שיתוף - לביקורת מחה - לה.

[ספרי מוסר]

אֵין רְפוּאָה גְּדוֹלָה מֵרְפוּאַת הַחֹלִי.
בִּמְקוֹם שֶׁעוֹמְדִים כֻּלָּם לְבַקֵּשׁ הַחְלָמָה
מְבַקֶּשֶׁת לִי מַחֲלָה.
מָחָה -
לָהּ.

אֵין רְפוּאָה גְּדוֹלָה מֵחֹלִי.
וּפַעַם
כְּשֶׁבָּאתִי לָרוֹפֵא לְבַקֵּשׁ רְפוּאָה.
וְעָמְדוּ שָׁם כֻּלָּם בַּשּׁוּרָה
בִּקְּשׁוּ רְפוּאָה
וּתְרוּפָה.

בִּקַּשְׁתִּי לִי אֲנִי רְפוּאָה.
רְפוּאָה
רְפוּאַת מַחֲלָה.

רֶגַע בּוֹדֵד הָיִיתִי שָׁם.
אָמַר הָרוֹפֵא
מַחֲלָה.
וְאָמַרְתִּי אֲנִי -
מָחָה לָהּ.
תּוֹדָה.

בַּחוּץ
עוֹד הָיוּ אֲנָשִׁים
שֶׁחִכּוּ בְּשׁוּרָה.
וַאֲנִי,
הָיְתָה לִי מַחֲלָה.
מַחֲלָה קָשָׁה.
מָחָה לָהּ.

 

[ספרי מוסר]

זה מובן?

 

[צביה ר.]

וואו איזה שיר!
נגע בי מאד.
לא בטוחה שהבנתי עד העומק, אבל גם לא מתיימרת.
מה שכן הבנתי ובעיקר מה שהרגשתי - זה מה שחשוב.

ממש אהבתי את ה - מחה-לה. משחק מילים חכם.

אֵין רְפוּאָה גְּדוֹלָה מֵרְפוּאַת הַחֹלִי.

זו התמצית. חזק מאד.

לטעמי המילה מחלה או מחה-לה חוזרת על עצמה קצת יותר מידי, אולי אפשר להפחית טיפה.

 

[ספרי מוסר]

תודה צביה.
אשמח אם תעזרי לי לנסות להוריד באמת את המילה, כי גם לי זה הפריע ולא ידעתי איך לעשות את זה.
מה אומרת איך אפשר

 

[צביה ר.]

לדעתי, וזו רק הצעה כמובן, הייתי מורידה בפסקה הזו:

בַּחוּץ
עוֹד הָיוּ אֲנָשִׁים
שֶׁחִכּוּ בְּשׁוּרָה.
וַאֲנִי,
הָיְתָה לִי מַחֲלָה.
מַחֲלָה קָשָׁה.
מָחָה לָהּ.

ובפסקה הזו:

רֶגַע בּוֹדֵד הָיִיתִי שָׁם.
אָמַר הָרוֹפֵא
מַחֲלָה.
וְאָמַרְתִּי אֲנִי -
מָחָה לָהּ.
תּוֹדָה.

חושבת שה"תודה" מבטאת מספיק, בלי לחזור שוב על ה- "מחה לה".

איך זה נשמע לך?

 

[ספרי מוסר]

כןן. אלופה תודה.
אני מרגישה שזה לא מספיק מבטא ואולי גם לא מובן

 

[צביה ר.]

אני מרגישה שזה לא מספיק מבטא ואולי גם לא מובן

יש משהו יפה בזה שכל אחד יכול להבין מה שהוא מבין,
אבל אם נראה לך שצריך עוד הסבר - אולי אפשר להוסיף עוד כמה שורות שיאירו יותר.

 

[.חיה פ]

עמוק. נוגע. מסתורי. מיוחד. אין לי מילה אחרת חוץ מוואו!!!!
אהבתי ממש.