התייעצות מה אפשר לעשות עם שנאה ענקית לעבודות נקיון בבית

  • הוסף לסימניות
  • #61
צרות של עשירים.

יש אנשים שהיו חולמים להתלונן על בלאגן וכדו
תשמחו שזה הקשיים שלכם !
זה לא מבטל את הקושי או מסדר את הבלגן לאף אחד..
ואני לא אמורה לשמוח או להתלהב מזה..
זה שיש אנשים עם צרות גדולות יותר, זה עצוב.
אבל זה לא קשור לכאן.

כשהחיים ח"ו נעצרים ל"ע אז הקשיים האלה של הבלאגן והחוסר סדר מתגמדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
צרות של עשירים.

יש אנשים שהיו חולמים להתלונן על בלאגן וכדו
תשמחו שזה הקשיים שלכם !
מי שלא מתמודדת עם קושי בניהול בית- קושי אמיתי- לא תדע להבין את מי שכן מתמודדת. זה לא רק בית נקי או לא. זה המון רגשות אשמה, המון תסכול כשלא מוצאים חפצים, לעיתים הערות מהסביבה (שוויגער, אמא, גיסה, שכנה וכו')
אני עצמי כבר בתור זוצי"ת לא מצאתי את עצמי מבחינת נקיון. סדר היה סביר וגם נקיון בסיסי של שטיפה שבועית וכו' אבל לא הצלחתי להתמודד עם ניקוי יסודי של הבית.

זה שאני אומרת מזמור לתודה מליון פעם על הילדים שיש לי, על האפשרות הכלכלית לרכוש עוד פריטים שמבלגנים וכו' לא מוריד בגרם מהקושי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
כשהחיים ח"ו נעצרים ל"ע אז הקשיים האלה של הבלאגן והחוסר סדר מתגמדים.
ב"ה רוב האנשים סביבנו לא חווים זמנים שהחיים נעצרים ולכן בלאגן מעסיק הרבה נשים.
ובתור אחת שחוותה סיטואציה של חיים שנעצרו הבלאגן ובעיקר הבלאגן בראש מאד משמעותי להתאוששות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
כשהחיים ח"ו נעצרים ל"ע אז הקשיים האלה של הבלאגן והחוסר סדר מתגמדים.
ממש לא בטוחה שזה נכון.
הנושא של תפקוד הבית מאד מטריד אימהות לילדים חולים או אימהות חולות בעצמן...
ממש לא נעלם או מתגמד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
מזדהה איתך. לא יודעת אם קשה לנו מאותה סיבה, אבל בכל מקרה, גם לי יש הרגשה תמיד שהסדר והניקיון גובים ממני הרבה כוחות.

לא ציינת מה בדיוק הקושי שלך, אז אתן פה כמה כיוונים:

-בנושא ניקיון, שתמיד יהיה את המלאי של החומרים הנדרשים לניקיון. למשל-אני שונאת סמרטוטים, רק מהמחשבה על לנקות אותם, זה דוחה את השטיפה. מסקנה: מחזיקה הרבה סמרטוטים ומחליפה בתדירות גבוהה. כנ"ל מגבונים כדי לנגב משטחים/שיש וכו.

-אם מתאפשר לך להשתמש יותר בחד"פ על פני שטיפות כלים.

-אם הקושי שלך הוא בסידור הבית, צריך לוודא ולהכין לכל דבר מקום מוגדר מראש. ככה יהיה לך יותר קל לסדר.

-לעבוד לפי סדר של: א. ניקוי משטחים- קודם מפנה ספות/שולחן/שיש, שמה הכל בכיור/זורקת לפח את הפסולת ואז ניגוב משטח. ב. טיטוא רצפה-מרכזת את כל הבלאגן למקום אחד ואז ממיינת (אפשר בקערות/סלסלאות ואז מחזירה מכל סלסלה למקום. ג. שטיפת כלים/שטיפת רצפה במידת הצורך. וזה השלב שאני הכי נופלת בו :rolleyes:

-בקו של נועה שרון של הרבה תמריצים לעבודה וגם רעיונות והסברים איך להגיע לסדר.

-ראיתי שיש פה קהילה של "משכימות בבוקר" שמיועדת להמריץ כדי לנצל את השעות המוקדמות של הבוקר. לאור התגובות שהיו פה, אולי באמת צריך לעשות קבוצה להמריץ לעבודות הבית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
מי שלא מתמודדת עם קושי בניהול בית- קושי אמיתי- לא תדע להבין את מי שכן מתמודדת. זה לא רק בית נקי או לא. זה המון רגשות אשמה, המון תסכול כשלא מוצאים חפצים, לעיתים הערות מהסביבה (שוויגער, אמא, גיסה, שכנה וכו')
אני עצמי כבר בתור זוצי"ת לא מצאתי את עצמי מבחינת נקיון. סדר היה סביר וגם נקיון בסיסי של שטיפה שבועית וכו' אבל לא הצלחתי להתמודד עם ניקוי יסודי של הבית.

זה שאני אומרת מזמור לתודה מליון פעם על הילדים שיש לי, על האפשרות הכלכלית לרכוש עוד פריטים שמבלגנים וכו' לא מוריד בגרם מהקושי.
ממש ככה
הקושי בסדר ונקיון הוא הרבה מעבר להסבר הפשוט
זה התחושה הזאת של - אני לא מוצלחת, לא נקיה, לא זריזה
וההכי גרוע - הפחד שהילדים שלי יתבישו מחברים בגללי או בגלל מצב הבית :cry:
והנסיון לעמוד בקצב החיים השוטף זה עבודה יומיומית סיזיפית ושוחקת
מי שלא מבינה - שפשוט תודה לה' על כך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
משימות שאני לא אוהבת לעשות - אני לא חושבת על המשימה, אלא על הזמן
כלומר - אני צריכה עכשיו לסדר כביסה, כשאני חושבת על זה אין לי עצבים.. אבל אני חושבת בכיוון של עכשיו אני מקדישה 10-15 דקות לקדם פה את הבית, וזה זמן שבדכ די מספיק..(למכונה\2) ואז זה עושה לי חשק לעוד אם אני כבר באמצע, ואם לא - אז לא יש מחר, ככה אני מרגישה שאני "מתנדבת",אם אני עושה יותר- לא שאני חיבת.
ובסהכ - רב המשימות של סדר הן די קצרות, רק שחושבים על המכלול זה ממש מיאש.. ואין כח להתחיל..לכן אני חושבת בפרקי זמן, כמה שאני מסוגלת, ומכניסה מה שמתאים בהם..
עוד דוג- אם יש לי כח רק ל10 דקות - אני יטאטא את הבלגן הצידה, יטאטא את שאר הרצפה, וכבר נראה איכשוא יותר שפוי.. אם אני ילך במחשבה של "עכשיו מסדרים את הבית" - אין סכוי זה פשוט לא יקרה..גדול עלי לשעת ערב עיפה.. עכשו 10 דקות עושים מה שאפשר - קורה.. (ואז באים לנוח בפרוג ;)

אהבתי ממש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
למשל-אני שונאת סמרטוטים, רק מהמחשבה על לנקות אותם, זה דוחה את השטיפה. מסקנה: מחזיקה הרבה סמרטוטים ומחליפה בתדירות גבוהה. כנ"ל מגבונים כדי לנגב משטחים/שיש וכו.
רק אומרת
אני לוקחת את כל הסחבות ומכניסה לציפת שמיכה עם רוכסן
וישירות למכונה.
שונאת לשטוף סחבות בדרך אחרת
ומחזיקה מלאי נכבד-שיספיק לכל השטיפה ואז מעמידה מכונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
יש מצב שאת לא שונאת לנקות אלא כל דבר שאנחנו מרגישים חייבים אז זה נהפך למשהו שנוא או נדחה ,ברגע שתנסי להוציא לך מהראש שאת חייבת שהבית חייב להיות נוצץ,(כי לשכנה זה ככה.... ) הנקין יהפוך לחוויה נעימה ,כי לא חייבים זה רק בונוס אם נעשה.
דרך אגב לי מאוד עוזר סרטוני השראה של מישהי שמנקה או נותנת טיפים לניקיון זה ממש מדרבן אותי ונותן לי מרץ לנקות אני מחפשת ברשת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
וההכי גרוע - הפחד שהילדים שלי יתבישו מחברים בגללי או בגלל מצב הבית
וואי...
את מזכירה לי שבשמירה הקודמת שלי הבן שלי שהיה אז בן 7 קם בוקר אחד אחרי שהיתה עוזרת ואמר לי- 'אמא, הבית מסודר אז אני מתקשר ל x להזמין אותו אחרי החיידר' וכשהוא יצא הוא אמר לי 'תשמרי על בית מסודר'🤭
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אני אוהבת לעשות ’פרויקטים גדולים’ בטלפון, בתיאום עם חברה או אחות מראש..
(שנוכל לפטפט אגב עבודות הבית)
למשל לנקות תנור או מקרר..
או סתם נקיון יסודי שמצריך למעלה מחצי שעה..
אם זו מטלה יומיומית, אני מקשיבה תו”כ להרצאות שרכשתי
או לשיעורים מרתקים מקול הלשון..
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אין לך אפשרות לנתק את הרגש?
יש הרבה דברים שאני לא אוהבת לעשות אבל עושה כי חייבת וזה תפקידי כאמא וכאישה
משתדלת להנעים לעצמי את הזמן ולצ'פר את עצמי
לא הולכת על גדול. כל יום סידור וטאטוא+ כביסות _ משהו גדול שצריך
פעם דלתות פעם תנור פעם כיריים פעם מדף בארון
כי להשתלט על הכל ביחד זה מורכב
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
לדוגמה: לילדה שלך יש ש"ב בחשבון שיקח לה בערך 15 דקות לבצע ולך יש ערימת כביסה לקפל, אתן יוצאות לתחרות מי מסיימת קודם ואת תרוויחי שני ציפורים במכה אחת (כביסות וש"ב)
הערת אגב. הרעיון לכשעצמו - טוב מאוד. אבל לא עם הילדים, ובוודאי שלא בנושא של שיעורי בית. לפעמים זה מכניס את הילדים ללחץ והם לא ממוקדים בשיעורי הבית... הם כל הזמן לחוצים - אולי אמא תשיג אותי...
אפילו כשאני סופר לילד שלי עד 10 כדי שהוא יתלבש, ואפילו שאני בכוונה "שוכח" לספור... בכל אופן כשאני מתקדם - הוא צועק לי מהחדר "אבא אל תספור - אני מתלבש"... אז, לדעתי, סיכוי גדול שבשיעורי בית זה בעייתי עוד יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
הערת אגב. הרעיון לכשעצמו - טוב מאוד. אבל לא עם הילדים, ובוודאי שלא בנושא של שיעורי בית. לפעמים זה מכניס את הילדים ללחץ והם לא ממוקדים בשיעורי הבית... הם כל הזמן לחוצים - אולי אמא תשיג אותי...
אפילו כשאני סופר לילד שלי עד 10 כדי שהוא יתלבש, ואפילו שאני בכוונה "שוכח" לספור... בכל אופן כשאני מתקדם - הוא צועק לי מהחדר "אבא אל תספור - אני מתלבש"... אז, לדעתי, סיכוי גדול שבשיעורי בית זה בעייתי עוד יותר...
מניחה שזה תלוי בילדים. יכולה להעריך שיש ילדים שממש יאהבו את הרעיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
יש מצב שאת לא שונאת לנקות אלא כל דבר שאנחנו מרגישים חייבים אז זה נהפך למשהו שנוא או נדחה ,ברגע שתנסי להוציא לך מהראש שאת חייבת שהבית חייב להיות נוצץ,(כי לשכנה זה ככה.... ) הנקין יהפוך לחוויה נעימה ,כי לא חייבים זה רק בונוס אם נעשה.
דרך אגב לי מאוד עוזר סרטוני השראה של מישהי שמנקה או נותנת טיפים לניקיון זה ממש מדרבן אותי ונותן לי מרץ לנקות אני מחפשת ברשת.
הבעיה בסרטונים האלה שתמיד הם מוציאים לי את העיניים.
את רואה בית שנראה מליון דולר ופתאום מגיעה מישהי ומראה לך איך נכון לקפל כביסה.
שתבוא לבית שלי, תראה את התנאים (כמובן בלי להתלונן, אני מאד אוהבת את הבית, אבל כמובן שיש מה לשפר ולהגדיל וכו) ותנסה להתחיל לסדר טיפה את המצב.
אם יש לך משהו ספיציפי שאת ממליצה אשמח לקישורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
תנסו לחשוב
שלום,
אני אמא לילדים.
אוהבת מראה נקי ומסודר!!
ומעצבן אותי לראות בלאגן ולכלוך.
יש בעיה אחת, אני כ"כ שונאת לנקות ברמה שאני דוחה ודוחה את כל המטלות...
ושונאת את היום בו החלטתי שאני הולכת לעשות נקיון יסודי.
מה אפשר לעשות כדי להנעים עלי את עבודות הנקיון???
אשמח לעזרה ושיתוף מהמזדהות.
תנסו לחשוב
מדוע אתם לא אוהבים את המלאכה הזו האם סתם בגלל שהיא לא מענינת אותכם
או שיש איזה משהו שגורם לשנאה
מציע אפשרות אולי זה בגלל שגם שאתם מנקים אתם מנקים עם פרפקציוניזם
וזה גורם לשנאה של העבודה הזו כי אף פעם ניקיון לא יהיה מושלם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה