שיתוף - לביקורת הותר לפרסום?!

  • הוסף לסימניות
  • #1
"אל תפרסמו עדיין!"

"מה ?למה?"

"עדיין. לא כל המשפחה יודעת".

"אז מה?א"א לעדכן את כל הבני דודים השניים,
ומה כבר יקרה, אם כמה מהם יתוודעו דרך העיתון, או ע"י קווי הנייעס?"

"כן.
אבל סבתא גורילה, לא הרימה ת'הטלפון.
אתה לא רוצה שהיא תקבל התקף לב. כשתוודע, שלא ע"י המשפחה.

אלא ע"י איזה מישהו אלמוני,
היא לא תעמוד בזה."


"אבל א"א לחכות מידי הרבה זמן.
בסוף זה יזלוג החוצה. עם חצאי מידע, ויתחילו לחגוג שמועות ברשת."

"אולי.
אבל חייבים להודיע לסבתא, באופן מסודר."


"אוקי. אז נסו להתקשר שוב."

"היי. רק רגע, מישהו הודיע לדוד יחזקאל? הוא מאוד רגיש. והוא יקח את זה מאוד אישי. לשמוע את זה מהרחוב, זה יותר מידי בשבילו. חייבים להתקשר אליו."

"נכון. ומה עם דודה רבקה? היא כל פעם נשארת מאחור, כסרח עודף."

"נכון. אבל יש לה פה גדול. וחצי דקה, אחרי שהיא תוודע לזה., כל העולם יידע."

"אוקי. אז מה נשאר? רק ספתא גורילה?
נו. כמה זמן נחכה, שהיא תרים ת'טלפון.
ואם היא כבר הלכה לישון? מה? נמתין עד מחר?
לא זה לא הגיוני.

"אולי שמישהו.."

(טרר טררר) "אוה! סבתא מתקשרת."

"שלום.
רצינו לעדכן אותך שרותי שלנו. אה, כחכח, אהאה... רק רגע, סבתא את יושבת?....
אוה מצוין. רצינו רק לעדכן אותך, שרותי החמודה שלנו..... וואי אני מתרגשת, קשה לי לדבר.
בקיצור, רותי שלנו, מתארסת הערב למזל"ט.
ורצינו שתדעי דרכנו. ולא שתקראי מחר בעיתון מאורסים. אז בעז"ה, מחכים לכם לאירוסין, שיהיה כנראה בשבוע הבא בעז"ה." .........
"אמן. הרבה נחת מכל הנכדים" ..."אמן אמן".
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
הרעיון חמוד. הפיסוק הקשה עלי לקרוא, עד שהחלטתי סופית להתעלם מכל הפסיקים והרצתי את הקטע.
תנסה לקרוא את הקטע בקול. תראה אילו מהפסיקים חייבים להיות מושמטים ואלו יכולים להיות מוחלפים בנקודה. מאמינה שיקפיץ את הקטע מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הרעיון חמוד. הפיסוק הקשה עלי לקרוא, עד שהחלטתי סופית להתעלם מכל הפסיקים והרצתי את הקטע.
תנסה לקרוא את הקטע בקול. תראה אילו מהפסיקים חייבים להיות מושמטים ואלו יכולים להיות מוחלפים בנקודה. מאמינה שיקפיץ את הקטע מאוד.
תודה על ההערות.
שיניתי הרבה בפסיקים.
האם עכשיו יותר טוב?
ואם לא, אם אפשר לצטט דוגמא.
שאוכל להבין יותר לעומק, את עניין הפסיקים, והנקודות.
תודה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
באדום מה שאפשר להוריד. מה שמסומן בUNDERLINE להחליף בנקודה או פסיק, לפי ההפוך.
"אל תפרסמו עדיין!"

"מה ?למה?"

"עדיין. לא כל המשפחה יודעת".


"אז מה?א"א לעדכן את כל הבני דודים השניים,
ומה כבר יקרה, אם כמה מהם יתוודעו דרך העיתון, או ע"י קווי הנייעס?"

"כן.
אבל סבתא גורילה, לא הרימה ת'הטלפון.
אתה לא רוצה שהיא תקבל התקף לב. כשתוודע, שלא ע"י המשפחה.

אלא ע"י איזה מישהו אלמוני,
היא לא תעמוד בזה."

"אבל א"א לחכות מידי הרבה זמן.
בסוף זה יזלוג החוצה. עם חצאי מידע, ויתחילו לחגוג שמועות ברשת."

"אולי.
אבל חייבים להודיע לסבתא, באופן מסודר."

"אוקי. אז נסו להתקשר שוב."

"היי. רק רגע, מישהו הודיע לדוד יחזקאל? הוא מאוד רגיש. והוא יקח את זה מאוד אישי. לשמוע את זה מהרחוב, זה יותר מידי בשבילו. חייבים להתקשר אליו."

"נכון. ומה עם דודה רבקה? היא כל פעם נשארת מאחור, כסרח עודף."

"נכון. אבל יש לה פה גדול. וחצי דקה, אחרי שהיא תוודע לזה., כל העולם יידע."

"אוקי. אז מה נשאר? רק ספתא גורילה?
נו. כמה זמן נחכה, שהיא תרים ת'טלפון.
ואם היא כבר הלכה לישון? מה? נמתין עד מחר?
לא זה לא הגיוני.

"אולי שמישהו.."

(טרר טררר) "אוה! סבתא מתקשרת."

"שלום.
רצינו לעדכן אותך שרותי שלנו. אה, כחכח, אהאה... רק רגע, סבתא את יושבת?....
אוה מצוין. רצינו רק לעדכן אותך, שרותי החמודה שלנו..... וואי אני מתרגשת, קשה לי לדבר.
בקיצור, רותי שלנו, מתארסת הערב למזל"ט.
ורצינו שתדעי דרכנו. ולא שתקראי מחר בעיתון מאורסים. אז בעז"ה, מחכים לכם לאירוסין, שיהיה כנראה בשבוע הבא בעז"ה." .........
"אמן. הרבה נחת מכל הנכדים" ..."אמן אמן".
עשיתי ברפרוף. פיסוק זה לא אחת שתיים וסיימנו אלא מצריך מחשבה מעמיקה. משפיע על ניגון הטקסט והקריאות שלו.
מוסיפה: כמובן עניין של טעם. אבל גם טעם צריך להתאים לציבור הקורא...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הספרנית בספרייה שלנו, ג'ודי, הייתה רווקה מבוגרת עם משקפי פלסטיק ענקיות ומבטא אמריקאי. היא הייתה נחמדה ואהבה לצחוק ולפטפט עם הילדות שבאו לשאול ספרים.

הספרייה הייתה המקום שאני הכי אהבתי לבקר בו. כל מדף היה מלא בהבטחות של הרפתקאות חדשות, דמויות מרתקות, ועולמות קסומים. גם את ג'ודי אהבתי, אבל היא לא ממש הייתה חברה שלי, אחרי הכל יכולה הייתה להיות סבתא שלי... (את המשפט הזה כדאי לכם לזכור).

פעם קראה לי מהדלפק שלה "בתאל. למה כל הספרים שאת מחזירה מלאים כתמים?"
"אחרת לא הייתי יכולה להחזיר אותם" חייכתי.
היא הסתכלה עלי דרך המשקפים הגדולות שלה.
"אחרת לא הייתי מצליחה לסיים לקרוא אותם". אמרתי לה, נהנית להתעלל בחוסר ההבנה שלה.
"זה בגלל סבא שלי" אמרתי אחרי שראיתי שהיא מתחילה להיות קצרת רוח. "אני אספר לך הכל, אבל עוד שלוש דקות נגמר הזמן ואת תכבי אורות ואני עוד לא הספקתי לבחור חדשים.
"תבחרי מהר ואחר כך תספרי לי" הסתקרנה ג'ודי.

בחרתי לי ספר אחד מצחיק, ושני ספרים מותחים.
בנתיים היא כבר כבתה את האורות וזרזה את המתאחרות.
לבסוף הזמינה אותי אל מאחורי הדלפק שלה ונשארנו שתינו בספרייה יושבות מתחת למנורת ניאון בודדת.
ואז סיפרתי לה על סבא שלי, שהיה אדם חכם ומשעשע ותמיד ממציא פטנטים.
הפטנטים של סבא שלי היו מגוונים ומשוגעים, ותמיד גרמו קצת לצחוק וקצת לחשוב, ולדעת שאין גבול לדמיון האנושי.
הוא היה גר בדרום אפריקה ועבד שם עבור הממשלה בפרויקט סודי כלשהו. אשתו הראשונה, רחל, התגרשה ממנו בגלל הסודות הרבים שהיה נאלץ להסתיר מפניה, היא לא סבלה זאת.
אחר כך עלה ארצה והתחתן עם שירה, שהיא הסבתא שלי. שהייתה שחקנית תאטרון שחזרה בתשובה, הם היו זוג משמים, שניהם שנאו את השגרה, שניהם בעלי מזג טוב, והם חיו חיים משוגעים.
עד שסבתא שירה נפטרה. לפני ארבע שנים.
מהקורונה.
סבא שלי שמר עדיין על חיוניותו, אבל מאז עננה אפלה התיישבה על מצחו עטור השיבה וסרבה להתפוגג.
הייתי הולכת לישון אצלו הרבה, הנה אני מתקרבת לספר על הכתמים".
ג'ודי צחקה. "כל כך מעניין היה הסיפור, ששכחתי בכלל למה הוא התחיל".

אני מאד אוהבת לקרוא, אבל יש לי בעיה רצינית, בעיית ריכוז, בבוקר אני לוקחת תרופה לבית הספר, אבל בלילה כשאני קוראת ספר. אני קוראת ומפסיקה קוראת ומפסיקה. שזה דבר לא נורא בפני עצמו, מה שמשגע אותי הוא שכשאני חוזרת לקרוא, אני לא זוכרת איפה הפסקתי.
ואני לא רוצה לקרוא עוד פעם משהו שכבר קראתי, ובטח שאני לא רוצה לדלג.
ועד כמה שזה נשמע מוזר, אני לא מצליחה בשום אופן למצוא את הנקודה שבה הפסקתי.
אז עושים קיפול בדף למעלה - תגידו.
ובכן, צריך לזכור לעשות את זה, ובשביל ילדת קשב זו משימה לא פשוטה.

סיפרתי את זה לסבא.
"אוי בתאל", צחק, "אני מבקש סליחה, אבל זה בגללי. את ירשת את זה ממני".
"אני, אמא שלך, ואת... נושאים בגאון את לפיד הריחוף! תתפללי שלא תעבירי אותו הלאה..."
"סבא" אמרתי לו, "נראה לי שהחיים שלך לא היו כאלה מעניינים בלעדי הלפיד הזה".
"ייתכן, בתאלוש, את ילדה חכמה" הוא ליטף את ראשי "נראה לי שיהיו לך חיים מעניינים לא פחות".
"אמן" עניתי. ואז הוא הראה לי את האלבומים המרתקים שלו.

למחרת הוא הביא לי שקית עם סוכריות אדומות. "קחי אחת" ציווה.
ברכתי שהכל ומצצתי את הסוכריה. ואז הוא אמר:
"שמתי לב שכשאת הופכת דף בספר את מרטיבה את האצבע בלשון. בואי תעשי את זה עכשיו, הוא הגיש לי ספר פתוח.
כתם אדום הופיע על פינת הספר.
"זהו זה, מהיום תדעי בדיוק איפה את אוחזת בספר. רק תתרגלי למצוץ סוכריות בזמן הקריאה.

הספרנית לא יכלה להפסיק לצחוק. "תספרי לי עוד על סבא שלך".
סיפרתי לה שעה ארוכה את כל מה שזכרתי מהחיים של סבא. ועל הפטנטים שלו.
הכי היא צחקה מהתחבולה שעשה שהשכנים שלו יפסיקו להרעיש בלילות.
היה משהו כל כך רגוע ויפה בשיחה עם ג'ודי, אולי בגלל שהיא הייתה מיוחדת, אולי בגלל שסבא שלי היה מיוחד. בכל אופן, הרגשתי כאילו גיליתי פינה חדשה בעולם, פינה בה ג'ודי לא הייתה רק ספרנית, אלא גם אדם עם לב רחב, אוזן קשבת, ומאור פנים שבדרך כלל פחות מצוי בגילאים האלה.


עברו מאז כמה שנים, ואם אתם רוצים אני מוכנה עדיין לספר לכל מי שמעוניין, על סבא שלי.
על חוכמתו, מעשיו הטובים, עלילותיו (מה שהותר לפרסום), על שמחת החיים שלו, על לפיד הריחוף, ועל הפטנטים כמובן, והתחבולות המשוכללות.
וגם על שלושת נשיו! רחל, שירה, ו...
ג'ודי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה