דרוש מידע פרויקט אחיסמך בשערי עכו

[זיי גיזונט]

על כמה רשומים זה עומד?

מידיעה- עומד על מאות רבות

 

[ג'נטלמן]

אם זה עומד על מאות נרשמים למה הם לא מתקדמים לשלב התשלום?
יתכן ויש קשיים ברישום???

 

[שעיה שור]

אם זה עומד על מאות נרשמים למה הם לא מתקדמים לשלב התשלום?
יתכן ויש קשיים ברישום???

נראה לי (ויתקנו אותי אם אני טועה או לא מעודכן) שהם עדיין לא חתמו הסכמים עם חברת ביצוע, ולכן אין מחיר סופי ומדוייק, יש כיון סופי, אבל עדיין לא ניתן לחתום הסכמים מכח זה.

 

[די]

לכאורה הם ימתינו שיירשמו משפחות כמספר הדירות, אח"כ יעשו הגרלה ביניהם על סדר בחירת הדירה, ואח"כ יבחרו דירות ויחתמו חוזים.

 

[אבא מתקשר]

כבר עברו מזמן את הכמות נרשמים לעומת הדירות
אכן בסוף יהיה הגרלות

 

[שעיה שור]

יש להם בכל הפרויקט כ 1700 דירות, לפי מה שהתפרסם, שכרגע מוכרים שלב א של כמה מאות דירות,
אם הנתון שנכתב כאן קודם שיש כבר כמה מאות רשומים, למה לא יוצאים לדרך על שלב א, יסגרו כמה מאות דירות, ידווחו לציבור על הצלחה מסחררת שמאות משפחות סגרו על דירה בעכו במחיר X ואת שלב ב' וכו' לא יצטרכו כלל לשווק זה יחטף כמו לחמניות?

 

[זיי גיזונט]

כבר עברו מזמן את הכמות נרשמים לעומת הדירות
אכן בסוף יהיה הגרלות

מאיפה אתה מביא את הנתון הזה?

 

[ההדר שבהדר]

דובר על שלב א' על 1000 דירות, ומעניין שלפי איך שאני מרגיש ממה שאני שומע סביבי אני מאמין שיש כבר הרבה יותר מאלף נרשמים, מה יש להם עניין ליצור לחץ או שזה אופציה רציני לסנן טוב טוב?

 

[די]

כבר עברו מזמן את הכמות נרשמים לעומת הדירות

אני מאמין שיש כבר הרבה יותר מאלף נרשמים,

וכל האנשים האלו הניחו כבר את המקדמה של 20,000 ש"ח? קשה להאמין.

 

[שעיה שור]

דובר על שלב א' על 1000 דירות, ומעניין שלפי איך שאני מרגיש ממה שאני שומע סביבי אני מאמין שיש כבר הרבה יותר מאלף נרשמים, מה יש להם עניין ליצור לחץ או שזה אופציה רציני לסנן טוב טוב?

אני חושב שהסיבה שזה לא מתקדם זה הסיבה שכתבתי קודם, שעדיין לא יכולים לחתום חוזה מכר בגלל שלא סגרו עדיין עם חברת ביצוע (מלבד זה, שאם היו סוגרים זה היה מתפרסם לפחות מצד החברה, לפרויקט כזה צריך לקחת חברת ביצוע מאד! גדולה שיש לה ניסיון ויכולת לבנות 1700 דירות ובמחירים זולים, בדרך כלל זה חברות בורסאיות שמחוייבים לדווח על הסכם כזה, וממילא זה היה מתפרסם)

 

[ההדר שבהדר]

וכל האנשים האלו הניחו כבר את המקדמה של 20,000 ש"ח? קשה להאמין.

אף אחד עדיין לא הניח מקדמה.
עדיין לא ביקשו מה שידוע לי

 

[ההדר שבהדר]

באגב שאלתי את
Gemini (הבינה המלאכותית של גוגל) לגבי הפרויקט והאם יש להם מידע חלק מהתשובה היתה:
פורום "פרוג" - פרויקט אחיסמך בשערי עכו:

• מצאתי דיון בפורום "פרוג" (הפורטל החרדי המקצועי) שבו ישנם תגובות ומידע לגבי הפרויקט, כולל מספר טלפון להרשמה. זה יכול להיות מקור למידע נוסף ישירות מהקבוצה, אם כי לאו דווקא תוכניות מפורטות.

בקיצור מסתמכים על מה שאנחנו כותבים כמקור מידע, אז צריך לקחת את זה בחשבון

 

[זיי גיזונט]

הכתבה בעלון 'במה'

ספוילר: כתבה בעלון 'במה'

העיר הציורית עכו, עם רצועת חוף (כולל חוף נפרד כל השבוע!), היא הבאה בתור ברשימת הערים שמציעות פיתרון למצוקת הדיור החריפה במגזר החרדי.



מי שמוביל את המהפכה והפעם בעכו, והשכונה? הוא הרב רפאל (רפי) הופמן, אשר שמו הולך לפניו כאחד מעסקני הדיור המוכרים ביותר בציבור הליטאי מזה עשרות שנים, עם רזומה מוכח בתחום כשבנה בעבר אלפי יחידות דיור ברמת שלמה בירושלים ובאחיסמך (שם החזיר בממוצע "למשפחה 100 אלף שקלים!).



הרב הופמן חוזר לזירה והפעם, בעכו. והמספרים הפעם גדולים מתמיד: 1,500 יחידות דיור שזכתה בהן החברה שבניהולו, והפכו לאחר עדכון תכנוני ל-1,700 דירות עם אפשרות להתרחבות נוספת.



בשונה מהמוכר במגזר, הרב הופמן מדגיש: זו לא קבוצת רכישה. זו יזמות עם מקצועית בקונספט "קבוצת רוכשים", השיווק נעשה רק בכוללים. הכל בליווי בנקאי, עם תשלום מדורג לפי התקדמות הבנייה. "החוזים ייחתמו אי"ה עם תחילת הליווי הבנקאי. בשלב הראשון הרוכשים ישלמו 30% בלבד".



והמחירים? כאלה שלא נראו בארץ מאז תקופת הסבסוד הממשלתי: דירת 4 חדרים, בשטח 103 מ"ר + 20 מ"ר מרפסות + 3 שירותים - במחיר ממוצע של 1.2 מיליון שקלים בלבד. יש גם דירות של 3 חדרים החל מ-900 אלף ש"ח, אך לדבריו "מהניסיון האישי שלי: ברכישות בפריפריה רובם מחפשים 4 חדרים לפחות". הרב הופמן מדגיש: "אף אחד מהעוסקים במלאכה לא מרוויח שקל ולכן אפשר למכור במחירים כאלו!"



האמריקאים נרתמים: החברה שזכתה בשעתו במכרז של רמ"י, רכשה את הקרקע בסיוע הלוואת גישור של 30 מיליון דולר מנדיבים אמריקאים, ולקחה הלוואה נוספת מבנק הפועלים להשלמת העסקה.



העלות הממוצעת ליחידת קרקע עם פיתוח עומדת על 150 אלף ש"ח – "נתון שפשוט לא קיים כיום בשוק", מדגיש הרב הופמן.



והשכונה? לא רק דירות: כמובן שבראש ובראשונה כל רשתות הכוללים הגדולים יפתחו שם סניפים לצד הקמת ישיבה, אבל יש גם את "זבולון": 300 אלף מ"ר של תעסוקה ומסחר מתוכננים לקום בלב המתחם. "אנחנו מתכננים מרכזי הייטק, שטחי תעסוקה ומרכזים קהילתיים כדי לספק פרנסה למשפחות האברכים".



מדובר ביוזמה פרטית לחלוטין - אין כאן אפילו דירה אחת במסגרת מחיר למשתכן, מה שכמובן ישפיע על צביון השכונה. יש גם מאות חרדים שזכו בהגרלות "דירה בהנחה" בשכונה והם יהפכו לחלק בלתי נפרד מהשכונה שמיועדת להפוך, לפי דבריו, "לחלק מהמטרופולין החרדי של חיפה-רכסים".



"אנחנו במגעים מתקדמים עם מספר קהילות חסידיות, ורוצים מאוד לראות גם אותן בתוך השכונה החדשה".



ומה באשר למשקיעים שמריחים מציאה? הרב הופמן סוגר את הדלת באלגנטיות: "זו לא השקעה מהירה. לא ניתן למכור את הדירות בחמש השנים הראשונות מהאכלוס כמו שעשינו באחיסמך. מי שבכל זאת יידרש למכור - יוכל להעלות את המחיר ב-8% לשנה, בהתאם לעליית הערך הממוצעת בישראל ולא מעבר. בקיצור, המשקיעים לא יוכלו לעשות כאן אקזיט מהיר".



הנעלם הגדול: הנעלם הגדול הוא האם הציבור הליטאי אכן יגיע בהמוניו לעכו, כי זה באמת האתגר האמיתי.



מצד אחד ישנה נוכחות ליטאית מרשימה בערי הפריפריה בצפון ובדרום, אבל מצד שני העילית של עולם הישיבות מעדיף להתגורר בריכוזים החרדיים הגדולים והמבוססים, הן בגלל איכות הכוללים ומוסדות החינוך, והן בגלל ריבוי מקומות תעסוקה לנשים בתחום ההיי-טק.

נכון שהם משלמים משכנתא יקרה מידי חודש בחודשו (גם אחרי ש'השווער האברך' התאמץ ונתן לחתן המאושר 700 אלף שקל), אבל מבחינתם זה שווה את המחיר. לא בטוח שהם צודקים, אבל זו המציאות כיום.



הרב הופמן, שזוכה לגיבוי משמעותי מגדולי ישראל שליט"א, בטוח שבסופו של יום הפרויקט יצליח בענק ויתגבר בסייעתא דשמיא על המכשולים הטבעיים שיעמדו בפניו. הוא עשה זאת ברמת שלמה לפני למעלה משלושים שנה, ובאחיסמך לפני 15 שנה - וכעת המבחן הגדול שלו הוא עכו. אין ספק שאם זה יצליח, זו תהיה סנונית ראשונה ומבורכת שתשפיע עשרות שנים קדימה על שאר הפרויקטים בפריפריה החרדית.



השאלה המתבקשת ועולה מאליה, האם בכל עיר מעורבת שבה ראשי הרשויות חוששים מפני התעצמות האוכלוסייה הערבית, נקרא הציבור החרדי אל הדגל כדי להציל את העיר, וזאת תוך ניצול המצוקה החריפה של הדיור.



בשבועות האחרונים, השם 'שכונת אחיסמך בשערי עכו' תופס תאוצה. מצד אחד, לא רק שאין פרסום אגרסיבי, אלא בכלל אין פרסום. אבל מהצד האחר שומעים מאברכים ש'זה הדיבור בכוללים'.



המחיר, המרקם הקהילתי המתוכנן, הקירבה לריכוזים החרדיים באזור, כמו רכסים, קרית אתא, חיפה וכרמיאל, כך גם הקירבה למקורות תעסוקה, הארכת כביש 6 ועוד, מהווים מעטפת מושלמת לקהילה ישיבתית ברמה הגבוהה ביותר.



הרב צבי רבינסקי, מראשי וועדת הדיור של קהילות דגל התורה ומנהל רשת הת"תים תורת הבית, האם הציבור החרדי הוא בשר תותחים שנקרא אל הדגל רק כדי 'לייהד' ערים מעורבות?

"מבחינתי שזה יהיה בית שמש או פתח תקווה למשל, רק שאז המחיר יהיה יותר מכפול. אלא מה? יש רצוי ומצוי. כאן ישנם כמה גורמים: המחיר, המרקם הקהילתי המתוכנן, הקירבה לריכוזים החרדיים באזור, כך גם הקירבה למקורות תעסוקה, תחבורה למרכז ועוד. כאשר אלו קיימים, זה מהווה מעטפת מושלמת לקהילה ישיבתית ברמה הגבוהה ביותר.

"יש עוד דבר שהוא חשוב לא פחות, ובפרט בבנייה של שכונה חדשה. זה הכרחי שהעירייה ובפרט העומדים בראשה, ירצו אותך, אחרת זה יכול להיות מאבקים שמתפרסים על שנים רבות, והתושבים החדשים, רובם זוגות צעירים חסרי ניסיון, עוברים ממש חוויות קשות!"

"לדוגמא, באחת הערים הגיעו כמאה משפחות, ושכרו דירות לגני ילדים, השכנים התנגדו, העיריה סגרה להם את הגן, העבירו את הגן לשכונה אחרת, שם גם קמו עליהם השכנים וחוזר חלילה. העיריה משום מה לא שיתפה פעולה אלא אם כן יעבירו לרשת חינוך מסוימת בניגוד לדעת גדולי ישראל, ואז הילדים מצאו את עצמם בבית, ולמחרת החלו ללמוד במסדרונות העיריה... עד שההורים הצליחו עם הכלל האומר כי 'מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח'... אבל זה וודאי לא פתרון!"



אז מה עושים כדי ליצור מעטפת ובפרט בבנייה חדשה?



"על 'מה עושים' לא אענה כעת, אבל כשאתה מגיע למקום שרוצים אותך, זה לגמרי אחרת!"



לדוגמא?

"אחיסמך בלוד, הר יונה ג' בנוף הגליל וכעת אחיסמך בשערי עכו".

שלושת הערים שהזכרת, הן ערים מעורבות, שם הציבור החרדי מתקבל בכבוד. לא נראה לך שהפכו את הציבור החרדי לבשר תותחים שקוראים לו כדי להציל את הערים הללו מערבים?

"יתכן ואכן הם רוצים אותנו ממניעים כאלו ואחרים. ברוך השם שזיכה אותם במצווה הגדולה להביא אלפי משפחות של בני תורה לעירם! שזו ההגנה האמיתית על העיר".



ולעצם העניין, לגור בין ערבים?

"כאן הטעות הגדולה! שלושת המקומות שהזכרתי הם לא קרובים ולא קשורים כהוא זה, לערביי אותן הערים. אחיסמך לא בתוככי לוד, הר יונה ג' לא בתוככי נוף הגליל ואחיסמך ההולכת ונבנית בשערי עכו גם היא מחוץ לעכו המוכרת לכולנו. שלושת השכונות הללו הן שכונות נפרדות ומרוחקות - מעין יישוב בפני עצמו עם כל השירותים הקהילתיים ומוסדות החינוך".

למרות ששומעים דברים טובים על התכנון של עכו, מאידך גיסא אתה שומע על הערבים באזור לא פחות...



"אענה למרות שלא כל הקוראים יאהבו את התשובה: הציבור מחפש תירוצים לגור במרכז! או יותר נכון, 'מתחת לסינר של אמא'.

אז ברמת שלמה מול ערבים זה בסדר, בתל ציון היום זה כבר בסדר... בביתר כנ"ל, רק בעכו או בלוד במרחק גדול מהם, זה מסוכן? נו, ברצינות...

"זה מזכיר לי שאחד מראשי הישיבות פנה אלי ואמר שזה ממש נורא לשלוח אברכים לגור בשכונות מעורבות (עם ציבור מחלל שבת על כל תחלואיו) בפריפריה. השבתי לו שהאברכים מעדיפים לכתחילה שכונות מעורבות. "למה אתה חושב כך?", הוא שאל אותי. עניתי לו שאם ניתן 1.5 מיליון ש"ח לכל זו"צ בבית שמש, ולפניו יהיו שתי אפשרויות לרכישת דירה למגורים: בבית שמש הוותיקה באזור חילוני לחלוטין ללא סוכה ומטבח כשר וכיו"ב, או דירת 5 חדרים חדשה בשכונה חרדית למהדרין כמו הר יונה ג' או נוף כנרת פוריה, מה הוא יעדיף? רובם ככולם יבחרו באפשרות הראשונה. אזור חילוני קרוב לסינר של אמא!

ו'הנמשל' לגבי 'בני הדודים' בנושא המדובר - מובן!"

הרב שלום קולדצקי, מראשי ועדת הדיור שע"י מרנן ורבנן שליט"א, האם הציבור החרדי צריך ללכת לגור בכל מקום שמוכנים לתת לו?

אצבע מאשימה! הרב צבי רבינסקי

אז מי אשם בכך שמצפינים את צאצאנו לעכו או לנוף הגליל או לחילופין דרומה לכסיף כדי לשמש בשר תותחים ולייהד את האזור?

אני אישית טוען, ואולי וחלקו עלי, ששלוחא דרבנן הרב אברהם רביץ ז"ל בזמן היותו סגן שר השיכון תחת אריאל שרון, עשה דברים מדהימים שפתחו לנו את שערי מודיעין עילית, בית שמש, ביתר ועוד. היקף שיותר משלושים שנה לא בנינו עוד כאלו, והדור הצעיר לא מוכן לצאת מהחגורה שבין גדרה לחדרה, קרי ירושלים, בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, ביתר ואלעד. ואז התחלנו עם שיגעון יחידות הדיור שלהערכתי מסתכמות היום במאות אלפים. אם היה מישהו נוטל את המושכות ויוצא נגד התופעה הפסולה שהורסת בתים בישראל כפשוטו, היו לנו עוד 200 אלף משפחות בכל ערי הארץ, היינו יושבים בעשרות יישובים עם אלפי משפחות בכל יישוב, עם מוסדות לתפארה, והמחיר? לכל אחד הייתה בחירה של עשרות יישובים, ולא היינו נופלים רק על 5-6. אז מי אשם? אנחנו! מובילי דעת הקהל וקברניטי הציבור חייבים לקחת את זה למקומות מועילים. אם גור יכולים לבוא מאורגנים לערד ודימונה, צאנז וקרלין לטבריה, עם מעטפת ראויה. אין סיבה שלא נרים את הכפפה ונתחיל גם אנחנו, אמנם באיחור אבל טוב מאוחר מלעולם לא...



ישנם פרמטרים עיקריים להקמת קהילות של בני תורה. הקצאות של מוסדות חינוך, כוללים, וכמובן ציבור איכותי מאוד. כמובן צריך לבדוק שיהיה מיקום ביטחוני. טוב ומחיר טוב".

ומה יש לנו לחפש בעכו?

"המעלה האדירה שיש בעכו, שישנם יזמים שבאו עם שליחות קודש להקים קהילת בני תורה ודאגו מראש לכל הצרכים האמיתיים להקים את הקהילה. א. בחירת האנשים הבאים לגור - הולכים לגור. ב. יודעים מי הציבור הרוכש את הדירות, רק בני תורה מובהקים. כדי להקים קהילת בני תורה צריך רק מקום תורה, כאן אתה יודע מי הקונים לידך וזה הא"ב של הצלחה, לא משנה היכן.

"דבר שני, מקום שמגיע עם תשתית רעיונית של הקמת קהילה ותמיכת הרשויות להקצות את כל מה שצריך, מהגנים, תלמודי התורה, בתי ספר, מקוואות וכל הצרכים הקהילתיים. בשונה ממקומות שהקימו קהילות בלא שיתוף פעולה עם הרשויות שהם התבררו ככישלון.

"בעכו יש את כל המרחב הקהילתי כל מקום להקמת הקהילה, זה הכי חשוב.

"דבר שני, יש מושג של מחיר, המחיר בעכו הוא זול באופן מיוחד, אין מחירים כאלו בארץ.

"גם המיקום, קרוב לחיפה ולרכסים וכך גם לגבי מוסדות החינוך, המקום עצמו ייתן מענה די מיידי, כיון שיש שם למעלה מאלף יחידות דיור וכל שירותי הקהילה יהיו במקום, לא יצטרכו ללכת למקומות אחרים".



ומה לגבי הסמיכות לערבים?

"כשהקמנו את תל ציון עלינו לשאול את מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, בנושא זה שיש ערבים בדרך. מרן זצוק"ל אמר לי, כל מקום יש ערבים, בירושלים אין ערבים? כל מקום שיש לגור – הולכים לגור. כמובן צריך לבדוק שיהיה ביטחוני".

"מעבר לכך, המיקום של פרויקט המגורים הגדול בעכו לשכונות הערביות הוא לא שונה מאופי המגורים בירושלים. אתה יכול לגור בסנהדריה המורחבת ובמרחק של חמש דקות יש את מזרח ירושלים והביקוש למגורים בסנהדריה גבוה, ב"ה".

הרב ישראל קינד, מראשי ועדת הדיור שע"י מרנן ורבנן, מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א ומרן רה"י הגר"ד כהן שליט"א. האם אין שום מקום מגורים ראוי לציבור החרדי מלבד ערים מעורבות עם אוכלוסייה ערבית?

"ב"ה, הציבור החרדי על כל מגזריו התחיל להפנים שמגורים ברי השגה נמצאים בפריפריה, הקרובה והרחוקה, כל אחד ככל אשר תשיג ידו, וגדודים גדודים של משפחות ענפות מתחילות לעבור לפריפריה. "אך לא בכל מקום אנו רצויים, בעיקר בגלל דעות קדומות וחשוכות על הציבור החרדי, ולסבר את האוזן בעניין יש לי סיפור חביב בדיוק על פרשיה זו.

"בימי ההמלצה על הקמת העיר 'תילה' (למי שלא יודע, תילה עתידה לקום במרחק של כ-20 דקות נסיעה מקריית גת, וגודלה אמור להיות פי 3 כמעט ממודיעין עילית), כאשר התאספה הוועדה לדון בהקמת העיר (חלק מתכנון תהליך העיר) עם ייעוד לציבור חרדי הגיעו ראשי ערים ויישובים רבים מאזור דרום והביעו התנגדות עזה לדבר, כל אחד וטענותיו שלו מדוע אסור להקים את העיר הזאת ועד כמה נזק זה יגרום ליישובים והערים באזור.

"כאשר סיימו הנוכחים הנכבדים לדבר, פנה אליהם אחד מראשי משרד השיכון (עקב קוצר הזמן לא הספקתי לקבל את אישורו לספר בשמו, על כן נסתפק בתואר מכבד זה...), וכה

היו דבריו: מצוקת הציבור החרדי בדיור ידועה וגלויה, הם צריכים מקום לגור בו, הצעתי - בואו נסכם שכל אחד מהנוכחים הנכבדים יקצה שכונה אחת בסך הכל (!) בעירו או ביישוב שלו לציבור חרדי, ובזה הרגע נגנוז את הקמת היישוב 'תילה', כיון שמצאנו פתרון מגורים לציבור החרדי.

"באותה רגע נתקעו עיני כל ראשי הערים והיישובים בחלל החדר ויד נעלמה סתמה את פיותיהם שעד לפני רגע היו מצווחים בהסברים מלומדים מדוע אסור להקים את המקום, וכך עברה לה ההצעה להקמת העיר (אל תדאגו, עד שהתושב הראשון ייכנס לגור שם, סביר להניח שהדרום גם כך יפרח בתושבים חרדים מקריית גת ועד ירוחם בע"ה)".



הסיפור שלך מעצים את השאלה: כיצד פתאום הפך הציבור החרדי ל"חביבם" של ראשי הרשויות המעורבות?

"בסייעתא דשמיא, עקב גידול דמוגרפי של מיעוט נוסף, הציבור הערבי והבדואי, פתאום הציבור החרדי אכן נהפך לחביבם של חלק מראשי הערים, הן בצפון והן בדרום, עקב גדילת המיעוט הערבי והבדואי, ומאידך אי תכנון מספיק של ערים למענם.

"הציבור הנ"ל החל להיכנס לתוך הערים היהודיות ואיתו הגיעו בעיות שונות שאין כאן המקום לפורטן, דבר שגרם לראשי ערים לא מועטות להתחיל לעשות חשבון נפש מחודש, אולי בכל זאת עדיף כבר את הציבור החרדי שמביא יחד אתו רוגע יושרה והתנהגות שפויה.

"וכך, לאט-לאט, מי שעוקב רואה פתאום היאך ערים שבעבר היו מחוץ לקונצנזוס למגורים חרדים מתחילים להיבנות שכונות קטנות וגדולות אשר מיועדות למען הציבור החרדי.

"לדעתי הקטנה אין אנו צריכים להיכנס לשיקולים מדוע ראש העיר רוצה אותנו, ולהתעקש, 'וכי בשר תותחים אנחנו?', אלא במקום שרוצים אותנו ולא משנה הסיבה מה היא, ומוכנים לתת לנו את האפשרות לחיות בבתים מרווחים, מוסדות מסודרים בבניינים ולא קרוואנים דולפים, חובה עלינו להגיע ולמלאות את המקומות האלה".



לפי הגישה שלך, המצוקה כל כך קשה ומה שמציעים פשוט לקחת...

"נכון, אין דבר חדש תחת השמש וכבר עתיד להעיד עליהם הקב"ה 'כל מה שעשו לעצמם עשו', אבל כך גזרה חכמתו העליונה יתברך לגלגל שהציבור החרדי יתפרס על פני כל הארץ, ואין לנו אלא לקיים את מה שנצטווה אברהם אבינו לגור בארץ ואין חילוק בין קדושת הארץ של בני ברק לקדושת הארץ של נתיבות".​

 

[ג'נטלמן]

מישהו רוצה להסביר איך הוא 'יודע' שיש מאות רשומים?

 

[זיי גיזונט]

מישהו רוצה להסביר איך הוא 'יודע' שיש מאות רשומים?

איפה הבעיה?
מי שנמצא בפנים יודע כמה נרשמו

 

[די]

השאלה כמה נרשמים "רציניים" יש
את זה נראה אחרי שיתחילו לדרוש כסף.

 

[דניאלה פ]

איפה הבעיה?
מי שנמצא בפנים יודע כמה נרשמו

איך?

 

[זיי גיזונט]

איך?

לא מי שנרשם יודע אלא מי שנמצא במשרד יודע

 

[אני ואפסי 0]

מישהו יודע תוך כמה זמן שלחו את הטפסים לרישום?

 

[h c]

יש שמועה שהם מחפשים משפחות מבוגרות יותר שיגיעו ויש להם הסדר בשבילם


מישהו שמעה על זה משהו?