בקשה צליאק בתלמודי התורה - קצת מחשבה אם אפשר

  • הוסף לסימניות
  • #81
כל כך חשוב!
ואם כבר נפתח אשכול שמראה את שתי הצדדים של המטבע
חייבת לשתף וללכת.
למה? כי רוצה להוציא את זה מהלב זה למה.
אחיין יקר שלי לומד באחד מהחיידרים החושבים מאוד מאוד! בב"ב.
והיה סיום של פרק כלשהו בלימוד, וכל פעם המלמד מפנק ממש את התלמידים.
אחיין שלי שיושב בכיתה פעם אחר פעם ועינו כלות! לראות את כל הפינוקים, והוא יודע שלא יכול לגעת בכלום, כבר לא יכל לעוד סיום כזה, אז הוא הרים את האצבע בחשש (ביישן ושברירי האחיין הזה) ושאל: הרבה' אולי הפעם תקנה לי משהו ללא גלוטן?... מה עשה המלמד? אמר לו עכשיו אני בכוונה! יקנה רק דברים עם גלוטן!
ויום למחרת שעשה קניות לסיום הוציא מהשקית עוגת הבית של אסם צעד לכיוונו, ודחף לו מול העיניים! ואמר לו זה מה יש לאכול. (עוד פעם מדגישה, אחד החיידרים שכבר אי אפשר להתקבל אליהם מרוב שחשובים, כן?)
הילד הלך וסיפר לאמא שלו שכמעט התעלפה.
זה הגיע עד לסבתא, אז הם החליטו ביחד להכין לו עוגה ענקית ללא גלוטן כמובן, ולהזמין פיצה ללא גלוטן ולחגוג לו בבית ולשמח אותו כמה שניתן. כמובן שהדברים נאמרו למנהל, האם דברים השתנו? לא בטוח...
אני ששמעתי את זה בשבת שכל המשפחה הייתה ביחד, לא הצלחתי להרדם כל הלילה, נשרטתי מזה.
ונכון שאנחנו במגזר עם כל כך הרבה פלוסים ומודים לה' יום יום שנולדנו למציאות שלהיות חרדים,
אבל עם כל הפלוסים זה לא סותר שתמיד אפשר להתקדם עוד, לכבוש עוד מטרות, ולהגדיל את המודעות בדברים האלו..
בשביל שהילד שלך @לבחור בטוב כבר יגיע למקום עם הרבה יותר מודעות מאשר המקרה המצער מאוד הזה.
יש שני חלקים
יש חלק אחד שזה לא לזכור שילד מסיום רגיש לגלוטן ולבקש מההורים שיביאו משהו מותאם, שזה ראוי שיזכרו את זה, אבל גם אם לא, לא נעים אבל לא נורא. קורה ששוכחים שמתוך 30 ילדים - יש אחד שלא יכול לאכול
אפשר להבין
לא תמיד זה עומד בראש
אבל בכוונה ובידיעה ברורה לעשות כך לתלמיד ?!?!
זה רשעות אכזריות
עזבו רשעות, זה ממש קטנוניות ותינוקיות כמו ילד קטן !
היה פעם מלמד שפגע בילד בכיתה וכשהתלמיד גדל - המלמד חשב שהילד הזה נמצא באחת הישיבות הטובות, ואיכשהו נודע למלמד שהתלמיד לא בישיבה וירד מהדרך, הוא היה צריך לשלם עשרות אלפי שקלים בשביל לאסוף את כל התלמידים מכל רחבי הארץ וחלקם היו בחו"ל בכלל והיה צריך לממן להם כרטיס טיסה לארץ והכל בשביל לבקש סליחה מהתלמיד בפני כל הכיתה.
זה היה הדרישה של התלמיד והוא שאל את ר' משה פיינשטיין כמדומני, אם הוא מחויב בזה והרב אמר לו שבבוודאי !
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
אבל בכוונה ובידיעה ברורה לעשות כך לתלמיד ?!?!
זה רשעות אכזריות
עזבו רשעות, זה ממש קטנוניות ותינוקיות כמו ילד קטן !
במחשבה שניה, אני רוצה להסתייג קצת מדברי החמורים שכתבתי, מהסיבות הבאות:
הסיפור הזה לא יכול להיות הגיוני כלל ויכול להיות שהוא לא היה. או שלא הובן שם מה היה בדיוק
כי זה סיפור מדי הזוי ולא הגיוני בכלל לאור מה שהכותבת כתבה ואני מצטט:
אחיין יקר שלי לומד באחד מהחיידרים החושבים מאוד מאוד! בב"ב.
וכל פעם המלמד מפנק ממש את התלמידים.
(עוד פעם מדגישה, אחד החיידרים שכבר אי אפשר להתקבל אליהם מרוב שחשובים, כן?)
  1. א. נשמע חיידר מאד טוב, וחיידר חשוב עם ביקוש כל כך גבוה לא נוצר סתם באוויר וגם לא ע"י שהמנהל פרסם מודעות גדולות בעיתון המקומי שהחיידר שלנו הוא הכי טוב והכי חשוב וכל העשרות הורים ששלחו את ילדיהם לשם הם פתים שאם המנהל כך כתב אז ברור שזה נכון...
    אם יש לו כל כך ביקוש גדול כנראה הרבה הורים בררו עליו ומאד מרוצים ממנו
  2. מלמד שבאמת לא אכפת לו מהתלמידים לא היה עושה סיום כלל או עושה משהו קטן לצאת ידי חובה.
    מלמד שמשקיע ומפנק ממש - זה אומר שהוא מלמד שרוצה שהילדים יזכרו את הסיום ושיהיה להם אהבת תורה, שכמו שמשקיעים מאד בסיומי הש"ס לגמרה של תורה, כך הוא משקיע ומפנק שיהיה להם טוב. ותגובה כזו ממש לא אופיינית למלמד שמשקיע.
    ובטח היה אמור להיות איתו עוד בעיות רבות במשך השנה, ומכתב ידה של הכותב לא נשמע כך
  3. אם סיפרו למנהל, אז לא הגיוני בכלל בכלל שמנהל של חיידר כזה נחשב יתעלם מכזה סיפור (אם קרה באמת כך בדיוק), ואולי המנהל ברר מה היה הסיפור - כנראה שזה לא היה בדיוק כמו שזה נשמע
אז משהו בסיפור לא ברור כלל ולא הגיוני שכך בדיוק קרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
במחשבה שניה, אני רוצה להסתייג קצת מדברי החמורים שכתבתי, מהסיבות הבאות:
הסיפור הזה לא יכול להיות הגיוני כלל ויכול להיות שהוא לא היה. או שלא הובן שם מה היה בדיוק
כי זה סיפור מדי הזוי ולא הגיוני בכלל לאור מה שהכותבת כתבה ואני מצטט:



  1. א. נשמע חיידר מאד טוב, וחיידר חשוב עם ביקוש כל כך גבוה לא נוצר סתם באוויר וגם לא ע"י שהמנהל פרסם מודעות גדולות בעיתון המקומי שהחיידר שלנו הוא הכי טוב והכי חשוב וכל העשרות הורים ששלחו את ילדיהם לשם הם פתים שאם המנהל כך כתב אז ברור שזה נכון...
    אם יש לו כל כך ביקוש גדול כנראה הרבה הורים בררו עליו ומאד מרוצים ממנו
  2. מלמד שבאמת לא אכפת לו מהתלמידים לא היה עושה סיום כלל או עושה משהו קטן לצאת ידי חובה.
    מלמד שמשקיע ומפנק ממש - זה אומר שהוא מלמד שרוצה שהילדים יזכרו את הסיום ושיהיה להם אהבת תורה, שכמו שמשקיעים מאד בסיומי הש"ס לגמרה של תורה, כך הוא משקיע ומפנק שיהיה להם טוב. ותגובה כזו ממש לא אופיינית למלמד שמשקיע.
    ובטח היה אמור להיות איתו עוד בעיות רבות במשך השנה, ומכתב ידה של הכותב לא נשמע כך
  3. אם סיפרו למנהל, אז לא הגיוני בכלל בכלל שמנהל של חיידר כזה נחשב יתעלם מכזה סיפור (אם קרה באמת כך בדיוק), ואולי המנהל ברר מה היה הסיפור - כנראה שזה לא היה בדיוק כמו שזה נשמע
אז משהו בסיפור לא ברור כלל ולא הגיוני שכך בדיוק קרה
מה שהודגש בכוונה תחילה הוא בשביל להראות את גודל האבסורד שבסיפור.
כן, חיידר חשוב מאוד, כן מלמד שמפנק, וכן מלמד שהתנהג ככה.
אבסורד? אבסורד!
אין לי שום עניין לרכוב על גבו של אחיין ולהמציא סיפורים.
ב"ה חיי עמוסים בכדי להוציא ולהמציא דברים מהשרוול
(ואם היה כך הייתי רושמת את זה כאשכול של כתיבה ספרותית)
הלוואי הלוואי הלוואי! שזה היה סיפור ממוצא.
בינתיים האחיין ואנחנו מנסים לאסוף את השברים.

ועוד נקודה שהעלה בפניך לא יודעת עד כמה אתה מודע וכמה אתה בברנג'ה הכואבת הזו.
אבל בחיידירם כאלו כמעט ואין בנמצא העניין הזה של להתלונן.
זה בבחינת קח או לך. נושא עצוב, אבל אם אנשים בחרו עדיין להיות בכאלו חיידרים אולי היתרונות גוברים על החסרונות
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מה שהודגש בכוונה תחילה הוא בשביל להראות את גודל האבסורד שבסיפור.
כן, חיידר חשוב מאוד, כן מלמד שמפנק, וכן מלמד שהתנהג ככה.
אבסורד? אבסורד!
אין לי שום עניין לרכוב על גבו של אחיין ולהמציא סיפורים.
ב"ה חיי עמוסים בכדי להוציא ולהמציא דברים מהשרוול
(ואם היה כך הייתי רושמת את זה כאשכול של כתיבה ספרותית)
הלוואי הלוואי הלוואי! שזה היה סיפור ממוצא.
בינתיים האחיין ואנחנו מנסים לאסוף את השברים.

ועוד נקודה שהעלה בפניך לא יודעת עד כמה אתה מודע וכמה אתה בברנג'ה הכואבת הזו.
אבל בחיידירם כאלו כמעט ואין בנמצא העניין הזה של להתלונן.
זה בבחינת קח או לך. נושא עצוב, אבל אם אנשים בחרו עדיין להיות בכאלו חיידרים אולי היתרונות גוברים על החסרונות
אסור לדיין לשמוע צד אחד שלא בנוכחות הצד השני, כי תמיד צד אחד יקצין לטובתו
אם המלמד ההוא היה פה, בטח הסיפור היה נשמע אחרת.
כי הסיפור איך שהוא לא נתפס בהגיון
אני נמצא במערכת חיידר מסוים (לא בבני ברק) ויודע הרבה דברים על החיידרים שהורים לא יודעים. כל מיני שיקולים ומאורעות של החיידר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אסור לדיין לשמוע צד אחד שלא בנוכחות הצד השני, כי תמיד צד אחד יקצין לטובתו
אם המלמד ההוא היה פה, בטח הסיפור היה נשמע אחרת.
כי הסיפור איך שהוא לא נתפס בהגיון
אני נמצא במערכת חיידר מסוים (לא בבני ברק) ויודע הרבה דברים על החיידרים שהורים לא יודעים. כל מיני שיקולים ומאורעות של החיידר.
אתה לא דיין בסיטואציה זו, מותר להשתתף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
הלוואי שבכל מקום היתה התחשבות. הלוואי!
כשהבת שלי ביקשה מהמורה השנה שיכינו משלוח אחד ללא גלוטן בשבילה, המורה אמרה "שאמא תחליף לך את הדברים עם הגלוטן למשהו אחר"
עצוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אתה לא דיין בסיטואציה זו, מותר להשתתף.
בגלל שאני משתתף אני לא מצליח להאמין לסיפור כי הוא מדי לא הגיוני שיקרה לא רק למלמד, אלא גם לכל אדם נורמלי !
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
בגלל שאני משתתף אני לא מצליח להאמין לסיפור כי הוא מדי לא הגיוני שיקרה לא רק למלמד, אלא גם לכל אדם נורמלי !
