התייעצות האם יש ערך באתר מלבד מכירות?

[mklj]

איןלי לאן להתקדם להבנתי, כי כבר התקדמתי ב"ה.

אין כזה דבר.

 

[ניק 88435]

משום מה מוצאת את עצמי חושבת על השרשור שפתחת ועל תגובותיך,ואם לא יבוא יום ותתחרטי עליו ( במידה ואת בשמך האמיתי ) יכול להיות שהוא נכתב בזמן של בלבול וקושי. ואם נראה לך שכך, כדאי שתבקשי מחיקה מהמנהלים. הדברים פה נשארים לנצח.

נ.ב השתדלי לכתוב ברגישות וממקום אכפתי. מקווה שתקחי זאת למקום נכון.

 

[שון שון]

משום מה מוצאת את עצמי חושבת על השרשור שפתחת ועל תגובותיך,ואם לא יבוא יום ותתחרטי עליו ( במידה ואת בשמך האמיתי ) יכול להיות שהוא נכתב בזמן של בלבול וקושי. ואם נראה לך שכך, כדאי שתבקשי מחיקה מהמנהלים. הדברים פה נשארים לנצח.

נ.ב השתדלי לכתוב ברגישות וממקום אכפתי. מקווה שתקחי זאת למקום נכון.

כמו שאני רואה את זה
היא לא במקום של להתבייש או להסתתר
היא עומדת בהשלמה ובאומץ עם הקושי שלה ולא מתביישת בו כלל.

אדם ששואף להיות נורמלי יכול לקרוא את זה בתמיהה ובחוסר הבנה
אבל מי שהשלים עם היותו הוא\היותו שונה
לא מתרגש מנורמלי...

 

[א. פרי]

כמו שאני רואה את זה
היא לא במקום של להתבייש או להסתתר
היא עומדת בהשלמה ובאומץ עם הקושי שלה ולא מתביישת בו כלל.

אדם ששואף להיות נורמלי יכול לקרוא את זה בתמיהה ובחוסר הבנה
אבל מי שהשלים עם היותו הוא\היותו שונה
לא מתרגש מנורמלי...

מקסים ואפילו מדויק!

האמת שבעקבות הכתיבה כאן על הקושי שלי, נהיה לי יותר אומץ, ולמרות הפחד והחשש שיווקתי אתמול את הספר גיבור הסיפור לכמה מקומות (חינם, אבל זה גם אומץ מבחינתי ).

יש סיפוק משמעותי להתגבר על כל החששות (שהם אובייקטיבים ונכונים מאוד ואני לא שוללת אותם) ולדעת שהמילים והתוכן (שהם לא שלך, אלא מיודעים לאנשים ועברו דרכך סך הכל) עושים את דרכם למקום שלהם.

 

[נץ]

כאמור, המקלדת בקושי כותבת אז לא אשיב באריכות:

אני יצאתי לאור בחסדי שמים, איןלי לאן להתקדם להבנתי, כי כבר התקדמתי ב"ה.

אני עדיין נמצאת בתודעה במקום הקודם שלי, בו לא היו לי כלים לצאת לאור.
המסע שלי כרגע הוא רצון להגיש לאנשים כמוני, כמו שהייתי, את הרעיון שניתן להגשים את עצמכם למרות המורכבויות בדרך.

זה גם מה שהספר גיבור הסיפור מגיש.
אם יש לכם אנטרנט אתםלא כמו מי שהייתי, סגורה בעצמי ןמפוחדת מעצמי.

אתם מוזמנים לקבל ספרים ולחלק לספריות באזור מגוריכם כדי לתת לאנשים מסוימים את המסרים הללו שאפשר לצאת לאור בכל מחיר, עבור עצמם כי אין בחוץ כלום
יציאה לאור כוללת מסע והספר גיבור הסיפור נותן כלים למסע הזה.

חלק מהמסע שלי זה חוסר יכולת לשווק את עצמי, כאן שאני צריכה עזרה חיצונית להעביר הלאה את המסרים שהם לא שלי, אלא שייכים לכולם.
והעזרה החיצונית היא הבקשהשלי שתשלחו כתובות של ספריות לתרום להם את הספר.

אנשים מחפשים סיפור עלילה, ולא טיפול פסיכולוגי דרך ספר, ומשום מה ההתפלספויות האלו גורמות להרגיש בקריאת הספרים סוג של טיפול פסיכולוגי ורכישת כלים לצאת אל האור.... ,להבנתי זה לא משהו שעוזר בשיווק הספרים שלך

 

[שון שון]

מקסים ואפילו מדויק!

האמת שבעקבות הכתיבה כאן על הקושי שלי, נהיה לי יותר אומץ, ולמרות הפחד והחשש שיווקתי אתמול את הספר גיבור הסיפור לכמה מקומות (חינם, אבל זה גם אומץ מבחינתי ).

יש סיפוק משמעותי להתגבר על כל החששות (שהם אובייקטיבים ונכונים מאוד ואני לא שוללת אותם) ולדעת שהמילים והתוכן (שהם לא שלך, אלא מיודעים לאנשים ועברו דרכך סך הכל) עושים את דרכם למקום שלהם.

אני ממש מבינה אותך בפן התאורטי
אבל באופן ספציפי אני אוחזת בלהתאים את עצמי לסביבה
גם אם זה לא מאה אחוז אותנטי בעיני.

כך שאני אף פעם לא אפרוש את רגשותי במלואם, לא את החששות שלי ולא את המחשבות שלי על אחרים

יש דברים שאני משאירה לעצמי, לבעלי, להורי, אחיותי, חברותי, ואם צריך אז לפסיכולוגית.
כלומר, פרוג הם האחרונים ברשימה.

אני לגמרי מכבדת את הגישה שלך

ובאותה מידה מבינה אנשים שנרתעים מחשיפת יתר.

 

[א. פרי]

קודם כל אני רוצה להתנצל על האשכול הזה שתוכנו אולי גרם לכם חוסר נוחות, אני מסכימה עם העובדה שלא כל דבר וכל מצוקה צריך לשתף עם הציבור, אני שמחה לבשר שכעת הסתדרתי ב"ה: יש לי כיוון ודרך וגם מצאתי תחום אחר מלבד הכתיבה אותה אני לא מצליחה לשווק כרגע (וגם אני מבינה שאין צורך לשווק כ"כ כי קראתי לאחרונה ספרים נפלאים עם מסרים בסגנון שלי, ונוכחתי לראות שהכתיבה שלי לא ממש חסרה, וגם כבר הוצאתי לאור ספרים, ב"ה, ויתכן שהציבור לא אמור לקרוא כרגע את המסרים שאני מאמינה שהם חיוניים).

בעקבות התגובות כאן, שחלקן באמת הביעו חוסר הבנה למניע שלי, אני רוצה לשתף אתכם בפרשנות לגבי כל זה. הפרשנות היא שמה שקורה עם שיווק הספרים שלי יכול להתפרש סוג של ניסוי חברתי:

אני סופרת ייחודית, בלי קשרים או פרוטקציה, מתמודדת נפש, בלי תמיכה חיצונית, בלי קהל, בלי רצון אמיתי להתקדם לאנשהו, וגם כנראה בלי כשרון מדהים.

רק (כנראה) עם רצון שיהיה טוב בעולם, כי אני מאמינה שזה אינטרס אישי של כולנו שהעולם יהיה טוב יותר. (לדוגמה: תארו לכם עולם בו כולם נוהגים בזהירות מופלגת ושומרים על כללי הבטיחות בדרך כי הם מבינים שזה מה שצריך).


אני מתעדת את המסע הזה:

מה עובר על אדם אנונימי כשהוא רוצה להגשים את עצמו?
כשהוא מאמין שה' רוצה שכל אדם ישתדל לשנות את העולם?
האם העולם מאיר לו פנים?
האם יש סיכוי לבני אדם שאין להם כריזמה לבוא לידי ביטוי ולהעביר הלאה מסרים?
האם יש דרך ומסלול-התקדמות לבני אדם מתחתית החברה? (בקטע טוב, אני לא נגד המושג הזה).
האם יש להם/לנו סיכוי כלשהו?


בינתיים זה מרתק ומחכים..
אני מתייחסת לכל היציאה לאור שלי גם כשליחות וגם כהצגה, כי העולם הוא עולם חולף, עלמא דשיקרא, כמו הצגה.

וגם יש לי רצון לתת אפשרות לאנשים כמוני, לסלול דרך בה לכל אדם יהיה סיכוי להגשים את עצמו.

האדם לא צריך להיות עם פרוטקציה, כסף, קהל, מעמד, כשרון יוצא דופן, ייחוס, כריזמה, וכו' כדי לזכות להגיע להגשמה עצמית.
הוא פשוט צריך להשתדל ושוב להשתדל ועוד קצת.
הסוד הוא להשתדל. כי השאר לא בידיים שלנו.

זה המסר שלי גם לעצמי, גם באשכול הזה:
מותר ורצוי שכל אדם יגשים את עצמו.

אני מאמינה שזה רצון ה' מכל אדם. להשתדל לעבור מסע של יציאה לאור.
חבל שאין חינוך כזה בבתי הספר: לא חינוך למצוינות אלא חינוך להגשמה.


בעוד שמצוינות זה שיפוטיות, תחרותיות וכו'

הגשמה זה אני מול עצמי, עם אהבה עצמית אמיתית, במהלך חיי אני צובר חשיבה, נסיון חיים, אופי, סיפורים, מאבקים, יציאה ממצרים (שזה לפעמים יציאה מלחץ חברתי), יש לי יכולות ייחודיות שהן רק שלי, ובכל מקרה אשאר שווה ערך, כך שכדאי לי למצוא את עצמי, כי רק אם אסכים להגשים את יעודי (היעוד זה אני, הפשוט, זה לא חייב להיות משהו דרמטי) אזכה לחיות טוב.

 

[א. פרי]

למשל רק בשנים האחרונות גיליתי מה זו אהבה עצמית והתחלתי להשתדל לאהוב את עצמי.
כשגיליתי מה זו אהבה עצמית וכמה שהיא חשובה, הרגשתי אכזבה על זה שלא לימדו על כך, אילו גדלתי בעולם בו אהבה עצמית היתה חלק מהמקצועות האחרים, ובתקווה שהיו לי כלים להפנים את זה, היו לי חיים פשוטים ויפים יותר.

כעת אני מנסה להעביר הלאה את ההבנה שלי מה זו אהבה עצמית אמיתית, לא אגואיסטית אלא אהבה פשוטה.
ואני שמה לב כמה הרבה אנשים טוענים: אני לא אוהב את עצמי!
זו טענה שנתפסת בעינינו כחובה קדושה, כאילו אם אדם לא אוהב את עצמו הוא נעשה דמות נעלה, אבל זה פשוט לא דרך נכונה.
כשאדם אוהב את עצמו הוא מכיר בכך ששוכנת בו נשמה אלוקית שהשפה היחידה שנותנת לה חיבור לעולם, היא שפת האהבה והאחדות.

 

[אסתריקה הלר]

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל עצה ממני בכמה מילים-

הרבה אנשים אוהבים לקרוא פילוסופיות ותהליכי עבודה עם עצמך, ואת כותבת דברים מעניינים. אני ממש מציעה לך- תכתבי את החומר הזה כסיפור, או כהגיגים של דמות קבועה, על עצמך או על דמות אחרת. תעברי על החומר ותערכי אותו, (זה כנראה יהיה קשה כי נראה שאת מבולבלת, אולי פשוט תחלקי את הפרקים לפי תאריכים).

יהיה נעים יותר לקרוא, קצת יותר סדר התחלה וסוף, בעוד שפה בכל תשובה את עונה על שאלה / הערה אחרת, נכנסת לנושא אחר, וקשה לעקוב או להבין מה את אומרת או מתכוונת. ברור שיש לך מה למכור, אבל הבלגן מסרבל את הקריאה, ומי שאין לו סבלנות יראה פה חפירה אחת גדולה וידלג הלאה, וחבל.

אולי גם יש פלטפורמות מתאימות יותר לדיונים כאלו, קבוצות או פורומים שאנשים שם ישמחו לקרוא כל מילה, ואת תוכלי לבטא את עצמך יותר ולקבל משוב על מה שאת אומרת.

___

וכן, גם אני חושבת שהחשיפה הפומבית של המחשבות והקשיים שלך בהחלט גורמים לריאקציה מהספרים. אולי היום את רוצה בזה אבל לא בטוח שתמיד תרצי. לאמר דברים זה קל, אבל למחוק אותם לאנשים מהראש קצת פחות

 

[dag]

למה זה גורם לכם לריאקציה?
בכל כך הרבה ספרי מודעות וכדו' המחבר מספר על עצמו גם התמודדויות קשות במיוחד כאלו שהביאו אותו לכתוב את הספר.


@א. פרי כמה ספרים כתבת? זה סיפור או מודעות?
אפשר לראות כריכה אחורית או תקציר כלשהו?

 

[א. פרי]

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל עצה ממני בכמה מילים-

הרבה אנשים אוהבים לקרוא פילוסופיות ותהליכי עבודה עם עצמך, ואת כותבת דברים מעניינים. אני ממש מציעה לך- תכתבי את החומר הזה כסיפור, או כהגיגים של דמות קבועה, על עצמך או על דמות אחרת. תעברי על החומר ותערכי אותו, (זה כנראה יהיה קשה כי נראה שאת מבולבלת, אולי פשוט תחלקי את הפרקים לפי תאריכים).

יהיה נעים יותר לקרוא, קצת יותר סדר התחלה וסוף, בעוד שפה בכל תשובה את עונה על שאלה / הערה אחרת, נכנסת לנושא אחר, וקשה לעקוב או להבין מה את אומרת או מתכוונת. ברור שיש לך מה למכור, אבל הבלגן מסרבל את הקריאה, ומי שאין לו סבלנות יראה פה חפירה אחת גדולה וידלג הלאה, וחבל.

אולי גם יש פלטפורמות מתאימות יותר לדיונים כאלו, קבוצות או פורומים שאנשים שם ישמחו לקרוא כל מילה, ואת תוכלי לבטא את עצמך יותר ולקבל משוב על מה שאת אומרת.

___

וכן, גם אני חושבת שהחשיפה הפומבית של המחשבות והקשיים שלך בהחלט גורמים לריאקציה מהספרים. אולי היום את רוצה בזה אבל לא בטוח שתמיד תרצי. לאמר דברים זה קל, אבל למחוק אותם לאנשים מהראש קצת פחות

אני מכבדת מה שאת כותבת, אני לא מאשימה אף אחד בתוצאות של ניסיונות השיווק של ספריי, גם לא את עצמי, רק מסתכלת על המציאות ומבינה שזה מה שיש: אלו הכלים שהיו לי.

כעת אני מבינה שנגמרו לי הכלים והיכולת לשווק את ספריי לציבור הרחב, כי אני גם לא רוצה לשווק אותם וגם לא מצליחה (אולי זה קשור אחד לשני, הרצון וההצלחה).
בניתי לעצמי מערך של חשיבה שעודדה אותי וחייבה אותי לצאת לאור, וכעת אני משנה את החשיבה הזו לחשיבה שאני לא חייבת לצאת לאור.

הייתי שמחה אילו כל אחד כאן היה נרתם ומסייע לי לחלק את הספרים שברשותי לספריות באזור מגוריו, אבל רק אחד כתב לי מייל עם פרטים למשלוח הספרים לספריה באזור מגוריו ואשלח לו בשבוע הקרוב בל"נ.

אני, באופן אישי, לא יצאתי מפסידה מהמסע הזה, כי בכל מקרה התוצאה היא משמים.
כן חושבת שהציבור יצא מפסיד, שלא מגיע לו תוכן שיכול היה לקדם אותו, או אולי לקדם אנשים מסוימים (רגישים, מתמודדים וכדו').
אבל אולי הוא לא מפסיד, כי כיום התוכן הזה נמצא בכל מקום ב"ה.

למה זה גורם לכם לריאקציה?
בכל כך הרבה ספרי מודעות וכדו' המחבר מספר על עצמו גם התמודדויות קשות במיוחד כאלו שהביאו אותו לכתוב את הספר.


@א. פרי כמה ספרים כתבת? זה סיפור או מודעות?
אפשר לראות כריכה אחורית או תקציר כלשהו?

תודה רבה!

ניתן לקרוא על הספרים באתר פרי הוצאה לאור, או בבוקפוד.

 

[אסתריקה הלר]

אני מכבדת מה שאת כותבת, אני לא מאשימה אף אחד בתוצאות של ניסיונות השיווק של ספריי, גם לא את עצמי, רק מסתכלת על המציאות ומבינה שזה מה שיש: אלו הכלים שהיו לי.

כעת אני מבינה שנגמרו לי הכלים והיכולת לשווק את ספריי לציבור הרחב, כי אני גם לא רוצה לשווק אותם וגם לא מצליחה (אולי זה קשור אחד לשני, הרצון וההצלחה).
בניתי לעצמי מערך של חשיבה שעודדה אותי וחייבה אותי לצאת לאור, וכעת אני משנה את החשיבה הזו לחשיבה שאני לא חייבת לצאת לאור.

הייתי שמחה אילו כל אחד כאן היה נרתם ומסייע לי לחלק את הספרים שברשותי לספריות באזור מגוריו, אבל רק אחד כתב לי מייל עם פרטים למשלוח הספרים לספריה באזור מגוריו ואשלח לו בשבוע הקרוב בל"נ.

אני, באופן אישי, לא יצאתי מפסידה מהמסע הזה, כי בכל מקרה התוצאה היא משמים.
כן חושבת שהציבור יצא מפסיד, שלא מגיע לו תוכן שיכול היה לקדם אותו, או אולי לקדם אנשים מסוימים (רגישים, מתמודדים וכדו').
אבל אולי הוא לא מפסיד, כי כיום התוכן הזה נמצא בכל מקום ב"ה.


תודה רבה!

ניתן לקרוא על הספרים באתר פרי הוצאה לאור, או בבוקפוד.

את כותבת תגובה שלא קשורה למה שכתבתי. חבל שלא תכתבי את הפנינים שלך (ויש לך מה למכור!) בקובץ מסודר ותעשי איתו משהו.

אגב אני בטוחה שהרבה מאיתנו (כולל אני) היינו שמחים להעביר את ספרייך לספריות, אך בערים החרדיות הספריות מסננות את הספרים שלהן בשבע מסננות, ולא ברור לי על מה הספר שלך, מה התוכן שלו וכמה הוא מתאים- לאור ההודעות הראשונות שלך בשרשור. מה גם שהאתר שלך חסום בנטפרי...

בהצלחה רבה

 

[א. פרי]

את כותבת תגובה שלא קשורה למה שכתבתי. חבל שלא תכתבי את הפנינים שלך (ויש לך מה למכור!) בקובץ מסודר ותעשי איתו משהו.

אגב אני בטוחה שהרבה מאיתנו (כולל אני) היינו שמחים להעביר את ספרייך לספריות, אך בערים החרדיות הספריות מסננות את הספרים שלהן בשבע מסננות, ולא ברור לי על מה הספר שלך, מה התוכן שלו וכמה הוא מתאים- לאור ההודעות הראשונות שלך בשרשור. מה גם שהאתר שלך חסום בנטפרי...

בהצלחה רבה

יתכן שמה שאני עוברת כרגע מול הכתיבה שלי והספרים שלי, זה סוג של הרס עצמי.
אני חושבת שכל דבר בעיתו ובזמנו, צריך להקשיב לעצמנו, וכרגע אני לא בקטע של להיות מישהי אחרת שהיא לא אני. (ואני זה מישהי שלא יודעת לשווק את עצמה).

כמו שכתבתי באחת ההודעות הקודמות אני לא אוהבת להשתדל ולהתאמץ יתר על המידה, אפילו לא קצת, כל מאמץ מצידי זה מעל לטבע עבורי.
כך שלא אתאמץ להוכיח שהכתיבה שלי (עד כה) בסדר... ומתאימה לציבור הכי שמרן. (אני רק לא בטוחה שיש לאנשים כלים לקרוא כתיבה כנה מידי).

ובאמת שיש לי מה לתת, עברתי תהליך מטורף, אבל כרגע אין לי כלים נכונים להעביר הלאה את הידע המדהים הזה. אני מאמינה שאנשים שמחפשים מוצאים את הידע הזה בכל מקום. (אהבה עצמית, הגשמה, וכו').

מה שכן, אני רוצה להודות לה' על כל העזרה שלו עד כה, אני ממש לא יודעת את נפשי איך להודות לו על הכל, אם נתבונן נבין שה' ממלא אותנו בטוב ולא נדע את נפשנו מרוב אושר... המציאות מלאה בטוב של ה', ואם יש לא טוב זה כדי שיהיה פוטנציאל לטוב להתגלות בפנים יותר ברורות, הלא טוב זו בחירה שלנו כדי להתחבר יותר לטוב, כי ה' לא חפץ ברע בכלל.

אז תודה לה' גם על היכולת להתבונן ולהכיר בטוב ולהכיר בכך שאפשר להיות מאושרים ברגע הנוכחי בלי תנאים חיצוניים דרמטיים, אלא רק מתוך התבוננות בטוב הפשוט ובכך שה' איתנו כל רגע.

בתפילה ובתקווה שיהיה עוד יותר טוב... ועוד יותר טוב...

(ואגב הקישור בחתימה זה לא של האתר שלי אלא של בוקפוד, האתר שלי כנראה לא חסום, וכדי להכנס לאתר שלי צריך לכתוב בגוגל: פרי הוצאה לאור)

 

[dag]

אגב אני בטוחה שהרבה מאיתנו (כולל אני) היינו שמחים להעביר את ספרייך לספריות, אך בערים החרדיות הספריות מסננות את הספרים שלהן בשבע מסננות, ולא ברור לי על מה הספר שלך, מה התוכן שלו וכמה הוא מתאים- לאור ההודעות הראשונות שלך בשרשור. מה גם שהאתר שלך חסום בנטפרי...

אם הבנתי נכון, נראה שיש לה ספרים בהוצאות קולמוס ומייזליק - אז נראה שזה עובר את הספריות בד״כ.

 

[אסתריקה הלר]

(ואגב הקישור בחתימה זה לא של האתר שלי אלא של בוקפוד, האתר שלי כנראה לא חסום, וכדי להכנס לאתר שלי צריך לכתוב בגוגל: פרי הוצאה לאור)

שימי את הקישור של האתר שלך פה! ממש חמוד ומרשים! (וחבל שעוד כמוני יבינו בטעות שאת חסומה בנטפרי)
את יכולה לכתוב לי הודעה פרטית ואתן לך פרטים לשלוח לי ספר

 

[I L♥ve Israel]

זה האתר שלה:

א. פרי הוצאה לאור | פרי הוצאה לאור

באתר שלי תוכלו לקרוא מאמרים, שירים ותובנות מעניינות וכן לרכוש ספרים

peri.org.il

הוא פתוח בנטפרי.


קראתי את הספר קוד נפוליאון של א. פרי, וגם את סדר הפוך, גם את גיבור הסיפור.
גיבור הסיפור אולי פחות מתאים, אבל השאר - לא רואה בהם שום בעיה.
לדעתי @א. פרי קצת מקצינה באיך שהיא מציגה אותם. בפתיחות שלהם, בשוני ובחריגות שלהם.
הם מעניינים, מותחים, כתובים טוב.
בדיוק כמו שכל סופר של ספר מתח-ריגול יכול לכתוב על הספר שלו שהוא לא מתאים לחרדים כי הוא מאדיר ומגדיל משהו שהוא לא תורה, אלא כוח וכו', אבל אף אחד לא עושה את זה, כי זה נהיה בסדר, ואין בזה בעיה.
ככה גם אין בעיה בספרים הנ"ל של הסופרת.
בדיוק להפך, הם דווקא ספרים ממש טובים, וכמו שכתבו כאן מעליי, באמת יכול להיות שכל העיסוק והדיבור סביבם האם ראויים\לא ראויים פוגם בכך שאנשים יקראו אותם.

 

[I L♥ve Israel]

ויש את הספרים שלה גם באתר של יפה נוף, ככה שבאמת אני לא רואה את הבעיה המדוברת כאן.

 

[א. פרי]

לא יודעת עד כמה יש לכם אגו מנופח ועד כמה אתם מוכנים להוריד אותו עבור מטרה שנראית לכם נכונה, אני לתחושתי כבר 'הורדתי את האגו שלי די והותר'...
בנוסף, אני לא הנושא כאן, הנושא הוא הגשמה עצמית, קולקטיבית, שלנו כעם. אני רק נקודה אחת בהגשמה של העם כולו..

כך שלא אמשיך לכתוב כרגע על עצמי. ותודה גדולה לכל המגיבים!

לא אמשיך להשיב כאן תשובות (ואולי גם לא אקרא את התגובות, כי אני ממשיכה הלאה בעז"ה) אבל אתם יכולים להמשיך את הדיון.


לפניכם מאמר שכתבתי לסיכום הנושא הזה:


לכוון את העשיה כדי לחיות בטוב ולא כדי להשיג משהו

כאשר אנחנו רוצים להגשים את היכולות שלנו, יש לנו שתי אפשרויות לבחור מביניהן: אחת מהן זה לכוון להגיע להגשמת חזון, רצון ומטרה.

האפשרות השניה היא פשוט לבחור בעשיה בלי שאיפה להגיע למטרה ספציפית.

במה כדאי לבחור?

אני מניחה שהתשובה האוטומטית תהיה: לבחור באפשרות הראשונה.

אבל האמת היא שעם כל הכבוד למטרה ולחזון, החשובות עבור שמירת תורה ומצוות, הרי במימוש עצמי כדאי לדעתי לבחור באפשרות השניה, זו שאולי לא תוביל אותנו לתמורה ספציפית, אבל כן תסייע לנו להיות גמישים, שמחים, תיתן לנו אפשרות להיות קשובים לעצמנו, ולא רק זה - היא תוביל אותנו בביטחה לצעוד בדרך בה אין מטרה אחת משמעותית וגדולה, אליה ואותה חייבים להגשים, אלא יש דרך שהיא המטרה עצמה:
המטרה היא העשיה,
ולא שיש מטרה לעשיה.

(מצד שני יתכן שיהיו כאלו שיטענו שזה לא נכון, וצריך לשלב בין מטרה וחזון לבין הגשמה עצמית סתם ככה כי צריך...)

 

[משתמש אנונימי]

את אישה מדהימה קודם כל, מלאת מודעות ועבודה עצמית. מעריכה אותך מאוד ומחזקת אותך.
אני חושבת שאולי את לא מבינה עד הסוף את הפרסום כאן. את כותבת את הגיגייך (העמוקים והמעניינים את מי שמתחבר) על במה ציבורית ברמה מאוד מאוד נרחבת. ואם זה שמך האמיתי או אפילו חלק ממנו- על אחת כמה וכמה שזה מוגזם.
אני חושבת שלציבור- כדאי להביא תוכן מעובד. זה נראה שאת מביאה כאן את כל מה שקורה לך בפנים בעקבות התמודדות הנפש, ולכן הציבור הרחב לא יכול להכיל ולהבין את זה. זה נשמע לו כהמון בלאגן מבולבל.
אני מבינה שאת לא בטוחה שהמטרה שלך היא שיווק, אבל אני לגמרי לא חושבת שנכון לשתף את הציבור בלופ המחשבתי הזה, בכל הספיקות הבלתי נגמרים.
את לא מפרסמת קו אחיד של דברים, כל משפט שלך אומר משהו אחר לגמרי ואפילו סותר את קודמו. לא נכון להגיש לציבור את כל הבלאגן שקורה במוח ולצפות ממנו שיכיל את זה, ובוודאי שאת יכולה להבין את זה- כי את מכירה בטח הכי מקרוב את התסכול והקושי של מחשבות חוזרות ונשנות ואת הבלאגן שזה מייצר בפנים.
לא משנה מה המטרה שלך, גם אם היא לתת לעולם טוב שאת הגעת אליו במסע שלך- הצורה הנוכחית לא יכולה להשיג את זה.
אני קראתי את הדברים שלך והתעמקתי בהם, ומאמינה שהרבה מהאנשים לא עשו את זה- ולמרות זאת הרגשתי סיבוך עמוק ולא הבנתי אותך כל כך. מה שהבנתי בעיקר זה בלאגן. פשוט הבאת חומר גולמי מהמוח שלך, ושפכת את הכל ככה. אני מבינה שיש לך הרבה ספיקות וסיבוכים- אל תביאי את זה ככה לפה. ברור שתשתפי בזה, ברור שלא תשאירי את זה בפנים אצלך- אבל לא כאן. את מזיקה בעיקר לעצמך.

המסך הוא מתעתע. צר לי לומר לך- הוא לא תחליף לחיים אמיתיים. ונשמע שאת אחת שמאוד שואפת לאמת ומחפשת אותה. שיתוף במסך הוא לא שיתוף אמיתי. איטראקציה בצורה הזו היא לא אמיתית.

את כל מה ששפכת פה- תביאי לעולם הקרוב שלך, האמיתי. לקרובים אלייך, פסיכולוגית, חברות וכדומה. ככה תוכלי להשיג את המטרות האמיתיות שלך בעז"ה.
מאחלת לך רק טוב גלוי, המון הצלחה ונחת ושתצליחי לכוון לרצון האמיתי שלך- שהוא רצון השם.

 

[ניק 139167]

את אישה מדהימה קודם כל, מלאת מודעות ועבודה עצמית. מעריכה אותך מאוד ומחזקת אותך.
אני חושבת שאולי את לא מבינה עד הסוף את הפרסום כאן. את כותבת את הגיגייך (העמוקים והמעניינים את מי שמתחבר) על במה ציבורית ברמה מאוד מאוד נרחבת. ואם זה שמך האמיתי או אפילו חלק ממנו- על אחת כמה וכמה שזה מוגזם.
אני חושבת שלציבור- כדאי להביא תוכן מעובד. זה נראה שאת מביאה כאן את כל מה שקורה לך בפנים בעקבות התמודדות הנפש, ולכן הציבור הרחב לא יכול להכיל ולהבין את זה. זה נשמע לו כהמון בלאגן מבולבל.
אני מבינה שאת לא בטוחה שהמטרה שלך היא שיווק, אבל אני לגמרי לא חושבת שנכון לשתף את הציבור בלופ המחשבתי הזה, בכל הספיקות הבלתי נגמרים.
את לא מפרסמת קו אחיד של דברים, כל משפט שלך אומר משהו אחר לגמרי ואפילו סותר את קודמו. לא נכון להגיש לציבור את כל הבלאגן שקורה במוח ולצפות ממנו שיכיל את זה, ובוודאי שאת יכולה להבין את זה- כי את מכירה בטח הכי מקרוב את התסכול והקושי של מחשבות חוזרות ונשנות ואת הבלאגן שזה מייצר בפנים.
לא משנה מה המטרה שלך, גם אם היא לתת לעולם טוב שאת הגעת אליו במסע שלך- הצורה הנוכחית לא יכולה להשיג את זה.
אני קראתי את הדברים שלך והתעמקתי בהם, ומאמינה שהרבה מהאנשים לא עשו את זה- ולמרות זאת הרגשתי סיבוך עמוק ולא הבנתי אותך כל כך. מה שהבנתי בעיקר זה בלאגן. פשוט הבאת חומר גולמי מהמוח שלך, ושפכת את הכל ככה. אני מבינה שיש לך הרבה ספיקות וסיבוכים- אל תביאי את זה ככה לפה. ברור שתשתפי בזה, ברור שלא תשאירי את זה בפנים אצלך- אבל לא כאן. את מזיקה בעיקר לעצמך.

המסך הוא מתעתע. צר לי לומר לך- הוא לא תחליף לחיים אמיתיים. ונשמע שאת אחת שמאוד שואפת לאמת ומחפשת אותה. שיתוף במסך הוא לא שיתוף אמיתי. איטראקציה בצורה הזו היא לא אמיתית.

את כל מה ששפכת פה- תביאי לעולם הקרוב שלך, האמיתי. לקרובים אלייך, פסיכולוגית, חברות וכדומה. ככה תוכלי להשיג את המטרות האמיתיות שלך בעז"ה.
מאחלת לך רק טוב גלוי, המון הצלחה ונחת ושתצליחי לכוון לרצון האמיתי שלך- שהוא רצון השם.

את כל זה ניסו להסביר לה פעם אחרי פעם, והיא עדיין מתעקשת לא להבין...