• הוסף לסימניות
  • #1
ובכן,
אנחנו כבר כשלושה חודשים, מאז בחירתו של טראמפ, לבית הלבן.

כן כן, הבלתי ייאמן (או כפי שיש אומרים שדווקא הצפוי מראש), קרה בסוף.

ולמרות משא הבחירות הבלתי הוגן לחלוטין ,

עם סקרים מעוותים, בניתוח של שנות ה2016.

ועם התגייסות כל התקשורת (כמעט) בארה"ב, וכל רחבי העולם.
הוא זכה ובגדול, או לייתר דיוק בענק, בבחירות הנשיאותיות, וגם כמובן בסנאט, ובקונגרס,

בקיצור, ימות המשיח(?!), גן עדן התחתון.

נו, אז מה הבעיה?
זהו שפה בדיוק מתחיל העניין להסתבך.


ובכן ב20 בינואר (יום היכנסו לתפקיד),

קמתי מאושר, אפשר אפי' להגיד, צוהל ושמח, (הייתי כותב בריקוד עליז אבל לא בטוח שתאמינו לי אז אני משאיר את זה ככה).

וכי תשאלו, למה מה קרה, שקמת כ"כ שמח?

אז הסיפור חוזר כמעט שנה אחורה,

אוי כמה שעות שרפתי, בקאווע שטיבל ובכל קיפקע, (א"ה קבוצת אנשים שמרגישים שמנהלים את העולם המתדיינת ב"כובד" ראש(?) על כל מיני נושאים העומדים על הפרק מהמלחמה והתנהלותה ועד למחירי הדובדבנים בתחילת עונת הפריחה ועל העושק של בעלי החנויות ועד בכלל, סוף תרגום.) מזדמנת.

בכל מיני שיחות עומק, על המצב בעולם, ועל זה שטראמפ, יושיע אותנו מכל הצרות.

ואיך שכל השמאל הפרוגרסיבי, מחריב את העולם בידיים, (איך אני יודע? שמעתי במו אוזני בקווי הנייעס מהד"ר חורב).

ואך, ורק טראמפ, שאין לו את כל הפוליטיקלי קורקט, (אין לי מושג מה זה, אבל שמעתי במקווה, מישהו שמסביר את זה, בטוב טעם. רק הבעיה היא, שהוא גם לא ידע מה זה, טוב נשאיר את זה כך.) רק הוא, יעשה סוף סוף סדר בכל העולם.

ככה הסתובבתי כמעט שנה שלמה, כדי לשמוע סקרים וניתוחים, של מכוני הסקרים האמינים בארה"ב, שיודעים לנתח ב'מדויק', בכל בחירות, את התוצאות, (אוקי, לא בדיוק בכל בחירות, כמעט בכל הבחירות, חוץ מ2016 2020 2008 2000, ועוד כמה פעמים,)

שביידן/האריס יקחו את זה, (אתם יודעים כבר, מה המשמעות? "עולם חרב").

אבל בעזות דקדושה, ניחר גרוני, בחדרי הקפה, והכוללים למינהם, שהוא, יעשה את זה, כי... (אני כבר לא זוכר, אבל אתה יכול לשמוע בקווים, תדפדפו אחורה, עד שתגיעו לדיווחים, של כתבנו לענייני ארה"ב, איך שהוא מסביר את זה).

אז עכשיו אתם כבר מבינים, למה קמתי כ"כ שמח, הרי כל העולם יסתדר, אין כבר בעיות, כך שאוכל לשבת על התורה ועל העבודה.

מבלי הצורך, לתקן את העולם, הנחרב ע"י הפרוגרסיבים.

ככה, הלכתי לבית הכנסת, להתפלל שחרית, כמובן בלי לפספס את הקפה, (במובן הרחב וארוך במיוחד של המילה).

מיד אחרי התפילה, שהיה כמובן מלא בהודאה לה', על כל הטוב אשר גמל עלינו, (וכמובן בלי לשכוח את הסיפור על ר' זלמן בריזל זצ"ל ששאל מי נבחר לנשיא כדי לדעת על מי לכוון בברכה שלא עשני גוי).


רצתי לבנק.

וכצפוי, היה תור די ארוך. מזל שהגעתי מוקדם,
אבל למרות ההמתנה, לא יכולתי להוריד את החיוך מעל הפנים שלי,
באמת, שקצת התפלאתי, למה כמה אנשים, היו די מדוכדכים, בתור, (אולי הם עוד לא יודעים שטראמפ כבר נשיא בפועל).

שוין מילא העיקר שאני שמח

אט אט התקדם לו התור, עד שמצאתי עצמי עומד מול הפקיד.

"שלום, תוכל לבדוק לי את היתרה שלי בחשבון," "כן מה מספר חשבון?" "********************!"

"אוקי, רק רגע, הו הנה נפתח, אוקי, היתרה כרגע עומד, על 2250 ש"ח מינוס,"
הוא עונה בקול מונוטוני חלול,

"מה?" לא יכול להיות, אתה בטח טועה." אמרתי לו. "תבדוק שוב, אולי יש איזה תקלה, הרי לא יכול להיות, שאני במינוס."

הפקיד החביב שהבין לליבי, הואיל בטובו, לצאת, ולהכנס שוב, בפרטי החשבון, רק כדי לגלות, שאין שום תקלה במערכת, וגם לא בתוצאה, של היתרה.

"אבל זה לא יכול להיות" איכשהו, יצא ממני קול משתנק, וחנוק מדמעות,
" הרי טראמפ, הוא הנשיא,"
שנה שלמה, אני הבנתי, ודבררתי, שרק הוא יעלה, וכל הבעיות בעולם יסתדרו.


ושום כלום, הבנק נשאר במינוס, כרטיס האשראי כבר מתפקע מעומס, וגלגול הגמ"חים איכשהו לא בתוכניתו של טראמפ לשנות.

אז, למה בזבזתי, כ"כ הרבה זמן.
בכל הזמן המבוזבז, הייתי לפחות יכול, למצוא איזה עבודה צדדית, שתוסיף לי קצת הכנסה.

שאולי לא יעזור, לסדר את העולם, כמו "טראמפ".

אבל לפחות יעזור לי, לכסות קצת את הבור התקציבי שלי,

רק מקווה, שלקראת הבחירות הבאות (בהודו או בישראל). אני אדע טוב טוב, מה יש לי לעשות,
או לייתר דיוק,
מה אין לי לעשות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
האמת, התלבטתי אם לכתוב את הקטע הזה,
כי כבר הרבה זמן אחרי הבחירות,
אבל נזכרתי בזה היום,
עם סיפור דומה, שחושבים שמשהו יסדר את "כל" העניינים, ובסוף....
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
  • הוסף לסימניות
  • #4
לענ"ד מותר ורצוי לחשוב שהקב"ה רוצה שיהיה לנו טוב, והוא עושה זאת במגוון דרכים. טראמפ הוא אחד מהם, כן!
וודאי , אין שאלה לגבי זה,
אני רק התכוונתי על הרעיון, של בזבוז הזמן סביב הנושא,
עד כדי שזה נראה, כאילו זה יעזור לי, בחיים האישיים שלי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת מכתב גלוי להרצוג
ב"ה

המציאות השתנתה.
(Times have changed)

אנחנו בעיצומה של מלחמה.
מלחמה קיומית.
המחיר שלה,
מיליארד דולר ליום, לא פחות.

ובמציאות הזאת, הרצוג, אתה הנשיא.
מה לא ברור?

מסתבר שלאיראן יש תכנית השמדה,
וככל שאנחנו נחשפים לפעילות ההתקפית,
אנחנו קולטים מה הם הכינו שם,
ובשביל מה.

אנחנו נפגשים עם תיאום ציפיות של אויב שמקיף אותנו,
ותיאום זה עצמו מצביע על מטרה אחת,
להעלים את ישראל מהמפה, חלילה.

ב"ה שלח לנו כמה שליחים טובים,
להפר את עצתם של הקמים עלינו לרעה.

אחד השליחים הללו הוא הנשיא טראמפ.
טראמפ לא רק מדבר, אלא גם פועל,
והמחיר של הפעילות הזאת הוא בסדר גודל
של קיום מדינה.

עוד אחד מהשליחים לשמור על עם ישראל
הוא בנימין נתניהו, שמנהל מלחמה קשה יום ולילה,
כשהוא בריא וגם כשהוא לא מרגיש טוב,
למען הצלת עם ישראל.

ואתה, וחבריך, שמחכים באדיקות ראויה לשמה לתהליך חוקי
כדי להציק לפעילות המורכבת והלא פשוטה
של התמסרות למען העם, ובשם החוק נטפלים לעניינים זוטרים,
ובצחוק הגורל אתם מכנים אותם בשם האינטרס הציבורי.

אז מה שבאתי לומר לך הוא, שאחרי הכול
אתה וחבריך תיזכרו בדפי ההיסטוריה כאנשים קטנים,
שראו אינטרס צר מול עיניהם,
כאשר ייצגו את הצד הלא נכון בשמירה ובהצלה של עם ישראל.

זה ברור לכל מי שמתבונן.
ומה שלא ברור הוא איך אדם מוכן למכור
את עמו בעבור נזיד עדשים.

ואולי זה כבר קרה לנו בהיסטוריה.
שיתוף - לביקורת Common Sense
ב"ה

מרוב אופוריה, נדמה שאנשים איבדו שיקול דעת, וההיגיון, כאילו ברח החוצה.
קשה להתעלם מהתחושה המוזרה שצפה עכשיו.

תסבירו לי,
איך ייתכן שעם שדיבר על נקמה בקול גדול,
פתאום, בפתאומיות מפתיעה, מקבל על עצמו הפסקת אש?
זו בכלל לא מילה שנמצאת בלכסיקון שלהם,
אבל כנראה שיש מי שסבור שפשוט הופעל עליהם מספיק כוח,
הנחה שגויה מיסודה.
כי האיראנים,
הם לא מתקפלים, לא בשביל שום מחיר שבעולם,
והשקט הזה,
במקום להרגיע אותנו,
צריך דווקא לעורר שאלות קשות.

אבל מי שמבין קצת בדינמיקה שמתרחשת, מי שקצת מזהה את המהות,
לא יכול שלא לשאול את עצמו, מה באמת קורה כאן?
איך זה שאיראן מסכימה לכניעה, תוך לילה, בלי תגובה משמעותית?
נרדמנו למלחמה, וקמנו לבוקר של שגרה.
פיקוד העורף מודיע שהכול חזר למסלול,
הטילים נעלמו, הכתב"מים התפוגגו, האזעקות שתקו.
ואנחנו?
אכלנו שוב את הלוקש, כמו אז.

זוכרים את ההטעיה ההיא?
כאילו טראמפ ונתניהו בריב, רק כדי להתקדם מדינית.
ומי שמכיר את טראמפ, יודע, הוא לא שינה דעה,
הוא רק מחליף כיוון בשקט,
לפי הצורך,
ולפי האצבע הקטנה.

הוא נוסע לוועידת נאט"ו,
אירוע חשוב לכל השחקנים הגדולים,
ובפרט לוולדימיר, הקולגה ממזרח,
שמנסה לערבב עניינים גם באסיה,
בצורה שלא ממש נוחה לטראמפ.

אז מה באמת קורה?
האם הספונסר הסמוי של איראן שכנע אותם לשתוק זמנית?
האם מתגבשת עסקה על חשבונו של המזרח התיכון?
ומה מסתירים מאיתנו באמת?

וכשארבע מאות קילוגרם של אורניום מועשר נעלמים מהרדאר,
וכשבעלות הברית של איראן שולחות מסרי תמיכה למנהיג העליון,
וכשבנסיעת הבכורה של שר החוץ האירני היעד הוא סין
השאלה כבר איננה אם יש עסקה,
אלא מה המחיר שאנחנו משלמים עליה,
ומה בדיוק הן יודעות, שאנחנו לא.

אז זהו? נגמר?
האזעקות התפוגגו כמו חלום רע,
או שהכדור פשוט עבר למגרש אחר,
כי השקט הזה לא נחת, הוא הונחת.
והשאלה האחרונה, שאולי הכי חשובה:
כמה זמן ייקח עד שהשקט הזה יתלקח שוב,
לכדור אש בוער?

ובאמת, איך לא לצחוק?
אנשים ברצינות מאמינים שאיראן חטפה מכה בכור בפורדו,
והנה, תוך לילה אחד חזרה לשגרה.
כן, בטח.
איראן.
שחזרה לשגרה.
איזה יופי.
הפסקת עשרות שנות תוכנית גרעין בגלל מבט עקום מהמערב.

כי ברצינות, מישהו באמת קונה את הסיפור?
שאיראן חטפה מכה, עשתה חשבון נפש,
והחליטה לחזור לשגרה כמו אזרח שומר חוק?

מצחיק.
אבל מצחיק מהסוג היבש,
היבש, רדיו, איראני.

כי האמת הפשוטה היא זו:
עד שלא יוכרע הקרב, הוא לא יוכרע.
ועד שראש הנחש לא ייפגע,
נמשיך לשלם מחיר כבד,
לא בגלל חולשה צבאית,
אלא בגלל מטרה שלא כוונה אל הנקודה הנכונה.

אז אולי זו לא רק שאלה של כוח,
אלא של דיוק.
והמחיר?
יישאר מונח על השולחן,
כמו מטרה שפוספסה – שוב.

ואולי ההחלטה לא להכריע,
לא לעצור, לא לסיים,
היא לא תוצאה של חולשה,
אלא חלק מהשקט הזה,
שקט שלא מרגיע, אלא מערפל,
שמטשטש את הקו בין אמת לאשליה.

כל עוד לא מכוונים אל מי שפוגע, הפגיעה תימשך.
כל עוד לא מכריעים את ראש הנחש, אין הכרעה.
רק מטרה מדויקת מביאה סוף אמיתי.
ב"ה

כולם יודעים שבכל משחק, השאלה היא מי התחיל.
אבל השאלה היותר קריטית, היא מי ינצח.

בשלבים האחרונים של משחק, יש כלל לא כתוב:
אין יותר ניסיונות. אין מקום לטעויות.
הכול הופך לרגע אחד שיקבע אם אתה עובר שלב,
או שהמשחק נגמר.

הזמן, ברגעים האלה, הוא לא שולי. הוא הנשק האמיתי.
אם אנחנו תקפנו, האיראנים יכולים לבחור להוציא את כל הקלפים.
וכשמדובר בקלף עם ציור של פצצת גרעין,
זה כבר לא משחק.

אולי זה נראה כמו משחק דיגיטלי,
אבל ברקע, מתנהל שולחן אמיתי.
וכל צד שומר את הקלפים הכי מסוכנים שלו לסוף.

אנחנו מכירים את זה ממשחקי מחשב:
כשהחיים נגמרים, וכל המסך מתמלא באורות מהבהבים,
והכול רץ בקצב לא אנושי,
ואתה יודע, זהו. זה הסוף.
ובכל זאת, אתה נלחם עד הרגע האחרון.

ואז מופיע המשפט:
"Game Over" – המשחק נגמר.

אבל עכשיו, זה לא משחק מחשב.
זה שלב הסיום של העולם כמו שהוא.
מלחמה בין טוב לרע, בין אור לחושך.
כולם שולפים את כל הקלפים,
והשולחן כבר לא וירטואלי, הוא בוער.

וכשאתה רואה איזה קלף שלפו נגדך,
אתה לא מחכה.
לא מחשב מסלול מחדש.
לא עוצר לחשוב פעמיים.

כי אתה יודע:
תשע דקות, זה ההבדל בין פצצה שכבר עפה בשמיים,
לבין אחת שעצרה את מחול השדים לפני שהתחיל.

ולפעמים, זה לא קלף.
זה כפתור.
אדום. גדול. בוהק.
כזה שאם לוחצים עליו, אין דרך חזרה.
וברגעים כאלה, לא שואלים מי התחיל.
שואלים מי מספיק לעצור.

לקבל החלטה, ומהר, לעצור את הרוע,
זו לא רק החלטה קשה.
זו החלטה מהירה.
מהירה כמו הזמן שנשאר לך
לפני שהמסך מהבהב
ואתה רואה את המילים:
"Game Over" – המשחק נגמר.
ב"ה

טראמפ הקדים אותי.
לא שאני מתחרה עם נשיא ארצות הברית,
אבל את מה שהוא אמר, את האמת הפשוטה,
היינו צריכים לומר כבר מזמן.
ולא, לא היינו צריכים להמתין כל כך הרבה,
עד שמישהו, מישהו חשוב, יעמוד בגלוי לצידו של בנימין נתניהו.

זה זועק לשמיים.
נתניהו, האיש שמנהל מלחמה על עצם קיומנו,
סופג מתקפות חוזרות מגורמים בשמאל ובמערכת המשפט,
שכבר מזמן הפכו לדבר אחד.

זה לא יאומן.
בעיצומו של מאבק הרה גורל,
כשהוא מקבל החלטות של חיים ומוות,
ממשיכים לעסוק בחשדות מגוחכים,
בקטנות שבקטנות,
כאילו מדובר בעניין ציבורי מהותי.

קוראים לזה צדק.
אבל זו לא צדק, זו השפלה, זו כפיות טובה, זו חוצפה.
אין פרופורציות.
העם כולו תלוי באוויר,
והם בודקים חשבונית על סיגרים.

רק מערכת עם גב תקציבי עלום,
יכולה להרשות לעצמה להטריל מדינה שלמה,
מדינה שלא תומכת בזה, לא רוצה בזה, לא מאמינה בזה.

ואז קם נשיא אמריקאי.
הוא לא רק מדבר, הוא מבין.
הוא רואה את המודיעין,
הוא יודע מה קורה באמת,
מתקני גרעין פעילים, העשרה לרמות מסוכנות,
כוונות שלא מוסתרות,
והכול מכוון כלפינו.

הוא מבין את גודל הסיכון,
את גודל המשימה,
את הלילות הרבים ללא שינה,
את הלב שדופק בעוצמה,
ובעיקר, את התפילה,
כי המשימה היא כמעט בלתי אפשרית.
נדרשת כאן עוצמה, שנולדת מהמקום הכי עמוק,
לא רק תכנון, לא רק מודיעין, אלא אמונה.

טראמפ כבר אמר את האמת, כי הוא כבר הבין אותה.
האמת שהוא קלט בשביעי באוקטובר,
האמת שעם ישראל סוחב על גבו אלפי שנים.

ויש עדיין מי שלא מבין,
שהאמת הזאת הייתה צריכה להיאמר בקול, מזמן.

ויש עדיין מי ששותק,
או גרוע מזה, עוטף את השקר במילים נאות,
כמו "התערבות בעניינים פנימיים",
או "תנו למערכת המשפט לעשות את עבודתה".

איזו טעות,
איזו בושה,
ששתקנו,
שלא עצרנו את הרדיפה בעצמנו.

כן, הם צעקו "בושה".
אבל הבושה האמיתית היא שלנו — ששתקנו,
שראינו את השקר עטוף בגלימה ונתנו לו לעבור.
שזו בושה אדירה שלנו שלא צעקנו מספיק.
כן, בושה — לא כקריאת גנאי, אלא כהודאה.

אז אולי הגיע הזמן,
להיות קצת טראמפ,
לצעוק פייק ניוז, כשזה באמת שקר,
לצעוק חמס, על כל מי שחומס את האמת,
לחשוף את החמס שמתחפש לצדק,
ולדאוג לעם ישראל בכנות.

כי מי שנלחם באדם הזה,
לא נלחם בו,
אלא נלחם בשליחות שהוא נושא,
בשליחות לשמור על עם ישראל.

וכל אדם יודע עמוק בלב באיזה צד הוא באמת עומד.
זה הרגע לבחור.
תבחרו להיות בצד של האמת, בצד המנצח,
בצד שבוחר בקיום עם ישראל.

ההיסטוריה של עם ישראל מתכנסת לרגע הזה.
זה הזמן לבחור להיות שותף.


והנה כמה אמיתות שאין עליהן ויכוח:

  • מילים יפות לא מצליחות להסתיר שקר, רק לעכב את התגובה אליו.
  • רדיפה בתחפושת של משפט היא עוול בגלימה שחורה.
  • כשאין פרופורציה מלכתחילה, אין גם צדק שיכול לצמוח ממנה.
  • מערכת שלא רואה את התמונה הגדולה, לא צריכה לחרוץ גורלות לאומיים.
  • אמת לא זקוקה למקהלה של פרשנים, היא פשוט נוכחת.
  • צדק אמיתי לא רודף אדם שפועל למען עמו, הוא מגן עליו.
  • אין דבר יותר מסוכן משקר שמתחפש למוסר.
  • כשמתחילים להתבלבל בין טוב לרע, מישהו מרוויח מהבלבול הזה.
לפני לא הרבה זמן, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית – והפך לאיש החזק בעולם.

ניצחון אדיר זה, כך נדמה, לא היה מתאפשר לולא תמיכתו של האיש העשיר בעולם – אילון מאסק.


והנה, ראו זה פלא!

לא חלף זמן רב – ומה קרה היום?

לפני כשלוש שעות בלבד, פרץ עימות טיפשי ומכוער בין שני אלו. כל אחד משמיץ את רעהו בפומבי, לעיני כל העולם. והסיבה? איש לא יודע.

והסיכון? גדול מאין כמותו.

מה שמתחיל בכלכלת ארצות הברית – עלול להתגלגל כסופה עולמית, כלכלית ואף ביטחונית, בייחוד עם העלאת הקריזות של מיודענו – "האיש החזק בעולם".


ומה לנו כי נכביר במילים...

שוב מתגלה לנגד עינינו:

כי אין לנו על מי להישען – לא על האיש החזק בעולם, לא על האיש העשיר בעולם, אלא – על אבינו שבשמים.

לא הכוח מביא אושר, ולא העושר מבטיח שלווה.

האושר והכוח האמיתיים נובעים ממעמקי הנשמה – חלק אלוקי ממעל ממש!

ומי שאין בו חיים פנימיים – אוי לו! לא לנפשו בלבד, אלא אף לכבודו, היכול להימחק במחי ציוץ אחד.

אשרי העם שככה לו – אשרי העם שה' אלוקיו!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה