בריאות האשכול המרכזי ל..... מילון בדיקות דם

[שפן הסופר]

תרומבוציטים
מי אמר שאני רוצה בכלל כזה דבר בגוף.
אבל אולי אני לא יכול לחיות בלי זה.
לרבים מאיתנו [לפחות עד גיל מסוים] טופס בדיקות דם הוא כספר החתום, באשכול הבא ננסה אולי לפשט, לתת מידע על משמעויות המושגים והבדיקות.

מוזמנים להעלות מידע וחומרים, להלן כמה כללים שכדאי לעמוד בהם.
ציטוטים ארוכים כדאי להכניס בספוילר ולתת לו כותרת שמתארת את התוכן.
מומלץ לצרף קישור למקור הציטוט.
מטרת האשכול היא הנגשת מידע על סוגי בדיקות דם.
אין זה המקום לפתוח דיונים מתי כמה ולמה עושים בדיקות.
נא להימנע מדיוני השקפה וכיו"ב
ניתן להעלות שאלות טכניות לבירור על בדיקות שלא הופיעו באשכול.

חשוב לציין שלפעמים יש שוני בשיטת הספירה בין מעבדות.

כאמור, הרצון הוא לספק מידע וידע, אין כל כוונה לתת יעוץ רפואי, כללית חשוב לזכור, מידע לא יכול להוות תחליף לייעוץ רפואי מכל סוג שהוא.

בברכת והסירותי מחלה מקרבך

 

[שפן הסופר]

מאתר ארגון הצלה

ספוילר: פענוח בדיקות דם - איחוד הצלה, מילון פיענוח בדיקות דם

פענוח בדיקות דם – מילון קצר שיעזור לנו לפענח את בדיקות הדם

ספירת דם

Complete Blood Count, CBC, ס"ד, ספירה

אחת משתי הבדיקות העיקריות המבוצעות במרפאות, בחדרי המיון ובעת אשפוזים במחלקות.
הבדיקה מעניקה מידע על זיהומים ועל דלקות, על מצבים של חסר דם (אנמיה) ועל הפרעות המטולוגיות שונות.
אין כל צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, והתוצאות מתקבלות לרוב בתוך כשעה (אם אתם בבית-חולים) או בתוך כיממה (אם נבדקתם בקופת-חולים).


WBC

הכדוריות הלבנות הן אחד המרכיבים העיקריים במלחמה בחיידקים, בנגיפים ובפולשים אחרים.
כמו כן הן נלחמות בתאים סרטניים. קיימים כמה תת-סוגים של כדוריות דם לבנות.
כאשר יש בדם עלייה חריגה של כדוריות דם לבנות, מצביע הדבר לרוב על קיומו של זיהום.

ערכים תקינים: 4,300-10,800.

ערכים גבוהים: נקראים 'לויקוציטוזיס' ומצביעים לרוב על קיומו של זיהום.

ערכים נמוכים: נקראים 'לויקופניה' ומצביעים על כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים על לוקמיה (סרטן דם).


RBC
כדוריות הדם האדומות אחראיות על קשירת חמצן מהריאות, על הובלתו לרקמות הגוף, על קליטת פחמן דו-חמצני מתאי הגוף השונים ועל פליטתו בחזרה לריאות.

ערכים תקינים: 4.5 – 5.3.

ערכים גבוהים: עלולים להצביע על הפרעה במערכת ייצור הדם. רמות גבוהות של אריתרוציטים נצפו גם אצל מעשנים ואצל חולים במחלות ריאות.

ערכים נמוכים: עלולים להצביע על אנמיה או על דימומים קשים.


HCT

נקרא גם המטוקריט

מה זה: נפח כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם.

ערכים תקינים: גברים – 37%-54%, נשים – 33%-47%.

ערכים נמוכים: מצביעים לרוב על דימום או על אנמיה.


MCV – Corpuscular Volume Mean

מה זה: הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.

ערכים תקינים: 78 – 93.

ערכים נמוכים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מיקרוציטית', שבה נפח הכדורית האדומה קטן מהרגיל, לרוב בשל מחסור בברזל.

ערכים גבוהים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מקרוציטית', הנגרמת לרוב בשל מחסור בוויטמין 12 B או בחומצה פולית.


PLT

נקרא גם תרומבוציטים, טסיות

מה זה: טסיות הדם אחראיות על אחד השלבים בתהליך המורכב של קרישת הדם.
כאשר ישנה פציעה, נעות טסיות הדם לעבר האתר שניזוק, נשברות ומשחררות חומרים שונים.
בכך הן מתחילות תהליך מסובך, הכולל שלבים רבים, שבסופו נוצר קריש הדם.

ערכים תקינים: 150,000-450,000.

ערכים נמוכים: נגרמים בשל הרס הטסיות בכלי הדם או בגלל הפרעה בייצורן במוח העצם. המצב הזה עשוי להצביע על הפרעה בקרישת הדם ועל נטייה לדימומים.

ערכים גבוהים: מופיעים בתגובה לדימום או במחלות שונות של מוח העצם. ברמות המתקרבות למיליון ישנה סכנה מוגברת לקרישתיות יתר.


Hb – המוגלובין

מה זה: המוגלובין הוא מרכיב בתוך הכדורית האדומה, אשר אחראי על קשירתם ועל שחרורם של חמצן ושל פחמן דו-חמצני.

ערכים תקינים: נשים – 12-16 מיליגרם לדציליטר; גברים – 12-18 מיליגרם לדציליטר.

ערכים נמוכים: מעידים על אנמיה. זו יכולה לנבוע מהפרעה המטולוגית, ממחסור בברזל, מדימומים ומסיבות נוספות.


דיפרנציאל – Differential

נקרא גם ספירה מבדלת, נוסחה מבדלת

מה זה: הבדיקה היא חלק מספירת הדם ומפרטת את הכמויות של תת-הסוגים של כדוריות הדם הלבנות.
על-פי הכמויות האלה של תאי הדם הלבנים השונים המפורטים בבדיקה ניתן לשער באיזה סוג זיהום מדובר.
הבדיקה הזאת גם עשוי להצביע על חשד לתהליך סרטני.
להלן יפורטו הסוגים השונים של תאי הדם הלבנים.


Neut – נויטרופיל

מה זה: תאי הדם הלבנים האחראים בעיקר על חיסול חיידקים.

ערכים תקינים: 28%-54% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: נקראים גם 'סטייה שמאלה' או נויטרופיליה ומעידים לרוב על זיהום חיידקי.

ערכים נמוכים: נקראים גם 'נויטרופניה' ומעידים על הפרעה ביצירת הדם, על נטייה לזיהומים מחיידקים ובמקרים נדירים – על תהליך סרטני.


LYMPH – לימפוציט

מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת נגיפים או חיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך.

ערכים תקינים: 36%-52% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים נמוכים: נקראים גם 'לימפופניה' ומעידים על בעיה ביצירת תאי הדם. הבעיה יכולה להיות מולדת או לנבוע מתרופות או ממחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דוגמת איידס.

ערכים גבוהים: נקראים גם 'לימפוציטוזיס' ועשויים להצביע על זיהום נגיפי, על זיהום חיידקי ממושך או על סרטן הלימפומה.


מונוציט – Monocyt

מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.

ערכים תקינים: 2%-9% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים נמוכים: נקראים גם 'מונוציטופניה' ומופיעים בעת הפרעה בייצור תאי הדם או בעת תהליכים סרטניים. מחסור במונוציטים חושף את הגוף לזיהומים חיידקיים ואחרים.

ערכים גבוהים: נקראים גם 'מונוציטוזיס' ומופיעים לרוב בזיהומים שמחוללים חיידקים ומיקרואורגניזמים חד-תאיים. כמו כן הם מופיעים בתהליכים סרטניים. מונוציטים לא אופייניים, הקרויים גם אטיפיים, מופיעים במחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס).


בזופיל – Basoph

מה זה: תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה.

ערכים תקינים: 0%-1% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: מעידים על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל.


EOS

נקרא גם אאוזינופיל, Eosinophil

מה זה: תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים מסוימים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה.

ערכים תקינים: 1%-3% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: מעידים על אלרגיה חמורה.


כימיה של הדם

כאשר בודקים את הכימיה של הדם, בודקים למעשה את המרכיבים הכימיים בנוזל הדם (הפלזמה), שאותם מייצרים תאי הגוף.
הבדיקה חשובה כדי להעריך את חילוף החומרים בגוף, לאבחן מחלות שונות ולבחון את טיב הטיפול הניתן לחולה.
לרוב תתבקשו להגיע לבדיקה לאחר צום של כ-8 שעות, שכן מאכלים שונים משנים את הרכבו הכימי של הדם ומעוותים את התוצאות.
להלן בדיקות הכימיה השכיחות:


Albumin – אלבומין

מה זה: זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם (הפלזמה).
את האלבומין מייצר הכבד. האלבומין מעביר מולקולות רבות בזרם הדם (ובהן תרופות, הורמונים ומינרלים).
אלבומין חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי – הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.

ערכים תקינים: 3.4-5.4 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).

ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטס – הצטברות נוזלים בחלל הבטן), כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.


אלקטרוליטים

כוללים, בין היתר, רמות של היסודות נתרן, אשלגן, כלור וסידן, הדרושים לפעילות תקינה של תאי הגוף.

נתרן ערכים תקינים: 136-145 מיליאקוויוולנט לליטר.

אשלגן – ערכים תקינים: 3.7-5.2 מיליאקוויוולנט לליטר.

כלור – ערכים תקינים: 98-106 מילימול לליטר.

סידן – ערכים תקינים: 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.

פוספט – ערכים תקינים: 1-1.4 מילימול לליטר


BUN

נקרא גם Blood Urea Notrogen ובחלק מהמעבדות מופיע בשם אוריאה או Urea

מה זה: בדיקה המודדת את כמויות חנקן השתנן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים.
הבדיקה היא חלק מסדרת בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, האחראיות בלעדית לפינוי החנקן מהגוף.

ערכים תקינים: 7-20 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: עשויים להעיד על כשל לבבי (המפחית את זרימת הדם לכליות וכך פוגם בתפקודן), על צריכה מוגברת של חלבונים, על מחלות כליה, על איבוד דם או על הלם.

ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.


ESR

Erythrocytes Sedimentation Rate, שקיעת דם.

מה זה: בבדיקה הזאת, שנעשית בנפרד מספירת הדם ומבדיקת הכימיה, בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם במבחנה צרה במשך שעה.
ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי.
במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני.
אך חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין.
לכן מעדיפים רופאים רבים לערוך את בדיקת השקיעה יחד עם בדיקת CRP, שכן שילוב התוצאות נותן תמונה מדויקת יותר של החשד לדלקת או לתהליך סרטני.

ערכים תקינים: עד 20 מילימטרים בשעה.

ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר – על קיומו של תהליך סרטני.


תפקודי כבד

הכבד הוא המעבדה הכימית של הגוף. האיבר הייחודי הזה מסנן ללא הרף רעלים מגוף האדם, מפרק אותם לצורות נוחות לגוף ומייצר מרכיבים רבים הנחוצים לפעולות חיוניות בגוף.
מי שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים, בצהבת וכן מי שנחבלו, חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח ומי שסובלים מחום ממושך ולא מוסבר – נשלחים לבדיקת תפקודי כבד.
הבדיקות האלה הן גם חלק מהבדיקות השגרתיות במקומות העבודה או אצל רופא המשפחה.


ALP אלקליין פוספטאז

מה זה: אלקליין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד ומשתחרר לזרם הדם. הבדיקה, הדורשת צום של 6 שעות, מודדת את רמות האנזים.
חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.

ערכים תקינים: 44-147 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים.

ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה), מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).


ALT

נקרא גם אלאנין טראנסאמינאז ,SGPT

מה זה: אנזים הכבד ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף.
מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם.
הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות.
האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.

ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.


AST

אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT

מה זה: הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.

ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר.

ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן הריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.


Bilirubin – בילירובין כללי

מה זה: בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין – המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות.
בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם.
יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.

ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0-0.3 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם – אנמיה המו – ליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.

ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.

ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה – חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.

 

[שפן הסופר]

עוד מאמר מפורט

ספוילר: פענוח בדיקות דם ומעבדה - ד"ר יעל הס

פענוח בדיקות דם ומעבדה​

קיבלתם תוצאות של בדיקות ואין לכם מושג מה הן אומרות? מה זה אומר אם ההמוגלובין שלכם נמוך? מה זה המטוקריט? איך בודקים תפקודי כבד? מדריך שימושי להבנת תוצאות בדיקות מעבדה

תאריך עדכון: 19/05/2022
תאריך פרסום: 13/03/2003

מאת: ד"ר יעל הס

בדיקות מעבדה הן חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי. באמצעות בדיקות מעבדה ניתן לאסוף מידע חיוני על מצב המטופל, לאבחן מחלות ולאתר ליקויים וחוסרים בגופנו.

אז איך לעזאזל קוראים את תוצאות הבדיקות? ומה המשמעות של כל הטווחים והמספרים?

לפני שנתחיל בהסברים, כדאי לזכור כי בטופסי תשובות המעבדה שאתם מקבלים, מופיע טווח נורמה (הסוגריים) בלבד. פעמים רבות מטופלים נכנסים ללחץ כאשר התשובה יוצאת מן הסוגריים (נמוך או גבוה מה"נורמה") - אך אין צורך להכנס לפאניקה וחשוב לשים לב לשלושה דברים חשובים:

1. האם החריגה מהנורמה היא משמעותית? לעיתים ה"כוכב" יצא מהסוגריים אבל הערך שהתקבל ממש קרוב לערך הנמוך הנורמלי, למשל: מצב שבו הערך המינימלי של בדיקה הוא 4.6 והערך שהתקבל הוא 4.599999.
2. האם מופיעה הערה "המוליטי" ליד הערך הגבוה? אם כן, סימן שהבדיקה נפגמה במהלך לקיחתה או בדרך למעבדה והערך אינו אמיתי.
3. האם קיימ סיכוי שמדובר בטעות מעבזה? חשוב לדעת כי תמיד קיים סיכוי סביר שמדובר בטעות מעבדה (כולנו בני אדם, מלבד מי שמבצע את הבדיקה בפועל, שהוא רובוט מחשב.....). לכן, לפני שנכנסים ללחץ חוזרים על הבדיקה כדי לאמת את נכונותה.
   

פרק א': הכבד ותפקודי הכבד​

הכבד הינו איבר חשוב בגופנו. הגוף לא יכול לתפקד בצורה תקינה ללא כבד שמתפקד באופן תקין. הכבד מהווה "בית חרושת" לייצור חומרים רבים (בין השאר הוא מיצר את נוזל המרה שעוזר בספיגת השומנים, מייצר כולסטרול שהוא חומר גלם להורמונים שונים ועוד) ויש לו תפקיד חשוב בפירוק חומרי רעל ופסולת (מפרק עודפי תרופות, כדוריות דם ישנות, תוצרי פירוק של חלבונים ועוד).

בשל מורכבות הכבד, אין בדיקה אחת שיכולה לתת תמונה שלמה של תפקודיו, ולכן משתמשים בסדרה של בדיקות כדי לגלות בעיות בתפקודו. סדרה כזו יכולה לעזור במיקום הבעיה, באופייה או אפילו בסיבות להיווצרותה.


הבדיקות השימושיות ביותר לקביעת מצב הכבד הן: רמות בילירובין, אלקלין פוספטזה (ALKALINE PHOSPHATASE) וטרנסאמינזות (GOT/GPT או ALT/AST). ישנן בדיקות שיכולות לעזור בקביעת חומרת מחלת הכבד (זמן פרוטרומבין), ובדיקות ספציפיות למחלות שונות שפוגעות בכבד (בדיקות סרולוגיות להפטיטיס, רמות צרולופלזמין למחלת וילסון ועוד).

בילירובין

רמת בילירובין גבוהה נגרמת מייצור יתר של בילירובין, פגיעה בעיבוד שלו בכבד (תהליך שנקרא קוניוגציה) או הפרעה בהפרשת התוצר במרה.

ייצור יתר של בילירובין (למשל, בשל פירוק מוגבר של כדוריות דם אדומות) וקוניוגציה מופחתת (למשל, בסינדרום ג'ילברט) יגרמו לעלייה בבילירובין בלתי-ישיר. ירידה ביצור והפרשת מרה (למשל, במצבי חסימה) יגרמו לעלייה בבילירובין ישיר. עלייה של בילירובין מעל 2-2.5 מ"ג/מ"ל תגרום להופעת צהבת, בגלל שקיעה של עודפי בילירובין בעור ובריריות (למשל בחלק הלבן של העין).

סינדרום ג'ילברט

זהו המצב השפיר השכיח ביותר, הגורם לעלייה קלה של בילירובין, שאינו מלווה בסימפטומים או סימנים של מחלת כבד, וללא הפרעה מעבדתית נוספת.

כיום, מקובל לתאר מצב זה לא כמחלה, אלא כשונות גנטית נורמלית בתהליך מיחזור הבילירובין. תהליך מיחזור הבילירובין כולל שלב, שמתרחש בכבד, בו הבילירובין נקשר לחומר נוסף (גלוקורונט), ובהמשך מופרש במרה. בסינדרום ג'ילברט חל עיכוב בתהליך הקשירה, ואז יש הצטברות של בילירובין. בדרך כלל, בבדיקות מעבדה שגרתיות תתגלה עלייה זו כסטייה קלה כלפי מעלה של בילירובין (מעל 1) כאשר רובו בלתי-ישיר (indirect/unconjugated). במצבים מסויימים, תהיה עלייה נוספת של בילירובין עד כדי הופעת צהבת. זה יקרה בדרך כלל במצבים כמו צום ממושך, או מחלת חום. רמת בילירובין לא עולה מעל 6 מ"ג לדציליטר במקרים הקשים ביותר, וברוב המקרים אפילו לא מעל 3.

לסיכום: מדובר במצב שכיח ושפיר, שלא מצריך טיפול ואף לא מעקב.

צהבת זיהומית נגיפית

נגגמת ע"י נגיפים שונים, ביניהם נגיפי הפטיטיס A,B,C, נגיפי EBV ו-CMV.

צהבת A

בד"כ מדובר במחלה קלה (בעיקר בילדות), ובמקרים רבים היא עוברת בצורה של מחלה זיהומית קלה של מערכת העיכול, אפילו ללא הופעת צהבת של ממש (שלשול, הקאות). במקרים מסוימים המחלה עלולה להיות סוערת יותר, להתבטא בצהבת, עם סכנה לפגיעה קשה בכבד, עד כדי אי ספיקה (והיו מקרים שהגיעו לידי צורך בהשתלת כבד דחופה).

הגורם למחלה הוא נגיף שעובר דרך מזון ומים מזוהמים. ההעברה מאדם לאדם דרך מגע הדוק והפרשות מזוהמות. במקרה של הופעת המחלה ישנה חובת דיווח למשרד הבריאות ונקיטת אמצעי מניעה חיסון סביל ע"י אימונוגלובולינים לכל מי שנחשף לחולה, ובידוד החולה.

לאור הסכנה בחשיפה למחלה, קיים היום חיסון של כל הילדים מגיל 6 חודשים לצהבת A, והמלצה לחיסון שאר האוכלוסייה, כשיש להביא בחשבון שהאוכלוסייה הבוגרת בארץ מחוסנת ברובה חיסון טבעי, וכן שבגיל המבוגר יכולת יצירת נוגדנים פחותה. בנוסף מומלץ לחסן את כל הנוסעים למקומות עם תנאים סניטרים מפוקפקים (מזרח רחוק, אפריקה, דרום אמריקה). חשיפה למחלה נותנת חיסון לכל החיים ואין מצב של נשאות כרונית של הנגיף.

צהבת B

מחלה המועברת במגע מיני או דרך דם ומוצריו (ולכן גם ע"י מזרקים מזוהמים). במחלה זו ייתכנו מספר מצבים:

• מחלה סוערת עם צהבת ופגיעה קשה בכבד ובהמשך החלמה עם יצירת חיסון לכל החיים.
• נשאות שמופיעה או אחרי מחלה סוערת או ללא כל סימן מקדים (הנגיף נשאר בגוף במצב רדום, ולכן יכול "להתעורר" בעתיד ולגרום לנזקים נוספים וכמובן יכול לגרום להדבקה של אחרים)
• דלקת כבד כרונית.

המצב הנפוץ הוא הדבקה ונשאות ללא מחלה פעילה (אנשים שקיבלו עירוי דם בעבר, מזריקי סמים, יחסי מין עם נשא, ילדים לאם נשאית ולפעמים אפילו בני משפחה של נשא). נשאים של המחלה או החולים במחלת כבד כרונית, נמצאים בסיכון לשחמת של הכבד ולממאירות של הכבד. קיים כיום טיפול בחולים פעילים, אך יעילותו אינה גדולה אם כי באחוז מסויים יכול להביא להיעלמות הנגיף מהדם ולכן מומלץ לנסותו.

כמו כן, חיסון לצהבת B ניתן כיום באופן שגרתי לכל היילודים, וכן מומלץ לכל אלה שלא חוסנו בעבר - במיוחד לנוסעים לאזורים מועדים (ראה צהבת A). החיסון ניתן בשלוש מנות (חיסון ראשון, אחרי חודש ואחרי 6 חודשים).

צהבת C

מעריכים כיום שכ-10% מהאוכלוסיה בעולם נשאית של הנגיף. גם נגיף זה עובר במגע מיני ודרך דם ומוצריו. הנגיף ברוב המקרים גורם לנשאות "שקטה" ללא מחלה סוערת, ובהרבה מקרים מתגלה באופן אקראי אם כי כיום מתרבים הדיווחים על מקרים של מחלת צהבת C חריפה. גם נגיף זה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לכבד.

במקרה של צהבת C פעילה, קיים היום טיפול טוב לנגיף, והוא משלב זריקות אינטרפרון יחד עם טיפול בכדורים. הטיפול נמשך 6-12 חודשים בתלות בגנוטיפ של הווירוס - לנגיף זה מספר גנוטיפים (תתי-נגיפים השונים במבנה הגנטי שלהם אך שייכים לאותה קבוצה). הגנוטיפים השונים מגיבים שונה לטיפול, כאשר גנוטיפ 1 הוא העמיד ביותר ומצריך לכן טיפול ממושך יותר, וגנוטיפים 2 ו 3 מגיבים יותר טוב לטיפול. הטיפול אינו קל וטומן בחובו תופעות לואי לא קלות, אבל מצליח באחוז די גבוה להביא להיעלמות הנגיף מהדם.

נגיפים אחרים

קיימים נגיפים נוספים שעלולים לגרום לצהבת או לפגיעה חולפת בתפקוד הכבד שתתבטא בבדיקות בעליה חולפת באנזימי הכבד ביניהם נגיפי EBV ו-CMV, אותם נגיפים שגורמים למחלת הנשיקה.

צהבת חסימתית

ישנם מצבים בהם נוצרת חסימה מכנית לניקוז נוזלי המרה ותוצרי פירוק הדם מהכבד, ולכן הם מצטברים בכבד. עם הזמן החומרים האלה יופיעו גם בדם ויגרמו לצהבת (במקרה זה הבילירובין הוא ברובו ישיר). מצבים אלה כוללים חסימה ע"י אבני מרה, חסימה עקב גידולים שלוחצים על מערכת הניקוז מחוץ לכבד, חסימה עקב התנוונות של מערכת הניקוז (מולדת או נרכשת). במקרים הפשוטים של אבנים נעשה ניסיון לרסק או לפנות את האבנים החוסמות. במקרים אחרים ניתן לעקוף את האזור החוסם (אם מדובר בגידול למשל) או ליצור מערכת ניקוז חלופית.


אנזימי הכבד

מספר אנזימים אותם בודקים בבדיקות מעבדה פועלים בין השאר בכבד, ולכן כשיש עליה שלהם עולה חשד לבעיה כלשהי בכבד. לעתים קרובות, בבדיקות דם נמצא כי אנזים אחד מתוך אותה קבוצה הוא מוגבר - מקרים אלה הם בדרך כלל "תקלה" חולפת ולרוב לא נמצאת סיבה לכך. לעתים יש ערך מוגבר באופן מתמשך (בד"כ קורה עם GGT) וגם אז בדרך כלל לא מוצאים את הסיבה לכך.

כאשר קבוצה של אנזימים מוגברת, ובמיוחד אם העלייה משמעותית (מעל פי 2 מהגבול העליון של הנורמה), יש לכך בדרך כלל משמעות, וחשוב לחפש את הסיבה להפרעה.


מהם האנזימים השונים המיוחסים לכבד?

(GOT (AST), GPT (ALT

בד"כ מתייחסים לאנזימים אלה יחד. מקורם בד"כ בכבד (אם כי GOT עולה גם במקרים של מחלות שריר ובאופן ספציפי בזמן אוטם חריף בשריר הלב).

עלייה שלהם פי 10 מהנורמה יכולה לרמז על פגיעה בכבד ודורשת בירור. עלייה ברמה פחותה היא פחות ספציפיות למחלה ויכולה להופיע מסיבות שונות, בד"כ חולפות. לרוב, מומלץ לבדוק אם נעשה שימוש בתרופות חדשות, מזון מפוקפק (פטריות שנקטפו בשדה), אלכוהול בכמות מוגברת, או אם היתה חשיפה לנגיפי צהבת.

היחס בין GOT ל-GPT יכול גם הוא לרמז על מקור הבעיה: יחס של GOT/GPT מעל 1 כאשר GOT מתחת ל 300 יח' לליטר, הוא די אופייני למחלת כבד מאלכוהוליזם.

על ערכים מוגברים כדאי לחזור אחרי כשבועיים כדי לראות אם המגמה היא מגמת ירידה (ואז מדובר על משהו חולף) או עלייה (ומדובר על מחלה מתקדמת). מומלץ לבדוק את שאר האנזימים (בעיקר GGT שהוא יותר ספציפי לכבד, ו-ALP), ובהמשך לברר סיבות למחלת כבד ע"י בדיקות לוירוסים וסונר כבד.

GGT

כאמור, זהו אנזים יותר ספציפי לכבד. GGT יהיה מוגבר במחלות חסימתיות של הכבד, וכן באלכוהוליזם (בד"כ יחד עם ALP מוגבר). יחס GGT/ALP מעל 5 מרמז על מחלת כבד מאלכוהוליזם.

ALP ALKALINE PHOSPHATASE

אנזים זה מצוי בכבד ואף בשלייה של עובר מתפתח. לכן, ערכיו של אנזים זה יהיו גבוהים בהריון, בילדים ובמחלות עצם שונות, אך גם במחלות כבד, ובמיוחד במחלות כבד חסימתיות.


LDH LACTIC DEHYDROGENASE

אנזים המצוי בכבד, אך גם בכדוריות דם אדומות, בריאות ובאיברים אחרים. הרבה פעמים הערך שלו מוגדל עקב פירוק של כדוריות דם במבחנה (המוליזה) ולכן אין לכך משמעות בריאותית. במקרים אחרים הסיבה תהיה באמת בעיה בכבד, או בעיה כלשהי בכדוריות דם אדומות.


כבד שומני (NON ALCOHOLIC STEATOHEPATITIS (NASH

ממצא סונוגרפי (שמתגלה בבדיקת אולטרסאונד) של הכבד, שבעבר לא יוחסה לו חשיבות מיוחדת, אבל קיבל לאחרונה משמעות, עקב מציאת קשר בין ממצא זה לשכיחות מוגברת של שחמת כבד וממאירות של הכבד.

מדובר במצב בו יש הצטברות של שומן בכבד ובעקבותיו דלקת מקומית שעלולה לגרום להתפתחות של מחלה כרונית בכבד - שבאחוז מסויים עלולה להחמיר עד שחמת ואי ספיקה של הכבד, ואף סרטן של הכבד.
שכיחות המחלה גבוהה יותר במצבים של השמנת יתר, סכרת מבוגרים, יתר שומנים בדם, וטיפול ממושך בתרופות מסויימות (טמוקסיפן, סטרואידים). בכ-42% לא מוצאים גורם לתופעה. התמונה בביופסיה של הכבד אינה שונה מתמונת הכבד המצויה אצל אלכוהוליסטים.

כיום, לאחר אבחנה באולטרסאונד של כבד שומני, מקובל לעקוב אחר החולה ע"י בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם לאנזימי כבד וסמנים לסרטן כבד (אלפא-פטופרוטאין). הטיפול היום מכוון להורדת גורמי הסיכון דהיינו ירידה במשקל, איזון סכרת, והורדת רמות השומנים בדם.

שחמת הכבד

זהו המצב אליו מגיע הכבד לאחר דלקת ממושכת. לאורך הכבד נוצרת רשת של סיבים, ומערכת ההפרשה והסינון של הכבד הולכת ומתנוונת.

עקב יצירת הסיבים וניוון מערכת ההפרשה, תפקוד הכבד הולך ומתדרדר. לחץ הדם בכניסה לכבד עולה ולכן במצבים מתקדמים נוצרות דליות בורידים המוליכים לכבד (בעיקר בושט ובמערכת העיכול). דליות אלה יכולות לדמם בקלות. בנוסף, עם הירידה בתפקוד הכבד יש קושי בפירוק חומרי הפסולת, דבר שגורם בסופו של דבר לכשל מערכתי. זה יכול להתבטא בהתחלה בחולשה, ירידה בתיאבון ובמשקל, הרגשה כללית רעה, גרד בכל הגוף, ובהמשך צהבת, בצקות בגוף, ירידה במערכת החיסון של הגוף, ובסוף גם פגיעה במוח.

הטיפול מניעתי ויש לאתר את הגורמים לשחמת לפני שהם גורמים למחלה בלתי הפיכה ולטפל. טיפול יכול בהחלט לעצור את התדרדרות כשל הכבד.

במקרים של שחמת קשה ישנה אפשרות לבצע השתלת כבד.

פרק ב': ספירת דם​

ספירת דם נעשית היום באופן ממוחשב: לכל סוג תא יש צורה אופיינית אותה מזהה המחשב ולפי זה הוא ממיין את סוגי התאים ונותן תשובה מספרית בערכים של מספר תאים ליחידת נפח. חלק מהערכים ניתנים בערך מוחלט, וחלק מהערכים ניתנים גם באחוזים מסך הכל.

במקרים בהם תשובת הספירה חורגת בהרבה מהנורמה, וכן לפי דרישה מיוחדת נעשית במעבדה גם ספירת דם "ידנית" או "אנושית", כאשר הלבורנט יושב ומסתכל ישירות על דגימת הדם דרך המיקרוסקופ, וסופר וממיין את סוגי התאים בשדה מיקרוסקופי.

בספירת הדם כאמור, מצוינים סוגי תאי הדם וכמותם, ובנוסף ישנו מידע לגבי רמת ההמוגלובין וגודל הכדוריות מידע שיכול לעזור באבחנה של מחלות שונות.

הדם מורכב משני מרכיבים עיקריים:

• נוזל הדם - הנסיוב שמכיל חומרים שונים המסתובבים בדם באופן חופשי או על פני חלבונים נשאים. החומרים האלה הם, פחות או יותר, כל מה שניתן לבדוק בבדיקת דם, החל מיונים בודדים כמו נתרן, אשלגן, סידן וזרחן ואחרים, דרך מולקולות יותר מורכבות, כמו סוכר, אנזימים, מולקולות שומן, הורמונים, חומרים זרים, "פולשים" ועוד ועוד.
  
  
• תאים וחלקי תאים אלה - תאי הדם אותם בודקים בספירת דם.

תאי הדם ותפקידם (כפי שמופיעים בספירת דם סטנדרטית):

תאי הדם מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:

• תאי דם אדומים
• תאי דם לבנים - להם יש תת-סוגים (עליהם נפרט בהמשך)
• טסיות דם

RBC Red Blood Cells כדוריות דם אדומות

תפקידן של כדוריות הדם האדומות הוא הובלת החמצן מהריאות לכל הרקמות בגוף והובלת פחמן דו-חמצני מהרקמות חזרה אל הריאות. מבנה כדורית הדם הוא עגול ממבט עליון ופחוס ממבט צדדי. הכדורית התקינה היא גמישה מאוד ומסוגלת לכן לעבור בכלי דם קטנים וצרים מאוד.

החמצן נישא בכדורית על ידי נשא שנקרא המוגלובין. ההמוגלובין מורכב מארבע שרשרות חלבון (גלובין) וממולקולה שנושאת את הברזל (הם heme).


לכדורית הדם האדומה אין גרעין, ולכן אין לה יכולת להתחלק ולהתרבות (במהלך יציאת הכדורית ממח העצם, שם נוצרה, היא מאבדת את כל המרכיבים של תא רגיל, כדי שיהיה הרבה מקום להמוגלובין). אי יכולת זו של הכדורית להתחלק, קובע גם אורך חיים קצר לכדורית כ-3 חודשים, ואז היא מתפרקת בטחול.

כמות כדוריות הדם היא עצומה, ובעצם מהווה את המרכיב העיקרי של "חומרי" הדם וגם קובעת את צבעו. כמות נורמלית של כדוריות דם אדומות נעה בין 4,200 ל 8,100 כדוריות ליחידת נפח (הערכים יכולים להשתנות בין המעבדות השונות).



מבנה כדורית הדם הוא עגול ממבט עליון ופחוס ממבט צדדי. צילום: שאטרסטוק

מצבים לא תקינים של ספירת כדוריות אדומות:

ייתכנו מצבים של עודף כדוריות אדומות או חסר שלהן.

כמות עודפת של כדוריות אדומות פוליציטמיה:

"פוליציטמיה מדומה" - במצבי התייבשות בהם כמות הכדוריות יחסית לנסיוב גבוהה.

פוליציטמיה אמיתית - במצבי חוסר יחסי של חמצן בגוף מיוצרות יותר כדוריות אדומות. למשל אצל מעשנים, או אצל אנשים שגרים במקומות גבוהים מאד.

POLYCYTEMIA VERA - ייצור פתולוגי של כדוריות דם אדומות במח העצם ללא סיבה נראית לעין. יתבטא במספר כדוריות אדומות גבוה והמוגלובין והמטוקריט גבוהים מהרגיל. קלינית יתבטא בצבע אדום של העור, וייתכן גרד במצבים קיצוניים. הטיפול הוא בהקזות דם ולעיתים בתרופות שמדכאות ייצור כדוריות במח העצם. מחלה של אנשים מבוגרים בד"כ. ברוב המקרים לא מקצר את אורך החיים. במקרים נדירים המחלה תהפוך לממאירות של תאי דם (לויקמיה).

כמות נמוכה של כדוריות דם אדומות - אנמיה:

ישנן סיבות שונות לאנמיה חלקן הפיכות וניתנות לתיקון וחלקן פחות. על אנמיה נפרט יותר בהמשך.

WBC White blood cells תאי דם לבנים לויקוציטים

בעלי תפקיד חשוב במערכת החיסון של הגוף בהגנה מתוקפים זרים. מבחינים מספר סוגים של תאי דם לבנים:

* נויטרופילים
* לימפוציטים
* מונוציטים
* אאוזינופילים
* בזופילים

נויטרופילים (NEUT)

התאים המצויים ביותר מבין תאי הדם הלבנים. הם אחראים בעיקר על "חיסול" פולשים וגופים זרים על ידי בליעתם (פגוציטוזיס). כמותם עולה בזמן מחלה זיהומית חריפה (בעיקר במחלות חיידקיות). כמו כן, כמותם עולה מאוד (מאות אלפים) בחלק מסוגי הלויקמיה.

מצבים שפירים שמעלים את רמות הנויטרופילים: הריון וטיפול בסטרואידים.

כמות ירודה של נויטרופילים (נויטרופניה) ערכים מתחת ל-4,500 ליח' נפח, עלולים לגרום לנטייה לזיהומים בעיקר חיידקיים ופטרייתיים. מצב זה נפוץ לאחר טיפולים כימותרפיים או הקרנות וכשיש פגיעה במח עצם (בשל מחלה של מח עצם או כתופעת לואי מטיפול בתרופות שונות). מצבים כאלה דורשים בידוד של החולה וטיפולים לעידוד ייצור תאים חדשים. נויטרופניה גנטית רמה נמוכה מהנורמה של תאי דם נויטרופילים מצוייה באופן טבעי אצל יוצאי תימן ואתיופיה ואין בכך בעיה רפואית.

לימפוציטים (LYM)


השניים בשכיחותם בין תאי הדם הלבנים. הם האחראים על תגובת מערכת החיסון הם מייצרי הנוגדנים (לימפוציטים מסוג B) או מזהים אנטיגנים (חומרים זרים) ומעבירים את המסר לתאים שמייצרים נוגדנים או לתאים הבולענים (לימפוציטים מסוג T). כמותם עולה בזמן מחלה זיהומית (בעיקר במחלות ויראליות). כמו כן, כמותם עולה מאוד בחלק מסוגי הלוקמיה.

אאוזינופילים (EOS)

תאי דם לבנים המאופיינים בצבע כתום בולט. יש להם תפקיד במערכת החיסונית, בעיקר במלחמה בזיהומים טפיליים. הם גם מוגברים במצבי אלרגיה ואסתמה. יש בתוכם אברונים שמפרישים חומרים, הגורמים להרחבת כלי דם היסטמינים (ככל הנראה כדי לאפשר לתאים אחרים להגיע לאזור הרצוי יותר מהר).

מונוציטים (MONO) ובזופילים (BASO) מצויים בכמות מאוד קטנה בדם (3-7% מסך התאים הלבנים). גם להם תפקיד במערכת החיסונית. יכולים להיות מוגברים מעט במחלות ויראליות שונות.



PLATELETS טסיות הדם

לטסיות הדם יש תפקיד בתהליך ייצור קריש דם, במקום של פגיעה בכלי דם או פצע.

לעתים במהלך לקיחת דגימת הדם או בשל חומרים שונים המצויים בדם, הטסיות מתקבצות לקבוצות צמודות ואז המחשב "ייקרא" אותן ככמות יותר קטנה ממה שהן באמת, וגודל (PDW) יותר גדול ממה שהן באמת. תופעה זו ניתן למנוע על ידי הכנה מיוחדת של דגימת הדם והסתכלות ישיה על משטח הדם, כאשר בבדיקת דם מופיעה כמות קטנה מהנורמה של טסיות ומועלה חשד לכמות קטנה שהיא "מעבדתית" ולא אמיתית.

טסיות הדם נהרסות במגע עם תרופות מסויימות, למשל אספירין והפרין, ולכן אצל אנשים הנוטלים אספירין צריכים לוודא שאין ירידה גדולה מדי בכמות הטסיות. אם כן, יש לשקול הורדת מינון האספירין או אפילו הפסקתו. טסיות בכמות נמוכה מדי (מתחת 50,000) עלולות לגרור נטייה לדמם וכן לזמן דימום ממושך.

מחלות שגורמות לירידה בכמות הטסיות:

ITP Idiopathic Thrombocytopenic Purpura - מחלה של הגיל הצעיר, בה יש נוגדנים שפוגעים בייצור הטסיות. ההתבטאות היא הופעת "כתמים כחולים" על פני העור ללא חבלה מוקדמת, והגדלת הטחול. הטיפול הוא בסטרואידים ובמתן אימונוגלובולינים.

TTP Thrombotic Thrombocytopenic Purpura - פגיעה בטסיות בכלי הדם הקטנים מחלה של מבוגרים בעיקר נשים. במקרה זה יש הרס של טסיות הדם בתוך כלי הדם הקטנים. גם כאן יש הגדלה של הטחול ונטייה לדמם. גם כאן הטיפול הוא בסטרואידים ותרופות המדכאות את מערכת החיסון, ולפעמים מבצעים גם כריתה של הטחול.

ישנם סיבוכים של הריון שעלולים לגרום לירידה ברמת הטסיות (סינדרום HELLP).

מצבים נוספים בהם ייתכנו הרס מוגבר של טסיות דם: מחלות כבד כרוניות, וכל מחלה אחרת בה יש טחול מוגדל ופגיעה במח העצם.

מצבים בהם תיתכן רמת טסיות מוגברת:

בד"כ תוצאה של מצב סטרס בגוף (חסר ברזל קשה, מצבי דלקת ועוד), וכן תוצאה של ייצור מוגבר לא פרופורציוני של טסיות. מצב זה יכול להיות מצב מקדים לפוליציטמיה אמיתית (ראה קודם). הטיפול הוא בדילול הדם, למשל במתן אספירין.

HCT Hematocrit המטוקריט

האחוז מנפח הדם שמכיל תאי דם וחלקי תאים. ערך נמוך של המטוקריט יכול להיות מדד נוסף לאנמיה. ערך גבוה יכול להיות מדד נוסף לפוליציטמיה, או ייצור יתר של תאי דם מסיבה אחרת.

HGB Hemoglobin המוגלובין

היחידה נושאת החמצן בתוך כדורית הדם האדומה, מכילה חלבון (גלובין) וברזל (Heme). ערך נורמלי של המוגלובין משתנה בין גברים לנשים (בנשים ערך נורמלי הוא החל מ-12, ובגברים החל מ-14), וכן משתנה עם הגדילה (ביילוד הערך הגבוה ביותר, ובגיל שנה הערך הנמוך ביותר).

ערכי המוגלובין נמוכים נקראים אנמיה ויכולים להגרם מסיבות שונות: חסר ברזל עקב איבוד ניכר של דם (למשל, בשל כיב קיבה מדמם, דלקת כרונית של הקיבה או גידולים במעי, או בשל דמם ניכר במחזור, שרירן ברחם ודימומים רחמיים אחרים), או תזונה דלה בברזל (בעיקר אצל צמחוניים); חסר בוויטמינים שחשובים ליצירת תאי דם ויטמין 12B וחומצה פולית; מחלה כרונית ממושכת (אי ספיקת כליות למשל); מצבים בהם יש פגיעה במח העצם (בשל תרופות שונות או בשל סרטן) ולכן ייצור ירוד של כדוריות דם אדומות.

ניתן להבדיל בין סוגי האנמיה לפי מדדים שונים של ספירת הדם (למשל, גודל הכדורית האדומה MCV).

אנמיה מיקרוציטית - אנמיה בה כדורית הדם האדומה קטנה מהנורמה (MCV נמוך)

סיבות נוספות לחוסר ברזל

• תזונתיות, למשל אצל צמחונים
• צריכת יתר של ברזל על ידי הגוף, למשל בזמן הגדילה המואצת בתינוקות או בהריון
• במצבים של דמם רב מחזורים גדולים או דימומים אחרים מהרחם (שרירן, אחרי לידה וכו'), דמם ממערכת העיכול כיב קיבה מדמם, דלקת כרונית בקיבה או בתריסריון, דמם מהמעי הגס עקב פוליפ או גידול ממאיר, או בעקבות ניתוח גדול.
• סיבות אחרות כמו: מצבים בהם יש תת-ספיגה של ברזל במעי (בגלל מחלות של מעי שמונעות ספיגת ברזל), או מחלות כליה כרוניות וממאירויות שונות שגורמות לאיבוד גדול של ברזל או צורך בכמויות גדולות של ברזל לצורך ייצור כדוריות דם אדומות.
  
  במצבים אלה חשוב לאתר את הסיבה לחסר הברזל ולטפל בגורם ואח"כ להשלים את החסרים על ידי מתן ברזל בכדורים, או מתן עירויי דם או ברזל (במקרים שיש צורך בכמויות גדולות מאד או כשיש בעיה בספיגת הברזל דרך המעי). מתן ברזל בעירוי הוא בעייתי, בשל הסיכוי לפתח תגובת רגישות לעירוי. לכן, יש צורך במתן העירוי בהשגחה ותוך הכנה מתאימה.
  
  סיבות תורשתיות
• טלסמיה מינור - פגם באחת משרשרות ההמוגלובין, הגורם לכך שמיוצר פחות המוגלובין. המאפיין של טלסמיה מינור הוא כדוריות דם אדומות קטנות מהרגיל ובכמות גדולה מהרגיל (MCV נמוך מאוד מתחת ל-70, ו-RBC גבוה). לא מדובר במחלה ממש, אלא בנשאות של מחלה יותר קשה - טלסמיה מייג'ור - מחלה שעלולה להיות קטלנית (מתבטאת בין השאר באנמיה קשה, הגדלה של כבד וטחול וצורך בעירויי דם תכופים). כיום, הטיפול בילדים החולים במחלה כולל נסיון להחליף את הדם על ידי השתלת מח עצם. לכן, יש מקום לבצע יעוץ גנטי אצל נשאים של המחלה ובדיקות של העובר לנשאים כאלה.
• אנמיה מאקרוציטית - אנמיה בה כדורית הדם האדומה גדולה מהרגיל - מתבטא ב-MCV גבוה. אנמיה זו אופיינית למצבים של חסר בוויטמין B12 וחומצה פולית וכן בתת-תפקוד של בלוטת התריס. סיבות אחרות יכולות להיות תרופות שונות, כמו טיפול כרוני בליתיום, וכן טיפול בהידריאה (תרופה כימותרפית שמשמשת בין היתר להקטנת ייצור יתר של כדוריות דם כמו למשל בפוליציטמיה).
• אנמיה נורמוציטית - המוגלובין נמוך וגודל כדורית הדם האדומה תקין. בד"כ אופייני למחלות כרוניות, כמו מחלת כליה כרונית, מחלת לב כרונית או כל מחלה כרונית אחרת. בנוסף, אנמיה הזו תופיע במצבים של המוליזה - הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות.
• אנמיה המוליטית - כאמור, מצבים בהם יש הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות.

יכול להגרם מסיבות שונות

• כדוריות שהמבנה שלהן לא סטנדרטי במחלות תורשתיות כמו ספרוציטוזיס/אליפטוציטוזיס כדוריות דם שהן לא פחוסות אלא בצורה של כדור עגול, או אליפסה כמו כדור פוטבול, או אנמיה חרמשית בה יש פגם בשרשרת ההמוגלובין שגורם לכדוריות לשנות את צורתן לצורת "חרמש" מחלה אופיינית לשחורים באמריקה ובארץ בין ערבים יוצאי סודן.
• כדוריות שיש להן פגם ביכולת לתקן נזק חמצוני למשל אצל חולי G6PD (חסר באנזים שמצוי על דופן הכדורית) כשיש חשיפה לחומרים מסוימים שגורמים לחמצון דופן הכדורית (אספירין במינון גבוה, סולפה, פול, תרופות שונות וכו') הכדורית עלולה להתפרק.
• מצבים בהם נגרם הרס מוגבר של כדוריות בכלי הדם הקטנים (במחלה שנקראת TTP או במצבים בהם יש טחול מוגדל).
• כאשר נוצרים נוגדנים שגורמים להרס כדוריות דם ברגישות לתרופות מסוימות או במפגש בין סוגי דם שונים.
  
  הרס מוגבר של כדוריות (המוליזה) עלול לגרום למשבר בגוף גם בגלל חוסר דם וגם בגלל כל החומרים ש"נשפכים" מהכדוריות והעומס שנוצר על הכבד והכליות לפנות את החומרים האלה.
  
  המוליזה כזו עלולה להתבטא במחלה קשה, בצהבת ועוד. מבחינת ספירת הדם תופיע אנמיה, כדוריות הדם תהיינה בנפח תקין, אבל מכיון שמח העצם מנסה לחפות על הפירוק המוגבר של הכודיות תופענה כדוריות דם "צעירות" רטיקולוציטים.

ערכים בספירת דם המציינים נפחים ויחסים שונים:

MCV mean corpuscular volume - נפח ממוצע של כדורית דם אדומה. ערכים תקינים הם בין 80-94 יחידות נפח (Lf). כאמור מקודם, ערך נמוך מהנורמה נקרא מיקרוציטוזיס, וערך גבוה מהנורמה נקרא מאקרוציטוזיס.

RDW - ערך שמציין את טווח השונות בגודל הכדוריות. ערך תקין מראה שכל הכדוריות בגודל אחיד. ערך גבוה נקרא אניזוציטוזיסץ כדוריות בגדלים שונים חלקן גדולות ואחרות קטנות הוא מראה אופייני במצבי חוסר ברזל. PDW הוא כמו RDW, אבל מתייחס לגודל טסיות הדם - ערך בעל חשיבות פחותה בפענוח ספירת דם ביומיום.

ערכים נוספים שמציינים יחסים ונפחים, אבל חשיבותם פחותה:


MCH mean corpuscular hemoglobin - כמות ממוצעת של המוגלובין בכדוריות מדד נוסף לאנמיה.

MCHC- mean corpuscular hemoglobin concentration - ריכוז ממוצע של המוגלובין בכדוריות.

 

[שפן הסופר]

האם וכמה זמן צריך לצום לפני בדיקת דם

צום לפני בדיקות דם: כמה זמן צריך לצום? - כללית

 

[שפן הסופר]

הסבר על סוגי בדיקות

 

[אין עוד מלבדו"]

יש לכם ידע גם על בדיקות פוריות? פרופיל ה. וכו?

 

[תותים בלבן]

יש לכם ידע גם על בדיקות פוריות? פרופיל ה. וכו?

יש.
אבל פחות מתאים לפרט פה בפורום פתוח

 

[stn]

יש לכם ידע גם על בדיקות פוריות? פרופיל ה. וכו?

יש לך שאלה ספציפית?
או רוצה לדעת באופן כללי?

 

[אין עוד מלבדו"]

יש לך שאלה ספציפית?
או רוצה לדעת באופן כללי?

כן
יש תוצאות שהרופא לא מתייחס ומעניין אותי לדעת

 

[שפן הסופר]

נטפרי כבר חסמו ופתחו שוב את האשכול הזה, אז אם אפשר בזהירות המתבקשת!

 

[אין עוד מלבדו"]

תפני לבוני עולם.
הם נותנים ליווי.

לא נעים לחפור להם בשאלות מה זה אומר התוצאות
אבל לא דחוף

 

[stn]

כן
יש תוצאות שהרופא לא מתייחס ומעניין אותי לדעת

אני לא איזה רופאה דגולה,
יש לי ידע מהבדיקות שאני עשיתי ואני בסרט הזה כבר הרבה שנים.
לא אכפת לי לנסות לעזור לך

 

[רוז גרין]

יש לכם ידע גם על בדיקות פוריות? פרופיל ה. וכו?

את יכולה לפנות אליי בפרטי

 

[שפן הסופר]

בדיקות תקופתיות, אלו בדיקות מומלץ לעשות ומתי:
מאתר כללית - מחולק לפי קבוצות גיל ונושאים

 

[משפחה לתפארת]

אני צריכה מחר לעשות בדיקת דם שמצריכה צום של 12 שעות
בטעות אכלתי עכשיו אזור 10 ויש לי אפשרות לעשות את הבדיקה מחר באזור 8:30-9:00 לא אחרי (ז.א. שצמתי 10.5-11 ש')נראה לכם קריטי?

 

[שירה 34]

קרה לי פעם והתקשרתי לאחיות בבוקר ואמרו לי שזה בסדר.

ממליצה לך להתקשר למרפאה בבוקר ולשאול

 

[שפן הסופר]

אני צריכה מחר לעשות בדיקת דם שמצריכה צום של 12 שעות
בטעות אכלתי עכשיו אזור 10 ויש לי אפשרות לעשות את הבדיקה מחר באזור 8:30-9:00 לא אחרי (ז.א. שצמתי 10.5-11 ש')נראה לכם קריטי?

עדיף לשאול את הצוות הרפואי, אבל הגיוני שיגידו שזה בסדר.
שאלת? מה הם אמרו בפועל?

 

[לשם שינוי]

תרומבוציטים
מי אמר שאני רוצה בכלל כזה דבר בגוף.

מובטח לך שאת/ה רוצה את זה בגוף.....
לא באמת בא לך שבכל פציעה הדם יזל לך החוצה בלי יכולת להעצר. נכון?!
ואם אתה מתלבט תשאל את מי שיש לו קרישיות חסר........

בכל מקרה,
הדבר החשוב ביותר באשכול כזה הוא לא לתת תחזיות מה אומר כל ערך חריג.
כל מלזרוע בהלה- אין לזה שום משמעות, כי אין דבר כזה התייחסות לערך בודד!!!
ולכל דבר יכולות אלף סיבות, ועם הרכבי תוצאות אחרות זה נחשב למשו אחר לגמרי, מה שאומר שאם יש חריגה בבדיקות, אנא ואנא פנו לרופא שבע"ה ירגיע אתכם (אמן!!) ואנא אל תפנו לפורומים למיניהם שכל אחד ישלוף מידע מגוגל.

 

[שפן הסופר]

מובטח לך שאת/ה רוצה את זה בגוף.....
לא באמת בא לך שבכל פציעה הדם יזל לך החוצה בלי יכולת להעצר. נכון?!
ואם אתה מתלבט תשאל את מי שיש לו קרישיות חסר........

ברור, אחרי שיודעים מה זה.

בכל מקרה,
הדבר החשוב ביותר באשכול כזה הוא לא לתת תחזיות מה אומר כל ערך חריג.
כל מלזרוע בהלה- אין לזה שום משמעות, כי אין דבר כזה התייחסות לערך בודד!!!
ולכל דבר יכולות אלף סיבות, ועם הרכבי תוצאות אחרות זה נחשב למשו אחר לגמרי, מה שאומר שאם יש חריגה בבדיקות, אנא ואנא פנו לרופא שבע"ה ירגיע אתכם (אמן!!) ואנא אל תפנו לפורומים למיניהם שכל אחד ישלוף מידע מגוגל.

אכן, חשוב לא להיבהל מערכים חריגים יכול להיות הרבה הסברים לכל תופעה.
חשוב מאוד להבין תוצאות בדיקות, אנחנו סומכים המון על רופאים, אין לנו הרבה ברירה הם אנשי המקצוע, אבל אם יש לנו יכולת להבין משהו בעצמינו זה סופר חשוב, גם כדי לשים לדברים שאולי הרופא לא ראה וגם כי איכות הטיפול יכולה לעלות פלאים.
כמובן שחולה שהוא או בני משפחתו נודניקים לא יקבל בגלל זה נקודות זכות אמיתיות.

 

[משפחה לתפארת]

למישהו יש מידע לגבי טריגליצרידים​

קיבלתי תוצאות בדיקת דם וזה אדום לי 195 ? אפשר הסבר?