בקשה צליאק בתלמודי התורה - קצת מחשבה אם אפשר

ברור לכולם שצריך להתחשב ויפה להתחשב אך מנגד צריך להבין שזה מטיל הגבלות מאוד גדולות על המלמדים וההורים והחברים וצריך למצוא איזון בין הצדדים ואני מצטט מכתב ששלחו אצלנו בחיידר בכיתה עם כמה אלרגיות בנוסף לציליאק וזה עוד בלי ההגבלות של חלבי


הורים יקרים!



לפניכם רשימת אלרגיות מעודכנת

נא להיצמד להוראות ובפרט בימי הולדת סיומים וכדו'.


  • אין להביא לת"ת כלל – סכנת חיים!
  • פיסטוק
  • קשיו
  • דגים – למעט טונה
  • מוצרים שמכילים ג'לטין דגים (מרשמלו, מעדנים שונים) [עלול להכין גלטין דגים/דגים – לא בעייתי]

  • מוצרים שעדיף להימנע מהם (אפשר להביא בשעת הדחק), ורצוי להתחשב בימי הולדת וכדו':
  • חלוה
  • טחינה
  • שומשום (שומשום על בייגלה – אין בעיה)
  • בטנים
  • אגוזי מלך
  • ביצים לא אפויות (קרמבו/קצפיות)

  • בכיתתנו ילד עם ציליאק
  • במידה ומביאים חטיף עם קמח כגון ביסלי, ופלה, חמצוצים וכדו', נשמח אם תוכלו להביא חטיף ללא גלוטן בנפרד בשבילו.


  • יה"ר שלא תצא מכשול תחת ידינו
 
ברור לכולם שצריך להתחשב ויפה להתחשב אך מנגד צריך להבין שזה מטיל הגבלות מאוד גדולות על המלמדים וההורים והחברים וצריך למצוא איזון בין הצדדים ואני מצטט מכתב ששלחו אצלנו בחיידר בכיתה עם כמה אלרגיות בנוסף לציליאק וזה עוד בלי ההגבלות של חלבי


הורים יקרים!



לפניכם רשימת אלרגיות מעודכנת

נא להיצמד להוראות ובפרט בימי הולדת סיומים וכדו'.


  • אין להביא לת"ת כלל – סכנת חיים!
  • פיסטוק
  • קשיו
  • דגים – למעט טונה
  • מוצרים שמכילים ג'לטין דגים (מרשמלו, מעדנים שונים) [עלול להכין גלטין דגים/דגים – לא בעייתי]

  • מוצרים שעדיף להימנע מהם (אפשר להביא בשעת הדחק), ורצוי להתחשב בימי הולדת וכדו':
  • חלוה
  • טחינה
  • שומשום (שומשום על בייגלה – אין בעיה)
  • בטנים
  • אגוזי מלך
  • ביצים לא אפויות (קרמבו/קצפיות)

  • בכיתתנו ילד עם ציליאק
  • במידה ומביאים חטיף עם קמח כגון ביסלי, ופלה, חמצוצים וכדו', נשמח אם תוכלו להביא חטיף ללא גלוטן בנפרד בשבילו.


  • יה"ר שלא תצא מכשול תחת ידינו
הבנתי שיש איזה ניסיון של מוסדות לארגן את כל הילדים האלרגיים בכיתה אחת.
בעיניי זה לא חכם.
הרבה יותר קל לסביבה להתמודד עם אלרגיה אחת מאשר עם כולן יחד.


אלא אם כן יש ילד מולטי אלרגי בכיתה או בבית ואז אכלנו אותה, אי אפשר לפצל את הילד לשתים :)
 
הבנתי שיש איזה ניסיון של מוסדות לארגן את כל הילדים האלרגיים בכיתה אחת.
בעיניי זה לא חכם.
הרבה יותר קל לסביבה להתמודד עם אלרגיה אחת מאשר עם כולן יחד.


אלא אם כן יש ילד מולטי אלרגי בכיתה או בבית ואז אכלנו אותה, אי אפשר לפצל את הילד לשתים :)
מוסד עם כיתה אחת במחזור שהתקבצו בה כמה אלרגיות
 
אני מכינה כבר כמה שנים משלוח מנות לילדה צליאקית חמודה, בת של שכנים. זה כל שנה דורש ממני מחשבה ובדיקה מחדש של המוצרים המתאימים. לא מכירה צליאק מקרוב, לא מונחת בזה. קחו בחשבון שמי שלא חווה בסביבה הקרובה צליאק בכלל באמת לא מכיר את זה ואוכל בלי גלוטן נשמע לו (לפחות לי) לפעמים כמו הר גבוה ובלתי ניתן להשגה. אני אישית הכרתי צליאקים רק אחרי החתונה. במיוחד שאני רוצה לפרגן לילדה משלוח טעים ומגוון ולא סתם צ'יפס בנאלי שניה לפני פסח...
אגב - אני ממש מעריצה את השכנים האלו שלא נותנים לצליאק של הילדה תחושה של אסון ומסכנות. מפנקים וקונים ומכינים לה אוכל מותאם אבל לא עסוקים ב"פיצויים" והתקרבנות. בפעם הראשונה שנחשפתי לצליאק של הילדה היה במסיבת יומולדת מושקעת שהכנתי (לבכורה... מאז ירדתי ברמה) שכולה היתה גלוטנית - מהחטיפים עד העוגה המגרה. אני הרגשתי נורא לא נעים אבל האם אמרה לילדה בפשטות - לכי תקחי לך חטיף מהבית. הילדה חזרה עם חטיפון השתתפה במסיבה עליזה ומאושרת.
 
במרשמלו שקניתי לילדים היה כתוב עלול להכיל. אבל קולה באמת שמנו השנה אחרי שבדקתי אותו מכל כיוון היטב היטב:) שוב, למי שלא מונח בזה בכלל לזכור משנה לשנה... אני זוכרת רק את הצ'יפס, ברצינות...
 
למה?
זה לא משתנה..

לא הקולה, לא המקופלת, לא הצ'יפס, לא המרשמלו.
זהו סגרתי לך משלוח קבוע.
המקופלת והמרשמלו כן עלולים להשתנות מידי פעם ובין חברות
 
אז מכירה עוד חברה של מקופלת?

הם כן שינו בשוקולד פרה
זה היה ממש קשה לבהתרגל.
למקופלת לא, אבל למרשמלו כן
ומקופלת יכול להשתנות בין תקופות
כבר ראיתי פעמים שהיה כתוב על זה עלול להכיל או מכיל גלוטן (לא זוכרת כבר מה בדיוק)
 
אני מכינה כבר כמה שנים משלוח מנות לילדה צליאקית חמודה, בת של שכנים. זה כל שנה דורש ממני מחשבה ובדיקה מחדש של המוצרים המתאימים. לא מכירה צליאק מקרוב, לא מונחת בזה. קחו בחשבון שמי שלא חווה בסביבה הקרובה צליאק בכלל באמת לא מכיר את זה ואוכל בלי גלוטן נשמע לו (לפחות לי) לפעמים כמו הר גבוה ובלתי ניתן להשגה. אני אישית הכרתי צליאקים רק אחרי החתונה. במיוחד שאני רוצה לפרגן לילדה משלוח טעים ומגוון ולא סתם צ'יפס בנאלי שניה לפני פסח...
קודם כל - כל הכבוד. אני בטוחה שאת משמחת אותה שמחה גדולה מאד מאד.

מאד ממליצה להתרגל לקרוא סימון אלרגנים. הוא פשוט וברור וקל ונהיר.
להסתכל - אם כתוב 'מכיל גלוטן' אז מכיל.
אם כתוב 'עלול להכיל' - משפחה ומשפחה ומנהגה, לבדוק עם ההורים של הילדה או לא לקנות.
אם יש ריבוע מידע על אלרגנים ולא כתוב שם גלוטן, אז אין.


אגב - אני ממש מעריצה את השכנים האלו שלא נותנים לצליאק של הילדה תחושה של אסון ומסכנות. מפנקים וקונים ומכינים לה אוכל מותאם אבל לא עסוקים ב"פיצויים" והתקרבנות.
זה באמת איזון עדין.
בפעם הראשונה שנחשפתי לצליאק של הילדה היה במסיבת יומולדת מושקעת שהכנתי (לבכורה... מאז ירדתי ברמה) שכולה היתה גלוטנית - מהחטיפים עד העוגה המגרה. אני הרגשתי נורא לא נעים אבל האם אמרה לילדה בפשטות - לכי תקחי לך חטיף מהבית. הילדה חזרה עם חטיפון השתתפה במסיבה עליזה ומאושרת.
 
כל כך חשוב!
ואם כבר נפתח אשכול שמראה את שתי הצדדים של המטבע
חייבת לשתף וללכת.
למה? כי רוצה להוציא את זה מהלב זה למה.
אחיין יקר שלי לומד באחד מהחיידרים החושבים מאוד מאוד! בב"ב.
והיה סיום של פרק כלשהו בלימוד, וכל פעם המלמד מפנק ממש את התלמידים.
אחיין שלי שיושב בכיתה פעם אחר פעם ועינו כלות! לראות את כל הפינוקים, והוא יודע שלא יכול לגעת בכלום, כבר לא יכל לעוד סיום כזה, אז הוא הרים את האצבע בחשש (ביישן ושברירי האחיין הזה) ושאל: הרבה' אולי הפעם תקנה לי משהו ללא גלוטן?... מה עשה המלמד? אמר לו עכשיו אני בכוונה! יקנה רק דברים עם גלוטן!
ויום למחרת שעשה קניות לסיום הוציא מהשקית עוגת הבית של אסם צעד לכיוונו, ודחף לו מול העיניים! ואמר לו זה מה יש לאכול. (עוד פעם מדגישה, אחד החיידרים שכבר אי אפשר להתקבל אליהם מרוב שחשובים, כן?)
הילד הלך וסיפר לאמא שלו שכמעט התעלפה.
זה הגיע עד לסבתא, אז הם החליטו ביחד להכין לו עוגה ענקית ללא גלוטן כמובן, ולהזמין פיצה ללא גלוטן ולחגוג לו בבית ולשמח אותו כמה שניתן. כמובן שהדברים נאמרו למנהל, האם דברים השתנו? לא בטוח...
אני ששמעתי את זה בשבת שכל המשפחה הייתה ביחד, לא הצלחתי להרדם כל הלילה, נשרטתי מזה.
ונכון שאנחנו במגזר עם כל כך הרבה פלוסים ומודים לה' יום יום שנולדנו למציאות שלהיות חרדים,
אבל עם כל הפלוסים זה לא סותר שתמיד אפשר להתקדם עוד, לכבוש עוד מטרות, ולהגדיל את המודעות בדברים האלו..
בשביל שהילד שלך @לבחור בטוב כבר יגיע למקום עם הרבה יותר מודעות מאשר המקרה המצער מאוד הזה.
מצטרף לכותבים כבר לפניי שהסיפור הזה נשמע הזוי לחלוטין.
אם הוא נכון אז מדובר ברב'ה פסיכופט ממש,
ואם הוא מפנק את התלמידים וכד', והוא גם פסיכופט...
משהו כאן ממש לא ברור.

מה שכן ברור לי לחוטין,
ואני כותב את זה כמחנך בפועל,
כל המורים שאני מכיר ללא יוצא מן הכלל,
כולם כולם,
כשיש בכיתה ילד עם צליאק הם מתחשבים בו.
יש שיעשו את כל הסיום לפי קונספט של ללא גלוטן,
ויש שיזמינו לילד במיוחד משהו ללא גלוטן.
ואני שוב כותב שזה כולם כולם.

כל רב'ה אצלנו שיש לו בכיתה ילד צליאק, יש לו בארון ממתקים מיוחדים לילד הזה שאם מחלקים וופל מיד מחליפים לו את זה בחמצוץ,
ואם מחלקים ביסלי מיד מחליפים לו לפופסים,
וכן הלאה.

קשה מאד היה לי לקרוא את הסיפור המוזר הזה ולחשוב שאולי יהיה פה מישהו שיאמין שבאמת רב'ס ככה מתנהגים.
 
מצטרף לכותבים כבר לפניי שהסיפור הזה נשמע הזוי לחלוטין.
אם הוא נכון אז מדובר ברב'ה פסיכופט ממש,
ואם הוא מפנק את התלמידים וכד', והוא גם פסיכופט...
משהו כאן ממש לא ברור.

מה שכן ברור לי לחוטין,
ואני כותב את זה כמחנך בפועל,
כל המורים שאני מכיר ללא יוצא מן הכלל,
כולם כולם,
כשיש בכיתה ילד עם צליאק הם מתחשבים בו.
יש שיעשו את כל הסיום לפי קונספט של ללא גלוטן,
ויש שיזמינו לילד במיוחד משהו ללא גלוטן.
ואני שוב כותב שזה כולם כולם.

כל רב'ה אצלנו שיש לו בכיתה ילד צליאק, יש לו בארון ממתקים מיוחדים לילד הזה שאם מחלקים וופל מיד מחליפים לו את זה בחמצוץ,
ואם מחלקים ביסלי מיד מחליפים לו לפופסים,
וכן הלאה.

קשה מאד היה לי לקרוא את הסיפור המוזר הזה ולחשוב שאולי יהיה פה מישהו שיאמין שבאמת רב'ס ככה מתנהגים.
כמו שכתבתי למעלה.
לא רציתי לפרט אבל אני מפרטת כדי שמספיק שהורה אחד יצליח להציל את הילד שלו מרבה פסיכופט ויהיה זה שכרי ויתן לבן שלי זכויות בשמים כדי שישתקם יותר מהר.

היה לנו סיפור עם רבה פסיכופט. אף אחד לא יודע עד שדברים מתפוצצים. בתור רבה נורמלי אתם לא מסוגלים לחשוב על מציאות כזו.

ודובר ברבה מפנק ברמות על.
טשונט בכל יום חמישי אחה"צ- כמין ליל שישי.
סיומים מפוצצים עם פיצות או לחילופין ארוחות צהרים ברמת גני ארועים עם כמה מנות כולל בשרי או על האש וכו'.

הסיפורים הקטנים שהיו התחילו לדוג' בילד (לא הבן שלי) שלא הביא חתימת הורים על מבחן ואמר ש'אמא שלו הייתה עסוקה' מאז כל שבוע- בכל מבחן או כל חתימה שהיה צריך להביא הרבה אמר לו 'x תדאג שאמא שלך לא תהיה עסוקה'.
הייתי מאושפזת והבן שלי נסע לסבתא לכמה ימים. בימים האלו היה טיול- שהודיעו עליו יומיים קודם, כך שהוא כבר היה בעיר אחרת ולכן הוא לא הגיע. מאז על כל יציאה הכי קטנה (אפילו לגינה ליד החיידר) הרבה אמר לבן שלי 'נו, תסע מהר לסבתא שלך כדי שלא תבוא איתנו'.
היה לנו ארוע משפחתי שהילד החסיר יומיים. כשהוא חזר לחיידר הוא הגיע באיחור כשהוא נכנס לכיתה הרבה אומר לו מול כולם 'הרסו לך את החפצים אבל תתנהג בבגרות ואל תגיב'- ילד בן 11. שהשחיתו לו הכל!!! כל המחברות, הספרים, מכשירי הכתיבה, שעון שהיה לו על השולחן. והוא זה שצריך לא להגיב...
ועוד כל מיני אפיזודות קטנות שכאלו.
פניתי להנהלה וכמו שכתבתי בהודעות קודמות הם אמרו ש'יודעים שיש בעיות אבל לא יכולים לפטר באמצע שנה והם שמים עין והם עם יד על הדופק'.
ואז הגיע הסיפור הגדול- היה טיול שנתי. הייתי בעבודה. ב 11 בבוקר אני מקבלת טלפון מהמס' של הרבה. עניתי. ואני שומעת מין יללות מוזרות כאלו ופתאום בכי היסטרי של הבן שלי. נבהלתי ומתוך הדברים אני שומעת שהוא אומר שהרבה הוריד אותו מהאוטובוס כי הוא שר איזה שיר שלא היה מקובל על הרבה. (ולמי ששואל- השיר היה אדמה ושמים. לא רצוי אבל לא נורא..) פתאום אני שומעת איזה קול מוזר מדבר איתו ואני שואלת אותו מי זה? הוא אומר לי לא יודע איזה אדם מוזר שיושב בתחנה. ואיפה הרבה? האוטובוס? החברים? הוא אומר לי האוטובוס חונה פה קצת יותר רחוק. ואיפה אתם? -איזה צומת בדרך למירון...
אמרתי לו שיעלה מיד לאוטובוס. התקשרנו להנהלה המנהל הזדעזע וכמובן אמר שזה צריך בירור כי לא נשמע לו הגיוני וכו' ואמר שהוא בדרך להפתיע אותם באחד המסלולים. בעלי אמר לו שהילד חוזר הביתה רק איתו.
תכלס אכן איש צוות נוסף שהגיע עם המנהל נשאר לחזור באוטובוס בשביל הבן שלי.
בבירור מול הרבה אח"כ הוא אמר לנו ש'הוא רק רצה להפחיד את הילד ולכן אמר לנהג אחרי שהוא הוריד את הילד לסוע קצת ולעצור. זה לא היה מסוכן. הייתי איתו בקשר עין ועוד קראתי לו לקחת פלאפון להתקשר אליכם....'
כמו שכתבתי- בהוראת רב הוא נשאר בבית עד סוף השנה ואכן הרבה סיים את עבודתו בחיידר.
כמו שכתבי באחת ההודעות- התפרצה לבן שלי מאז מחלת הפסוריאזיס- ברמה שתוך חודשיים הגענו לטיפולי פוטו' ואפילו לטיפול ביולוגי בהמשך. כל רופא זוטר יגיד שזה מתפרץ על רקע סטרס...
היום הוא כבר בישיבה ועדיין יש הרבה מה לעבוד איתו כדי שיקבל אמון באנשי צוות וכו'

אף פעם לא יכולים לדעת על אדם עם הפרעה נפשית עד שזה לא מתפרץ אבל אפשר לראות סימנים מקדימים. אם יש לכם ספק אם הילד עובר התעללות רגשית הכי קטנה תעצרו את זה לפני שיהיה מאוחר.

כשאני כותבת עכשיו את הדברים אני פשוט יושבת ובוכה. אני קולטת כמה אני עדיין בטראומה למרות שעברו מאז 3 שנים...

ואם יש מישהו שיש לו פקפוק בסיפור- אפשר לשלוח לי הודעה פרטית ואני מוכנה אפילו להחשף...
ולכל מי שאמר שזו שהעלתה את הסיפור הקודם היא הדודה ולא האמא- אני האמא. והסיפור הזה מכלי ראשון!
 
פשוט קשה להכיל את הסיפורים המזעזעים האלה.
לא אמיתי שאנשים כאלה מסתובבים בינינו.
מאחלת לכם רק טוב! שיעבור לו מהר גם הקושי הפיזי וגם הרגשי!
 
כמו שכתבתי למעלה.
לא רציתי לפרט אבל אני מפרטת כדי שמספיק שהורה אחד יצליח להציל את הילד שלו מרבה פסיכופט ויהיה זה שכרי ויתן לבן שלי זכויות בשמים כדי שישתקם יותר מהר.

היה לנו סיפור עם רבה פסיכופט. אף אחד לא יודע עד שדברים מתפוצצים. בתור רבה נורמלי אתם לא מסוגלים לחשוב על מציאות כזו.

ודובר ברבה מפנק ברמות על.
טשונט בכל יום חמישי אחה"צ- כמין ליל שישי.
סיומים מפוצצים עם פיצות או לחילופין ארוחות צהרים ברמת גני ארועים עם כמה מנות כולל בשרי או על האש וכו'.

הסיפורים הקטנים שהיו התחילו לדוג' בילד (לא הבן שלי) שלא הביא חתימת הורים על מבחן ואמר ש'אמא שלו הייתה עסוקה' מאז כל שבוע- בכל מבחן או כל חתימה שהיה צריך להביא הרבה אמר לו 'x תדאג שאמא שלך לא תהיה עסוקה'.
הייתי מאושפזת והבן שלי נסע לסבתא לכמה ימים. בימים האלו היה טיול- שהודיעו עליו יומיים קודם, כך שהוא כבר היה בעיר אחרת ולכן הוא לא הגיע. מאז על כל יציאה הכי קטנה (אפילו לגינה ליד החיידר) הרבה אמר לבן שלי 'נו, תסע מהר לסבתא שלך כדי שלא תבוא איתנו'.
היה לנו ארוע משפחתי שהילד החסיר יומיים. כשהוא חזר לחיידר הוא הגיע באיחור כשהוא נכנס לכיתה הרבה אומר לו מול כולם 'הרסו לך את החפצים אבל תתנהג בבגרות ואל תגיב'- ילד בן 11. שהשחיתו לו הכל!!! כל המחברות, הספרים, מכשירי הכתיבה, שעון שהיה לו על השולחן. והוא זה שצריך לא להגיב...
ועוד כל מיני אפיזודות קטנות שכאלו.
פניתי להנהלה וכמו שכתבתי בהודעות קודמות הם אמרו ש'יודעים שיש בעיות אבל לא יכולים לפטר באמצע שנה והם שמים עין והם עם יד על הדופק'.
ואז הגיע הסיפור הגדול- היה טיול שנתי. הייתי בעבודה. ב 11 בבוקר אני מקבלת טלפון מהמס' של הרבה. עניתי. ואני שומעת מין יללות מוזרות כאלו ופתאום בכי היסטרי של הבן שלי. נבהלתי ומתוך הדברים אני שומעת שהוא אומר שהרבה הוריד אותו מהאוטובוס כי הוא שר איזה שיר שלא היה מקובל על הרבה. (ולמי ששואל- השיר היה אדמה ושמים. לא רצוי אבל לא נורא..) פתאום אני שומעת איזה קול מוזר מדבר איתו ואני שואלת אותו מי זה? הוא אומר לי לא יודע איזה אדם מוזר שיושב בתחנה. ואיפה הרבה? האוטובוס? החברים? הוא אומר לי האוטובוס חונה פה קצת יותר רחוק. ואיפה אתם? -איזה צומת בדרך למירון...
אמרתי לו שיעלה מיד לאוטובוס. התקשרנו להנהלה המנהל הזדעזע וכמובן אמר שזה צריך בירור כי לא נשמע לו הגיוני וכו' ואמר שהוא בדרך להפתיע אותם באחד המסלולים. בעלי אמר לו שהילד חוזר הביתה רק איתו.
תכלס אכן איש צוות נוסף שהגיע עם המנהל נשאר לחזור באוטובוס בשביל הבן שלי.
בבירור מול הרבה אח"כ הוא אמר לנו ש'הוא רק רצה להפחיד את הילד ולכן אמר לנהג אחרי שהוא הוריד את הילד לסוע קצת ולעצור. זה לא היה מסוכן. הייתי איתו בקשר עין ועוד קראתי לו לקחת פלאפון להתקשר אליכם....'
כמו שכתבתי- בהוראת רב הוא נשאר בבית עד סוף השנה ואכן הרבה סיים את עבודתו בחיידר.
כמו שכתבי באחת ההודעות- התפרצה לבן שלי מאז מחלת הפסוריאזיס- ברמה שתוך חודשיים הגענו לטיפולי פוטו' ואפילו לטיפול ביולוגי בהמשך. כל רופא זוטר יגיד שזה מתפרץ על רקע סטרס...
היום הוא כבר בישיבה ועדיין יש הרבה מה לעבוד איתו כדי שיקבל אמון באנשי צוות וכו'

אף פעם לא יכולים לדעת על אדם עם הפרעה נפשית עד שזה לא מתפרץ אבל אפשר לראות סימנים מקדימים. אם יש לכם ספק אם הילד עובר התעללות רגשית הכי קטנה תעצרו את זה לפני שיהיה מאוחר.

כשאני כותבת עכשיו את הדברים אני פשוט יושבת ובוכה. אני קולטת כמה אני עדיין בטראומה למרות שעברו מאז 3 שנים...

ואם יש מישהו שיש לו פקפוק בסיפור- אפשר לשלוח לי הודעה פרטית ואני מוכנה אפילו להחשף...
ולכל מי שאמר שזו שהעלתה את הסיפור הקודם היא הדודה ולא האמא- אני האמא. והסיפור הזה מכלי ראשון!
אני לא מבינה
לחיידר אין פיקוח?
רבה שמתעלל ונשאר להמשיך את השנה?
ובמקרה של הטיול- למה לא הזמנתם משטרה באותו רגע? הילד היה אמור להיות בהשגחת הת"ת ובעצם הורידו אותו לבד בצומת נידחת? אם היה קורה משהו עד שהייתם מגיעים? לפחות שיהיה מוגן עם שוטר
 
כמו שכתבתי למעלה.
לא רציתי לפרט אבל אני מפרטת כדי שמספיק שהורה אחד יצליח להציל את הילד שלו מרבה פסיכופט ויהיה זה שכרי ויתן לבן שלי זכויות בשמים כדי שישתקם יותר מהר.

היה לנו סיפור עם רבה פסיכופט. אף אחד לא יודע עד שדברים מתפוצצים. בתור רבה נורמלי אתם לא מסוגלים לחשוב על מציאות כזו.

ודובר ברבה מפנק ברמות על.
טשונט בכל יום חמישי אחה"צ- כמין ליל שישי.
סיומים מפוצצים עם פיצות או לחילופין ארוחות צהרים ברמת גני ארועים עם כמה מנות כולל בשרי או על האש וכו'.

הסיפורים הקטנים שהיו התחילו לדוג' בילד (לא הבן שלי) שלא הביא חתימת הורים על מבחן ואמר ש'אמא שלו הייתה עסוקה' מאז כל שבוע- בכל מבחן או כל חתימה שהיה צריך להביא הרבה אמר לו 'x תדאג שאמא שלך לא תהיה עסוקה'.
הייתי מאושפזת והבן שלי נסע לסבתא לכמה ימים. בימים האלו היה טיול- שהודיעו עליו יומיים קודם, כך שהוא כבר היה בעיר אחרת ולכן הוא לא הגיע. מאז על כל יציאה הכי קטנה (אפילו לגינה ליד החיידר) הרבה אמר לבן שלי 'נו, תסע מהר לסבתא שלך כדי שלא תבוא איתנו'.
היה לנו ארוע משפחתי שהילד החסיר יומיים. כשהוא חזר לחיידר הוא הגיע באיחור כשהוא נכנס לכיתה הרבה אומר לו מול כולם 'הרסו לך את החפצים אבל תתנהג בבגרות ואל תגיב'- ילד בן 11. שהשחיתו לו הכל!!! כל המחברות, הספרים, מכשירי הכתיבה, שעון שהיה לו על השולחן. והוא זה שצריך לא להגיב...
ועוד כל מיני אפיזודות קטנות שכאלו.
פניתי להנהלה וכמו שכתבתי בהודעות קודמות הם אמרו ש'יודעים שיש בעיות אבל לא יכולים לפטר באמצע שנה והם שמים עין והם עם יד על הדופק'.
ואז הגיע הסיפור הגדול- היה טיול שנתי. הייתי בעבודה. ב 11 בבוקר אני מקבלת טלפון מהמס' של הרבה. עניתי. ואני שומעת מין יללות מוזרות כאלו ופתאום בכי היסטרי של הבן שלי. נבהלתי ומתוך הדברים אני שומעת שהוא אומר שהרבה הוריד אותו מהאוטובוס כי הוא שר איזה שיר שלא היה מקובל על הרבה. (ולמי ששואל- השיר היה אדמה ושמים. לא רצוי אבל לא נורא..) פתאום אני שומעת איזה קול מוזר מדבר איתו ואני שואלת אותו מי זה? הוא אומר לי לא יודע איזה אדם מוזר שיושב בתחנה. ואיפה הרבה? האוטובוס? החברים? הוא אומר לי האוטובוס חונה פה קצת יותר רחוק. ואיפה אתם? -איזה צומת בדרך למירון...
אמרתי לו שיעלה מיד לאוטובוס. התקשרנו להנהלה המנהל הזדעזע וכמובן אמר שזה צריך בירור כי לא נשמע לו הגיוני וכו' ואמר שהוא בדרך להפתיע אותם באחד המסלולים. בעלי אמר לו שהילד חוזר הביתה רק איתו.
תכלס אכן איש צוות נוסף שהגיע עם המנהל נשאר לחזור באוטובוס בשביל הבן שלי.
בבירור מול הרבה אח"כ הוא אמר לנו ש'הוא רק רצה להפחיד את הילד ולכן אמר לנהג אחרי שהוא הוריד את הילד לסוע קצת ולעצור. זה לא היה מסוכן. הייתי איתו בקשר עין ועוד קראתי לו לקחת פלאפון להתקשר אליכם....'
כמו שכתבתי- בהוראת רב הוא נשאר בבית עד סוף השנה ואכן הרבה סיים את עבודתו בחיידר.
כמו שכתבי באחת ההודעות- התפרצה לבן שלי מאז מחלת הפסוריאזיס- ברמה שתוך חודשיים הגענו לטיפולי פוטו' ואפילו לטיפול ביולוגי בהמשך. כל רופא זוטר יגיד שזה מתפרץ על רקע סטרס...
היום הוא כבר בישיבה ועדיין יש הרבה מה לעבוד איתו כדי שיקבל אמון באנשי צוות וכו'

אף פעם לא יכולים לדעת על אדם עם הפרעה נפשית עד שזה לא מתפרץ אבל אפשר לראות סימנים מקדימים. אם יש לכם ספק אם הילד עובר התעללות רגשית הכי קטנה תעצרו את זה לפני שיהיה מאוחר.

כשאני כותבת עכשיו את הדברים אני פשוט יושבת ובוכה. אני קולטת כמה אני עדיין בטראומה למרות שעברו מאז 3 שנים...

ואם יש מישהו שיש לו פקפוק בסיפור- אפשר לשלוח לי הודעה פרטית ואני מוכנה אפילו להחשף...
ולכל מי שאמר שזו שהעלתה את הסיפור הקודם היא הדודה ולא האמא- אני האמא. והסיפור הזה מכלי ראשון!
הסיפורים האלו כואבים מאד !! :(:(:(:cry:
שהקב"ה ירפא את כאבכם !
הסיפורים האלו מלמדים על הפרט ולא על הכלל.
כלל המלמדים הם לא בכיוון בכלל !
זה אדם חולה נפש והפלא הוא, איך השאירו אותו שנה שלימה !
זה דברים שלא מציאותיים בהגיון, ולכן כתבתי שזה סיפור לא הגיוני ולא בטוח שזה קרה. ולא שאני לא מאמין לכם.
אבל בגלל שסיפורים כאלו ובצורה הזו לא מצויים ולא נפוצים כמעט בכלל, לכן כששומעים כזה סיפור אז קשה להאמין לזה.
אני מכיר מלמד אחד ותיק ביותר - שנים רבות שהוא מלמד בכל מיני מקומות
ונכנס ללמד בתלמוד תורה אחה"צ חודש או חודשים אחרי שהוא נכנס כבר הוציאו אותו באמצע השנה !
על דברים הרבה הרבה פחות חמורים מזה ! זה פלא שעוד החזיקו יום אחד !
אם הייתי מנהל, הייתי מעיף אותו יום אחד אחרי !

משתתף בכאבכם באמת
 
אח שלי גם עבר התעללות באחד החיידרים החשובים בבני ברק
והמפקח אמר "אין לי שליטה על הרבה הזה"
לאח שלי היה לו סיבה שהיה חייב לאחר באופן קבוע ללימודים אחה"צ
והרבה לא היה נותן לו להכנס לכיתה שנה שלימה.
והיה פעמים שהגיע לפני הרבה ועדיין מיד שנכנס הוציא אותו
(כי הוא איחר)
ואח אחר גם עבר התעללות שלא כאן המקום לפרט.
אח שלי הצעיר שובץ אצל הרבה הזה. מיד ההורים שלי העבירו חיידר...
 
הסיפורים האלו כואבים מאד !! :(:(:(:cry:
שהקב"ה ירפא את כאבכם !
הסיפורים האלו מלמדים על הפרט ולא על הכלל.
כלל המלמדים הם לא בכיוון בכלל !
זה אדם חולה נפש והפלא הוא, איך השאירו אותו שנה שלימה !
זה דברים שלא מציאותיים בהגיון, ולכן כתבתי שזה סיפור לא הגיוני ולא בטוח שזה קרה. ולא שאני לא מאמין לכם.
אבל בגלל שסיפורים כאלו ובצורה הזו לא מצויים ולא נפוצים כמעט בכלל, לכן כששומעים כזה סיפור אז קשה להאמין לזה.
אני מכיר מלמד אחד ותיק ביותר - שנים רבות שהוא מלמד בכל מיני מקומות
ונכנס ללמד בתלמוד תורה אחה"צ חודש או חודשים אחרי שהוא נכנס כבר הוציאו אותו באמצע השנה !
על דברים הרבה הרבה פחות חמורים מזה ! זה פלא שעוד החזיקו יום אחד !
אם הייתי מנהל, הייתי מעיף אותו יום אחד אחרי !

משתתף בכאבכם באמת
ברור שזה לא מלמד על הכלל. וגם אני הייתי במחשבה שדברים כאלו לא יכולים לקרות עד שקרו..
העניין שאחת ל.. אולי לאלפים זה קורה. אם תעכבו אחרי ההודעות שלי בשבוע האחרון העליתי את העניין בנקודות מלמעלה אבל כשראיתי עוד אחד ועוד אחד ועוד אחת שמפקפקים בסיפור ש @לכאורה. העלתה החלטתי למרות הכאב לפתוח את הפצע (ומהבוקר אני כ"כ נסערת שאני מבינה עד כמה הפצע עדיין פתוח) ולכתוב את זה כי זה דברים שיכולים להיות גם אם הם אחת ל...
אם זה היו מקרים של בכל יום או בכל חודש העיניים של כולם היו פקוחות. ברגע שזה כ"כ נדיר אז אין תשומת לב לאיתותים קטנים. וזו היתה המטרה שלי לגרום לאנשים לפתוח את העיניים ולא לוותר אם יש משהו שנראה לא תקין.

אני לא חושבת שכל סיפור הכי קטן מראה על הפרעת אישיות וצריך להדליק נורות אדומות. אבל כשיש מקבץ סיפורים- כמו שהיה אצלינו עד הסיפור הנוראי הגדול, חייבים לשים לב.
כאמא לקבוצת בנים בלע"ר שעברה (וחלקה עדיין) בחיידר נתקלתי בהרבה רבה'ס בחיידר מדהימים, מיוחדים, אנושיים ואלופים שלחלקם גם היו טעויות. כולם בנ"א. גם אני טועה לפעמים. אבל יש טעויות חד פעמיות ויש סיטואציות שחוזרות על עצמן. והמקום שלנו בתור הורים זה לפקוח עיניים ולראות מתי טעויות קטנות מצטברות ומתחילות לחעבור את הגבול.
 
אני לא מבינה
לחיידר אין פיקוח?
רבה שמתעלל ונשאר להמשיך את השנה?
ובמקרה של הטיול- למה לא הזמנתם משטרה באותו רגע? הילד היה אמור להיות בהשגחת הת"ת ובעצם הורידו אותו לבד בצומת נידחת? אם היה קורה משהו עד שהייתם מגיעים? לפחות שיהיה מוגן עם שוטר
כשנמצאים בתוך סיטואציה הראש לא עובד. כשהילד התקשר אלי מיד אמרתי לו תגיד לרבה שאמא אמרה לך לעלות מיד לאוטובוס (האמת שזה גם כי חששתי שאחרי שהוא ידבר איתי שהם יסעו). מאותו רגע הרבה לא ענה לנו לטלפון ולקח לנו זמן לתפוס את המנהל וכשהצלחנו הם היו במקום בלי קליטה- כנראה באחד המסלולים אז גם המנהל לא הצליח לתפוס אותם ואני הייתי שעתיים בחוסר וודאות אם הילד אכן עלה לאוטובוס.
חוץ מזה שלא היה לי מושג איפה זה 'צומת בדרך למירון' יש כ"כ הרבה צמתים. הילד לא ידע להגיד איפה הם נמצאים.
הורידו אותו ואח"כ העלו אותו אבל אחרי שהם נסעו קצת כדי להפחיד אותו- כדברי הרבה...
לגבי המשך השנה- הצבנו אולטימטום שהילד חוזר לחיידר רק אחרי שיהיה רבה אחר וזה לא קרה מר"ח תמוז ועד תשעה באב..
ואני כמו אמא תמימה (ואולי קצת פחדנית) לא רציתי לערב עוד הורים
 
אח שלי גם עבר התעללות באחד החיידרים החשובים בבני ברק
והמפקח אמר "אין לי שליטה על הרבה הזה"
לאח שלי היה לו סיבה שהיה חייב לאחר באופן קבוע ללימודים אחה"צ
והרבה לא היה נותן לו להכנס לכיתה שנה שלימה.
והיה פעמים שהגיע לפני הרבה ועדיין מיד שנכנס הוציא אותו
(כי הוא איחר)
ואח אחר גם עבר התעללות שלא כאן המקום לפרט.
אח שלי הצעיר שובץ אצל הרבה הזה. מיד ההורים שלי העבירו חיידר...
אני הוסיף שהרבה בסוף שנה התנצל שלא ידע את הסיבה.
(למרות שאמא שלי שלחה פתק עם הסיבה מפורטת).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?
לוקחים ילדים לשיט בננות - הכינו אותם מראש! אפשר ליפול למים ולשהות במים כמה דקות רצופות.
לאחר סיפור משפחתי, על קבוצה משפחתית שהלכה לשיט בננות.
ולא הכינו אותם שאפשר ליפול.
הכי הרבה הכינו אותם שמי שרוצה יכול ליפול למים. ומי שלא, יחזיק חזק וישאר על הבננה.

אבל מעשה שהיה כך היה, לאחר שהתמקמו על הבננה באמצע המקום, והתחילו בשיט האמיתי והכייף, לפתע פתאום הבננה התהפכה על עצמה.
וכל מי שהיה עליה התהפך למים, ואם רצה לנשום, היה חייב לצאת ממתחת לבננה.
ואז כולם כולל כולם היו בתוך המים - כמובן כמובן עם אפודות הצלה וכו' ואין סכנת טביעה.
אבל זה כבר לא נעים לעמוד במים באמצע שום מקום.
אבל אז קרתה תקלה נוספת, המנוע של הסירה כבתה.
ואז מפעיל הסירה לא יכל להסתובב ולאסוף אותם.
אז הו קרא למובגרים בואו תשחו אלי ותעלו...
ורוב הקבוצה לא ידעה לשחות.
והמבוגרים אומרים לו, קודם תלך לאסוף את הילדים.. והוא (מפעיל הסירה) אומר אל תגידו לי מה ואיך לעשות.
והילדים בהיסטרייה, בוכים ומפוחדים.
ובנתיים סירה נוספת של אותה חברה שתפקידה לפקח וצופה במתרחש לא נוקטת אצבע, ורק לאחר 10 דקות שחלק מהילדים החלו להיסחף עם הרוח, אז הם הרימו אותם לסירה שלהם.
לאחר 10 דקות הוציאו את כולם מהמים.

מסקנא , לא קרה כלום בגוף, אבל להבא, יש להכין כל אחד ואחד בנפרד ופרטני, בזמן שהוא מרוכז ואין לו אלפי אנשים מול העיניים, ועוד דברים שמסיחים את דעתו, לעשות את זה אחד על אחד בבית או בכל מקום אחר, ולומר לו שים לב, אנחנו יוצאים לשיט בננות, ייתכן שנופלים למים, זה לא מסוכן. ולא קורה כלום. אין כרישים...
סך הכל דג ידגדג אותך באצבעות וינקה לך את הפטריות

ואם הוא לא ירצה בגלל זה, אז מה עדיף???
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה
אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה