התייעצות אשמח לעזרה מתושבי חריש (ובנוסף: רשמים מסיור בעיר)

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וברכה,

אני יודע שיש כבר כמה וכמה אשכולות בנושא חריש אך ידוע שאין בית מדרש ללא חידוש וכו' ומכ"מ אשמח לשמוע ולקבל עצה טובה מחברי הפורום.
בהמשך גם אוסיף רשמים מסיור שערכנו בעיר בשבוע האחרון, אשתדל להיצמד לתמונת המצב העגומה כפי שהיתה נראית - אשמח לתגובה מתושבי העיר.

--

מזה תקופה שאנו שוקלים את האפשרות של מעבר לחריש.

הסיבות למעבר לשם הן:
- מחירי שכירות זולים בפער לעומת שאר הארץ.
- מרחק יחסית שפוי מהמרכז (בשונה מ: דימונה, ירוחם, ערד וכו).
- דירות חדשות (בשונה מערים זולות אחרות שהדירות הזולות בהן לרוב ישנות מאוד).
- קהילה ליטאית מתפתחת (האמנם?).

החסרונות:
- מרחק מהעבודה; מקומות עבודה בתחום ההייטק לדוגמא נמצאים במרחק של לפחות שעה נסיעה (אם לא יותר).
זה חיסון משמעותי עוד יותר בהתחשב בעובדה שאין בעיר רכבת והתחבורה הציבורית לא נראית משהו.
- לא ברור מה בדיוק קורה בחריש מבחינת תשתית קהילתית כמו: בתי ספר, חיידרים, גני ילדים, בתי כנסת וכו', אני קורא תיאורים מלאי חיים באשכולות השונים בפורום בנושא חריש אבל התמונה כפי שעולה מסיור בעיר אינה עולה בקנה אחד עם הסיפורים המרגשים (ויתואר בהמשך..).

רשמים מסיור בעיר (חוה"מ פסח פ"ה):
אתמול עברנו באזור והחלטנו לקפוץ ולעשות סיבוב בעיר לראות במה דברים אמורים.
קודם כל הדבר הבולט והניכר ביותר לעין היה הרחובות הריקים מאדם.
עיר שלמה עטופה במעטה של שממה מצמררת, רחובות שלמים שקטים ומנודים, בנייני מגורים חדשים שנראים עזובים למעט משפחה תמהונית אחת או שנים (במחילה..).

העיר עצמה מטופחת ויפה מאוד, המבנה הכללי אמנם קצת צפוף לעיר שאינה במרכז הארץ (בערים אחרות שנמצאות תחת אותה הקטגוריה, כגון: כרמיאל, עפולה וכו' - המבנה והתכנון העירוני פחות צפופים והבניה אינה רוויה לגובה כמו בחריש).

בנוסף יש בעיר שלל גינות ופינות חן לרוב, עצרנו וירדנו עם הילדים לכמה מהן - הכל חדש ויפה ומאוד מושך את העין, אך מצד שני השממה והריקנות סביבנו הטילו אווירת נכאים על כל החוויה כולה.

מבחינת בתי עסק ומסחר, התחושה בכללי היא שמשהו לא מבושל עד הסוף בעיר. כנ"ל הכל חדש ויפה וניכר שהושקע הרבה בפיתוח הרחובות הראשיים וכו' אבל רבים רבים מבתי העסק שראינו היו סגורים (להשכרה, למכירה וכדו') מה שרק העכיר עוד יותר את האווירה המדכאת.

בתי כנסת ראינו רק שנים: אחד של חב"ד ואחד של ברסלב (אני מאמין שיש יותר בתי כנסת בעיר - רק אומר מה ראינו בשיטוט של שעה ברחבי חריש, היכן מסתתרים שאר בתי הכנסת - אינני יודע).
מה שכן, הופתענו לראות שלט של חיידר תפארת שלמה באזור שכונת מעו"ף.

כשרואים את המצב ומנסים לחשוב איפה עובדים תושבי העיר ההבנה היא שתעסוקה כרוכה בנסיעה לערי המרכז/חיפה - נסיעה של שעה לפחות (כפר סבא, רעננה, מת"מ חיפה).
קרוב יותר נמצאות חדרה, קיסריה, פרדס חנה ונתניה אך אלו לא ערים ששמן יוצא למרחוק כמרכזי תעסוקה פוריים (בלשון המעטה).
נוסיף לכך את העובדה שאין רכבת בעיר ושהתחבורה הציבורית בארץ באופן כללי אינה מן המעולות - עולה מכך שלמי שמתכנן לצאת יום יום לעבודה מצפה נסיעה של שעה הלוך ושעה חזור ברכב פרטי - שיקול מרכזי עבור מי שחושב לעבור לחריש וכן הסבר משכנע למצבה העגום של העיר.

לסיכום:
מחירי השכירות המפתים נראים פתאום פחות משכנעים כאשר משכללים את שלל החסרונות בעיר.
לשלם 3500 ש"ח בחודש על דירה גדולה יפה וחדשה זה מקסים אבל אחרי שיורדים לשטח עולה השאלה האם המחיר לא גבוה מדי בהתחשב בשלל האתגרים של מי שיבוא לגור בחריש.
למרות זאת - אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל, בסה"כ מדובר בעיר יפה וחדשה שעם כמה פתרונות יצירתיים יכולה להיות מקום נחמד מאוד.
אבל ידוע מאמר רז"ל - עם פוטנציאל לא קונים במכולת..

יכול להיות שבעוד 10 שנים תהיה בעיר תחנת רכבת ויוסיפו כניסה חדשה ומחלף לכביש 6 וכו' וכו' - כרגע זה לא המצב.
מילא לקנות במקום כזה כהשקעה (למי שהסיפק בידו..) - ניחא.
אבל ללכת לשכור דירה בחריש, לטלטל את המשפחה, להפריח את השממה ולהילחם בכלום בשביל שבעוד 3 שנים יבנו תחנת רכבת ומחירי השכירות יעלו לרמת אלעד/בית שמש - לא נשמע כ"כ מפתה.

בשורה התחתונה, אשמח לשמוע מתושבי העיר:
1. באלו רחובות מתרכזים החרדים הליטאים שבעיר? (ברחל בתך הקטנה).
2. מה מצב התחבורה הציבורית בתוך העיר (נסיעה לסופר, נסיעה לקופת חולים וכו').
3. איפה אתם או נשותיכם עובדים? (מדבר בעיקר על תחומי הייטק וכו' - איך נוסעים (תחב"צ/רכב), לאיפה, כמה זמן לוקח וכו').
4. איפה מסתתרים בתי הכנסת שלכם? (פונה בעיקר לליטאי העיר - היעדרות סממני דת מבתי היוצר של עולם הישיבות הליטאי היתה מורגשת ביותר).

מקווה שיהיה לתועלת,
תודה מראש לעונים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
על כל השאלות שלך תמצא את התשובות המתאימות באשכולות המתאימים
ולגבי הסיור שלך, חול המועד בעיר של זוגות צעירים.... (לא אפרט יותר, חשש לעינא בישא)
טוב שלא כתבת שלא מצאת פיתות בעיר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
על כל השאלות שלך תמצא את התשובות המתאימות באשכולות המתאימים
ולגבי הסיור שלך, חול המועד בעיר של זוגות צעירים.... (לא אפרט יותר, חשש לעינא בישא)
טוב שלא כתבת שלא מצאת פיתות בעיר...
טוב תעשה אם תגיב בקצרה
כי אנו הצופים מהצד נשארים כאן עם שאלות קשות ולא נחפש את התשובות במקום אחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
על כל השאלות שלך תמצא את התשובות המתאימות באשכולות המתאימים
ולגבי הסיור שלך, חול המועד בעיר של זוגות צעירים.... (לא אפרט יותר, חשש לעינא בישא)
טוב שלא כתבת שלא מצאת פיתות בעיר...
אם יש לך את התשובות למה לא תכתוב אותם כאן בצורה נוחה ומסודרת כפי שנכתבו השאלות?
זה יכול להועיל לעוד אנשים מבולבלים בנושא הזה,
ודווקא הרשמים נשמעים אובייקטיבים ועניינים
למה להתריס על פיתות בפסח?

@אחד שצייר יישר כח על הפירוט
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
על כל השאלות שלך תמצא את התשובות המתאימות באשכולות המתאימים
ולגבי הסיור שלך, חול המועד בעיר של זוגות צעירים.... (לא אפרט יותר, חשש לעינא בישא)
טוב שלא כתבת שלא מצאת פיתות בעיר...
מניחה שגם מודיעין עילית הייתה נראית ככה בחול המועד ב-10 שנים הראשונות שלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מניחה שגם מודיעין עילית הייתה נראית ככה בחול המועד ב-10 שנים הראשונות שלה
הגיוני בהחלט.
אבל השאלות שממתינות לתשובות לא עוסקות ב "לאן נעלמו האנשים" אלא איפה הם גרים מתפללים ועובדים ביומיום הרגיל שהוא לא חוה"מ ולא חג ולא צום ולא שבת קודש ואיך מתניידים לצרכים השוטפים שגם זוצים זקוקים להם.

יודעת לתת לנו את המידע?

בינתיים התגובות רק מתגוננות או מתקיפות, זה עצמו כבר מעלה סימן שאלה האם קיימות תשובות...
בשורה התחתונה, אשמח לשמוע מתושבי העיר:
1. באלו רחובות מתרכזים החרדים הליטאים שבעיר? (ברחל בתך הקטנה).
2. מה מצב התחבורה הציבורית בתוך העיר (נסיעה לסופר, נסיעה לקופת חולים וכו').
3. איפה אתם או נשותיכם עובדים? (מדבר בעיקר על תחומי הייטק וכו' - איך נוסעים (תחב"צ/רכב), לאיפה, כמה זמן לוקח וכו').
4. איפה מסתתרים בתי הכנסת שלכם? (פונה בעיקר לליטאי העיר - היעדרות סממני דת מבתי היוצר של עולם הישיבות הליטאי היתה מורגשת ביותר).
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אגב, העיר מעורבת ורובה חילונית, לא?
@אחד שצייר מתאר תחושה של עיר ריקה לגמרי! גם החילונים ברחו?
תראה, אני מאמין שיש שם אנשים בעיר, וגם ראינו כמה מהם.
אבל באופן כללי האווירה היא של שבת ישיבה כשהראש ישיבה בחול ואין בחורים...

אין לי עניין סתם להוריד, אדרבה, תלינו הרבה תקוות באזור וממש חשבנו על מעבר לשם.
אבל לפני שאני מוציא ילדים ממוסדות וכו אשמח לשמוע מה אומרים תושבי העיר.
מה שראינו שם כרגע נראה ממש מאכזב.

ואגב, אני חולק על מה שכתבו פה שכך היתה נראית קריית ספר - קודם כל קריית ספר קרובה יותר לירושלים/בני ברק (מבחינת תעסוקה, למשל).
אבל לא רוצה להסיט את הדיון באשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בתי כנסת ראינו רק שנים: אחד של חב"ד ואחד של ברסלב
באיזה שכונות בעיר סיירתם? אני לא הייתי מעיז לענות לך, היות שהייתי שם הרבה, אבל לפני כמה שנים... בשנים האחרונות לא יצא לי לבקר בעיר חריש, אבל התיאור שלך רחוקה כבר אז מהאמת...
אמנם אז בשכונת בצוותא לא אפשרו לבנות בתי כנסת באופן רשמי, אבל כבר אז היו כמה בתי כנסת זמניים גם בבצוותא, והשאר התפללו בבנין בית הספר של הממלכתי.
מה שאני זוכר ברגע זה 'אהבת תורה' בראשות הרב רייסנר ליטאי, כמה בתי כנסת ספרדיים, בית המדרש תולדות אהרן בתוך בנין וכן בית המדרש ברסלב כנ"ל כל זאת רק בשכונת בצוותא.
גם תמוה בעיני שלא ראיתם את בית הכנסת 'לעבדך באמת' בית כנסת מרשים.
בענין עבודה ובתי עסק ותחבורה אני פחות יודע לענות, כי כאמור זמן רב לא הייתי בעיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
באיזה שכונות בעיר סיירתם?
הסתובבנו בשכונות:

- בצוותא - היה מוזר מאוד שלא לראות שם בתי כנסת בכלל בהתחשב בעובדה שזה האזור הכי חרדי (אמרו לי ששם יש כולל של סורוצקין וכו).

- מעו"ף - בגדול הרוב נראה כמו בנייה שלא מאוכלסת, ראינו שם מבנה עם שלט של חיידר תפארת שלמה - לא נתקלנו שם בנפש חיה.

- החורש - כל האזור של בניין עיריית חריש, העיר הוותיקה, והרחובות החדשים. ראינו בית כנסת אחד של חב"ד ובית כנסת אחד של ברסלב (מתחת ל-"פארק חריש" שאגב, היתה בו רק משפחה אחת).

בחלק המערבי של העיר לא הסתובבנו כי בלאו הכי הבנתי שאין שם חרדים ולא חשבנו שנעבור לשם. אני זוכר שפעם קודמת שעברנו בחריש ראינו שם בית כנסת דתי יפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הסתובבנו בשכונות:

- בצוותא - היה מוזר מאוד שלא לראות שם בתי כנסת בכלל בהתחשב בעובדה שזה האזור הכי חרדי (אמרו לי ששם יש כולל של סורוצקין וכו).

- מעו"ף - בגדול הרוב נראה כמו בנייה שלא מאוכלסת, ראינו שם מבנה עם שלט של חיידר תפארת שלמה - לא נתקלנו שם בנפש חיה.

- החורש - כל האזור של בניין עיריית חריש, העיר הוותיקה, והרחובות החדשים. ראינו בית כנסת אחד של חב"ד ובית כנסת אחד של ברסלב (מתחת ל-"פארק חריש" שאגב, היתה בו רק משפחה אחת).

בחלק המערבי של העיר לא הסתובבנו כי בלאו הכי הבנתי שאין שם חרדים ולא חשבנו שנעבור לשם. אני זוכר שפעם קודמת שעברנו בחריש ראינו שם בית כנסת דתי יפה.
בשכונת בצוותא קיים בית כנסת תוסס ופעיל של ליטאים הכי קלאסי שיש .
שמו של בית הכנסת - "אהבת תורה"
זה ממש המרכז של הליטאים בחריש אפשר לומר
יש שם כמה מניינים לשחרית וכמובן מנחה מעריב
לא ראית אותו כי הוא אכן ממוקם בקראוון (מתחם של קראוונים) שמוסתר מאחורי המרכז המסחרי של בצוותא .
יש עוד מניינים ליטאים בעיר חלקם פעילים בעיקר בשבתות

אני עצמי חדש בחריש ומתרשם מיום ליום עוד יותר מהקהילה כאן
במאמר המוסגר כולם כאן ביחד באופן מאד מרשים אנשים עובדים ואברכים

בקיצור החוויה של שיטוט של שעה ללא הכוונה מראש לא הייתי מסתמך על זה

לגבי תעסוקה - זה אכן אתגר !
הרבה נוסעים למרכז (גברים בעיקר שאני מכיר)
יש עבודות כאן אבל לא הייטק
אגב מכיר אנשים שנוסעים יום יום מרכז ירושלים והפוך בהייטק
אז מרכז - חריש זה לא כזה הבדל

דווקא לגבי החיידר של סורוצקין (עטרת שלמה אגב ולא תפארת ..)
לי באופן אישי מסיבותיי - זה היה מינוס גדול מאד..
הרגיע אותי מאד לשמוע שיש כאן למרבה הנס חיידר נוסף ,
לחיידר קוראים "איילת השחר" ממוקם בשכונת אבני חן והורים שם מאד מרוצים ממה שאני שמעתי .

בכלל אגב , ברסלב ועמך ישראל הם גם אנשים נפלאים וטובים כמו כל היהודים 🙂
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני עצמי חדש בחריש ומתרשם מיום ליום עוד יותר מהקהילה כאן
שיהיה יישוב טוב בעז"ה!
הצלחתך - הצלחתנו...
לחיידר קוראים "איילת השחר" ממוקם בשכונת אבני חן והורים שם מאד מרוצים ממה שאני שמעתי .

בכלל אגב , ברסלב ועמך ישראל הם גם אנשים נפלאים וטובים כמו כל היהודים 🙂
ואיך אתם מתניידים לשם כל יום?
זה לצאת עם רכב לפזר את הילדים?

יישר כח רב על התגובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
שיהיה יישוב טוב בעז"ה!
הצלחתך - הצלחתנו...

ואיך אתם מתניידים לשם כל יום?
זה לצאת עם רכב לפזר את הילדים?

יישר כח רב על התגובה!
שיהיה יישוב טוב בעז"ה!
הצלחתך - הצלחתנו...

ואיך אתם מתניידים לשם כל יום?
זה לצאת עם רכב לפזר את הילדים?

יישר כח רב על התגובה!
אמן תודה !
הילדים שלי עדיין לא בגיל חיידר
אבל כן , לגנים אנחנו מתניידים עם רכב ובכללי במקום כזה לדעתי כדאי מאד להחזיק רכב
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ולגבי הסיור שלך, חול המועד בעיר של זוגות צעירים.... (לא אפרט יותר, חשש לעינא בישא)
טוב שלא כתבת שלא מצאת פיתות בעיר...
זה בערך מה שאמר לי אחד שפגשתי בבצוותא אחרי שעה של חיפוש בבין הזמנים אב.
אבל מה לעשות שהייתי לפני כן בעפולה עילית ואתה רואה את הציבור
נ.ב. לא יודע מה המצב של הפיתות בפסח אבל כשאני הייתי ההכשר הכי טוב שהיה שם זה מחפוד בחלבי, בבשרי רק בית יוסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אמנם אני לא חושב לעבור לחריש, אבל מזדהה מאוד עם תחושת השממה שהרגשתם, בפעמים האחרונות שהייתי שם הרגשתי אותו דבר (וזה לא היה בפסח), אין לי הסבר לזה, אולי מישהו יאיר את עינינו בנושא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אולי מישהו יאיר את עינינו בנושא?
תראה,
אולי למישהו שקנה שבחריש דירה והשקיע שם את כל עשרות השנים הבאות שלו קצת קשה להודות שהמצב שם לא משהו.
במקום זה יותר קל לשכנע אחרים גם להצטרף.

יש מושג כזה בפסיכולוגיה - תאוריית הסוס המת - (באדיבות ג'יפיטי):

מה זה תאוריית הסוס המת?
זאת מטאפורה שמתארת מצב שבו מישהו ממשיך להשקיע זמן, מאמץ או משאבים במשהו שכבר ברור שלא עובד — רק כי קשה להודות בכישלון. במקום לרדת מה"סוס המת", ממשיכים לרכב עליו בכל הכוח, כאילו יום אחד הוא יתעורר לחיים.

דוגמה (בגרסה משעשעת):
דן עבר לעיר קטנה באמצע שום מקום, כי שמע שזו "פנינה נסתרת". בפועל, הוא גילה שיש שם שלושה חתולים, תחנת אוטובוס חלודה, ופלאפל שפתוח רק בשישי בצהריים (אם בעל הבית לא נרדם).
אבל דן לא מוותר. במקום להודות שטעה — הוא הופך לשגריר העיר. מעלה סטטוסים על "השקיעות הכי יפות שראיתי", מזמין חברים ל"פרויקט קהילתי מרגש", ומשכנע את כולם שזה "המקום הכי מתפתח בארץ".
רק מה? אף אחד לא קונה את זה. והעיר עדיין ריקה.

מסקנה:
דן לא גר בעיר חדשה — הוא רוכב על סוס מת. אבל היי, לפחות השקיעות באמת יפות..

עכ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
דווקא בגלל שאתה מצייר שהעיר כולה הייתה שממה ולא רק החרדים שבה, עושה רושם שלא הצלחת כלל לראות מה קורה שם. יש הרבה מקומות שבאמצע היום - המקום די שומם, ולא רואים הרבה אנשים. לא חושב שזה כל כך מוזר.
לגבי חריש, עשיתי בעבר חריש עמוק.
קודם כל, אין בה קהילה ליטאית גדולה. אבל יש בה קהילה קטנה של בערך 150-200 משפחות. עם נטייה לסגנון מודרני.
ספרדים יש בה בשפע. גם הרבה ספרדים ישיבתיים. לפי מה שאני רואה, חריש הולכת לכיוון הספרדי, בפרט שהרבה מהם לא נבהלים לגור בשכנות עם חילוני, ומה לי בת ים וחולון - מה לי חריש. חלילה לא מתכוין לזלזל.

לגבי אפשרויות תעסוקה ותחבורה. זה אכן בעיה. אבל צריך להודות שזה לא בעיה רק בחריש אלא בערים רחוקות, וזה בעצם המחיר של רוב הפירפרייה. בעתיד חריש כנראה תהיה במצב טוב יותר מרוב הריכוזים החרדים בפירפרייה, אבל ברור שאין כמו לגור בבני ברק על קו הרכבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ראשית,
מברוק על החיפוש, הרצינות וההשקעה שלך לבדוק ולהתרשם באופן בלתי אמצעי!

בדיוק בפאנל על הפריפריה ששודר השבוע ב'קול חי' המליץ שם בצלאל קאהן לנצל את חוה''מ וביה''ז כדי לרדת לשטח ולחוות את הערים השונות, כמו שעשיתם בתבונה רבה!

לעצם שאלותיך הטובות,
אינני יודע לענות על רובם
יען כי אינני גר שם.

אך אוכל לומר מהתרשמות קטנה שלי,
אחרי שמסרתי שם סדרת הרצאות בקיץ שעבר
לגברים מהקהילה היפה שם:

הם אנשים מאוד מאוד נעימים, איכותיים ומשופשפים!
הם נראים אנשים שתענוג להיות בקהילה איתם!


זאת ועוד
מטעמי ניהול זמן ועוד
בדר"כ אני מעדיף להגיע מוקדם למקומות הללו
וכך אני יכול להתרשם ו'לנשום' קצת את המקום.

ומה שאני ראיתי שם בגינות וברחוב
(רח' הקהילה/חברותא/יחד)
הפעים אותי ממש:
אברכי משי חוזרים מהכולל בזריזות (אפי' קצת ירושליימערס' כמדומני)
אמהות חרדיות עם ילדים מתוקים בגינות
כמו עמנואל כזה, גבעת המורה וכדו'.

אמנם זה היה בשעות הערב המוקדמות: סביבות 18-20
לא יודע מה קורה שם בשאר השעות,
וכמובן שחוה''מ זה פחות מייצג לכאורה.

אפי' ראיתי במרפסות קצת נשים צדיקות
שנראה שמתפללות מנחה..
(כך זה היה נראה מרחוק)

היה קצת מצחיק לראות לצידם חילונים גמורים, כלבים וכו'
בהרמוניה כזו טבעית
כאילו זה הכי מתבקש והגיוני
לא נראה שנוכחות אלה מפריעה לאלה בכהוא זה (לשני הכיוונים)

שאלתי אותם היכן הם בונים סוכות? שהרי המרפסות שם ברובן מרפסות שמש מהתרשמותי
ענו לי שחלק בגג, חלק יש להם סוכה וחלק (או הרוב) בחניון הפתוח.

אכן הקהל שם מדווח שקשה להם להסתדר ללא רכב,
אך שמעתי זאת מעוד פריפריות.

הבנתי שאין להם כיום סופר חרדי מוזל בעיר
אלא רק משנת יוסף בימי רביעי
או אושר עד בחדרה (עוד סיבה לטעמם לצורך ברכב)
זה לצאת עם רכב לפזר את הילדים?
אחד מהקהילה שם אמר לי שלא שייך לדעתו לפזר את הילדים בתחב"צ.
עם פוטנציאל לא קונים במכולת..
אהבתי!
באופן כללי האווירה היא של שבת ישיבה כשהראש ישיבה בחול ואין בחורים...
הגדרה מעניינת!
כשאני הייתי ההכשר הכי טוב שהיה שם זה מחפוד בחלבי, בבשרי רק בית יוסף.
למיטב זכרוני
ברחוב העסקי המרכזי של העיר
ראיתי 'פיצה שמש' בכשרות בד"ץ העדה''ח.
מזה תקופה שאנו שוקלים את האפשרות של מעבר
המשיכו לבדוק ללא דעות מוקדמות וחשש!

כאן תוכלו גם לצפות בדיון מרתק על עוד ערי פריפריה.

ולסיום
עפ''י העדפות שכתבתם בהודעותיכם,
אני ממליץ לכם לבדוק גם את קריית מלאכי
ואת עמנואל

ברכת יישוב טוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אם יש לך את התשובות למה לא תכתוב אותם כאן בצורה נוחה ומסודרת כפי שנכתבו השאלות?
זה יכול להועיל לעוד אנשים מבולבלים בנושא הזה,
ודווקא הרשמים נשמעים אובייקטיבים ועניינים
למה להתריס על פיתות בפסח?

@אחד שצייר יישר כח על הפירוט
בתחילה מכולם, לא היה בכוונתי להתריס חלילה אלא להמשיל. ואכן לא היה לי זמן מוקדם יותר לפרט יותר מזה, מה גם ששבענו אשכולות מטופשים של ויכוחים והתרסות, ולכן בשנים האחרונות אני משתדל לא להגיב כלל בנושאים אלו כיון שזה ישר מגיע לשם... ובכל זאת הפעם חרגתי ממנהגי לבקשת אשתי...
אנסה לעזור מה שאפשר, אך אקדים ואומר שאינו דומה מי שבא לעיר על מנת לרכוש דירה למי שבא לשכור, חריש מתמודדת עם כמה אתגרים שאינם משמעותיים כ"כ למי שרוכש וחושב אפילו שנתיים קדימה, אבל עשויים להציק למי שבא לטווח קצר ומיידי ורוצה את העכשיו [והאמת שזה די מצחיק אותי כי הפער בין האתגרים שהיו בזמן שהגעתי לעיר לפני 4.5 שנים לבין עכשיו, קטן ככל הנראה בין מה שיש עכשיו לבין מה שאולי יהיה בעתיד..].
אקדים גם בכנות, שאיני מחפש לסנגר או ליפות את המציאות (אפרופו הסוס המת..), אני יציג את הנתונים מנקודת מבטי, וכל אחד רשאי לחלוק או לטעון אחרת. מבחינתי מי שבא לו שיבוא ומי שלא לא, אני עצמי (משפחה ליטאית קלאסית) מאושר בחריש גם ממה שכבר יש, אם יהיה יותר טוב, עוד יותר טוב, ואם ישאר ככה גם נחמד. אני חושב שהקהילה עברה התפתחות אדירה ומשנה פנים מהזמן שהגעתי ועד עכשיו, ובכלל מלפני שנה שיש לליטאים נציג בעירייה רואים שינוי עוד יותר גדול, ונראה שהכל הולך בכיוון חיובי. בגדול חריש עברה את רוב חבלי הלידה, ובאמת נשאר רק דברים קטנים (באופן יחסי, פירורים. באמת.) שגם הם בכיוון חיובי ביותר.

נתחיל כך, כרגע חריש לא מתאימה לכל אחד, וכל אחד צריך לבדוק את עצמו אם ולשקלל את כל המשתנים כדי לבחון אם המעבר כדאי עבורו. ויש כמה גורמים שנתדל להתייחס לכל אחד מהם עד כמה שאפשר.

לגבי הרחובות הריקים, אני אישית לא מרגיש כך, ואולי מי שבא מאיצקוביץ' פינת רמת גן זה ירגיש לו כך. באופן כללי העיר שוקקת חיים לטעמי, אכן בשעות הערב בד"כ רגוע יותר ביחס למרכזי הערים החרדיות (וזה מאפיין את רוב הערים בארץ שאינם ב"ב וכיוצ"ב..), אך בשאר שעות היום מרכז העיר שוקק חיים, וגם בשכונות ממש לא מרגישים ריק!

כפי שהזכירו, בית הכנסת הליטאי הגדול ביותר נמצא בסוף רחוב יחד בשטח עפר שמאחורי המרכז מסחרי, שזכה לכינוי בפי תושבי העיר 'מתחם הקראוונים' או 'מתחם בתי הכנסת', וכשמו כן הוא, מדובר על מתחם לא גדול מאד של בערך דונם עליו בנויים כחמשה בתי כנסת בסוגי בנייה שונים, מתוכם 1.5 מבנים בעלי אישור חוקי וכל השאר לא כל כך.. [ובזה זה מאד מזכיר את הערים החרדיות :)]. הגדול מבניהם הוא בית הכנסת אהבת תורה הליטאי, להערכתי יש שם כ120-140 מקומות, ובפעמיים האחרונות שהתפללתי שם בליל שבת היה מלא עד אפס מקום כולל בעמידה (אני אישית מתפלל בד"כ במקום אחר, כדלהלן). במתחם יש גם בית כנסת של חסידים-פרושים עם כ40 מקומות, בית כנסת תימני עם כ70 מקומות, ועוד שני בתי כנסת ספרדים לציבור היותר רחב.. חוץ מזה יש בצד השני של הרחוב מול מאפיית הודיה (בכשרות הרב לנדא, ד"א) יש שני בתי כנסת בתוך מבנה מעל הגנים, אחד של חב"ד ואחד של ספרדים בני תורה שגם שם יש כ120 מקומות לפחות. כך שבגדול בכל האזור הזה יש אווירה חרדית מובהקת גם ביום חול וגם בשבת..
אהבת תורה הוא בית כנסת הליטאי מתוך כלפחות 5 בתי כנסת ליטאים בעיר, הוא הגדול ביותר, והיחיד בעל מקום רשמי המקיים תפילות מסביב לשעון בכל ימות השבוע (אמנם יש עוד אחד בהחורש, נגיע אליו בהמשך). שאר בתי הכנסת פעילים רק בשבתות. אהבת תורה הוא בית כנסת ליטאי קלאסי, כמו כל אחד אחר שתפגשו בכל שכונה חרדית אחרת בארץ.

להערכתי מתגוררים בעיר כ400 משפחות ליטאיות (אולי כבר אפילו 450), כ200 מהם מתרכזות ברדיוס של 500 מטר משדרות ההגשמה, והשאר מפוזרות בשאר רחבי העיר בריכוז פחות גבוה. מצורף מפה, הנקודה האדומה היא נקודת האמצע להערכתי:
1744844463583.png


יש גם ריכוז של חרדים בשכונת אבני חן באזור הסופר של מעיין 2000, יש שם קהילה ליטאית לא גדולה, אבל מתפתחת בקצב יפה. יש להם מניין בשבתות, ופעם האחרונה שיצא לי להתפלל שם לפני כשנה היו שם כ30 מתפללים בערך, וזה הכפלה לפחות של הכמות שהיו שם לפני שנתיים, וגם מאז אני גם רואה מידי פעם פרצופים חדשים, כך שנראה לי שההתבססות הליטאית שם די איתנה עם פנים קדימה. מצרף עוד מפה:
1744845115599.png


מלבד זאת יש בשכונת החורש שני בתי כנסת ליטאים, מעולם לא ביקרתי באף אחד מהם כך שלא אוכל לתת מספרים יותר מדוייקים, אבל אני מעריך שבכל אחד מהם יש לפחות 30 משפחות, איני יודע את המקום המדוייק שלהם ואת זה ישמחו לתת תושבי החורש (לא מתמצא מספיק בדמוגרפיה של השכונה שם, לצערי). אחד מהם נקרא 'בית ה'' והוא בית כנסת ליטאי קלאסי, והשני נקרא 'חניכי הישיבות-מרכז חריש' שנמצא במתחם הקראוונים במרכז החורש מאחורי העיריה, יש שיגידו שזה בית כנסת יותר מודרני, לא נכנס לזה, מבחינתי כל האנשים שאני מכיר משם אנשים נפלאים ויקרים המקפידים על קלה כחמורה. כאמור לא יצא לי להתפלל שם, אז לא אוכל לפרט יותר, ונראה לי שהם גם מפרסמים שיש להם תפילות גם בימי חול, אז בכלל מעולה. כמו כן, הקהילה בהחורש מתגוררת ברדיוס רחב יותר משאר הקהילות, וכיוון שאיני בקיא שם מספיק, לא אוכל להגיד לך איפה יש יותר חרדים.
במעו"ף (שם אני גר) יש עוד מנין ליטאי בשבתות, אבל בגדול הקהילה שם נסמכת על אהבת תורה השוכן במרחק 300 מטר אווירי משם, וגם המניין שם פחות אברכי משאר הקהילות בעיר (מבוסס על בערך 15 ליטאים, ושאר אנשים מכלל הציבור שמצא מניין נחמד לשבת, קצת יותר מאוחר..). אם כי, יש בקצה השכונה (ראה במפה למעלה, סוף דרך ארץ מעל ערבות) פרוייקט שמתאכלס עכשיו וכבר הגיעו שם כמה משפחות ליטאים (כמו למשל @ישראל מאיר הירש), וכמדומני שצפויים להגיע עוד בערך 30 משפחות לפחות (לא נכנס למספרים, הערכה מחמירה שלי!!).

מלבד הקהילות הליטאיות, יש באיזור בצוותא גם קהילה של פרושים-חסידים כנזכר, וכן קהילה של תולדות אהרן (נראה לי 30 משפחות בערך), וגם קהילה של 'עץ' בסדר גודל כזה, ככה שהגיוון יוצר קהילתיות נפלאה ומגוונת, ובאמת כיף לגור כאן, מצד אחד לכל אחד יש את המקום והבמה שלו, וממש לא אחד בתוך השני, ומצד שני ביחד זה קהילה אחת גדולה.

לגבי תחבורה, בעיר ומחוצה לה. כרגע אכן זה אתגר למי שאין רכב (לי אישית יש, אז הכל מנקודת מבט שלי..), אבל אני רואה שרוב האנשים מסתדרים, וביחס למה שהיה בעבר זה שיפור גדול. כיום יש אוטובוס ישיר לבני ברק כמה פעמים ביום, ואוטובוס לירושלים מהכניסה לעיר גם כמה פעמים ביום. בתוך העיר יש רק 2-3 קווים פנימיים עם מסלול מעצבן (כך אומרים), אבל בגדול עובדים על זה חזק ואני מאמין שבשנה-שנתיים הקרובות יהיה שינוי רציני בעניין. (וזה אחד ההבדלים בין מי שבא לקנות או לשכור).

לגבי תעסוקה, אני אישית לא מתמצא מספיק בעניין ולא אוכל להגיד לך, בגדול כל מי שאני מכיר פחות או יותר אשתו מסודרת בעבודה, אשתי עובדת הייטק אבל עובדת מהבית כך שזה לא ראיה.. הרבה מנשי חבריי עובדות באזור (חדרה-פרדס חנה וכדומה) במקצועות שונים כולל הייטק, מקומות אלו קרובים יחסית, גם ביוקנעם יש הייטק, לא מכיר מישהו משם, אבל כמה פעמים הציעו לאשתי עבודות משם. מנגד אני מכיר גם כאלו שנוסעים כל יום למרכז. לא יכול להבטיח למישהו שיקבל את אותה משרה בדיוק שיש לו במרכז (וזה לא נוגע לחריש דוקא, אלא לכל מעבר..), אבל נראה לי שמי שיבדוק קודם אפשרות של תעסוקה ואח"כ יחפש דירה גם אם להשכרה זה לא אמור להוות מכשול רציני.
לגבי סופר חרדי, אשמח לתקן את @אבישי ויינגולד מלבד שני סניפים של מעיין 2000 באבני חן והחורש, נפתח לאחרונה בשכונת בצוותא סופר של משנת יוסף (KT) שיכול רק להוות מושא לקנאה לשאר הערים החרדיות, סופר זול מאד עם מבחר מוצרים כשרים למהדרין, וגם שעות פתיחה חרדיות (ליל שישי עד 12, שאר הימים עד 11..). מלבד זאת יש גם מכולת חרדית קטנה ברחוב הגשמה עם כל מוצרי הבסיס במחירים זולים מאד, ויש גם שני סניפים של סופר סטור בשכונת החורש, שגם מותאמים יחסית לציבור החרדי (וסליחה אם שכחתי עוד..).
מלבד מאפיית הודיה בכשרות הרב לנדא, יש גם פיצה שמש בכשרות עד"ח ופיצה סטורי בכשרות הרב לנדא, והיה גם חנות שוארמה בכשרות קהילות, אך שמעתי שלאחרונה הם החליפו בעלות והכשר.
חוץ מזה חנויות אחרות של חרדים נפתחים כאן בקצב הולך וגובר, כמו קידישיק שפתחו לפני כמה חודשים, יש גם לידר בכניסה לעיר ועוד בסגנון, פחות התחום שלי.. אבל מוכיח שבעלי עסקים מבינים שיש מה להשקיע בעיר, ועסק לא פותחים בשביל פוטנציאל..

מקווה שעניתי על כל השאלות, ואם יש עוד בשמחה.

נ.ב. אחי תושבי חריש, כל הנתונים מהערכה אישית שלי וזכרוני הקצר והטרוד, מתנצל מראש אם נשמט לי איזה בית כנסת חשוב, או אם הקטנתי או הגדלתי קהילה ביחס לאחרת. קבלו זאת בהבנה, ותקנו אותי אם צריך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה