התייעצות האם יש ערך באתר מלבד מכירות?

[א. פרי]

למה שלא תוסיפו מכירות?

מכירות של מה?

 

[א. פרי]

כעת הבנתי מה מטרת האשכול הזה:
הגיע משלוח מהסופר, וכל הרצפה היתה מלאה בשקיות.. אף אחד לא רצה לסדר, כשביקשתי עזרה,
כל אחד צעק והתלונן שאין לו כח והוא לא יכול...
התחלתי לסדר לבד אבל זה היה מייגע ממש וכמו טיפה בים, לא הצלחתי לראות את הסוף...

ואז הייתי תקיפה וביקשתי מכולם לסדר, איכשהו כל אחד 'עשה טובה' ולאט לאט כל מוצר הגיע למקום.
ונוכחתי לראות שכשכולם מטים שכם לסייע - הכל נעשה קל יותר.

זה היה משל, הנמשל הוא העולם שיש בו הרבה בלאגן, המון דברים מפוזרים וכולם מתעצלים לסדר.
בכתיבה שלי אני מנסה להביא לעצמי סדר, אם הכתיבה תגיע למי שצריך - אולי יהיה סדר בעוד מקומות.

מה שאני מבטאת כאן זה את הרצון הטוב שלי, שלא זוכה למענה כי אף אחד לא רוצה לעזור לי.
אם יש כאן אנשים שרוצים ויש להם שאיפה שהעולם יהיה טוב יותר, וחושבים שיש בכתיבה שלי משהו חיובי,
שלחו לי מייל אשלח לכם ספרים ללא תשלום ותתרמו לספריה או למקומות ציבוריים באזורכם..

 

[STYLE SITE]

יש לי אתר בו מוצגים ספריי, אבל אין רכישות בכלל.

האתר עולה לי כסף מידי חודש (בניגוד להתחלה בה הוא היה ללא תשלום דרך משרד לפיתוח הנגב והגליל).
חשבתי שכדאי לסגור אותו ולמכור את ספרי כמו סופרים אחרים - העברה בנקאית ודרך המייל או הטלפון.

האם עדיף להשאיר את האתר כי יש ערך לו כלשהו מלבד מכירות או כדאי לסגור את האתר?


ומאמר שכתבתי על הנכונות לספר על כשלונות:

ספוילר: מאמר

בספר המאמרים החדש שלי, גיבור הסיפור, כתבתי הרבה על הכישלונות שלי.
ביניהם: שאין קונים לספר החדש שלי "סדר הפוך" ( זה ממשיך גם עכשיו, ואין רוכשים גם לספרון הילדים דובי שיר והכתר האמיתי או לספר גיבור הסיפור)
גם במאמרים הנוכחים, שאני כותבת פה ושם, שאולי יהיו בסיס לספר הבא בסדרה, אני כותבת על חסרונות שלי על אכזבות וכדו', ושאלתי את עצמי איך אני מסוגלת לכתוב על כשלונות, ככה באופן גלוי.

התשובה שעניתי לעצמי:
1. כי אני לא מאמינה בהצלחה כשהיא דרמטית
2. אני רוצה להעביר מסרים
תשובה כנה יותר: כי אני כבר הצלחתי, ברוך ה'.
אני לא רואה את עצמי לפני 5 שנים, לפני שספרי הראשון יצא לאור ונמכר בחנויות, כותבת בעליזות כה רבה על כישלונות וגם חשה יציבות רגשית בעקבות כישלונות ומצליחה להתמיד בעשיה למרות הכל, אני חושבת שהמסע הזה, בו עברו עלי קצת רגעי סיפוק ותהילה, במהלך ספריי הראשונים, נתן לי את היכולת לכתוב לספר ולחוות את כשלונותיי כאילו היו הצלחות.

אני חושבת שאני מבינה כיום הרבה דברים שלא הבנתי בעבר, והמרכזי שבהם הוא שלא חובה להצליח.
לא צריך להצליח.

לפני זמן מה קראתי פוסט של מישהי שכותבת שסבא שלה היה אומן. יש בבית שלו איורים שעיצב על הקירות, הסבא הלך לעולמו ורוצים להרוס את הבית יחד עם האומנות הנדירה.
הסבא לא קיבל הכרה מימיו וכעת האיורים ייעלמו.
הרגשתי אז תחושת פספוס אדירה.
כמה חבל שאומן לא קיבל הכרה, כה חבל שיצירותיו, עליהן עבד שעות וימים, יעלמו.

כיום אני מבינה שזה לא חבל בכלל.
זה בסדר.
העיקר העשיה וההשתדלות.

אומן לא חייב לקבל הכרה, זה נחמד עבור העולם סביבו שיזכו להכיר אומנות חדשה, אבל הוא לעצמו שלם לחלוטין גם בלי שיכירו אותו.
לדעתי החשיבה הזו מחזירה לאדם את העצמאות.
לא, אתה לא זקוק שיקראו אותך, שיהנו מיצירותיך, שיכירו בך.
האדם לא זקוק שיכירו בו, כי הכרה זה דבר חיצוני וקשור במכירים ולא במי שמכירים בו.
אתה מתנדב, אתה משתדל.

אין ערך בפידבק של העולם כלפיך, כי היית ונשארת אותו אדם, והערך היחיד זו העבודה העצמית שלך מול המידות שלך, זו המודעות העצמית, הקבלה העצמית, החיים שאתה בונה לעצמך, האמונה והביטחון בה' הטוב והמיטיב, אהבת הזולת ואהבת הבריאה, הקשבה, התקדמות, ועוד נכסים שהופכים אותך למי שאתה באמת.

זה אומר להיות מאוד קשוב לעצמך ואכפתי כלפיך עם חמלה ואהבה עצמית.

הפעולות האחרות, של לשווק את עצמך, את היכולות שלך, הם דברים חיצוניים לחלוטין, אינן מגדירות אותך אלא הן חלק ממאמץ קולקטיבי שלך ושל אנשים אחרים אכפתיים לתרום למען עולם טוב יותר.

לסיכום, עבודת האדם מול עצמו היא עבודה אינסופית, אדירה ומתגמלת מאוד.

כשאדם מבין שהוא והסביבה בעלי ערך זהה וקבוע שלא יכול להשתנות, הוא מתחיל להתרכז בעצמו במקום להתרכז בסביבה, הוא בונה את עצמו האמיתי, יתכן שבמהלך הבניה העצמית הזו הוא יבחין שיש לו ייעוד להשפיע הלאה, ויתכן שהוא ימצא ייעוד אחר מקסים לא פחות.
אבל הוא ילמד להיות קשוב לעצמו ולאינטרסים שלו (אם הוא יהודי מאמין האינטרסים שלו הם שה' ימלוך על העולם).

הוא ילמד להיות 'הוא' וזו מתנה של עצמו לעצמו, מתנה שלא יכולה להגמר לעולם.
מה שאני כותבת כאן זו רק תיאוריה, ונדרשת עבודה רבה להפנים ולחיות את זה באמת.
אבל גם תיאוריה זו התחלה נפלאה.

ברור שיש לאתר ערך מלבד המכירות .
אבל צריך גם להבין שלבנות אתר לבד זה ממש לא מספיק !!
האתר נעלם בין למיליוני אתרים אחרים .
בשביל שאנשים יגיעו לאתר יש צורך בקידום ממומן / אורגני .
ו/ או פרסום האתר במקומות הרלוונטים לפי קהל היעד ועוד .

 

[Sara led]

מקווה שזה בסדר שאני כותבת,
אבל הכנות שלך מזמינה כנות....

זה נראה שאת אדם שחושב שהוא מודע לעצמו עד הסוף.
ומצד שני נשמע שאת ממש מבולבלת.
לדעתי כדאי לך לעשות סדר עם עצמך, אחד על אחד.
ואחרי שתהיי ממש סגורה על עצמך מה את בעצם רוצה,
תבואי לשתף אותנו מהנקודה שתהיי בה וננסה לעזור.

 

[א. פרי]

ברור שיש לאתר ערך מלבד המכירות .
אבל צריך גם להבין שלבנות אתר לבד זה ממש לא מספיק !!
האתר נעלם בין למיליוני אתרים אחרים .
בשביל שאנשים יגיעו לאתר יש צורך בקידום ממומן / אורגני .
ו/ או פרסום האתר במקומות הרלוונטים לפי קהל היעד ועוד .

האתר שלי כרגע לא ריווחי... עבור אתר ריווחי אסכים להשקיע כסף.
אני צריכה אתר שיהיה לו קישור מרכישת ספרים להזמנת משלוח מחברת שליחויות HFD
אני לא יכולה לשלם הרבה מאוד כסף, אבל מוכנה להשקיע סכום שנראה לי סביר עבור המטרה הזו.

 

[א. פרי]

מקווה שזה בסדר שאני כותבת,
אבל הכנות שלך מזמינה כנות....

זה נראה שאת אדם שחושב שהוא מודע לעצמו עד הסוף.
ומצד שני נשמע שאת ממש מבולבלת.
לדעתי כדאי לך לעשות סדר עם עצמך, אחד על אחד.
ואחרי שתהיי ממש סגורה על עצמך מה את בעצם רוצה,
תבואי לשתף אותנו מהנקודה שתהיי בה וננסה לעזור.

איזה סוג של עזרה?

אני כרגע בכיוון של להוציא שליחויות לספריות או למקומות ציבוריים שאפשר להניח בהם ספרים, ולסיים עם הנושא הזה לעת עתה. (יש לי כמות של 45 ספרים חלקם עם פגם קל בהדפסה/עימוד, שאשמח לתרום)
כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, מוזמנים לשלוח לי פרטים של ספריות: כתובת מדויקת, שם, עיר, אפשר מייל וטלפון ושליח יגיע בשבועיים הקרובים אי"ה.

ואגב מבולבלת, נכון, אבל אני מבינה את עצמי לגמרי, מצורף בספוילר מאמר שכתבתי היום על הנושא הזה, מאמר, שקצת עשה לי סדר:

ספוילר

המטרה – להיות משפיע


במהלך היציאה לאור שלי למדתי הרבה דברים, בעיקר על כך שכל אחד צריך להיות משפיע הלאה, למדתי דברים חדשים על עצמי, על העולם, על נפש האדם ומה הסוד לחיים יציבים ולהגשמה עצמית,

יש ידע שאני צריכה להעביר אותו הלאה.


אבל מה לעשות שאני לא רוצה ולא יכולה להיות משפיעה?

האם אני חייבת? (מצד החובה שלי לבורא עולם או לתפקיד שלי בעולם).

אלוקים שלח לי אפשרות ללמוד דברים חדשים, הדברים שאני יודעת הם לא שלי, כי אני שומעת אותם מאנשים נוספים.

רק השאלה עד כמה אני מחויבת לרצון האלוקי שנשפיע?

ואם אני לא מאמינה בעצמי?

ואם אין לי קהל שרוצה לקרוא את הדברים?



בינתיים, אני ממשיכה לחפש את הדרך הנכונה.

אני במקום הזה, בו יש לי הרבה ידע מדהים, שמשלב אימון תודעתי, כזה שהוציא אותי ב"ה מהרבה בעיות, אני ממשיכה להתקדם, אבל מנועה מלהעביר את הדברים למי שאולי צריכים אותם, למרות שאני חושבת שאולי זה מחובתי.

מה מונע ממני העביר את הידע?

1. אני לא רואה את עצמי מורה רוחנית.

2. הידע קיים לכל אחד בנשמתו, האם אני אמורה להעביר את הידע הזה, שלא שייך לי ובעצם בכך לנכס אותו אלי?

3. כל אדם הוא שונה מזולתו, יתכן והמסקנות שלי, לא מתאימות למישהו אחר.

4. סיבה טכנית: אין לי קהל או משהו שמתעניין, אין לי שיווק, הנושא הזה של שיווק הוא סינית בשבילי, למרות שאני משתדלת לשווק אני פשוט לא מצליחה.



אני חושבת לשחרר את הכל, להפסיק לחשוב על זה.

ניסיתי, השתדלתי, אבל אין תוצאות, אז אפסיק וה' בטח יעזור לכולם, כל אחד מהמקום שלו.



אי"ה, בהמשך, אוציא לאור ספרים נוספים.

אני חושבת שלא לחינם אין לי בכלל תוצאות, גם לא מועטות (שכן אמורות להיות, איכשהו).

זה סימן שצריך פשוט לשחרר את הכל.

אני מודה לה' על הכל, בתפילה שהוא יעזור לכולם, לכל אדם מהמקום שלו.

 

[קוראים לי #C]

אולי כדאי לך להשקיע בספרים דיגיטליים?
תחסכי המון כסף
והמון עוגמת נפש של שיווק

 

[כתב עט]

ואו.
פשוט מטורף האשכול הזה.
ובתמצות, את כתבת:

האמת שהתחביב שלי לעשות לעצמי שיווק שלילי, מה לעשות זה האופי לי...

אז מתחשק לי לשאול: אשמח שתעני אם מתחשק לך...
1. את אוהבת את הספרים שלך?
2. את מעוניינת לשווק אותם?
3. את רוצה שיעשו את זה בשבילך כי את לא יודעת?
4. את לא רוצה כי המטרה שלך היא כתיבה ולא פרסום?
5. את רוצה לתרום את הספרים לאנשים? כי מה? כי אף אחד "לא רוצה את הספרים האלה"?

בעיני, כל השיח פה הוא ממש חלק מההתמודדות.
המחשבות. המחשבות החוזרות. ועוד פעם לחשוב....
חלק מהניקים כ"כ מתעצבנים, כי הם לא מבינים שהמחשבות האלו, וההתקרבנות העצמית היא חלק מההתמודדות.
כך בעיני.

דעתי,
את כותבת מעולה.
צריך רק משהו שיקח ממך את הספרים האלה, (אפ' בכוח )
וינהל לך את השיווק. ולא יאפשר לך להתערב במכירות. כי הפחד מכישלון הפרסום משגע אותך.

ולא, מפה, לא יבוא משהו לעזור, גם אם תצרחי. ובעיני, זה נקרא לצרוח:

מה שאני מבטאת כאן זה את הרצון הטוב שלי, שלא זוכה למענה כי אף אחד לא רוצה לעזור לי.

כי אף אחד לא רוצה לעזור לי....
אין מנוסה ממך לדעת שרק את יכולה לעזור לעצמך.
והשלב הבא הוא- לצאת מהקורבנות, להפסיק עם השיח השלילי כלפי עצמך בכל אשכול רענן,
ולראות את ספריך נושאים פרי. בעז"ה.
ואם את לא שם, זה חלק מהתמודדות הנפש, ואת ענקית שהצלחת להביא את עצמך לאן שהגעת.

ולמי שיש עוד כח לקרוא,
היום שמעתי בדיוק פודקאסט של המאמן איתן עזריה, שאומר,
שלפני ההצלחה- הוא מעודד את המתאמנים להאמין בעצמם ולומר לעצמם עד כמה הם בעלי ערך מוחלט בלי קשר לתוצאות,
ובתוך ההצלחה- הוא מעמיד אותם במשבצת הנכונה ואומר להם- מי אתם? מה אתם עפים על עצמכם???

אצלך זה מסובך, מצד אחד, הגעת לתוצאות. אבל את עדין לא אוהבת את עצמך,
ומה שנדרש עכשיו מאיתנו, זה לא לאפשר לך להתקרבן. כי כבר אין על מה.

 

[א. פרי]

ואו.
פשוט מטורף האשכול הזה.
ובתמצות, את כתבת:


אז מתחשק לי לשאול: אשמח שתעני אם מתחשק לך...
1. את אוהבת את הספרים שלך?
2. את מעוניינת לשווק אותם?
3. את רוצה שיעשו את זה בשבילך כי את לא יודעת?
4. את לא רוצה כי המטרה שלך היא כתיבה ולא פרסום?
5. את רוצה לתרום את הספרים לאנשים? כי מה? כי אף אחד "לא רוצה את הספרים האלה"?

בעיני, כל השיח פה הוא ממש חלק מההתמודדות.
המחשבות. המחשבות החוזרות. ועוד פעם לחשוב....
חלק מהניקים כ"כ מתעצבנים, כי הם לא מבינים שהמחשבות האלו, וההתקרבנות העצמית היא חלק מההתמודדות.
כך בעיני.

דעתי,
את כותבת מעולה.
צריך רק משהו שיקח ממך את הספרים האלה, (אפ' בכוח )
וינהל לך את השיווק. ולא יאפשר לך להתערב במכירות. כי הפחד מכישלון הפרסום משגע אותך.

ולא, מפה, לא יבוא משהו לעזור, גם אם תצרחי. ובעיני, זה נקרא לצרוח:

כי אף אחד לא רוצה לעזור לי....
אין מנוסה ממך לדעת שרק את יכולה לעזור לעצמך.
והשלב הבא הוא- לצאת מהקורבנות, להפסיק עם השיח השלילי כלפי עצמך בכל אשכול רענן,
ולראות את ספריך נושאים פרי. בעז"ה.
ואם את לא שם, זה חלק מהתמודדות הנפש, ואת ענקית שהצלחת להביא את עצמך לאן שהגעת.

ולמי שיש עוד כח לקרוא,
היום שמעתי בדיוק פודקאסט של המאמן איתן עזריה, שאומר,
שלפני ההצלחה- הוא מעודד את המתאמנים להאמין בעצמם ולומר לעצמם עד כמה הם בעלי ערך מוחלט בלי קשר לתוצאות,
ובתוך ההצלחה- הוא מעמיד אותם במשבצת הנכונה ואומר להם- מי אתם? מה אתם עפים על עצמכם???

אצלך זה מסובך, מצד אחד, הגעת לתוצאות. אבל את עדין לא אוהבת את עצמך,
ומה שנדרש עכשיו מאיתנו, זה לא לאפשר לך להתקרבן. כי כבר אין על מה.

הפרשנות הזו כלפי לא נכונה, אני לא חשה מסכנה, ה' זיכה אותי להגיע למקום טוב של הבנה עד כמה חשוב להיות במודעות ואמונה בטוב וכו'.

הבעיה שלי כרגע שאין לי כלים וגם לא רצון וגם לא קהל להעביר הלאה את הידע שלי.
אני מבינה שכל אדם מחויב לממש את עצמו. והסתירה הזו בין ההבנה הפשוטה שאני לא אמורה לכתוב לציבור, לבין האמת הנוספת שכל אדם מחויב להגשים ולתרום לחברה - זה חלק מהבעיה שלי.

ונכון, אני צריכה שיווק חיצוני לספרים שלי, לא מצאתי שווק כזה ואולי אין כזה דבר.
מצד שני אני שמחה שהספרים שלי אינם משווקים כרגע, כי אין לי כלים להכיל פרסום או כבוד וכל הצלחה של מכירות מרגישה לי לא נכונה (למשל השבוע היתה רכישה של ספר שלי "סדר הפוך" באתר בוקפוד והבנתי עד כמה לא נכונה לי המחשבה שקונים את הספר שלי בכזה סכום).
זו לא בעיה חדשה, זה האופי שלי. ואני מכבדת את עצמי על כך, מתארת לעצמי שעם הזמן אבין דברים אחרת ואצליח להגיע למקום בו אני משחררת דפוסי חשיבה שלא מועילים לי, בנושא השיווק.

ועצה שלי למי שמתעניינים בתוכן האשכול: אני מאמינה שכשאנחנו קוראים דבר-מה הוא נתון לפרשנות לנו איפה אנחנו נתקלים בכזה דבר אצלינו.
המסע שלי לא חשוב, כמו שהמסע שלכם חשוב עבור עצמכם, כך שאפשר ללמוד מהאשכול הזה דברים חשובים על עצמכם, אולי להוסיף תובנות נוספות על נפש האדם ועד כמה כל אדם שונה זה מזה וזה בסדר... כי כאמור אני לא מתרכזת לאורך זמן באותו מקום ונשארת שם.
היום אני כותבת על הקושי לשווק ומחר אפשר יהיה לראות אותי מציעה לאנשים לרכוש ספרים, והולכת לחנויות להציע להם את הספרים שלי וכו'.
אני מאמינה שכבני אדם אנחנו גמישים וגם הקושי של היום יכול להפוך למחרת למשהו נשכח.

כך שאם כבר התעניינתם בהתלבטות הזו - קחו אותה כמסרים עבורכם כי אני מסתדרת עם עצמי ועם המסע שלי, ב"ה.

 

[מאופסת]

זה לא נשמע קושי לשווק
זה נשמע קושי להכיל כבוד כביכול
אם תביני שספר שכתבת הוא לא כבוד בשבילך
כי הכתיבה היא מתנת שמים ממילא לא יהיה לך חשש שלא תצליחי
להכיל את הפרסום והכבוד כי הוא בכלל לא שלך.
סורי על הבוטות

 

[א. פרי]

זה לא נשמע קושי לשווק
זה נשמע קושי להכיל כבוד כביכול
אם תביני שספר שכתבת הוא לא כבוד בשבילך
כי הכתיבה היא מתנת שמים ממילא לא יהיה לך חשש שלא תצליחי
להכיל את הפרסום והכבוד כי הוא בכלל לא שלך.
סורי על הבוטות

הייתי ממשיכה לכתוב ולהסביר, אבל המחשב עובד לי ממש לאט והמקלדת משבשת לי מילים.
אני צריכה לתקן שוב ושוב, וכל הקלדת הודעה לוקחת לי חצי שעה פלוס (כבר מאתמול).

כאמור אני מתקדמת על ידי מודעות עצמית, שגורמת לי להתקדם בדרכי...
שבוע הבא יתכן שפתאום אמצא של עצמי במקום בו אני מוכרת בשמחה את ספריי.
אני מכבדת את התחושות שלי, זה לגיטימי לחוות קשת של מורכבות בנושא כל כך טראומטי עבורי כי יש לי פחד קהל ברמה גבוהה. ואני מבינה את עצמי.

תודה גם למי שכתבו לי הודעות פרטיות, ותודה למי שהתנדב לקבל ספרים ולתרום לספריה.

הקטע של הכתיבה הקרבנית כביכול היא כי אני כרגע חשה צורך להתנצל על הצלחה, אני מזדהה עם העולם הלא מוצלח, באתי משם ואני מתחברת אליו יותר מעולם ההצלחה והפרסום, שנתפס לי בתור משהו מאיים (ועד כמה תארים בלתי מחמיאים).

חבל שהעולם מתחלק לאנשים מוצלחים, לגיטימיים, שיש להם כסף, הזדמנות,כבוד, וכו', ולאלו שלא קיבלו כלים להכיל את העולם.
נקווה שזה ישתנה לטובה.

אתם יכולים להמשיך לנהל דיונים בנושא, בגלל שהמקלדת משובשת והמחשב איטי, לא אוכל להשתתף.


נראה לי שבתת מודע הרצון שלי בכתיבה כאן הוא להשיג עזרה ממכם, הציבור, כי אני לא מצליחה לבד, לשווק את התוכן שלי, בינתיים עוזרים יפה בעצות טובות אבל לא ממש עזרה מעשית.

 

[א. פרי]

זה לא נשמע קושי לשווק
זה נשמע קושי להכיל כבוד כביכול
אם תביני שספר שכתבת הוא לא כבוד בשבילך
כי הכתיבה היא מתנת שמים ממילא לא יהיה לך חשש שלא תצליחי
להכיל את הפרסום והכבוד כי הוא בכלל לא שלך.
סורי על הבוטות

הייתי ממשיכה לכתוב ולהסביר, אבל המחשב עובד לי ממש לאט והמקלדת משבשת לי מילים.
אני צריכה לתקן שוב ושוב, וכל הקלדת הודעה לוקחת לי חצי שעה פלוס (כבר מאתמול).

כאמור אני מתקדמת על ידי מודעות עצמית, שגורמת לי להתקדם בדרכי...
שבוע הבא יתכן שפתאום אמצא של עצמי במקום בו אני מוכרת בשמחה את ספריי.
אני מכבדת את התחושות שלי, זה לגיטימי לחוות קשת של מורכבות בנושא כל כך טראומטי עבורי כי יש לי פחד קהל ברמה גבוהה. ואני מבינה את עצמי.

תודה גם למי שכתבו לי הודעות פרטיות, ותודה למי שהתנדב לקבל ספרים ולתרום לספריה.

הקטע של הכתיבה הקרבנית כביכול היא כי אני כרגע חשה צורך להתנצל על הצלחה, אני מזדהה עם העולם הלא מוצלח, באתי משם ואני מתחברת אליו יותר מעולם ההצלחה והפרסום, שנתפס לי בתור משהו מאיים (ועד כמה תארים בלתי מחמיאים).

חבל שהעולם מתחלק לאנשים מוצלחים, לגיטימיים, שיש להם כסף, הזדמנות,כבוד, וכו', ולאלו שלא קיבלו כלים להכיל את העולם.
נקווה שזה ישתנה לטובה.

אתם יכולים להמשיך לנהל דיונים בנושא, בגלל שהמקלדת משובשת והמחשב איטי, לא אוכל להשתתף.


נראה לי שבתת מודע הרצון שלי בכתיבה כאן הוא להשיג עזרה ממכם, הציבור, כי אני לא מצליחה לבד, לשווק את התוכן שלי, בינתיים עוזרים יפה בעצות טובות אבל לא ממש עזרה מעשית.

 

[א. פרי]

זה לא נשמע קושי לשווק
זה נשמע קושי להכיל כבוד כביכול
אם תביני שספר שכתבת הוא לא כבוד בשבילך
כי הכתיבה היא מתנת שמים ממילא לא יהיה לך חשש שלא תצליחי
להכיל את הפרסום והכבוד כי הוא בכלל לא שלך.
סורי על הבוטות

הייתי ממשיכה לכתוב ולהסביר, אבל המחשב עובד לי ממש לאט והמקלדת משבשת לי מילים.
אני צריכה לתקן שוב ושוב, וכל הקלדת הודעה לוקחת לי חצי שעה פלוס (כבר מאתמול).

כאמור אני מתקדמת על ידי מודעות עצמית, שגורמת לי להתקדם בדרכי...
שבוע הבא יתכן שפתאום אמצא של עצמי במקום בו אני מוכרת בשמחה את ספריי.
אני מכבדת את התחושות שלי, זה לגיטימי לחוות קשת של מורכבות בנושא כל כך טראומטי עבורי כי יש לי פחד קהל ברמה גבוהה. ואני מבינה את עצמי.

תודה גם למי שכתבו לי הודעות פרטיות, ותודה למי שהתנדב לקבל ספרים ולתרום לספריה.

הקטע של הכתיבה הקרבנית כביכול היא כי אני כרגע חשה צורך להתנצל על הצלחה, אני מזדהה עם העולם הלא מוצלח, באתי משם ואני מתחברת אליו יותר מעולם ההצלחה והפרסום, שנתפס לי בתור משהו מאיים (ועד כמה תארים בלתי מחמיאים).

חבל שהעולם מתחלק לאנשים מוצלחים, לגיטימיים, שיש להם כסף, הזדמנות,כבוד, וכו', ולאלו שלא קיבלו כלים להכיל את העולם.
נקווה שזה ישתנה לטובה.

אתם יכולים להמשיך לנהל דיונים בנושא, בגלל שהמקלדת משובשת והמחשב איטי, לא אוכל להשתתף.


נראה לי שבתת מודע הרצון שלי בכתיבה כאן הוא להשיג עזרה ממכם, הציבור, כי אני לא מצליחה לבד, לשווק את התוכן שלי, בינתיים עוזרים יפה בעצות טובות אבל לא ממש עזרה מעשית.

 

[שון שון]

אני אישית לא הבנתי כל כך מה המטרה שלך

 

[רק אושר!]

אז את רוצה או לא רוצה לשווק את הספרים?
תנסי לנסח את התשובה לשאלה הזו עד 2 שורות, זה ימקד גם אותך

 

[שון שון]

אז את רוצה או לא רוצה לשווק את הספרים?
תנסי לנסח את התשובה לשאלה הזו עד 2 שורות, זה ימקד גם אותך

עכשיו אני רואה את זה

נראה לי שבתת מודע הרצון שלי בכתיבה כאן הוא להשיג עזרה ממכם, הציבור, כי אני לא מצליחה לבד, לשווק את התוכן שלי, בינתיים עוזרים יפה בעצות טובות אבל לא ממש עזרה מעשית.

 

[. net]

ראה שהמטרה שלך בספרים היא לא שווקית בדווקא ,אלא להעביר מסר חשוב לעולם כל הכבוד ,אבל את לא רוצה להפסיד יותר מידי כסף

לכן את רוצה לתרום לספריות , זה באמת רעיון טוב ,את יכולה למצוא ספריות לתרום להם

 

[משך]

יואו.
כרגיל, עובר על כל ההודעות.
הקטע שלי...
אין מה לעשות.

---

אסכם.

1. אדם חווה משהו שדורש סיוע.
2. כתיבה היא חלק משמעותי בו.
3. שיתוף התוכן הוא שלב מתקדם יותר.

עד כאן הכול בסדר.

---

הדיון הפומבי ב3 הנ"ל הוא הנידון.
אפרט.

1. התמודדות שמוצגת ברשת אינה חלופה לתקשורת אישית.
1.1 מישהו שמכיר אותך מקרוב ויכול לדבר איתך פתוח.

2. כתיבה ספרותית משובחת בנושא מורכב ועדין היא דבר מבורך, לא השתפכות אינסופית.
2.1 תיתכן אפשרות מקבילה, כפי שצויין לפני. טור בעיתון. מפגשים משותפים. פודקאסט. וכו'.
2.2 גם בהנ"ל נדרשים הכנה ועריכה בסיסיים, ואורך סביר.

3. שיתוף יצירה מודפסת זה מעולה. יש דרך איך לעשות את זה.
3.1 האתר שציינת בתחילת האשכול הוא חלק מסוים, לא העיקר.
3.2 ה"דרך" אינה אמורה להתבצע על ידך. בפרט שבולט לעין חוסר ההתמצאות שלך בתחום.

מקווה שכעת הדברים יותר ברורים.
לי.
לך.
וגם לשאר המגיבים והצופים באשכול.

---

+ בונוס.

לאיש רגיל האשכול מרגיש כמו פיגוע יח"צ.
לאיש הצלה אולי נדמה שניתן לעשות החייאה.
לאיש שיווק קלאסי יש קביעה שרירותית למוות הסופי.

אבל.
זו טעות מוחלטת.
יש אנשים שאוהבים גופות.

וברצינות:
עריכה וביקורת מקדימים לספרים.
פילוח קהל הקוראים הספציפי.
עיצוב גרפי תואם.
שיווק והפצה ייעודים.
כל הנ"ל בידי אנשי מקצוע!

בהצלחה.

---

והייתי חייב...
אם כבר גופות -
צדיקים מתים זה עסק מאוד פופולארי ורווחי היום.
תקברי בספר גיבורים שראויים לתרומה של כמה שקלים.

 

[. net]

אני נגיד לא ידעתי על הספר ודרך האשכול התוודעתי ,ומעניין אותי לקרוא את הספר
אני מאמינה שהרבה זה תפס להם את העין ,גם אם זה לא דרך השווק המקובלת

יתכן שהיא רוצה להעביר מסר לעולם ,יתכן שזה המטרה שלה בספר לעזור לאנשים

 

[א. פרי]

כאמור, המקלדת בקושי כותבת אז לא אשיב באריכות:

אני יצאתי לאור בחסדי שמים, איןלי לאן להתקדם להבנתי, כי כבר התקדמתי ב"ה.

אני עדיין נמצאת בתודעה במקום הקודם שלי, בו לא היו לי כלים לצאת לאור.
המסע שלי כרגע הוא רצון להגיש לאנשים כמוני, כמו שהייתי, את הרעיון שניתן להגשים את עצמכם למרות המורכבויות בדרך.

זה גם מה שהספר גיבור הסיפור מגיש.
אם יש לכם אנטרנט אתםלא כמו מי שהייתי, סגורה בעצמי ןמפוחדת מעצמי.

אתם מוזמנים לקבל ספרים ולחלק לספריות באזור מגוריכם כדי לתת לאנשים מסוימים את המסרים הללו שאפשר לצאת לאור בכל מחיר, עבור עצמם כי אין בחוץ כלום
יציאה לאור כוללת מסע והספר גיבור הסיפור נותן כלים למסע הזה.

חלק מהמסע שלי זה חוסר יכולת לשווק את עצמי, כאן שאני צריכה עזרה חיצונית להעביר הלאה את המסרים שהם לא שלי, אלא שייכים לכולם.
והעזרה החיצונית היא הבקשהשלי שתשלחו כתובות של ספריות לתרום להם את הספר.