התייעצות מה אפשר לעשות עם שנאה ענקית לעבודות נקיון בבית

שלום,
אני אמא לילדים.
אוהבת מראה נקי ומסודר!!
ומעצבן אותי לראות בלאגן ולכלוך.
יש בעיה אחת, אני כ"כ שונאת לנקות ברמה שאני דוחה ודוחה את כל המטלות...
ושונאת את היום בו החלטתי שאני הולכת לעשות נקיון יסודי.
מה אפשר לעשות כדי להנעים עלי את עבודות הנקיון???
אשמח לעזרה ושיתוף מהמזדהות.
בלת"ק
יש משהי שאוהבת לסדר, לנקות כביסות וכו'?
היא מוזמנת לכאן, יהיה לה כיףףףף
 
לכל אורך התגובות שלך כמעט לכל בעיה את עונה על קשר... לא צריך להגיע לזה כל כך מהר
בחיאת אישה שלא אוהבת לנקות ולסדר זה טבעי וכמעט לא מכירה מישהו שאוהבת
איך את כל כך מגיעה מהר להפרעת קשר לאישה? לא מדובר בילדה בת 10
לא כתבתי רק על קש"ר. כתבתי גם על קושי רגשי או על עייפות או על כל מניע אחר לקושי.
פשוט המלצתי לחפש על מה יושב כדי לעזור.

מי שנוח לה להשאר תקועה בזה שאין לה כח והיא לא אוהבת בלי לחפש איך לעזור לעצמה- זכותה המלאה.
סביבי אני מכירה נשים שאוהבות לסדר ויש להן סיפוק מזה. אולי אנחנו חיות ביקום מקביל.

אחת השואלות כתבה שהיא חושבת שמדובר בקש"ר. (אין לי כח לעבור אחורה לראות מי זו הייתה. אני זוכרת שזו לא הייתה פותחת האשכול אלא אחת שהצטרפה לשאלה)
גם אני עד גיל 30 לא חשבתי שיש לי הפרעת קשב.
 
שלום,
אני אמא לילדים.
אוהבת מראה נקי ומסודר!!
ומעצבן אותי לראות בלאגן ולכלוך.
יש בעיה אחת, אני כ"כ שונאת לנקות ברמה שאני דוחה ודוחה את כל המטלות...
ושונאת את היום בו החלטתי שאני הולכת לעשות נקיון יסודי.
מה אפשר לעשות כדי להנעים עלי את עבודות הנקיון???
אשמח לעזרה ושיתוף מהמזדהות.
בלת"ק
מביאים הביתה פעם/פעמיים בשבוע עוזרת בית
מה אמר שצריך "לאהוב" עבודות בית?
זה עניין של אופי. הובי . למרות שאוהבים
 
בלת"ק
מביאים הביתה פעם/פעמיים בשבוע עוזרת בית
מה אמר שצריך "לאהוב" עבודות בית?
זה עניין של אופי. הובי . למרות שאוהבים
לא לכולם יש אפשרות כלכלית וגם מי שכן- בהרבה מקומות מאד קשה למצוא עוזרות
 
לא לכולם יש אפשרות כלכלית וגם מי שכן- בהרבה מקומות מאד קשה למצוא עוזרות
אולי בחורה נחמדה אפילו בת 12.. מהבניין תוכל לעזור לך בעבודות הבית?
הרבה פעמים יש חוסר חשק לעבודות הבית בגלל שהדירה קטנה או שאין מספיק ארונות בבית לאחסון בגדים/משחקים/כלים במטבח או חדר כביסה קטן (לי אין בכלל חדר כביסה וזה מאוד קשה)
תנסי למצוא מה הכי יכול להקל עליך על ארגון הבית
בדר"כ זה בגלל חוסר מקום.. בבית צריך שכל דבר יהיה לו מקום..
מקווה שעזרתי
[אם בכל זאת את מחפשת יש קו העבודה מצאתי שם בחורה שעוזרת לי מאוד בעבודות הבית /ISPOILER]
 
אולי בחורה נחמדה אפילו בת 12.. מהבניין תוכל לעזור לך בעבודות הבית?
הרבה פעמים יש חוסר חשק לעבודות הבית בגלל שהדירה קטנה או שאין מספיק ארונות בבית לאחסון בגדים/משחקים/כלים במטבח או חדר כביסה קטן (לי אין בכלל חדר כביסה וזה מאוד קשה)
תנסי למצוא מה הכי יכול להקל עליך על ארגון הבית
בדר"כ זה בגלל חוסר מקום.. בבית צריך שכל דבר יהיה לו מקום..
מקווה שעזרתי
[אם בכל זאת את מחפשת יש קו העבודה מצאתי שם בחורה שעוזרת לי מאוד בעבודות הבית /ISPOILER]
לא אני שאלתי את השאלה.
רק הגבתי על התשובה שלך שזו המציאות בהרבה מקומות...
 
מאוד קל להתקרבן
נראה לך אני אוהבת לנקות ולסדר? נראה לך כל יום יש לי כח? אני עובדת משרה לפעמים שחוטה אחרי נסיעה הלוך חזור
החלום שלי להתכרבל מתחת הפוך ולא לעשות כלום

מה היית עונה לבת שלך שהיא ממש לא אוהבת לימודים? שאין לה כח כל יום ללמוד ולהכין שיעורי בית

לכל אורך התגובות שלך כמעט לכל בעיה את עונה על קשר... לא צריך להגיע לזה כל כך מהר
בחיאת אישה שלא אוהבת לנקות ולסדר זה טבעי וכמעט לא מכירה מישהו שאוהבת
איך את כל כך מגיעה מהר להפרעת קשר לאישה? לא מדובר בילדה בת 10
@המליונרית
לכל אורך התגובות שלך, את אומרת אותו הדבר
תחושת ליבי שאת לא מבינה על מה מדברים כאן בכלל
אני לא חושבת שכל הנשים אוהבות מאוד לסדר ולנקות, בודדות יש כאלה
ואני גם לא אמרתי שאני מחפשת להתחמק, או להתקרבן
לו הייתי מתחמקת - לא הייתי רוצה כל כך ללמוד להתיעל ולעשות את זה טוב יותר

נשים מדברות שזה בשבילן משימה מפרכת וכמעט לא עבירה, שהן עושות את זה בלית ברירה אבל עדין סוחבות יסורי מצפון כי זה לא מספיק טוב, לא מספיק בזמן, לא מושלם ואפילו לא חצי מושלם.
שמבחינתן לעשות כל דבר אחר חוץ מלסדר את הבית ולשטוף כלים
אמיתי, לא אכפת לי לקום עכשיו מהספה וליסוע למירון, זה באמת יותר קל לי!
אם את לא מבינה על מה הן מדברות, ונראה לך שזה קושי רגיל ונפוץ כמו של כולן - מקסים. את הרהוריך תשאירי אצלך
מבטיחה לך שיש לי מספיק יסורי מצפון משל עצמי, אני לא צריכה שתוסיפי לי, תודה.

אם לילדה שלי היה קשה בלימודים - הייתי מנסה להבין למה ולעזור לה
לא הייתי אומרת לה "גם לי היה קשה והתמודדתי, לכולם קשה ללמוד ובכל זאת הן לומדות, תתאמצי יותר וזהו. ככה החיים"
ומודה, זה מה שאמרו לי פעם כשהיתי תלמידה, הרבה פעמים, זה לא עזר אם שאלת. עד היום זה לא עוזר...
 
נראה לי הסוד לבית נקי:
לא להכניס ספה הביתה,
לא טלפון או מחשב..

ברצינות מקודם התפללתי לד׳ אמרתי לו בבקשה תתן לי כוח לקום לסדר את הבית…
וזה עזר סידרתי קניות וסידרתי קצת מסביב..
נשאר שטיפה רצינית, כביסה וכלים
 
ברצינות מקודם התפללתי לד׳ אמרתי לו בבקשה תתן לי כוח לקום לסדר את הבית…
וזה עזר סידרתי קניות וסידרתי קצת מסביב..
נשאר שטיפה רצינית, כביסה וכלים
תפילה זה תמיד טוב...
 
אולי לקרא קצת על 'מינימליזם' - לזרוק כל פריט שאין בו שימוש\שלא השתמשת בשנה האחרונה וכו' כי בד"כ אלו דברים שנמצאים בכל מקום בבית ועוברים ממקום למקום ויוצרים מראה מבולגן של מלאאא שמאטעס.
מנסיון, יקל עלייך מאד אם בשעה שתסדרי את הבית יהיה לכל פריט מקום משלו.
כדאי להתחיל עם משחקי ילדים ושמונצעס שכל יום צריך לאסוף ולסדר מחדש,
בארון בגדים תמיד יהיו דברים שאפשר לזרוק ולתת לארון מראה קליל ומרווח יותר וכן ע"ז הדרך.
אפשר גם למצא פתרונות אחסון לארונות מטבח, ילדים, בגדים וכו' בחנויות כמו איקאה.
בקיצור, תנסי את השיטה הזאת - ואולי גם תקראי את הספר של מארי קונדו יועצת סדר וארגון יפנית שממש פותח את הראש בנושא.
בהצלחה
 
אולי לקרא קצת על 'מינימליזם' - לזרוק כל פריט שאין בו שימוש\שלא השתמשת בשנה האחרונה וכו' כי בד"כ אלו דברים שנמצאים בכל מקום בבית ועוברים ממקום למקום ויוצרים מראה מבולגן של מלאאא שמאטעס.
מנסיון, יקל עלייך מאד אם בשעה שתסדרי את הבית יהיה לכל פריט מקום משלו.
כדאי להתחיל עם משחקי ילדים ושמונצעס שכל יום צריך לאסוף ולסדר מחדש,
בארון בגדים תמיד יהיו דברים שאפשר לזרוק ולתת לארון מראה קליל ומרווח יותר וכן ע"ז הדרך.
אפשר גם למצא פתרונות אחסון לארונות מטבח, ילדים, בגדים וכו' בחנויות כמו איקאה.
בקיצור, תנסי את השיטה הזאת - ואולי גם תקראי את הספר של מארי קונדו יועצת סדר וארגון יפנית שממש פותח את הראש בנושא.
בהצלחה
ברור שזה ככה.
כל חודש בערך אני נכנסת לחדר אחר עם שקית אשפה גדולה ומנסה למלא אותה בדברים לפח.
אבל חלק מהשאלה זה עד שמתחילים לסדר.
לי אישית, אין הבדל אם מדובר על סלון כמעט מסודר או מהפכת סדום. הקושי להניע לפעולה הוא אותו קושי.
 
טלפון ומחשב זה הסוד לבזבוז זמן לא נראה לי שזה עוזר לבית נקי...
וספה זה הפתרון לכביסות ...

בהצלחה.
אם אין טלפון, מחשב וספה אז מהנעשה? נרבוץ במיטה? על כיסא לא נח לשבת...
נהיה חייבות לעבוד.
 
אמיתי, לא אכפת לי לקום עכשיו מהספה וליסוע למירון, זה באמת יותר קל לי!
מוכר לגמרי.
אני מכירה מישהי שעושה אצלה בבית אירועים קטנים (בריתות של נכדים, סיומי מסכת במשפחה וכו') מבשלת הכל לבד וכו' אבל ארגון יומיומי של הבית זו משימה שכמעט רק עוזרת יכולה לעשות. ואין לה ילדים קטנים כ"כ. (אלא אם כן יש לה מחר איזה אירוע בבית ואז היא תפקסס הכל...)
 
אז איך אלה שכן מגיעים לתוצאה כזו מצליחים להגיע לזה? הם כן פרפקצויוניסטים שלא מוותרים? אולי זה סתם נראה ניקוי "חיצוני" של סמרטוט על השיש, אבל לא את כל סיפורי האקונומיקה? אולי להם זה בא יותר בקלות?
יש אכן כאלה שזה בא להם הרבה יותר בקלות. יש כאלה שממש אוהבות את זה.
זה לא אומר שהן לא מתאמצות, זה לא אומר שהן לא מתעייפות.
אבל זה סוג מאמץ שהן אוהבות אותו. זה סוג מאמץ שממלא אותן ולא מרוקן אותן.
ואז, גם אם הן די פרופקציוניסטיות בתחום הזה - הן נהנות מזה.

כדי להבין יותר, אני מציעה לכל אחת לחשוב על תחום שהיא טובה בו, תחום שהיא אוהבת אותו. תחום שממלא אותה. לאו דווקא בעבודות הבית.
תחום שגם אם הוא דורש ממך מאמץ, את תהיי בסוף עייפה אך לא מרוקנת, אלא מלאה.
תחום שיש לך רצון טבעי להתאמץ עבורו. לעשות אותו די מושלם. אבל בכיף. לא בכובד.
משהו שגורם לך להרגיש חיות וסיפוק. ולא רק בגלל התוצאה.

אלו יכולים להיות תחומים יצירתיים שונים, פעילות גופנית מסוגים שונים, הרמת פרויקטים שונים.
זה יכול להיות לימוד של משהו, או ללמד אחרים.
זו יכולה להיות יצירה אומנותית או יצירה ספרותית או יצירה מוזקאלית.
זה יכול להיות טיפול וטיפוח ילדים, או אפייה, או בישול.
וכן - זה יכול להיות גם סדר וגם ניקיון עם הרבה אקונומיקה...עם עיניים נוצצות...
זה כמובן מאוד אינדיווידואלי.
ובכל אלה אפשר לעבוד קשה, ובכל זאת להרגיש טוב. אם מרגישים בזה חיות ורצון טבעיים.

מה אני באה לומר? שאפשר לעשות בחיים רק מה שנמשכים אליו והוא נותן חיות ואנרגיה? - לא.
אני באה לומר - בואו נכיר בזה, שיש מאמץ ויש מאמץ. יש מאמץ שממלא, ויש מאמץ שמתיש או מרוקן.
לעבוד קשה במשהו שנותן לנו אנרגיה, זה לא כמו לעבוד קשה במשהו שמרוקן אותנו מאנרגיה.
להשתדל לעשות בשלמות משהו שאוהבים אותו, זה שונה לגמרי מלנסות לעשות בשלמות משהו שלא אוהבים.

אז אם מדברים על ניקיון, אז כן, יש כאלה שיש להן את זה - ובסך הכל כיף להן לנקות וקל להן לנקות - גם אם הן עובדות קשה...
ואם מדברים על סדר - אז כן, יש כאלה שיש להן את זה, והן בסך הכל אוהבות את זה וקל להן לסדר - גם אם זה לוקח זמן ומחשבה ועבודה.

אז אם הבית של השכנה ההיא נוצץ כמעט תמיד מניקיון, וריח האקונומיקה משוטט בחלל - (והיא רגועה ולא עצבנית מזה) - מה טוב ומה נעים...
לא קשור אלייך... לא מחייב אותך... לא אמור לגרום לך לתחושת כישלון או בושה...
 
אולי מפה תצמח ישועתי.
מחפשת זמן לנקיון שהוא מעבר לבייסיק.
אני יוצאת לעבודה מוקדם, חוזרת לילדה שלי שב״ה לא נותנת לי לעשות כלום,
מקלחת ארוחת ערב, ארוחה עם בעלי ונגמר לי כל הכח.... עושה רק מה שחייב (כביסות, כלים)
יום שישי- הילדה איתי מהבוקר, אני רק שוטפת את כל הבית (יחידה קטנה שאי אפשר לשטוף כל חדר בנפרד, חייב הכל ביחד) וכבר צריכה להתארגן לשבת.
אמהות צעירות, מתי אתן עושות אקנומיקה יסודי? עוברות על המקרר? מסדרות ארונות?
ואל תגידו לי שזה לוקח רק חצי שעה אקונמיקה כי בעשר בלילה אין לי כח!
 
אפרופו פרפקציונזם,
שמעתי פעם שהשאיפה לשלימות מגיעה מהנשמה שהיא מושלמת
ומי שמתמודד עם הדבר הזה (מי שמכיר, יודע שזו התמודדות)
צריך להבין קודם כל שיש בו ביטוי של רוחניות גבוהה, כך שזו נקודת אור.
הוא אמנם צריך לדעת להשתמש במתנה הזו נכון ובמידה
ואולי גם ללמוד לנתב רצון לשלמות לעשייה רוחנית, וגם שם להזהר לא להגיע לכפייתיות.

תכלס, תודעה וידיעת הקושי, מאפשר שינוי לפעולה,
מכירה בסביבתי הרבה כאלו פרפקציוניסטים,
הם מהממים ויכולים להגיע לתוצרים מדהימים שאחרים לא חולמים עליהם
אבל גם לחידלון,
כמו שכתבו או הכל או כלום
ובהחלט רואים שבעבודה עצמית וקשה
הם אכן מתקדמים ולומדים לאפשר לעצמם להיות פחות מושלמים.


לגבי אהבה או שנאה לעבודות הבית
יש נקודה אחת ששמתי לב היא כבר קיימת המון שנים
אין הערכה לעבודות הבית, נקודה.
תלמידה בסמינר חווה הערכה על פרוייקטים מוצלחים
אבל אם היא תספר שהיא עזרה אתמול בבית ולא יכלה לבצע מטלה כלשהי, היא לא תזכה במחיאות כפיים.
אשה מוערכת על עבודה מכניסה
אבל אם היא תספר שהיא אוהבת את ביתה ואת המטלות שבו, אני לא צריכה לספר מה תהיה התגובה.

לעניות דעתי, אנחנו צריכות לעשות שינוי תודעתי אצלינו
לא בכוח וכמובן לא עם נקיפות מצפון
אולי להתחיל ללמוד על הנושא
על סדר, על חריצות, על היכולת האדירה שה' נתן לנו במח לאפשר לעצמינו שינויים

אגב, לרב וולבה יש פרק על סדר בעלי שור, אמנם הוא מכוון לסדר בלימוד, אבל יכול מאד להשליך על החיים שלנו,
לי אישית המאמר הזה היה אחד מהמאמרים שנתנו לי כח במקום הזה.

זה אמנם לוקח שנים אבל אפשרי
מעבר ממקום של: לארגן ולסדר עם דמעות של תסכול,
למקום של: קלילות ואירגון מתוך חיוביות
ולכן אני קוראת לזה עבודת חיים:)

בהצלחה לכל אחת שבדרך
על תכעסו על עצמכן, ובבקשה בלי נקיפות מצפון
כולן נשים נהדרות
כמה עומס יש לנו בחיים, כמה התמודדות, ואף אחד לא מריע בקריאות הערכה
אבל יש שכר לפעולתך!!
 
נערך לאחרונה ב:
אולי מפה תצמח ישועתי.
מחפשת זמן לנקיון שהוא מעבר לבייסיק.
אני יוצאת לעבודה מוקדם, חוזרת לילדה שלי שב״ה לא נותנת לי לעשות כלום,
מקלחת ארוחת ערב, ארוחה עם בעלי ונגמר לי כל הכח.... עושה רק מה שחייב (כביסות, כלים)
יום שישי- הילדה איתי מהבוקר, אני רק שוטפת את כל הבית (יחידה קטנה שאי אפשר לשטוף כל חדר בנפרד, חייב הכל ביחד) וכבר צריכה להתארגן לשבת.
אמהות צעירות, מתי אתן עושות אקנומיקה יסודי? עוברות על המקרר? מסדרות ארונות?
ואל תגידו לי שזה לוקח רק חצי שעה אקונמיקה כי בעשר בלילה אין לי כח!
קודם כל חשוב לזכור שלא כל תקופה בחיים יש בה זמן לדברים שהם מעבר לבייסיק.
דבר שני- ללמוד לעשות דברים פיציים כשיש אפשרות לחצי שעה (נניח 2 מדפים במקרר כולל אקנומיקה, או אקנומיקה לקירות אמבטיה, או בא לך ממש לדבר בטלפון ולנקות מסילות של חלון :sneaky:)
ומוצ"ש של חורף ושישי של קיץ זה זמן מצוין לסדר ונקיון יסודי.


בקשר לאשכול, ב"ה אני לא שונאת לנקות, אולי לא תמיד יש לי כח או אנרגיה אבל לזה העיצות הרגילות עוזרות :)
(והאמת שיש די הרבה פעמים שאני נהנית מלנקות...)
אבל מכירה מישהי שזה היה ממש שנאה וסבל בשבילה והיה פעם שהחיים נעצרו ואז היא ראתה כמה זה משפיע עליה
ואחרי המבול היא עשתה שינוי מחשבה עמוק וחילקה את הסדר ובהקיון לחלקים (מיון חלקים קטנים, סדר דברים גדולים, ניקוי במים וכו') דירגה כל אחד מ1-10 כמה זה רע בשבילה והתמקדה בלמצוא להם פתרונות ודרכים אחרות לעשות כדי שיהיה פחות נורא, וגם להצמיד לכל דבר התניה חיובית.
(חושבת שהיא עשתה את זה בעזרת מאמנת אישית אבל לא בטוחה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה