מידע שימושי זה לא חמץ!

  • הוסף לסימניות
  • #25
  • הוסף לסימניות
  • #26
אפשר לבדוק באתר הזה על מאכלים מסויימים
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
יש הרבה טעויות בנושאים אלו ויש לעשות סדר בדברים.

נפתח בהקדמה קצרה.
מן התורה יש איסור להשחית אוכל הראוי לאכילה ('בל תשחית'), מדובר באיסור גמור שאין שום היתר לעבור עליו!

מה כן?
ישנו עוד איסור בתורה שאוסר על האדם להחזיק ברשותו חמץ השייך לו (למעט מכור או מופקר).

חכמים תקנו, שאין לאדם להחזיק בביתו 'חמץ בעין' (יוגדר בהמשך), אפילו אם הוא מכור או מופקר, מחשש שמא יבוא בטעות להשתמש בו בפסח, ועל כן יש לבערו לגמרי מן הבית (ע"י שריפה, השלכה לאסלה (לא מומלץ) השלכה לפח (הטמון, לא הביתי) ובכל דרך שהיא), ביעור חמץ זה אינו נכלל באיסור 'בל תשחית' מחמת שצויינו לבערו (כלומר, אם איננו מוכרים או מפקירים אותו, הרי שהוא שייך לנו, וחובה עלינו לשורפו ולבערו).

אם כן, נוכל לסכם בקצרה: רק דברים שחובה עלינו לבערם דווקא, ולא מספיק למוכרם או להפקירם, מותר וחובה לשרוף, דברים אחרים אסור לשרוף! בל תשחית!
אין שום חומרה - אלא להפך - בביעור ושריפת דברים שאין חיוב לבערם!!

'חמץ בעין' הגדרתו, חתיכת חמץ אמיתי בגודל כזית.
למעט, 'חשש חמץ', 'ספק חמץ', ו'פירורי חמץ'.
כל אלו, הינם דברים המותרים במכירה (בתנאי שמאוחסן בארון הידוע כ'מכור לגוי' אליו לא ניגשים במהלך החג), ואסורים בביעור! מותר לתרום אותם לעניים, או לאוכלם לפני סוף זמן אכילת חמץ - לא לשרוף! בל תשחית!
לאותם שאינם אוכלים קטניות, מקום הקטניות צריך להיות בארון מכור כנ"ל, וגם אותם אסור לשרוף! בל תשחית!

כל הדברים שאסור לשורפם משום בל תשחית, אין שום חומרה בשריפתם! אלא איסור מדאורייתא!! (יש אומרים מדרבנן). ותו לא!


דוגמאות ל'חשש חמץ' ו'ספק חמץ' וכו';
גרעיני גריסים, קוואקר, וכל דבר אשר אילו היה בא במגע עם מים היה נהפך לחמץ בעין, אך לא ידוע לנו על כזה מגע, וממילא זהו רק 'חשש וספק חמץ'.

כמובן שאין שום היתר להשתמש ולאכול את ה'ספק וחשש חמץ' במהלך חג הפסח, וכמובן שחובה למוכרו, משום שחמץ בפסח אסור אף אם מדובר רק בחשש וספק, מחמת היותו 'ספק דאורייתא לחומרא'. ואסור אפילו ב'משהו' (כלומר, אסור לאכול בפסח אפילו פירור חמץ קטנטן).
כמו"כ יש חובה למוכרו או לבטלו (להפקירו), מחשש איסור החזקת חמץ ברשותו.


לגבי מוצרים אשר יש ברכיביהם קמח או גלוטן חיטה וכיו"ב, אך הם עשויים כאבקה, אשר מים היו הורסים אותם (כגון אבקת מרק או קמח), גם זה רק 'חשש' חמץ ולא חמץ בעין, ויש למוכרו ולא לשורפו.
דברים המכילים רכיבי חמץ כגון חיטה או גלוטן חיטה (ניתן לבדוק באלרגנים) וכיו"ב, אם מסתבר שיש בהם מים (אפילו אם אינם מצוינים ברכיבים) יתכן וצריך ביעור דווקא, ויש לשאול על כל מוצר לחוד.

מוצרים שלא מופיע בהם רכיבי חמץ, אך ברשימת האלרגנים מופיע שיתכנו עקבות מזעריות של חמץ - אסורים בשימוש בפסח, ואסורים בביעור, ויש למוכרם.


עריכה:
ניתן לראות באתר שהביאה;
אפשר לבדוק באתר הזה על מאכלים מסויימים
את כל המלל שלי, בקצרה ובבירור יתר.

צילומסך לחסומים:

1743775489552.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
יש למישהו מושג על חמאת בוטנים של חברת B&D אם יש לזה דין קטניות שאפשר לשמור לאחרי פסח?
מנסיון!
תבדקו ברכיבים אם מכיל גלוטן, אם לא מכיל, או רק עלול להכיל גלוטן, אפשר לשמור לאחרי פסח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
קמחים וקוואקר- חמי שהוא רב. הוא אומר שבעצם קמח רגיל כשאין לך קמח למצה מותר להשתמש בו!
שאלה:

האם קמח הוא חמץ

תשובה:

שלום רב,

אם השאלה היא האם ניתן להשתמש בקמח במהלך חג הפסח, התשובה היא ברורה: אסור בהחלט. אולם אם השאלה היא אדם שלא רוצה למכור לגוי חמץ גמור בפסח, אם מותר לו להשאיר את הקמח בבית, התשובה היא חיובית.

מקורות:

קמח בעיקרון אינו חמץ שהרי עדיין לא נגע בו מים, ואין לו כל אפשרות להחמיץ ללא מים. אולם מאחר שמרטיבים את החיטה במים לפני הטחינה, יש נידון האם יש לחשוש לחמץ.

למעשה, כתב הרב זריצקי:
כתוב בשו"ע שבמידה ואין להשיג קמח כשר לפסח מותר לאפות מצות מקמח שבשוק. גם בזמן החזו"א, שהשרו את החיטה במים כדי לספוג לחות לפני הטחינה, החזו"א לא הכריע שקמח זה חמץ. כיום החיטה עוברת רק התזה לפני הטחינה, ואין לה את הסימנים של התורה, של חיטה חמוצה. לכן למי שנשאר קמח שלא יזרוק. כמובן שלא נשתמש בקמח בפסח, אבל אפשר להשאיר בארון ומי שחושש ימכור במכירת חמץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
קרם ידיים, שמעתי בעבר שצריך הכשר לפסח כי עלול לבוא במגע עם מאכלים.
לא כן?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ושוב אני כאן, בתוך הסחרור הזה
הלוח הקהילתי – העדות החיה לדופק של כולנו – הופך לרשימת קניות אחת ענקית.
עייני רצות בין המודעות, והלב נחמץ.
אני קולט שמה שבאמת רלוונטי אליי אלו המודעות הקטנות יותר: המכירה של הבשר במחיר המוזל, החלוקה של הפירות, הסבסוד ההוא לביגוד.
ואז מגיע השיא, וזה הרגע שבו אני מרגיש את התסכול הכי חזק: למרות שאני בעצמי בקושי סוגר את החודש,
יש מודעה המבקשת ממני לתרום
אני אומר לעצמי: "רגע, מה הם רוצים ממני? אני עובד קשה, מביא משכורת, משלם חשבונות בזמן (חוץ מהארנונה... עוד לא פרסמו שיעורי הנחה..) אני לא יכול לבקש עזרה. באומרי לעצמי שתמיד יש מישהו שצריך יותר ממני, אך כשההוצאות קופצות פי שלושה, אני מוצא את עצמי חושב – אולי אני בעצמי צריך חלוקה? ובכל זאת---
---יש מודעה המבקשת ממני לתרום---
אבל, העובדה שמבקשים ממני היא התעודה הכי טובה שלי. זה אומר שבעיני העולם אני אדם חזק, יציב, כזה שיכול לתת. נכון, זה לא תמיד מרגיש ככה בחשבון הבנק, אבל המעמד הזה – להיות בצד שנותן ולא בצד שמקבל – הוא נכס ששווה יותר מהסכום שתרמתי.
אני לא "מסכן", אני שותף.
המודעות האלו הן לא נגדי, הן חלק מהמנגנון שלנו. אם יש לי אפשרות לתת משהו סמלי – אתן בשביל ההרגשה הטובה שלי. ואם אין לי? אמשיך הלאה בלי ייסורי מצפון. המשימה הכי חשובה שלי היא לשמח את משפחתי.
אני מזכיר לעצמי שהסחרור הזה הוא זמני.
המודעות יירדו, הבקשות יתחלפו, ואני אשאר עם המשפחה שלי והשלווה שלי, אסתכל על הבית שבניתי במו ידיי ובעבודה קשה.
-- ה"ביזנס" הכי הכי בשבילי!!!-
מנכ"לים וקומבינטורים יכולים למדוד הצלחה במספרים בבנק, אבל אני מודד אותה בערכים אחרים: כמה זמן איכות יש לי? כמה אני רגוע?
זה שאני לא "כריש" עכשיו, לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. אבל לנסות להיות שם כשזה לא מתאים לי רגשית או כלכלית? זה מתכון לאסון. אני אהיה מבסוט מהמקום שלי עכשיו, בונה בסיס חזק ללא סיכונים הגומרים אותי. ובכל זאת, אני מסתכל למעלה כדי ללמוד, רק לא בשביל לקנאות.
"יופי לו, כל הכבוד", אני אגיד על מי שהצליח, ולא אתן לזה להוריד אותי.
אני בוחר להתמקד בחיים שלי, בצלחת שלי, ובשמחות הקטנות של היום-יום.

בשיתוף גימיני, ולא חש צורך להתנצל על כך!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה