סקירה המגדל בכניסה לרמה ד' 3 הופקד להתנגדויות

[די]

יש תב"ע מלפני 10 שנים. ועכשיו מוציאים היתר בניה/טופס 4.
35 קומות תעסוקה בד'3. אין שום הבדל אם זה קומה אחת של תעסוקה או 35 קומות. לא הולכים לעבודה בשבת, ולא גרים שם בסוכות.
באופן כללי כולם ידעו שבונים קניונים ברמה ד'. מי שזה לא מתאים לו, בעיה שלו שהוא קנה שם דירה, ומוזמן לעבור להר יונה. מומלץ בחום לאלו שגרים בשכירות לאור ההתייקרות ההזויה של השכירות ברמה ד' (ובערים החרדיות במרכז בכלל).

 

[נבחר]

גם בהמבשר אותו ידיעה ביתר פירוט.

 

[Israel.ישראל]

יש תב"ע מלפני 10 שנים. ועכשיו מוציאים היתר בניה/טופס 4.
35 קומות תעסוקה בד'3. אין שום הבדל אם זה קומה אחת של תעסוקה או 35 קומות. לא הולכים לעבודה בשבת, ולא גרים שם בסוכות.
באופן כללי כולם ידעו שבונים קניונים ברמה ד'. מי שזה לא מתאים לו, בעיה שלו שהוא קנה שם דירה, ומוזמן לעבור להר יונה. מומלץ בחום לאלו שגרים בשכירות לאור ההתייקרות ההזויה של השכירות ברמה ד' (ובערים החרדיות במרכז בכלל).

ברור הרי בית שמש מתחרה בתל אביב .כל משרדי ההיטק מנסים למצוא פה משרדים ללא הצלחה עקב הביקוש העצום.
למי מספרים את הסיפורים האלה ? ברור שהמטרה להמיר לדיור. וגם אם אכן היה דמיון כזה שמסחר בכזו כמות ואופי מבוקש פה. ברור שהמדרון חלקלק מאד . כמו שפתאום מחליטים שאם יש 5 קומות מסחר למטה כבר לא סופרים אותם.וסופרים רק מגורים...בקיצור הכיוון של העסקנים שכנראה מקבלים מעטפות שמנות מאד כדי למכור אותנו התושבים הולכת ותופסת תאוצה. לאיזה תושב ברמה ד יש אינטרס שיבנו לו כאלה מפלצות מתחת הבית? במקום שיחפשו לבנות לנו מעונות בתי כנסת תחבורה נורמלית וכבישים בתכנון לא הזוי. מחפשים איך לעשות לביתם על חשבון המנדט שקיבלו מהתושבים והרבנים.צר לי אבל זו התחושה הכללית.

 

[יעקב הרמתי]

התוכניות הם לפני שהייתה תקנת העיר.
רק בשביל הפרופורציה מדובר בקומת מסחר כפולה, ומעליו 8 קומות מגורים (היה אמור להיות יותר מזה והקבלן הנמיך). בירושלים החרדית יש בניינים הרבה יותר גבוהים.

1. על פרויקט זה היה מכתב של רבני רמה ד', חצי שנה לפני תקנת העיר
2. תקנת העיר מתייחסת לגובה הבינוי של בנייני מגורים, עם הגבלה של עד 8. מלבד זה לא קיים שם תקנה על מסחר מלבד
סעיף המחייב את חברי המועצה להתייעץ עם רבני השכונות או עם וועדה שתוקם.
3. הקבלן לא הנמיך כלל את מבנה המגורים זה שקר מוחלט, ציטטת את הבן אדם הכי לא אמין בסיפור הזה.
4. התירוץ של ירושלים הוא טענה לא עניינית.
5. הפרויקט הזה קודם השבוע בוועדת תכנון ובנייה נגד דעתם של רבני השכונה שליט"א

שמחה גדולה לבית שמש בכלל ורמה ד' בפרט, בפתיחת הקניון החרדי הגדול החדש.

מה קשר בין פתיחת הקניון, לבין קידום מרכז התעסוקה שאושר השבוע בעירייה???????????????????????????
תעביר את הריגושים שלך ואת פרצי השמחה לאשכול תמונות מהשטח, אין קשר בין מה שכתבת לאשכול כאן!

 

[יעקב הרמתי]

עסקן נטורי קרתא מרמה ד התסיס רבנים נגד בניית מגדל משרדים (15 קומות) ובניין מגורים (9 קומות) מעל הקניון החדש בכניסה לרמה ד', וטען שיו"ר ועדת תכנון ובנייה שמעון גולדברג, מסייע ליזם בניגוד ל"תקנות הרבנים", לפיהן אסור לבנות בניינים רבי-קומות.

א. טעות ראשונה- לקשר בין "תקנת העיר בית שמש" לבין הפרויקט, הטענה נגד קידום הפרויקט נובע ממכתב שהרבנים
חתמו מיוחד נגד הגדלת זכויות הבנייה של פרויקט זה.

גולדברג זומן לפגישת רבנים, הפריך את שקרי העסקן וקיבל מהרבנים גיבוי מלא.

גולדברג אכן זומן לפגישה לא הצליח להפריך את דברי העסקן ואכן קיבל גיבוי מלא ממי שארגן את הפגישה.
בפגישה גם הופרחו הרבה דברי שקר, אך הופרך עוד באותו יום.

▪︎ היזם ויתר כבר על בניית מגדל מגורים בגובה 20 קומות

היזם אכן 'וויתר' על 500 מטר שטח עיקרי למגורים וקיבל פי כמה וכמה מטרים לתעסוקה שעל זה עיקר התנגדות רבני השכונה, היזם לא וויתר על קומות כלל, הוא ניצל את כל מה שהיה לו בתוכניות שאושרו עוד מלפני קבלת התורה

התוכניות אושרו לפני 10 שנים, והרבנים הבהירו בייסוד התקנות לפני שנתיים, כי הן אינן חלות רטרואקטיבית

אני לא יודע מה העניין של חדשות העיר לכתוב '10 שנים' עם הם סך הכל מבקשים להקדים את תקנת העיר.
הם מנסים בכח לערב בין תקנת העיר, לפרויקט אין כל קשר.
לגופן של דברים התוכניות ''אושרו'' השבוע לראשונה (כך קבעה וועדת ערר) הכנסתי את המילה ''אשרו'' בתוך מירכאות כי גם באישור זה ייתכן והוכנסו בו פגמים משמעותיים שייתכן ויגרום לבית המשפט לפסול אותן, ואם אכן כך הרי שפרויקט זה עוד לא אושר מעולם והבינוי הקיים הוא לא חוקי וללא היתר כנדרש

▪︎ במקרה של חוסר גמישות, הוועדה המחוזית תעקוף את הוועדה המקומית, ותפעל באופן גורף נגד הוראת הרבנים

במקרה של חוסר גמישות וועדת רישוי יאשר אותו, והיכונו לשלל פרויקטים חדשים שהעירייה תאשר כדי שהמחוזי לא ייתן להם עוד 100 קומות, על פי חוק העירייה היא זו שמאשרת ובמקרה שלנו העירייה היא זאת שמתגמשת.

 

[יעקב הרמתי]

יש תב"ע מלפני 10 שנים. ועכשיו מוציאים היתר בניה/טופס 4.

וועדת ערר פסלה את התב"ע מזמן, ועכשיו הערייה מתגייסת להשלים הליכים להכשרת התב"ע רטרואקטיבית

35 קומות תעסוקה בד'3. אין שום הבדל אם זה קומה אחת של תעסוקה או 35 קומות. לא הולכים לעבודה בשבת, ולא גרים שם בסוכות.

רבני רמה ד' שליט"א מתנגדים למטרים של תעסוקה ולא בהכרח לקומות, יש כאלה שיש להם עניין לערבב את הציבור בעניין וייתכן שהם מרוויחים מכך הון

באופן כללי כולם ידעו שבונים קניונים ברמה ד'. מי שזה לא מתאים לו, בעיה שלו שהוא קנה שם דירה, ומוזמן לעבור להר יונה.

זה חלק מניסיונותך לערבב כאן את הציבור בין קניונים לתעסוקה שזה 2 נושאים נפרדים

מומלץ בחום לאלו שגרים בשכירות לאור ההתייקרות ההזויה של השכירות ברמה ד' (ובערים החרדיות במרכז בכלל).

אין לי מושג היכן אתה שוכר דירה, בכל מקרה לשוכר לא מומלץ להתנגד לפרויקטים, ייתכן ואין לו זכות עמידה, כמו כן בפרויקט הנ"ל כלל המתנגדים הם בעלי דירות, שבשלב רכישת הדירוה לא היה מתוכנן כמעט שטחי תעסוקה ברמה ד'

 

[יעקב הרמתי]

ברור הרי בית שמש מתחרה בתל אביב .כל משרדי ההיטק מנסים למצוא פה משרדים ללא הצלחה עקב הביקוש העצום.
למי מספרים את הסיפורים האלה ? ברור שהמטרה להמיר לדיור. וגם אם אכן היה דמיון כזה שמסחר בכזו כמות ואופי מבוקש פה. ברור שהמדרון חלקלק מאד . כמו שפתאום מחליטים שאם יש 5 קומות מסחר למטה כבר לא סופרים אותם.וסופרים רק מגורים...בקיצור הכיוון של העסקנים שכנראה מקבלים מעטפות שמנות מאד כדי למכור אותנו התושבים הולכת ותופסת תאוצה. לאיזה תושב ברמה ד יש אינטרס שיבנו לו כאלה מפלצות מתחת הבית? במקום שיחפשו לבנות לנו מעונות בתי כנסת תחבורה נורמלית וכבישים בתכנון לא הזוי. מחפשים איך לעשות לביתם על חשבון המנדט שקיבלו מהתושבים והרבנים.צר לי אבל זו התחושה הכללית.

בעתיד יקום בסמוך אוניברסיטה רפואית ("בית חולים") ואז באמת יהיה ביקוש למשרדים בסביבה

 

[די]

הכתבה הנ"ל מעיתון המבשר בכתב קצת יותר ברור

 

[יעקב הרמתי]

הכתבה הנ"ל מעיתון המבשר בכתב קצת יותר ברור
צפה בקובץ המצורף 1886922צפה בקובץ המצורף 1886924

שיהיה קצת יותר ברור לציבור:
"רבני בית שמש כינסו פגישה חשובה עם הנציגות במועצת
העיר במאמץ לשמירה על צביון השכונות החרדיות בעיר"
מי דיבר בכנס?
מי רצה לדבר בכנס?
האם היה החלטה בכנס?
אכן הרבנים ניסו מאוד להתאמץ! האם הם הצליחו? בסוף הפרויקט אושר בוועדת תו"ב

ספוילר: המבשר, קטעי הכתבה והסבר

1.
הפגישה זומנה על ידי רבני
השכונות והקהילות לאחר
שהתקבלו אצל הרבנים טענות
של תושבים מודאגים, מכך
שהוועדה מתעתדת לאשר בניית
מגדל מגורים המתנשא לגובה של
15 קומות, מה שבעצם עלול ליעד
את הדירות שיימכרו בו לציבור
שאינו חרדי, וישפיע על אופיה
של השכונה.
להשיב על טענותיו של המבשר: לא תוכנן מגדל מגורים בן 15 קומות וזה לא היה בכלל מטרת כינוס הרבנים!
2.
לפגישה נקראו נציגי הציבור
החסידי במועצת העיר, יו"ר
הסיעה החסידית הרב שמעון
גולדברג ח"מ העיר הרב ישעיה
וייסמן וח"מ העיר הרב אברהם
נחמן פרנקל, שלכל אורך
פעילותם כחברי מועצת העיר,
עובדים בכפוף להנחיות רבני
העיר ובציות מוחלט להנחיות
המתקבלות מהם.
הערה: אכן כדי לשכנע את הנציגים להקשיב לרבנים חייבים כל פעם לכנס את הרבנים

3.
הנציגים התבקשו לספק
הבהרות ולהרגיע את החששות,
שכן רבני העיר שליט"א כבר
פרסמו לפני כשנתיים, מכתב גלוי
בו הם קובעים שמכאן ולהבא לא
ייבנו בשכונות החרדיות בעיר
בנינים שגובהם עולה על שמונה
קומות מגורים.
הערה: השורות האחרונות מטרתן לבלבל את הציבור כאילו קיים קשר בין כינוס הרבנים לבין תקנת העיר שהתפרסמה לפני שנתיים

4.
במהלך הפגישה, הביעו
הרבנים הגאונים את דעתם שלא
לבנות בנינים גבוהים מחשש
שיכול להוות הרס רוחני לשכונות
החרדיות וביקשו מהנציגים
לעמוד על כך שאכן יישמו את
תקנות העיר ע"ז.
הערה: הרבנים ניסו לבקש מהנציגים לעמוד על כך שאכן יישמו את מכתב הרבנים שהתפרסמה לפני שבועיים וללא כל קשר לתקנת העיר

5.
לאחר שנשמעו דברי הרבנים
שליט"א הבהיר מ"מ ראש
העיר הרב גולדברג יו"ר הועדה
המקומית לתכנון ובניה, לרבני
השכונות כי היזם שעתיד לבנות
את המבנה הספציפי שלגביו
הועלו הטענות, זכה בו כבר לפני
שנים רבות, כשעל פי הייעוד
המקורי היו אמורות להיבנות בו
שתי קומות עם חלל כפול למסחר
ומעליו עוד שתי קומות עם חלל
כפול לתעסוקה בתחשיב מול
קומות מגורים כל אחד מארבע
הקומות הוא כמו 2 קומות מגורים
ומעליו עוד 12 קומות למגורים,
לפי תחשיב זה הקומה הגבוהה
ביותר למגורים תהיה בגובה של
20 קומות מהקרקע, והתכנית של
התב"ע אף אפשרה להגיע ליותר
קומות מזה.
הערה: כמו שנכתב בהמבשר אכן דברי הרבנים התאפשר להישמע רק בתחילת הכנס
כשבמהלך השבוע לאחר מכן הרבנים הביעו את דעתם באופן נחרץ

6.
הרב גולדברג ציין בפני
הרבנים כי הוא ניהל מו"מ
מתמשך עם היזם שזכה במכרז,
ולאחר שהוסברו לו הרגישויות
והצורך להתחשב בציבור תושבי
השכונה, ניאות היזם לוותר על
זכויות בניה ולהתחשב ברגשות
הציבור ובאופי השכונה, ע"י זה
שהוא יפחית משמעותית את
גובה המבנה על ידי הפחתת
קומות. לאחר אישור התוכנית
תב"ע החדשה מדובר על מבנה
הכולל שתי קומות מסחר מעל
הקרקע ומעליהם רק תשע קומות
מגורים, מה שמוריד בגובה
של הבניין כ־20 מטר מהתוכנית
המקורית, שזה העיקר החשש
בתקנות העיר למעליות שבת
ועוד. וכן ביקשו מהקבלן לייצר
כניסה נוספת ע"י רמפה מהרחוב
הגבוה יותר, מה שיקל עוד
יותר על הדיירים, בנוסף הוענק
ליזם פיצוי המאפשר לו לבנות
בסמוך מבנה נפרד שיועד כולו
לתעסוקה אשר לפי תקנת העיר
אין בו מגבלת גובה, וכל זאת
במקום המגדל הענק לפי הייעוד
המקורי.
הערה: 1. לא הופחתו קומות מגורים בשום שלב מאז היזם זכה במכרז. ההבדלים בין התבע"ות השונות יצרו מצג שווא
כאילו בעבר היה לו 12 קומות והיום יש לו רק 9 נובע מאופן ספירת הקומות מאיזה מפלס בעוד שלפי התב"ע
העתיקה יותר ספרו 3 קומות חניון ומעליו 12 (אין 20) הרי שבתב"ע המעודכנת יותר סופרים 9 מעל גג הקניון (9
+ 6) הקבלן העביר רק 500 מטר המרה ממגורים לייעוד של תעסוקה וזה סך הוויתורים של היזם
2. הבהרה מעולם לא תוכננה רמפה לבנייני המגורים זה רעיון מצוין באופן כללי ואין לו שום קשר עם הפרויקט. רק שכחו לרוש מהיזם התחייבות לכניסה נוספת מרחוב זכריה הנביא לעבר בנייני המגורים, וכעת הכניסה
היחידה הוא מרחוב אביי
3. עיקר התנגדות הרבנים נגד העירייה היא על הנדיבות של וועדת תו"ב להעניק לו זכויות בנייה לתעסוקה.

7.
נקודה נוספת שהציגו חלק
מהרבנים, נוגעת לכך שגם בגילוי
הדעת שהוציאו הרבנים לפני
שנתיים, הובהר בצורה ברורה
שהוא מתייחס לצעדים שיינקטו
מכאן ולהבא, ואילו במקרה זה
מדובר בפרויקט שאושר בעבר 8
שנים לפני ייסוד התקנה החדשה.
הערה: לפני כמה זמן זה אושר? אכן התוכנית אושרה על פי חוק ביום חמישי האחרון וזה מכשיר את התב"ע רטרואקטיבית. וממילא הטענה הנ"ל הופרכה.

8.
עוד הסביר מ"מ ראש העיר, כי
ועדת המשנה לתכנון ובניה אינה
בעלת הסמכות לומר את 'המילה
האחרונה' בכל הקשור לתוכניות
בסמכות מחוזית והעמדה שלה
היא עמדה של 'גורם ממליץ'
לוועדה המחוזית שמעניקה את
האישורים או מטילה הגבלות.
הרב גולדברג הסביר כי ניסיונות
לנקוט בצעדים דרקוניים של
מניעת זכויות בניה ממיזם שזכה
במגרש על פי מכרז חוקי כדת
וכדין, עם ייעוד ברור לבניה
לגובה רב, לא תתקבל בוועדה
המחוזית, ותגרום לכך שההצעה
המקורית תאושר בלי להתחשב
בעמדתה של הוועדה המקומית,
ולא זו בלבד, אלא שהדבר יגרום
לפריצת הסכר והוועדה המחוזית
עלולה לעקוף את זו המקומית
ולהעניק אישורים כאוות נפשה
תוך התעלמות מוחלטת מהוועדה
המקומית, אם זו תוכיח התנהלות
שנתפסת כלא מקצועית.
הערה: הוועדה המקומית יכולה להגביל את המחוזי בכל מה שקשור לבנייה לגובה, בפרויקט נשוא הכתבה העובדות הרבה יותר חמורות, כשהמחוזי הפקיד בידי העירייה את האפשרות לרצות או לא לרצות לקבוע מדיניות של חפיפת חנייה או קרן חנייה, בין אם זה מדיניות על כל העיר או רק לחלקה וועדת תו"ב בעירייה היא המוסמכת לכך בניגוד לטענות עיתון המבשר

9.
"הדיון שעתיד להתקיים
השבוע", הסביר מ"מ ראש
העיר העומד גם בראש ועדת
משנה לתכנון ובניה, "אינו עוסק
באישור הבניה של המבנה כפי
שפורסם בטעות. את האישורים
הוא קיבל זה מכבר. הדיון שיעלה
לישיבה הקרובה של הוועדה הוא
דיון מדיניות בנושא החניה אשר
יש לכך השלכות על כלל המבנים
בעיר, הפחתה בדרישה להקמת
חניות בעיר היא אינטרס ציבורי
מובהק כחלק מעידוד תחבורה
ציבורית וכן הוזלת עלויות הבניה
לצורך פתרון מצוקת הדיור".
הערה: הרבנים ידעו גם ידעו את העובדות הנ"ל ובדיוק לכן פרסמו מכתב לפני שבועיים שלא להיגרר אחרי רצון היזמים ולמנוע את ההליך הבלתי רצוי. אגב בניגוד לטענות הנ"ל האישור אכן נפסלה על ידי וועדת ערר ירושלים, ולעירייה הסמכות המלאה האם להחליט לתת לו בחזרה את ההיתרים, ומשכך אין להתייחס להיתרי בנייה העתיקים, כאילו הם בתוקף.

10.
ובפרויקט הזה מדובר בהקלה
של החניות לא משמעותית
בקומות רק במטרים, היות
שבוועדת הערר מוכנים להתייחס
לחניון שהקבלן בנה כבר על
שטח שצ"פ הסמוך, ובגלל ערר
שהוגשה נגדה דורשים בוועדת
ערר המחוזית אישור לחפיפת
חניה של חניות הנוגעות למסחר
והתעסוקה בלבד, כך שבכל
מקרה לא ירד גובה הקומות של
המבנה המיועד למגורים רק אולי
בשטחי תעסוקה לא משמעותיים.
הערה: אכן אין כאן דיון על קומותכלל, אלא על מטרים, ועל הציבור לא להתבלבל! אכן הרבנים לא דרשו להוריד קומות אלא להוריד זכויות בנייה=מטרים, והעירייה דווקא כאן מיהרה לאשר להם

11.
וכן הבהיר הרב גולדברג
לרבנים, שכל הפרויקטים
החדשים שעדיין לא מאושרים
וחורגים בגובהם באופן שאינו
תואם למדיניות הועדה וחורגים
באופן מובהק מאופי הסביבה,
כבר הגישה הוועדה המקומית
שבסמכותו התנגדות על גובה
הבניינים כדי שזה לא יעבור
בוועדה המחוזית, והסביר שגם
זה לא בטוח שיצליחו למנוע
ולעצור אבל הם עושים מה שניתן
לעשות כדי שזה לא יעבור.
הערה: ומכאן תצא הקריאה לנציגים הנ"ל להגיש בשם וועדת תכנון ובנייה בית שמש התנגדות לתוכניות בנייה לגובה בשכונת המשקפיים מנגד תוכניותיו של פסגות תחבורה בע"מ. + התנגדות נגד המגדל בכניסה לרמה ד'3, + התנגדות לפרויקט דיור המוגן ברמה ד'4, + התנגדות לתוכניות מגרש 700 ברמה ה'1

12.
הרבנים שנכחו בדיון, הוסיפו
לשאול לפרטי פרטים של
התוכניות כאשר בסיום הפגישה
התרשמו שאכן הדאגה לצביונה
של העיר נמצאת בידיים טובות.
בסיום הדיון חיזקו נציגי
הסיעה החסידית את התחייבותם
בפני הרבנים במשנה תוקף,
לעמוד על המשמר ולעשות כל
אשר בידם כדי למנוע בניית
פרויקטים שיחדירו בכוונת
מכוון אוכלוסייה שאינה חרדית
לשכונות חרדיות.
הערה: שוב כותב השורות הנ"ל מבלבל בין תעסוקה למגורים (''אוכלוסייה שאינה חרדית'')
אכן האירוע היה רב רושם.

13.
בנוסף ביקשו הרבנים מהרב
גולדברג שיבקש מהקבלן
שיתחייב על כך שהמבנים
לתעסוקה ומסחר יקבלו את
פיקוח הרבנים כדי לשמר את
צביונה כפי שהוא כיום בס"ד,
והרב גולדברג אישר את הנ"ל
בפי הרבנים.
הערה: גולדברג אכן יבקש מהקבלן שיתחייב.... (האם הוא יסכים?) אגב שוב מערבבים בין פיקוח על חנויות לבין שטחי תעסוקה. כמובן בלבול רב.

14.
בפגישה השתתפו רבניהשכונות והקהילות:
הרה"ג ר' אשר אולמן שליט"א רב דביהמ"ד קהל חסידים רמת אברהם,
הרה"ג ר' יוסף אקער אקער שליט"א רב דביהמ"ד בית מרדכי רמה א',
הרה"ג ר' שניאור זלמן ארנסטר שליט"א רב דביהמ"ד וויזשניץ בי"ש )רמה ד'(,
הרה"ג ר' אהרן מרדכי גרין שליט"א רב דביהמ"ד לעלוב,
הרה"ג ר' צבי )הערשל( דוידאוויטש שליט"א רב דביהמ"ד חסידים רמה א',
הרה"ג ר' ברוך הגר שליט"א רב דביהמ"ד ברכת משה )ד'3(,
הרה"ג ר' מאיר עמנואל הגר שליט"א רב דביהמ"ד ראצפערט,
הרה"ג ר' ישראל הורנציק שליט"א רב דביהמ"ד תפלה לדוד' ד',4
הרה"ג ר' אהרן אריה כץ שליט"א רב דביהמ"ד בראד)רמה ד'(,
הרה"ג ר' שמואל יעקב לנדא שליט"א מרבני קהילת בעלזא,
הרה"ג ר' אביגדור פולק שליט"א רב דביהמ"ד קהל חסידים רמה ה',
הרה"ג ר' ברוך קליינמן שליט"א רב דביהמ"ד חסידים חפציבה,
הרה"ג ר' יחיאל יהושע רבינוביץ שליט"א רב דביהמ"ד תפארת יעקב,
הרה"ג ר' חיים לייב רובינשטיין שליט"א )ד' 2(,
הרה"ג ר' יהודה רוטנברג שליט"א רב דביהמ"ד טשערנאביל,
הרה"ג ר' שאול יהודה שטיין שליט"א רב דביהמ"ד אלעסק,
הרה"ג ר' יואל דוד שפיגל שליט"א רב דביהמ"ד נצח ישראל,
הרה"ג ר' יעקב מאיר שפירא שליט"א רב דביהמ"ד בית שמואל ד'.4
הערה:
הרבנים שחתמו על המכתב נגד קידום הפרויקט לפני שבועיים:
הרה"ג ר' נתן קופשיץ שליט"א מרא דאתרא.
הרה"ג ר' מרדכי גולדשטיין שליט"א.
הרה"ג ר' יוסף שאול אייזנשטיין שליט"א רב ביהמ"ד באיאן רמה ד'.
הרה"ג ר' יצחק אייזיק טוביאס שליט"א
הרה"ג ר' פרץ טוביה הכהן בינדר שליט"א
הרה"ג ר' אהרן מרדכי גרין שליט"א רב דביהמ"ד לעלוב,
הרה"ג ר' אהרן אריה כץ שליט"א רב דביהמ"ד בראד)רמה ד'(,
הרה"ג ר' שמואל יעקב לנדא שליט"א מרבני קהילת בעלזא,
הרה"ג ר' דוב הכהן רבינוביץ שליט"א
הרה"ג ר' יחיאל יהושע רבינוביץ שליט"א רב דביהמ"ד תפארת יעקב,
הרה"ג ר' חיים לייב רובינשטיין שליט"א )ד' 2(,
הרה"ג ר' שמואל יעקב שרייבער שליט"א רב קהילות גור ברמה ד'.

 

[די]

@יעקב הרמתי אשמח למקור לדבריך על התנגדות הרבנים לבניית כמות מסויימת של שטחי תעסוקה. מעולם לא שמעתי שהרבנים מתנגדים לבניית תעסוקה.

לא הופחתו קומות מגורים בשום שלב מאז היזם זכה במכרז.

זו התוכנית המקורית מלפני 10 שנים (17 קומות! ואם סופרים חללים כפולים של מסחר כשני קומות, אפילו יותר)

הבהרה מעולם לא תוכננה רמפה לבנייני המגורים זה רעיון מצוין באופן כללי ואין לו שום קשר עם הפרויקט. רק שכחו לדרוש מהיזם התחייבות לכניסה נוספת מרחוב זכריה הנביא לעבר בנייני המגורים, וכעת הכניסה היחידה הוא מרחוב אביי

יש כניסה גם מרחוב זכריה הנביא בחץ האדום

 

[בית שימשי]

יש תב"ע מלפני 10 שנים. ועכשיו מוציאים היתר בניה/טופס 4.
35 קומות תעסוקה בד'3. אין שום הבדל אם זה קומה אחת של תעסוקה או 35 קומות. לא הולכים לעבודה בשבת, ולא גרים שם בסוכות.
באופן כללי כולם ידעו שבונים קניונים ברמה ד'. מי שזה לא מתאים לו, בעיה שלו שהוא קנה שם דירה, ומוזמן לעבור להר יונה. מומלץ בחום לאלו שגרים בשכירות לאור ההתייקרות ההזויה של השכירות ברמה ד' (ובערים החרדיות במרכז בכלל).

ממש נכון.
ממש לא מבין איך כל דבר הורס את צביון השכונה?? מה הבעיה שיהיה קצת מגדלי תעסוקה גם בבית שמש כמו בכל עיר נורמלית ?? כמובן שיהיה בהתאמה לצביון העיר, אבל לא לפסול בצורה גורפת כמעט כל דבר.

 

[Israel.ישראל]

ממש נכון.
ממש לא מבין איך כל דבר הורס את צביון השכונה?? מה הבעיה שיהיה קצת מגדלי תעסוקה גם בבית שמש כמו בכל עיר נורמלית ?? כמובן שיהיה בהתאמה לצביון העיר, אבל לא לפסול בצורה גורפת כמעט כל דבר.

באיזה עיר חרדית יש כאלה מגדלים ?
קריית ספר ?
אלעד?
ביתר?
רכסים
קריית יערים
ירושלים ובני ברק בתוך השכונות החרדיות ?..
לבניין 35 קומות אין תקדים בשום מקום חרדי בארץ!!!

 

[החברונע'ר]

באיזה עיר חרדית יש כאלה מגדלים ?
קריית ספר ?
אלעד?
ביתר?
רכסים
קריית יערים
ירושלים ובני ברק בתוך השכונות החרדיות ?..
לבניין 35 קומות אין תקדים בשום מקום חרדי בארץ!!!

מה זה רלוונטי באיזה עיר חרדית מהערים הכושלות שהזכרת יש מגדלים?
אם זה באמת מיועד לתעסוקה זה דבר מבורך בתנאי שזה מותאם לתשתיות.
אם יש פה קומבינה לעשות הסבה למגורים רגילים זה טענה מצויינת.
זה שלתושבי רכסים, אלעד וק"ס אין עבודות בעיר זה חלק מהחרפה הכללית של המקומות האלה ולא צריך לחקות אותם בשום פנים ואופן.

 

[די]

באיזה עיר חרדית יש כאלה מגדלים ?
קריית ספר ?
אלעד?
ביתר?
רכסים
קריית יערים
ירושלים ובני ברק בתוך השכונות החרדיות ?..
לבניין 35 קומות אין תקדים בשום מקום חרדי בארץ!!!

באלעד יש את המשולש צמוד לעיר, בביתר מנסים לבנות את היער האנגלי, ברכסים בונים איזור תעסוקה צמוד לעיר (יש פרסומות בעיתונים), בירושלים ובני ברק יש צמוד לשכונות החרדיות (הר חוצבים, ב.ס.ר)
אין הבדל מה הגובה (כנראה ברכסים לא משתלם לבנות מגדלי תעסוקה, לעומת ירושלים בית שמש ובני ברק שנמצאים במרכז שמשתלם לבנות מגדלי תעסוקה)
אם בכל מקרה הולכים לעבוד שם, אז עדיף כבר שזה יהיה בתוך השכונה וכך יש שם צביון חרדי, לעומת איזור תעסוקה באיזור נפרד שיהיה בצביון כללי. חוץ מזה שכמה שקרוב לבית יותר טוב, פחות נסיעות.

 

[אור אורות]

אגב, עם כל החוצפה של ה"נציג" הקם בשולחיו באיומים ומריחות, נקודה קטנה.
הפעם אני לא רוצה להתייחס לדעת רבני השכונה, גם לא למכתב שיצא לפני שבועיים עם שם הפרוייקט במפורש ואותו חצוף מתאמץ לדחוק שבמכתב "לא התכוונו לזה", לא לרבנים שנעדרו משום מה מהאסיפה למרות שאחוזים גדולים מתושבי השכונה הולכים אחריהם (והכוונה לרבנים מהחוגים שהשתתפו באסיפה), לא לקומות המגורים מעל 8 קומות, ולא לנידון בעניין התעסוקה ומסחר, לנושא קצת אחר:

הפשע בדאגה למגדלים שמניבים כסף וד"ל על חשבון צרכי התושבים המינימליים!!!

לא, לא התכוונתי לכך שהוא עסוק בתירוצים על הריסת בית כנסת "מחוסר ברירה" וקידום מגדלים במקום להתעסק בהקצאות ותחבורה וסיום התשתיות בעיר ובשכונה.
התכוונתי לכך שאישור המגדל הוא על חשבון הכבישים שכבר כיום פקוקים!!!
התוכנית "תעודד תחבורה ציבורית"!!! ע"י ציפוף הכבישים! ובלי להוסיף תחבורה לתושבים המשוועים לכך!

"הפחתה בדרישה להקמת חניות בעיר הוא אינטרס ציבורי מובהק כחלק מעידוד תחבורה ציבורית" ציטט המבשר.

שומעים? אם כיום יש מצוקת חניות בשכונה, אם כיום בסמיכות לחנויות פקחי העירייה מרויחים יפה מהקנסות בשל מצוקת החניה שגורמת לחניה לא חוקית - ויכולה להחריף למצב שתמנע את זרימת המכוניות על הכביש - אז זה "אינטרס ציבורי מובהק" שהמצוקה תגדל... מה שיאלץ אנשים לנסות לעלות על אוטובוסים שאין בהם מקום לדחוף סיכה ללא הצלחה - בתקווה ויש בכלל את הקו שהם צריכים... "עידוד תחבורה לתפארה!

די, הציבור לא פתי! נגמר עידן מריחת הציבור!

 

[בונה אתרים]

באלעד יש את המשולש צמוד לעיר, בביתר מנסים לבנות את היער האנגלי, ברכסים בונים איזור תעסוקה צמוד לעיר (יש פרסומות בעיתונים), בירושלים ובני ברק יש צמוד לשכונות החרדיות (הר חוצבים, ב.ס.ר)
אין הבדל מה הגובה (כנראה ברכסים לא משתלם לבנות מגדלי תעסוקה, לעומת ירושלים בית שמש ובני ברק שנמצאים במרכז שמשתלם לבנות מגדלי תעסוקה)
אם בכל מקרה הולכים לעבוד שם, אז עדיף כבר שזה יהיה בתוך השכונה וכך יש שם צביון חרדי, לעומת איזור תעסוקה באיזור נפרד שיהיה בצביון כללי. חוץ מזה שכמה שקרוב לבית יותר טוב, פחות נסיעות.

בני ברק היא אכן מרכזית על ציר ז'בוטינסקי, וכן ירושלים כעיר בירה, וגם אלעד קרובה וגם על כביש 6' עם תחנת רכבת.
אפילו רכסים שהיא במטרופולין חיפה עם המחלף החדש תהיה מאד נגישה לכביש 6'.
בית שמש היא עיר "במרכז" רק בעיני הציבור החרדי.

אני לא רואה חברות הייטק וראיית חשבון מתל אביב פותחים משרדים ברמה ד' בבית שמש...
אפילו גוש דן סובלת מעודף היצע של משרדים.
מקסימום יהיה שם במקרה הטוב מוקד התרמות של הידברות וקופת העיר ומשרדים של מתווכים...
בשביל זה לא צריך מגדל של 35 קומות...

 

[יעקב הרמתי]

@די @בית שימשי הצדק אתכם!
1. היה חסר כאן הסברה בעניין
2. אני חושב, אני לא יודע מה אתם חושבים,
הרבנים מתאמצים, חותמים על מכתב, מתאמצים לבוא לכינוס עד השעות המאוחרות, מנסים להעביר את דבריהם בע"פ. ובסוף מצפצפים עליהם? זה דבר נורמלי?

@יעקב הרמתי אשמח למקור לדבריך על התנגדות הרבנים לבניית כמות מסויימת של שטחי תעסוקה. מעולם לא שמעתי שהרבנים מתנגדים לבניית תעסוקה.

3. תדע שדברים פשוטים הוא שהמבשר וחדשות העיר הוא לא מקור כלל.
4. הרצון להיות עיר מתקדמת ומקומות עבודה זמינים ליד הבית לא תמיד בא בישורת מול רצון רבני השכונות שאמורים לקבוע את סדר היום שלעת עתה מזלזלים בהם בגדול
(גם אני הקטן מנהל משרד עם 20 עובדים וכנראה אהיה מבין עשרה ראשונים לבוא ולפתוח שם, ודווקא שם! את משרדי)

 

[Y.V. אדריכלות]

בירושלים ובני ברק יש צמוד לשכונות החרדיות (הר חוצבים, ב.ס.ר)

הר חוצבים הוכנס ללב הציבור החרדי על מנת לעצור את ההתפשטות של השכונות החרדיות, זה דוגמא מצוינת איך פוגעים בערכים של החרדים על מנת לקדם ערכים של כסף כסף וכסף

 

[יעקב הרמתי]

זו התוכנית המקורית מלפני 10 שנים (17 קומות! ואם סופרים חללים כפולים של מסחר כשני קומות, אפילו יותר)

אכן צריכים לדייק בעניינים מסובכים אלה
תדע שע"פ חוק, טבלה 5. בהוראות התוכנית היא זו הקובעת!,
שם נכתב 3 + 12
אכן יש כאלה המבלבלים בעניין את הציבור ואת הרבנים

יש כניסה גם מרחוב זכריה הנביא בחץ האדום

יש תוכנית מעודכנת יותר ושם הדרך נחסמה, אם כי סביר להניח שכן יפתחו כניסה נוספת כדי להקל על השיווק.
התכוונתי להדגיש שלא רק שמבלבלים עלינו עם רמפה
אלא שכלל לא הועלה דיון בעניין מפלס הכניסה למגורים!!!!

מה זה רלוונטי באיזה עיר חרדית מהערים הכושלות שהזכרת יש מגדלים?
אם זה באמת מיועד לתעסוקה זה דבר מבורך בתנאי שזה מותאם לתשתיות.
אם יש פה קומבינה לעשות הסבה למגורים רגילים זה טענה מצויינת.
זה שלתושבי רכסים, אלעד וק"ס אין עבודות בעיר זה חלק מהחרפה הכללית של המקומות האלה ולא צריך לחקות אותם בשום פנים ואופן.

אכן כלל לרא רלוונטי היכן יש תעסוקה, והאם צריך לבנות מקומות עבודה זמינים או לא צריך.
מה שרלוונטי לעניינינו הוא האם שלוחא דרבנן ממלאים את שליחותם או לא.
אגב לכל ''הדואגים דאגה עמוקה לפרנסת נשות השכונה''',
-עתיד לקום מספיק מטרים לתעסוקה במע"ר ברמה א', אזור התעשייה כפיר. ואין צורך לדחוף אותם לרמה ד' דווקא.

 

[יעקב הרמתי]

אם בכל מקרה הולכים לעבוד שם, אז עדיף כבר שזה יהיה בתוך השכונה וכך יש שם צביון חרדי, לעומת איזור תעסוקה באיזור נפרד שיהיה בצביון כללי. חוץ מזה שכמה שקרוב לבית יותר טוב, פחות נסיעות.

אין כל כך קשר אשכול זה קשור לאשכול תחבורה.
המע"ר ברמה א' הוא מספיק קרוב ורבני השכונות הדגישו את זה לנציגים