• הוסף לסימניות
  • #1
ובכן,
אנחנו כבר כשלושה חודשים, מאז בחירתו של טראמפ, לבית הלבן.

כן כן, הבלתי ייאמן (או כפי שיש אומרים שדווקא הצפוי מראש), קרה בסוף.

ולמרות משא הבחירות הבלתי הוגן לחלוטין ,

עם סקרים מעוותים, בניתוח של שנות ה2016.

ועם התגייסות כל התקשורת (כמעט) בארה"ב, וכל רחבי העולם.
הוא זכה ובגדול, או לייתר דיוק בענק, בבחירות הנשיאותיות, וגם כמובן בסנאט, ובקונגרס,

בקיצור, ימות המשיח(?!), גן עדן התחתון.

נו, אז מה הבעיה?
זהו שפה בדיוק מתחיל העניין להסתבך.


ובכן ב20 בינואר (יום היכנסו לתפקיד),

קמתי מאושר, אפשר אפי' להגיד, צוהל ושמח, (הייתי כותב בריקוד עליז אבל לא בטוח שתאמינו לי אז אני משאיר את זה ככה).

וכי תשאלו, למה מה קרה, שקמת כ"כ שמח?

אז הסיפור חוזר כמעט שנה אחורה,

אוי כמה שעות שרפתי, בקאווע שטיבל ובכל קיפקע, (א"ה קבוצת אנשים שמרגישים שמנהלים את העולם המתדיינת ב"כובד" ראש(?) על כל מיני נושאים העומדים על הפרק מהמלחמה והתנהלותה ועד למחירי הדובדבנים בתחילת עונת הפריחה ועל העושק של בעלי החנויות ועד בכלל, סוף תרגום.) מזדמנת.

בכל מיני שיחות עומק, על המצב בעולם, ועל זה שטראמפ, יושיע אותנו מכל הצרות.

ואיך שכל השמאל הפרוגרסיבי, מחריב את העולם בידיים, (איך אני יודע? שמעתי במו אוזני בקווי הנייעס מהד"ר חורב).

ואך, ורק טראמפ, שאין לו את כל הפוליטיקלי קורקט, (אין לי מושג מה זה, אבל שמעתי במקווה, מישהו שמסביר את זה, בטוב טעם. רק הבעיה היא, שהוא גם לא ידע מה זה, טוב נשאיר את זה כך.) רק הוא, יעשה סוף סוף סדר בכל העולם.

ככה הסתובבתי כמעט שנה שלמה, כדי לשמוע סקרים וניתוחים, של מכוני הסקרים האמינים בארה"ב, שיודעים לנתח ב'מדויק', בכל בחירות, את התוצאות, (אוקי, לא בדיוק בכל בחירות, כמעט בכל הבחירות, חוץ מ2016 2020 2008 2000, ועוד כמה פעמים,)

שביידן/האריס יקחו את זה, (אתם יודעים כבר, מה המשמעות? "עולם חרב").

אבל בעזות דקדושה, ניחר גרוני, בחדרי הקפה, והכוללים למינהם, שהוא, יעשה את זה, כי... (אני כבר לא זוכר, אבל אתה יכול לשמוע בקווים, תדפדפו אחורה, עד שתגיעו לדיווחים, של כתבנו לענייני ארה"ב, איך שהוא מסביר את זה).

אז עכשיו אתם כבר מבינים, למה קמתי כ"כ שמח, הרי כל העולם יסתדר, אין כבר בעיות, כך שאוכל לשבת על התורה ועל העבודה.

מבלי הצורך, לתקן את העולם, הנחרב ע"י הפרוגרסיבים.

ככה, הלכתי לבית הכנסת, להתפלל שחרית, כמובן בלי לפספס את הקפה, (במובן הרחב וארוך במיוחד של המילה).

מיד אחרי התפילה, שהיה כמובן מלא בהודאה לה', על כל הטוב אשר גמל עלינו, (וכמובן בלי לשכוח את הסיפור על ר' זלמן בריזל זצ"ל ששאל מי נבחר לנשיא כדי לדעת על מי לכוון בברכה שלא עשני גוי).


רצתי לבנק.

וכצפוי, היה תור די ארוך. מזל שהגעתי מוקדם,
אבל למרות ההמתנה, לא יכולתי להוריד את החיוך מעל הפנים שלי,
באמת, שקצת התפלאתי, למה כמה אנשים, היו די מדוכדכים, בתור, (אולי הם עוד לא יודעים שטראמפ כבר נשיא בפועל).

שוין מילא העיקר שאני שמח

אט אט התקדם לו התור, עד שמצאתי עצמי עומד מול הפקיד.

"שלום, תוכל לבדוק לי את היתרה שלי בחשבון," "כן מה מספר חשבון?" "********************!"

"אוקי, רק רגע, הו הנה נפתח, אוקי, היתרה כרגע עומד, על 2250 ש"ח מינוס,"
הוא עונה בקול מונוטוני חלול,

"מה?" לא יכול להיות, אתה בטח טועה." אמרתי לו. "תבדוק שוב, אולי יש איזה תקלה, הרי לא יכול להיות, שאני במינוס."

הפקיד החביב שהבין לליבי, הואיל בטובו, לצאת, ולהכנס שוב, בפרטי החשבון, רק כדי לגלות, שאין שום תקלה במערכת, וגם לא בתוצאה, של היתרה.

"אבל זה לא יכול להיות" איכשהו, יצא ממני קול משתנק, וחנוק מדמעות,
" הרי טראמפ, הוא הנשיא,"
שנה שלמה, אני הבנתי, ודבררתי, שרק הוא יעלה, וכל הבעיות בעולם יסתדרו.


ושום כלום, הבנק נשאר במינוס, כרטיס האשראי כבר מתפקע מעומס, וגלגול הגמ"חים איכשהו לא בתוכניתו של טראמפ לשנות.

אז, למה בזבזתי, כ"כ הרבה זמן.
בכל הזמן המבוזבז, הייתי לפחות יכול, למצוא איזה עבודה צדדית, שתוסיף לי קצת הכנסה.

שאולי לא יעזור, לסדר את העולם, כמו "טראמפ".

אבל לפחות יעזור לי, לכסות קצת את הבור התקציבי שלי,

רק מקווה, שלקראת הבחירות הבאות (בהודו או בישראל). אני אדע טוב טוב, מה יש לי לעשות,
או לייתר דיוק,
מה אין לי לעשות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
האמת, התלבטתי אם לכתוב את הקטע הזה,
כי כבר הרבה זמן אחרי הבחירות,
אבל נזכרתי בזה היום,
עם סיפור דומה, שחושבים שמשהו יסדר את "כל" העניינים, ובסוף....
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
  • הוסף לסימניות
  • #4
לענ"ד מותר ורצוי לחשוב שהקב"ה רוצה שיהיה לנו טוב, והוא עושה זאת במגוון דרכים. טראמפ הוא אחד מהם, כן!
וודאי , אין שאלה לגבי זה,
אני רק התכוונתי על הרעיון, של בזבוז הזמן סביב הנושא,
עד כדי שזה נראה, כאילו זה יעזור לי, בחיים האישיים שלי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת מכתב גלוי להרצוג
ב"ה

המציאות השתנתה.
(Times have changed)

אנחנו בעיצומה של מלחמה.
מלחמה קיומית.
המחיר שלה,
מיליארד דולר ליום, לא פחות.

ובמציאות הזאת, הרצוג, אתה הנשיא.
מה לא ברור?

מסתבר שלאיראן יש תכנית השמדה,
וככל שאנחנו נחשפים לפעילות ההתקפית,
אנחנו קולטים מה הם הכינו שם,
ובשביל מה.

אנחנו נפגשים עם תיאום ציפיות של אויב שמקיף אותנו,
ותיאום זה עצמו מצביע על מטרה אחת,
להעלים את ישראל מהמפה, חלילה.

ב"ה שלח לנו כמה שליחים טובים,
להפר את עצתם של הקמים עלינו לרעה.

אחד השליחים הללו הוא הנשיא טראמפ.
טראמפ לא רק מדבר, אלא גם פועל,
והמחיר של הפעילות הזאת הוא בסדר גודל
של קיום מדינה.

עוד אחד מהשליחים לשמור על עם ישראל
הוא בנימין נתניהו, שמנהל מלחמה קשה יום ולילה,
כשהוא בריא וגם כשהוא לא מרגיש טוב,
למען הצלת עם ישראל.

ואתה, וחבריך, שמחכים באדיקות ראויה לשמה לתהליך חוקי
כדי להציק לפעילות המורכבת והלא פשוטה
של התמסרות למען העם, ובשם החוק נטפלים לעניינים זוטרים,
ובצחוק הגורל אתם מכנים אותם בשם האינטרס הציבורי.

אז מה שבאתי לומר לך הוא, שאחרי הכול
אתה וחבריך תיזכרו בדפי ההיסטוריה כאנשים קטנים,
שראו אינטרס צר מול עיניהם,
כאשר ייצגו את הצד הלא נכון בשמירה ובהצלה של עם ישראל.

זה ברור לכל מי שמתבונן.
ומה שלא ברור הוא איך אדם מוכן למכור
את עמו בעבור נזיד עדשים.

ואולי זה כבר קרה לנו בהיסטוריה.
שיתוף - לביקורת Common Sense
ב"ה

מרוב אופוריה, נדמה שאנשים איבדו שיקול דעת, וההיגיון, כאילו ברח החוצה.
קשה להתעלם מהתחושה המוזרה שצפה עכשיו.

תסבירו לי,
איך ייתכן שעם שדיבר על נקמה בקול גדול,
פתאום, בפתאומיות מפתיעה, מקבל על עצמו הפסקת אש?
זו בכלל לא מילה שנמצאת בלכסיקון שלהם,
אבל כנראה שיש מי שסבור שפשוט הופעל עליהם מספיק כוח,
הנחה שגויה מיסודה.
כי האיראנים,
הם לא מתקפלים, לא בשביל שום מחיר שבעולם,
והשקט הזה,
במקום להרגיע אותנו,
צריך דווקא לעורר שאלות קשות.

אבל מי שמבין קצת בדינמיקה שמתרחשת, מי שקצת מזהה את המהות,
לא יכול שלא לשאול את עצמו, מה באמת קורה כאן?
איך זה שאיראן מסכימה לכניעה, תוך לילה, בלי תגובה משמעותית?
נרדמנו למלחמה, וקמנו לבוקר של שגרה.
פיקוד העורף מודיע שהכול חזר למסלול,
הטילים נעלמו, הכתב"מים התפוגגו, האזעקות שתקו.
ואנחנו?
אכלנו שוב את הלוקש, כמו אז.

זוכרים את ההטעיה ההיא?
כאילו טראמפ ונתניהו בריב, רק כדי להתקדם מדינית.
ומי שמכיר את טראמפ, יודע, הוא לא שינה דעה,
הוא רק מחליף כיוון בשקט,
לפי הצורך,
ולפי האצבע הקטנה.

הוא נוסע לוועידת נאט"ו,
אירוע חשוב לכל השחקנים הגדולים,
ובפרט לוולדימיר, הקולגה ממזרח,
שמנסה לערבב עניינים גם באסיה,
בצורה שלא ממש נוחה לטראמפ.

אז מה באמת קורה?
האם הספונסר הסמוי של איראן שכנע אותם לשתוק זמנית?
האם מתגבשת עסקה על חשבונו של המזרח התיכון?
ומה מסתירים מאיתנו באמת?

וכשארבע מאות קילוגרם של אורניום מועשר נעלמים מהרדאר,
וכשבעלות הברית של איראן שולחות מסרי תמיכה למנהיג העליון,
וכשבנסיעת הבכורה של שר החוץ האירני היעד הוא סין
השאלה כבר איננה אם יש עסקה,
אלא מה המחיר שאנחנו משלמים עליה,
ומה בדיוק הן יודעות, שאנחנו לא.

אז זהו? נגמר?
האזעקות התפוגגו כמו חלום רע,
או שהכדור פשוט עבר למגרש אחר,
כי השקט הזה לא נחת, הוא הונחת.
והשאלה האחרונה, שאולי הכי חשובה:
כמה זמן ייקח עד שהשקט הזה יתלקח שוב,
לכדור אש בוער?

ובאמת, איך לא לצחוק?
אנשים ברצינות מאמינים שאיראן חטפה מכה בכור בפורדו,
והנה, תוך לילה אחד חזרה לשגרה.
כן, בטח.
איראן.
שחזרה לשגרה.
איזה יופי.
הפסקת עשרות שנות תוכנית גרעין בגלל מבט עקום מהמערב.

כי ברצינות, מישהו באמת קונה את הסיפור?
שאיראן חטפה מכה, עשתה חשבון נפש,
והחליטה לחזור לשגרה כמו אזרח שומר חוק?

מצחיק.
אבל מצחיק מהסוג היבש,
היבש, רדיו, איראני.

כי האמת הפשוטה היא זו:
עד שלא יוכרע הקרב, הוא לא יוכרע.
ועד שראש הנחש לא ייפגע,
נמשיך לשלם מחיר כבד,
לא בגלל חולשה צבאית,
אלא בגלל מטרה שלא כוונה אל הנקודה הנכונה.

אז אולי זו לא רק שאלה של כוח,
אלא של דיוק.
והמחיר?
יישאר מונח על השולחן,
כמו מטרה שפוספסה – שוב.

ואולי ההחלטה לא להכריע,
לא לעצור, לא לסיים,
היא לא תוצאה של חולשה,
אלא חלק מהשקט הזה,
שקט שלא מרגיע, אלא מערפל,
שמטשטש את הקו בין אמת לאשליה.

כל עוד לא מכוונים אל מי שפוגע, הפגיעה תימשך.
כל עוד לא מכריעים את ראש הנחש, אין הכרעה.
רק מטרה מדויקת מביאה סוף אמיתי.
ב"ה

כולם יודעים שבכל משחק, השאלה היא מי התחיל.
אבל השאלה היותר קריטית, היא מי ינצח.

בשלבים האחרונים של משחק, יש כלל לא כתוב:
אין יותר ניסיונות. אין מקום לטעויות.
הכול הופך לרגע אחד שיקבע אם אתה עובר שלב,
או שהמשחק נגמר.

הזמן, ברגעים האלה, הוא לא שולי. הוא הנשק האמיתי.
אם אנחנו תקפנו, האיראנים יכולים לבחור להוציא את כל הקלפים.
וכשמדובר בקלף עם ציור של פצצת גרעין,
זה כבר לא משחק.

אולי זה נראה כמו משחק דיגיטלי,
אבל ברקע, מתנהל שולחן אמיתי.
וכל צד שומר את הקלפים הכי מסוכנים שלו לסוף.

אנחנו מכירים את זה ממשחקי מחשב:
כשהחיים נגמרים, וכל המסך מתמלא באורות מהבהבים,
והכול רץ בקצב לא אנושי,
ואתה יודע, זהו. זה הסוף.
ובכל זאת, אתה נלחם עד הרגע האחרון.

ואז מופיע המשפט:
"Game Over" – המשחק נגמר.

אבל עכשיו, זה לא משחק מחשב.
זה שלב הסיום של העולם כמו שהוא.
מלחמה בין טוב לרע, בין אור לחושך.
כולם שולפים את כל הקלפים,
והשולחן כבר לא וירטואלי, הוא בוער.

וכשאתה רואה איזה קלף שלפו נגדך,
אתה לא מחכה.
לא מחשב מסלול מחדש.
לא עוצר לחשוב פעמיים.

כי אתה יודע:
תשע דקות, זה ההבדל בין פצצה שכבר עפה בשמיים,
לבין אחת שעצרה את מחול השדים לפני שהתחיל.

ולפעמים, זה לא קלף.
זה כפתור.
אדום. גדול. בוהק.
כזה שאם לוחצים עליו, אין דרך חזרה.
וברגעים כאלה, לא שואלים מי התחיל.
שואלים מי מספיק לעצור.

לקבל החלטה, ומהר, לעצור את הרוע,
זו לא רק החלטה קשה.
זו החלטה מהירה.
מהירה כמו הזמן שנשאר לך
לפני שהמסך מהבהב
ואתה רואה את המילים:
"Game Over" – המשחק נגמר.
ב"ה

טראמפ הקדים אותי.
לא שאני מתחרה עם נשיא ארצות הברית,
אבל את מה שהוא אמר, את האמת הפשוטה,
היינו צריכים לומר כבר מזמן.
ולא, לא היינו צריכים להמתין כל כך הרבה,
עד שמישהו, מישהו חשוב, יעמוד בגלוי לצידו של בנימין נתניהו.

זה זועק לשמיים.
נתניהו, האיש שמנהל מלחמה על עצם קיומנו,
סופג מתקפות חוזרות מגורמים בשמאל ובמערכת המשפט,
שכבר מזמן הפכו לדבר אחד.

זה לא יאומן.
בעיצומו של מאבק הרה גורל,
כשהוא מקבל החלטות של חיים ומוות,
ממשיכים לעסוק בחשדות מגוחכים,
בקטנות שבקטנות,
כאילו מדובר בעניין ציבורי מהותי.

קוראים לזה צדק.
אבל זו לא צדק, זו השפלה, זו כפיות טובה, זו חוצפה.
אין פרופורציות.
העם כולו תלוי באוויר,
והם בודקים חשבונית על סיגרים.

רק מערכת עם גב תקציבי עלום,
יכולה להרשות לעצמה להטריל מדינה שלמה,
מדינה שלא תומכת בזה, לא רוצה בזה, לא מאמינה בזה.

ואז קם נשיא אמריקאי.
הוא לא רק מדבר, הוא מבין.
הוא רואה את המודיעין,
הוא יודע מה קורה באמת,
מתקני גרעין פעילים, העשרה לרמות מסוכנות,
כוונות שלא מוסתרות,
והכול מכוון כלפינו.

הוא מבין את גודל הסיכון,
את גודל המשימה,
את הלילות הרבים ללא שינה,
את הלב שדופק בעוצמה,
ובעיקר, את התפילה,
כי המשימה היא כמעט בלתי אפשרית.
נדרשת כאן עוצמה, שנולדת מהמקום הכי עמוק,
לא רק תכנון, לא רק מודיעין, אלא אמונה.

טראמפ כבר אמר את האמת, כי הוא כבר הבין אותה.
האמת שהוא קלט בשביעי באוקטובר,
האמת שעם ישראל סוחב על גבו אלפי שנים.

ויש עדיין מי שלא מבין,
שהאמת הזאת הייתה צריכה להיאמר בקול, מזמן.

ויש עדיין מי ששותק,
או גרוע מזה, עוטף את השקר במילים נאות,
כמו "התערבות בעניינים פנימיים",
או "תנו למערכת המשפט לעשות את עבודתה".

איזו טעות,
איזו בושה,
ששתקנו,
שלא עצרנו את הרדיפה בעצמנו.

כן, הם צעקו "בושה".
אבל הבושה האמיתית היא שלנו — ששתקנו,
שראינו את השקר עטוף בגלימה ונתנו לו לעבור.
שזו בושה אדירה שלנו שלא צעקנו מספיק.
כן, בושה — לא כקריאת גנאי, אלא כהודאה.

אז אולי הגיע הזמן,
להיות קצת טראמפ,
לצעוק פייק ניוז, כשזה באמת שקר,
לצעוק חמס, על כל מי שחומס את האמת,
לחשוף את החמס שמתחפש לצדק,
ולדאוג לעם ישראל בכנות.

כי מי שנלחם באדם הזה,
לא נלחם בו,
אלא נלחם בשליחות שהוא נושא,
בשליחות לשמור על עם ישראל.

וכל אדם יודע עמוק בלב באיזה צד הוא באמת עומד.
זה הרגע לבחור.
תבחרו להיות בצד של האמת, בצד המנצח,
בצד שבוחר בקיום עם ישראל.

ההיסטוריה של עם ישראל מתכנסת לרגע הזה.
זה הזמן לבחור להיות שותף.


והנה כמה אמיתות שאין עליהן ויכוח:

  • מילים יפות לא מצליחות להסתיר שקר, רק לעכב את התגובה אליו.
  • רדיפה בתחפושת של משפט היא עוול בגלימה שחורה.
  • כשאין פרופורציה מלכתחילה, אין גם צדק שיכול לצמוח ממנה.
  • מערכת שלא רואה את התמונה הגדולה, לא צריכה לחרוץ גורלות לאומיים.
  • אמת לא זקוקה למקהלה של פרשנים, היא פשוט נוכחת.
  • צדק אמיתי לא רודף אדם שפועל למען עמו, הוא מגן עליו.
  • אין דבר יותר מסוכן משקר שמתחפש למוסר.
  • כשמתחילים להתבלבל בין טוב לרע, מישהו מרוויח מהבלבול הזה.
לפני לא הרבה זמן, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית – והפך לאיש החזק בעולם.

ניצחון אדיר זה, כך נדמה, לא היה מתאפשר לולא תמיכתו של האיש העשיר בעולם – אילון מאסק.


והנה, ראו זה פלא!

לא חלף זמן רב – ומה קרה היום?

לפני כשלוש שעות בלבד, פרץ עימות טיפשי ומכוער בין שני אלו. כל אחד משמיץ את רעהו בפומבי, לעיני כל העולם. והסיבה? איש לא יודע.

והסיכון? גדול מאין כמותו.

מה שמתחיל בכלכלת ארצות הברית – עלול להתגלגל כסופה עולמית, כלכלית ואף ביטחונית, בייחוד עם העלאת הקריזות של מיודענו – "האיש החזק בעולם".


ומה לנו כי נכביר במילים...

שוב מתגלה לנגד עינינו:

כי אין לנו על מי להישען – לא על האיש החזק בעולם, לא על האיש העשיר בעולם, אלא – על אבינו שבשמים.

לא הכוח מביא אושר, ולא העושר מבטיח שלווה.

האושר והכוח האמיתיים נובעים ממעמקי הנשמה – חלק אלוקי ממעל ממש!

ומי שאין בו חיים פנימיים – אוי לו! לא לנפשו בלבד, אלא אף לכבודו, היכול להימחק במחי ציוץ אחד.

אשרי העם שככה לו – אשרי העם שה' אלוקיו!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה