בקשה בדיחות של חוצניקים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #8
באמת??
אני חוצניקית ואנחנו מספרים אותו סיפורים.
קשה לי להאמין שמישהו יעלב.
אני דן ביני לעצמי אם היה אשכול בפרוג של אמריקה (יש???...) על ה"חכמות" של הישראלים, והטעויות המגוחכות שלהם באנגלית, אני בספק גדול אם זה היה פוגע בי ולא הגעתי לכלל הכרעה, ומספק מחמירים בבין אדם לחבירו
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
באמת??
אני חוצניקית ואנחנו מספרים אותו סיפורים.
קשה לי להאמין שמישהו יעלב.

אני דן ביני לעצמי אם היה אשכול בפרוג של אמריקה (יש???...) על ה"חכמות" של הישראלים, והטעויות המגוחכות שלהם באנגלית, אני בספק גדול אם זה היה פוגע בי ולא הגעתי לכלל הכרעה, ומספק מחמירים בבין אדם לחבירו
מתכבד בקלון חבירו הוא מידה רעה ומגונה,
ואין לזה קשר האם השני נפגע,
לשון הרמב"ם הוא 'אפילו אומר בלבו' וחבירו אף פעם לא ידע מזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מתכבד בקלון חבירו הוא מידה רעה ומגונה,
ואין לזה קשר האם השני נפגע,
לשון הרמב"ם הוא 'אפילו אומר בלבו' וחבירו אף פעם לא ידע מזה.
השאלה עם הטעויות החביבות הללו הם בגדר קלון או שהם טעות בעלמא וקי"ל טעות לעולם חוזרת....
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אבא של בעלי- חוצניק.
היה עם עדשות בעניים. היתה תאונה וכשהגיע האמבולנס רצה לומר להם שיש לו עדשות בעניים
התבלבל בין משקפיים למכנסיים.
ואמר יש לי מכנס קטן בעין.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אז למה לדעתכם אפשר לרשום חוכמות של ילדים?
טעויות שלהם וכו'
לפי מה שרשום למעלה זה בדיוק אותו הדבר- "מתכבד בקלון חברו..."
אין הבדל בהלכה לגבי ילד קטן או מבוגר לעניין זה.
זה פשוט שאצל ילד מתגאים בחוכמות שלהם,
משא"כ אצל מבוגר זה זלזול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
צריך להחליף את שם האשכול
ל'מתכבד בקלון חבירו'
זה פשוט שאצל ילד מתגאים בחוכמות שלהם,
משא"כ אצל מבוגר זה זלזול.
לא חושבת שמישהו פה מתכוון לזלזל. אצלינו במשפחה נהנים מזה מאוד, כולל מי שטעה, ואבא שלי בכלל לא גומר לספר על כל הטעויות שלו לכל חתן/כלה חדשים במשפחה. אתה חוצניק? כי אצל הרבה מאוד אמריקאיים שאני מכירה זה חלק מההוואי.

ותרומתי לאשכול:
יש ספר don't ask for a hot dog על כל הדברים האלה, ממש מוצלח!
וואי, יש לי מלא...
- שכנה שלי - רוצה עוגיות עם ריבית (ריבה)
- סבתא שלי כשהייתה קונה פלאפל הייתה תמיד מבקשת X בולים (כדורים)
אבא שלי:
- מרצה לסטודנטים על הקציצות במשק (קיצוצים)
- שואל אותי אם אני משוזיפת (שזופה) [אה, לא אומרים ככה? אז שזיף?]
- מחמיא ביומולדת שארגנו לאמא שלי - תודה לכל הבנות והכלתות על העבודה הקשה
- נכנס ביום הראשון שלו כמרצה בארץ, והמשפט הראשון בכיתה: "לילה טוב לכולם" - לא הכיר את המושג ערב.
- נותן הזמנות לחתונה לצוות, והוא תמיד מספר איך היה גאה בעצמו שהצליח להבין שאם לגבר כותבים לדוג' משה ורעייתו, אז לאישה כותבים "אפרת ורעייתה"! (זה היה פעם, כשהיה סיכוי גבוה יותר שזו אכן טעות...)
אבא שלי הוא בית יוצר לסיפורים כאלה, אבל את רובם צריך להמחיז ולא לכתוב... אם אזכר אעלה עוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
סיפור הפוך אמיתי שלי.
אני אחרי 12 שנות לימוד, כולל חוץ באנגלית- אבל לקרוא אני לא יודעת. פשוט לא נקלט לי בראש. בשיעורי אנגלית הייתי יושבת ומתרגמת מילה מילה בתרגומון.
פעם אחת במבחן ניסיתי להיות גדולה, ולא היה לי כוח לתרגם מילה מילה. החלטתי לדוג מילים שאני מזהה ולפי זה לענות.
זה היה בקטע הבנת הנקרא, אחת השיטות לעבור חוץ בלי לדעת מילה באנגלית (היום המצב יותר טוב. גם בקריאה, אבל בעיקר בהבנה) זה לתרגם את השאלות ולענות לפי ידע ולא לפי הקטע. בעיקר בקטע שבו עונים בעברית. (יש עוד טריקים, הם עובדים, אבל נראה לי שזה כבר לא רלוונטי כי החליפו את השיטה של המבחנים. האמת? אם השיטה החדשה יעילה יותר- זה טוב. כי כשהייתי בסמינר בהקבצות הנמוכות לא לימדו אנגלית, לימדו איך עוברים חוץ באנגלית. היו שם גם שיטות קצת פחות כשרות שלא נפרטן.) אקיצער זה היה קטע על מה החיוך עושה לגוף.
ואני קראתי BABY במקום BODY. ועכשיו לכו תמציאו 5 סיבות מה עושה החיוך לתינוק! רק כשזה הגיע לשאלה לא הגיונית קלטתי את הטעות שלי. מאז לא הייתי אמיצה ותרגמתי מילה מילה בתרגומון. (לא את כל המבחן, קטעים נבחרים)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

מעשה בזוג פלוס אחד, שבסך הכול רצו להגיע מפתח תקווה לבני ברק בצהרי היום הכי רותח מאז תחילת המדידות...

הזוג הזה ראה ממש לידו תחנה של רכבת קלה, וכל מה שהיו צריכים לעשות זה - לעבור את הכביש ולהמתין.

תוך 2 דקות הגיעה רכבת, הם עלו - והיא המשיכה בנסיעה.

הזוג חיפש מכשיר תיקוף לרב קו - אבל לא מצאו.

"אה", דיברה לו האשה, "צריך לתקף לפני העלייה לרכבת!"

"לא נורא", הרגיע הבעל, "כשנעלה בתחנת אהרונוביץ' - נשלם".

הנסיעה המשיכה בנעימים, והם ירדו בתחנה היעודה, מעפילים במעלית עד לקומת האמצע.

אופס. אין דרך לצאת מהמתחם. וגם אין מקום לתקף רב קו.

"בוא ניגש לאחראי", אמרה אחת מהשניים.

הם ניגשו, סיפרו בקצרה מה קרה.

"אין בעיה, תנו את תעודת הזהות" אמר הפקח.

"מה הקשר תעוזת זהות?"

"זה קנס, 180 ש"ח", אמר ביבושת.

"אבל לא ידענו!" התחנן הזוג על נפשו. הם רצו להיות ג'נטלמנים ולעבור בלי שטיקים - למרות שזה בהחלט אפשרי, והנה, צרה כזו.

"אז מה, אי ידיעת העבירה לא פוטרת מעונש!" המשיך ההוא באותה יבושת.

הזוג הביט זה על זה נדהם. "אבל לא היה שם שום מחסום שיבהיר לנו שחייבים לשלם לפני העליה לרכבת!"

"אז מה", היתה התגובה.

עד כאן הסיפור.

מה היה בסוף, אתם שואלים?

ובכן, הבעל התנדב, חמק בשקט בחזרה לקומת הרכבת, חזר תחנה אחת, ירד, תיקף, וחזר...

זה היה רגע ישראלי טיפוסי.
בתקופה האחרונה נכנס המונח החדש "שורד" שורד שבי שורדי שואה,
עד לא מזמן הם היו ניצולי שואה ועכשיו הם שורדי שואה, ניצולי השבי אפי' לא זכו לזה הם הוגדרו מיד "שורדי שבי", לא ניצולי שבי ואפי' לא שאלו אותם איך הם מגדירים את עצמם...
השאלה שצריכה להישאל היא האם זה מקרה?
או שיש פה גורמים עוינים!! שמנסים לשנות אותנו ואת התודעה שלנו!!!
מה קרה שפתאום אחרי כל כך הרבה שנים התחילו להשתמש במונח החדש הזה וזה בולט בעיקר בניצולי השואה שאחרי 80 שנה שהם ניצולי שואה הם נהיו שורדי שואה.
והשינוי למי שעקב כמדומני מגיע מהתקשורת החילונית מצד מסוים, ואט אט חודר גם לתקשורת החרדית שהתלהבו מהמונח החדש, אך לא ירדו לעומק הטמון בו.
ומהו באמת?
נסביר: המילה ניצול היא משורש 'נצל' והמילה שורד משורש 'שרד'.

סוגשורש נ.צ.ל (להינצל / להציל)הערהשורש ש.ר.ד (לשרוד)הערה
בניין קל (פָּעַל)אין צורת קל רווחתשָׂרַדעבר
עבר – יחיד זכרנִצַּללהינצל (נפעל)שָׂרַדשרד
עבר – יחיד נקבהנִצְּלָהשָׂרְדָה
עבר – רביםנִצְּלוּשָׂרְדוּ
הווהנִצָּל / נִצֶּלֶתפועל סביל – מי שניצלשׂוֹרֵד / שׂוֹרֶדֶתפועל פעיל
עתידיִנָּצֵל / תִּנָּצֵליִשְׂרֹד / תִּשְׂרֹד
ציוויהִנָּצֵל! / הִנָּצְלִי!בניין נפעלשְׂרֹד! / שִׂרְדִי!
מקורלְהִנָּצֵללִשְׂרֹד
שם פעולה / בינונינִצָּלוּת (נדיר), הַצָּלָה (מהפעיל)לפי הקשרשְׂרִידוּתשם עצם מופשט
בניין הפעיל (גרימת פעולה)הִצִּילגרם למישהו להינצלאין שימוש
בינוני פעיל (המציל)מַצִּיל / מַצִּילָהמי שמושיע אחרים
שם עצם מתוארנִצּוֹל / נִצּוֹלָהאדם שניצלשׂוֹרֵד / שׂוֹרֶדֶתאדם ששׂרד

ההבדל פשוט ל'נצל' יש הטית הפעיל 'הציל' ל'שרד' את הטיית 'משריד'.
המסקנה פשוטה יש פה גורמים שרוצים שכשנדבר עליהם לא יהיה לנו בראש שום רמז והרגשה כלפי "מציל" כי רצונם להשכיח ולשנות בתת מודע שלנו, ובעיקר מרוב אחינו בני ישראל שבשדות, את הידיעה האמיתית והפשוטה שהוא יתברך לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים ובפרט מעיתות ומצבי סכנה שהיה פשוט לכל יהודי גם הרחוק ביותר, שרק ה' יתברך מציל אותו את זה הם רוצים לקעקע.
ואת זה עושים במסווה של תיקוני ודיקדוקי לשון מדומים.

🧠 1. הטיה סמנטית (Semantic Bias)


זו השפעה לא מודעת של המשמעות הגלומה במילה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות.
במקרה הזה — המילה “ניצול” נושאת בתוכה רמז סמנטי לכך שיש מציל, בעוד “שורד” משדר פעולה עצמאית.


💬 2. היקשרות סמנטית (Semantic Association)


המוח שלנו יוצר אסוציאציות אוטומטיות:

  • “ניצול” → “הצלה”, “מציל”, “חסד”.
  • “שורד” → “מאבק”, “התמודדות”, “כוח פנימי”.
    האסוציאציות האלה נוצרות בתת־מודע ומשפיעות על הרגש כלפי הדובר או הנושא.


🧩 3. מסגור לשוני (Framing Linguistic)


זה מונח מוכר במדעי התקשורת.
הוא מתאר איך בחירת מילה ממסגרת את הסיפור או הדמות.
המילה “ניצול” ממסגרת את האדם כמי שניצל על־ידי כוח חיצוני,
בעוד “שורד” ממסגרת אותו כבעל כוח פנימי.


🪞סיכום קצר:​


מונחהגדרהדוגמה בהקשר שלך
הטיה סמנטיתהשפעה תת־מודעת של משמעות מילה"ניצול" מעורר דמות מציל
היקשרות סמנטיתאסוציאציה רגשית בין מילים קרובות במשמעות"ניצול → הצלה"
מסגור לשוניבחירה במילה שמעצבת את נקודת המבט"שורד" ממסגר כחוזק עצמי

אם אתה רוצה להשתמש בזה בטקסט מחקרי או מאמר — הכי מדויק לומר:

“המונח ‘ניצול’ נושא הטיה סמנטית ומסגור לשוני המרמזים על קיומו של מציל, בניגוד ל‘שורד’ המדגיש עמידות עצמאית.”
היוצא מכל האמור שעלינו לעשות הכל להפסקת השימוש במונח המעוות הזה בלקסיקון שלנו.

נ.ב. לא שמעתי משהו שעורר על זה, אם כי אני לא כ"כ חשוף... כך שאם מישהו כבר דיבר על זה אשמח שתציינו. ואני קיימתי בנפשי במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. והנלע"ד כתבתי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה