בקשה מחפשים בדחיפות בחור/גבר נשוי לשהיה בחג עם אדם שנמצא בשיקום בשיבא

[אלישבע וי]

עבור מישהו שעבר פגיעת ראש וכעת בשיקום,
צריך עזרה טכנית של לקיחה לתפילות בכסא גלגלים, לקיחה לחדר אוכל וסיוע קצת באכילה וכד'
אם יש לכם רעיון למישהו מסור ואכפתי
ולא ביוקר, כי אין להם שקל
נודה מאד מאדדדדדדדד
תזכו למצוות!!!!!!!!

 

[אלישבע וי]

מוסיפה שהוא צריך להיות כמובן חרדי
ובנ"א לענין

 

[yudb]

עבור מישהו שעבר פגיעת ראש וכעת בשיקום,
צריך עזרה טכנית של לקיחה לתפילות בכסא גלגלים, לקיחה לחדר אוכל וסיוע
ע קצת באכילה וכד'
אם יש לכם רעיון למישהו מסור ואכפתי
ולא ביוקר, כי אין להם שקל
נודה מאד מאדדדדדדדד
תזכו למצוות!!!!!!!!

הרבה כוח!!
אולי תבדקו שם עם הארגון של הר' גשייד?

 

[אלישבע וי]

הרבה כוח!!
אולי תבדקו שם עם הארגון של הר' גשייד?

רעיון
האמת חברה שלי עובדת שם
אשאל אותה

 

[yudb]

רעיון
האמת חברה שלי עובדת שם
אשאל אותה

בשורות טובות!
מחזיר אותי אחורה. תקופה קשה. ד' יעזור שתראו ישועות בקרוב.
רפואה שלימה!

 

[bbzb]

אפשר לנסות לברר אצל פלטי בכרך 0527612251
נמצא בשיבא בשבתות וחגים ומכיר הרבה

 

[אלישבע וי]

אפשר לנסות לברר אצל פלטי בכרך 0527612251
נמצא בשיבא בשבתות וחגים ומכיר הרבה

אצל מי? איך הוגים את זה?

 

[אלישבע וי]

בשורות טובות!
מחזיר אותי אחורה. תקופה קשה. ד' יעזור שתראו ישועות בקרוב.
רפואה שלימה!

היה מורדם מונשם חודש וחצי אני חושבת, אח"כ בניסים התעורר, והזכרון שלו ב"ה עובד, אך צד ימני שלו לא מתפקד, כמו"כ קיבל קווץ רציני מהניתוח ראש בגולגולת, ובחמישי שעבר עשו לו ניתוח לסדר את זה, ב"ה עבר בהצלחה.
למעשה הוא גם עדין לא מדבר כמעט, קצת כן ולא ובקול חלוש וקצת מעבר.
צריך הרבה ישועות!
כבר חצי שנה שאשתו מתמודדת עם במצב הזה של משמרות בבי"ח ונסיעות הלוך חזור שלא נגמרות.
ובעיקר האי ודאות מה יהיה איתו, כרגע הוא לא במצב שיכול לחזור הביתה.
קשה קשה קשה
אם לאי מי מכם יש איך לעודד ולשפוך טיפת אור בתוך הסיפור שלהם -אשמח להיות השליחה..
ואם כבר- קחו תרשמו לכם את השם לתפילה, יעקב בן רחל דבורה לרפו"ש במהרה!
יש"כ

 

[אלישבע וי]

מקפיצה
אולי מכאן תבוא עבורם הישועה הספציפית בענין מי שיהיה איתו בחג

 

[נלחמת]

נתפלל.
התיאור המפורט על דעתם?

 

[ליליאן]

אם לאי מי מכם יש איך לעודד ולשפוך טיפת אור בתוך הסיפור שלהם -אשמח להיות השליחה..[/ISPOILER]

אם היא יכולה את יכולה לשלוח אותה אליי
עברנו בעצמנו ולווינו משפחות

דיבור והליכה ותפקוד ביד ימין
זה 3 תפקודים בסיסים
שחסר של כל אחד מהם יכול להוציא מהדעת
אז שלושתם ביחד....

בינתיים רק סבלנות.
אני לא יודעת בן כמה הוא,
אבל שיבא שקום מצוין
אולי הכי טוב שיש.
שיפור איטי מאוד,
אבל בד"כ ממעותי ולא יאומן.

אם אתם יכולים באמת תנו לה קצת פינוק וחופש
שיחות ועזרה.
זה מוכר בתהליך השיקום שארי כמה חודשים
הבן זוג שהחזיק ותמך וטיפל
פתאום נופל באנרגיות בעצמו...
זה בד"כ זה סימן טוב,
שהוא יכול קצת לשחרר, כי הגענו לשיקום והאדם מטופל

הרבה כוחות.
נשימה עמוקה.

 

[ליליאן]

בשורות טובות!
מחזיר אותי אחורה. תקופה קשה. ד' יעזור שתראו ישועות בקרוב.
רפואה שלימה!

נשמע טוב...
שזה כבר רק אחורה.

 

[מיכל ב']

דיבור והליכה ותפקוד ביד ימין
זה 3 תפקודים בסיסים
שחסר של כל אחד מהם יכול להוציא מהדעת

 

[מיכל ב']

יכולה כן לנסות לעודד אותה-
שיש אופציה לשיקום.
כי המח גם זוכר, וגם מסוגל ללמוד כל הזמן.
(כן, גם בגיל בוגר).
וגם אם צד שמאל נפגע (מה שמשליך על יד ימין),
זה לא אומר שהפגיעה חלה בכל המקום הזה,
אלא אם יתעקשו להזיז את היד כל הזמן,
המח יוכל להזכר ביד הזו (במקרה של פגיעה לא טוטלית),
ולהתחיל לתפקד איתה יותר ויותר.
כותבת לך מניסיון קרוב עם מישהי ששנתיים לא התייחסה ליד ימין בגלל פגיעה מוחית,
ולאחרונה היא מצליחה להזיז אותה ב"ה מעצמה. (אבל עדין לא מוטוריקה עדינה).
ורואים מבוגרים שהצליחו בס"ד להשתקם ממש יפה.
הבעיה שנדרשת סבלנות, שלא תמיד מסוגלים להתאזר בה,
במיוחד כשמדובר בראש משפחה.
וחובה גם לשים לב לילדים ולסביבה.
לא יודעת איך אפשר לצלוח את זה בלי הרבה הרבה עזרה.

 

[אלישבע וי]

תודה @מיכל ב' ו-@ליליאן
הכי קשה לה בכל הסיפור שהוא פשוט כמעט ולא מדבר, רואים שהוא מבין הכל ואוחז ראש אבל לרוב שותק, ומסתפק ב"כן","לא" ו"וואו"
למישהי מכן יש נסיון עם הנושא של דיבור לאחר פגיעת ראש קשה?
יש"כ

 

[מיכל ב']

קודם כל, הבנה זה הרבה מאד מאד!
זה נס בפני עצמו.
לגבי דיבור, קראתי על זה השבוע.
קודם כל, לדיבור יש כמה שלבים.
הבנה מה לדבר, התרגום איך לדבר, הגיות, וכו.
ולפעמים פגיעה גורמת לקושי בדיבור באחד מהחלקים.
אני לא רוצה לענות לך כי אין לי ניסיון אחרי פגיעת ראש לא מולדת,
(כלומר מיד אחרי לידה, ולא מפגיעת ראש חיצונית),
אבל יש כאלו שמתקדמים בזה מאד.

עדיף באמת למצוא קבוצות תמיכה של כאלו שעבאו את הנ"ל.
יכולה לקשר אותה. מכירה קבוצה מהממת של נשים לפגועי ראש.
(ובינתיים, תבדקי עם ג'יפיטי, הוא עוזר לי מאד במלא הבנה של הדברים).

 

[ליליאן]

תודה @מיכל ב' ו-@ליליאן
הכי קשה לה בכל הסיפור שהוא פשוט כמעט ולא מדבר, רואים שהוא מבין הכל ואוחז ראש אבל לרוב שותק, ומסתפק ב"כן","לא" ו"וואו"
למישהי מכן יש נסיון עם הנושא של דיבור לאחר פגיעת ראש קשה?
יש"כ

כן
הרבה
לצערי
דברי איתי
aphasia.tbi gmail.com

בכל מקרה זה גם תלוי בחומרת הפגיעה,
ואת זה אנחנו לא יודעים.
אבל בואי נגיד שאני מכירה הרבה יותר אנשים שהתקדמו והצליחו לתקשר
לפעמים רק לתקשר, לפעמים גם לדבר
לפעמים לדבר רצוף, משפטים וקטעים, לפעמים פחות.
לפעמים שוטף, לפעמים מקוטע
הרבה יש הרבה שיפור כמעט בכל המקרים

2 דברים נוספים:
* לקחת בחשבון שזה סיפור של הרבה זמן.
לא שבועות. לא חודשים.
לא חייבים להגיד את זה ככה,
אבל העיקר זה להתחי להתרגל למצב כמו שהוא,
לא רק לרצות לחזור למה שהיה.
זה ממש קשה וזו רוב העבודה הנפשית
אבל רק כשמקבלים את המצב כמו שהוא,
אפשר להשקיע נכון את האנרגיות לשנות אותו.
להתחיל להסתכל על הצלחות קטנות,
על היום שיותרר טוב מאתמול,
וליחל למחר יותר טוב מהיום.

* לא יודעת למדוד למי יותר קשה.
אבל גם לו, מאוד מאוד קשה.
ובאמת אם היא על הסף, וכבר אין לה סבלנות,
שיבואו אחרים.
חבריםם, מביכ"נ, מהעבודה, מהשיעור, משפחה
לא יודעת
אבל בשבילו זה כלא
הוא אפילו לא יכול להגיד מה שאת אומרת,
מה שהיא ספרה לך,
כמה קשה לה.



התקשורת היום יומית באמת מאתגרת מאוד
שתעזר כמה שאפשר בקלינאיות במחלקה,
ובעו"סיות שנותנות תמיכה למשפחות.
לפעמים יש גם קבוצות למשפחות.

 

[ליליאן]

(ובינתיים, תבדקי עם ג'יפיטי, הוא עוזר לי מאד במלא הבנה של הדברים).

בבקשה אל תעשי את זה
(תעשי מה שאת רוצה, אבל אם את רוצה את דעתי)
יש אנשי מקצוע זהב בשיקום.
נדירים.
קלינאיות ופססיכולוגים ועו"סיות ומרפאות בעיסוק.
הם רואים כאלה כל יום כל היום,
אני סומכת עליהם יותר.

גם בכלל שפגיעת ראש זה שונה מכל מחלה אחרת,
כי הפגיעה של כל אחד יחודית ושונה
כל המוח של כל אחד שונה
אפשר לקב מושגיל כללים
אבל זה מאוד מבלבל
ויכול לפתח אשליות או להפך להפחיד סתם.

 

[עד מתי]

כן
הרבה
לצערי
דברי איתי
aphasia.tbi gmail.com

בכל מקרה זה גם תלוי בחומרת הפגיעה,
ואת ז אנחנו לא יודעים.
אבל בואי תגידשאני מכירה הרבה יותר אנשים שהתקדמו והצליחו לתקשר
לפעמים ג לתקשר, לפעמים גם לדבר
לפעמים לדבר רצוף, משפטים וקטעים, לפעמים פחות.
לפעמים שוטף, לפעמים מקוטע
הרבה יש הרבה שיפור כמעט בכל המקרים

2 דברים נוספים:
* לקחת בחשבון שזה סיור של הרבה זמן.
לא שבועות. לא חודשים.
לא חייבים להגיד את זה ככה,
אבל העיקר זה להתכי להתרגל למצב כמו שהוא,
לא רק לרצות לחזור למה שהיה.
זה ממש קשה וזו רוב העבודה הנפשית
אבל רק כשמקבלים את המצב כמו שהוא,
אפשר להשקיע נכון את האנרגיות לשנות אותו.
לא בלחץ ולא בנואות.
להתחיל להסתכל על הצלחות קטנות,
על היום שיותרר טוב מאתמול,
וליחל למחר יותר טוב מהיום.

* לא יודעת למדוד למי יותר קשה.
אבל גם לו, מאוד מאוד קשה.
ובאמת אם היא על הסף, וכבר אין לה סבלנות,
שיבואו אחרים.
חבריםם, מביכ"נ, מהעבודה, מהשיעור, משפחה
לא יודעת
אבל בשבילו זה כלא
הוא אפילו לא יכול להגיד מה שאת אומרת,
מה שהיא ספרה לך,
כמה קשה לה.



התקשורת היום יומית באמת מאתגרת מאוד
שתעזר כמה שאפשר בקלינאיות במחלקה,
ובעו"סיות שנותנות תמיכה למשפחות.
לפעמים יש גם קבוצות למשפחות.

כל פעם מחדש מרגש לקרוא את ההודעות שלך

 

[כוכב103]

הרבה כוחות
ורפואה שלימה!!!