פורים משלוחי מנות לגננות למורות למלמדים למטפלות...

  • הוסף לסימניות
  • #1
בס''ד

רציתי לשמוע את חוות דעתכם
לכאן ולכאן-
לכל מטבע יש שני צדדים
אך בכל אופן
רוצה להבין
האם הדבר הזה שניקרא משלוח מנות הפך לשיגעון אחד גדול?
האם ממצווה הפכנו את זה....?
האם זה נורמלי שמשפחת ממוצעת צריכה להוציא מאות שקלים (ואפילו יותר) על
משלוי מנות לכל צוות הגן, הבית-ספר, התלמוד תורה, הסמינר....וזה עוד לא נגמר....
הטרפת הזאת שהולכת לפני פורים מתחילה בכיתה שאוספת בדרך כלל מינימום ש''ח מתנה לרב'ה\
למורה\לגננת (אחת) כפול כמה מורות, גננות וסייעות..... זה ממשיך בזה שזה לא מספיק
וחייב גם להביא משלוח מנות כל אחד מעצמו .... כפול כמה ילדים.....
ואם מדובר בחיידרים\ תלמודי תורה בל נשכח להוסיך כמה מאות שקלים מתנה לרבה....
מי שמדבר על המשלוחי מנות עצמם....זה ניהיה תחרות אחת ענקית זה נהיה ראותנות,
חוץ מזה שלא נדבר גם על משפחות שזה מוציא להם את העיניים כי אין להם אפשרות\ משפחות מרובות ילדים...
בכללי כל משלוח מנות צריך להיות ''מעוצב'', לפי נושא כלשהוא...עם תמונה ....
נכון שהצוות החינוכי עובד קשה ביותר למען חינוך ילדינו,
אבל-
האם לא הגענו למצב של טרפת ותחרות ענקית????

(נ.ב. כמה מאחד עד עשר אנחנו נותנים משלוח מנות כאות הוקרה....
זה יותר למען התחרות, לא להיות שונה מכולם, שלא יחשבו עלינו ככה וככה...)


אשמח לדעת מי עוד חושב כמוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בס''ד

רציתי לשמוע את חוות דעתכם
לכאן ולכאן-
לכל מטבע יש שני צדדים
אך בכל אופן
רוצה להבין
האם הדבר הזה שניקרא משלוח מנות הפך לשיגעון אחד גדול?
האם ממצווה הפכנו את זה....?
האם זה נורמלי שמשפחת ממוצעת צריכה להוציא מאות שקלים (ואפילו יותר) על
משלוי מנות לכל צוות הגן, הבית-ספר, התלמוד תורה, הסמינר....וזה עוד לא נגמר....
הטרפת הזאת שהולכת לפני פורים מתחילה בכיתה שאוספת בדרך כלל מינימום ש''ח מתנה לרב'ה\
למורה\לגננת (אחת) כפול כמה מורות, גננות וסייעות..... זה ממשיך בזה שזה לא מספיק
וחייב גם להביא משלוח מנות כל אחד מעצמו .... כפול כמה ילדים.....
ואם מדובר בחיידרים\ תלמודי תורה בל נשכח להוסיך כמה מאות שקלים מתנה לרבה....
מי שמדבר על המשלוחי מנות עצמם....זה ניהיה תחרות אחת ענקית זה נהיה ראותנות,
חוץ מזה שלא נדבר גם על משפחות שזה מוציא להם את העיניים כי אין להם אפשרות\ משפחות מרובות ילדים...
בכללי כל משלוח מנות צריך להיות ''מעוצב'', לפי נושא כלשהוא...עם תמונה ....
נכון שהצוות החינוכי עובד קשה ביותר למען חינוך ילדינו,
אבל-
האם לא הגענו למצב של טרפת ותחרות ענקית????

(נ.ב. כמה מאחד עד עשר אנחנו נותנים משלוח מנות כאות הוקרה....
זה יותר למען התחרות, לא להיות שונה מכולם, שלא יחשבו עלינו ככה וככה...)


אשמח לדעת מי עוד חושב כמוני.
צודקת במאה אחוז.
אני בתור גננת יותר נהנת ממכתב יפה
מאשר מתנה מושקעת
שאני מרגישה שזה על חשבון הלחם לילדים...
וזה גורם לי לדחיה.
מה שהכי גורם לי לאהוב ילד
מה אפשר לעשות "שוחד יעוור עייני צדיקים"
זה שהאמא באה לגן ומחמיאה לי...
אולי נשמע קטנוני אבל ככה אני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לא מסכימה כלל!!!
תמיד היו בנות שהתווכחו על הסכום שאוספים למורה, כאילו שהשקל הזה יציל את המצב...
תורידו רמה במשלוחי מנות לכל המכרים ע"ע האשכולות הרבים... תצמצמו בתחפושות.
פתאום ה"טרפת" מציקה... כשמדובר לתת למישהו שאנחנו באמת חייבים הכרת טובה!!!
זה המינימום!!!
פעם פעמיים בשנה- ואנשים קמים על הרגליים...
אני בתור גננת יותר נהנת ממכתב יפה
מאשר מתנה מושקעת
שאני מרגישה שזה על חשבון הלחם לילדים...
וזה גורם לי לדחיה.

זה לא ע"ח לחם וחלב..
מספיק שוקולד עם הערכה אמיתית וכבוד-בכל צורה שהיא...
ואם תהיי אנוכית, תביני שזו ההשקעה הכי כדאית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני לא מסכים.
אבל יש דרכים להקל.
עיקר המטרה של המשלוח מנות זה להביע הוקרה, כל בעלי התפקידים שצוינו משקיעים את נשמתם בילדים שלנו, ולכן ההוקרה מגיעה ועוד איך ורוצים להביע אותה.
ויש עוד נקודה.
קוראים לה שוחד.
לכל הצוות החינוכי יש כיתה שלימה על הראש, ומי שנותן מתנה יפה מקבל אח"כ יותר תשומת לב. זה חוק טבע שהקב"ה ברא בבריאה ובהחלט מותר לנו לנצל אותה לצורך חינוך ילדינו.

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול.
בדרך כלל מסביב לפורים יש הרבה אנשים שמביאים משלוח מנות, ברמה כזו שלא תמיד מתאפשר לאיש החינוך לעקוב מי הביא כמה הביא וכו', ואז מפסידים את שתי המטרות, גם את ההוקרה ולהבדיל גם את השוחד.
ולכן נביא כאן טיפ קטן, טוב מאוחר מלא כלום.
הצורה הטובה ביותר לדאוג שהבן יקיר מקבל את מלוא תשומת הלב מגיעה ע"י מתנות קטנות במשך השנה ולא רק בפורים. לקפוץ בראש חודש להתעניין מה קורה עם הילד ולפנק בשוקולד או פחית, עם כמה מילים טובות, לא צריך מגילה בכלל. בצורה הזו מגיעים לשני המטרות יחד וזה לא עולה כמעט כלום, רק קצת תשומת לב מצידינו שמכפילה את עצמה אח"כ בכיתה.
כשהמלמד/המורה/הגננת וכו' מרגישים כל השנה שאנחנו מעריכים ומוקירים את מסירותם פחות צריך להרשים אותם בפורים עם איזה משלוח מפוצץ ומספיק להביא משהו סטנדרטי + מעטפה למלמדים כפי המקובל וזהו.

ואגב אני לא מבין מה העסק הגדול מהכמה שקלים שאוספים בבתי ספר והחיידרים, לרוב מדובר על 10-15 ש"ח. גם כשמכפילים ב-10 ילדים מגיעים ל-100-150 ש"ח, לא סוף הדרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
סתם לתשומת לב מהיכרות מהנעשה בשטח...
לבנות בכיתות הגבוהות ולבנות סמינר וגם במחלקת חלק מהבנים וודאי אין שום בעיה להוציא כספים בלי חשבון כל השנה לבילויים, לאכילות מפנקות ומיותרות כמעט על בסיס יומי שרובם אינו צורך אמיתי אלא מדומה, פתאום כשצריך לאסוף למורה וזה לא רק חינוך להכרת הטוב כי זה באמת חלק מהסיפור, אז מתדיינים על שקל או שניים ומקסימום 10 - מעניין!!! פתאום יש כבר שיקולים ו'מה פתאום' ועוד.
אין צורך להכנס לסחרחרה ולתחרות, זה לא מוסיף כלום!. מתאים להורה שמשקיעים בילד שלו במיוחד מכל סיבה שהיא בתוך ים הילדים האחרים בכיתה, או שלילד שלי מאד טוב השנה עם המלמד / הר"מ / המורה / הגננת לנצל הזדמנות כלשהי לבטא את ההוקרה הזו במילים אמיתיות ובמשהו קטן שמצטרף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני כבר לא מדברת על הכסף
לי יותר קשה לחשוב מה לקנות , לעצב, לנסח מכתב
כאב ראש לא קטן
מבחינתי לתת בסט שי עם בקבוק יין / שוקולד ובאי
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני לא מסכים.
אבל יש דרכים להקל.
עיקר המטרה של המשלוח מנות זה להביע הוקרה, כל בעלי התפקידים שצוינו משקיעים את נשמתם בילדים שלנו, ולכן ההוקרה מגיעה ועוד איך ורוצים להביע אותה.
ויש עוד נקודה.
קוראים לה שוחד.
לכל הצוות החינוכי יש כיתה שלימה על הראש, ומי שנותן מתנה יפה מקבל אח"כ יותר תשומת לב. זה חוק טבע שהקב"ה ברא בבריאה ובהחלט מותר לנו לנצל אותה לצורך חינוך ילדינו.

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול.
בדרך כלל מסביב לפורים יש הרבה אנשים שמביאים משלוח מנות, ברמה כזו שלא תמיד מתאפשר לאיש החינוך לעקוב מי הביא כמה הביא וכו', ואז מפסידים את שתי המטרות, גם את ההוקרה ולהבדיל גם את השוחד.
ולכן נביא כאן טיפ קטן, טוב מאוחר מלא כלום.
הצורה הטובה ביותר לדאוג שהבן יקיר מקבל את מלוא תשומת הלב מגיעה ע"י מתנות קטנות במשך השנה ולא רק בפורים. לקפוץ בראש חודש להתעניין מה קורה עם הילד ולפנק בשוקולד או פחית, עם כמה מילים טובות, לא צריך מגילה בכלל. בצורה הזו מגיעים לשני המטרות יחד וזה לא עולה כמעט כלום, רק קצת תשומת לב מצידינו שמכפילה את עצמה אח"כ בכיתה.
כשהמלמד/המורה/הגננת וכו' מרגישים כל השנה שאנחנו מעריכים ומוקירים את מסירותם פחות צריך להרשים אותם בפורים עם איזה משלוח מפוצץ ומספיק להביא משהו סטנדרטי + מעטפה למלמדים כפי המקובל וזהו.

ואגב אני לא מבין מה העסק הגדול מהכמה שקלים שאוספים בבתי ספר והחיידרים, לרוב מדובר על 10-15 ש"ח. גם כשמכפילים ב-10 ילדים מגיעים ל-100-150 ש"ח, לא סוף הדרך.
פותחת האשכול לא דברה על 10-15 ש"ח שנאספים
אלא על הצורך להביא בנפרד מעבר למה שאספו מכולם. וזה הפך חסר פרופורציה
שעל כל ילד מלבד 15-20 ש"ח שאספו, (ובגן עם כמה גננות הסכום עולה בהתאם) יש צורך להפציץ במתנה למורה/גננת שתעלה בין 50-100 ש"ח.
על רב'ה בכלל, זה מעטפה עם כמה מאות ש"ח
נכון שאנחנו שמחים ורוצים לתת. אבל לא לכל משפחה יש אפשרות כזו. בפירוש.

וזה הפך לתחרות אל תגידו שלא.

העיצה שלי, לא צריך להביא מתנות יקרות. מי שמתארגן מראש יש לאלי אקספרס וטימו אלפי רעיונות מרשימים וזולים.
שעם מכתב טוב וכמה שוקולדים יבטאו את ההערכה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני כבר לא מדברת על הכסף
לי יותר קשה לחשוב מה לקנות , לעצב, לנסח מכתב
כאב ראש לא קטן
מבחינתי לתת בסט שי עם בקבוק יין / שוקולד ובאי
המעלה היחידה
שאת יכולה להתארגן עם זה כבר עכשיו ולא לחכות לרגע האפס
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
פותחת האשכול לא דברה על 10-15 ש"ח שנאספים
אלא על הצורך להביא בנפרד מעבר למה שאספו מכולם. וזה הפך חסר פרופורציה
שעל כל ילד מלבד 15-20 ש"ח שאספו, (ובגן עם כמה גננות הסכום עולה בהתאם) יש צורך להפציץ במתנה למורה/גננת שתעלה בין 50-100 ש"ח.
על רב'ה בכלל, זה מעטפה עם כמה מאות ש"ח
נכון שאנחנו שמחים ורוצים לתת. אבל לא לכל משפחה יש אפשרות כזו. בפירוש.

וזה הפך לתחרות אל תגידו שלא.

העיצה שלי, לא צריך להביא מתנות יקרות. מי שמתארגן מראש יש לאלי אקספרס וטימו אלפי רעיונות מרשימים וזולים.
שעם מכתב טוב וכמה שוקולדים יבטאו את ההערכה!
פעם הבאה נא לקרוא את כל הנכתב לפני התגובה ולא רק את השורה האחרונה

אין חולק שהעיקר זה באמת המכתב ולא המתנה
אין חולק גם שמתנה היא דבר יקר
תחרות כמו בכל דבר זה עניין של בחירה, גם בביגוד ואופנה וגם במשלוחי מנות...
ובכלל אנשים עם טעם טוב יכולים להוציא משלוח שנראה ממש יוקרתי בגרושים
אבל יש כאלו שמרגישים שאם לא יתנו וואוו בפורים הילד שלהם יסבול כל השנה
אני כתבתי מה שכתבתי בעיקר בשביל זה
הצורה הטובה ביותר לדאוג שהבן יקיר מקבל את מלוא תשומת הלב מגיעה ע"י מתנות קטנות במשך השנה ולא רק בפורים. לקפוץ בראש חודש להתעניין מה קורה עם הילד ולפנק בשוקולד או פחית, עם כמה מילים טובות, לא צריך מגילה בכלל. בצורה הזו מגיעים לשני המטרות יחד וזה לא עולה כמעט כלום, רק קצת תשומת לב מצידינו שמכפילה את עצמה אח"כ בכיתה.
כשהמלמד/המורה/הגננת וכו' מרגישים כל השנה שאנחנו מעריכים ומוקירים את מסירותם פחות צריך להרשים אותם בפורים עם איזה משלוח מפוצץ ומספיק להביא משהו סטנדרטי + מעטפה למלמדים כפי המקובל וזהו.
רק הוספתי שביחס לכל ההוצאות הגדולות שיש מסביב לפורים שממש לא נגמרות רק במשלוחי מנות לצוות החינוכי. העוד כמה שקלים הנוספים לכל ילד זה לא משמעותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אין צורך לפתוח כל שנה אשכול של מירמור, אפשר רק להקפיץ את האשכולות הקודמים,

לגופו של עניין אני שמח וגאה להעניק לאנשי החינוך משלוח מנות מכובדת פלוס מעטפה עם סכום מכובד,
וכמובן מכתב יפה שכתבתי מדם ליבי ולא מה שמעתיקים או ששילמו עליו.

וזה חוץ מהמתנה המשותפת של כל הכיתה שעליו הייתי מוותר אבל זה כסף קטן ולא שווה לעשות מזה עניין.

ובאמת מגיע להם הרבה הרבה יותר מזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בעבר עבדתי בגן חובה
חוץ מהשובר מתנה מהכסף שנאסף מכולם,
תמיד היו כאלו שהביאו בנפרד
הכי זוכרת לטובה
משלוח קטן של שוקולד במילוי תות+יוגורט תות
עם מכתב שהילדה כתבה וציירה
זה היה ממש מרגש ויותר הרשים מכל המתנות הלא שימושיות ועשר חבילות של רבע לשבע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא מסכימה כלל!!!
תמיד היו בנות שהתווכחו על הסכום שאוספים למורה, כאילו שהשקל הזה יציל את המצב...
תורידו רמה במשלוחי מנות לכל המכרים ע"ע האשכולות הרבים... תצמצמו בתחפושות.
פתאום ה"טרפת" מציקה... כשמדובר לתת למישהו שאנחנו באמת חייבים הכרת טובה!!!
זה המינימום!!!
פעם פעמיים בשנה- ואנשים קמים על הרגליים...


זה לא ע"ח לחם וחלב..
מספיק שוקולד עם הערכה אמיתית וכבוד-בכל צורה שהיא...
ואם תהיי אנוכית, תביני שזו ההשקעה הכי כדאית...
מתנצלת לאכזב אבל אני לא משקיעה בשום משלוח מנות לא של המכרים ולא של אף אחד
ולא משקיעה בתחפושות
אבל משלוח מנות למורות ולגננות אני *חייבת* להביא
למה זה המינימום, ומה עניין הכרת טובה כאן?
וזה בדיוק הבעיה שזה השקעה הכרחית כי אחרת אם רק שלי לא תביא היחס של המורה לא יהיה משהו
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #16
תורידו רמה במשלוחי מנות לכל המכרים ע"ע האשכולות הרבים... תצמצמו בתחפושות.
פתאום ה"טרפת" מציקה... כשמדובר לתת למישהו שאנחנו באמת חייבים הכרת טובה!!!
זה המינימום!!!
פעם פעמיים בשנה- ואנשים קמים על הרגליים...
צודקת מליון אחוז!!!!! תשקיעו פחות כסף בתחפושת (למען ה' פורים השנה ביום שישי...) ובמשלוחי מנות ואת הכסף הנותר תשקיעו במתנה למלמדים / מורות / גננות.
א. זו השקעה מניבה... מוזכרת גם במקורות כך שאין כאן המקום לצקצוקים...
ב. הצוות החינוכי עובד פרך!!!!!!
ג. אני לא עובדת בחינוך כך שאני לא נוגעת בדבר
נ.ב. באופן אישי אני מעדיפה להוזיל את המתנה ולתת יותר במזומן אבל כל אחד לפי הרגשתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הנושא כאן הוא לא ה-10-15 ש''ח למורה ולגננות וכדומה....

הענין הזה פה התחרות הענקית במשלוחי מנות

בכלל לא מדברת על הכרת הטוב זה ברור מאליו

היגעון אחר משלוחים מפוצצים, מנקרי עין
ובטח ובטח שיש משפחות שאין להם כסף לכל זה ובכל אופן ממש מגרדים .....
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
שימו לב!
היום אמא הביא לי בקבוק שוקו עם שוקולד.
התחושה שזה נתן לי
אין לי דרך לכתוב זאת...
אני קיבלתי את השוחד בכל הרצינות :ROFLMAO:
אצלי מעטפה עם כסף -זה לא מדקדק לי...
אני מחפשת את המחשבה ולא את היחצנות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אין צורך לפתוח כל שנה אשכול של מירמור, אפשר רק להקפיץ את האשכולות הקודמים,
בדיוק באתי לכתוב את זה
ואני אוסיף על דבריך
אין צורך לקפיץ אשכולות משנים קודמות, אלא פשוט שיקראו את האשכולות הקודמים ויצאו ידי חובת המֶחאה השנתית ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
האמת,
אני גם מסכימה עם הצד שזו באמת הזדמנות של פעם בשנה להראות קצת הערכת הטוב והוקרה,
לצוות ההוראה והרב'ס שבאמת משקיעים הרבה ומגיע להם!!

הקטע שהבן שלי התחיל ללמוד לפני שבועיים במעון שיקומי ופה אני באמת לא יודעת מה לעשות,
יש בכיתה עצמה גננת + 4 סייעות, עו"ס, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת , פיזיותרפיסטית והאחות.
וכמובן מנהלת המעון שיזרה לנו המון בתהליך הקליטה....

בקיצור 11 אנשי צוות... זה מטורף לתת לכל אחת משהו רציני, מצד שני לא יודעת את מי לקפח ושלא יהיה חילול ה' כי הצוות הפרא רפואי לא דתי...
בסופו של דבר הוא כולה יהיה חודש במעון בפורים, אבל משלוחי מנות זה גם בשביל העתיד..

ממש לא יודעת מה לעשות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

רציתי שוב לשתף..
לקראת חג הפורים שמתחיל להתקרב ..

בהיותי רווקה מבוגרת (לשעבר!) שנאלצה לגור לבד (מנסיבות שלא אפרט כאן!).
השבתות והחגים היו כואבים במיוחד. בין אם היה לי איפה להיות ובין אם לא.
זה מצב שרק מי שחווה אותו יכול להזהות.. ולהבין כמה זה קשה.
הבדידות מורגשת שבעתיים כשברקע נשמעים קולות משפחתיים , שירים, צחוקים, דיבורים, קולות שקשוק המזלגות והסכינים...
כשאת עם עצמך ובקושי היה לך כח ורצון להכין משהו לאכול..
כן, לא תמיד אפשרי להתארח.
לפעמים (למען האמת הרבה פעמים) הייתי ממש לבד עם 4 הקירות.
זאת היתה המציאות ואיתה הייתי צריכה להתמודד.
הלבד היה כואב לכשעצמו והציף מחשבות ורגשות וזכרונות...
גם כשהתארחתי (בעיקר לא אצל משפחה) היה מאתגר.
לא תמיד הרגשתי "בבית" וכחלק מהמשפחה אלא סוג של נספח. תוספת מאולתרת. גם כשעל פניו היה לי נחמד וכיף, והכי השתדלו להיות אלי נחמדים..
וגם אני הייתי נחמדה ואהבו אותי. על פניו הכל פיקס..
אבל היו כל מיני "צביטות" שהזכירו את זה. שאני לא בת בית באמת..
לא פעם אפילו הרגשתי מסכנה, סוג של מקבצת נדבות שעושים איתה חסד...הרגשה נוראית.
ואל תיסקלו אותי על נחיתות. בבקשה.
מי שלא היה במצבים האלה באמת לא יבין. ולא ישפוט.
אגב כדי להמעיט מההרגשת ה"מקבלת חינם" הזאת תמיד הבאתי איתי משהו שידעתי שאוהבים (עוגה / עוגיות) . דוקא שמחו לקבל, ואני שמחתי לתת.

אני אסירת תודה עד סוף ימי למשפחה מסוימת ,שלא מקשר דם, שפתחו את ליבם וביתם,
וארחו אותי בסעודותיהם והמתיקו לי את הקושי. שכרם רב בשמיים אני בטוחה.
קצת משפיל אותי היום להיזכר במקום הזה, וגם לא הכי נעים לשתף.
יש בי גם סוג של פחד מהתגובות, כי אני בטוחה שלא כולם יבינו ואולי ישאלו שאלות למה ומדוע..
ובכל זאת אני כותבת לכם
כי אני רואה זאת כשליחות עבור מי שחווה את זה היום.

עוד מעט פורים
חג השמחה.
מהחגים שהיה הכי לי קשה לשמוח בהם. בהיותי לבד...
השתדלתי לא להיות ממש לבד כל הפורים, לצאת לתת משלוח מנות, להיות קצת אצל המשפחה (הם היו שכנים, אך כבר קראתי להם משפחה..)
אבל גם אם לפני כן קצת הצלחתי לשמוח, ברגע שהייתי חוזרת אל השקט הרועם.. היה מתחיל המאבק. על שמירת ניצוץ השמחה והתקווה. וזה לא היה קל.

היה גם ענין המשלוחי מנות.
היו פעמים שלא קיבלתי והייתי במתח אם אקבל. כן זה יכול להישמע ילדותי.. אבל רציתי לקבל משלוחי מנות, לא אחד, אלא כמה.
כל משלוח שקיבלתי הרים לי את מיפלס המצב רוח, נתן לי עידוד.
הרגשה שזוכרים ואוהבים אותי. שאני לא לבד.
לפעמים היתה מצורפת ברכה מהלב, שאותה שמרתי וקראתי עד שידעתי בעל פה..
(כמובן שהחזרתי משלוח, או שאני הבאתי את הראשון..)

היום ברוך השם אני במקום אחר.
זכיתי ב"ה להתחתן ולהיכנס למשפחה חמה ואוהבת, אני כבר לא מרגישה לבד.
אבל יש כאלו שכן. (בין רווקים/ות / זקנים/ות בודדים/ות / חולים ל"ע..)
ופורים מבחינתם זה עוד אתגר לעבור..
בואו נקל עליהם קצת, נעזור להם לשמוח-
כל מי שמכיר מישהו/י כזה בסביבתו-
משלוח מנות יפה, עם ברכה כנה וחיוך – והדלקתם אור בנשמה מיוסרת.
ומי שיכול (ואם זה שייך ומתאים) להזמין לסעודת הפורים.. – תבוא עליו הברכה.
זה לא (רק) חסד – זאת שותפות.
ויש מספיק זמן עד פורים כדי להקדיש לזה מחשבה..
בהצלחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה