התייעצות מתעסקת יותר מדי בסדר ובנקיון של הבית

  • הוסף לסימניות
  • #41
לא צריך לחכות לגיל 8. אפשר לתת תפקידים קטנים גם בגיל 3-4.
לשים נעלים/ תיק/ מעיל במקום. את הבגדים לסל כביסה גם אם הם עדין לא מתפשטים/ מתלבשים לבד.
זה מקנה הרגלים.
ילד בן 4 יכול גם לפנות את הצלחות של אחים שלו משולחן ןלהרגיש הכי טוב בעולם שבזכותו הבית מסודר. הוא לומד להעריך בית מסודר ולשים לב למצב הבית.
אפילו ילד בן שנתים, לאחר קינוח אף ניתן לתת לו את הטישיו שישים בפח. הקניית הרגלים אפשטיבית ככל שמתחילים יותר מוקדם.
וודאי שכבר בגיל קטן אפשר וצריך ומומלץ להרגיל לעזור.
אני התכוונתי תפקיד קבוע כמו למשל לשטוף כלים אחרי ארוחה או קניות לשבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אפשר בהחלט להגיב כך ולהסביר. לא חושבת שכתבתי דברים נשגבים, וכשמתחילים את זה עם ילד אחד מגיל 0 ואז ממשיכים הלאה עם שאר הילדים לא נראה לי שזה כזה מורכב. מה שכן לא מדברת על ילדי קשב או דברים אחרים.
בעצמך כתבת את התשובה- את לא מדברת על ילדי קשב או משהו כזה.
להחרגה של הילדי קשב את יכולה להוסיף מליון דברים:
ילדים צפופים, ילדים אנרגטיים, קושי בויסות חושי, קושי בגמישות מחשבתית ומעשית, קושי בקבלת מרות. אמא חלשה, אמא עייפה, אמא מתוסכלת, עומס בחיים, עומס בעבודה, בית קטן...
יש דברים שהם טובים לספר, במבחן המציאות הם מתאימים למשפחות מסוימות ולתקופות מסוימות אבל לא מעבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נקודה מאד מאוד קריטית שהרבה כבר כתבו פה (אבל אני רוצה להתמקד רק בזה)

לתת לילדים לעזור לכם - זה הדבר הבריא ביותר לילדים
בדוק גם בילד קשב - כמובן ברמה שלו

גם... מעסיק אותם (מלבלגן דברים אחרים)
גם... מרגישים מבוגרים (וזה בהחלט מחייב אותם ומשפיע אליהם)
גם... מעלה להם את המורל שסומכים אליהם
ו...גם ;) מסדר קצת את הבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
היי
אני אוהבת בית מסודר, ואם אפשר גם נקי ככל האפשר.
זה חשוב לי למרות שזה לא בא לי בטבעי והראיה זה שאני מרגישה שאני מדי עסוקה עם זה.

ואני יחסית בן אדם מסודר, אבל מרגישה שאם אני לא רוצה לבלגן בכלל אני כל שניה צריכה לקום לפח ולמקומות בבית,
לא מצליחה לחיות באופן מסודר שלא כולל מאמץ פיזי לא נגמר!

באמת רוב הזמן הבית שלי מאוד מסודר ונקי אבל אני מרגישה שזה גובה ממני מחירים ממש גבוהים
השאלה העיקרית שלי זה שאני מנסה להבין אם כל המתוקתקות
שפותחות לי בצהריים בית עם מבואה מצוחצחת גם כן עובדות כל כך קשה לשמר את הסדר והנקיון?
בלת"ק
ואני מאמינה שאני לא הראשונה שכותבת לך את זה
תקראי את הספר אמא של בלגן של @Ruti Kepler
מתאר בדיוק את השאלה שלך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אם כבר המלצות קריאה אני חושבת שהספר החדש של נועה שרון "לחיות בסדר" הוא טוב יותר למי שרוצה כלים ולא רק לשבת יחד ולצחוק או לבכות על הקושי.
למי שרוצה את התשובה ולא להישאר בשאלה.

כמו כן ממליצה על התוכניות ו/או הספרים של יעל זלץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
לא צריך לחכות לגיל 8. אפשר לתת תפקידים קטנים גם בגיל 3-4.
לשים נעלים/ תיק/ מעיל במקום. את הבגדים לסל כביסה גם אם הם עדין לא מתפשטים/ מתלבשים לבד.
זה מקנה הרגלים.
ילד בן 4 יכול גם לפנות את הצלחות של אחים שלו משולחן ןלהרגיש הכי טוב בעולם שבזכותו הבית מסודר. הוא לומד להעריך בית מסודר ולשים לב למצב הבית.
אפילו ילד בן שנתים, לאחר קינוח אף ניתן לתת לו את הטישיו שישים בפח. הקניית הרגלים אפשטיבית ככל שמתחילים יותר מוקדם.
יותר מזה בן 3-4 מבצע יותר טוב ובשמחה מבן 8;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
בעצמך כתבת את התשובה- את לא מדברת על ילדי קשב או משהו כזה.
להחרגה של הילדי קשב את יכולה להוסיף מליון דברים:
ילדים צפופים, ילדים אנרגטיים, קושי בויסות חושי, קושי בגמישות מחשבתית ומעשית, קושי בקבלת מרות. אמא חלשה, אמא עייפה, אמא מתוסכלת, עומס בחיים, עומס בעבודה, בית קטן...
יש דברים שהם טובים לספר, במבחן המציאות הם מתאימים למשפחות מסוימות ולתקופות מסוימות אבל לא מעבר.
דיברתי על זמנים סטנדרטיים(אם יש כאלו...), אבל ברצינות- ודאי שלא כל הזמן ולא כל הילדים חריגים, כל משפחה לגופה. אמרתי דברים שבאופן כללי כן יכולים להיטמע בחיים השוטפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
בדוק גם בילד קשב - כמובן ברמה שלו
בדוק בכל רמות הקשב?
יש ילדים שחוזרים מהחיידר בדיוק ברבאונד וזהו. שם זה נגמר וכל בקשה רק תפר את השפיות שלפעמים נמצאת סביבו.
יש לי 2 ילדי קשב שעזרה מאד מעצימה אותם ואחד שרק מתסכל אותו ורואה שלילי וש'ביקשתי רק ממנו והוא לא עבד ובכלל הוא לא יודע ולא יכול וכו'' ואני מעדיפה למען כולנו לא לבקש ממנו כלום בבית. אבל כשהוא תחת השפעת כדור הוא רק שואל 'אמא מה עוד'
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
בדוק בכל רמות הקשב?
יש ילדים שחוזרים מהחיידר בדיוק ברבאונד וזהו. שם זה נגמר וכל בקשה רק תפר את השפיות שלפעמים נמצאת סביבו.
יש לי 2 ילדי קשב שעזרה מאד מעצימה אותם ואחד שרק מתסכל אותו ורואה שלילי וש'ביקשתי רק ממנו והוא לא עבד ובכלל הוא לא יודע ולא יכול וכו'' ואני מעדיפה למען כולנו לא לבקש ממנו כלום בבית. אבל כשהוא תחת השפעת כדור הוא רק שואל 'אמא מה עוד'

לא מכיר את כל הרמות , מכיר רק רמה אחת וברמה הזאת בדוק
ואתכם הסליחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
שפותחות לי בצהריים בית עם מבואה מצוחצחת גם כן עובדות כל כך קשה לשמר את הסדר והנקיון?
הם לא עובדות קשה
הם משתגעות!!!!!!!!!!
אני חיה בסביבת חולות ניקיון ברמות קשות, בא לי לצרוח לפעמים! די עם זה!
נגעת לי בנקודה סופר כואבת ועוד לא הצלחתי לקרוא תגובה אחת
כל היום (עם בנות גדולות מלבד הקטנה) מנקות ומסדרות וזה לא עוזר
החיים חיים ב"ה!!
מה עושים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
יש סיטואציות/ תקופות בחיים שלא מגיעים למינימום הנדרש ממגוון רחב של סיבות, ואז הבית מגיע למצבים בלתי ניתנים לתיאור.
עם כל הרצון הטוב לחיות בבית מפוקסס כל הזמן,חשוב לזכור שגם זה בסדר, ולא להרגיש אפס בגלל זה.
קורה בכל בית, לתקופות קצרות או ארוכות.
אם זה לא נובע מעצלות נטו- זה לגיטימי לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
הם לא עובדות קשה
הם משתגעות!!!!!!!!!!
אני חיה בסביבת חולות ניקיון ברמות קשות, בא לי לצרוח לפעמים! די עם זה!
נגעת לי בנקודה סופר כואבת ועוד לא הצלחתי לקרוא תגובה אחת
כל היום (עם בנות גדולות מלבד הקטנה) מנקות ומסדרות וזה לא עוזר
החיים חיים ב"ה!!
מה עושים?

יש הבדל ענקקקקקקקקק
בין להיות חולה נקיון לבין לחיות מסודר


2 סוגי הרגלי חיים

תבדקו את עצמכם האם להחליט ליום אחד לא לסדר כלום רק לתת לבלגן לגדול
נותן לכם הרגשת שחרור וחופש? או להיפך?

מי שזה נותן לו הרגשת שחרור, - זה אומר שכשהוא עובד קשה לחיות בסדר "כדי להראות לאחרים מבואה מצוחצחת"
הוא עושה את זה מתוך כפייתיות (מסכן)


ומי שלהיפך, יכול לקחת עצות (מהפורום או ממקומות אחרים) - איך להתייעל בסידור הבית, ובכך לשפר את רמת החיים שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אפשר בהחלט להגיב כך ולהסביר. לא חושבת שכתבתי דברים נשגבים, וכשמתחילים את זה עם ילד אחד מגיל 0 ואז ממשיכים הלאה עם שאר הילדים לא נראה לי שזה כזה מורכב. מה שכן לא מדברת על ילדי קשב או דברים אחרים.
מאחלת לך הצלחה עם3,4,5,6,7,8,9,10 ילדים ++ כן ירבו מתוך שמחה ואושר
בית עם 2 ילדים קטנים הוא לא אותו בית עם 5
ובית עם 5 הוא לא כמו 7וכן הלאה
אני מתנחמת בזה שב"ה זה בית שחיים בובשמחה
נכון לא תמיד מסודר כמו מהקטלוג אבל משתדל להגיע לשם
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
ווואו איזה נושא וכמה זה מעסיק אותנו- הנשים, אבל באמת אי אפשר להשוות בית לבית ותנאי חיים אחת של השניה.
ברור שבית עם קטנים אוטומטית יהיה יותר מאתגר לשמור בו על סדר ונקיון מבית רק עם גדולים או לפחות כמה גדולות שמושיטות יד.
נשים ואמהות יקרות- אנחנו ראויות להערצה על סדר היום המטורף שאנו חיות בו. אז לפני הכל נרים לעצמינו על-ריצה לעבודה, אוכל, כלים, כביסות, נקיון, הכלה והקשבה וחוזר חלילה...
ויש תקופות בחיים שצריך ללמוד סדרי עדיפויות מה קודם למה (לגבי נקיונות)
אני חושבת שקודם כל הכניסה לבית, הסלון והמטבח חשוב שיהיו מסודרים ונקיים ואפילו להתיז מידי פעם תרסיס של ריח נעים, כבר נעים להסתובב בבית כזה. ולגבי המטבח- כשאני מבשלת/ אופה אני תוך כדי/ מיד אחרי, מנקה את הסיר/ מיקסר/ סכו"ם כדי שלא יצטברו ערימות כלים. זה חוסך אח"כ שעות של עבודה וכיף גם לעבוד בסביבה מסודרת.
בהצלחה לכולנו!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אני חיה בסביבת חולות ניקיון ברמות קשות, בא לי לצרוח לפעמים! די עם זה!
מה אכפת לך?
שיחיו עם זה ויהנו.
כל אחת עם הסטנדרטים שלה.
יש כאלה שלא מסוגלות לחיות בבלגן. מוציא אותן מישוב הדעת ומשקיעות בזה יותר.
יש כאלה שחיות עם זה מצוין ולא טורחות להשקיע בענין. יש להם העדפות אחרות.
אלו וגם אלו ראויות להערכה רבה על תפקיד ניהול הבית והאמהות. (ו' בשורוק)

ובלי קשר אני חושבת שהטמעת הרגלי סדר ונקיון מגיל קטן יכולה להביא תועלת רבה בעתיד.
זה אמנם לא קל בהתחלה אבל בהמשך הכל יותר רץ.
על החתום: אמא מסודרת שלאחרונה מוצאת את עצמה כמעט מתנצלת על הענין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
מאחלת לך הצלחה עם3,4,5,6,7,8,9,10 ילדים ++ כן ירבו מתוך שמחה ואושר
בית עם 2 ילדים קטנים הוא לא אותו בית עם 5
ובית עם 5 הוא לא כמו 7וכן הלאה
אני מתנחמת בזה שב"ה זה בית שחיים בובשמחה
נכון לא תמיד מסודר כמו מהקטלוג אבל משתדל להגיע לשם
ודאי שלא דומה ולא כמעט. רק מלחשוב על לתחזק בית עמוס כל כך אני נהיית עייפה... מעריצה אמהות למשפחות גדולות שמצליחות לשמור איכשהו על סדר.
מה שאני אומרת זה שצריך להקנות הרגלים וכידוע ילדים לא באים בחמישיות בדרך כלל ולכן זה כן אפשרי ברב המקרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
בלת"ק
ואני מאמינה שאני לא הראשונה שכותבת לך את זה
תקראי את הספר אמא של בלגן של @Ruti Kepler
מתאר בדיוק את השאלה שלך...
איך זה מתאר את השאלה שלי בדיוק?
אין לי בכלל ילדים בגיל הבנה..

אני גם לא מתמודדת עם באלגן, להפך הבית שלי מאוד מאוד מסודר, אבל זה גובה ממני המון כוחות.

אני מאוד אוהבת את הספרים של רותי קפלר, הסופרת האהובה עלי.
אבל הספר הזה הציק לי ממש, הילדות שם חוצפניות... מתחכמות ומתחמקות...
יש שם בעיות של כיבוד הורים, הרבה לפני שיש בעיות של חוסר אכפתיות לבית.

@Ruti Kepler ברור שלבית מבולגן יש גורמים כמו חוסר חינוך ועוד
אבל הספר מדבר אך ורק על הבאלגן
כשמה שאמא שם צריכה זה לא סדנת סדר אלא סדנת הנחיית הורים

גיליו נאות - קראתי את הסיפור בעיתון בפרקים ולא כספר אחד.
אז אולי אני צריכה לקרוא אותו שוב באופן רציף ואני אבין אחרת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
איך זה מתאר את השאלה שלי בדיוק?
אין לי בכלל ילדים בגיל הבנה..

אני גם לא מתמודדת עם באלגן, להפך הבית שלי מאוד מאוד מסודר, אבל זה גובה ממני המון כוחות.

אני מאוד אוהבת את הספרים של רותי קפלר, הסופרת האהובה עלי.
אבל הספר הזה הציק לי ממש, הילדות שם חוצפניות... מתחכמות ומתחמקות...
יש שם בעיות של כיבוד הורים, הרבה לפני שיש בעיות של חוסר אכפתיות לבית.

@Ruti Kepler ברור שלבית מבולגן יש גורמים כמו חוסר חינוך ועוד
אבל הספר מדבר אך ורק על הבאלגן
כשמה שאמא שם צריכה זה לא סדנת סדר אלא סדנת הנחיית הורים

גיליו נאות - קראתי את הסיפור בעיתון בפרקים ולא כספר אחד.
אז אולי אני צריכה לקרוא אותו שוב באופן רציף ואני אבין אחרת...
נגיד הדוגמא על הבנות שלא מסכימות לרוקן את הטינקו כי הוא מגעיל אותן..
נו באמת... זה חריג, מוזר, מה הסיפור שלהן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נגיד הדוגמא על הבנות שלא מסכימות לרוקן את הטינקו כי הוא מגעיל אותן..
נו באמת... זה חריג, מוזר, מה הסיפור שלהן...
לא קראתי את הספר אבל אני מכירה כאלה בנות אמיתיות...
והאמא נותנת להן עבודה אחרת
חייב לתת להן משהו שמגעיל אותן?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה