מידע שימושי כי ממנו - ליבי קליין. זהירות - יהיו כאן ספויילרים!

  • הוסף לסימניות
  • #81
קראתי תספר בשבת,ואנסה להביע במילים את רגשותי,רק מי שקרא את הספר יבין ואשמח שיתן לי ביקורת על הביקורות,או הפוך...
הספר כמו תמיד מרגש ברמה אחרת,מותח,וגורם לך לבכות ולצחוק ביחד עם הדמויות,
נשבר לי הלב ביחד עם ישראל על פירוק השידוך,צחקתי על חוי ומוישי,(וביחד איתם), כעסתי ממש על שרה המזורה,ולא הבנתי מה הסיפור של אבריימי שהוא חזר לצבא בכל מחיר,
אבל לדעתי יש יותר מידי הבעה לרגש של דבורל'ה כלפי שייע,עד כדי שאת הקטעים האלה קראתי בכוח,בשביל לאחוז את ההמשך,זה היה קיטצ'י וחוזר על עצמו,
קצת לא אהבתי את הסוף הלא ברור שאבריימי באמצע פגישות,ישראל ודבורלה כמעט מתחתנים, חוי ומוישי מתחזקים ונראה שגם חוי בפגישות, ו....???,נשארנו עם מלא דברים לא סגורים היה חבל לי שככה נגמר סידרה.
מחכה בכליון עניים לספר הבא שממש חבל שהוא יהיה רק בפסח הבא ולא בחג הבא...
ליבי קליין,תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
קראתי תספר בשבת,ואנסה להביע במילים את רגשותי,רק מי שקרא את הספר יבין ואשמח שיתן לי ביקורת על הביקורות,או הפוך...
הספר כמו תמיד מרגש ברמה אחרת,מותח,וגורם לך לבכות ולצחוק ביחד עם הדמויות,
נשבר לי הלב ביחד עם ישראל על פירוק השידוך,צחקתי על חוי ומוישי,(וביחד איתם), כעסתי ממש על שרה המזורה,ולא הבנתי מה הסיפור של אבריימי שהוא חזר לצבא בכל מחיר,
אבל לדעתי יש יותר מידי הבעה לרגש של דבורל'ה כלפי שייע,עד כדי שאת הקטעים האלה קראתי בכוח,בשביל לאחוז את ההמשך,זה היה קיטצ'י וחוזר על עצמו,
קצת לא אהבתי את הסוף הלא ברור שאבריימי באמצע פגישות,ישראל ודבורלה כמעט מתחתנים, חוי ומוישי מתחזיקם ו....??? היה חבל לי שככה נגמר סידרה.
אולי תמחקי ותעשי ספוילר
כי לא קראתי ואני לא רוצה לדעת פרטים עדין
תודה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אולי תמחקי ותעשי ספוילר
כי לא קראתי ואני לא רוצה לדעת פרטים עדין
תודה רבה!
כתבתי מפורש בהתחלה-קראתי תספר בשבת,ואנסה להביע במילים את רגשותי,רק מי שקרא את הספר יבין ואשמח שיתן לי ביקורת על הביקורות,או הפוך...

אבל בכו''א עשיתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אגב, יואו כמה בכיתי בקטע של טויבי עם אחים שלה. בסוף השבעה, כשהם סידרו לאימא שלה משמורות וכ'. בעיניי הקטע הכי מרגש שהיה עד אז!
ולמרות שהיא אמורה להיות משוגעת, ורעה, והרסה לישראל את החיים...מצאתי את עצמי מתמלאת ברחמים עליה, אפילו בלי לרצות.
קראתי תספר בשבת,ואנסה להביע במילים את רגשותי,רק מי שקרא את הספר יבין ואשמח שיתן לי ביקורת על הביקורות,או הפוך...
הספר כמו תמיד מרגש ברמה אחרת,מותח,וגורם לך לבכות ולצחוק ביחד עם הדמויות,
נשבר לי הלב ביחד עם ישראל על פירוק השידוך,צחקתי על חוי ומוישי,(וביחד איתם), כעסתי ממש על שרה המזורה,ולא הבנתי מה הסיפור של אבריימי שהוא חזר לצבא בכל מחיר,
אבל לדעתי יש יותר מידי הבעה לרגש של דבורל'ה כלפי שייע,עד כדי שאת הקטעים האלה קראתי בכוח,בשביל לאחוז את ההמשך,זה היה קיטצ'י וחוזר על עצמו,
קצת לא אהבתי את הסוף הלא ברור שאבריימי באמצע פגישות,ישראל ודבורלה כמעט מתחתנים, חוי ומוישי מתחזקים ונראה שגם חוי בפגישות, ו....???,נשארנו עם מלא דברים לא סגורים היה חבל לי שככה נגמר סידרה.
מחכה בכליון עניים לספר הבא שממש חבל שהוא יהיה רק בפסח הבא ולא בחג הבא...
ליבי קליין,תודה!
לאאא נכון. אני באמצע הספר, ובטוחה שעוד רגע יש בשורות טובות:cry:
הם לא מתחתנים בסוף?
אוף. אוף. בניתי על זה כ"כ.
עם מוישי וחוי, וואי כמה צחקתי. התמימות שלהם באמת מצחיקה. והם באמת חמודים, לא עושים בכוונה או משו.
דווקא הקטעים על דבורה'לה, אולי חוזר על עצמו שוב ושוב והפך לצפוי, אבל בגדול זה הגיוני. אישה שחיכתה לבעלה 11 שנה בשיברון לב כזה-אם היא לא הייתה מתגעגעת ככה זה לא היה אמין.
ויואו, אני בהלם על אבריימי שנפגש. באמת? עם תום ההיא בסוף או שזה סתם היה דימיון שלי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
אגב, יואו כמה בכיתי בקטע של טויבי עם אחים שלה. בסוף השבעה, כשהם סידרו לאימא שלה משמורות וכ'. בעיניי הקטע הכי מרגש שהיה עד אז!
ולמרות שהיא אמורה להיות משוגעת, ורעה, והרסה לישראל את החיים...מצאתי את עצמי מתמלאת ברחמים עליה, אפילו בלי לרצות.

לאאא נכון. אני באמצע הספר, ובטוחה שעוד רגע יש בשורות טובות:cry:
הם לא מתחתנים בסוף?
אוף. אוף. בניתי על זה כ"כ.
עם מוישי וחוי, וואי כמה צחקתי. התמימות שלהם באמת מצחיקה. והם באמת חמודים, לא עושים בכוונה או משו.
דווקא הקטעים על דבורה'לה, אולי חוזר על עצמו שוב ושוב והפך לצפוי, אבל בגדול זה הגיוני. אישה שחיכתה לבעלה 11 שנה בשיברון לב כזה-אם היא לא הייתה מתגעגעת ככה זה לא היה אמין.
ויואו, אני בהלם על אבריימי שנפגש. באמת? עם תום ההיא בסוף או שזה סתם היה דימיון שלי?
הם מתחתנים....,אבל זה משפט אחרון בספר בערך ולא ברור כ''כ,סוג של שיר
לא ברור גם אם אבריימי נפגש
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
הם מתחתנים....,אבל זה משפט אחרון בספר בערך ולא ברור כ''כ,סוג של שיר
לא ברור גם אם אבריימי נפגש
אההה. הבנתי.
אויש, זה הכי מרגיז ככה. שרק בשורה האחרונה זה קורה. אבל אני מבינה אותה, היא רצתה להשאיר אותנו עם סקרנות לעוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
קראתי תספר בשבת,ואנסה להביע במילים את רגשותי,רק מי שקרא את הספר יבין ואשמח שיתן לי ביקורת על הביקורות,או הפוך...
הספר כמו תמיד מרגש ברמה אחרת,מותח,וגורם לך לבכות ולצחוק ביחד עם הדמויות,
נשבר לי הלב ביחד עם ישראל על פירוק השידוך,צחקתי על חוי ומוישי,(וביחד איתם), כעסתי ממש על שרה המזורה,ולא הבנתי מה הסיפור של אבריימי שהוא חזר לצבא בכל מחיר,
אבל לדעתי יש יותר מידי הבעה לרגש של דבורל'ה כלפי שייע,עד כדי שאת הקטעים האלה קראתי בכוח,בשביל לאחוז את ההמשך,זה היה קיטצ'י וחוזר על עצמו,
קצת לא אהבתי את הסוף הלא ברור שאבריימי באמצע פגישות,ישראל ודבורלה כמעט מתחתנים, חוי ומוישי מתחזקים ונראה שגם חוי בפגישות, ו....???,נשארנו עם מלא דברים לא סגורים היה חבל לי שככה נגמר סידרה.
מחכה בכליון עניים לספר הבא שממש חבל שהוא יהיה רק בפסח הבא ולא בחג הבא...
ליבי קליין,תודה!
אגב, יואו כמה בכיתי בקטע של טויבי עם אחים שלה. בסוף השבעה, כשהם סידרו לאימא שלה משמורות וכ'. בעיניי הקטע הכי מרגש שהיה עד אז!
ולמרות שהיא אמורה להיות משוגעת, ורעה, והרסה לישראל את החיים...מצאתי את עצמי מתמלאת ברחמים עליה, אפילו בלי לרצות.

לאאא נכון. אני באמצע הספר, ובטוחה שעוד רגע יש בשורות טובות:cry:
הם לא מתחתנים בסוף?
אוף. אוף. בניתי על זה כ"כ.
עם מוישי וחוי, וואי כמה צחקתי. התמימות שלהם באמת מצחיקה. והם באמת חמודים, לא עושים בכוונה או משו.
דווקא הקטעים על דבורה'לה, אולי חוזר על עצמו שוב ושוב והפך לצפוי, אבל בגדול זה הגיוני. אישה שחיכתה לבעלה 11 שנה בשיברון לב כזה-אם היא לא הייתה מתגעגעת ככה זה לא היה אמין.
ויואו, אני בהלם על אבריימי שנפגש. באמת? עם תום ההיא בסוף או שזה סתם היה דימיון שלי?
מלא ספרים ממנה זה נגמר ככה... וזה העניין שכל כך מכורים לזה....
יש לי שאלה זה אותו רמת עצבות כמו דומי נפשי ובכל עת או שזה יותר מאוזן??
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
מלא ספרים ממנה זה נגמר ככה... וזה העניין שכל כך מכורים לזה....
יש לי שאלה זה אותו רמת עצבות כמו דומי נפשי ובכל עת או שזה יותר מאוזן??
בעיניי הרבה פחות כאב.
(וזה באסה!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
תודה לעונים
למה באסה? אני קראתי דומי נפשי בשבת וישבתי ובכיתי.... עד שזרקתי את הספר מרוב עצב ותסכול...
כי אני אישית מאוד אוהבת אצלה את הרגש, וכיף לי להצליח לבכות בספרים שלה ;) .
אבל בשבת זה באמת בעיה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
איזה עוד סופר/ת יש בזאנר קרוב לזה?
משו טוב לחג?
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
איזה עוד סופר/ת יש בזאנר קרוב לזה?
משו טוב לחג?
תשאלי פה
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
כי אני אישית מאוד אוהבת אצלה את הרגש, וכיף לי להצליח לבכות בספרים שלה ;) .
אבל בשבת זה באמת בעיה...
בסופו של דבר זה באמת לפעמים כיף להצליח לבכות ולהזדהות....
אבל זה מצחיק שספר שקנים לחג כל כך עצוב.... זה יותר מתאים לתשעה באב...😉
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
בסופו של דבר זה באמת לפעמים כיף להצליח לבכות ולהזדהות....
אבל זה מצחיק שספר שקנים לחג כל כך עצוב.... זה יותר מתאים לתשעה באב...😉
ככה זה כשיוצאים להקרנה בפסח
וצועקים מפחד, במקום ושמחת בחגך....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה