דרוש מידע מחפשים בדחיפות מומחים בניכור הורי!

מצב
הנושא נעול.
הקישור שהעליתם חסום (נטפרי), ואני ממש אשמח לקרוא את המחקר המדויק.
למה שהמחקר יתמקד בחלוקה מגזרית דווקא? זה הפרמטר השולי ביותר. האם הוא לא הכיל במקרה בחינות נוספות?
אם תאמרו שטכנית, מספרית- מספר הילדים לאמהות חד הוריות שהדרדרו לפשע גדול ממספרם של הילדים לאבות חד הוריים שהדרדרו לשם, זה נתון. אשמח לצפות בנתונים המדויקים, ובמקורות המדויקים.
הלאה.
מה היו מסקנות המחקר, באם ישנו? מהו הגורם הישיר לפער המספרי?
האם אבות יודעים למלא את הצרכים הרגשיים של הילדים טוב יותר מהאמהות?
האם סטטיסטית, גברים מחנכים את ילדיהם לשמירת חוק- יותר מנשים?
אולי הגורם הוא יציבות כלכלית יחסית? (הגיוני למדי. ומה בנודע למזונות?!)
סיסמאות- לפוליטיקה. כנ"ל סטטיסטיקה. ולאמירות דרמטיות אין עמידות בפני עצמן...
בקיצור, תעלו את המחקר הנ"ל, נדבר. בהצלחה. תודה. סליחה על החד-משמעיות.
המאמר מתוך הסקירה שכותרתו היא -

איל אברהם ופרופסור רות פלדמן אמא או אבא – מיהו המטפל האופטימלי?​

מאמר מעניין מאוד. העתקתי אותו מהאתר לוורד
ביצעתי חיפוש. אין בו את המילים:
גירושין
משמורת
ניכור

הוא עוסק במשהו אחר לגמרי.
 
המאמר מתוך הסקירה שכותרתו היא -

איל אברהם ופרופסור רות פלדמן אמא או אבא – מיהו המטפל האופטימלי?​

מאמר מעניין מאוד. העתקתי אותו מהאתר לוורד
ביצעתי חיפוש. אין בו את המילים:
גירושין
משמורת
ניכור

הוא עוסק במשהו אחר לגמרי.
שיערתי שכך.
אפשר להעלות אולי את המחקר?
כי הכותרת שלו לכשעצמה פרובוקטיבית מעט:
המטפל האופטימלי?! אבא ואמא יחד! לשם מה לבודד, לחקור ולהכתיר אחד מהם? מהות הבריאה היא זוג הורים אמרנו לא?
מהמעט שקלטתי פה- נשמע שמטרת המאמר היא להוות קונטרה לדעה פמיניסטית כלשהי.
אעצור כאן. אשמח שתעלי את המחקר, אם תרצי- אתחייב שלא להגיב עליו. 😉
 
שיערתי שכך.
אפשר להעלות אולי את המחקר?
כי הכותרת שלו לכשעצמה פרובוקטיבית מעט:
המטפל האופטימלי?! אבא ואמא יחד! לשם מה לבודד, לחקור ולהכתיר אחד מהם? מהות הבריאה היא זוג הורים אמרנו לא?
מהמעט שקלטתי פה- נשמע שמטרת המאמר היא להוות קונטרה לדעה פמיניסטית כלשהי.
אעצור כאן. אשמח שתעלי את המחקר, אם תרצי- אתחייב שלא להגיב עליו. 😉
יש בו תוכן בעייתי מאוד שלא הולם את רוח האתר ולכן לא אוכל להעלות אותו. אפשר לחשוב לבד באיזה נושא עוסק מאמר שבו אבות משמשים הורה משמעותי בתוך זוגיות, אבל אין שם אמא בנמצא. וד"ל.
 
הנה מאמר נוסף משם:
ד"ר סוזן זיידל: "אחד הממצאים החד-משמעיים והבולטים ביותר העולים ממחקרים על גירושין הוא שקונפליקטים בין ההורים, אם במסגרת נישואין ואם במסגרת גירושין, פוגעים בבריאותם הנפשית של הילדים Lamb et al, 1997); Ayoub et al, 1999).

חברה שדואגת לשלום הילדים שהוריהם מתגרשים, ראוי שתבנה מערכת שממתנת קונפליקטים בתוך המשפחה לא כל שכן שתימנע מיצירת מנגנונים או מערכות שמגבירות קונפליקטים מסוג זה.


במקרה של גירושין, רצוי כי מיתון הסכסוכים ויישובם בהסכמה יהוו מטרה וקו מנחה לכל הגורמים במערכת: הרשות המחוקקת (החוקים הרלוונטיים), עורכי-הדין המייצגים את בני-הזוג, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הדתיים וכל השירותים החברתיים הפועלים בתחום. כאשר כל הגורמים הללו יפעלו בכיוון אחד – למען מיתון הסכסוכים וישובם בהסכמה – המשפחות הגרושות יעברו את המשבר ביתר קלות ופחות צלקות בנפשם. כמו כן, המסר החברתי לזוגות מתגרשים יהיה חד-משמעי: יש להסדיר את הגירושין בדרכי נועם, ככל שאפשר, ולהימנע מקונפליקטים שפוגעים בילדים.

הסדרת מזונות ילדים ללא התדיינות​

"לפי הנתונים של הנהלת בתי המשפט, 41% מתיקי משפחה בשנת 2002 היו בנושא "מזונות ומדור" (הטווח היה בין 28% בחיפה לבין 48% בשלוש ערים אחרות. במדינות רבות בארה"ב ובארצות אחרות בעולם, הפכו את חישוב המזונות לפרוצדורה אדמיניסטרטיבית במקום הליך שיפוטי: הסדרת נושא המזונות ומדור נעשית בהתבסס על נוסחה המביאה בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים (מספר הילדים, גיל הילדים, הכנסות ההורים, עלות המחייה ועוד). אין ספק כי דרך שכזו תפחית עומס מיותר מהשופטים ותקטין את ההוצאות ועגמת-הנפש של בני-הזוג.
במקומות אשר בהם אימצו את השיטה החדשה, הקימו מחלקה מיוחדת (בתוך או ליד בית המשפט) שתפקידה לסייע לבני-הזוג לחשב את הסכום לפי הנתונים האישיים שלהם ובהתאם לחוק. זוגות יכולים לקבוע כל סכום שנראה להם (בהסכמה), אבל במקרים שבהם אין הסכמה, "מחלקת המזונות" מדריכה אותם ואף קובעת עבורם את סכום המזונות".
גישה מערכתית ליישוב סכסוכים במשפחות בהליכי גירושין: מאמרה של ד"ר סוזן זיידל.

ד"ר סוזן זיידל מחברת הספרים:​

ספרים על הליך הגישור בגירושין במציאות הישראלית – (1991) Divorce With Respect, התרגום בעברית – גירושין בדרך אחרת (1993), המדריך לגישור ולהסדרי גירושין (2001) והמהדורה המורחבת – להתגרש ולהישאר חברים (2004).
פרסמה מאמרים רבים בארץ ובחו"ל, בכתבי עת מקצועיים, בעיקר בנושאי הגישור והגירושין.

השורה התחתונה של המאמר היא שהגורם המרכזי שפוגע בילדים בגירושין הוא עוצמת הסכסוך בין ההורים לא עצם הפרידה ולא זהות ההורה המטפל.

לינת לילה גם אצל אבות – לטובת כולם: מאמר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת psychology, public policy and the law (כתב עת של התאחדות הפסיכולוגים האמריקאית – American Psychological Association), מאת פרופסור וויליאם פבריציוס, עמית בחוג לפסיכולוגיה מאוניברסיטת המדינה של אריזונה (ASU) תחת הכותרת "האם רצוי שתינוקות ופעוטות ילונו לעתים תכופות אצל אביהם".

במאמר מצוין שהורים רבים, אנשי מקצוע כולל פסיכולוגים יידועי שם חששו שמא תפגע מערכת היחסים של תינוקות ופעוטות המבלים לעתים תכופות אצל אביהם בלילות, עם אימם. המחקר מראה שילדים, ללא תלות בגילם, מפיקים תועלת מבילוי זמן הכולל לינה אצל כל אחד מהוריהם בביתו.

פרופסור וויליאם פבריציוס

"לא רק שזמן הורות עם האב במהלך הינקות והילדות לא גרם לכל נזק למערכת היחסים בין האם לילד, נראה כי למעשה היא אף היטיבה עם מערכות היחסים של הילד עם שני הוריו" ציין וויליאם פבריציוס, פרופסור עמית בחוג לפסיכולוגיה ב- ASU והכותב הראשי של המחקר."ילדים שחוו לינות לילה עם אבותיהם כשהיו תינוקות ופעוטות נהנו ממערכות יחסים איכותיות יותר עם אבותיהם וגם עם אמותיהם כאשר היו בני 18-20, בהשוואה לילדים שלא היו להם לינות לילה [אצל האב, ע.ל.]".

המאמר שנכתב בשיתוף עם תלמיד המחקר גו וון סו (Go Woon Suh), חשף שמשך זמן ההורות שילדים קטנים חוו עם אביהם במהלך הילדות וההתבגרות לא פיצה על לינות הלילה האבודות במהלך שנותיהם הראשונות.

חשיבות לינה גם בבית האב​

לאבות, אמר פבריציוס, כל עליה במספר הלינות בשבוע במהלך הינקות והילדות המוקדמת – תאמה לעליה בעוצמה ובקרבה של הקשר שלהם עם ילדיהם המתבגרים. לילדים הבוגרים בעלי הקשר הטוב ביותר עם שני הוריהם היה מספר לינות שווה בבתי שני הוריהם במהלך הינקות והילדות.

חשוב לציין שהממצאים לא השתנו כתלות בשאלה האם בתי המשפט הורו על חלוקת זמני הורות משותפת למרות התנגדותה הראשונית של האם, או שההורים החליטו בעצמם לתת לילדיהם חלוקת זמנים שוויונית. בדומה לכך, הממצאים לא השתנו בין הורים שחוו קונפליקט בעוצמה גבוהה לבין הורים שחוו קונפליקט בעוצמה נמוכה במהלך 5 שנות ההורות הראשונות לאחר הגירושין, כך לפי המחקר.

היתרונות לאב כללו שיתוף ומעורבות גדולה יותר שלו בחיי הילד המוקדמים.

"החובה לטפל בעולליהם ובילדיהם לאורך כל מחזור הערב – השכבה – לילה – השכמת בוקר, מסייע לאבות ללמוד כיצד להיות הורים לילדיהם מההתחלה," אומר פבריציוס, החוקר מערכות יחסים בין אבות לילדיהם ואת ההשפעה שלהן על בריאותו הנפשית של הילד." זה עוזר לאבות ולתינוקות ללמוד אחד על השני, ובונה יסודות למערכת היחסים העתידית שלהם. מחקרים אחרים הראו שתוכניות לעידוד אבות נשואים לקחת אחריות מוגברת על הטיפול בילדיהם, עזרה לאבות הללו ללמוד כישורי הורות טובים יותר, ואנו מעריכים כי אותו התהליך מתרחש כאשר אבות גרושים חווים יותר זמן הורות הכולל לינת לילה."

לינת לילה גם אצל אבות – לטובת כולם​

מערכות היחסים בין האם לילד היו טובות יותר כאשר לילדים היה מספר כלשהו של לילות עם האב; יתכן כי השיתוף בלילות סייע לאמהות להימנע מהלחץ המובנה בהיותן הורה בודד מסביב לשעון לתינוק או לפעוט. ובנוסף, מערכת יחסים טובה עם האם ועם האב, גם כאשר אינם גרים יחד, מבשרת טובות לילדים.

"מערכות יחסים איכותיות עם ההורים במהלך ההתבגרות המוקדמת, חוזה בריאות פיזית ומנטלית משופרת בהתמודדות עם עקה ("סטרס"), בחייהם המאוחרים של הילדים" אמר פבריציוס.

"לכן במובנים רבים, זה הופך להיות נושא של בריאות ציבורית"

מקור: https://asunow.asu.edu/20170202-discoveries-asu-study-overnights-dad-benefit-kids-divorce

המאמר המלא:

Should Infants and Toddlers Have Frequent Overnight Parenting Time

The Shifting Role of Fathers in Modern Society

השורה התחתונה של המאמר היא ששינה באופן קבוע אצל שני ההורים כבר מגיל ינקות תורם למערכות יחסים איכותיות עם שני ההורים ומשפר את בריאותם הנפשית והפיזית של הילדים בטווח הארוך.
אין שום טיעון שמייחס לעדיפות של אמא או של אבא אחד על פני השני.

מיציתי בינתיים.
 

זה לא מקור.
זה אוסף כתבות.
תן לי קישור לכתב שבה מופיע שחור על גבי לבן מה שאמרת
 
הבעיה בטענה שלך אינה בכך שייתכן ויש טעות בנתונים כאלו, אלא בפרשנות והמיסגור המטעים שתגובותיך נותנות.

כשבודקים נתונים על ילדים שגדלים עם הורה יחיד, ורואים "התדרדרות לפשיעה", אי אפשר לבודד את המשתנה של "האם זה אבא או אמא" ולבנות עליו תיאוריה. סטטיסטיקה שמתארת תוצאה חברתית צריכה להיבחן בתוך הקשר שלם:
מי שמסתמך על מחקרים בהסקת מסקנות צריך לא לשכוח כמה כללים בסטטיסטיקה ושיטות מחקר.
ומשכך לענייננו:

  • בישראל רוב ההורים היחידניים הם נשים, ולכן מדגם של ילדים להורים יחידניים יכיל יותר ילדים לאימהות.
  • נשים חד הוריות נושאות לרוב בנטל כלכלי כבד יותר, ופחות מקבלות תמיכה חברתית ומערכתית. עצם העול המוטל עליהן נתפס כמובן מאליו ע"י מרבית החברה.
  • אימהות חד הוריות נאלצות לעיתים לעבוד יותר שעות ולחיות בעוני, וזהו גורם משמעותי הרבה יותר לסטיות חברתיות בקרב ילדים, מאשר עצם היותן נשים.
אם כבר עוני, מצוקה ופחות פניות הורית הם גורמי סיכון להידרדרות של ילדים ונוער לפשע.

אם באמת רוצים לבדוק את השפעת המגדר של ההורה היחיד, יש לבודד משתנים ולהשוות בין קבוצות זהות סוציולוגית אב חד הורי ואם חד הורית באותו מצב כלכלי, באותו מיקום חברתי, עם אותה תמיכה סביבתית. מחקרים כאלו לא מוכיחים עליונות של אבות. הם מוכיחים שאבהות משמעותית יכולה לתרום מאוד בדיוק כמו אימהות משמעותית.

כלומר, הסטטיסטיקה שמובאת אצלך אינה מצביעה על כך ש"אבא עדיף מאמא", אלא על כך שלהורות יחידנית (אבא או אמא) יש סיכונים במיוחד כשאין תמיכה חברתית וקהילתית.


ה"גישה" שלי לא יכולה להשתנות כשאני מוצאת במאמרים שהבאת נתונים שסותרים את טענותיך.

אחד מהמאמרים בסקירה שהצגת סותר במפורש את הטענה שניסית לבסס. הוא לא מצביע על כך שאבות "עדיפים" על אימהות, אלא שאין עליונות ביולוגית לאימהות ושהיכולת ההורית מתפתחת דרך אינטראקציה ממשית, יומיומית, סינכרונית ומושקעת, בין ההורה לילד.

החוקרים מדגישים שההבדלים בין מוח של אב למוח של אם אינם תוצאה של מין ההורה אלא של האם ההורה הוא המטפל העיקרי, כלומר נמצא בפועל עם הילד, מתמודד עם איתותים רגשיים, מזדהה, מגיב, מתאם את עצמו לקצב של הילד. זו לא תחרות מגדרית זו שאלה של איכות וקביעות של קשר. האב שמתפקד כהורה עיקרי מפתח מוחית תגובות זהות לאם כלומר אין יתרון טבעי או סטטיסטי לא לאם ולא לאב, אלא יתרון למעורבות הורית בפועל.

לקחת מחקר כזה שמוכיח שגם אבות (בתוך מסגרת נישואים בלי קשר לגירושין בכלל) יכולים לבנות קשר איכותי ודומה לזה של אימהות אם הם לוקחים חלק משמעותי יותר בגידול התינוקות שלהם - ולהסיט אותו כדי לבסס טענה שקרית בדיון בנושא רגיש שכזה, זה לא הוגן.

וזה בדיוק העניין:
בתגובה שלך הבאת את המאמר כדי לבסס טענה ש"עדיף אבא לבד על אמא לבד", אבל המאמר לא עוסק כלל במשפחות חד הוריות לאחר גירושין, אלא בהורות ראשונית רגילה. הוא מדבר על השפעת האינטראקציה ההורית על מבנה המוח ובכלל לא על משמורת, לא על ניכור הורי, ולא על הידרדרות חלילה לפשיעה.

שורה תחתונה איכות ההורות היא מה שמנבא את בריאות הנפש של ילד. לא מינו של ההורה, לא אחוזי המשמורת, ולא חלוקה גיאוגרפית ומספרית של מי ישן אצל מי ומתי.
כאמור, המאמר שהבאתי לא היה כדי לבסס את הטענה שאבא אעדיף על אמא, אלא רק שצריך את שניהם, הקדשת תגובה ארוכה כל כך, ממליץ להשקיע חצי דקה בקריאה קודם:)
אני מבין שזה הגיים צ'ינג'ר שלכם , אז אחפש את המאמר הספציפי המדבר על עדיפות, כמובן שגם שם אף אחד לא קבע מסמרות, והתייחסו בין היתר לטענותיך/יך.

נ.ב. , עדיף לא לפתוח את הנושא הכלכלי שזאת הרמה להנחתה, בהכללה - ברור שנשים חד הוריות במצב כלכלי הרבה יותר טוב מאשר גברים חד הוריים (לפחות בישראל), נדיר מאוד שאב מקבל מזונות בישראל כאמור וד"ל...
 
זה לא מקור.
זה אוסף כתבות.
תן לי קישור לכתב שבה מופיע שחור על גבי לבן מה שאמרת
מה שאמרתי באיזה הקשר?
אמרתי כמה דברים, והדגשתי שעל אחד מהם אני לא מוצא כרגע את המקור, אבל אעשה אובר מאמץ למצוא אותו שוב, אם תבטיחו לי שזה ישנה משהו...
 
אנחנו כורעות ברך, משתחוות ומבטיחות!!!
מספיקה ההבטחה, בלי כל השאר, מקווה למצוא שוב עד הערב.
אבל כאמור, זה לא היה הטיעון העיקרי שלי, וסליחה אם זה לא היה ברור מספיק.
בסך הכול הגבתי למי שהיה נשמע מדבריו ש"ילד בדרך כלל מתחבר יותר לאימא", אמרתי שמחקרים אומרים שצריך את שניהם,.
והוספתי -שסטטיסטית, אם הברירה היא או אבא לבד או אמא לבד, ספציפית לגבי הצלחה בחיים ומניעת נשירה, יש יותר באחוזים למי שגדל אצל האב.
זאת הייתה תוספת, ולא המנה העיקרית .

סליחה אם מישהו נפגע,
 
לא חושבת שמישהו נפגע. פשוט רצו ביסוס לאמירות ועיון בתוך המחקר הרחב.
כשבנאדם מעלה טיעון הוא צריך להוכיח את דבריו, ובפרט אם הוא משתמש באסמכתא מחקרית. זה הכל.
 
נ.ב. , עדיף לא לפתוח את הנושא הכלכלי שזאת הרמה להנחתה, בהכללה - ברור שנשים חד הוריות במצב כלכלי הרבה יותר טוב מאשר גברים חד הוריים (לפחות בישראל), נדיר מאוד שאב מקבל מזונות בישראל כאמור וד"ל...
ברור שנשים חד הוריות במצב כלכלי הרבה פחות טוב מאשר גברים חד הוריים (לפחות בגלובוס הזה), הא ראיה: נדיר מאוד שאב מקבל מזונות כאמור וד"ל...
לגבי מאמר הסיכום של ד"ר ויליאם פבריציוס:
אף אחד לא שלל שהמצב האידיאלי עבור הילדים הוא קשר פעיל עם שני ההורים.
המחקר הזה לכשעצמו חסר בסיס, ולו משום שבין חברי קבוצת המחקר ישנם הילדים שהוריהם נפרדו ללא עימותים- יותר בציבור הכללי, במצב כזה סביר שהקשר בין ההורים לילדים בבגרותם יהיה בריא יותר, לא הודות לשינה אצל ההורה הלא משמורן בינקות! הודות למצב בכלליותו! הלאה. ישנם הילדים שלא שלבו שינה אצל ההורה השני בשנים המוקדמות- וע"פ המחקר הם מייצגים את אלו שבבגרותם שמרו על קשר יציב פחות עם ההורים- רק משום מה לא נלקחה בחשבון השפעת הגורם לכך שלא ישנו אצל ההורה השני. אם ביהמ"ש שלל שינה אצל הורה- מסתבר שהיתה לכך סיבה, לא? אותה סיבה בוודאי השפיעה על הקשר גם בשנים המאוחרות יותר. שאר הילדים שנותרו נעים על הסקאלה שבתווך- מבחינת השינה אצל שני ההורים, וכנ"ל לגבי הקשר איתם בבגרות. הגיוני למדי. אין פה חידוש.
למישהו יש פרטי התקשרות עם הד"ר? 😉
 
כאמור, המאמר שהבאתי לא היה כדי לבסס את הטענה שאבא אעדיף על אמא, אלא רק שצריך את שניהם, הקדשת תגובה ארוכה כל כך, ממליץ להשקיע חצי דקה בקריאה קודם:)
אני מבין שזה הגיים צ'ינג'ר שלכם , אז אחפש את המאמר הספציפי המדבר על עדיפות, כמובן שגם שם אף אחד לא קבע מסמרות, והתייחסו בין היתר לטענותיך/יך.

אז למה אתה אמרת כן במסמרות נוקשות וחדות?

נ.ב. , עדיף לא לפתוח את הנושא הכלכלי שזאת הרמה להנחתה, בהכללה - ברור שנשים חד הוריות במצב כלכלי הרבה יותר טוב מאשר גברים חד הוריים (לפחות בישראל),

מענין מאוד למה
 
לא חושבת שמישהו נפגע. פשוט רצו ביסוס לאמירות ועיון בתוך המחקר הרחב.
כשבנאדם מעלה טיעון הוא צריך להוכיח את דבריו, ובפרט אם הוא משתמש באסמכתא מחקרית. זה הכל.

ובעיקר כשהוא מעלה טענות שאף גורם משפטי טיפולי וחינוכי לא מעלה.
 
לפעמים רוצים לשווק משהו ועושים לזה מחקר

לעיתים רוצים להשפיע דיעה שההגיון. והפשטות אומרות ההפך,אז מייצרים לזה מחקר

תראו כמה מחקרים רואים שהם מגמתיים
 
לפעמים רוצים לשווק משהו ועושים לזה מחקר

לעיתים רוצים להשפיע דיעה שההגיון. והפשטות אומרות ההפך,אז מייצרים לזה מחקר

תראו כמה מחקרים רואים שהם מגמתיים

רק רואים איך מצטטים בחוסר אחריות
 
התכוונתי שיש מחקרים שנעשים במגמתיות ,עצם זה שחוקרים את זה ומפרסמים לעיתים החוקר רוצה להשפּיע דעה מסוימת
 
לפעמים רוצים לשווק משהו ועושים לזה מחקר

לעיתים רוצים להשפיע דיעה שההגיון. והפשטות אומרות ההפך,אז מייצרים לזה מחקר

תראו כמה מחקרים רואים שהם מגמתיים
ולפעמים כשמישהו מביא מחקר להוכיח משהו
מסתבר שהמחקר מוכיח בדיוק ההיפך ממה שטען...

התכוונתי שיש מחקרים שנעשים במגמתיות ,עצם זה שחוקרים את זה ומפרסמים לעיתים החוקר רוצה להשפּיע דעה מסוימת
זה נכון, אבל לא רלוונטי לא לדיון הזה ולא למחקרים שהובאו כאן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה