התייעצות מתעסקת יותר מדי בסדר ובנקיון של הבית

[DvoraVidman]

לא קשור..
אבל יש אפשרות להוריד את הפודקאסט או לשמוע למי שחסומה בנטפרי?

אין לי מושג.

 

[DvoraVidman]

בנוסף, יש כאן נקודה עדינה של - אם האמא תריב עם הילדה על זה שהיא בורחת משיעורים, הילדה לא תפסיק לברוח מהם, היא פשוט תפסיק לספר ותשתדל להסתיר את זה טוב יותר גם מהמורות.

אני מרגישה בספר שזה פחד שממש מנהל אותה. ושוב, בהרבה תחומים.

 

[DvoraVidman]

יש סטנדרט (בית מסודר חלקית)
ויש שיגעון (מבואה מצוחצחת)

אנשים שמגיע להם בטבעי לא צריכים מבואה מצוחצחת אלא בית מצוחצח
ונראה לי שזה המבחן לכל אחת

כשהבית מצוחצח המבואה מצוחצחצת
ואני לא קונה את המשפטים האלו שהמבואה מצוחצחת וכל הבית באלגן כמו שהרבה אמרו כאן.

כשבן אדם מסודר, כל הבית שלו מסודר, וכשהוא מבולגן, אז גם המבואה שלו מבולגנת.

יש טיפ כזה למי שרוצה לרכוש הרגלי סדר, להשקיע באזור אחד שעליו לשמור (גם פה באשכול זה עלה), והרבה ממליצים לבחור במבואה בתור אותו אזור אחד.

 

[שון שון]

יש טיפ כזה למי שרוצה לרכוש הרגלי סדר, להשקיע באזור אחד שעליו לשמור (גם פה באשכול זה עלה), והרבה ממליצים לבחור במבואה בתור אותו אזור אחד.

אם לשמור זה אומר לקחת את הנעליים והתיקים של כל בני הבית אז לא תודה....

 

[DvoraVidman]

אם לשמור זה אומר לקחת את הנעליים והתיקים של כל בני הבית אז לא תודה....

לא בהכרח זה מה שזה אומר.
זה התרגום שאת בחרת.

 

[שון שון]

לא בהכרח זה מה שזה אומר.
זה התרגום שאת בחרת.

אז לכן שאלתי את השאלה הפותחת
איך שומרים על בית מסודר בלי להתכופף כל הזמן.
ואין לי בכלל ילדים... אני צעירה עדיין.

ואני לא מבולגנת לדעתי, ועדיין כל היום צריכה לשים דברים במקום ולקחת זבל לפח

 

[DvoraVidman]

אז לכן שאלתי את השאלה הפותחת
איך שומרים על בית מסודר בלי להתכופף כל הזמן.
ואין לי בכלל ילדים... אני צעירה עדיין.

ואני לא מבולגנת לדעתי, ועדיין כל היום צריכה לשים דברים במקום ולקחת זבל לפח

לגבי זבל לפח - כל תושב מבני הבית מייצר קרוב ל2 ק"ג זבל ביום (כך על פי הסטטיסטיקה לכמות זבל לנפש בישראל).
ככה שאכן, יש הרבה זבל בסביבה שלנו. מודעות לזריקה מיידית עוזרת, וכמובן שנשאר הרבה. האמת שגם מודעות לזה שככה זה בחיים זה גם עוזר

לא כתבת כלום על הבעל, השאלה אם הקושי שלך נובע מזה שאת צריכה לסדר אחריו. או שגם הוא שם דברים במקום וזבל בפח.
אם אכן את מסדרת אחריו, אז זה המוקש והפיל הלבן הבלתי מדובר באשכול.

 

[א. פרי]

לא כ"כ קראתי תגובות קודמות.

אני זוכרת את חמותי שאף פעם לא עבדה קשה, והבית היה נוצץ ומסודר ברמה של שיעמום (אבל גם יציבות).
ואילו אצלי כל היום רדפתי אחרי הבית והוא נשאר לא מסודר.

באמת מעניין לחקור את זה.

ההבדלים ביני לבין חמותי הם:
הבית שלה היה מסודר בבסיסו, לכל דבר היה מקום באופן רגיל, בלי יכולת לשנות.
אין כזה דבר כלים בכיור, כביסה מיד מתקפלת ומיד לארונות, אם מציירים מיד באותה שניה אוספים ומחזירים למקום.
לא עושים הרבה קניות של חפצים, האמת שלא הולכים לקניות בכלל. יש חפצים קבועים, וכנראה שאם קונים משהו מוציאים מוצר זהה.
יש מודעות לפריטים שיש בבית, אם יש חפץ שלא אמור להיות, הוא נמצא שם למשך זמן מוגבל, ומצפה הגיע למקומו.
כל בני הבית מודעים לזה שכל דבר במקום תמיד.
היא מפעילה את בני הבית בהוראות ולא שותקת עד שהכל מסודר ומגיע למקומו.

כשיש תמונה של סדר בראש, קל יותר להגיע לשם.

 

[BIZZARC- עשירה]

ועדיין כל היום צריכה לשים דברים במקום ולקחת זבל לפח

זה טבע העולם
אפשר קצת להקל (למשל אם פורסים מפה חד פעמית על השיש בזמן הבישול ובסוף הבישולים מקפלים את המפה לפח זה הרבה יותר קל מאשר לנקות אחרי בישול ישר על השיש, או אם שמים ארון נעליים צמוד לכניסה זה יהיה יותר קל מלהעיף את הנעליים ואז ללכת להרים אותם ולשים במקום) אבל זה עדיין דורש כל הזמן להחזיר דברים למקום, להתכופף, להתמתח וכו'.

 

[cyp]

אהבתי ממש את התגובה ולכן אני רוצה לשאול אותך עליה יותר
נגיד מטבח, את לא מנקה שישיים אחרי הארוחה? כי לא אכפת לי בכלל שיהיה באלגן נורמלי
אבל נראה לי מביך להכניס מישהו לבית עם לכלוכים ממש במטבח או שאריות אוכל על השולחן
או שירותים לא נקיים..

לא מנקה בכלל כל עוד זה סביר, אם אפיתי או משהו כזה ברור שמפנה מה שצריך ומנקה, אבל קצת כלים שהשתמשתי לבישול רק מכניסה לכיור, גז שנטף עליו קצת לא נוגעת, קרש חיתוך שהילד חתך תפוח כנ"ל ,
כמובן זה לא כלל או משהו אבל לא מתביישת שיכנסו ויראו צלחת עם שאריות אוכל על השולחן לגיטימי בעיני, כל אחד מפנה את הצלחת שלו אבל תמיד יש ילד תורן שאומר שתכף יסיים לאכול או ששכח לפנות מפנה את השולחן לקראת ארוחת ערב,
אם יש אורחים רציניים ברור שמקדימה את תקתוק הבית לפני שהם מגיעים, אבל אורחים אקראיים, שכנות וכו, זה בסדר גמור, זה לא כמויות אוכל וסירים ולכלוך,
שירותי ילדים צריכים להיות סבירים, תמיד מעבירה מגבון על האסלה או קצף אסלות עם סמרטוט, כן חשוב לי שהם יהיו נעימים, לאורחים יש שרותים אחר שהילדים לא משתמשים,
אגב בגלל שבטבעי אני פרפקציוניסיטית ושואפת לשלמות הייתי מגיעה המון למצבים של או הכל או כלום, זה תיסכל אותי ואז הבנתי שלא ילך לי להיות מושלמת, מספיק לי להיות טובה דיה והבית במצב סביר וזה בסדר ונעים וטוב לנו ככה,

 

[cyp]

לא כ"כ קראתי תגובות קודמות.

אני זוכרת את חמותי שאף פעם לא עבדה קשה, והבית היה נוצץ ומסודר ברמה של שיעמום (אבל גם יציבות).
ואילו אצלי כל היום רדפתי אחרי הבית והוא נשאר לא מסודר.

באמת מעניין לחקור את זה.

ההבדלים ביני לבין חמותי הם:
הבית שלה היה מסודר בבסיסו, לכל דבר היה מקום באופן רגיל, בלי יכולת לשנות.
אין כזה דבר כלים בכיור, כביסה מיד מתקפלת ומיד לארונות, אם מציירים מיד באותה שניה אוספים ומחזירים למקום.
לא עושים הרבה קניות של חפצים, האמת שלא הולכים לקניות בכלל. יש חפצים קבועים, וכנראה שאם קונים משהו מוציאים מוצר זהה.
יש מודעות לפריטים שיש בבית, אם יש חפץ שלא אמור להיות, הוא נמצא שם למשך זמן מוגבל, ומצפה הגיע למקומו.
כל בני הבית מודעים לזה שכל דבר במקום תמיד.
היא מפעילה את בני הבית בהוראות ולא שותקת עד שהכל מסודר ומגיע למקומו.

כשיש תמונה של סדר בראש, קל יותר להגיע לשם.

לא תמיד זה נעים לחיות ככה, ולפעמים מתנגש עם אופי הילדים,
מכירה מישהי שיושבת עם הילדים כמה דקות בכניסה לבניין ביום שישי, עוברת איתם על התיקייה והופ.. הכל לפח הציבורי, אין יצירות בבית, לא מעלים עיתונים, חטיפים תמיד ליד השולחן ולא קונים חטיפים מדי מלכלכים, לא נכנסים עם נעליים הביתה,
היא אשה מהממת, רגועה וטובת לב, חמה ואוהבת, אבל יש לה ילד אחד שהוא ההפך מכל זה וזה יוצר התנגשויות נוראיות,

 

[cyp]

כשהבית מצוחצח המבואה מצוחצחצת
ואני לא קונה את המשפטים האלו שהמבואה מצוחצחת וכל הבית באלגן כמו שהרבה אמרו כאן.

כשבן אדם מסודר, כל הבית שלו מסודר, וכשהוא מבולגן, אז גם המבואה שלו מבולגנת.

יש בלאגן שהוא זמני, יכול להיווצר תוך שעה ולהיות מסודר תוך כמה דקות, אבל אם יש בלאגן נורא של ארונות ופינות מוזנחות ועמוסות יקח ימים ארוכים לאפס הכל, ולכן גם בית מאד מסודר יכול להראות קצת מבולגן וזה טבעי,
צעצועים על הרצפה, ערימת כביסה על המיטה, מסרקים בכיור, משחת שיניים פתוחה, קניות על הרצפה בכניסה לבית, תיק על השולחן וילקוט על הספה , בגדים באמבטיה על הרצפה, מגבת שנפלה בהול, כל זה נוצר ברגע ומסודר מהר מאד,
אני תמיד מקפידה לא להביא את הבית למצב יותר מדי מבולגן,
אבל אין מצב שאפתח מגירה של תיקים אראה שנשפך שם קורנפלקס ולא אביא שואב באותו רגע, אם אראה טביעת יד חריגה על הקיר, מגבון מיידי ונקי, מקרר שנשפך משהו מיד ינוקה, אלה דברים שאם מזניחים זה מצטבר לקטסטרופה,
אבל דברים שזזים מפה לשם ובאים יום יום לשימוש ואני יודעת שאוטוטו הם יוחזרו למקום אני מניחה להם ולא משתגעת לסדר מיד,

 

[סטודיו בול]

איך שומרים על בית מסודר בלי להתכופף כל הזמן.

אני יודעת שזה יצחיק פה חלק מהנשים אבל אני מציעה לשמוע את הרעיון ברצינות
כבר כמה שנים טובות שיש לי בבית את המוצר הזה:

בהתחלה הייתה לנו תחלופה גבוהה כי כל הזמן נשבר, עד שמצאנו אחד מעולה ביד שרה עולה בערך 30 ש''ח ומחזיק כבר כמה שנים.

ביד שרה הם קוראים לזה יד עזר, והאמת שזה עזר אמיתי שלי.
אצלי זה נמצא מעל המקרר, וכל הזמן שאני מסדרת- אני מסתובבת עם זה, זה חוסך לי 80% מההתכופפויות (כי זה לא יכול להרים משו כבר מיידי)
ההבדל בין לסדר את הבית איתו או בלעדיו- פשוט עצום.
ממליצה בחום!

 

[שון שון]

אני יודעת שזה יצחיק פה חלק מהנשים אבל אני מציעה לשמוע את הרעיון ברצינות
כבר כמה שנים טובות שיש לי בבית את המוצר הזה:
צפה בקובץ המצורף 1953408
בהתחלה הייתה לנו תחלופה גבוהה כי כל הזמן נשבר, עד שמצאנו אחד מעולה ביד שרה עולה בערך 30 ש''ח ומחזיק כבר כמה שנים.

ביד שרה הם קוראים לזה יד עזר, והאמת שזה עזר אמיתי שלי.
אצלי זה נמצא מעל המקרר, וכל הזמן שאני מסדרת- אני מסתובבת עם זה, זה חוסך לי 80% מההתכופפויות (כי זה לא יכול להרים משו כבר מיידי)
ההבדל בין לסדר את הבית איתו או בלעדיו- פשוט עצום.
ממליצה בחום!

אהבתי ממש

 

[סטודיו בול]

אהבתי ממש

בהוא של יד שרה יש גם מגנט קטן בקצה וזה נורא כיף
נניח נפלה סיכת ראש על הרצפה זה שולה אותה בשניה

 

[דיתי]

לא כ"כ קראתי תגובות קודמות.

אני זוכרת את חמותי שאף פעם לא עבדה קשה, והבית היה נוצץ ומסודר ברמה של שיעמום (אבל גם יציבות).
ואילו אצלי כל היום רדפתי אחרי הבית והוא נשאר לא מסודר.

באמת מעניין לחקור את זה.

ההבדלים ביני לבין חמותי הם:
הבית שלה היה מסודר בבסיסו, לכל דבר היה מקום באופן רגיל, בלי יכולת לשנות.
אין כזה דבר כלים בכיור, כביסה מיד מתקפלת ומיד לארונות, אם מציירים מיד באותה שניה אוספים ומחזירים למקום.
לא עושים הרבה קניות של חפצים, האמת שלא הולכים לקניות בכלל. יש חפצים קבועים, וכנראה שאם קונים משהו מוציאים מוצר זהה.
יש מודעות לפריטים שיש בבית, אם יש חפץ שלא אמור להיות, הוא נמצא שם למשך זמן מוגבל, ומצפה הגיע למקומו.
כל בני הבית מודעים לזה שכל דבר במקום תמיד.
היא מפעילה את בני הבית בהוראות ולא שותקת עד שהכל מסודר ומגיע למקומו.

כשיש תמונה של סדר בראש, קל יותר להגיע לשם.

נראה לי אנחנו גיסות...
את פשוט מתארת בדיוק את חמותי!

 

[כובע הנזיר]

הלוואי יום חופשי,
האמת זה גם הטיפ שלי
נעדכן את הבוס......

נראה לי הכוונה היתה יום חופשי מההשתעבדות לסדר
במקום להיות ברצף אינסופי של סדרסדרסדרסדרסדר
יום אחד לנוח מזה

@פוינט ?

 

[א. פרי]

לא תמיד זה נעים לחיות ככה, ולפעמים מתנגש עם אופי הילדים,
מכירה מישהי שיושבת עם הילדים כמה דקות בכניסה לבניין ביום שישי, עוברת איתם על התיקייה והופ.. הכל לפח הציבורי, אין יצירות בבית, לא מעלים עיתונים, חטיפים תמיד ליד השולחן ולא קונים חטיפים מדי מלכלכים, לא נכנסים עם נעליים הביתה,
היא אשה מהממת, רגועה וטובת לב, חמה ואוהבת, אבל יש לה ילד אחד שהוא ההפך מכל זה וזה יוצר התנגשויות נוראיות,

האמת שאצל חמותי היה סדר כמו של הבתים של פעם... הם ידעו להתנהל. לא נראה לי שהיא השליכה ציורים ויצירות. עיראקים הם כמו יקים (ככה שמעתי). אמנם הכרתי אותה כשהיא חיתנה כמעט את כולם, או שהיו לה ילדים גדולים, אבל סיפרו לי שזה תמיד היה ככה, הבית שלה תמיד היה פיקס.
גיסתי גם היתה כזו, וסיפרה לי שהיא הורידה לחץ מהסדר בבית כי למדה ממני... (בעוד אני הרגשתי נחיתות לידה היא דווקא ראתה שלשחרר לחץ מהבית זה דבר חיובי).
חמותי היתה אשת חיל אמיתית.
ביום שישי בשמונה בבוקר כל האוכל היה מוכן לשבת.. השולחן ערוך... לא הייתי רואה אותה עובדת קשה, הכל בנחת.
אנחנו לפעמים עובדים קשה, קופצים מדבר לדבר. היא היתה מתכננת כל דבר מראש, הכל נעשה בלי רעש, בלי בלאגן.
לא אומרת אם זה טוב או פחות...
כשהייתי חוזרת אחרי שבת אצלה היו לי כמה ימים מסודרים בבית מרוב ההשראה שהסדר שלה השפיע... אבל זה קצת מוגזם לדעתי.
היו לי שנים שהייתי מתוסכלת מעצמי, אבל אני מבטיחה לעצמי להשתפר בעניין הזה.. כמו בהרבה דברים אי"ה.
חשוב להיות קשובים לעצמנו ולבחון איזו דרך מתאימה לנו, לא כל מה שמתאים לחמות או לשכנה מתאים לנו... לכל אחד יש יכולות ותנאים אחרים.

נראה לי אנחנו גיסות...
את פשוט מתארת בדיוק את חמותי!

וואו, זה כנראה אופייני לאמהות של פעם..

 

[cyp]

האמת שאצל חמותי היה סדר כמו של הבתים של פעם... הם ידעו להתנהל. לא נראה לי שהיא השליכה ציורים ויצירות. עיראקים הם כמו יקים (ככה שמעתי). אמנם הכרתי אותה כשהיא חיתנה כמעט את כולם, או שהיו לה ילדים גדולים, אבל סיפרו לי שזה תמיד היה ככה, הבית שלה תמיד היה פיקס.
גיסתי גם היתה כזו, וסיפרה לי שהיא הורידה לחץ מהסדר בבית כי למדה ממני... (בעוד אני הרגשתי נחיתות לידה היא דווקא ראתה שלשחרר לחץ מהבית זה דבר חיובי).
חמותי היתה אשת חיל אמיתית.
ביום שישי בשמונה בבוקר כל האוכל היה מוכן לשבת.. השולחן ערוך... לא הייתי רואה אותה עובדת קשה, הכל בנחת.
אנחנו לפעמים עובדים קשה, קופצים מדבר לדבר. היא היתה מתכננת כל דבר מראש, הכל נעשה בלי רעש, בלי בלאגן.
לא אומרת אם זה טוב או פחות...
כשהייתי חוזרת אחרי שבת אצלה היו לי כמה ימים מסודרים בבית מרוב ההשראה שהסדר שלה השפיע... אבל זה קצת מוגזם לדעתי.
היו לי שנים שהייתי מתוסכלת מעצמי, אבל אני מבטיחה לעצמי להשתפר בעניין הזה.. כמו בהרבה דברים אי"ה.
חשוב להיות קשובים לעצמנו ולבחון איזו דרך מתאימה לנו, לא כל מה שמתאים לחמות או לשכנה מתאים לנו... לכל אחד יש יכולות ותנאים אחרים.



וואו, זה כנראה אופייני לאמהות של פעם..

אל תשכחי שאת הכרת אותה בלי ילדים קטנים בבית, זה בטח שונה

 

[חנה תהילה]

אל תשכחי שאת הכרת אותה בלי ילדים קטנים בבית, זה בטח שונה

ואולי היא גם לא עבדה בעבודה תובענית כמוך?