני ואת. מהסרטים שלך. רק תבחרי משהו קל לבליעה, בסדר?...' ותביא פופקורן. והבת לא תדע את נפשה. ותבכה, ותתרגש, ולא תדע מה לבחור, אז הן יבחרו ביחד. והבת לא סתם תתרגש, היא תתרגש כי זה ביטוי מאוד משמעותי בשבילה- של אהבה, של קשר, של ביחד, שאותם היא בעצם חיפשה. רק לא ידעה לקרוא לזה בשם.
זה רק הוא יכול,
בכלל, לגרום לה לספר את זה בצורה שהיא תרגיש שזה כמו גייזר מתפרץ. שחייב חייב לצאת החוצה, ובאמת בסוף, להקיא עליהם הכל. וכמה מגעיל זה להקיא, וכמה לא נעים. וכמה מקל, וכמה מנקה את המערכות.
זה רק הוא יכול.
ואין לה מילים להודות לו על הכל.
אשמח לתגובות.
