עזרה להוסיף שיר?

  • הוסף לסימניות
  • #21
תלוי אם את בוחרת בקריירה כזו ואז את חייבת אומץ כדי לקבל פידבק ולראות כמה את רלוונטית לקהל.


לא קרה לך שכתבת וזרקת? מחקת או רץ לך שיר בראש ולא הורדת אותו לנייר?
קרה לי המון פעמים, בעיקר שיר או קטע שרץ לי בראש והחלטתי שעדיף שישאר שם וייגנז בתאי המח מאשר שיהיה על הנייר ויאבד את המומנט של הכח שנתן לי באותו רגע או של הפריקה או וואטאבר.
נכון
אבל הדבר הזה בפני עצמו הוא מאוד קשה
איך את מסוגלת שזה לא יהיה כתוב?
זה מרגיש אובדן.
אבל כנראה זה בעיה שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
מ
נכון
אבל הדבר הזה בפני עצמו הוא מאוד קשה
איך את מסוגלת שזה לא יהיה כתוב?
זה מרגיש אובדן.
אבל כנראה זה בעיה שלי.
מרגיש לי נכון לא לתעד את התחושות לתמיד,
לתת להן לחלוף
אחרי הרבה פעמים שכתבתי העליתי לארגז בבוידם ובאתי אחרי כמה שנים מחושלת יותר ראיתי שכתבתי שטויות.
אני מייחסת כח למילים ולפעמים עדיף אותן באויר מאשר על הנייר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכון
אבל הדבר הזה בפני עצמו הוא מאוד קשה
איך את מסוגלת שזה לא יהיה כתוב?
זה מרגיש אובדן.
אבל כנראה זה בעיה שלי.
לא רק שלך...
מרגיש לי נכון לא לתעד את התחושות לתמיד,
לתת להן לחלוף
אחרי הרבה פעמים שכתבתי העליתי לארגז בבוידם ובאתי אחרי כמה שנים מחושלת יותר ראיתי שכתבתי שטויות.
אני מייחסת כח למילים ולפעמים עדיף אותן באויר מאשר על הנייר.
אני דווקא הכי אוהבת לקרוא תכנים שכתבתי פעם, ולגלות כמה הם לא רלוונטיים להיום...
זה נותן לי שיקוף לתהליכים טובים ומבריאים שעברתי עם עצמי, ואין סיפוק גדול מזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לעניות דעתי, הדלה
הכתיבה מלכתחילה לא נועדה להרשים.
בעייני כתיבה היא שפת הלב- כשהוא רוצה לדבר- הוא מדבר ושופך את כל מה שיש לו...(וכשלא נותנים לו להוציא ולדבר זה בהחלט אובדן!!!)
ביקורת?
לעולם תהיה!
מה שהכי הכי חשוב זה שנהיה שלמים עם התוצאה שלנו. וגם אם היא לא מספיק טובה- זה בסדר, זה מה שהלב שלי הוציא כרגע- זה מה שנוצר! וזה הכי הכי יפה ומושלם בעייני. ברור שיש חומרים שיישארו במגירה- לא כי הם לא טובים- אבל יותר בכיוון של בוסר...כן. צמחתי, השתפשפתי. ודווקא הביקורת שקיבלתי- יצרה בתוכי את זה.
עכשיו: לפרסם או לא- זו בחירה.
אצלי- הרצון לפרסם, להעלות, להוציא החוצה- נובע מהרצון לגעת. פחות הפרסום, הרעש...כן כיף לקבל "לייק" או פידבק טוב. אבל כשמישהו יגיד לי: "נגעת בי" זו הצלחה מבחינתי!
פחות משנה לי לאן ייקחו את השירים או הטקסטים שלי- שכל אחד ייקח את זה למקום שלו-שהכי הכי יגע בו.
ומי שזה פחות יתאים לו- זה בסדר.
כשם שפרצופינו שונים- כך דעותינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אל תשתפי את זה פה.
חבל.
מנסיון של שיתופים (גם מיניקים אחרים בעבר...) זה לא שווה את הלפתוח את הלב ולמזוג משם קצת
אף אחד לא תופס מה זה בשבילך
ואף אחד לא יעריך את זה
תמצאי במות אחרות.
וכל אלה שמבקשים פה שכן תשתפי, זה כמו שאחרי פיגוע כל אחד חייב לברר בדיוק מה קרה, למצוא את כל הקשרים המשפחתיים למשהו המת, ולהגיד אחרי שסיפקו את כל סקרנותם, וואו ד' ישמור, איזה פחד, בטוח הוא אמר שמע ישראל? די ואחותו ניסתה לעשות לו החיאה, די איזה פחד, לא באמת.
וזהו, והם ילכו לשון רחוצים ורגועים בלילה ומשפחות אחרות לא יהיה לילה ולא יום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אל תשתפי את זה פה.
חבל.
מנסיון של שיתופים (גם מיניקים אחרים בעבר...) זה לא שווה את הלפתוח את הלב ולמזוג משם קצת
אף אחד לא תופס מה זה בשבילך
ואף אחד לא יעריך את זה
תמצאי במות אחרות.
וכל אלה שמבקשים פה שכן תשתפי, זה כמו שאחרי פיגוע כל אחד חייב לברר בדיוק מה קרה, למצוא את כל הקשרים המשפחתיים למשהו המת, ולהגיד אחרי שסיפקו את כל סקרנותם, וואו ד' ישמור, איזה פחד, בטוח הוא אמר שמע ישראל? די ואחותו ניסתה לעשות לו החיאה, די איזה פחד, לא באמת.
וזהו, והם ילכו לשון רחוצים ורגועים בלילה ומשפחות אחרות לא יהיה לילה ולא יום.
לדעתך, אז מה בעצם העניין בקהילה הזאת?
לגבי ההשוואה לפיגוע, בהחלט מסכימה אבל חולקת
מה שקורה עם העם אחרי אסונות זה שכל אחד רוצה להרגיש הכי קרוב, הכי נוצץ ושייך.
כולם סקרנים. ובמחילה, זה מזעזע.
תחושת החיוב הזו נוראה, מבחינתי. ואין שום דבר שמתרץ את זה.
ולא את ההתנהגות.
מה שלא נכון לגבי כתיבת שיר
יכול להיות ששיר מסוים נגע במישהו והוא הולך איתו
נראה לך שמישהו מתלהב כאן סתם והוא לא באמת אהב את מה שכתבתי?
זה עצוב מדי אם כן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לדעתך, אז מה בעצם העניין בקהילה הזאת?
לגבי ההשוואה לפיגוע, בהחלט מסכימה אבל חולקת
מה שקורה עם העם אחרי אסונות זה שכל אחד רוצה להרגיש הכי קרוב, הכי נוצץ ושייך.
כולם סקרנים. ובמחילה, זה מזעזע.
תחושת החיוב הזו נוראה, מבחינתי. ואין שום דבר שמתרץ את זה.
ולא את ההתנהגות.
מה שלא נכון לגבי כתיבת שיר
יכול להיות ששיר מסוים נגע במישהו והוא הולך איתו
נראה לך שמישהו מתלהב כאן סתם והוא לא באמת אהב את מה שכתבתי?
זה עצוב מדי אם כן.
אולי לא הבנתי את השאלה.
אצלי, יש שירים או סיפורים שהם סתם, כתבתי סיימתי פרסמתי
אבל יש לי שירים ויותר סיפורים שהגיעו ממקום ממש עמוק אצלי בלב, אני ממש חיה את הסיפורים האלה, נושמת אותם, מדברת אותם, חשבתי שעל זה דיברת.
אחרי חלק דברים שפרסמתי התחרטתי מאוד כי אף אחד לא הבין אותי, את הסיפור שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אולי לא הבנתי את השאלה.
אצלי, יש שירים או סיפורים שהם סתם, כתבתי סיימתי פרסמתי
אבל יש לי שירים ויותר סיפורים שהגיעו ממקום ממש עמוק אצלי בלב, אני ממש חיה את הסיפורים האלה, נושמת אותם, מדברת אותם, חשבתי שעל זה דיברת.
אחרי חלק דברים שפרסמתי התחרטתי מאוד כי אף אחד לא הבין אותי, את הסיפור שלי.
הבנתי.
מזדהה מאוד.
וזו בעצם היתה השאלה שלי, האם לפרסם כאן שיר שנכתב ממקומות עמוקים בי, ובסוף הוא לא יזכה לכל ערך.
תודה ששיתפת אותי.
נותן לי רובד נוסף של מחשבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני חושבת שכדאי לעשות הפרדה.
בשביל מה אני משתפת?
אם בשביל ביקורת, או השתפרות ברמת הכתיבה- מעולה.
אם אני מחפשת הזדהות או שיתוף- זה מצוין, חשוב לקבל פידבק טוב מהסביבה שלך. אבל לשים לב שהכתיבה שנוגעת בך ממלאה אותך, ולא לחפש שהתגובות סביבך הן אלה שימלאו בך את החור שהתבטא בכתיבה. כי הוא עדין ורגיש, ונכון לו להתמלא בינך לבין עצמך.

זו דעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ובקשר לדימוי לאסונות שקרו...
הייתי מחליפה אותו במשהו קצת יותר עדין. לא חושבת שאנשים מחפשים לחטט בחיים דרך כתיבה.
אבל מסכימה שחוסר הבנה הוא מתסכל ומוריד. בטח במקום רגיש ואישי...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

היי, כולם!

אני באמת מתרגש להצטרף לקהילת הכתיבה המדהימה כאן! (צליל מזמין מחיאות כפיים) (מחיאות כפיים).
ובכן, החלטתי שהפוסט הראשון שלי כאן יהיה השיר הראשון שכתבתי.
חשוב לי להדגיש הערה חשובה - השיר כאן אינו השיר המקורי, הוא ערוך וחלקים ממנו הוסרו למען התאמה. זה בעיקר הערה לעצמי אז אין צורך להגיב על כך.
בכל אופן, הוא בוסרי למדי, וזה אמור להיות כך, אחרי הכל - שיר ראשון, אבל הוא עמוק ומגיע ממקום כל כך אמיתי (ועצוב), שאין סיכוי שאני לא מפרסם אותו.
הייתי ממשיך בהקדמות אבל נראה לי כבר אין לכם כוח.

---

השיר הראשון שלי

יושב אני
מול אינסוף נקי
של אורות נוצצים

האור מבליח מרחוק
מלא, יציב, אי אפשר למחוק
יושב בחושך, יושב באור

"אני אוהב את האור, לראות את הדרכים
אני אוהב את החושך, הוא מראה לי כוכבים"

יושב על סלע בדד
שוכב, מביט אל השמיים
אני לבד

אין מישהו איתי באותו הרגע
אין חבר, תקווה או מרגוע
יושב מול העיר, כותב שיר

מביט אל האורות
מכניס אותם לליבי
אני נשבע לעצמי

כשאשוב יום אחד
לאותו המקום, לאותה התצפית
לא אהיה לבד

איני יודע מה מתחיל
איני יודע איך אסיים
השראה שפרצה יש מאין
חייבה אותי לשיר ראשון

אך זאת אדע
את זאת - לא אשכח
לא יהיה זה שירי האחרון

אני כתבתי שיר זה
אין זה מובן מאליו בדור כזה
אשוב, לא לבד אשוב
כל השאר איננו חשוב


---

השיר הזה אכן נכתב במקום מדהים ומעורר השראה ביער מסוים שצופה על עיר מסוימת.
בלילה אפשר לראות את כל האורות המגיעים מהעיר המרוחקת ומכאן האווירה של השיר.
אף על פי שהשיר הזה ערוך, עדיין העדפתי להשאיר אותו עד כמה שאפשר בצורתו המקורית.
לכך, הצעות לשינויים בטקסט לא יתקבלו כלל בשיר הספציפי הזה, אשמח לשמוע על כך בשירים הבאים אם אפרסם אותם.
ביקורות על סגנון, רגש, אומנות, חריזה, חיוביות ובונות - יתקבלו באושר רב.
השיר הזה הוא שיר עצוב.
לצערי, הסוף הטוב שלו עדיין לא הגיע, לכשיגיע כנראה אכתוב על כך שיר נוסף.
השיר הזה הוא שיר אמיתי.
אם אתם מרגישים קצת עצובים אחרי זה - זה לגמרי בסדר.
השיר הזה אינו משקף את המצב של כותב השיר. השיר (המקורי) נכתב במצב תודעה מסוים שבו הדברים היו אמת מוחלטת, דברים השתנו מאז.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה