דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

סליחה שאני מגיבה כך
אבל זו לא פעם ראשונה שמישהי אומרת לי ככה על ספר (עוד פעם זה היה ספר על מחלה כרונית לדוגמא)
אלף כל- מה קשור נשואות בלבד? רווקות לא יכולות להפגע מרעל? כי עד כמה שידוע לי רב השנים שחיים בבית ההורים זה דווקא שנות הרווקות
בית כל- הכי קל לעצום עיניים ולהתכסות מתחת השמיכה ולומר- אני לא עברתי כלום למה לי לדעת?
הספר בא להעלות מודעות!
כמה נשים עברו את סיטואצית האיקסים? לא הרבה, כי זו סיטואציה יחסית מקצינה על מנת להסעיר
וזה מה שהספר בא
לפתוח נושא כואב
אם אני לא אפתח עיתון ולא אדע שיש חיילים שנהרגו- האם הם יפסיקו לההרג?
ואם תתקלי בילד כזה?
יש הרבה נושאים מושתקים בציבור שלנו מטעמים ידועים
וברוך השם בשנים האחרונות יש התעוררות לפתוח אותם בצורה ראויה
(אפילו גירושין נחשב לנושא שלא כותבים עליו צ צ צ)
כדי שאישה תדע שיש מקום לכאב שלה
כדי שגבר ידע שיש מקום לסבל שלו
בגלל זה ספרים כאלו נכתבים
ומיועד בדיוק לאנשים הפשוטים
הכי קל לשים את הראש בחול

הספר לא נכתב עם תיאורים מחרידים והלך בין הטיפות
תאמיני לי
זכותו של כל אחד לקרוא מה שמתאים לו זה א'
דבר שני למה להיכנס לצרות בכוח במיוחד שהן לא אמיתיות ורק בספר. יש מספיק צרות בחיים
ומי שלא חוותה אותן ברוך ה' אין לה שום ענין להיכנס לזה בכוח. ה' מעמיד אנשים בנסיונות ונותן להם כוחות באותו זמן ויש אנשים שלא מסוגלים לעמוד בנסינות האלה במיוחד שלא כוונו אליהם..
כותבת בתור אחת שכן מאד אוהבת ומתחברת לספרים הללו אבל צריך לדעת לכבד כל אחד ודעתו הוא.
 
זכותו של כל אחד לקרוא מה שמתאים לו זה א'
דבר שני למה להיכנס לצרות בכוח במיוחד שהן לא אמיתיות ורק בספר. יש מספיק צרות בחיים
ומי שלא חוותה אותן ברוך ה' אין לה שום ענין להיכנס לזה בכוח. ה' מעמיד אנשים בנסיונות ונותן להם כוחות באותו זמן ויש אנשים שלא מסוגלים לעמוד בנסינות האלה במיוחד שלא כוונו אליהם..
כותבת בתור אחת שכן מאד אוהבת ומתחברת לספרים הללו אבל צריך לדעת לכבד כל אחד ודעתו הוא.
קראתי רק פרקים בודדים מהספר בעיתון , ודבורי אמנית הכתיבה המעודנת,
לכן מה שאכתוב עכשיו מתייחס נטו לדיון בתגובות האחרונות על האם כל כאב בעולם מתאים להיכתב כפרוזה, לטעמי לפחות - ולא על הספר נשוא האשכול.

בלי קשר לדת ולחברה החרדית ותרבותה כלל, לא כל נושא וחוויה שקיימת בעולם נכון להכניס לעולם הרגשות שלנו. ויותר מכך יש עוד דרך בין ידיעה אינפורמטיבית לבין הצגה, סרט או ספר, שם נכנסים רגשית לסיטואציה ולעיתים משאירים את הפילטרים של השכל בחוץ.

אנשים עוברים חוויות קשות והרסניות (בכל חברה אגב, למרבה הצער), האם נכון 'להעלות מודעות' כל מדווה שיש בעולם?

ואנשים מושפעים ברמה המעשית מהתוכן שהם צורכים, יש על כך מחקרים בלי סוף, פחות בעניין של להיכנס לדוגמאות.
 
הם לא באותה רמה של רעילות, זה דבר ראשון.
שנית, בספר מספרים לנו רק על הזירה של בקה. לא מספרים לנו על זירות אחרות אז אנחנו לא יודעים מה קורה בהם.
אנשים שהתרגלו לרוע בדרך כלל לא נהיים צוף דבש במקומות אחרים.
קותי - כן.
עזרי - פחות, ואולי באמת לא.

קראתי כל מה שכתבתן על יסכה
אני לא סבלתי אותה
אישה מניפולטיבית וחנפנית שזיהתה מייד את החולשה וחוסר הביטחון של בקה ה
יא משתלטת על בקה בצורה מאוד ידידותית והקשר שלהם גם לפני שהיא התחתנה עם אבא שלה לא היה תקין (לבקה לא היה אפילו מילה אחד מולה [בלי קשר לזה שהדהד לה בראש שהיא מקשקשת, יסכה ניצלה את החולשה הזו]
לדעתי היא נרקיסיסטית אמיתית כופה על כולם את הדעה שלה בחיוך ומקפלת את כולם!!

(אני חושבת שיסכה היא דוגמא לדמות שמונעת מהעבר שלה בצורה מאד מאד מוחשית
מה שהיא חפשה באבא של בקה, איך שהיא מגוננת יותר מדי (חונקת) על הבן שלה, הרתיעה המוגזמת מאלכוהול וכולי וכולי, לכן קשה לשפוט אותה)
ליסכה יש הרבה עוצמות. היא עברה הרבה מאד בחייה, ודמותה מתבססת ונבנית על כל מה שהיא עברה. (אני מנסה לדמיין את עצמי מול יסכה, יש סיכוי לא מועט שאהנה להיות חברה טובה שלה, לפחות כל עוד היא חברה ולא משמשת בתור 'אשתו השניה של אבא שלי' ולא שאין לי הורים.)

מנגד, בקה מחפשת אישורים לאורך כל הדרך, היא טיפוס מאד חושש ומאד מרצה.
זה לא שיסכה 'רוכבת' על זה במודע, אלא אלו כל מערכות היחסים שנוצרו בעקבות האופי של בקה מול יסכה. לבקה דווקא נוח במערכת הזאת, היא לא מרגישה שרע לה, ויסכה לא מתעתעת בה עד שהיא מתחתנת עם אבא שלה.
החתונה - מערערת את המקום של יסכה. כבר דברו עד כמה זה לא תקין, לא אדוש בזה כרגע כי זה מיותר כרגע, אבל גם םאם זה כן היה תקין ואבא של יסכה לא היה בעייתי ונמשך כל כך אחרי הרוע של אשתו הראשונה - כל המערכת החברית מתפרקת ונבנית מחדש כרגע מחדש. גם בקה עוברת טלטלה רצינית - גם הנישואין השניים של אבא שלה, גם יסכה שנחשפת בעוצמה לרעילות וככל שהיא מנסה לא להסחף - היא נסחפת בעל כרחה.
 
אולי ספר שיכל לעזור לנשים נשואות בלבד במצב מסוים בחיים שלהן
כותבת בתור זו"צית
בהחלט טוב שלכול אחת תהיה מודעות, מה נכון לה לקרוא ומה פחות. ותפעל על פי תחושותיה.
יחד עם זאת, קומם אותי המשפט הזה, שכתבת.
ההכללה לא מתאימה כאן, ממש לא!
כותבת בכללי על עולם הספרות החרדית.
יתכן שזוצית צעירה- בחורה בגילאי ה18-22 פחות בשלה רגשית לתוכן כזה/ חוותה פחות דברים מאתגרים בחייה.
לקחת את זה צעד קדימה, שלא מתאים כלל לרווקות, זה לדעתי פחות מתאים, ואפילו פוגע, גם כהמלצה או ככיתוב על הכריכה.
כי בהחלט יש רווקות שהתוכן מתאים להן! בלי קשר לגילן.
ובהחלט חשוב שתהיה מודעות לעובדה, שבתוכנו ישנן רווקות מדהימות בגילאי ה25+ שבשלות לקרוא ספרים רגשים ומורכבים בלי קשר לכך שלא נשואות. ולא הנישואין הן אלו שנותנים חותמת גומי לרמה רגשית, יכולות שונות ומודעות לנושאים שונים ומצונזרים...
 
בהחלט טוב שלכול אחת תהיה מודעות, מה נכון לה לקרוא ומה פחות. ותפעל על פי תחושותיה.
יחד עם זאת, קומם אותי המשפט הזה, שכתבת.
ההכללה לא מתאימה כאן, ממש לא!
כותבת בכללי על עולם הספרות החרדית.
יתכן שזוצית צעירה- בחורה בגילאי ה18-22 פחות בשלה רגשית לתוכן כזה/ חוותה פחות דברים מאתגרים בחייה.
לקחת את זה צעד קדימה, שלא מתאים כלל לרווקות, זה לדעתי פחות מתאים, ואפילו פוגע, גם כהמלצה או ככיתוב על הכריכה.
כי בהחלט יש רווקות שהתוכן מתאים להן! בלי קשר לגילן.
ובהחלט חשוב שתהיה מודעות לעובדה, שבתוכנו ישנן רווקות מדהימות בגילאי ה25+ שבשלות לקרוא ספרים רגשים ומורכבים בלי קשר לכך שלא נשואות. ולא הנישואין הן אלו שנותנים חותמת גומי לרמה רגשית, יכולות שונות ומודעות לנושאים שונים ומצונזרים...
או סוף סוף
תודה רבה
הסלקציה הטבעית בין רווקות לשאינן בחברה החרדית
כאילו מדובר בחומר סודי שעובר בלחישה באוזן בטרם הכלה מתקדשת
 
בהחלט טוב שלכול אחת תהיה מודעות, מה נכון לה לקרוא ומה פחות. ותפעל על פי תחושותיה.
יחד עם זאת, קומם אותי המשפט הזה, שכתבת.
ההכללה לא מתאימה כאן, ממש לא!
כותבת בכללי על עולם הספרות החרדית.
יתכן שזוצית צעירה- בחורה בגילאי ה18-22 פחות בשלה רגשית לתוכן כזה/ חוותה פחות דברים מאתגרים בחייה.
לקחת את זה צעד קדימה, שלא מתאים כלל לרווקות, זה לדעתי פחות מתאים, ואפילו פוגע, גם כהמלצה או ככיתוב על הכריכה.
כי בהחלט יש רווקות שהתוכן מתאים להן! בלי קשר לגילן.
ובהחלט חשוב שתהיה מודעות לעובדה, שבתוכנו ישנן רווקות מדהימות בגילאי ה25+ שבשלות לקרוא ספרים רגשים ומורכבים בלי קשר לכך שלא נשואות. ולא הנישואין הן אלו שנותנים חותמת גומי לרמה רגשית, יכולות שונות ומודעות לנושאים שונים ומצונזרים...
או סוף סוף
תודה רבה
הסלקציה הטבעית בין רווקות לשאינן בחברה החרדית
כאילו מדובר בחומר סודי שעובר בלחישה באוזן בטרם הכלה מתקדשת
היה לא מזמן סיפור עם עריית בני ברק
אישה מיוחדת ופורצת דרך בחברה
 
היה לא מזמן סיפור עם עריית בני ברק
אישה מיוחדת ופורצת דרך בחברה
ואוו כמה נהניתי ממנה
באמת
מזכיר לי שנרשמתי לחוג כלשהו ושאלו אותי אם אני נשואה כי זו קבוצה לנשואות
(החוג לא היה קשור לחיי הנישואין)
רציתי לומר לה שאני גרושה או אלמנה
כמובן שנכנסתי לחוג כי לא היה לה מה לומר לי על העובדה שנשואות בנות יומן נמצאות שם ואני לא יכולה...
אבל די חלאס הסטתי את הנושא
 
תודה ונכון מאד!
בתור בחורה צעירה מאד (בגיל של הבנות שלי היום, זאת אומרת- לפני הרבה שנים) שידעה כל מה שלא הייתה אמורה לדעת, (על פי הספר.)
ולא, אין בזה שום בעיה. לא חושבת שכלה צעירה אמורה לחטוף את טראומת חייה לפני הנישואין.
רוב הבחורות היום ממש לא תמימות אפילו שזה אולי נראה, והן לא צריכות להיות כאלה.
מותר לדעת מה קורה אחרי החתונה. זה לא אמור להיות נושא בשום פנים ואופן, אבל לדעתי זה צמצום לחשוב שספרים עם נושאים כאלה מתאימים רק לנשים נשואות...
מי שרוצה לצעוק עליי- מוזמן. יודעת שזו תגובה שתגרור את זה.
ועדיף שהבת תדע בצורה יפה וצנועה מאמא שלה מאשר מחברה או ספר
 
אין קשר לגיל
יש לי אחות בת קרוב ל40 שקבוע דילגה על הסיפור בעיתון, לא הייתה מסוגלת לקרוא..
עניין של אופי רגיש שלוקח קשה סיפורים מורכבים ומתקשה לצאת מזה
היא מכירה את עצמה ויודעת מראש לא להכנס לזה ובעיני עושה בשכל
אותי אישית הסיפור סחף מאוד עמוק אבל אני אוהבת להתרגש מספרים (ולבכות מהם :cool: )
גרם לי להרהר הרבה על עצמי כאמא, על המחויבות והמשמעות.
אחד הספרים המיוחדים שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות
 
אין קשר לגיל
יש לי אחות בת קרוב ל40 שקבוע דילגה על הסיפור בעיתון, לא הייתה מסוגלת לקרוא..
עניין של אופי רגיש שלוקח קשה סיפורים מורכבים ומתקשה לצאת מזה
היא מכירה את עצמה ויודעת מראש לא להכנס לזה ובעיני עושה בשכל
אותי אישית הסיפור סחף מאוד עמוק אבל אני אוהבת להתרגש מספרים (ולבכות מהם :cool: )
גרם לי להרהר הרבה על עצמי כאמא, על המחויבות והמשמעות.
אחד הספרים המיוחדים שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות
נכון מאד
וכבר כתבתי כאן
הנושא הזה חייב להיות במודעות
לפחות בה
גם אם יש אנשים שקשה להן לקרוא עליו
עדיין אני
ועוד אנשים
חיים ברעילות הזו
ולפחות-
תדעו שזה קיים
תנסו לפתוח עיניים ואוזניים
אפילו שזה מתעתע מאד-
כמו אמא של בקה שהלכה לאסיפת הורים
מתוקתקת ומיופיפת
ממש כמו אמא שלי!!
לפחות אצל בקה-
הבינו שהאישה הזו קצת שרוטה-
טסה וכו כל היום
אמא שלי נראית אשה מתוקה ומהממת כלפי חוץ
ממש מקנאים בי שזו אמא שלי:rolleyes::rolleyes::rolleyes:
 
נכון מאד
וכבר כתבתי כאן
הנושא הזה חייב להיות במודעות
לפחות בה
גם אם יש אנשים שקשה להן לקרוא עליו
עדיין אני
ועוד אנשים
חיים ברעילות הזו
ולפחות-
תדעו שזה קיים
תנסו לפתוח עיניים ואוזניים
אפילו שזה מתעתע מאד-
כמו אמא של בקה שהלכה לאסיפת הורים
מתוקתקת ומיופיפת
ממש כמו אמא שלי!!
לפחות אצל בקה-
הבינו שהאישה הזו קצת שרוטה-
טסה וכו כל היום
אמא שלי נראית אשה מתוקה ומהממת כלפי חוץ
ממש מקנאים בי שזו אמא שלי:rolleyes::rolleyes::rolleyes:
נכון
וכואב לי לקרוא עלייך
בטח כל כך שמחת שיש מילים למה שאת חווה ואפשר לקרוא לתופעה בשמה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש ספרים, שאחרי שאתה כותב עליהם ביקורת, אתה מגלה שבעצם כתבת אותם, לא עליהם. אין שום דבר להוסיף חוץ מתקציר משעמם ומעט תיקוני מקלדת בנאלים.

יש ספרים, שהביקורת עליהם היא חצי-חצי. חצי תקציר. חצי ביקורת. חצי מעניינים.

ויש את הספרים האלו, מהסוג השלישי, שבזמן שאתה קורא אותם יש לך מיליון דברים להגיד, אבל ברגע האמת, כשאתה מתיישב אל מול המקלדת, כל המילים שתכננת לומר פורחות לך מהראש, ואתה מוצא את עצמך מאלתר. מבקר באמת.

הספר הזה הוא מהסוג השלישי.

אני יושב כאן, ליד המחשב. מאלתר מילים על ספר של מילים. כותב על שתיקות. מוחק. כותב שוב. מוחק שוב. שותק.

המילים נאלמות מפי. נעלמות. סיירסלי.

אז אם הביקורת הזו יצאה קצת בוסרית, תאשימו את המקלדת, לא אותי. לא אשמתי שכשאני יישבתי מול הספר היה לי כל כך הרבה מה לומר, ופתאום עכשיו אני שותק. זו בטח המקלדת הארורה הזו, נו נו נו.

...​

גילוי נאות לפני שמתחילים:

יש לי ארבעה ספרים בבית. ארבע קירות. שומרים. מגוננים. מלמדים.

ארבעת הספרים האלו הם הסביב של חיי. נותנים לי אקספוזיציה כשצריך. מכניסים מסר עמוק בפנים. מביאים גיבורים מושלמים (בכך שהם לא מושלמים) לקדמת הבמה.

אני לא אגלה פה בשער בת רבים מהם ארבעת הספרים, אך כמעט כל מי שאני מכיר, יוכל להעיד שניסיתי לשדל אותו לקרוא את אחד מהספרים האלו.

היום התווסף לארבעת המופלאים הללו ספר חמישי.

עוד לא החלטתי למה הוא ישמש. הוא יכול להיות תקרה מגוננת מגשם, אולי רצפה שתחזיק אותי יציב. מה שבטוח, ישמר לו מקום בלב שלי. ליד הארבעה. יחמם אותו ביחד איתם.

פרטים נוספים בהמשך.

...​

מסתבר שקשה לקנות ספר פחות מ12 שעות אחרי שהוא יוצא מבית הדפוס, במיוחד אם אתה מגלה אחר כך שיכלת לקנות אותו ב70 ש"ח במקום בכמעט 100 (!).

הכל התחיל בבוקר של סוף אדר. הלכתי ברחובותיה של עיר חרדית מסוימת, כשלפתע עברתי ליד חנות ספרים חרדית.

בדקתי בכיס, מאתיים שקל. כמובן שנכנסתי.

לאחר כמה דקות של סיבובי הלוך-שוב ברחבי החנות, חזרתי אל המוכר עם ספר מסוים וכן עם הספר 'עליה השלום' (כן כן, תתפלאו, אבל לצערי עדיין לא קראתי.).

פתאום, ליד המוכר, אני שם לב לספר הנ"ל, עוד עטוף בניר שקוף. למען האמת, ראיתי פרקים מהסיפור ב'בתוך', ומה שאני זכרתי משם, זה משהו על סטייג', גרשי וסבא וסבתא. לחרפתי יותר התעניינתי לראות איך נראים הקטעים של התסריט בספר מאשר לקרוא אותו.

אז קניתי אותו מהר (למען האמת אפילו תג מחיר עוד לא היה עליו), קראתי, ו... הביקורת לפניכם.

...​

אזהרה: מכיוון שלאחרונה רבו זאטוטים מחוצ'קנים בשערי האתר, אדגיש מראש: זה לא ספר לילדים ונוער. בכלל לא. אנא סלקו את עצמכם מביקורת זו וחזרו אליה בטרם עת, כשתגדלו מעט.

...​

נתחיל בתקציר, לטובת כל מי ש(עדיין) לא קרא את הספר:

בקה, אם למופת ל3 ילדים וגבעת תיתורה מרשימה, מסתירה מאחורי שתיקותיה עבר כואב של אמא רעילה ומשפחה שותקת. היא עובדת בסטייג' (מלעז: במה כאן: הפקת אירועים) תוך כדי שהיא מנסה להתמודד עם מילות העבר המהדהדות בראשה, ועם משפחתה בהווה - שמציפה את העניין בכל פניה מחדש.

במקביל, נפרש סיפורה של יסכה, ה'בוסית' של בקה (וגם חברתה הטובה ביותר ואמה החורגת, אבל זה לא קשור לכאן...), שבעברה התמודדה עם גרשי בעלה האלכוהוליסט, תוך כדי שהיא מנסה להקשיב לסבה וסבתא ולגדל תינוק שמתבגר במהירות מפליאה.

כמובן, כיאה לדבורי רנד, היא לא חוסכת כאן במשפטים נוקבים ובאמרות מסמרות תודעה, שנשזרות בין דפי הספר בדרך מושלמת ומדהימה להפליא.

...​

אני רוצה להתחיל עם בקה.

למען האמת, הדמות הזו הזכירה לי קצת פאזל. בהתחלה מתפרקת לאלפי חלקיקים שווים. שבורים. רק ארבעה צדדים תואמים. מנסה קצת להרים את עצמה, לסדר. אבל רק כשיד חיצונית מגיעה התמונה הופכת לשלמה. וגם אז, יש שם ציור של פילה מרימה אמא, איקס אדום וגדול על שניהם.

בהתחלה, על הפרק הראשון, חשבתי שהיא ה'טיפוס' פה, (אח"כ קלטתי שזו אמונה), אבל בקה היא בת אדם משתדלת ומנסה מספיק בשביל להיות 'טיפוס' בעצמה. בהחלט דמות מופלאה ומחזקת. נחזור אליה בהמשך.

...​

ועכשיו ליסכה.

לפי מה שזכור לי, לדבורי יש עוד יסכה אחת ויחידה בנוסף לזו. יסכה מ'תחנות' הנפלא. יסכה ההיא גרה גם באזור של ביתי, מה שגורם לי להערכה גוברת אליה.

ולמרות שיסכה הזו שונה בהחלט, ו'מנקלה' הוא לא משחק בשבילה, עדיין יש בליבה אבנים שחורות ולבנות. בלק אנד וויט של אלכוהול. וכן, היין הוא קשר יציב בין הספר הזה ל'תיק מקסיקו', בכיוון ההפוך.

היא מתמודדת בגבורה עם מסע החיים הכבד שה' זימן לפתחה, ומאוד התפלאתי כשקלטתי שאמא שלה ג"כ קצת מרעילה (אם כי לה היה איפה להיות בשעת הקושי - בביתם של סבה וסבתה.)

גם אליה נחזור בהמשך.

...​


נמשיך עם הפרק הראשון כולו. בינינו, הוא מתחיל טיפל'ה מסובך , אבל לקראת הסוף הוא טיפה יותר מתבהר ומתיישר. לדוגמה - לקח לי כמה שניות להבין מה זה 'בולשות'. או דוגמה אחרת - ברגע הראשון התבלבלתי בין 'אבא' ל'אבי'. יכול להיות שזה קרה כי לוקח לי זמן להתחבר לספרים (או בגלל שקראתי את זה באישון לילה, תוך כדי הלחץ של טרום-פסח), אבל עברו כמה דפים עד שהגעתי אל המנוחה והנחלה (אם אפשר לקרוא לכל התסבוכת הזו ככה...)

בפרקים הבאים כבר נשאבתי ב'פלופ'. הדיאלוגים המשעשעים (במיוחד של הילדים. נראה כאילו דבורי פלשה אלינו לבית והקליטה את כולם) המסרים העמוקים (שנכנסו במושלמות בין המילים והשתיקות). העלילה הכואבת והנובעת. הטלטלות. בעיקר הטלטלות (כמה אישה אחת קטנה יכולה לעבור?). הכל סחף אותי בבת אחת לעולם שונה ועם זאת מוכר.

הפרקים מחולקים לשניים - חצי ראשון: סיפור רגיל. גוף ראשון עבר. חצי שני: תסריט (מיותר לציין שקיבלתי סיפוק לסקרנותי לאיך זה נראה על ההתחלה...). הם משלימים אחד את השני בצורה מושלמת, ושמו של כל פרק מתאים לו כמו עיצוב פנים ליסכה. אפרופו התסריט - הסיפור של גרשי ויסכה מחלחל ומצמרר (רק אני שמתי לב שהמפה מופיעה כמעט בכל פרק שבו יש את הבית של סבא וסבתא?), במיוחד אהבתי את הקטעים שעל הבמה, רתת נפשי למהדרין.

בכנות, היו קטעים בסיפור שנשכתי שפתיים יחד עם הגיבורים והתפרקתי אל תוך הספר. מהנהן לעצמי. כמעט בוכה. מדהים שיש ספרים שיודעים להעביר את הרגשות שלנו בצורה מושלמת ולא לתת רק תירוצים.

בהתחלה סבתא בילבי עצבנה אותי, התפלאתי שהיא היוותה אבן דרך בתיקון הנפשי של בקה. ולגבי הקטע של 'כמה אפשר לקשקש' - שלו צייתי כמעט כל הספר - רק אומר שאם זה הקטע עם ה'שמן-דובון-בלע-סבון' - אז זה מוכיח לנו שדווקא דברים קטנים הם אלו שיכולים לפגוע בנו ח"ו ולהיות הקש ששבר את גב הזהב.

יפה שהסופרת קראה לפרק שבו יש משבר קטן (43) בשמו של הפורקן. מי ששם לב יכול לראות שבאמת משם מתחיל קצת פורקן וזיכוך נפשי לבקה. היו כמה קטעים שם, ובמהלך המשך הסיפור, כמה קטעים שהתחשק לי לעצום בהם עיניים. להתעלם. אולי לבכות. לסלק את המחשבות מהראש. לנפח תקוות. לנפץ אותן כמו בועות סבון. אבל המשכתי לקרוא, למרות שבירת הלב שחוויתי ביחד עם בקה.

הגענו לקטע הכי מצמרר בספר. הקטע עם האיקסים. קטע שמנקז תפוחים של הורות רעילה לפרח נובל אחד (דרך אגב, כאן ראוי לציין שאהבתי במיוחד את כל ההומאז'ים לסיפורי האגדות הישנים). אין מילים. פשוטו כמשמעו. עד עכשיו אני לא יודע מה להגיד על הכאב הזה. בוקע ועולה בבקה ובנו כאחד.

אהבתי שהסופרת מקיימת מוות ליד חיים. סבא נפטר. מיד אח"כ 3 ילדים נולדים (אם כי לא הבנתי למה אלחנן לא נקרא גם בשם 'מהדהד', למרות שאבא של בקה נקרא ג"כ בשם כזה.).

הקטע של ה'מחול לך' בבית החיים היה מצמרר עד כלות הנפש. סילבי היא רעיון יפה ונחמד שגיוון קצת את הספר. דרך אגב, תמיד למי שמקשקש אומרים 'לך תקליט פודקאסט'. אני רואה שבקה ישמה את זה בצורה מקצועית...

ההתנהגות של אמונה לעיתים מדהימה, וכן הכוח שלה ושל בקה לקום מהשברים. סצנת הבקבוקים של שניהם יחד ריגשה וצימררה אותי כאחד. מי שקרא מבין.

אלי החמוד עדיין מחזק גב, אבל גם הוא הפליא אותי בעמידותו. נדהמתי שקראתי ש'יויו' זה בעצם 'יואל', תמיד חשבתי שזה 'יוסף'...

כאבתי על בקה, על צער של שנים סתם, על מצפון גדול. לא קל לעכל בכזו מהירות שהיא לא אשמה, אחרי שגדלה לעולם של להאשים את עצמה.

קצת עצוב שיסכה נשארה לכאורה 'אשמה'. אבל אהבתי את הכפרה שנעשתה לדמותה של אמו של אבי, עם קניית המערכת. סגירת המעגל עם התה הייתה נחמדה ביותר. היה נחמד לראות שהסיפור מסתיים בתקופת הזמן הזו, אבל אם זה היה כך גם בעיתון, זה טיפה מוזר (מי יקרא בסוכות על פסח?).

הסיפור נגמר ברגע שבקה מגיעה לסטייג', והטכניקה לא לגלות לנו מי באה - למרות שאנחנו יודעים בברור - גרמה לסיפור להסתיים בנימת רווחה.

למען האמת, במהלך הסיפור קצת ריחמתי על דבורי שצריכה לשבור את הלב של הקוראים ושלה (ושל הגיבורים) בשביל המסרים, אבל החזקתי עם הסיפור עד הסוף וזה היה שווה. שמתי גם לב שמאז שהתחלתי לקרוא, התחלתי גם לסנן כל מילה מליארד פעם לפני שהיא יוצאת מפי.

בקיצור - זה הספר הכי טוב של
@dvory עד עכשיו, לדעתי. ספר חובה בכל בית. מילים הם זהב, תודה שטרחת וכרית אותן בשביל כולנו. תודה שכתבת ספר כזה בים של מילים אבודות.

כריכה: כמוהן, כמו תמיד, כריכה מושכת ומקורית, הישר מידי הזהב של @לולה הבת. התאוריה שלי: קרעים בשורש - תרתי משמע. האוזניות של אמונה דווקא -כדי להראות לנו שדווקא מי שנראה לנו שסבל הכי קצת, סבל אולי כמעט יותר מכולם. הדבק הוא ניסיונותיה של בקה לתקן, והחוט המושלם מאחורה מרמז לנו שהפתרון לא נמצא בצד שחשבנו. (דרך אגב, שמתם לב שזה אותו גופן כמו של 'בחצר האחורית' ו'אין כמו בבית'?)

ציון: 10 מ10. מושלם.

עד כאן הביקורת הכי ארוכה בעולם, בעז"ה ניפגש אחרי החגים.
אושר של אחרים 2.0 -מתוך הפוסט של @dvory (מפורסם כאן בהסכמתה)

גילוי נאות:
התכוונתי לפרסם את הפוסט הזה בשנת תשפ"ה, שבוע לפני שהיא מסתיימת. הרגשתי שזה הזמן הנכון, רגע לפני דין, לייצר עוד קצת תקווה בעולם.

רצה הבורא ונפלתי לעומס לא הגיוני. לא הצלחתי לכתוב. לא הצלחתי לפרסם. תשפ"ה הסתיימה, תשפ"ו התחילה, והנה אני. רק עכשיו.

יכולה לנזוף בעצמי על אנושיותי. מעדיפה לקפוץ למוסר השכל, סופרת במוד חיסכון ;). עשרת ימי תשובה,זה השיעור הגדול שלהם, נכון? זאת המתנה, אלה הרחמים; היכולת לתקן.

פעם, כשיסכה עדיין היתה לבד ודיברנו על חגים, היא אמרה שחגים הם כמו קרש, גשר באמצע חיים.
בבתים רגילים, יציבים, הוא מונח על הרצפה, אין בעיה לדרוך, לחזור לחיים. בבתים אחרים, מתעתעים,הוא תלוי בקצה צוק, מתנדנד מעל התהום.

ולכי תחצי ככה.

(מתוך הקיר הרביעי)

חגים הם טריגר איום למי שחורג מתו התקן. סיבה לשמוח אצל נפש אחת, רגילה, היא סיבה לבכות אצל נפש אחרת ממתינה לגאולה. הנה למה הפוסט הזה נכתב. בשביל קצת תקווה, בשביל סיכוי, אפילו אחד לאלף, שיהיו זמנים לששון.

זוכרת את אושר של אחרים? אין סיכוי ששכחת. מאות תגובות, עשרות הצעות, שידוך אחד שקם והיה!

בואי נעשה את זה שוב.

בבקשה, קחי דקה–שעה–יום לחשוב על רווק/ה שאת מכירה. חפשי בשבילו. בשבילה. הרימי טלפון לאנשים שאולי יכולים להכיר. שלחי מייל. עומס החיים, אני יודעת. וערב חג. דווקא לכן. דווקא עכשיו.

כל הצעה שתירקם מהיום ועד ראש חודש חשוון תשפ"ו תזכה אותך בכרטיס כניסה להגרלה על אחד מהפרסים המפורסמים בהמשך. אם תציעי הצעה לרווק/ה שעברו את גיל 25, תיכנסי להגרלה פעמיים.
במילים פשוטות, תכפילי את סיכוייך לזכות.

המשך הפרטים בלינק המצורף

אושר של אחרים 2.0

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה