דרוש מידע עם כלביא- מתי מחזירים את הלימודים??

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
לא חושבים
כי אנחנו בהישרדות זה לא מבצע מותרות
כמו שמשפחה של"ע אחד מהילדים חולה מתגייסים להצלתו גם על חשבון משכורת ושאר צרכים הכרחיים
זה ממש לא נכון
אם אני לא אבוא לעבודה לא אקבל משכורת והמשכנתא תמשיך לרדת וכנ"ל המעון וכו
במקרה הנ"ל יש קרנות וכספים ומשפחה שמתגייסת מסביב (מכירה מקרוב בצד ההפוך...)
ומסתדרים
פה אף אחד לא ישלם לי ולא יקח אחריות על העבודה שלי שאם אמשיל לא לבוא ימצאו לי חלופה (כמוש כתבו באשכול אחר... אם לא יפטרו עכשיו בגלל החוק יפטרו אחר כך...)
ומבחינתי כמו שאחרות כתבו פה המעון והחיידר של הבן שלי מוגנים לא פחות אם לא יותר מהבית, קייטנות אין, אחיות וגיסות צעירות מעדיפות חופש לא נותנות יד יותר מהרגיל כמו שאם היה ח"ו במקרה שנתת... כך שזה לא נכון להקביל
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
ברור שאם מחזירים את הלימודים הסכנה הרבה יותר גדולה.
קודם כל, האזעקה יכולה לתפוס את הילדים לא רק בשיעור אלא בדרך הלוך או חזור. זה מצב שמלחיץ גם מבוגרים אז בטח ובטח ילדים (ואני מכירה תלמידות ששכבו בתעלה בכביש מהיר וראו יירוטים מעל הראש בסבבים קודמים. לבריאות הנפש זה לא הוסיף להם..) אפילו אם הם נמצאים בתוך העיר. לחשוב לאן להיכנס, למהר לשם, לפגוש שם אנשים לא מוכרים - אלו סיטואציות מסוכנות.
בנוסף לכך, בתי ספר נחשבים התקהלות. כל אחת מבינה היטב שאסור עכשיו לעשות אירועים גדולים, כי זה מגביר את הסיכון לפגיעה באנשים רבים (כמו שה"י הם ניסו לפגוע דווקא בסורוקה).
וכמובן שאין מה להשוות את זה לטילי החמאס שאינם מדויקים ולא יכולים לטרגט, או לטילי החותים שהגיעו בבודדים וכמעט תמיד יורטו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
לקחת אחריות על 40 בנות בגילאים שונים, שתכנסנה בבטחה למרחב מוגן, לא נשמע לי מלהיב. לא מצד הצוות ולא מצד ההורים.
אנחנו מדברים על סכנה אחרת לגמרי ממה שמכירים כאן בארץ בשנים האחרונות. גם באחוזים וגם בהרס.
רק על זה- בשנה וחצי האחרונות היה לי מספיק הזדמנויות לראות איזה יופי מכניסים את הילדים לממ"ד בחיידר ובגן, מהר, בלי הסטריה, וחוויה ממש טובה.
חושבת שמהקטע הזה מוסדות שעשו תרגולים ברצינות ערוכים לזה לגמרי.
לא שזה עוזר ללב שלי אבל שכלית אני מבינה שלימודים יכולים להיות בטוחים באותה רמה ולפעמים יותר מהבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
והחינוך המיוחד??
בד"כ יש שם הרבה יותר צוות שיכול לקחת את הילדים לממ"ד. הבן שלי במעון שיקומי שהכיתות הם ביחס של 6 אנשי צוות קבועים כל הזמן בגן על 6 ילדים. וזה חוץ מכל הצוות הפרא רפואי שמסתובב בשטח.
למה כל אחד לא יכול לקחת ילד או שניים לממ"ד?

ובבית אין לנו שום דבר מוגן, יוצאים לחדר מדרגות. הרבה יותר בטיחותי בגן

חוץ מכל התקופה הזו, אני לא מצליחה לדמיין כמה קשה יהיה להם לחזור אח"כ למסלול... (הם מסיימים שנה רק באוגוסט כל שזה ממש לא הסוף)
העלית נקודה קריטית.
בהמון מקומות אין אחד על אחד.
אשתי מנהלת גן כזה. ילדים סיעודיים.
ברוב המערכת אין אחד על אחד. ואם כן לא שייך לפתוח.
בנוסף לא תמיד יש מרחב מוגן צמוד. ועם ילדים כאלה לא תמיד מספיק חמש דקות שהתרעה נותנת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
רק על זה- בשנה וחצי האחרונות היה לי מספיק הזדמנויות לראות איזה יופי מכניסים את הילדים לממ"ד בחיידר ובגן, מהר, בלי הסטריה, וחוויה ממש טובה.
חושבת שמהקטע הזה מוסדות שעשו תרגולים ברצינות ערוכים לזה לגמרי.
לא שזה עוזר ללב שלי אבל שכלית אני מבינה שלימודים יכולים להיות בטוחים באותה רמה ולפעמים יותר מהבית.
חוויה ממש טובה לא הייתי אומרת.
לי גם היו הזדמנויות רבות לראות, ויכולה להגיד שכמעט בכל פעם מצאתי תלמידה אחרת עם תגובות של חרדה, היסטריה, בכי.. והן בעל-יסודי.
זה שעשו תרגילים, זה לא אומר שברגע האמת התלמידות תהיינה רגועות ועם חוויה טובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
רק על זה- בשנה וחצי האחרונות היה לי מספיק הזדמנויות לראות איזה יופי מכניסים את הילדים לממ"ד בחיידר ובגן, מהר, בלי הסטריה, וחוויה ממש טובה.
חושבת שמהקטע הזה מוסדות שעשו תרגולים ברצינות ערוכים לזה לגמרי.
לא שזה עוזר ללב שלי אבל שכלית אני מבינה שלימודים יכולים להיות בטוחים באותה רמה ולפעמים יותר מהבית.
איכשהו, ההזדמנויות האלו, הן אלו שהראו לי כמה זה לא בטוח, רק שאז, הסכנה היתה פחותה הרבה יותר. גם בכמות וגם בעוצמה וגם סטטיסטית.
אבל אני לא מדברת דווקא על הסכנה. אני מדברת עלינו כהורים. האם אכן בתעדוף החיים שלי, הייתי רוצה שהבת שלי תחולץ מהכיתה שלה, עם המורה ועוד שלושים ותשע חברות לתוך ההרס הנוראי מסביב?
אנחנו במציאות אקוטית כרגע. לא מדובר בזמן רגיל, ומסכימה לחלוטין שהעובדה שהמשק מנסה לשדר עסקים כרגיל, יוצרת קושי אמיתי או בלתי אפשרי להורים עובדים. ועדיין, בסדר העדיפות שלי אנו ההורים היחידים של הילדים.
האם מוסדות הלימוד הם הפתרון? אולי מחוץ לאזורים המטווחים זה שונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
איכשהו, ההזדמנויות האלו, הן אלו שהראו לי כמה זה לא בטוח, רק שאז, הסכנה היתה פחותה הרבה יותר. גם בכמות וגם בעוצמה וגם סטטיסטית.
אבל אני לא מדברת דווקא על הסכנה. אני מדברת עלינו כהורים. האם אכן בתעדוף החיים שלי, הייתי רוצה שהבת שלי תחולץ מהכיתה שלה, עם המורה ועוד שלושים ותשע חברות לתוך ההרס הנוראי מסביב?
אנחנו במציאות אקוטית כרגע. לא מדובר בזמן רגיל, ומסכימה לחלוטין שהעובדה שהמשק מנסה לשדר עסקים כרגיל, יוצרת קושי אמיתי או בלתי אפשרי להורים עובדים. ועדיין, בסדר העדיפות שלי אנו ההורים היחידים של הילדים.
האם מוסדות הלימוד הם הפתרון? אולי מחוץ לאזורים המטווחים זה שונה.
בסוף אנחנו ההורים רוצים גם לשדר לילדים רוגע נפשי
וכשאין מוסדות ואין סדר יום - זה לא מוסיף לרוגע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
בסוף אנחנו ההורים רוצים גם לשדר לילדים רוגע נפשי
וכשאין מוסדות ואין סדר יום - זה לא מוסיף לרוגע.
ולכן מה?
אני מסכימה עם זה. אבל הלימודים הם לא הפתרון.
היית שולחת את הילדים שלך לכביש סואן כי הם צריכים רוגע נפשי ובטחון?
האם אני מנותקת, ובעצם אנחנו בסבבה כרגע, רק עם קצת טילים במשקל של טונות שמעופפים מעל ראשינו ונוחתים פה ושם?
או שבאמת, אנו במצב מלחמה שצריכים לגייס אליו את כל המשאבים הנפשיים שלנו כדי לשמור עלינו פיזית ונפשית, כמובן בס"ד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
מנחשת שלא באמת הרגשת הדף קרוב, ואם כך, חבל על המילים.
אני לא חלק ממערכת החינוך, אבל לו הייתי והיו מחייבים אותי לחזור, מניחה שהייתי שוקלת להתפטר.
לקחת אחריות על 40 בנות בגילאים שונים, שתכנסנה בבטחה למרחב מוגן, לא נשמע לי מלהיב. לא מצד הצוות ולא מצד ההורים.
אנחנו מדברים על סכנה אחרת לגמרי ממה שמכירים כאן בארץ בשנים האחרונות. גם באחוזים וגם בהרס.
הנפנוף הזה באמונה, הוא נחמד, אבל אפשר גם לקחת אותו למשל לחלק של פרנסה היא משמים, ובעיתות שהשטן משתולל צריך זהירות ושמירה יתרה, אנחנו נעשה את תפקידנו כהורים, ולפרנסה ידאג הבורא.
בכנות, מתקשה להבין את הלוגיקה שמפרידה בין הדברים.
ניחוש שגוי.

ולמרות שחשתי הדף מקרוב ממש כולל נזקים לא נחמדים לבית ולרכוש,
ואולי דווקא בגלל.
דומני שדווקא המפגש האמיתי והחזיתי מבהיר לנו את הגבולות של תחושת השליטה המדומה שלנו - אם הילדים קרוב אלי אני מרגיש שולט במצב----

אני עדיין חושבת שכאשר פיקוד העורף יחליט לפתוח מוסדות לימוד בכפוף למרחבים מוגנים זו בהחלט יכולה להיות החלטה הגיונית. והגיוני שבאי אילו איזורים שממש מטווחים פחות הורים (פחות חרדתיים) ממתינים להוראה הזו - שאכן מאחורי הדלת כפי שנשמעו דיבורים והורו על כוננות פתיחה.
אין אף אחד שמקבלת אחריות על 40 בנות בגילאים שונים. כל כיתה מורכבת מגילאים אחידים ומורה אחת.
כל גן מורכב מגיל אחיד ו-3 גננות.
והן מתורגלות לצערינו בכניסה בטוחה למרחב מוגן סדר ובזמן.

[יודעת שבגזרה המשפחתית חלה יותר התעוררות להכנס למרחבים מוגנים אמיתיים בגלל מראות ההרס והאחוזים. במוסדות הלימוד והגנים גם בחרבות ברזל הקפידו מלא מלא על כניסה למרחבים מוגנים תקניים. ולא אמרו "זה לא כל כך מפחיד מה יכול לקרות". כך שהתרגולת שלהם במוסדות לימוד רגילה ואחראית]
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
חוויה ממש טובה לא הייתי אומרת.
לי גם היו הזדמנויות רבות לראות, ויכולה להגיד שכמעט בכל פעם מצאתי תלמידה אחרת עם תגובות של חרדה, היסטריה, בכי.. והן בעל-יסודי.
זה שעשו תרגילים, זה לא אומר שברגע האמת התלמידות תהיינה רגועות ועם חוויה טובה.
בגן ובחיידר של הבן שלי זה היה כמו שכתבתי. גם ברגע האמת.
ואם יש אמא שיודעת על הילד שלה שהוא חרדתי אז תעשה החלטה אישית (כנ"ל לגבי אמהות לא רגועות כמוני :) )

האם אכן בתעדוף החיים שלי, הייתי רוצה שהבת שלי תחולץ מהכיתה שלה, עם המורה ועוד שלושים ותשע חברות לתוך ההרס הנוראי מסביב?
ממבט של אמא אווזה וקנגרו ברמת על - לא בטוחה שזה כזה נורא לעומת מחירים נגדיים אחרים
לא שאני יודעת מה אני יעשה אם יפתחו את הלימודים כי גם לרוגע שלי יש משקל, אבל אני לא חושבת שזה כזה מוחלט שהנכון והבטיחותי יותר זה המצב הנוכחי.
ובתרחישים שיש לי במח יש תרחיש יותר נורא מטיל איראני :sne:
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
ולכן מה?
אני מסכימה עם זה. אבל הלימודים הם לא הפתרון.
היית שולחת את הילדים שלך לכביש סואן כי הם צריכים רוגע נפשי ובטחון?
האם אני מנותקת, ובעצם אנחנו בסבבה כרגע, רק עם קצת טילים במשקל של טונות שמעופפים מעל ראשינו ונוחתים פה ושם?
או שבאמת, אנו במצב מלחמה שצריכים לגייס אליו את כל המשאבים הנפשיים שלנו כדי לשמור עלינו פיזית ונפשית, כמובן בס"ד?
אני מניחה שאם פיקוד העורף יוציא הנחיה שאפשר ללמד באי אילו מקומות או בכפוף למרחב מוגן
זו יהיה לשלוח את הילדים ללכת ברחוב הגם שיש כביש ליד. ולא לשמור עליהם גם בגיל 15 כי אולי יבוא רכב יעלה על המדרכה.....

פיקוד העורף שוקל את החזרת הלימודים ביום ראשון בחלקים מחלקי הארץ. משמע איזון צורכי הרוגע הנפשי והביטחון של הילדים - אינו שקול באיזורים אלו לעמידה בכביש סואן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
ולכן מה?
אני מסכימה עם זה. אבל הלימודים הם לא הפתרון.
היית שולחת את הילדים שלך לכביש סואן כי הם צריכים רוגע נפשי ובטחון?
האם אני מנותקת, ובעצם אנחנו בסבבה כרגע, רק עם קצת טילים במשקל של טונות שמעופפים מעל ראשינו ונוחתים פה ושם?
או שבאמת, אנו במצב מלחמה שצריכים לגייס אליו את כל המשאבים הנפשיים שלנו כדי לשמור עלינו פיזית ונפשית, כמובן בס"ד?
כביש סואן?
לא קצת הגזמה..
לימודים במקום שיש מרחב מוגן, ואפשר כבר ללכת בזהירות בזמן ההתרעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
פיקוד העורף שוקל את החזרת הלימודים ביום ראשון בחלקים מחלקי הארץ. משמע איזון צורכי הרוגע הנפשי והביטחון של הילדים - אינו שקול באיזורים אלו לעמידה בכביש סואן.
כאמא פחדנית (אבל גם עם צדדים הגיוניים ושכלתניים...), שעובדת גם כעצמאית, הסכמתי עם חלק מהדברים שלך- ממש לא עם מה שמצוטט.
אני חושבת שזו טעות מהותית לצאת מתוך נקודת הנחה שפיקוד העורף שוקל את החזרת הלימודים מתוך טובת הילדים, משערת שהסיבה העיקרית לכך היא טובת המשק.
אישית, בזמן כזה אני מעדיפה שהילדים שלי יהיו לצידי למרות הקושי וההתמודדות הכלכלית.
לא יודעת מה אעשה במקרה של החזרת הלימודים, אבל לדעתי כאימהות- השיקולים שלנו חייבים להיות שונים ומכוונים אך ורק לילדים.
ברור שהקושי באין שגרה ובלי סדר יום, יוצרים עומס וקושי- לנו ולילדים, אבל מדובר, כרגע לפחות, באיום מוחשי ומשמעותי- יותר מסבבים קודמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לידיעתכן -
מוצאי שבת שר החינוך יעדכן לגבי השבוע הקרוב
לפי מה שהגננת של הבת שלי אמרה - כנראה הקייטנות יפתחו וליותר משלושה שבועות
שיהיה לנו בהצלחה!
הרבה יותר מפחיד!!!!!!!!!!!!!!!
על הגננת אני יכולה לסמוך . יש שליטה/רוגע/יודעת להתנהל נכון במצבי לחץ.
לכי לסמוך על בחורות /נשים שאף פעם לא ניהלו גן שידעו לנווט את הרגע בצורה נכונה.
לאלוקים פתרונים על שטות כזאת.

אבל, מכיוון שזה שמועה בלי שום בסיס זה יותר מצחיק מעצוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
הרבה יותר מפחיד!!!!!!!!!!!!!!!
על הגננת אני יכולה לסמוך . יש שליטה/רוגע/יודעת להתנהל נכון במצבי לחץ.
לכי לסמוך על בחורות /נשים שאף פעם לא ניהלו גן שידעו לנווט את הרגע בצורה נכונה.
לאלוקים פתרונים על שטות כזאת.

אבל, מכיוון שזה שמועה בלי שום בסיס זה יותר מצחיק מעצוב
במקרה שלי הגננת והסייעות הקבועות ימשיכו גם בקייטנה
וגם במצב הזה לא בטוח שאשלח

אני ממש בדילמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
לדעתי האשכול קצת מוקצן
בסוף אין ספק שיש סכנה
אבל הסיכויים הם נמוכים מאוד
ומתוך מיליוני בניינים נהרסו ממש מעט

זה כמובן לא סותר את חובת ההשתדלות
אבל אם פיקוד העורף יאשר חזרה ללימודים
משמע ,שהמצב יחסית בסדר
ו10 דקות התרעה קודם לכן
זה מספיק זמן כדי להעביר למרחב מוגן

צריך לשקלל לא רק את עניין הביטחון
אלא גם את עניין המשק
וגם את הילדים עצמם שמאוד מאוד
חשוב שילכו ללימודים
ווהזמן הזה שהם סתם מורחים בבית
הוא בדרך כלל לא טוב לאורך זמן

ושוב שלא ישתמע חלילה זלזול בסכנה
אלא רק להסתכל עליה בפרופורצייה(אומר את זה כאחד שמקפיד על ההנחיות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
זה נראה שאם היה עכשיו אמצע שנת לימודים היו כבר מחזירים, לפחות במשמרות, אבל בגלל שזה סופשנה משרד החינוך לא טורח למצוא מענה נורמלי.........
מקסימום יקדימו את שנת הלימודים הבאה, ותסתדרו לבד-הורים, מורים ותלמידים.
זה הרושם המתקבל לצערי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אף אחד לא מתייחס לזה שזו פעם ראשונה שהעורף מתמודד עם איום כזה.

אנחנו לא מורגלים במצב הזה. במלחמות הקודמות לא היה מצב של מטחי טילים בליסטיים שהורגים כמעט בכל מטח.
אנחנו מרגישים כביכול היכולת שלהם לשגר כמות גדולה בבת אחת ירדה, אולי היא קיימת.
אנחנו לא חשופים לנתונים ולמידע.

אם יש עכשיו לימודים ואתם יודעים בוודאות שהולך להיות משוגר מטח שיפצע המונים ויהרוג אחדים, תשלחו את הילדים?
המצב כזה רחוק מזה?
מתו תוך שבוע 24 אנשים , אתם באמת מרגישים שהילדים מוגנים בבי"ס כמו בבית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אף אחד לא מתייחס לזה שזו פעם ראשונה שהעורף מתמודד עם איום כזה.

אנחנו לא מורגלים במצב הזה. במלחמות הקודמות לא היה מצב של מטחי טילים בליסטיים שהורגים כמעט בכל מטח.
אנחנו מרגישים כביכול היכולת שלהם לשגר כמות גדולה בבת אחת ירדה, אולי היא קיימת.
אנחנו לא חשופים לנתונים ולמידע.

אם יש עכשיו לימודים ואתם יודעים בוודאות שהולך להיות משוגר מטח שיפצע המונים ויהרוג אחדים, תשלחו את הילדים?
המצב כזה רחוק מזה?
מתו תוך שבוע 24 אנשים , אתם באמת מרגישים שהילדים מוגנים בבי"ס כמו בבית?
אם יש ממ"ד
אז בהחלט כן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה