מאפים גם לכם יוצא חלות כבדות ויבשות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לציין שכל השנה יוצא לי מצויין
לאחרונה (מאחרי פסח) ממש כבד ומתפורר
זה קשור לטחינה יבשה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תחפשי באשכולות משנה שעברה אחרי פסח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
גם אני עשיתי 2 נגלות של חלות ולחמניות
ובשתיהם לא יצא משהו..
והשמרים טריים ביותר.
אז אולי אכן בגלל שזה קמח קצת שונה, אז התוצאה לא משהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אומרים שבגלל הטחינה היבשה צריך להוסיף יותר מים לבצק.
תמיד כדאי לבדוק את המרקם של הבצק שיהיה טיפה דביק בסיום הלישה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה בגלל שהתחיל הקיץ והאויר יותר חם ויבש
הבצק תופח מהר יותר ממה שאתם רגילים
והוא קצת "נופל"
תקצרו את זמן התפיחה (2-3 שעות ולא יותר!)
ותשימו אותו בשקית שלא יתייבש
הכל יחזור להיות טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בדיוק עברתי בשבוע שעבר את התסכול הזה .

הכנתי בצק של 4 קילו לחלת מפתח והיה ממש לא רגיל ולא נעים , וגם אחרי האפיה יצא דחוס ויבש .. לא חלות של שבת.

למחרת הכנתי שוב 2 קילו .. לא רציתי כאלה חלות לשבת (וקניתי שמרים חדשים כי אולי הם הבעיה ..)

הפחתתי מעט מים ושוב יצא ממש חלות קשות . כבר בבצק ראיתי שזה לא המרקם הרגיל.
ואחרי האפיה .. לא משהו .

פניתי לקמח רובינפלד והם אמרו לי שאכן , זה בגלל הטחינה היבשה של אחרי פסח .

וזה שונה מהרגיל ויש להוסיף מים .

אמרו לי שכתבו את זה בניוזלייטר .. לא ממש קראתי , אבל כן ראיתי פרסומת שלהם והזמנתי קרטון עד הבית . ..

כעת הם כבר מוכרים גם כוסמין 80% טחינה רגילה אחרי פסח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אומרים שבגלל הטחינה היבשה צריך להוסיף יותר מים לבצק.
תמיד כדאי לבדוק את המרקם של הבצק שיהיה טיפה דביק בסיום הלישה
זה לא כ"כ עזר
הוספתי עד שזה נהיה קשה להתעסקות.. (מרוב שזה דביק)
בכ"א יצא יבש
כנראה צדקתי בהשערה שזה בגלל הטחינה היבשה
כמו שכתבו פה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
זה לא כ"כ עזר
הוספתי עד שזה נהיה קשה להתעסקות.. (מרוב שזה דביק)
בכ"א יצא יבש
כנראה צדקתי בהשערה שזה בגלל הטחינה היבשה
כמו שכתבו פה...
הכנתי והוספתי אכן מים תוך כדי עבודה,
יצא טוב ב"ה.
כשמוסיפים מים עדיף להוסיף קצת פחות ממה שנראה בעין שיספג עד שהבצק מתאחד,
ואז להוסיף עוד קצת שמן וזה יוצר מרקם טוב ולא דביק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תקראו אשכולות מלפני שנה או שנתיים
בשבת הראשונה אחרי פסח, חצי מעם ישראל, כך התרשמתי, אכלו חלות כבדות, יבשות, גבשושיות ומוזרות
ואנחנו בתוכם :rolleyes:

מאז למדתי לקח, לא לקנות טחינה יבשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני פשוט מוכרת קמח לפני פסח. הלכתית אין עם זה שום בעיה ואז יש לי קמח מצוין אחרי פסח.
עם זאת, קניתי כבר קמח כמה פעמים אחרי פסח והכנתי חלות, לחמניות, ועוגות שמרים ולא נתקלתי בבעיה.
צריך לזכור להתפיח פחות ממה שהיינו רגילים כשהיה קריר יותר לפני פסח
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
גם לי יצא דחוס ויבש טחינה יבשה של רובינפלד, וגם החלת מפתח :(:(.

@ה. בקר קנית של רובינפלד ??
יכול להיות שהקמח עושה לך אפליה ?? ;);)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
גם לי רובינפלד והתאכזבתי קשותתת
הם היו נראות טוב הבצק היה נראה מצויין
אבל יצאו חלות יבשושיות וחיוורות
גם לי יצא דחוס ויבש טחינה יבשה של רובינפלד, וגם החלת מפתח :(:(.

@ה. בקר קנית של רובינפלד ??
יכול להיות שהקמח עושה לך אפליה ?? ;);)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
היה לי קמח מלפני פסח שמכרתי כמובן
יצא לי חלות אווריריות לא רגיל
ואני גם מוסיפה אבקת אפיה לבצק.. מוסיף אווריריות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
גם לי רובינפלד והתאכזבתי קשותתת
הם היו נראות טוב הבצק היה נראה מצויין
אבל יצאו חלות יבשושיות וחיוורות
כשטעמתי וראיתי את החלות נזכרתי פתאום שגם שנה שעברה זה קרה לי בדיוק אותו דבר....

או שזה רובינפלד או שזה טחינה יבשה.

במשך השנה אני לא נוגעת ברובינפלד.

רק שטיבל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

כולנו רואים את זה סביבנו: נדמה שבדור האחרון, חצי מהאנשים פתאום "רגישים לגלוטן", סובלים ממעי רגיז, או פשוט מרגישים כבדות ונפיחות אחרי אכילת לחם או חלות בשבת.האם מערכת העיכול האנושית השתנתה פתאום ב-50 השנים האחרונות?התשובה של המדע היא לא. מערכת העיכול שלנו לא השתנתה – החיטה שלנו השתנתה מהקצה אל הקצה.

כשהתחלתי לחקור את הנושא לקראת פסח (תקופה שבה רגישויות הבטן צפות אצל רבים), נחשפתי לכמה נתונים מדעיים מרתקים שפשוט לא מדברים עליהם מספיק:

1. זה לא (רק) הגלוטן – הכירו את חלבוני ה-ATIמתברר שהחיטה המודרנית טופחה בעשורים האחרונים במטרה להיות עמידה בפני מזיקים. איך? על ידי הגדלה דרסטית של רמות חלבונים הנקראים ATI (Amylase-Trypsin Inhibitors). חלבונים אלו הם מעין "חומר הדברה טבעי" של הצמח. מחקר מפורסם של פרופ' דטלף שופאן מאוניברסיטת מיינץ (2012) הוכיח שהחלבונים האלו בדיוק הם אלו שמעוררים תגובה חיסונית ודלקתית במעי אצל בני אדם שאינם חולי צליאק!

2. צניחה דרסטית במינרליםבמסגרת מה שנקרא "המהפכה הירוקה", מדענים קיצרו את גבעול החיטה (חיטה ננסית) כדי שתוכל לשאת יותר גרעינים מבלי לקרוס. התוצאה? השורשים הפכו רדודים, והחיטה הפסיקה לשאוב מינרלים מעומק האדמה. מחקר היסטורי מדהים מ-2008 שבדק דגימות חיטה שנשמרו ברצף משנת 1843, גילה שמאמצע שנות ה-60 נרשמה צניחה של עשרות אחוזים בכמות הברזל, האבץ והמגנזיום בגרעיני החיטה שאנו אוכלים.

לציטוט המדעי מהמאגר הרפואי PubMed:https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19013359/
3. הפתרון: חזרה ל"חיטת אבותינו" (זני המורשת)מחקרים חדשים ממש מהשנה האחרונה (2024), מראים שזני חיטה קדומים והיסטוריים (כמו אמר, איינקורן, וזני דורום של ארץ ישראל), מכילים מגוון נמוך משמעותית של אותם חלבונים מעוררי דלקת (ATI), והעמילן שבהם מתעכל בצורה נכונה ואיטית יותר.

הנה מחקר עדכני מ-2024 מ-ACS Publications שמראה את ההבדל החד בין חיטה עתיקה למודרנית:https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.jafc.4c05959
ומה הבשורה לפסח השנה?אם ביומיום לחם לבן עושה לנו כבד, הרי שבפסח – כשאוכלים מצה (שלא עברה התפחה ופירוק) – הבטן של רבים מאיתנו משלמת מחיר כבד.

אחרי שנים של חיפושים אחר פתרון שהוא גם מהודר הלכתית וגם בריא לגוף, יש השנה בשורה אדירה:חבורת אברכים יזמה פרויקט היסטורי וגידלה (בגידול בוטיק של כ-1,000 קילו בלבד לכל הארץ) זני חיטה מקוריים ומסורתיים של ארץ ישראל. ללא שום הנדסה גנטית (Non-GMO), כפי שהיא גדלה כאן אלפי שנים.החיטה נקצרה בהידור רב ("שמורה משעת קצירה"), ונאפתה למצות חבורה דקיקות.

מאות אנשים עם מעי רגיז שניסו מצות מהחיטה העתיקה הזו דיווחו בהתרגשות שהם הצליחו לאכול כזית (ואפילו יותר) והבטן נשארה רגועה וקלילה, לצד טעם וארומה שפשוט אי אפשר למצוא במצות הרגילות.

בגלל שמדובר בגידול ייחודי, המלאי לפסח תשפ"ו מוגבל מאוד וקרוב לסיום.לכל מי שרוצה לקיים את המצווה מתוך אכילה של "סולת מן המובחר" אמיתית ולסיים את ליל הסדר בתחושה קלילה, מוזמן ליצור קשר:
026485060

0 תגובות
שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה