שיתוף מקודם שומרים על הבית: שאלות חינוכיות, קורס חינם ומבצע מיוחד – כאן .

אשכול פעיל - מכיל תוכן שיווקי
  • הוסף לסימניות
  • #1
במהלך ימי הלחימה, אנחנו פותחים כאן אשכול לשאלות חינוכיות מכל הסוגים: פחדים, גבולות, התנהגות, תקשורת – כל מה שמעסיק הורים.


הרב פנחס ברייער יענה בעזרת ה' מדי ערב על כ5-10 שאלות.
הרב אינו נמצא בפרוג ואינו עוקב אחרי האשכול – הצוות שלנו מעביר אליו את השאלות, ומעלה כאן את התשובות.


לא נוכל להתחייב למענה על כל שאלה, אבל נעשה מאמץ לאסוף ולייצג את כולכם.

בנוסף – נשתף כאן גם קישורים לתכנים חינמיים, כלים מעשיים,

ומבצע מיוחד למנוי ב"בית חמים" – לטובת מי שרוצה להעמיק עוד.

מוזמנים לשאול, לקרוא, ולהצטרף.


%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-gif.1995205
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תודה חיה:)
כל כך נצרך בתקופה הזאת!
רציתי לשאול לגבי עקרונות בבית
האם יש מקום לגמישות בזמן כזה?
כמו מחשב/שעות שינה/וכו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ילד בן שנתיים וחצי שהתחיל לצרוח על כל דבר קטן, שום דבר לא עוזר,
יכול לצרוח שעות על גבי שעות,
כל מה שמציעים לו- מסרב
לפעמים עובדות הסחות דעת כמו טיול קטן בחוץ
ולפעמים גם זה לא.
זה משגע את כולם שגם ככה משוגעים מהמצב
והכי גרוע- שהתחיל להתעורר באמצע הלילה ולהיות ער שעות
יצוין שביום יום הוא ילד מדהים, חכם להפליא, תקשורתי ו"מלך" הבית מאד מאד אהוב.
יצוין 2: הוא לא ילד ראשון, שני או שלישי, ההורים שלו וותיקים ומנוסים וקרובים מאד לחתונת הגדול...
אבל כזה דבר- לא היה,
נשמח לעיצות
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
קודם כל, תודה ענקית על הבמה!

אני חייבת לשתף שאני אחרי שבוע עם הילדים בבית ומרגישה שאני קצת מאבדת את הצפון. אני ממש עצבנית לאחרונה מנסה לעבוד כשכולם מסתובבים לי בין הרגליים, ובנוסף, רוב היום אני פשוט רודפת אחרי סדר וניקיון.

יש לי ילדה בת 10 שבהחלט יכולה להיות לעזר ולעשות איזו קייטנה לאחים הקטנים.
השאלה היא אם זה בסדר להציע לה לעשות את זה, ואפילו לשלם לה?
אני ממש מתלבטת אם זה חינוכי לתת כסף על דבר כזה,
ומצד שני, אני חוששת שכל פעם שאבקש שתעזור עם הקטנים, היא תצפה לתשלום.

מה נכון לעשות במצב כזה? אשמח לעצה שלכם!

תודה רבה מראש,
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שלום
איך כדאי לתווך את המצב לילדים קטנים? (3-7)
אנחנו רוצים להדגיש את עניין האמונה ווהשגחה פרטית, ולא ממש מוצאים את המילים המתאימות. ולא מילים גבוהות מידי .
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
תודה חיה:)
כל כך נצרך בתקופה הזאת!
רציתי לשאול לגבי עקרונות בבית
האם יש מקום לגמישות בזמן כזה?
כמו מחשב/שעות שינה/וכו...
מעבירה בע"ה, שאלה חשובה מאד!
קודם כל, תודה ענקית על הבמה!

אני חייבת לשתף שאני אחרי שבוע עם הילדים בבית ומרגישה שאני קצת מאבדת את הצפון. אני ממש עצבנית לאחרונה מנסה לעבוד כשכולם מסתובבים לי בין הרגליים, ובנוסף, רוב היום אני פשוט רודפת אחרי סדר וניקיון.

יש לי ילדה בת 10 שבהחלט יכולה להיות לעזר ולעשות איזו קייטנה לאחים הקטנים.
השאלה היא אם זה בסדר להציע לה לעשות את זה, ואפילו לשלם לה?
אני ממש מתלבטת אם זה חינוכי לתת כסף על דבר כזה,
ומצד שני, אני חוששת שכל פעם שאבקש שתעזור עם הקטנים, היא תצפה לתשלום.

מה נכון לעשות במצב כזה? אשמח לעצה שלכם!

תודה רבה מראש,
הרבה מרגישות כמוך, מעבירה את שאלתך.
שלום
איך כדאי לתווך את המצב לילדים קטנים? (3-7)
אנחנו רוצים להדגיש את עניין האמונה ווהשגחה פרטית, ולא ממש מוצאים את המילים המתאימות. ולא מילים גבוהות מידי .
שאלה טובה, מעבירה .
ילדה בת 15 שמתחילת המלחמה חווה התקפי חרדה ובכל אזעקה מתחילה לבכות ולא נרגעת במשך כמה שעות. למי לפנות?
נשמע שצריך עזרה מקצועית, מקווה שהרב פנחס ברייער יוכל להפנות לכתובת המתאימה בע"ה.

ניתן לשלוח שאלות נוספות , מחר בבוקר אעביר לו את כל השאלות בע"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ואגב, להורים שרוצים שעת איכות זוגית כל ערב בימי מלחמה אלו,
מומלץ בחום יחד להאזין רבע שעה לאחד השיעורים מתוך המבחר שבבית חמים"
רבע שעה בלבד, ויוצאים עם כלי מעשי ביד!


גיפ סופי בית חמים 1.gif
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה רבה!
אצלי ב"ה הילדים מקבלים את המצב רגוע.
השאלה שלי, איך מסבירים לגילאים הקטנים (3/4)
בהתחלה אמרתי שהגיע החופש,
ואז נשאלו שאלות כמו:
אבל לא היתה מסיבה
למה לא עושים את מה שתכננו לעשות בחופש
וכדו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
שלום וברכה
יש לי ילד בן 3 והוא מאוד מופנם הבעיה הוא שעכשיו שמגיע האזעקות הוא נסגר עוד יותר
וכשאנחנו מדברים איתו הוא מדבר ואז נסגר עוד פעם
השאלה הוא: משום שאנחנו לא יודעים מתי הוא במצב הרגיל שלו [שהוא מופנם] ומתי הוא במצב הפחד שהוא עובר
עכשיו בשעת האזעקה מה עושים
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בהתחלה אמרתי שהגיע החופש,
מה ז'תומרת??
----
הם לא שומעים אזעקות? לא ערים למצב?
גם ילדים קטנים חיים פה, א"א להתעלם מזה!!
לדעתי העניה, ומקווה שמתאים לכתוב פה
(ודאי שאיני מתכוונת להכנס לנעליו של הר' ברייער, אלא הגיון בלבד!)
ומסתבר שיענה לעוד שואלים
בכל גיל צריך לתווך, כל אחד ברמתו שלו, אין מצב שלא יודעים....
בשום פנים לא להתעלם מהמצב, בהחלט שומעים אזעקות, בהחלט הולכים לממד ולמקלט תוך הדגשה שאנו עושים השתדלות (=מה שצריך בשפה פשוטה) וד' שומר עלינו...
בהחלט שומעים בומים וחווים אפילו פחד ובהחלט מדברים על זה ומציינים לאורך כל השיחה כמה ד' אוהב אותנו וכמה שומר עלינו ומדגישים את הניסים האדירים שקורים, אומרים פרקי תהילים, מתפללים בשפה פשוטה ("ד' עכשיו אנחנו מפחדים\שמענו בום חזק\וכו תשמור עלינו! ד' שומע אותנו וכו') ואפשר אפילו לדבר על אקטואליה ומה קורה (כמובן עם הגדולים יותר) אבל הכל סובב סביב הבטחון בד' ואיך ד' מסובב את כולם כמו בובות וכו'
חוץ ממבט נכון נותן גם הרבה ביטחון!

יש עוד הרבה מה להרחיב ולהוסיף... זה בקצרה,,
(שוב, סליחה אם התשובה לא במקום, אם צריך תעדכנו ואמחק)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מה ז'תומרת??
----
הם לא שומעים אזעקות? לא ערים למצב?
גם ילדים קטנים חיים פה, א"א להתעלם מזה!!
לדעתי העניה, ומקווה שמתאים לכתוב פה
(ודאי שאיני מתכוונת להכנס לנעליו של הר' ברייער, אלא הגיון בלבד!)
ומסתבר שיענה לעוד שואלים
בכל גיל צריך לתווך, כל אחד ברמתו שלו, אין מצב שלא יודעים....
בשום פנים לא להתעלם מהמצב, בהחלט שומעים אזעקות, בהחלט הולכים לממד ולמקלט תוך הדגשה שאנו עושים השתדלות (=מה שצריך בשפה פשוטה) וד' שומר עלינו...
בהחלט שומעים בומים וחווים אפילו פחד ובהחלט מדברים על זה ומציינים לאורך כל השיחה כמה ד' אוהב אותנו וכמה שומר עלינו ומדגישים את הניסים האדירים שקורים, אומרים פרקי תהילים, מתפללים בשפה פשוטה ("ד' עכשיו אנחנו מפחדים\שמענו בום חזק\וכו תשמור עלינו! ד' שומע אותנו וכו') ואפשר אפילו לדבר על אקטואליה ומה קורה (כמובן עם הגדולים יותר) אבל הכל סובב סביב הבטחון בד' ואיך ד' מסובב את כולם כמו בובות וכו'
חוץ ממבט נכון נותן גם הרבה ביטחון!

יש עוד הרבה מה להרחיב ולהוסיף... זה בקצרה,,
(שוב, סליחה אם התשובה לא במקום, אם צריך תעדכנו ואמחק)
תשובה יפה,
רוב המקרים זה באמת נכון,
אבל להזכירך, אנחנו עדיין חיים בעידן של מלחמת עזה, האזעקות הקטסטרופליות שהיו אז לא משתוות למצב עכשיו.
בסבב הזה כמעט לא היו לנו אזעקות, וכשהיה בלילה המשיכה לישון יפה יפה בממד.
אני לא מחביאה ממנה, היא מודעת שיש טילים, אבל לא נכספת כמעט לסקנות האלה לעומת מה שהיה, ולכן לא ברור למה זה שונה.
באמת לא מבינה איך "צנח" לה החופש הזה באמצע החיים.
אני גם זוקפת לזכות הגננת שלה שממש היתה מסבירה להם מה עושים כשיש אזעקה.
בקיצור. ב"ה היא ממש לא היסטרית, וכל השאלה שלי האם באמת להסביר שלא הולכים ל X כי אולי יהיה אזעקה, ולמה כל מקום שרצינו ללכת אליו עכשיו סגור, ומלבד הגינה הקרובה אין לנו לאן ללכת.
כנראה שהשאלה שלי בעצם, זה איך לתווך לה את המצב בצורה טובה בלי שיעורר אצלה פחדים שגם ככה ב"ה לא קיימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תודה חיה:)
כל כך נצרך בתקופה הזאת!
רציתי לשאול לגבי עקרונות בבית
האם יש מקום לגמישות בזמן כזה?
כמו מחשב/שעות שינה/וכו...
להלן תשובתו של הרב פנחס ברייער:
ברור שחייבים גמישות, כשאנחנו במתח, קיבעון מקשה יותר. מנגד חוסר סדר וכאוס מפחיד ומלחיץ,( במיוחד לילדים עם בעיות תקשורת- כותב לתועלת הורים אחרים שבקהל) שחוסר סדר יום ממש מוציא אותם מאיזון.

ולכן:

כדאי לעשות סדר בחוסר סדר, כלומר תוכנית יומית של עוגנים קבועים כמו תפילה סידור הבית ואחרי"ז משחקים , יצירה , למידה, שעות שאנחנו עם הילדים ושעות שהם אמורים להעסיק את עצמם.

אולם זו צריכה להיות מסגרת אלסטית ללא ירידה ועמידה על פרטים.

מצד שני נקודות שעקרוניות מבחינה רוחנית- כמו מחשב, חובה להקפיד עליהם כפי שאתם נוהגים תמיד ולא לרופף את הגבולות ,

ישנו יסוד בשם הרבה גדולי ישראל, הרב שטיינמן זצ"ל ועוד, בנוגע למשחקי ילדים, מה לתת ומה לא, הם קבעו כלל, שמשחק שימשיך למכר את הילדים גם בהמשך אסור להרגיל אותם לזה. מחשב נכלל בזה. וראינו בתקופת הקורונה את הנזקים ואכמ"ל.

נכון שיש פיתוי כי זו הקלה זמנית אבל זו עלולה להיות חלילה בכיה לדורות.

בהצלחה ורוב נחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ילד בן שנתיים וחצי שהתחיל לצרוח על כל דבר קטן, שום דבר לא עוזר,
יכול לצרוח שעות על גבי שעות,
כל מה שמציעים לו- מסרב
לפעמים עובדות הסחות דעת כמו טיול קטן בחוץ
ולפעמים גם זה לא.
זה משגע את כולם שגם ככה משוגעים מהמצב
והכי גרוע- שהתחיל להתעורר באמצע הלילה ולהיות ער שעות
יצוין שביום יום הוא ילד מדהים, חכם להפליא, תקשורתי ו"מלך" הבית מאד מאד אהוב.
יצוין 2: הוא לא ילד ראשון, שני או שלישי, ההורים שלו וותיקים ומנוסים וקרובים מאד לחתונת הגדול...
אבל כזה דבר- לא היה,
נשמח לעיצות
להלן תשובת הרב ברייער:
ילדים קטנים חשים מצוקה כמו גדולים ואולי אפילו יותר וזה יכול לבוא לידי ביטוי גם אצל תינקות יונקים בני חודשיים הם חשים את הפחד וחוסר היציבות כמונו.

אולם בשונה מאיתנו אין להם את היכולת להסביר לנו ולעצמם מה הם מרגישים ולכן הם מבטאים זאת בדרך היחידה שהם יודעים שזה בכי מתמשך. העובדה שהוא ילד רגוע ביום יום מחזק את ההנחה הזאת.

ולכן ככל שנתייחס לבכי כאילו והוא היה מספר לנו את הפחד שלו שוב ושוב במילים והיינו מרגיעים אותו שוב ושוב במילים בחיבוק כך נעשה בדיוק לילד הוא ירגיש שאנחנו איתו ונותנים לו בטחון ובע"ה ירגע.

ניסיון להשתיק אותו , להתעצבן ולרצות כבר ש...ק...ט.. רק מלחיצה אותו יותר כי החוסר אונים שלנו מגביר את חוסר האונים שלו.

זה לא קל אבל זה הנוסחה בס"ד, ואגב כשתצליחו להיות עימו בבכי ולדבר אליו ברוגע ובטון אימהי רך ומזדהה, גם אתם תהיו יותר רגועים ופחות לחוצים.
הרבה כח והצלחה בתקופה המאתגרת הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
קודם כל, תודה ענקית על הבמה!

אני חייבת לשתף שאני אחרי שבוע עם הילדים בבית ומרגישה שאני קצת מאבדת את הצפון. אני ממש עצבנית לאחרונה מנסה לעבוד כשכולם מסתובבים לי בין הרגליים, ובנוסף, רוב היום אני פשוט רודפת אחרי סדר וניקיון.

יש לי ילדה בת 10 שבהחלט יכולה להיות לעזר ולעשות איזו קייטנה לאחים הקטנים.
השאלה היא אם זה בסדר להציע לה לעשות את זה, ואפילו לשלם לה?
אני ממש מתלבטת אם זה חינוכי לתת כסף על דבר כזה,
ומצד שני, אני חוששת שכל פעם שאבקש שתעזור עם הקטנים, היא תצפה לתשלום.

מה נכון לעשות במצב כזה? אשמח לעצה שלכם!

תודה רבה מראש,
להלן תשובתו של הרב ברייער:
ראשית חשוב לנרמל את מה שאת מרגישה, הרבה אמהות חשות כך, זו תקופה מורכבת מאד.
ולשאלה , חשוב להבין שבתקופה כזאת אנחנו פחות מחנכים בזמן כזה אנחנו יותר בהישרדות. ולכן עדיף להחליט לוותר על כללים וסדר עד כמה שזה שייך מאשר להתאכזב ולהשתגע, ואל דאגה זה לא ישפיע על הבית כמו שחוסר הלימודים במוסדות לא ישפיעו בע"ה על עתידם, זה תקופתי וזה יעבור!.

לעצם העניין האם לתת כסף עבור עזרה אני חושב שזה ממש פסול זה נותן תחושה שהילדה עשתה משהו שהיא לא מחוייבת בעוד שבסה"כ היא חלק מהבית ( יש לנו הרחבה בכל העניין בקורס 'עזרה בבית 'שב'בית חמים ואני ממליץ בחום לשמוע אותו.)

ניתן לתת פרס כספי על הפתעה מעבר, על יוזמה עצמית, שאינה חלק מהמחוייבות וכשיא לא הייתה מדוברת מראש אז מותר לנו להתפעל וגם לעשות משהו שאנחנו לא מחוייבים ולצ'פר.

בהצלחה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בשעות הקרובות יינתן מענה ליתר השאלות, כך שמי שרוצה יכול לשלוח שאלות נוספות כעת ואעביר לרב פנחס ברייער.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מילה טובה-
נכנסתי ליוטיוב וצפיתי בסרטון על סמכות הורית.
כל כך נחוץ בימים אלו.
ביום שלמחת הצפיה, עם שחר :) הילדים התעוררו לבית חדש----
אמא שלהם עשתה מהפך!
ואני עוד נחשבת סמכותית-----
הילדים שיתפו פעולה נהדר לאורך כמעט כל היום, אפס ענישה (אבא השתפר בעקבות אמא...:)) ומאה אחוז בהירות ועקביות.
יישר כח גדול!!! תזכו למצוות.

ועוד משהו, בהמשך לשיח פה על תגמול כספי לעזרה בבית-
תוך כדי שהבת שלי (6) קיפלה כביסה, היא אמרה לי- אמא, אני לא צריכה בכלל ממתק או פרס,
כיף לי לקפל כביסה... זה הפרס שלי....
זה בעצם מה שמרגיש ילד כשהוא מקבל אמון ומבין שיש לו אחריות בבית. בד"כ הוא ישמח למלא את תפקידו.

 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מילה טובה-
נכנסתי ליוטיוב וצפיתי בסרטון על סמכות הורית.
כל כך נחוץ בימים אלו.
ביום שלמחת הצפיה, עם שחר :) הילדים התעוררו לבית חדש----
אמא שלהם עשתה מהפך!
ואני עוד נחשבת סמכותית-----
הילדים שיתפו פעולה נהדר לאורך כמעט כל היום, אפס ענישה (אבא השתפר בעקבות אמא...:)) ומאה אחוז בהירות ועקביות.
יישר כח גדול!!! תזכו למצוות.

ועוד משהו, בהמשך לשיח פה על תגמול כספי לעזרה בבית-
תוך כדי שהבת שלי (6) קיפלה כביסה, היא אמרה לי- אמא, אני לא צריכה בכלל ממתק או פרס,
כיף לי לקפל כביסה... זה הפרס שלי....
זה בעצם מה שמרגיש ילד כשהוא מקבל אמון ומבין שיש לו אחריות בבית. בד"כ הוא ישמח למלא את תפקידו.

בית חדש!
איזה חיזוק. מרגש ממש!
תודה ששיתפת – תבורכי! התגובה שלך נותנת כוח גם לנו וגם להורים שקוראים מהצד.
כמו שכתבת: בהירות, אמון, אחריות – ומשהו זז.
יישר כח גדול על היישום ועל הרגישות,
ובעזרת ה’ נמשיך כולנו לגדול ולגדל מתוך הקשבה, גם בזמנים מאתגרים כאלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
תודה רבה!
אצלי ב"ה הילדים מקבלים את המצב רגוע.
השאלה שלי, איך מסבירים לגילאים הקטנים (3/4)
בהתחלה אמרתי שהגיע החופש,
ואז נשאלו שאלות כמו:
אבל לא היתה מסיבה
למה לא עושים את מה שתכננו לעשות בחופש
וכדו.
להלם תשובת הרב ברייער:
השאלה מצוינת, וארחיב בתשובתי לטובת הורים נוספים.
גם על מה שלא שאלתם
אכן חשוב לתווך לילדים שכבר יודעים לשאול שאלות, מה קורה כאן למה אין לימודים, למה החנויות סגורות, אמא לא בעבודה וכו'. למרות שנראה לנו שהילדים לא מבינים והם רגועים, עדיין חשוב להסביר ולתווך את המצב מסיבה פשוטה שאנחנו לא יכולים לדעת איזו סיאטאציה פתאומית או תגובה שלנו למידע מסוים תגרום להם לטראומה, ראינו מקרים של ילדים רגועים שנקלעו לאזעקה בגינה או מקום ציבורי וההיסטריה שהשתלטה שם על כולם הכניסה אותם לפחדים עד כדי פחד לעבור מחדר לחדר בתוך הבית.

לכן חשוב להסביר במילים שיתאימו לגילם, שאין לימודים, ואין מסיבות ושיכולה להיות אזעקה כי יש רשעים שרוצים להזיק לנו. (אפשר להזכיר את סיפור המגילה , והרשעים שנמצאים באותה מדינה... זו הזדמנות לחזק ולהעשיר בכח של עם ישראל ובאמונה מגיל רך) להסביר מדוע נכנסים למקום מוגן ובע"ה לא יאונה רע ושה' שומר עלינו, מלחמה היא הזדמנות ללמד את הילדים אמונה, התנהגות במצבים מלחיצים ועוד.

חשוב שהמידע שהילדים מקבלים יהיה מעוגן בעשיה כמו ממ"ד שזה מציאות שהם רואים ולא רק על שיחות שאין להם עדיין כלים להבין .

אם יש שאלה נוספת בנושא אוכל להרחיב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

לכן חשוב להסביר במילים שיתאימו לגילם, שאין לימודים, ואין מסיבות ושיכולה להיות אזעקה כי יש רשעים שרוצים להזיק לנו. (אפשר להזכיר את סיפור המגילה , והרשעים שנמצאים באותה מדינה... זו הזדמנות לחזק ולהעשיר בכח של עם ישראל ובאמונה מגיל רך) להסביר מדוע נכנסים למקום מוגן ובע"ה לא יאונה רע ושה' שומר עלינו, מלחמה היא הזדמנות ללמד את הילדים אמונה, התנהגות במצבים מלחיצים ועוד.
בעקבות המשפט הזה אולי שיתופים שלכם, הורים,
בהתאם לגישה של "לגדל", להפוך קושי להזדמנות וכמו שעשינו בתקופת הקורונה.
מהן ההזדמנויות החינוכיות שיש לנו בתקופת המלחמה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה