דרוש מידע גן התנהגותי לילד טוב , תעזרו לי להבין .

[גלי אבן]

מזדהה מאוד עם הקושי מול הגננת....
רק חייבת לציין,
אני עם בעיה הפוכה,
הבן שלי לא היה תואם גיל בהרבה בחינות בגיל הגן, והגננת אמרה שהוא נפלא וילד נהדר.
היום אני מתמודדת איתו בכיתת מכינה שהוא מתוסכל שקשה לו והוא כל הזמן קופץ על הכיסא ורוצה לברוח להספקה.
אם רק הגננת היתה נזכרת בזמן לשלוח אותו לאבחון ולבקש בשבילו את הדרוש לו, כדי שהשנה יקבל מענה הולם, הכל היה נראה אחרת.
אני לא באה חלילה להשתיק את התסכול והיאוש שלך. ממש לא.
אני רק רוצה להגיד שלפעמים אבחנה מעט יותר קשוחה בגילאים האלה עדיפה על פני אבחנה מקלה.
עכשיו הזמן לטפל. עכשיו הזמן לעזור אם צריך.
וגן התנהגותי הוא לא לכל החיים.
גיסתי התמודדה עם סיפור דומה, והיום הילד בגן התנהגותי, ואין מאושרת ממנה.
אגב, שם הילד קיבל את מלוא האמון ומלא העצמה מהגגנות. ושנה הבאה יכנס לכיתת חידר רגילה!

תודה על התגובה. מקווה שהבן המתוק שלך ימצא לעצמו את המקום הכי נכון לו עם האנשים הנכונים שילוו אותו .
אם אפשר לשאול , על איזה התנהגויות הבן של גיסתך נכנס לגן התנהגותי ?

ושוב אשאל ,מה זה בכלל גן התנהגותי ? מי נשלח לשם ?

 

[גלי אבן]

דווקא נשמע לי תקין לחלוטין. הוא ילד בכור?
בכל מקרה מדובר בהמלצה בלבד, אין לגננת סמכות לשלוח אותו לשום מקום. אם את דואגת ורואה בסיס לחששות, מציעה לבקש הפניה לאבחון. אפשר להתחיל מהרופא ילדים בקופה. בהצלחה רבה!
בעיני הגננת נשמעת ממש בעייתית והילד סובל. אולי לשקול להעביר לגן פרטי?

לא בכור , שלישי .
והלוואי והייתי יכולה העביר גן . אין לי לאן
למשל הגננת של הצהרון אומרת שהוא מקסים ולא שונה בכל . אולי טיפה שובב ולפעמים תינוקי . אבל לא שונה מהשאר . אני לוקחת בחשבון שצהרון זה משהו גמיש יותר ללא למידה אינטנסיבית.

 

[כתב עט]

תודה על התגובה. מקווה שהבן המתוק שלך ימצא לעצמו את המקום הכי נכון לו עם האנשים הנכונים שילוו אותו .
אם אפשר לשאול , על איזה התנהגויות הבן של גיסתך נכנס לגן התנהגותי ?

ושוב אשאל ,מה זה בכלל גן התנהגותי ? מי נשלח לשם ?

הילד לא קיבל משמעת בכלל.
לא מתוך "חוצפה" פשוט לא היו גבולות.
אפס גבולות.
פשוט לא הבין איפה הגבול.
הבנתי ממנה שהיום הוא פורח בגן הקטן. (התנהגותי)

 

[גלי אבן]

הילד לא קיבל משמעת בכלל.
לא מתוך "חוצפה" פשוט לא היו גבולות.
אפס גבולות.
פשוט לא הבין איפה הגבול.
הבנתי ממנה שהיום הוא פורח בגן הקטן. (התנהגותי)

אז הבן שלי גם קצת חסר גבולות . אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ממושמע . נגיד שפך משחק שאני לא מסכימה אז אני אומרת לאסוף אז הוא מחייך לי לי ובורח ואר כך בא לאסוף כשמתאים לו ובקצב שלו. אבל נגיד הוא שואל אותי 'אמא את מרשה מספריים ? ' אם אגיד לו לא הוא לא ייקח , ואם הוא יקח הוא ישר יעזוב ויגיד לי "אמא התבלבלתי כשיהיה מותר תגידי לי "
כששאלתי אותו למה שוכב בריכוז אז הוא אמר 'כי כבר אין לי כח לשבת' . וכל יום מבטיח ש 'מחר הוא יישב יפה' וזה לא הולך לו .. : (
בדברים חוויתיים שעושים או בסיפור הוא יושב מרותק . גם כשהיא סיפרה על עשרת המכות הוא לא קם כי זה עניין אותו. גם כשהוא קם ולא יושב , הוא תמידדד יודע לספר מצוין מה למדו.

 

[אמא לשלוש]

אז הבן שלי גם קצת חסר גבולות . אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ממושמע . נגיד שפך משחק שאני לא מסכימה אז אני אומרת לאסוף אז הוא מחייך לי לי ובורח ואר כך בא לאסוף כשמתאים לו ובקצב שלו. אבל נגיד הוא שואל אותי 'אמא את מרשה מספריים ? ' אם אגיד לו לא הוא לא ייקח , ואם הוא יקח הוא ישר יעזוב ויגיד לי "אמא התבלבלתי כשיהיה מותר תגידי לי "
כששאלתי אותו למה שוכב בריכוז אז הוא אמר 'כי כבר אין לי כח לשבת' . וכל יום מבטיח ש 'מחר הוא יישב יפה' וזה לא הולך לו .. : (
בדברים חוויתיים שעושים או בסיפור הוא יושב מרותק . גם כשהיא סיפרה על עשרת המכות הוא לא קם כי זה עניין אותו. גם כשהוא קם ולא יושב , הוא תמידדד יודע לספר מצוין מה למדו.

זה יכול להיות קשב וריכוז אבל לא מאבחנים בגיל כזה קטן בד''כ.

 

[כתב עט]

אז הבן שלי גם קצת חסר גבולות . אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ממושמע . נגיד שפך משחק שאני לא מסכימה אז אני אומרת לאסוף אז הוא מחייך לי לי ובורח ואר כך בא לאסוף כשמתאים לו ובקצב שלו. אבל נגיד הוא שואל אותי 'אמא את מרשה מספריים ? ' אם אגיד לו לא הוא לא ייקח , ואם הוא יקח הוא ישר יעזוב ויגיד לי "אמא התבלבלתי כשיהיה מותר תגידי לי "
כששאלתי אותו למה שוכב בריכוז אז הוא אמר 'כי כבר אין לי כח לשבת' . וכל יום מבטיח ש 'מחר הוא יישב יפה' וזה לא הולך לו .. : (
בדברים חוויתיים שעושים או בסיפור הוא יושב מרותק . גם כשהיא סיפרה על עשרת המכות הוא לא קם כי זה עניין אותו. גם כשהוא קם ולא יושב , הוא תמידדד יודע לספר מצוין מה למדו

לא דומה לאחיין שלי.
אחיין שלי יודע לקרוא ומבין את כל מה שנלמד.
הבעיה כמו שאמרתי, גבולות.
לא יודע לבקש סליחה כי לא בדיוק הבין מה הבעיה.
קודם עושה אח"כ חושב.
אבל ברמה מוגזמת.

 

[חנילוש]

אמא יקרה:
את מתארת התנהגות שנשמעת מאתגרת,
קחי בחשבון שבגן הגננת רואה את כל חתך הגיל ומשווה בינו לבן אחרים,
ואם יש לה יותר ניסיון אז היא משווה אותו גם לשנים עברו.
ממליצה לך לפנות להתפתחות הילד ולמלא את השאלונים שלהם מתיאור מאוד מאוד ראשוני זה יכול להיות כל כך הרבה דברים: קש"ר, וויסות רגשי, וויסות חושי,
אגב: כתבת שאמרת לגננת לא לחייב אותו לשבת במפגש - כגננת אני יכולה להגיד לך שזה פשוט לא אפשרי - ילד כזה לא יושב בצד בשקט.. גם אם הוא עוזר לסייעת זה בא על חשבון שאר הילדים.
כנ"ל לעשות לו פינת רוגע - ואם הביאו יועצת לגן בשבילו כנראה שניסו לעשות כל מיני דברים אחרים ולא ממש הלך..
ממליצה לך בבית לקחת קצת משחקים דידקטיים ולראות כמה זמן הוא מצליח לעשות אותם, האם הוא מבין הוראות, האם במהלך משחק הוא יכול להיות מובל (מישהו אחר יגיד לו מה לעשות.. בוגר או חבר)
יש לו חברים? הם בני גילו? הוא מכתיב להם מה לעשות? מסוגל להפסיד במשחק? מה קורה כשמתאכזב שמשהו לא הולך?
האם הוא מסוגל לשבת כשמעניין אותו משהו? מה קורה כשכבר לא מעניין אותו? (לילדי קש"ר יש הרבה פעמים מורה או מקצוע מסוים שהם אוהבים ואצלו הם ילדים טובים..)
האם הוא אוכל בצורה נקיה? האם הוא יושב בשולחן או שחייב לרוץ מידי פעם סביב? יכול לשפוך משחק בצורה אימפולסיבית ולסרב לאסוף אותו? ורק אחרי שאת מבטיחה לו משהו הוא אוסף? הורס דברים?
תנסי לראות אותו בזמן יצירה חופשית - מה הוא עושה עם החומרים?
האם הוא יכול לקחת חפצים מסוכנים ולהתנהג איתם במסוכנות? (לאו דווקא לעשות משהו אקטיבי ..)
כשאת מבקשת ממנו לעשות משהו שהוא לא אוהב איך התגובה?
נשמע לי שאת והגננת לא רואות את אותה תמונה והשאלה למה?

 

[משתמש משודרג]

@גלי אבן
דבר ראשון- כל הכבוד לך שכך את מחפשת וחוקרת על מצבו של בנך ונשמע שאת רוצה בטובתו האמיתית, זה לא מובן מאליו בכלל!
אולי אצליח להאיר מעט את עינייך:
אני גננת, כבר מעל עשור.
בשנה האחרונה התוודעתי למושג "גן התנהגותי" (אגב, הוא הוחל רק בשנה - שנתיים האחרונות ומאוד מנסים להכניס אותו כתחליף לגן שפה)
גן התנהגותי הוא למעשה כמו "גן שפה": כשפתחו את גני השפה מטרתם הייתה לטפל בעצם בילדים עם קשיי שפה/ הבנה וכו' ובגלל שלא היה מענה לילדים עם בעיות התנהגות כפי שתיארת היו מכניסים ילדים אלו לגני השפה- מה שיצר את גן השפה לגן עם מכלול בעיות ולא רק בעיות שפה- וזה מעט הקשה על הטיפול הנכון בילדים בגלל המגוון הרחב של הבעיות ...
מה עשו? יצרו גן התנהגותי - גן שמטפל בבעיות שאינן קשורות לשפה/ הבנה וכו'- בעיות התנהגות, גבולות, בעיות הנגרמות לילדים על רקע סביבתי וכו', כך יהיה הרבה יותר מענה לקושי של הילד- או למכלול הילדים בגן ש+ - הבעיות הם באותו התחום.

לפני תקופה יצא לי לדבר עם גננת אם בגן התנהגותי- היא ספרה לי רק הלל ותשבחות על הילדים בגן שלה, היא ספרה שקבלה ילדים שהתקשו במסגרת החינוך בשנה שעברה להיות כבולים ל"גבולות" ולאט לאט היא וההורים רואים התקדמות ניכרת אצל הילדים,
אם תירצי לדבר איתה על הגן ולנסות להבין מעט יותר- אצור איתה קשר ואשתדל לקשר בינכם,
אגב- מאיזה איזור אתם בארץ? אולי אוכל להמליץ לך על הגן שלה- היא גננת מעולה!!!(את לא חייבת לחשוף...)
מאחלת לך שה' יאיר את דרככם במה שהכי נכון לילד שלך...

 

[ח.ג.ג'.]

אז הבן שלי גם קצת חסר גבולות . אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ממושמע . נגיד שפך משחק שאני לא מסכימה אז אני אומרת לאסוף אז הוא מחייך לי לי ובורח ואר כך בא לאסוף כשמתאים לו ובקצב שלו. אבל נגיד הוא שואל אותי 'אמא את מרשה מספריים ? ' אם אגיד לו לא הוא לא ייקח , ואם הוא יקח הוא ישר יעזוב ויגיד לי "אמא התבלבלתי כשיהיה מותר תגידי לי "
כששאלתי אותו למה שוכב בריכוז אז הוא אמר 'כי כבר אין לי כח לשבת' . וכל יום מבטיח ש 'מחר הוא יישב יפה' וזה לא הולך לו .. : (
בדברים חוויתיים שעושים או בסיפור הוא יושב מרותק . גם כשהיא סיפרה על עשרת המכות הוא לא קם כי זה עניין אותו. גם כשהוא קם ולא יושב , הוא תמידדד יודע לספר מצוין מה למדו.

חוץ מענייני תחושה וקשב שכבר עלו פה, אני זורקת עוד כיוון - אולי "אין כוח" לשבת במפגש זה באמת עניין של עייפות מישיבה ממושכת? איך היציבה שלו?
בקיצור, כדאי ללכת לרופא התפתחותי.

 

[משתמש משודרג]

אמא יקרה:
את מתארת התנהגות שנשמעת מאתגרת,
קחי בחשבון שבגן הגננת רואה את כל חתך הגיל ומשווה בינו לבן אחרים,
ואם יש לה יותר ניסיון אז היא משווה אותו גם לשנים עברו.
ממליצה לך לפנות להתפתחות הילד ולמלא את השאלונים שלהם מתיאור מאוד מאוד ראשוני זה יכול להיות כל כך הרבה דברים: קש"ר, וויסות רגשי, וויסות חושי,
אגב: כתבת שאמרת לגננת לא לחייב אותו לשבת במפגש - כגננת אני יכולה להגיד לך שזה פשוט לא אפשרי - ילד כזה לא יושב בצד בשקט.. גם אם הוא עוזר לסייעת זה בא על חשבון שאר הילדים.
כנ"ל לעשות לו פינת רוגע - ואם הביאו יועצת לגן בשבילו כנראה שניסו לעשות כל מיני דברים אחרים ולא ממש הלך..
ממליצה לך בבית לקחת קצת משחקים דידקטיים ולראות כמה זמן הוא מצליח לעשות אותם, האם הוא מבין הוראות, האם במהלך משחק הוא יכול להיות מובל (מישהו אחר יגיד לו מה לעשות.. בוגר או חבר)
יש לו חברים? הם בני גילו? הוא מכתיב להם מה לעשות? מסוגל להפסיד במשחק? מה קורה כשמתאכזב שמשהו לא הולך?
האם הוא מסוגל לשבת כשמעניין אותו משהו? מה קורה כשכבר לא מעניין אותו? (לילדי קש"ר יש הרבה פעמים מורה או מקצוע מסוים שהם אוהבים ואצלו הם ילדים טובים..)
האם הוא אוכל בצורה נקיה? האם הוא יושב בשולחן או שחייב לרוץ מידי פעם סביב? יכול לשפוך משחק בצורה אימפולסיבית ולסרב לאסוף אותו? ורק אחרי שאת מבטיחה לו משהו הוא אוסף? הורס דברים?
תנסי לראות אותו בזמן יצירה חופשית - מה הוא עושה עם החומרים?
האם הוא יכול לקחת חפצים מסוכנים ולהתנהג איתם במסוכנות? (לאו דווקא לעשות משהו אקטיבי ..)
כשאת מבקשת ממנו לעשות משהו שהוא לא אוהב איך התגובה?
נשמע לי שאת והגננת לא רואות את אותה תמונה והשאלה למה?

כל מילה!!!

 

[גלי אבן]

@גלי אבן
דבר ראשון- כל הכבוד לך שכך את מחפשת וחוקרת על מצבו של בנך ונשמע שאת רוצה בטובתו האמיתית, זה לא מובן מאליו בכלל!
אולי אצליח להאיר מעט את עינייך:
אני גננת, כבר מעל עשור.
בשנה האחרונה התוודעתי למושג "גן התנהגותי" (אגב, הוא הוחל רק בשנה - שנתיים האחרונות ומאוד מנסים להכניס אותו כתחליף לגן שפה)
גן התנהגותי הוא למעשה כמו "גן שפה": כשפתחו את גני השפה מטרתם הייתה לטפל בעצם בילדים עם קשיי שפה/ הבנה וכו' ובגלל שלא היה מענה לילדים עם בעיות התנהגות כפי שתיארת היו מכניסים ילדים אלו לגני השפה- מה שיצר את גן השפה לגן עם מכלול בעיות ולא רק בעיות שפה- וזה מעט הקשה על הטיפול הנכון בילדים בגלל המגוון הרחב של הבעיות ...
מה עשו? יצרו גן התנהגותי - גן שמטפל בבעיות שאינן קשורות לשפה/ הבנה וכו'- בעיות התנהגות, גבולות, בעיות הנגרמות לילדים על רקע סביבתי וכו', כך יהיה הרבה יותר מענה לקושי של הילד- או למכלול הילדים בגן ש+ - הבעיות הם באותו התחום.

לפני תקופה יצא לי לדבר עם גננת אם בגן התנהגותי- היא ספרה לי רק הלל ותשבחות על הילדים בגן שלה, היא ספרה שקבלה ילדים שהתקשו במסגרת החינוך בשנה שעברה להיות כבולים ל"גבולות" ולאט לאט היא וההורים רואים התקדמות ניכרת אצל הילדים,
אם תירצי לדבר איתה על הגן ולנסות להבין מעט יותר- אצור איתה קשר ואשתדל לקשר בינכם,
אגב- מאיזה איזור אתם בארץ? אולי אוכל להמליץ לך על הגן שלה- היא גננת מעולה!!!(את לא חייבת לחשוף...)
מאחלת לך שה' יאיר את דרככם במה שהכי נכון לילד שלך...

וואו אני ממש מעריכה את התגובה . עזרת לי ממש .
אני מירושלים . וממש אשמח לדבר איתה .
האם הילדים אח''כ ממשיכים למסגרות רגילות כמו גני שפה או שזה חרץ את גורלם להמשך ?

 

[משתמש משודרג]

וואו אני ממש מעריכה את התגובה . עזרת לי ממש .

שמחה מאוד בשבילך!

אני מירושלים . וממש אשמח לדבר איתה .

גם היא- הגן שלה בירושלים. אצור איתה קשר...
רוצה לכתוב לי כתובת מייל שלך? אכתוב לי ותמחקי מייד- כך אוכל להיות איתך בקשר...

האם הילדים אח''כ ממשיכים למסגרות רגילות כמו גני שפה או שזה חרץ את גורלם להמשך ?

להבנתי- זה ממש כמו גן שפה- ילד שיהיה בשל לחזור למסגרת רגילה- יוכלו ואף ישמחו להחזירו לשם.

 

[גלי אבן]

אמא יקרה:
את מתארת התנהגות שנשמעת מאתגרת,
קחי בחשבון שבגן הגננת רואה את כל חתך הגיל ומשווה בינו לבן אחרים,
ואם יש לה יותר ניסיון אז היא משווה אותו גם לשנים עברו.
ממליצה לך לפנות להתפתחות הילד ולמלא את השאלונים שלהם מתיאור מאוד מאוד ראשוני זה יכול להיות כל כך הרבה דברים: קש"ר, וויסות רגשי, וויסות חושי,
אגב: כתבת שאמרת לגננת לא לחייב אותו לשבת במפגש - כגננת אני יכולה להגיד לך שזה פשוט לא אפשרי - ילד כזה לא יושב בצד בשקט.. גם אם הוא עוזר לסייעת זה בא על חשבון שאר הילדים.
כנ"ל לעשות לו פינת רוגע - ואם הביאו יועצת לגן בשבילו כנראה שניסו לעשות כל מיני דברים אחרים ולא ממש הלך..
ממליצה לך בבית לקחת קצת משחקים דידקטיים ולראות כמה זמן הוא מצליח לעשות אותם, האם הוא מבין הוראות, האם במהלך משחק הוא יכול להיות מובל (מישהו אחר יגיד לו מה לעשות.. בוגר או חבר)
יש לו חברים? הם בני גילו? הוא מכתיב להם מה לעשות? מסוגל להפסיד במשחק? מה קורה כשמתאכזב שמשהו לא הולך?
האם הוא מסוגל לשבת כשמעניין אותו משהו? מה קורה כשכבר לא מעניין אותו? (לילדי קש"ר יש הרבה פעמים מורה או מקצוע מסוים שהם אוהבים ואצלו הם ילדים טובים..)
האם הוא אוכל בצורה נקיה? האם הוא יושב בשולחן או שחייב לרוץ מידי פעם סביב? יכול לשפוך משחק בצורה אימפולסיבית ולסרב לאסוף אותו? ורק אחרי שאת מבטיחה לו משהו הוא אוסף? הורס דברים?
תנסי לראות אותו בזמן יצירה חופשית - מה הוא עושה עם החומרים?
האם הוא יכול לקחת חפצים מסוכנים ולהתנהג איתם במסוכנות? (לאו דווקא לעשות משהו אקטיבי ..)
כשאת מבקשת ממנו לעשות משהו שהוא לא אוהב איך התגובה?
נשמע לי שאת והגננת לא רואות את אותה תמונה והשאלה למה?

קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .

 

[קנגה]

קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .

אני לא מקצועית ולא כלום. אל הילדה בת ה-3 לי מתנהגת ממש דומה. חוץ מהקטע של לשבת בריכוז, חושבת שהיא כן יושבת יפה בד"כ. האמת - נשמע לי נורמלי לגמרי.
מה שכן אולי בלי קשר לשום אבחנה גן התנהגותי הוא סתם טוב יותר לכל ילד... לא מבינה בזה.
כותבת רק כי במקומך הייתי מאוד לחוצה עכשיו.
בהצלחה!

 

[משתמש משודרג]

קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .

@חנילוש כל הכבוד על ההכוונה המדוייקת!
@גלי אבן ,
כאן את מתארת ילד שבהחלט מתקשה לעבוד ב"גבולות" ובכללים, אימפולסיבי ויתכן גם עם רגישות תחושתית-
מהר מהר, למלא שאלונים של התפתחות הילד ולהתחיל לטפל- עוד לפני שנה"ל הבאה-
ולגבי גן התנהגותי- הגננת צודקת בהחלט בהצעה שלה- זה יכול לתרום לו ממש, להתחיל להרגיש את עצמו בצורה נכונה, להצליח לווסת את עצמו, וכו'

 

[חנילוש]

קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .

משחק דידקטי הוא משחק (קופסא בדרך כלל) שכולל מטרות לימודיות - כמו לוטו, מיון, השלמת חלקי משפט, בנית רצף, העתקת דגם, כרטיסיות, - בחנויות משחקים טובות יש דיילת שאפשר לבקש ממנה עזרה שיתאים לגיל ולרמה.
אני כן חושבת שכדאי לך לקחת אותו לאיזשהו אבחון - אני יודעת שהמילה נשמעת קצת מפחידה אבל לפעמים האבחון בסך הכל יכוון אותך למה שטוב לילד שלך, - יכול להיות גן התנהגותי או גן שפה או גן עיכוב התפתחותי או גן תצפית ויכול להיות סידרת טיפולים פרא רפואיים או טיפול רגשי באמצעות רכיבה על סוסים, הידרותרפיה, תרפיה באומנות וכו' (ראיתי כמה ילדים שזה פשוט שינה אותם)
אני כן חושבת שכדאי לטפל בגיל צעיר כי לפעמים בגיל יותר גדול גם אם מטפלים לילד נוצרים כבר פערים והוא לא מפתח יכולות שאם היו משקיעים בהם בגיל הצעיר הם היו מתפתחות בצורה טובה יותר, (רואים את זה הרבה פעמים אצל ילדים שלא קיבלו ריטלין ובגיל בוגר יותר מקבלים והפערים כבר קיימים ולא כל כך מצטמצמים וזה ממש חבל!)

 

[גלי אבן]

משחק דידקטי הוא משחק (קופסא בדרך כלל) שכולל מטרות לימודיות - כמו לוטו, מיון, השלמת חלקי משפט, בנית רצף, העתקת דגם, כרטיסיות, - בחנויות משחקים טובות יש דיילת שאפשר לבקש ממנה עזרה שיתאים לגיל ולרמה.
אני כן חושבת שכדאי לך לקחת אותו לאיזשהו אבחון - אני יודעת שהמילה נשמעת קצת מפחידה אבל לפעמים האבחון בסך הכל יכוון אותך למה שטוב לילד שלך, - יכול להיות גן התנהגותי או גן שפה או גן עיכוב התפתחותי או גן תצפית ויכול להיות סידרת טיפולים פרא רפואיים או טיפול רגשי באמצעות רכיבה על סוסים, הידרותרפיה, תרפיה באומנות וכו' (ראיתי כמה ילדים שזה פשוט שינה אותם)
אני כן חושבת שכדאי לטפל בגיל צעיר כי לפעמים בגיל יותר גדול גם אם מטפלים לילד נוצרים כבר פערים והוא לא מפתח יכולות שאם היו משקיעים בהם בגיל הצעיר הם היו מתפתחות בצורה טובה יותר, (רואים את זה הרבה פעמים אצל ילדים שלא קיבלו ריטלין ובגיל בוגר יותר מקבלים והפערים כבר קיימים ולא כל כך מצטמצמים וזה ממש חבל!)

תודה לגבי ההכוונה של המשחקים , הוא ברובם משחק יפה . לוטו מיון העתקת דגם..

ניראלי שלא הובנתי טוב . אני ארוץ איתו לכל איבחון אפשרי . אני ממש לא מאויימת מאבחנה . אדרבה כבר משתוקקת לקבל אותה ולהבין מה נכון . פשוט ההמלצה של הגננת לא הייתה מובנת לי כי אני לא מכירה גנים התנהגותיים . וגם עניין אותי לשמוע מאמהות נוספות שחוו או עברו את התהליך ולקבל איזושהיא בהירות לגבי המקום אליו אני צריכה לפנות ולהתייעץ מעבר לרופא התפתחותי .
מסכימה לגמרי עם כל מילה שכתבת.

 

[אנוכי]

נשמע כמו בעית קשב על שלל הטיותיה- אימפולסיביות, תחושתיות וכו',
מסייגת את מהשאמרו מעלי, מכירה כאלו שכן טופלו כבר בגיל 4
והתחילו ללמוד...
תחשבי @גלי אבן שבחיידר שנה הבאה כבר ילמדו אותיות וניקודים---

 

[אמא לשלוש]

קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .

יש לי ילדה בת 3 ונראה לי שזה די תקין לגיל מה שאת רושמת

 

[קוראים לי #C]

קראתי חלק ,
זה ממש נהדר שאתם מאבחנים בכזו קלות כמו הגננת,
לה יש תעודת גננות, ולכם תעודת פרוג, נפלא!!
מנסיון יכולה להגיד לך אמא יקרה, שתתחילי ברופא משפחה תתארי לו את המצב בבית את התלונות של הגננת , לא את הלחצים שאספת מפרוג.....
תגיעו ביחד למסקנה לאיזה אבחון כדאי לגשת בהתפתחות הילד: ריפוי בעיסוק , קלינאית תקשורת , רופאת התפתחות, עובדת סוציאלית, הפרעת קשב ( שפחות מאבחנים בגיל הזה) וכו'
בנוסף אם את רוצה להרגיע את הגננת את יכולה להתחיל טיפולים רגשיים שמגיעים לכל ילד ללא אבחון מקדים.
ומשם להתקדם,
כדאי לשמוע חוות דעת של אנשי מקצוע שלמדו את הנושא ומתעסקים בו מאשר גננות, מאוד מכבדת את הגננות אבל אני חושבת שבציבור שלנו הן ממהרות לתת כותרות לכל ילד שקצת מקשה עליהן ולא יושב ומשלב ידיים.
אין ספר חוקים להתנהגות של ילד והילד שלך בסה"כ בן 3-4 אז תני לו קרדיט ותני לו להיות ילד.

בנוסף הייתי ממליצה לך לצ'פר את הגננת להסביר לה שאת בתהליך בזכות האכפתיות שלה ושימת הלב שלה לכל ילד, ואת מקווה תוך חודשיים לבוא אליה עם תוצאות מקצועיות.
בהצלחה