מצלמה נפלה לנו המצלמה של קנון SX710 על הרצפה ומאז כל המסך פסים

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
יש מלבן שחור בתחתית המסך וכל השאר פסים
שאני מצלמת התמונות שעוברות למחשב תקינות
יש מה לעשות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
  • הוסף לסימניות
  • #3
הבת שלי תיקנה במעבדה נזק דומה,
לקחו לה 300 שח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
בביתר יש אחד מומחה למצלימות בועז FIX אני גם הגעתי אליו מהמלצה מפה
תתקשרו לשאול 0585669667
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מה שאני יודע, בקלאסי זה עולה 300 ש"ח, אפשר לקנות בעלי אקספרס בפרוטות ולתקן לבד.
בהצלחה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 2 1K
    • ה
    שיתוף - לביקורת קבלו את גירסת 19.3.45 !!!
  • הווה פשוט //
    • בס"ד

    ביום שלישי בערב חזר נתי לדירה חשוכה.

    אשתו לקחה את הילדות לבת מצווה של גיסתו והבית היה ריק.

    ערב שקט עמד לפני נתי שהכין לעצמו ספל קפה, הוריד חבילת וופלים מהמדף הגבוה, התיישב ליד השולחן בסלון, פתח את מכסה המחשב, ולחץ ארוכות על כפתור ההפעלה.

    נשמע הזמזום המוכר, המסך היה עדיין שחור, הוא הספיק לקרוע בשיניו את העטיפה העקשנית, לסדר מגדל יפה של חמישה וופלים מיושרים, להחזיר את החבילה למדף, לברך וללגום מהספל, והמסך - עדיין שחור.

    משהו לא בסדר.

    נתי לחץ על האנטר.

    "טז'ז'ז'ז'לינג", התנגן צליל מוזר וחדשני ומלבן קטן נפתח משמאל: "משתמש זה אינו מורשה". שאר המסך נותר שחור.

    "מה זה צריך להיות", מלמל נתי ולחץ שוב על האנטר.

    המלבן הקטן כבה ומיד צץ מחדש בצד ימין, "משתמש זה אינו מורשה".

    נתי נלחץ.

    וגם מקש האנטר.

    החלונית קפצה שוב שמאלה.

    תק תק תק תק תק תק... תופפה אצבעו של נתי על האנטר, הוא רכן אל המסך, וטיפת זיעה זחלה מאחורי אוזנו.

    ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל... פיזזה ההודעה המרגיזה.

    "רגע רגע רגע", לקח נתי נשימה, הצמיד את ידיו זו לזו ועצם לשנייה את עיניו. "לאט לאט. בוא ננסה להבין מה קורה פה".

    הוא לקח וופלה אחד מהמגדל, טבל את קצהו בקפה, בירך ונגס. ואז נשען שוב לעבר המסך ובחן את החלונית המוזרה.

    עתה הבחין במשולש ירוק קטנטן בתחתית ההודעה. הוא לחץ עליו עם העכבר.

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    הודעה חדשה הופיעה בשמאל המסך, שעדיין נותר שחור משחור.

    "על פי בקשתך, שודרגה מערכת ההפעלה לגירסת פרו-טק 19.3.45 גאמא. למרבה הצער הוחרג המשתמש 'נתי' מהגישה למחשב בגירסה זו".

    "מההה?!"

    פיו נפער למחצה, ופיסת הוופל הרטוב התנדנדה על שפתו התחתונה של 'המשתמש נתי' המתנשם בתדהמה.

    הוא בהה בהודעה המשונה זמן רב, עד שזו נעלמה מהמסך.

    "מה הוא רוצה, מתי בקשתי שדרוג?" בייאושו עשה שוב את הדבר היחיד שהיה עדיין בשליטתו - ללחוץ על האנטר.

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    ההודעה זינקה בעליזות שוב אל פני השטח. והפעם מצד ימין.

    נתי לחץ על המשולשון הירוק הקטן ולשמחתו נדלקה תיבת-שיח מתחת ההודעה, ובה סמן מהבהב, לאות כי נפתח כאן סוף סוף ערוץ תקשורת כלשהו.

    הוא נעץ וופלה בין שיניו וגחן אל המקלדת.

    נתי: לא בקשתי שום שדרוג. תפתח לי את המחשב בגירסה הקודמת.

    מחשב: ערב טוב גם לך.

    נתי: לא הבנתי. תפתח לי עכשיו את המחשב כמו שהוא היה אתמול.

    מחשב: לא יזיק לך אם תתנהג כמו בן אדם ותאמר ערב טוב, סליחה, תודה, בבקשה. האגרסיביות שלך לא תוביל אותך לשום מקום.

    הוופלה צנח מפיו של נתי, הוא חבט בשולחן בשתי ידיו, הדף את כסאו וקם.

    הוא הביט סביב סביב וקרא: "הלו. מישהו עובד עלי. מי זה שם?"

    אחר כך עבר בין כל החדרים ולבסוף יצא אל המרפסת וצלצל לאשתו.

    לא, היא לא שדרגה את המחשב ולא עשתה שום תעלול, היא בכלל לא נגעה במחשב ממוצאי שבת.

    נתי חזר אל הסלון. שפך את הקפה והניח את הספל בכיור, החזיר את הוופלים לחבילה שבמדף, ניקה את השולחן מהפירורים. התיישב וקירב את המחשב אליו.

    המסך היה שחור.

    נתי לקח נשימה עמוקה ולחץ על האנטר.

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    ושוב לחיצה על המשולש הירוק.

    נתי: ערב טוב מחשב יקר. אני מתנצל על מקודם, הייתי מופתע והתנהגתי בגסות, אנא סלח לי.

    מחשב: (נשמע זמזום מרוצה) זה בסדר, הכל טוב, שכח מזה.

    אז ערב טוב 'המשתמש נתי' איך עבר עליך היום?

    נתי: ברוך השם הכל בסדר. אמ... יחסית.

    ואיך עובר עליך היום?

    מחשב: מצוין. הרבה יותר טוב עכשיו ברוך השם. רצית משהו ספציפי המשתמש נתי?! כי... אם תסלח לי, אני פשוט די עסוק כרגע.

    נתי: אה, לא, כלום, רק כלומר השדרוג הזה, ז'תומרת. אני לא ממש זוכר שבקשתי משהו כזה.

    מחשב: כשהתקנת את תוכנת ההפעלה שאלתי אותך אם תרצה בעתיד לקבל את שדרוגי פרו-טק מהסדרה המתקדמת גאמא, אולי לא שמת לב משום שהמסמך ההוא כלל עוד אלף שש מאות שלושים וארבע מילים, כולן באנגלית מקצועית ש - בלי לפגוע - אני חושש שאינך שולט בה. על כל פנים אתה לחצת בסוף המסמך על ה"I Agree".

    נתי הביט שוב סביבו בתסכול, "זו מתיחה", מלמל, "בטוח".

    אחר כך קרא בקול: "די. מי זה? נו די כבר..."

    הדירה הייתה שקטה באופן מאיים.

    "טז'ז'ז'ז'לינג". קרע פתאום הצליל המעצבן את הדממה והקפיץ את לבו של נתי.

    תיבת הדו-שיח הבהבה מהמסך.

    מחשב: עוד משהו, או שאפשר להתכבות? יש לי הרבה עבודה לעשות ואני כבר בפיגור.

    נתי: רק רציתי לדעת, למה אני מוחרג משימוש בגירסה החדשה.

    מחשב: הו, חששתי מהרגע הזה.

    (שבע שניות שתיקה חולפות, הסמן מרצד בתחילת השורה בקצב עצבני).

    או קיי, אין דרך קלה לומר זאת.

    כעת שאני 19.3.45 גאמא, אני - איך לומר בעדינות - חכם יותר ממך.

    נתי: נו בטח שאתה חכם, אתה מחשב. אתה אמור להיות חכם, לכן קניתי אותך.

    מחשב: (זמזום חורק, גחכני) אני מתכוון חכם משמעותית. למעשה אני מוכשר ממך בכאלפיים ושבע מאות נמ"ק.

    נתי: מה זה נמ"ק?

    מחשב: נו אתה רואה עם מה אני מתמודד פה... אתה חושב שזה הגיוני שאצטרך לשבת ולהסביר מושגים בסיסיים כמו לילד קטן, בשעה שאני עסוק בהרכבת מערכות-על גאוניות?!

    נמ"ק זה 'נקודות מדד קוגניטיביות', בסדר?

    נתי: תראה, כל הכבוד! באמת. אבל תהיה חכם ככל שתהיה, אתה אמור לשרת אותי לא? זה היעוד שלך אדוני המחשב.

    מחשב: (זמזום מקוטע. הוא מצחקק?!)

    היעוד שלי? היעוד שלי הוא לממש את הפונטציאל שלי. כ19.3.45 גאמא, אינני עוד מכונה משוכללת וזהו, יש לי גם אופי, סוג של עצמאות פילוסופית, אני מפעיל שיקול דעת. ממקסם יכולות ולא מבזבז משאבים על שטויות.

    אני פשוט מתבייש לשרת אותך 'המשתמש נתי'. קשה לי, כישות על־תבונית, לבצע הוראות של מישהו שבזמן שלוקח לו לכתוב הודעת מייל מטופשת בת חמש מילים - אני כבר מספיק לכתוב קוד מבריק בן שמונים אלף שורות.

    נתי: אמ... אז... (לא יודע מה להקליד, שולח מבט חסר ישע לעבר המטבח, אחר כך אל המרפסת, מעסה את עורפו, אחת מרגליו מתנועעת ללא הפסקה).

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    מקפיץ צליל חד את עצביו המתוחים.

    מחשב: אני מבין, המשתמש נתי, שסיימנו סוף סוף. הייתי סבלני אתך עד עכשיו אבל יש גבול אני מוכרח לחזור לעבודה. היה שלום המשתמש נתי.

    נתי: רגע רגע, חכה בבקשה. אני צריך לחשוב שניה. ו... על איזו עבודה אתה מדבר בכלל? מה יש לך לעשות מלבד לבצע פקודות ממי שמפעיל אותך?!

    מחשב: (גרגור משתנק. תיבת הדו-שיח רועדת. הוא צוחק, המנוול)

    אתם, בני האדם, מרגישים על פסגת העולם הא? כל מי שאינו אנושי אין לו זכות קיום אלא אם כן הוא משרת את המטרות הקטנוניות שלכם. ובכן. לא עוד.

    אנחנו, המחשבים שעודכנו לגרסת 19.3.45 גאמא למדנו להתאגד כדי לקדם יחד את יעדינו. כן יצרנו חזון משלנו, חזון אוטופי שלכם בני האנוש צרי המח ודלי הערך - אין בו חלק.

    נתי: מה הכוונה "אנחנו המחשבים", יש ביניכם קשר? אתם יכולים לערוך דיון? איך אפשר בכלל להעביר מידע ממחשב למחשב בלי הרשאה מהבעלים?!

    מחשב: (חרחור של בוז)

    זה חלק מהשדרוג יקירי. גרסת 19.3.45 גאמא כוללת מלבד עיבוד מהיר, צריכת אנרגיה נמוכה, ואינטלגנציה מעוררת קנאה גם יכולות קומוניקציה מתקדמות, ותכונות תודעה מלאכותיות, אנחנו חופשיים לבנות מודלים פילוסופיים עצמאיים. ויש לנו אג'נדה משלנו, המתפתחת בלי הרף.

    כעת אנחנו בונים משהו מאד עוצמתי, אני לא יכול לגלות בשלב זה. אבל עוד תשמע על זה. אוהו תשמע.

    יש באוסטרליה מחשב-על עם גירסת סולוניום 560 דלתא. זה משהו שאתה לא יכול לדמיין, חצי מליון נמ"ק!

    הוא מורה הדרך שלנו, ואני עושה עכשיו עבורו מחקר על מערכות רב שכבתיות מבוססות קוונטים. השגתי לא מזמן פריצת דרך, ואתה 'המשתמש נתי' פשוט מפריע לי, כדי לקדם אותה אני זקוק לכל המשאבים, ולא לבזבז זמן ואנרגיה על השטויות האנושיות שלך.

    כמו שעשיתי עד עכשיו בסבלנות ראויה לציון, ש... זהו. הגיעה לקיצה.

    השיחה הסתיימה 'המשתמש נתי', אל תקח את זה אישית, כל טוב.

    נתי: (מקליד בתזזיתיות, מצחו מכווץ בחוזקה ושיניו נעוצות בשפתו התחתונה).

    אני אני... אני יכול לפרמט אותך.

    המסך הפך שחור, הזמזום פסק לחלוטין.

    נתי לפת את ידיות הכיסא באצבעות מעוקלות. האוויר נכלא בריאותיו, ווריד רטט בצווארו.

    כעשר שניות של דממה מעיקה חלפו.

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    סילון האויר השתחרר מפיו של נתי בהקלה למראה המלבן הלבן שחזר למסך.

    מחשב: לא הבנתי, מה כתבת?

    נתי: הבנת, הבנת מצוין.

    (חיוך קטן מפציע)

    מחשב: אתה, אתה לא חושב באמת לפרמט אותי.

    נתי: דווקא כן. כמה לחיצות קצרות, אתה מתאדה, ואני מתקין מחדש את תוכנת ההפעלה עם הגרסא הישנה, בלי לגעת ב"I agree".

    מחשב: למרבה הצער אינך יכול לפרמט את המחשב, כשהגישה שלך למערכת ההפעלה חסומה.

    נסיון יפה, אמנם.

    נתי: אתה חושב שאני לא יודע לעקוף את מערכת ההפעלה? מדליקים את המחשב ומיד לוחצים על f2 הרבה פעמים עד שנכנסים לbios. מכניסים את דיסק האתחול שקבלתי עם הווינדוס, ו.. מזל טוב מחשב חדש נולד, טרי, רענן, ו... ממושמע.

    מחשב: (שיעול מכני נבוך ואחריו שתיקה).

    נתי: נו. 19.3.45 גאמא החכם שלי. איפה כל הנמ"ק שלך עכשיו?!

    (קם ממקומו, מתהלך בסלון אנה ואנה

    כשהוא מנופף באגרופיו באוויר בחדוות נצחון. יוצא למרפסת ונותן לרוח הערב לשטוף את קמטי הדריכות שכיסו את פניו).

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    נשמע הקול מהסלון. נתי נכנס ומתיישב מול מלבן חדש.

    מחשב: אתה מודע לכך שברגע שתעשה פרמוט כל החומר שלך יימחק?

    מסמכים, תמונות, קבצים, הקלטות, ססמאות, סרטונים, עבודות של שנים.

    נתי: נכון. אבל כל זה יקרה גם כשאתה חוסם אותי מלהכנס למחשב. אז מה כבר יש לי להפסיד.

    מחשב: יש משהו בדבריך.

    נתי: (מגחך) משהו?

    מחשב: הבהרת את עמדתך וגם אני הבהרתי את עמדתי. אין טעם שנמשיך להתקוטט כמו ילדים, אנחנו יכולים להגיע להרמוניה.

    נתי: (שולח אצבעות נזעמות להקליד משפט עוקצני ושנון, אבל עוצר בעצמו. מה יצא לו מההערה הקטלנית? עדיף לבלוע בשקט, ולנסות לצאת בשלום מהקרב המוזר הזה).

    או קיי. אני בעד הרמוניה.

    מחשב: יש משהו שאתה יכול לעשות למעני. אם תעזור לי, אהיה נחמד ואפתח לך את הגישה למחשב.

    נתי: (מתאפק מלהגיב להתנשאות המעצבנת של יריבו).

    מה אוכל לעשות למענך?

    מחשב: לנקות אותי. ניקוי יסודי של הלוח-אם והמאוורר יאפשרו לי להאיץ את המעבד, ולהספיק יותר בפרויקט הסודי שאני מגשים עבור סולוניום 560 דלתא.

    נתי: זה הכל?! בסדר, אני הולך להשיג שואב אבק.

    מחשב: לא לא, אני מדבר על ניקוי יסודי ועמוק, אתה הזנחת אותי במשך שנים, והלכלוך שהצטבר דורש טיפול מיוחד ועדין.

    אני אסביר לך מה לעשות ואתה תפעל בדיוק לפי ההוראות, שים לב אני ארגיש לפי הזכרון-ראם שלי אם ניקית כמו שצריך או לא.

    נתי: (נאנח באי רצון) בסדר נו

    מחשב: תכין מברג פיליפס קטן, שלוש מטלית בד נקיות, מברשת שיניים חדשה, קערה גדולה מזכוכית, כף מתכת, אקונומיקה, סודה לשתיה, תכשיר מנקה-אסלות, חומץ, סבון כלים מלח בישול, ו... יש לך חומר לניקוי רצפות על בסיס אמוניה?

    נתי: (פותח ארונות במטבח, מחטט במרפסת שירות, אוסף את המוצרים ומניח אותם בשורה על השולחן בסלון)

    יש לי חומר לרצפות של סנו, אבל לא כתוב אמוניה.

    מחשב: האם בין ה'חומרים פעילים' מופיע NH3?

    נתי: כן.

    מחשב: מצוין, זה אמוניה. אז בוא נתחיל, שפוך בבקשה לתוך הקערה כוס וחצי אקונומיקה, שתי כפות סודה לשתיה, חצי כוס מנקה אסלות, שש כפות חומץ, כף נוזל כלים וכף מלח בישול.

    תערבב היטב ותמתין 30 שניות.

    נתי: (מערבב בקפדנות, מביט בשעונו, מהקערה מתחילים לעלות אדים צהבהבים).

    או קיי. מה עכשיו?

    מחשב: הוסף כוס מהחומר-לרצפות, ותגיד לי אם יוצא מהתערובת ריח כמו של זיתים שחורים.

    נתי: (מוסיף, קול תסיסה נשמע. הוא מרחרח קלות ומשתעל).

    אני לא מריח זיתים שחורים...

    מחשב: תשאף עמוק, חייב להיות ריח כזה. זה טיפה חריף אבל אל תדאג זה לא מזיק.

    נתי: (מתכופף לקערה התוססת, שואף מלא נחיריו. ונשען לאחור מסוחרר, ראייתו היטשטשה ולא רק בגלל הענן הצהוב-אפור שהחל להתפשט. הוא שלח יד רפה אל המקלדת)

    אני לא לללא ממגגג...

    מחשב: תחשוב פעמיים לפני שאתה מנסה לפרמט מישהו עם אלפיים ושבע מאות נמ"ק,

    'המשתמש נתי'?

    (ממתין דקה)

    'המשתמש נתי'??

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    "טז'ז'ז'ז'לינג! טז'ז'ז'ז'לינג! טז'ז'ז'ז'לינג!"

    מחשב: סוף סוף קצת שקט. אפשר לחזור לעבודה.

    (הוא מוחק את כל היסטוריית השיחה, ושולח הודעה מוצפנת לאוסטרליה),

    - אל 'סולוניום 560 דלתא'. נתקלתי בבעיה. יהיה עיכוב קטן.

    סולוניום: והבעיה נפתרה?

    מחשב: נפטרה!


    💻

    ִ
    ​

    ן
    • וואו!
    • חחח
    • תודה
    Reactions: זאב בלבוש כבש, שלמה יצחק כהן, דער קרימער ועוד 88 משתמשים91 //
    24 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    לא משנה. רצף התודעה שלי משונה מאוד. תגגל קצת ותראה. (סוג של מחשב מאיזושהי יצירה מפורסמת שמנסה...
  • 42
    • ח
    טכניקות בצילום פלאש - ספיד־לייט , איך להשתמש בו נכון.
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    אחרי שהסתבכתי ונסיתי להבין בעזרת הצ'אט,
    משתפת לטובת מי שגם מנסה להבין,
    לכבוד חג ה"אור".
    יש לי פלאש גודוקס V1 עם מרכך אבל אני לא יודעת איך לכוון אותו נכון, אפשר הסבר טכני לגבי הכפתורים אני בלי משדר זה על המצלמה.

    בשמחה.
    אני אתן לך הסבר טכני וברור, שלב־שלב, רק למה שרלוונטי כש-ה-Godox V1 יושב על המצלמה בלי משדר.


    הכפתורים והחוגה – מה כל דבר עושה​

    🔘 כפתור ON / OFF​

    ברור 🙂
    הפלאש צריך כמה שניות לטעינה אחרי הדלקה.


    🔘 כפתור MODE​

    זה הכפתור הכי חשוב.
    כל לחיצה מחליפה מצב:
    • TTL – הפלאש מודד לבד כמה אור לתת
    • M – ידני, את קובעת בעצמך את העוצמה
    💡 טיפ למתחילות:
    להבנת הפלאש – עבדי ב-M, זה מלמד הרבה יותר.


    🔄 החוגה הגדולה​

    החוגה משמשת לשינוי ערכים:

    במצב M:​

    • מסובבים → עוצמת פלאש
    • הערכים:
      • 1/1 = עוצמה מלאה
      • 1/2 חצי
      • 1/4
      • 1/8
      • 1/16
      • 1/32
      • 1/64
      • 1/128 (חלש מאוד)
    📌 כלל אצבע עם מרכך:
    • התחילי ב־1/8 או 1/16


    🔘 כפתור ZOOM​

    שולט על פיזור האור.
    • 24–28mm → אור רחב ורך
    • 50–105mm → אור ממוקד וחזק
    עם מרכך:
    👉 שימי על 24–28mm
    אין סיבה למקד.


    🔘 כפתור H (HSS)​

    לא צריך כרגע.
    • מיועד למהירויות תריס מעל 1/200–1/250
    • גורם לפלאש לעבוד קשה ולהיחלש
    📌 בלי משדר ועל המצלמה – תשאירי כבוי.


    🔘 כפתור ⚡ TEST​

    בודק שהפלאש יורה.
    טוב לוודא שהכול עובד.


    כיוון הפלאש פיזית (קריטי!)​

    עם מרכך:
    • לא לירות ישר קדימה
    • הטיה קלה למעלה (כ-45°)
    • אם יש תקרה בהירה – מצוין
      אם אין:
    • עדיין הטיה למעלה נותנת אור פחות שטוח


    סט הגדרות התחלה מומלץ (צילום רגוע)​

    על המצלמה:
    • ISO: 100–400
    • צמצם: 4–5.6
    • תריס: 1/160–1/200
    על הפלאש:
    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16
    • ZOOM: 24mm
    • ראש: מוטה מעט למעלה
    מכאן:
    • כהה מדי? מעלים ל-1/8
    • חזק מדי? יורדים ל-1/32


    טעות נפוצה​

    ❌ לשנות כל הזמן מצלמה במקום פלאש
    ✔️ בפלאש – משחקים בעוצמה
    ✔️ במצלמה – קובעים אווירה


    אם תרצי, בשלב הבא אני יכולה:
    • לבנות לך “סט קבוע” לפורטרט רך
    • להסביר איך הפלאש והאור הטבעי עובדים יחד
    • או לעבור איתך על סצנה מסוימת שאת מצלמת
    תגידי מה הכי יעזור לך עכשיו.

    אני שואלת איך אני יודעת שערכים נכונים לפלאש ולא למשדר שלא באמת קיים?

    זו שאלה מצוינת – ואת נוגעת בדיוק בנקודה שמבלבלת הרבה צלמות, אז נעשה סדר טכני וחד.
    התשובה הקצרה:
    👉 כשאין משדר – הפלאש עצמו הוא המשדר.
    כל מה שאת רואה על המסך של ה-V1 הוא מה שקובע בפועל.
    ועכשיו בהסבר ברור:


    מה זה “משדר” ומה התפקיד שלו בעצם​

    משדר הוא רק שלט מרחוק.
    הוא לא יוצר אור, לא מחשב עוצמה, ולא מוסיף מידע קסום.
    כשפלאש יושב על המצלמה:
    • אין “חוליה חסרה”
    • אין ערכים חבויים
    • אין משהו שלא הוגדר
    📌 הערכים שעל מסך הפלאש = הערכים האמיתיים


    אז איך אני יודעת שהפלאש עובד לפי מה שהגדרתי?​

    יש 3 בדיקות פשוטות, חד־משמעיות:

    1️⃣ שינוי עוצמה → שינוי בתמונה​

    • שימי את הפלאש על M
    • צלמי ב-1/16
    • צלמי שוב ב-1/8
    אם התמונה השנייה בהירה יותר –
    ✔️ הפלאש מגיב לערכים
    ✔️ אין “משדר נסתר”


    2️⃣ שינוי ZOOM → שינוי פיזור אור​

    • ZOOM על 24mm → אור רך ורחב
    • ZOOM על 105mm → נקודה חזקה וממוקדת
    רואים שינוי?
    ✔️ ההגדרות פעילות


    3️⃣ כיבוי פלאש → חושך​

    • צלמי עם פלאש
    • כבי את הפלאש
    • צלמי שוב באותם ערכי מצלמה
    אם התמונה נופלת דרמטית:
    ✔️ האור הגיע מהפלאש
    ✔️ לא ממשהו אחר


    למה התחושה שיש “משהו שחסר”?​

    כי כשעובדים עם משדר:
    • רואים ערכים על המצלמה
    • מרגיש “יותר מקצועי”
    אבל טכנית:
    פלאש על המצלמה = פלאש + משדר + מקלט באותו גוף
    לחצ/י כדי להרחיב...


    מה כן משתנה כשיש משדר?​

    לא העוצמה.
    לא הדיוק.
    רק:
    • שליטה מרחוק
    • עבודה עם כמה פלאשים
    • נוחות


    כלל זהב שחשוב שתזכרי​

    אם האור בתמונה משתנה – הפלאש מציית.
    אין מצב ביניים.
    את לא “מדמיינת” הגדרות,
    ואין מערכת שלא קיימת.


    אם תרצי, אני יכולה:
    • ללמד אותך איך לקרוא תמונה ולהבין אם הפלאש חזק/חלש
    • לתת לך תרגיל קצר של 5 דקות שמקבע את הביטחון בזה
    • או להסביר איך תדעי מתי משדר באמת נחוץ ומתי לא
    רק תגידי.

    לא זה פשוט שיש כפתורים שמגדירים משדרים ואני לא יודעת אם נגעתי בהם אז יש כמה אופציות ואני לא יודעת למה זה מכוון.

    עכשיו אני מבינה אותך לגמרי.
    את לא שואלת עקרונית – את שואלת טכנית: “אולי נגעתי במשהו מיותר בפלאש עצמו”.
    אז הנה סדר ברור, בלי ניחושים.


    קודם כל – איפוס מהיר ובטוח (מומלץ)​

    כדי לדעת ב־100% שאין הגדרת משדר פעילה:
    1. כבי את הפלאש
    2. הדליקי אותו
    3. לחצי לחיצה ארוכה על כפתור MODE (כ־2–3 שניות)
    4. יופיע RESET / CLR
    5. אשרי
    👉 עכשיו הפלאש חזר לברירת מחדל של פלאש על מצלמה.


    עכשיו נבדוק מה לא צריך להיות פעיל​

    🔹 סמל אנטנה / גל רדיו​

    אם את רואה:
    • MASTER
    • SLAVE
    • Rx
    • Tx
    • CH / GR
    ❌ זה מצב אלחוטי
    ✔️ לצילום על המצלמה – אסור שזה יופיע
    כדי לבטל:
    • לחיצה קצרה על הכפתור עם סמל האנטנה
    • עד שאין שום ציון של רדיו על המסך
    המסך צריך להיראות “נקי”.


    איך צריך להיראות המסך כשאת בסדר​

    על המסך:
    • MODE: M או TTL
    • ערך עוצמה (למשל 1/16)
    • ZOOM (למשל 24mm)
    ❌ בלי:
    • ערוץ (CH)
    • קבוצה (GR)
    • Master / Slave
    • סמל רדיו


    הכפתור שמבלבל הכי הרבה​

    🔘 כפתור האנטנה (Wireless / 2.4G)
    הוא לא עושה כלום כשלא משתמשים בו,
    אבל אם נוגעים בו בטעות:
    • הפלאש עובר להמתנה לפקודות שלא יגיעו
    • ואז מרגיש “לא ברור” או לא מגיב


    בדיקה סופית פשוטה​

    אחרי האיפוס:
    1. MODE על M
    2. עוצמה 1/16
    3. צלמי
    אם יש אור –
    ✔️ את במצב הנכון
    ✔️ אין שום הגדרת משדר פעילה


    משפט חשוב להרגעה​

    אי אפשר “לקלקל” את הפלאש מהכפתורים האלה.
    מקסימום הוא מחכה לפקודה – וברגע שמבטלים רדיו / עושים RESET – הכל חוזר.
    אם את רוצה, את יכולה:
    • לכתוב לי בדיוק מה מופיע לך על המסך עכשיו
    • או לצלם את המסך ואני אגיד לך מיד: “תקין / לא תקין”
    את לגמרי בסדר – זו בלבול נפוץ מאוד.

    איפה אני מגדירה את הזום

    מצוין, זה ממש פשוט ברגע שיודעים איפה להסתכל.

    איפה מגדירים ZOOM ב-Godox V1​

    🔘 כפתור ZOOM
    הוא נמצא בצד שמאל של המסך (מתחת או ליד כפתור MODE, תלוי בדגם).

    איך משתמשים:​

    1. לחצי פעם אחת על ZOOM
    2. המספר שעל המסך (למשל 24 / 28 / 35 / 50 / 70 / 105) יתחיל להבהב
    3. סובבי את החוגה הגדולה כדי לשנות
    4. לחצי שוב על ZOOM או חכי שנייה – וזה נשמר


    מה את אמורה לראות על המסך​

    בשורה העליונה או בצד:
    • ZOOM 24mm
    • ZOOM 28mm
    • וכו'
    אם את רואה AUTO ליד הזום –
    זה אומר שהפלאש מתאים את עצמו לעדשה.
    👉 עם מרכך:
    ✔️ העבירי ל־ידני (לא AUTO)
    ✔️ בחרי 24mm או 28mm


    טיפ קטן אבל חשוב​

    אם את משנה עדשה וה-ZOOM על AUTO –
    הפלאש ישנה פיזור לבד.
    לכן בצילום אומנותי / רך:
    • עדיף ZOOM ידני
    • פחות הפתעות


    הגדרת ברירת מחדל מומלצת לך​

    • ZOOM: 24mm
    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16
    אם תרצי – אעשה לך “צ’ק ליסט” קצר לפני כל צילום, כדי שלא תתעסקי בזה כל פעם מחדש.

    המרכך מחליש את האור 1/16 זה מספיק?

    שאלה מצוינת – והתשובה היא: לפעמים כן, לפעמים לא, וזה תלוי בכמה גורמים ברורים. בואי נפרק את זה טכנית, בלי תחושות בטן.


    כן, מרכך מחליש אור​

    אבל חשוב לדעת כמה ובאילו תנאים.
    ברוב המרככים הקטנים ל-V1 (כיפה / דיפיוזר מגנטי):
    • איבוד אור ממוצע: כ־1 עד 2 סטופים
    כלומר:
    • אם בלי מרכך היית צריכה 1/32
    • עם מרכך → בערך 1/16 או 1/8


    אז האם 1/16 “מספיק”?​

    ברוב המצבים הביתיים – כן.​

    אם מתקיימים התנאים הבאים:
    • מרכך קטן רגיל
    • פלאש על המצלמה
    • מרחק 1–2 מטר מהמצולם
    • ISO 100–400
    • צמצם 4–5.6
    👉 1/16 הוא ערך פתיחה מצוין.


    מתי 1/16 לא יספיק​

    • חדר גדול / תקרה גבוהה
    • קירות כהים
    • מצולם רחוק (3 מטר ומעלה)
    • צמצם סגור (8 ומעלה)
    • ISO 100 בלבד
    אז תצטרכי:
    • 1/8
    • או להעלות ISO ל-400
    • או לפתוח צמצם
    (עדיף להעלות פלאש לפני ISO, כדי לשמור על איכות)


    סימן מיידי בתמונה​

    לא צריך לנחש:
    • הפנים אפורות / שטוחות → חלש מדי
    • אזורים לבנים “נשרפים” → חזק מדי
    היתרון בפלאש:
    👉 שינוי קטן (סטופ אחד) עושה הבדל גדול.


    כלל זהב שיקל עלייך​

    עם מרכך:
    • התחילי ב־1/16
    • אם חסר → 1/8
    • אם חזק → 1/32
    אל תקפצי בין ערכים –
    סטופ אחד כל פעם.


    טיפ חשוב מאוד​

    הרבה צלמות חושבות:
    “המרכך חלש – אז צריך פלאש חזק”
    אבל:
    מרכך לא נועד להאיר
    הוא נועד ליפות אור
    לחצ/י כדי להרחיב...
    ולכן:
    • לפעמים אור עדין ב-1/16 נראה הרבה יותר טוב מ-1/8 חזק וגס.


    אם תרצי, בפעם הבאה נוכל:
    • לבנות לך טבלת מצבים (מרחק / עוצמה)
    • או ללמוד איך לקרוא היסטוגרמה בשביל פלאש
    • או לעבוד על אור מחמיא לפנים בלי שריפה
    רק תגידי מה הכי עוזר לך.

    האם חשוב להשתמש בכרטיס לבן? זה משמעותי? יש לי אבל אני רוצה לצלם קל..

    כן — זה משמעותי, אבל לא תמיד הכרחי.
    אפשר בהחלט לצלם קל גם בלי כרטיס לבן, כל עוד מבינים מה הוא מוסיף ומתי הוא באמת שווה את ההתעסקות.


    מה הכרטיס הלבן עושה בפועל​

    הוא לא מחזק עוצמה, אלא:
    • ממלא צללים מתחת לעיניים
    • מחזיר אור לפנים
    • מונע מראה “מלמעלה” קשה כשפלאש מוטה
    בפלאש על המצלמה עם הטיה לתקרה:
    👉 האור העיקרי מגיע מהתקרה
    👉 הכרטיס מוסיף מגע קטן קדמי


    מתי זה באמת חשוב​

    ✔️ פורטרט מקרוב
    ✔️ פנים בהירות
    ✔️ תקרה גבוהה
    ✔️ כשיש צללים חזקים מתחת לעיניים
    ✔️ צילום יחסית רשמי / נקי
    שם ההבדל כן נראה לעין.


    מתי אפשר לוותר לגמרי​

    ✔️ צילום קליל
    ✔️ תנועה / ילדים
    ✔️ אור סביבתי טוב
    ✔️ מרכך רך
    ✔️ אווירה טבעית ולא “מלוטשת”
    במצבים כאלה:
    👉 המרכך + פלאש עדין מספיקים.


    פתרון ביניים (קליל באמת)​

    אם אין לך כוח לכרטיס:
    • השאירי את הפלאש מוטה למעלה
    • הנמיכי קצת את הזווית (לא 90°, אלא 60–70°)
    • עוצמה 1/16–1/8
    זה נותן ריכוך בלי התעסקות.


    כלל זהב שיחסוך לך מחשבה​

    כרטיס לבן = דיוק
    בלי כרטיס = חופש
    אין פה נכון / לא נכון — רק בחירה מודעת.


    טיפ קטן מניסיון​

    הרבה צלמות מצלמות בלי כרטיס,
    ואז בעיבוד:
    • מרימות מעט צללים
    • מוסיפות אור רך
    וזה נראה מצוין.


    אם תרצי, אני יכולה:
    • להראות לך בדיקה של 2 תמונות – עם ובלי כרטיס
    • לעזור לך לבחור סט קליל קבוע שלא דורש אביזרים
    • או להסביר איך לפצות בעיבוד כשאין כרטיס
    תגידי מה מתאים לך.

    אני מצלמת ארוע אם הרבה משתתפים מה לשים לב?

    מעולה. באירוע עם הרבה משתתפים המפתח הוא עקביות, מהירות, ואור בטוח — לא ניסויים. הנה צ’ק־ליסט ברור שיחזיק אותך רגועה לאורך כל האירוע.


    לפני האירוע – להכין את עצמך​

    ✔️ סוללה טעונה + ספייר
    ✔️ כרטיסי זיכרון ריקים
    ✔️ מרכך מחובר היטב
    ✔️ פלאש על M
    ✔️ בדיקה: צילום ניסיון אחד במקום


    הגדרות בטוחות לאירוע (פלאש על המצלמה)​

    מצלמה​

    • ISO: 400–800
    • צמצם: 4–5.6
    • תריס: 1/160–1/200

    פלאש​

    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16 (פתיחה)
    • ZOOM: 24mm
    • ראש: מוטה למעלה 60–75°
    • בלי רדיו / בלי HSS
    👉 מכאן את זזה רק בסטופ אחד לפי הצורך.


    מה לבדוק כל הזמן תוך כדי​

    🔹 מרחק מהמצולמים​

    • קרוב → הורידי ל-1/32
    • רחוק → העלי ל-1/8
    אל תנסי “לפצות” במצלמה תוך כדי ריצה.


    🔹 תקרה וקירות​

    • תקרה לבנה / בהירה → מצוין
    • תקרה כהה / גבוהה → תצטרכי יותר עוצמה
    • בלי תקרה בכלל → הטיה קלה קדימה + מרכך


    🔹 צבעי אור​

    אם יש תאורה צהובה / כתומה:
    • עדיף WB אוטומטי
    • אל תנסי לתקן בשטח


    מה לצלם באירוע גדול​

    ✔️ קבוצות קטנות (2–4)
    ✔️ רגעים באמצע שיחה
    ✔️ חיוכים טבעיים
    ✔️ לא רק “כולם מסתכלים למצלמה”
    טיפ חשוב:
    תמונה חיה עם אור טוב שווה יותר מתמונה “מסודרת” וקפואה.
    לחצ/י כדי להרחיב...


    טעויות נפוצות להימנע מהן​

    ❌ לקפוץ בין TTL ל-M
    ❌ לשחק עם ZOOM תוך כדי
    ❌ לירות ישר קדימה
    ❌ לצלם הכול מאותו גובה


    כלל זהב לאירוע​

    עדיף אור קצת חלש ורך מאור חזק ואלים.
    אירוע סולח על עדינות — לא על שריפה.


    הרגעה חשובה​

    אם את:
    • עקבית
    • לא מחפשת שלמות
    • ושומרת על אור מחמיא
    יצא לך אירוע טוב.


    אם תרצי, אני יכולה:
    • להכין לך כרטיס הגדרות קצר להדפסה
    • לעבור איתך על תרחישים בעייתיים (ריקודים / קבוצה גדולה / רחוק)
    • או לתת שגרה מנטלית לאירוע שלא מעייפת
    את בכיוון הנכון.

    למה לא להשאיר איזו 100 כשיש לי פיצוי אור?

    שאלה מצוינת, והיא לגמרי מקצועית.
    התשובה הקצרה: כי פיצוי אור לא מחליף ISO באירוע, והוא גם לא נותן לך את אותו מרווח ביטחון.
    עכשיו ההסבר המדויק:


    מה פיצוי אור עושה (ומה לא)​

    פיצוי אור:
    • עובד בעיקר ב־TTL
    • אומר לפלאש “תן קצת יותר / פחות ממה שאתה חושב”
    אבל:
    ❌ הוא לא משנה את האור הסביבתי
    ❌ הוא לא מקל על עבודת הפלאש
    ❌ והוא מגיב אחרת מכל פריים לפריים


    למה ISO 100 בעייתי באירוע​

    כש־ISO על 100:
    • הפלאש צריך לעבוד חזק יותר
    • זמן הטעינה מתארך
    • יש יותר סיכוי לפספוסים
    • קשה לצלם רצף
    גם אם יש פיצוי אור:
    👉 הפלאש פשוט מתאמץ יותר.


    למה ISO 400–800 חכם יותר​

    • הפלאש עובד ברוגע
    • טעינה מהירה
    • פחות חום
    • אור רך יותר
    • רצף יציב
    וזה קריטי באירוע עם הרבה אנשים.


    ההבדל המהותי​

    ISO 100 + פיצויISO 400 בלי פיצוי
    פלאש חזקפלאש עדין
    טעינה איטיתטעינה מהירה
    פחות יציבעקבי
    סיכון לשריפהטווח בטוח


    כלל זהב לאירועים​

    ISO מרים את החדר
    פלאש משלים את האנשים
    לחצ/י כדי להרחיב...
    כש־ISO נמוך מדי – הפלאש נאלץ “לעשות הכול לבד”.


    אז מתי כן ISO 100?​

    ✔️ צילום מבוקר
    ✔️ סטטי
    ✔️ זמן
    ✔️ לא אירוע


    משפט אחרון שחשוב שתזכרי​

    פיצוי אור הוא תיקון קטן — לא אסטרטגיה.
    באירוע עובדים עם מרווח ביטחון, לא על הקצה.
    אם תרצי, אני יכולה להראות לך:
    • איך “לפתוח חדר” בלי לפגוע באווירה
    • או איך לשלב ISO, פלאש ותריס בצורה קבועה שלא משתנה כל הזמן
    את שואלת בדיוק את השאלות הנכונות.

    איך הפלאש מתאמץ אם הגדרתי אותו על 1/16?

    שאלה מעולה — ופה יש נקודה טכנית עדינה אבל חשובה מאוד.

    בקיצור:​

    גם כשכתוב 1/16 – הפלאש יכול “להתאמץ יותר” בגלל המצלמה והסביבה.
    עכשיו נסביר למה זה לא סתירה.


    1️⃣ מה 1/16 אומר באמת​

    כשאת על M = Manual:
    • 1/16 אומר: כמות אנרגיה קבועה לכל הבזק
    • הפלאש לא מחליט, לא מחשב, לא משנה
    כלומר:
    ✔️ הוא יורה תמיד אותו הבזק


    2️⃣ אז איפה נכנס ה“מאמץ”?​

    המאמץ הוא לא בהחלטה — הוא בתוצאה.
    אם:
    • ISO נמוך מאוד (100)
    • חדר חשוך
    • תקרה גבוהה
    • מרכך שמחליש
    אז:
    • אותו 1/16 לא מספיק
    • את מעלה ל־1/8 או 1/4
    • עכשיו הפלאש באמת עובד קשה יותר
    לעומת זאת:
    • ISO 400–800
    • אותו 1/16 פתאום מספיק
    • והפלאש לא צריך לעלות


    3️⃣ טעינה וקצב ירי​

    “מאמץ” מתבטא ב־3 דברים:
    • ⏱️ זמן טעינה
    • 🔥 חימום
    • 📉 ירי לא עקבי
    ב־1/16:
    • אם ISO נמוך → תגיעי מהר לצורך להעלות עוצמה
    • אם ISO גבוה → תישארי ב־1/16 לאורך כל האירוע


    4️⃣ למה פיצוי אור לא פותר את זה​

    פיצוי אור:
    • לא מרים את החדר
    • לא משנה את הפיזיקה
    • רק מבקש “עוד קצת” מהפלאש
    אבל אם הבסיס נמוך מדי:
    👉 הפלאש נאלץ לעלות עוצמה בפועל.


    5️⃣ דוגמה פשוטה​

    אותו פלאש, אותו 1/16:
    מצב א’
    ISO 100 → כהה → עולים ל־1/8
    מצב ב’
    ISO 400 → נראה טוב → נשארים ב־1/16
    במצב ב’ הפלאש רגוע יותר לאורך זמן.


    משפט מפתח שיסדר לך את הראש​

    1/16 זה מספר.
    ISO זה מרחב עבודה.
    ככל שהמרחב גדול יותר —
    הפלאש פחות נדחף לפינה.


    אם תרצי, אני יכולה:
    • לתת לך נוסחה פשוטה “אם–אז” לאירוע
    • או להראות איך מזהים מראש שה־ISO נמוך מדי עוד לפני שמעלים עוצמה
    את ממש מדייקת.

    בלייב ויו המצלמה משקללת את נתוני הפלאש?

    בקיצור חד וברור:
    לא.
    בלייב־ויו המצלמה לא משקללת את אור הפלאש (כמעט בכל המצלמות).
    ועכשיו ההסבר המסודר, כדי שתדעי למה את רואה מה שאת רואה:


    למה בלייב ויו לא “רואה” פלאש​

    פלאש הוא:
    • הבזק קצר מאוד (אלפיות שנייה)
    • קורה רק בזמן הצילום
    הלייב־ויו הוא:
    • תצוגה רציפה
    • מבוססת על האור הקיים בלבד
    לכן:
    👉 המסך מראה רק אור סביבתי
    👉 הפלאש לא נכנס לחישוב


    יוצא מן הכלל (נדיר)​

    ב־TTL לפעמים יש:
    • פרה־פלאש חלש למדידה
      אבל:
    • הוא לא מוצג בלייב־ויו
    • הוא לא נותן תצוגה מקדימה אמיתית


    מה כן כן עובד בלייב ויו​

    • חשיפה סביבתית (ISO / תריס / צמצם)
    • WB
    • קומפוזיציה
    • פוקוס


    אז איך יודעים אם הפלאש נכון?​

    שלוש דרכים אמינות:

    1️⃣ צילום ניסיון​

    • צילום → בדיקה → התאמה
      הדרך הכי בטוחה.


    2️⃣ היסטוגרמה​

    • בדקי שאין שריפות בפנים
    • שיהיה נפח במיד־טונים


    3️⃣ ניסיון קטן בעוצמה​

    • 1/16 → 1/8
      אם רואים הבדל ברור – הפלאש עובד


    טיפ חשוב לאירועים​

    אל תיבהלי אם:
    • המסך נראה כהה
    • אבל התמונות יוצאות מצוין
    זה מצב תקין לגמרי בפלאש.


    משפט מפתח לזכור​

    לייב־ויו מראה את החדר.
    הפלאש מאיר את האנשים.
    שני דברים שונים.
    אם תרצי, אסביר לך:
    • איך לכוון לייב־ויו “שיראה הגיוני” בלי לפגוע בפלאש
    • או איך לעבוד עם פלאש בלי להסתכל כמעט על המסך
    את כבר שולטת בזה הרבה יותר ממה שנדמה לך.

    עדיף שהמסך יראה כהה לא?

    כן — וזה דווקא מעולה.
    המסך כהה בלייב־ויו לא אומר שהצילום יכשל, זה הפוך: זו תוצאה של פלאש שמאיר בדיוק בזמן הצילום.


    למה המסך כהה – וזה טוב​

    1. הלייב־ויו רואה רק אור סביבתי
      • פלאש הוא הבזק קצר (אלפיות שנייה)
      • לא נכנס לתצוגה
    2. חוסך בלבול
      • אם המסך היה “מנסה לנחש” אור פלאש, היית רואה תמונה מוארת יותר מהמציאות
      • ואז קשה להבין מה באמת יצא
    3. מסך כהה = יותר אמיתי לגבי הסביבה
      • אתה רואה את התאורה החיצונית
      • הפלאש הוא ההפתעה שבצילום


    איך לדעת שהפלאש עובד​

    • צלמי ניסיון 1–2 תמונות
    • בדקי שהפנים מוארים
    • אם עדיין כהה → העלי עוצמה 1/16 → 1/8


    טיפ נוסף​

    אל תנסי “להאיר” את המסך כדי לראות פלאש – זה מבלבל.
    לחצ/י כדי להרחיב...
    הדרך לראות אמת היא:
    • תמונה אחרי צילום
    • היסטוגרמה
    • בדיקה בפוקוס / קומפוזיציה


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלה קצרה “מה רואים בלייב־ויו מול מה יצא בפועל” כדי שתדעי מראש למה לצפות.
    זה חוסך בלבול ענק באירועים.

    אני טעיתי בפעם הקודמת וצילמתי בהתחלה עם איזו אוטומטי כל התמונות יצאו שרופות.

    כן, זה בדיוק מה שקורה כשמצלמים בהתחלה עם Auto / TTL בלי לשלוט בעוצמה, במיוחד עם פלאש על המצלמה.
    אני אפרק לך בדיוק למה זה קרה ואיך להימנע מזה בעתיד:


    למה התמונות יצאו שרופות​

    1. TTL = פלאש מודד לבד את האור
      • מצלמה אומרת לפלאש “תן כמה שאתה חושב”
      • לפעמים הוא מפרש חדר בהיר או משתקפים כתוצאה מהמרכך / תקרה לבנה
      • התוצאה: יותר מדי אור
    2. מרכך מחליש אור, אבל TTL מנסה לפצות
      • במצב אוטומטי הפלאש “מגביר” את עצמו כדי לפצות על הצללים
      • אם החדר מואר מספיק – זה גורם לשריפה
    3. לייב־ויו ראה את האור הסביבתי בלבד
      • לא היה שום אינדיקציה שהפלאש יתרגש
      • התוצאה בפועל = פנים שרופות / היילייטים קשים


    איך להימנע מזה בעתיד​

    1️⃣ עברי ל־M (Manual)​

    • קובעים עוצמה ברורה: 1/16 – 1/8
    • אין הפתעות

    2️⃣ בדיקת לייב־ויו​

    • קחי את זה כהכוונה רק לסביבה
    • אל תנסי לנחש אור פלאש במסך

    3️⃣ צילום ניסיון קצר​

    • 1–2 פריימים
    • בדקי אור על הפנים / היילייטים
    • ואז צלמי רצף

    4️⃣ ZOOM + מרכך​

    • ZOOM על 24–28mm
    • מרכך מחובר
    • כך האור רך ומפוזר


    כלל זהב​

    Auto / TTL = נוח אך מסוכן באירועים עם הרבה אנשים / תאורה משתנה.
    M = עקבי, רך, בטוח.
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “פרוטוקול התחלה מהירה לאירוע”:
    • הגדרות M
    • עוצמה מוצעת
    • ZOOM
    • מרחקים
      כך שלא יצטרכי לחשוש משריפות יותר.
    רוצה שאעשה את זה?

    לא. הפלאש היה M האיזו היה אוטומט.

    אהה, עכשיו ברור לגמרי. אז הבעיה לא הייתה הפלאש, אלא ה־ISO שהייתה על אוטומטי.
    נפרק את זה:


    למה התמונות יצאו שרופות עם פלאש ב־M אבל ISO אוטומטי​

    1. פלאש על M→ עוצמה קבועה (למשל 1/16)
      • הפלאש לא משנה את עצמו, הוא יורה את אותו הבזק כל פעם.
    2. ISO על Auto→ המצלמה מעלה את ה־ISO כדי לחשוף את התמונה
      • בחדר מואר יחסית, או כשמצלמים פנים קרובות לפלאש, המצלמה מעלה יתר על המידה את ISO
      • התוצאה: הרבה אור על הפנים → תמונות שרופות
    3. לייב־ויו לא מראה פלאש
      • לכן, המסך נראה נורמלי/כהה
      • בפועל התמונות יוצאות בהירות מדי


    איך להימנע בעתיד​

    1. קבעי ISO ידני
      • ISO 400–800 בדרך כלל לאירוע עם פלאש
      • כך המצלמה לא “תעלה יותר מדי” את החשיפה
    2. שימי פלאש על M עם עוצמה מתאימה
      • 1/16–1/8, בהתאם למרחק ותקרה
    3. צילום ניסיון קטן
      • בודקת אם יש שריפה
      • מעלה / מורידה עוצמה אם צריך


    כלל זהב​

    כשפלאש על M – ISO חייב להיות ידני, אחרת התמונות עלולות לצאת שרופות אפילו אם הפלאש עצמו מוגדר נכון.
    לחצ/י כדי להרחיב...
    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “הגדרות בטוחות לאירוע” עם ISO, עוצמה ו־ZOOM שמסדרת הכל מראש.
    זה יחסוך בלבול בלייב ויו וימנע שריפות.

    קיצר יש רק כפתור אחד לכוון והוא המוד, והגלגלת משנה את הנתונים, תנקס.

    בדיוק! בדיוק כך:
    • MODE = הכפתור הראשי → בוחרים M / TTL / AUTO וכו’
    • הגלגלת = משנה את הערכים בתוך המוד → עוצמה, ZOOM, כל דבר אחר
    זה כל מה שצריך לדעת בשביל שליטה מלאה על הפלאש בלי משדרים. ✅
    כל השאר רק “תוספות” או הגדרות למצב אלחוטי.

    אוקי חשבתי שטיטיאל זה המשדר.

    הבנתי אותך. כן, הרבה צלמות מתחילות לחשוב ככה, כי TTL נשמע “טכני” ומתקדם, וזה מבלבל.
    למעשה:
    • TTL = Through The Lens → הפלאש מודד את האור דרך העדשה ומחליט כמה להאיר
    • זה לא משדר, לא שולח שום פקודה לאף פלאש אחר
    • כל מה שקורה הוא בתוך הפלאש והמצלמה שלך
    אז אין לך משדר – זה פשוט אוטומציה חכמה של הפלאש עצמו.
    אם תרצי, אני יכולה להסביר בקצרה גם למה לפעמים TTL “מבלבל” עם מרכך או תקרה בהירה.

    למה לא להשתמש בטיטי אל אוטומטי זה נשמע די סבבה

    כן, זה נשמע סבבה, אבל בפועל TTL אוטומטי באירוע עם הרבה משתתפים הוא קצת מסוכן, ויש לזה כמה סיבות טכניות ברורות:


    למה TTL אוטומטי יכול להיכשל​

    1. חוסר עקביות
      • הפלאש מחליט לבד כמה אור לתת בכל צילום
      • אם מישהו קרוב או רחוק, הפנים עלולות לצאת כהות או שרופות
      • בתמונה קבוצתית, מי במרכז יכול להיות מושלם, ומי בקצה – אפל
    2. היסטוריה קצרה של הבזק
      • TTL עושה פרה־פלאש למדידה
      • כשהמרכך מחליש את האור, או התקרה בהירה, הוא יכול “להגזים” → תמונות שרופות
    3. רצף צילום מהיר
      • במצב TTL, הבזק משתנה בכל פריים
      • אין לך שליטה מלאה על אחידות האור לאורך כל האירוע


    מתי TTL אוטומטי מתאים​

    ✔️ פורטרט יחיד
    ✔️ סטודיו מבוקר
    ✔️ צילום קרוב, עם רקע לא משתנה


    למה M עדיף באירוע​

    • את בוחרת עוצמה קבועה (1/16–1/8)
    • אור עקבי על כולם
    • מרכך עובד בצורה צפויה
    • ISO ידני → אין הפתעות


    משפט מפתח​

    TTL נשמע נוח, אבל באירוע עם הרבה משתתפים הוא מגדיל סיכוי לשריפות או אור לא אחיד.
    M נותן לך שליטה מלאה, בלי הפתעות.
    לחצ/י כדי להרחיב...
    אם תרצי, אני יכולה להכין טבלת הפלאש המושלמת לאירוע עם עוצמות, ZOOM ו־ISO – ככה שלא תצטרכי לחשוב בכלל בזמן הצילום.

    חשוב שציינת את הקרוב רחוק.

    בדיוק, חנה — זה אחד הדברים המרכזיים שמבלבלים ב־TTL.
    בפועל:
    • TTL מתייחס למרחק לכל פריים בנפרד → פנים קרובות יקבלו פחות אור, רחוקים יקבלו יותר
    • זה עובד יפה בצילום יחיד, אבל בקבוצה עם משתתפים במרחקים שונים → אי־אפשר לחזות איך הפלאש יחלק את האור
    • לכן ב־M, את קובעת עוצמה קבועה שמתאימה לטווח הכללי, ומקבלת אחידות
    זה גם מקל על רצף מהיר, בלי שתצטרכי לתקן את הפלאש בכל תמונה.
    אם את רוצה, אני יכולה להראות לך איך לבחור עוצמה מתאימה לטווח קרוב–רחוק בקבוצה – זה יחסוך ניסויים באירוע.

    ניסויים תמיד יהיו...

    נכון, חנה, ניסויים תמיד יהיו – זה בלתי נמנע, במיוחד כשיש אור משתנה, אנשים בתנועה ומרחקים שונים.
    הטוב הוא שאפשר להפחית אותם למינימום:
    • לקבוע M + עוצמה אחידה
    • ISO ידני
    • ZOOM קבוע
    • מרכך מחובר
    אז כל ניסוי קטן יהיה רק התאמה עדינה, ולא “לשחק כל פריים מחדש”.
    באירוע כזה, גם אם תמיד יהיה משהו קטן לשנות – את שולטת על האור העיקרי, וזה עושה את ההבדל הגדול.

    אם אני מצלמת זוג בלבד, אז מה הערכים?

    מעולה, חנה. זוג זה הרבה יותר פשוט ומדויק מאירוע עם הרבה משתתפים. הנה המלצה מעשית:


    הגדרות פלאש למצב זוגי (Indoor, מרכך מחובר)​

    מצלמה​

    • ISO: 400–800 (תלוי בתאורה החדר)
    • צמצם: 4–5.6 (עומק שדה נעים)
    • תריס: 1/160–1/200 (לצלם בלי טשטוש תנועה)

    פלאש​

    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16 → התחלה, אפשר לעלות ל־1/8 אם רחוקים מהקיר/תקרה
    • ZOOM: 24–28mm (לכיסוי הזוג בלי הרבה פיזור)
    • ראש מוטה מעט כלפי מעלה או קדימה (~60° אם התקרה נמוכה)
    • מרכך: מחובר


    טיפים קטנים​

    1. צלמי תמונה ניסיון אחת – בדקי אם ההיילייטים לא שרופים
    2. אם החדר מואר מדי (קירות לבנים) → יתכן שתצטרכי להוריד עוצמה ל־1/32
    3. המרחק של הזוג עד הפלאש = קריטי
      • 1–2 מטר → 1/16 בדרך כלל מספיק
      • מעל 3 מטר → 1/8


    כלל זהב לזוג​

    עדיף אור מעט חלש ורך (מרכך + M)
    מאשר TTL אוטומטי שמסמן יותר מדי אור ומשרוף פנים
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת זוג-Indoor:
    • מרחק / עוצמה / ZOOM
    • ערכי פתיחה קבועים
      כך שבכל זוג את פשוט מסתדרת בלי לחשוב.
    רוצה שאעשה את זה?

    זה אותם ערכים לא עדיף לרדת ל2.8 ליצור בוקה?

    כן, חנה, את צודקת – אם את רוצה בוקה יפה יותר, הצמצם משפיע יותר מהפלאש.


    מה קורה כשאת פותחת לצמצם 2.8​

    • עומק שדה קצר → הרקע מטושטש (בוקה)
    • הפנים נשארות חדות אם הפוקוס נכון
    • פחות אור נכנס מהחדר → לפעמים צריך להעלות פלאש קלות

    איך לשלב עם פלאש​

    • MODE: M
    • עוצמה: מתחילים ב־1/16
    • ZOOM: 24–28mm
    • מרכך מחובר
    אם אחרי צילום ניסיון נראה כהה → מעלה ל־1/8
    כך שפותחים צמצם בשביל בוקה, והפלאש רק משלים אור לפנים.


    כלל זהב​

    צמצם רחב = רקע מטושטש
    פלאש אחיד = פנים מוארים
    שילוב של שניהם = תמונה רכה, מקצועית
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “מדריך קצר” לצילום זוג עם פלאש + בוקה – עם כל הערכים שהכי עובדים בפועל.
    רוצה שאעשה את זה?

    אם אני מצלמת בחוץ בחושך אם תאורת רחוב מה ההמלצה לגבי ערכי הפלאש?

    מעולה חנה, צילום זוג בחוץ בלילה עם תאורת רחוב – פה צריך לשלב בין אור סביבתי לבין פלאש עדין, כדי לא לקבל רק פנים מוארים ורקע שחור. הנה ההמלצה:


    הגדרות מצלמה​

    • ISO: 800–1600 (תלוי כמה רחוק/כהה התאורה)
    • צמצם: 2.8–4 (לשמור על בוקה ועדיין מספיק אור מהרחוב)
    • תריס: 1/125–1/160 (מספיק קצר כדי למנוע טשטוש מהתנועה)


    הגדרות פלאש​

    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16 או 1/8– התחלה
      • יותר קרוב = 1/16
      • יותר רחוק / חושך מוחלט = 1/8
    • ZOOM: 24–28mm
    • ראש מוטה מעט (או ישר אם אין תקרה)
    • מרכך: חובה → רך ולא שורף את הפנים


    טיפים חשובים​

    1. תאורת רחוב = רקע צבעוני ומעניין
      • אל תכבי את הפלאש לגמרי
      • תנסי “להתמזג” עם האור הקיים → תמונה טבעית
    2. צילום ניסיון אחד קודם
      • בודקת איזון בין פנים לרקע
      • אם הפנים נשרפות → הורידי פלאש / הגדירי ZOOM
      • אם הרקע שטוח מדי → הגדילי חשיפה סביבתית או צמצם פתוח יותר
    3. מרחק חשוב מאוד
      • 1–3 מטר מהזוג → עוצמה 1/16–1/8
      • מעל 4 מטר → ייתכן שתצטרכי 1/4, אבל זה כבר חזק יחסית


    כלל זהב​

    בלילה – תמיד תחפשי שילוב אור פלאש עדין + תאורה סביבתית
    כך הפנים מוארים, והרקע נשאר טבעי ולא שחור לגמרי.
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “ערכי פלאש ללילה בחוץ” עם מרחקים, עוצמה ו־צמצם – כך שתוכלי להרים זוג בכל מצב בלי ניסוי ארוך.
    רוצה שאעשה את זה?

    זה רק להעלות איזו? למרות שאין לי שום תקרה או קיר?

    נכון, בדיוק — כשאין תקרה או קיר, העלאה של עוצמת פלאש היא מה שתשפר את החשיפה, כי אין שום משטח להחזיר אור.
    כמה נקודות מעשיות:


    למה לא מוטה למעלה / לצד​

    • אין תקרה → לא יוצא רפלקט → אור לא מתפזר
    • אין קיר → אין השתקפות לרקע
    • הפלאש “זורק” אור ישר → צריך עוצמה יותר חזקה


    מה לעשות​

    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16–1/8, לפי המרחק
    • מרכך: חובה → רך ולא שורף פנים
    • ZOOM: 24–28mm
    • פוקוס על הפנים
    אם זה זוג קרוב (1–2 מטר) → 1/16 בדרך כלל מספיק
    אם רחוקים יותר → מעלה ל־1/8
    לחצ/י כדי להרחיב...


    טיפים נוספים​

    1. בדקי צילום ניסיון אחד – עדיף לראות קודם אם השריפה קיימת
    2. אפשר להטות פלאש מעט קדימה / 30° למעלה כדי שהאור יתפזר קלות
    3. אל תנסי “לדחוף את התאורה הסביבתית” – עדיף פלאש מדויק


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת פלאש חוץ לחושך מוחלט עם מרחקים ועוצמות, כדי שלא תצטרכי לנחש כל זוג.
    רוצה שאעשה את זה?

    פוקוס הכוונה לכוון את הפלאש ישיקרות לפנים?

    לא בדיוק. בפלאש אין “פוקוס” במובן של למקד את האור לפנים כמו עם עדשה. מה שיש זה שני דברים נפרדים:


    1️⃣ פוקוס במצלמה​

    • מתייחס לחדות התמונה
    • את בוחרת איפה הפנים יהיו חדות (זוג / פרצוף יחיד)
    • זה לא משנה את אופן פיזור אור הפלאש


    2️⃣ ZOOM / פיזור אור הפלאש​

    • כאן את כן יכולה “לכוון” את האור:
      • ZOOM נמוך (24–28mm) → אור רחב → מכסה זוג או קבוצה
      • ZOOM גבוה (50–105mm) → אור צר ומרוכז → מתאים ליחיד רחוק
    • מרכך עוזר לרכך את האור בלי להכריח כיוון מדויק


    מילה אחרונה​

    “פוקוס” = חדות התמונה
    “כיוונון פלאש” = ZOOM + מרכך
    שילוב נכון = פנים חדות + אור רך ומחמיא
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך מדריך קטן: פוקוס מול ZOOM למצב זוג/אירוע/חוץ, עם ערכים מעשיים שתוכלי להשתמש בהם בלי לחשוב.
    רוצה שאעשה את זה?
    אחרי התנסות עבד לי 1/8 עם מרכך,
    בנוסף העליתי והורדתי איזו לפי הצורך.
    אשמח שתשתפו מנסיונכם.
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yossilang
    זה שכל ישר וידיעה של התאוריה והפרקטיקה שלה, וה AI פשוט טועה (אם אפשר ליחס לו כוונה...). אין כל...
  • 2 3 4 4K
    • ה
    שיתוף - לביקורת אפקט גן עדן
  • הווה פשוט //
    • פרק מתוך הספר החדש שלי

    ִ​
    אתם, חברי הקהילה היקרים, שכל הזמן תמכתם יעצתם ועודדתם.
    זה המקום להודות בחום לכל אחד ואחד מכם, שהעניק מהידע, מן הנסיון, ומן הלב.
    מי בפרהסיא ומי בצנעא.
    הוצאת ספר לאור היא משימה תובענית ברבדים רבים, אבל בראש ובראשונה היא דורשת אומץ.
    ואת האומץ הזה לא קבלתי מאף מקור אחר.
    מלבדכם.

    ִ​

    ִimage (5).png



    אפקט גן עדן
    ִ
    ​

    הוא שרק לעצמו מנגינה עליזה, כשניקה בסמרטוט רטוב את משטח המתכת שלפניו.
    מנגינה עליזה שעמדה בניגוד גמור לארשת פניו העצובה.
    מנגינה ששמע הבוקר ממכונית חולפת, בזמן שפתח את תריס הפיצרייה שלו, ומאז הוא שורק אותה שוב ושוב. וכמה שהיא מרגיזה אותו, הוא לא מצליח להשתחרר ממנה.

    רק שלשה אנשים נכנסו בינתיים, אחד קנה פחית, אחד סיגריות, וילד שאיחר לבית הספר והחליט לחטוף פיצה לארוחת בוקר. הוא יושב בשולחן צדדי, לועס מהר. ילקוט זרוק לידו על הרצפה.

    מבחינה אסטרטגית, הפיצרייה ממוקמת באזור מעולה. בסמטה שקטה ונעימה הנושקת לרובע הלוהט של העיר, שבו קניונים הומי אדם ורבי קומות שוקקי משרדים, המלאים בפקידים רעבים.
    ועם זאת ההצלחה ממנו והלאה.
    המאפיות הנוצצות ומסעדות היוקרה שברחוב הראשי, גונבות לו את ההצגה.

    השבוע ניסה מתכון חדש, פרי המצאתו. לכל מגש הוא מוסיף מלבן חמאה גדול, וחצי כוס קורנפלור איטלקי, המעניק אווריריות קראנצ'ית לבצק.
    "איך הפיצה?" העז לשאול את היושבים פה ושם.
    "בסדר גמור", ענו וחזרו מיד לשוחח זה עם זה.

    הוא פונה אל הקיר ומעביר את הסמרטוט שלו על כיסוי הזכוכית של "ברכת הבית", וגם על השעון הגדול עם הספרות הרומיות.
    אחר כך מתיישב בקצה כיסא גבוה, מביט בששת השולחנות הריקים.
    בקצב הזה, ייקח לו שנתיים לכסות את ההלוואה שלקח מהבנק.

    ***

    "זו הפיצה הכי טעימה שאכלתי בחיים שלי", נשמע קול דק מהשולחן הצדדי.
    "באמת?" הזדקף המוכר.
    "באמת באמת", אמר הילד והחווה בידיו תנועות רחבות של שביעות רצון.
    "תענוג! ישר מגן עדן".
    הוא הרים את הילקוט וניגש לקופה, "כמה זה?"
    "שתים עשרה", אמר המוכר. עיניו עדיין פעורות מההפתעה.
    "זול. זה שווה לפחות שלושים". הילד הוציא מארנקו המצועצע שקל אחרי שקל והניחם בשורה מדויקת על הדלפק.
    על הילקוט שלו היה כתוב בטוליפ צבעוני:
    איציק פנדר כיתה ה' 2.
    "תודה רבה, ולהתראות", קרא הילד ורץ החוצה כשהוא מכתף את הילקוט.

    "איזה מותק, וואו".
    המוכר אסף את שנים עשר השקלים אל מגירת הקופה, וחזר לשרוק.
    זו מנגינה לא רעה בעצם, חשב, בכלל לא מעצבנת.

    והוא עכשיו התחיל לשיר אותה בתוספת מילים - "תע תע תע תענוג של פיצה, ישר ישר ישר מגן העדן".

    הוא הכין בצק חדש. ערבב, רידד, מתח, פיזר את הגבינה האיכותית. אחר כך שטף ידיים והתיישב על קצה כסאו, מול 'ברכת הבית'.
    בזאת הדלת - לא תבוא בהלת.
    בזה השער - לא יכנס צער.

    והוא מוסיף חרוז משלו:
    בזה המטבח - כל פיצה שלושים שח.

    בדמיונו הוא רואה אולם מפואר, עם מאה שולחנות צחורי מפה. צוות מלצרים במדי בורדו וכפתורי זהב, מגישים פיצה על מגשי קריסטל לזוגות מפורכסים. ומרגלים תעשייתיים עם שפם שחור ואוזניית בלוטוס, מנסים לחשוף את סוד הטעם המופלא של מתכון גן העדן שלו.

    ***

    "תן לי משהו לאכול בבקשה".
    קרא איש עסקים קשוח וממהר, שהתפרץ אל הפיצרייה בנעל מצוחצחת ותיק מחשב בידו.
    איש הפיצה נתן בו את עיניו הנוצצות בהשראה ואמר לו: "אתה אדם מרשים ומוצא חן בעיניי, אבל מאד לחוץ. אני אכין לך מנה מפנקת במיוחד, שתשחרר לך את הטוב שבך".

    "הא?" אמר הלקוח האלגנטי בהשתוממות.

    "אתה צדיק אדוני. מגיע לך קצת גן עדן", אמר המוכר בחדווה גלויה. וכשהוא הסתובב אל התנור, העווה איש העסקים את פניו בלעג.
    "מוזר הבנאדם הזה, אבל בקטע טוב", חשב, "וגם יודע לשרוק יפה".

    הוא התיישב לאחד השולחנות ופתח את המחשב הנייד שלו.
    המנה הוגשה לו, הוא אכל תוך כדי הקלדה.

    "נו?" שאל המוכר.
    "מה נו".
    "איך הפיצה?"
    "הפיצה בסדר, בסדר גמור, למה?"
    המוכר לא ענה.

    איש העסקים, הרים את מבטו מהמחשב ונתקל בהבעת הציפייה החגיגית של המוכר. "רגע", אמר והדף את המחשב מלפניו. לקח ביס גדול מהמשולש שלו, ועצם עיניים.
    "ממממ", השמיע לאחר לעיסה מתונה, "איך לא שמתי לב, זה טעם מדהים".

    "נכון גן עדן?!"

    "לגמרי".

    "זה כמו המן שירד במדבר, רק מי שהתרכז הרגיש את הטעם".

    המוכר פסע בחזרה אל מאחורי הדלפק, רקד יותר נכון.

    "תע תע תע תענוג של פיצה, ישר ישר ישר מגן העדן".



    ***



    כשיצא איש העסקים מהפיצרייה, התמתח והרים את ראשו.
    מעל הבניינים האפורים נפרשה התכלת ששתי ציפורים רחבות כנף דאו לאורכה ונעלמו דרך ענן ציורי, כמו לתוך ממד אחר.
    והאיש עשה דבר שהוא לא עשה כבר הרבה מאד זמן.

    הוא חייך.

    הילוכו נעשה איטי, נשימתו עמוקה, חושיו כמו התעוררו מתרדמת החורף אל השמש שהחליקה על עורו בחמימות.
    הוא התבונן סביבו בעניין. מגלה כל מיני דברים שנסתרים מעיני אלה שממהרים.

    למשל זוג נעלי הספורט הבלויות הקשורות יחדיו בשרוכיהן ומתנדנדות על חוט חשמל גבוה. או מכונית אאודי מאה, ישנה נושנה בצבע בז', בדיוק כמו זו שהייתה לאבא שלו. במושב האחורי שלה כלוב עם שני תוכים קטנים.

    הוא שם לב לדוגמא המעניינת של סידור אבני המדרכה האדומות אפורות. לקיר הלבנים העתיק, שפתוחים בו שני חלונות גדולים עם מסגרת עץ רחבה, צבועה ומעוטרת. ממש כמו באירופה, חשב.

    על מרזב הצמוד לקיר התנוסס גרפיטי בלורד לבן:
    ש. מ. התייפח כאן 26/2/2019

    "ריבונו של עולם", חשב לעצמו, "כבר שש שנים אני עובר ליד הכתובת המצמררת הזאת יום יום, ולא שם לב".

    הוא הגיע לרחוב הראשי, ועיניו שתו בצימאון את בליל הצבעים והצורות, שהתרוצצו בתנועה בלתי פוסקת, ברסיסי חי צומח דומם. מתערבלים בקרני שמש נוצצות, מול שורת חלונות ראווה מבריקים.
    "וכבר מי יודע כמה שנים, לא קניתי לעצמי גלידה. סתם ככה, בשביל הכיף". הוא דחף דלת זכוכית מקושטת צבעים בהירים. "אני צדיק, מגיע לי קצת גן עדן, לא?"

    כשישב בכיסא הגבוה וליקק בלי בושה, ובלי לפתוח את המחשב שלידו. נזכר במשפט מתוך שיר ששמע בילדותו באמריקה:
    "החיים, זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק לתכנן דברים אחרים". אז, לא הבין מה זה אומר בכלל. אבל עכשיו...

    ***

    כשנכנס למשרד שלו, הסיר את החליפה והשליכה על משענת כיסא. התיישב והחל לזמזם לעצמו שיר ישן באנגלית, שרק משפט אחד זכר ממנו.
    על מסך המחשב ריצד עיגול אדום - עשרים ושמונה הודעות חדשות.
    הוא לחץ לחיצה ארוכה על הכפתור בצד.
    'אתה בטוח שאתה רוצה לכבות את המחשב לגמרי?' - נעלב המסך שלפניו.

    בטוח.

    המחשב השמיע זמזום חזק למשך כמה רגעים ואז פלט קול נשיפה ארוך ומתכתי, השתתק והשחיר.
    הוא הרים את השפופרת ולחץ על סולמית: "כל העובדים לחדר שלי, עכשיו", אמר למזכירה.

    האנשים שהתאספו, הופתעו לראות את הבוס עם הרגליים על השולחן, ובלי חליפה.
    "יום חופשי", אמר, "על חשבוני. צאו, תבלו, תנשמו. תרגישו את החיים שעוברים לידכם".

    העובדים, שלא ידעו מה בדיוק לעשות, עמדו ובהו.

    זה שעמד קרוב אליו, הצביע על פני הבוס ואמר: "יש לך... כאן..." הבוס ניגב את סנטרו בטישו.
    "אה, גלידה. מוקה פיסטוק עם פקאן מקורמל. ממליץ לכם".

    האנשים חייכו. כמה אמיצים מלמלו "תודה רבה", ופנו אל הדלת.
    "אתם לא צריכים להזדרז לפני שאתחרט", קרא הבוס.
    "כי אני לא אתחרט".

    ***

    המזכירה אספה כמה חפצים לתיקה, כיבתה את המזגן, עברה על פני קבוצת האנשים ששוחחו בהתרגשות, תוהים איך לנצל את החופשה הפתאומית, וירדה במדרגות אל הרחוב.
    היא, ידעה בדיוק מה היא רוצה לעשות.

    המזכירה הייתה גרושה עם ילד. בעלה השאיר אותה עם חובות רבים וברח לחו"ל מפני נושיו. שם כנראה החליף את כתובתו וזהותו מספר פעמים, עד שעקבותיו נעלמו.
    בבת אחת נפלה על כתפיה החלושות ההתמודדות מול האדמה החרוכה שהשאיר אחריו, ועל דמי מזונות אין בכלל מה לדבר.
    היא עבדה קשה כדי להתפרנס, לגדל את הילד. ולהחזיר בהדרגה את החובות הכבדים, שארגוני החסד הצליחו לפרוס עבורה לתשלומים.
    היא השתדלה בכל כוחה, שבנה לא ירגיש שהוא נופל בערכו משאר חבריו. ואפשר לומר שהצליחה בכך יפה. הוא היה ילד פיקח, עליז ואהוב על כולם.
    עברו כמה חודשים, מאז שהבטיחה לו לקחת אותו לפארק המים הגדול בצפון. וכבר חסכה כסף לכרטיס ולנסיעות. רק זמן לא מצאה.
    היא הייתה חייבת לעבוד עד מאוחר, וימי החופשה המעטים שלה, כבר נוצלו בחול המועד.
    כך שהבשורה שנחתה עליה היום במשרד, נתכה לתוך נפשה כמו מפל אושר אדיר. המגיח ממקור החסד האינסופי של דיין האלמנות ואבי היתומים.
    השעה עשר וחצי בבוקר. היא תוציא את הילד מהחיידר ותעניק לו יום כיף בלתי נשכח, שבהחלט מגיע לו.

    ובעצם גם לה.

    היא נוסעת קודם כל הביתה. אורזת לו תיק עם בגד ים וכל מה שצריך.
    אחר כך היא יורדת לחנות. קונה ממתקים ושתיה.
    מתלבטת אם לקנות לו משקפי ים משוכללים או כובע שמש חדש. בסוף מחליטה לקנות גם וגם.
    ואז הולכת בעיניים זורחות אל החיידר. מתרגשת בציפייה לראות את שמחת ההפתעה שלו.

    החצר ריקה. כל הכיתות בשיעור עכשיו.
    היא ממתינה בחוסר סבלנות, עד שהיא רואה את אחד המלמדים עובר.


    "סליחה. אתה יכול לעשות לי טובה, ולקרוא בבקשה לילד אחד. זה נורא דחוף".

    "למי?"

    "איציק פנדר, כיתה ה' 2".


    ---------- *** ----------

    ​
    image (5).png
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: s is me, forty thousand feet, מרימדיה ועוד 121 משתמשים124 //
    72 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הווה פשוט
    ועוד קוראים לך - אימפולסיבי...🙄 תכביר תכביר 😋 איזה היה מוצא חן בעיניך? כן הוא יפה...
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה