הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
המאמר הבא נכתב אתמול, וגם הוא ייכנס בעז"ה לספר החדש - ספר שמביא אסופת מאמרים על הגשמה עצמית ויציאה לאור.
המאמר נכתב עבור כותבים בציבור הכללי, שם, בניגוד לציבור שלנו, יש סופרים רבים עצמאיים.
ככל שאני הפכתי לסופרת עצמאית (הכוונה שאין לי שיווק לחנויות), כך שמעתי על סופרים חרדים רבים שספריהם אינם נמכרים בחנויות הספרים, אלא משווקים עצמאית, כי לשוק הספרים החרדי יש קודים מסוימים, ולא כולם עומדים בהם, כנראה.
הספר החדש ינסה להיות משווק בחנויות הספרים, שלחתי ואשתדל לשלוח בהמשך, אחרי עריכה והגהה, את הקובץ להוצאות לאור, אולי יראו את הפוטנציאל והערך שלו ויכניסו אותו לחנויות (לא הבנתי עד עכשיו 'איך מכניסים ספר לחנויות').
התוכן של הספר הוא מאמרים על הגשמה עצמית שרובם פורסמו כאן, בפורום כתיבה.
בספר יהיו משולבים איורים קלילים, כמו קריקטורות, הממחישות את התוכן של המאמר. לדוגמה: למאמר המדבר על "החוק לכתיבת ספר" יהיה איור של דו"ח/מתן קנס על אי כתיבת ספר, או למאמר "יגעת ומצאת תאמין" איור על אדם שדוחף סלע ומהסלע מתפוררות אבני יהלום.
כמה מילים על שיווק ספרים.
כמעט כל סופר מתחיל, ואפילו סופר וותיק יותר, יסכים עם העובדה שהשיווק של הספר, בו השקיע את זמנו, ולפעמים אף את נפשו, זה אחד הדברים הכי מאתגרים ואפילו בלתי אפשריים.
העולם של זמננו לא מסביר פנים לסופרים, אין שיווק מתאים, ואולי לפעמים גם, בשטף החיים, אין קהל מתעניין.
אני כותבת מהזווית שלי, בתור אחת שכתבה ארבעה ספרים.
שניים ראשונים נכנסו ברוך ה' לחנויות הספרים החרדיות, השלישי הפקתי עצמאית ועשיתי את כל הטעיות הנדרשות.
וברביעי, כגודל הציפיה כן גודל האכזבה (האמת שלא התאכזבתי בשבילי, אלא בשביל ציבור הקוראים הפוטנציאלי).
כעת, מהמקום בו אני נמצאת, כשאין לי קהל ויש ספרים נוספים שרוצים לצאת לאור, אני רוצה לכתוב כמה מילים על השיווק:
להתרחק, להתרחק, להתרחק.
הכוונה היא, ששיווק הספר של עצמך זה עולם אמוציונלי, מלא מלא באגו, ברגש, אפילו בבלבול מסוים.
כותבים הם אנשים רגישים, וגם אם הם לא רגישים, כתיבת הספר והיציאה לאור זה דבר קצת מערער את היציבות השאננה.
זה לצאת מאזור הנוחות.
אז 'להתרחק' זה אומר לסגל סבלנות, תקופה של שקט, בירור עצמי, חיבור עצמי להסכמה שמותר לך להסכים שיקראו את מה שכתבת, ומותר לך להסכים שלא יקראו את מה שכתבת.
זה בירור רציני מול עצמך, להתחבר למרחב פנימי מאוד יציב ומאוד רגוע ומאוד מאפשר.
אם במהלך הכתיבה הכותב עובר הרפתקאה של כתיבה, ושל חשיבה שיש לו משהו חדש, איזו בשורה מהממת וכמה כיף שכולם יהנו מהספר שלו, התקופה של לפני השיווק אמורה להיות, לדעתי, תקופה של לחזור למי שאתה באמת:
אדם רגיל, שלא כתב ספר, שאין לו בשורה מעניינת וייחודית.
רק לאחר שאנחנו מצליחים רגשית להתרחק מהספר ומהרגש שלנו אליו, רק אז ניתן לבחון אותו במבט אובייקטיבי, ולנסות למכור ולשווק לא מתוך מקום של 'אורות, חלומות, שאיפות', אלא לתת לו לזחול, ללכת לאט, ליפול, לקום, לאפשר לו להתרחק.
לספר עליו לאנשים.
להציע לאנשים לרכוש, להיות מוכנים בכיף לקבל את ה'לא'.
להדפיס פלאיירים ולחלק אותם או לתלות מודעות.
לנסות פרסום ממומן.
להתפלל.
להבין שהמטרה במכירת הספר היא להגיע לשמחה, לסיפוק ואולי להצליח להעביר הלאה את הבשורה הייחודית שלנו.
אז אין לנו יכולת למכור, אבל יש יכולת אחרת: להיות בשמחה ולחוש סיפוק.
כי יש אנשים הנחשבים מצליחנים ואינם שמחים ומסופקים, אלא חשים ריקנות, ועיקר העבודה היא עבודה שבלב,
ואין בתוצאות משמעות אדירה כמו שיש משמעות לתהליך של שחרור פנימי מכבלי החשיבה המותנית שיצרנו לעצמנו.
המאמר נכתב עבור כותבים בציבור הכללי, שם, בניגוד לציבור שלנו, יש סופרים רבים עצמאיים.
ככל שאני הפכתי לסופרת עצמאית (הכוונה שאין לי שיווק לחנויות), כך שמעתי על סופרים חרדים רבים שספריהם אינם נמכרים בחנויות הספרים, אלא משווקים עצמאית, כי לשוק הספרים החרדי יש קודים מסוימים, ולא כולם עומדים בהם, כנראה.
הספר החדש ינסה להיות משווק בחנויות הספרים, שלחתי ואשתדל לשלוח בהמשך, אחרי עריכה והגהה, את הקובץ להוצאות לאור, אולי יראו את הפוטנציאל והערך שלו ויכניסו אותו לחנויות (לא הבנתי עד עכשיו 'איך מכניסים ספר לחנויות').
התוכן של הספר הוא מאמרים על הגשמה עצמית שרובם פורסמו כאן, בפורום כתיבה.
בספר יהיו משולבים איורים קלילים, כמו קריקטורות, הממחישות את התוכן של המאמר. לדוגמה: למאמר המדבר על "החוק לכתיבת ספר" יהיה איור של דו"ח/מתן קנס על אי כתיבת ספר, או למאמר "יגעת ומצאת תאמין" איור על אדם שדוחף סלע ומהסלע מתפוררות אבני יהלום.
כמה מילים על שיווק ספרים.
כמעט כל סופר מתחיל, ואפילו סופר וותיק יותר, יסכים עם העובדה שהשיווק של הספר, בו השקיע את זמנו, ולפעמים אף את נפשו, זה אחד הדברים הכי מאתגרים ואפילו בלתי אפשריים.
העולם של זמננו לא מסביר פנים לסופרים, אין שיווק מתאים, ואולי לפעמים גם, בשטף החיים, אין קהל מתעניין.
אני כותבת מהזווית שלי, בתור אחת שכתבה ארבעה ספרים.
שניים ראשונים נכנסו ברוך ה' לחנויות הספרים החרדיות, השלישי הפקתי עצמאית ועשיתי את כל הטעיות הנדרשות.
וברביעי, כגודל הציפיה כן גודל האכזבה (האמת שלא התאכזבתי בשבילי, אלא בשביל ציבור הקוראים הפוטנציאלי).
כעת, מהמקום בו אני נמצאת, כשאין לי קהל ויש ספרים נוספים שרוצים לצאת לאור, אני רוצה לכתוב כמה מילים על השיווק:
להתרחק, להתרחק, להתרחק.
הכוונה היא, ששיווק הספר של עצמך זה עולם אמוציונלי, מלא מלא באגו, ברגש, אפילו בבלבול מסוים.
כותבים הם אנשים רגישים, וגם אם הם לא רגישים, כתיבת הספר והיציאה לאור זה דבר קצת מערער את היציבות השאננה.
זה לצאת מאזור הנוחות.
אז 'להתרחק' זה אומר לסגל סבלנות, תקופה של שקט, בירור עצמי, חיבור עצמי להסכמה שמותר לך להסכים שיקראו את מה שכתבת, ומותר לך להסכים שלא יקראו את מה שכתבת.
זה בירור רציני מול עצמך, להתחבר למרחב פנימי מאוד יציב ומאוד רגוע ומאוד מאפשר.
אם במהלך הכתיבה הכותב עובר הרפתקאה של כתיבה, ושל חשיבה שיש לו משהו חדש, איזו בשורה מהממת וכמה כיף שכולם יהנו מהספר שלו, התקופה של לפני השיווק אמורה להיות, לדעתי, תקופה של לחזור למי שאתה באמת:
אדם רגיל, שלא כתב ספר, שאין לו בשורה מעניינת וייחודית.
רק לאחר שאנחנו מצליחים רגשית להתרחק מהספר ומהרגש שלנו אליו, רק אז ניתן לבחון אותו במבט אובייקטיבי, ולנסות למכור ולשווק לא מתוך מקום של 'אורות, חלומות, שאיפות', אלא לתת לו לזחול, ללכת לאט, ליפול, לקום, לאפשר לו להתרחק.
לספר עליו לאנשים.
להציע לאנשים לרכוש, להיות מוכנים בכיף לקבל את ה'לא'.
להדפיס פלאיירים ולחלק אותם או לתלות מודעות.
לנסות פרסום ממומן.
להתפלל.
להבין שהמטרה במכירת הספר היא להגיע לשמחה, לסיפוק ואולי להצליח להעביר הלאה את הבשורה הייחודית שלנו.
אז אין לנו יכולת למכור, אבל יש יכולת אחרת: להיות בשמחה ולחוש סיפוק.
כי יש אנשים הנחשבים מצליחנים ואינם שמחים ומסופקים, אלא חשים ריקנות, ועיקר העבודה היא עבודה שבלב,
ואין בתוצאות משמעות אדירה כמו שיש משמעות לתהליך של שחרור פנימי מכבלי החשיבה המותנית שיצרנו לעצמנו.
Reactions: שמואלזון1 //