אני מסכים איתך שזה הזוי מידי אבל בכל זאת לכל מלמד יש את היום הזה שהוא לא בא בטוב ובלי מצב רוח ואנחנו נלחמים להתגבר ולעצור את זה ויכול להיות שאצלו זה היה קיצוני והוא לא עצר את עצמו והגזים מאוד
בהחלט יכול להיות שהמלמד יספר שהילד הזה הוא גם ככה לא ילד קל ואולי ביקש את זה בחוצפה והתרסה ולכן הוא לא התאפק או כל דבר כזה אבל ברור שזה לא מוצדק ויש פה נשמות שנפגעו מזה כולנו מכירים סיפורים על מלמדים שהגזימו והרימו ידיים בטעות או קללו או כל מיני דברים כאלה ויש אחריות שאחרי הכול יש פה נשמות שנפגעות מזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
אני מסכים איתך שזה הזוי מידי אבל בכל זאת לכל מלמד יש את היום הזה שהוא לא בא בטוב ובלי מצב רוח ואנחנו נלחמים להתגבר ולעצור את זה ויכול להיות שאצלו זה היה קיצוני והוא לא עצר את עצמו והגזים מאוד
בהחלט יכול להיות שהמלמד יספר שהילד הזה הוא גם ככה לא ילד קל ואולי ביקש את זה בחוצפה והתרסה ולכן הוא לא התאפק או כל דבר כזה אבל ברור שזה לא מוצדק ויש פה נשמות שנפגעו מזה כולנו מכירים סיפורים על מלמדים שהגזימו והרימו ידיים בטעות או קללו או כל מיני דברים כאלה ויש אחריות שאחרי הכול יש פה נשמות שנפגעות מזה
זה סיפור מרושע מידיי, גם אם היה למלמד יום קשה ולא מוצלח
קשה לי לדון לכף זכות
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
זה סיפור מרושע מידיי, גם אם היה למלמד יום קשה ולא מוצלח
קשה לי לדון לכף זכות
לא ניסיתי לדון לכף זכות אני ממש לא מצדיק את המלמד רק באתי לתת הגיון שלמרבה הצער זה סיפור שאכן יכול להתרחש
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
לא ניסיתי לדון לכף זכות אני ממש לא מצדיק את המלמד רק באתי לתת הגיון שלמרבה הצער זה סיפור שאכן יכול להתרחש
בתור אמא לילד שעבר הרבה באחת השנים בחיידר- לצערי הסיפור לא נשמע לי כזה מופרך.
עצוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אבל ברור שזה לא מוצדק
מסכים אם זה שלזה לא מוצדק, שאף אחד לא יבין אותי לא נכון
בהחלט יכול להיות שהמלמד יספר שהילד הזה הוא גם ככה לא ילד קל ואולי ביקש את זה בחוצפה והתרסה ולכן הוא לא התאפק או כל דבר כזה
על אף הסיבה הזו, גם אחרי הסיבה הזו אני מבין שהמלמד כעס וצעק ועוד
אבל פה זה לא כך, כי מדובר שהמלמד יום אחרי עשה סיום וזכר את התלמיד מה שהוא ביקש והחליט שאני אראה לו מה זה ואקנה לו דווקא את מה שאסור לו !!!
זה לא שזה היה תגובה על מעשה שנעשה כעת ! עבר זמן מאז שהמלמד יכל להירגע ולחשוב בהגיון !
זה לא מציאותי מדי !
זה אפילו לא כעס רגעי !
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
מסכים אם זה שלזה לא מוצדק, שאף אחד לא יבין אותי לא נכון

על אף הסיבה הזו, גם אחרי הסיבה הזו אני מבין שהמלמד כעס וצעק ועוד
אבל פה זה לא כך, כי מדובר שהמלמד יום אחרי עשה סיום וזכר את התלמיד מה שהוא ביקש והחליט שאני אראה לו מה זה ואקנה לו דווקא את מה שאסור לו !!!
זה לא שזה היה תגובה על מעשה שנעשה כעת ! עבר זמן מאז שהמלמד יכל להירגע ולחשוב בהגיון !
זה לא מציאותי מדי !
זה אפילו לא כעס רגעי !
אין לי כח להכנס יותר מידי לפרטים
אבל
אם נפתח עכשיו אשכול על שריטות ודברים קשים שאנשים חוו במערכות החינוך זה יהיה אחד מהאשכולות הכי חמים פה.
נכון לא כל דבר נתפס ב"הגיון". כי יש אנשים ודברים גם לא הגיוניים.
ראה ערך של מטפלות שהתעללו בתינוקות קטנים עד גרימת מוות
גם פה תבוא ותגיד אין לדיין אלא לשמוע שתי צדדים?
זה לא הגיוני?
לא נשמע לי?
איך היה לה כח יום אחרי יום ככה להתעצבן
אם היה לה יום לא טוב זה היה צריך להרגע אחרי יום ולא התעללות שנמשכת כמה חודשים עד שנה.
אני באמת לא מכירה אותך, אבל יכול להיות שאתה נמצא בסביבה מאוד תומכת ותמימה (בקטע טוב)
אבל העולם מלא מלא מלא גם ברוע ובדברים כמו שאתה מגדיר לא הגיוניים.
זהו סיימתי.
לא צריכה להמשיך לשכנע על משו שלצערי קרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
@ברוך ר
אני מבינה שאתה מתוך המערכת
ונשמע שאתה רוצה בטובת הילדים
אבל מידי הרבה אנשים מספרים סיפורים מעוררי זעם על מלמדים או מורים כאלו
וזה עצוב, וזו עובדה נוכחת בשטח
מלמד שמשקיע בסיומים לא בהכרח משקיע בילדים, סביר יותר שהוא משקיע בשמו הטוב
מנהל ת"ת לא תמיד נענה לתלונות הורים, כי המלמד ההוא בנש"ק או שסתם אין לו כח למצוא לו מחליף
וכן, יש אנשים קטנוניים שגילם הכרונולוגי התבגר אבל גילם הרגשי לא. והרבה פעמים הם עובדים עם ילדינו, לצערנו

@לכאורה.
את לא אמא של הילד, אבל בכל זאת המלצתי -
לוודא מול הילד שלא יאבד את אמונו במבוגרים ובמערכת החינוך
להסביר לו שיש אנשים כאלו בכל מקום, אבל החכמה היא למצוא את האנשים הטובים, וגם הם ישנם ב"ה
ולהתפלל, שוב ושוב ושוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אין לי כח להכנס יותר מידי לפרטים
אבל
אם נפתח עכשיו אשכול על שריטות ודברים קשים שאנשים חוו במערכות החינוך זה יהיה אחד מהאשכולות הכי חמים פה.
נכון לא כל דבר נתפס ב"הגיון". כי יש אנשים ודברים גם לא הגיוניים.
ראה ערך של מטפלות שהתעללו בתינוקות קטנים עד גרימת מוות
גם פה תבוא ותגיד אין לדיין אלא לשמוע שתי צדדים?
זה לא הגיוני?
לא נשמע לי?
איך היה לה כח יום אחרי יום ככה להתעצבן
אם היה לה יום לא טוב זה היה צריך להרגע אחרי יום ולא התעללות שנמשכת כמה חודשים עד שנה.
אני באמת לא מכירה אותך, אבל יכול להיות שאתה נמצא בסביבה מאוד תומכת ותמימה (בקטע טוב)
אבל העולם מלא מלא מלא גם ברוע ובדברים כמו שאתה מגדיר לא הגיוניים.
זהו סיימתי.
לא צריכה להמשיך לשכנע על משו שלצערי קרה
לא התעמקתי בדיוק בקריאת כל התגובות אבל ההתעללות הזאת של הרב היא משהו חד פעמי או שמתבטא בעוד דברים?
כי נשמע סיפור לא הגיוני וצריך להיות עוד מקרים בשביל להחליט שזה רב מתעלל
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
לגבי הסיפור עם הרבה, אם לטענתך, זה באמת קרה - אני ממש תמהה איך משאירים ילד עם רבה כזה?
לא שקלתם להעביר חיידר?
במקרה שכתבתי למעלה-
בתור אמא לילד שעבר הרבה באחת השנים בחיידר- לצערי הסיפור לא נשמע לי כזה מופרך.
עצוב.

חשוב לי לציין שהרבה הועף בסוף אותה שנה- כבר מפסח ידענו שהוא יעזוב וכששאלתי את המנהל איך אני יכולה להיות רגועה שהילד שלי בידיים שלו אז הוא אמר שאסור להם להוציא רבה באמצע שנה והם פוקחים עיניים.
כנראה שלא ממש הלך להם כי השיא היה אח"כ-במהלך הקיץ ואכן בהוראת רב הקהילה שלנו השארנו את הילד בבית עד סוף השנה.
 
יתכן שניתן לפתור את ההתעלמות של המלמד, בלי ויכוח ישיר וקשה, פשוט יום אחד לשלוח לו חבילה גדולה של ממתקים מגרים ללא גלוטן, ולכתוב לו מכתב שזה מה שהילד מקבל כשאחרים זכאים לדברים אחרים. [ולפעמים לשלוח כמה ימים ברצף בשביל שייחקק בזכרונו, אם יש צורך כזה]

בהקשר לפגיעה בילד - לא צריך להביא ילד למצב כזה, אבל ילד שיצליח לעבור את זה [כשההורים ישתתפו בכאבו של הילד, ואת הכעס ודרכי הטיפול במלמד יעשו שלא בפני הילד, ויתנו לו כוחות והכוונה נכונה, שווה גם להתייעץ עם אנשים מתחום הטיפול במקרה כזה] הילד הזה יגדל חסין וחזק מאוד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?
לוקחים ילדים לשיט בננות - הכינו אותם מראש! אפשר ליפול למים ולשהות במים כמה דקות רצופות.
לאחר סיפור משפחתי, על קבוצה משפחתית שהלכה לשיט בננות.
ולא הכינו אותם שאפשר ליפול.
הכי הרבה הכינו אותם שמי שרוצה יכול ליפול למים. ומי שלא, יחזיק חזק וישאר על הבננה.

אבל מעשה שהיה כך היה, לאחר שהתמקמו על הבננה באמצע המקום, והתחילו בשיט האמיתי והכייף, לפתע פתאום הבננה התהפכה על עצמה.
וכל מי שהיה עליה התהפך למים, ואם רצה לנשום, היה חייב לצאת ממתחת לבננה.
ואז כולם כולל כולם היו בתוך המים - כמובן כמובן עם אפודות הצלה וכו' ואין סכנת טביעה.
אבל זה כבר לא נעים לעמוד במים באמצע שום מקום.
אבל אז קרתה תקלה נוספת, המנוע של הסירה כבתה.
ואז מפעיל הסירה לא יכל להסתובב ולאסוף אותם.
אז הו קרא למובגרים בואו תשחו אלי ותעלו...
ורוב הקבוצה לא ידעה לשחות.
והמבוגרים אומרים לו, קודם תלך לאסוף את הילדים.. והוא (מפעיל הסירה) אומר אל תגידו לי מה ואיך לעשות.
והילדים בהיסטרייה, בוכים ומפוחדים.
ובנתיים סירה נוספת של אותה חברה שתפקידה לפקח וצופה במתרחש לא נוקטת אצבע, ורק לאחר 10 דקות שחלק מהילדים החלו להיסחף עם הרוח, אז הם הרימו אותם לסירה שלהם.
לאחר 10 דקות הוציאו את כולם מהמים.

מסקנא , לא קרה כלום בגוף, אבל להבא, יש להכין כל אחד ואחד בנפרד ופרטני, בזמן שהוא מרוכז ואין לו אלפי אנשים מול העיניים, ועוד דברים שמסיחים את דעתו, לעשות את זה אחד על אחד בבית או בכל מקום אחר, ולומר לו שים לב, אנחנו יוצאים לשיט בננות, ייתכן שנופלים למים, זה לא מסוכן. ולא קורה כלום. אין כרישים...
סך הכל דג ידגדג אותך באצבעות וינקה לך את הפטריות

ואם הוא לא ירצה בגלל זה, אז מה עדיף???
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה
אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה