דרוש מידע עם כלביא- מתי מחזירים את הלימודים??

[Movieit]

לא חושבים
כי אנחנו בהישרדות זה לא מבצע מותרות
כמו שמשפחה של"ע אחד מהילדים חולה מתגייסים להצלתו גם על חשבון משכורת ושאר צרכים הכרחיים

זה ממש לא נכון
אם אני לא אבוא לעבודה לא אקבל משכורת והמשכנתא תמשיך לרדת וכנ"ל המעון וכו
במקרה הנ"ל יש קרנות וכספים ומשפחה שמתגייסת מסביב (מכירה מקרוב בצד ההפוך...)
ומסתדרים
פה אף אחד לא ישלם לי ולא יקח אחריות על העבודה שלי שאם אמשיל לא לבוא ימצאו לי חלופה (כמוש כתבו באשכול אחר... אם לא יפטרו עכשיו בגלל החוק יפטרו אחר כך...)
ומבחינתי כמו שאחרות כתבו פה המעון והחיידר של הבן שלי מוגנים לא פחות אם לא יותר מהבית, קייטנות אין, אחיות וגיסות צעירות מעדיפות חופש לא נותנות יד יותר מהרגיל כמו שאם היה ח"ו במקרה שנתת... כך שזה לא נכון להקביל

 

[רבקהנ]

ברור שאם מחזירים את הלימודים הסכנה הרבה יותר גדולה.
קודם כל, האזעקה יכולה לתפוס את הילדים לא רק בשיעור אלא בדרך הלוך או חזור. זה מצב שמלחיץ גם מבוגרים אז בטח ובטח ילדים (ואני מכירה תלמידות ששכבו בתעלה בכביש מהיר וראו יירוטים מעל הראש בסבבים קודמים. לבריאות הנפש זה לא הוסיף להם..) אפילו אם הם נמצאים בתוך העיר. לחשוב לאן להיכנס, למהר לשם, לפגוש שם אנשים לא מוכרים - אלו סיטואציות מסוכנות.
בנוסף לכך, בתי ספר נחשבים התקהלות. כל אחת מבינה היטב שאסור עכשיו לעשות אירועים גדולים, כי זה מגביר את הסיכון לפגיעה באנשים רבים (כמו שה"י הם ניסו לפגוע דווקא בסורוקה).
וכמובן שאין מה להשוות את זה לטילי החמאס שאינם מדויקים ולא יכולים לטרגט, או לטילי החותים שהגיעו בבודדים וכמעט תמיד יורטו.

 

[BIZZARC- עשירה]

לקחת אחריות על 40 בנות בגילאים שונים, שתכנסנה בבטחה למרחב מוגן, לא נשמע לי מלהיב. לא מצד הצוות ולא מצד ההורים.
אנחנו מדברים על סכנה אחרת לגמרי ממה שמכירים כאן בארץ בשנים האחרונות. גם באחוזים וגם בהרס.

רק על זה- בשנה וחצי האחרונות היה לי מספיק הזדמנויות לראות איזה יופי מכניסים את הילדים לממ"ד בחיידר ובגן, מהר, בלי הסטריה, וחוויה ממש טובה.
חושבת שמהקטע הזה מוסדות שעשו תרגולים ברצינות ערוכים לזה לגמרי.
לא שזה עוזר ללב שלי אבל שכלית אני מבינה שלימודים יכולים להיות בטוחים באותה רמה ולפעמים יותר מהבית.

 

[חרישאי]

והחינוך המיוחד??
בד"כ יש שם הרבה יותר צוות שיכול לקחת את הילדים לממ"ד. הבן שלי במעון שיקומי שהכיתות הם ביחס של 6 אנשי צוות קבועים כל הזמן בגן על 6 ילדים. וזה חוץ מכל הצוות הפרא רפואי שמסתובב בשטח.
למה כל אחד לא יכול לקחת ילד או שניים לממ"ד?

ובבית אין לנו שום דבר מוגן, יוצאים לחדר מדרגות. הרבה יותר בטיחותי בגן

חוץ מכל התקופה הזו, אני לא מצליחה לדמיין כמה קשה יהיה להם לחזור אח"כ למסלול... (הם מסיימים שנה רק באוגוסט כל שזה ממש לא הסוף)

העלית נקודה קריטית.
בהמון מקומות אין אחד על אחד.
אשתי מנהלת גן כזה. ילדים סיעודיים.
ברוב המערכת אין אחד על אחד. ואם כן לא שייך לפתוח.
בנוסף לא תמיד יש מרחב מוגן צמוד. ועם ילדים כאלה לא תמיד מספיק חמש דקות שהתרעה נותנת.

 

[רבקהנ]

רק על זה- בשנה וחצי האחרונות היה לי מספיק הזדמנויות לראות איזה יופי מכניסים את הילדים לממ"ד בחיידר ובגן, מהר, בלי הסטריה, וחוויה ממש טובה.
חושבת שמהקטע הזה מוסדות שעשו תרגולים ברצינות ערוכים לזה לגמרי.
לא שזה עוזר ללב שלי אבל שכלית אני מבינה שלימודים יכולים להיות בטוחים באותה רמה ולפעמים יותר מהבית.

חוויה ממש טובה לא הייתי אומרת.
לי גם היו הזדמנויות רבות לראות, ויכולה להגיד שכמעט בכל פעם מצאתי תלמידה אחרת עם תגובות של חרדה, היסטריה, בכי.. והן בעל-יסודי.
זה שעשו תרגילים, זה לא אומר שברגע האמת התלמידות תהיינה רגועות ועם חוויה טובה.

 

[neom]

רק על זה- בשנה וחצי האחרונות היה לי מספיק הזדמנויות לראות איזה יופי מכניסים את הילדים לממ"ד בחיידר ובגן, מהר, בלי הסטריה, וחוויה ממש טובה.
חושבת שמהקטע הזה מוסדות שעשו תרגולים ברצינות ערוכים לזה לגמרי.
לא שזה עוזר ללב שלי אבל שכלית אני מבינה שלימודים יכולים להיות בטוחים באותה רמה ולפעמים יותר מהבית.

איכשהו, ההזדמנויות האלו, הן אלו שהראו לי כמה זה לא בטוח, רק שאז, הסכנה היתה פחותה הרבה יותר. גם בכמות וגם בעוצמה וגם סטטיסטית.
אבל אני לא מדברת דווקא על הסכנה. אני מדברת עלינו כהורים. האם אכן בתעדוף החיים שלי, הייתי רוצה שהבת שלי תחולץ מהכיתה שלה, עם המורה ועוד שלושים ותשע חברות לתוך ההרס הנוראי מסביב?
אנחנו במציאות אקוטית כרגע. לא מדובר בזמן רגיל, ומסכימה לחלוטין שהעובדה שהמשק מנסה לשדר עסקים כרגיל, יוצרת קושי אמיתי או בלתי אפשרי להורים עובדים. ועדיין, בסדר העדיפות שלי אנו ההורים היחידים של הילדים.
האם מוסדות הלימוד הם הפתרון? אולי מחוץ לאזורים המטווחים זה שונה.

 

[אחת--]

איכשהו, ההזדמנויות האלו, הן אלו שהראו לי כמה זה לא בטוח, רק שאז, הסכנה היתה פחותה הרבה יותר. גם בכמות וגם בעוצמה וגם סטטיסטית.
אבל אני לא מדברת דווקא על הסכנה. אני מדברת עלינו כהורים. האם אכן בתעדוף החיים שלי, הייתי רוצה שהבת שלי תחולץ מהכיתה שלה, עם המורה ועוד שלושים ותשע חברות לתוך ההרס הנוראי מסביב?
אנחנו במציאות אקוטית כרגע. לא מדובר בזמן רגיל, ומסכימה לחלוטין שהעובדה שהמשק מנסה לשדר עסקים כרגיל, יוצרת קושי אמיתי או בלתי אפשרי להורים עובדים. ועדיין, בסדר העדיפות שלי אנו ההורים היחידים של הילדים.
האם מוסדות הלימוד הם הפתרון? אולי מחוץ לאזורים המטווחים זה שונה.

בסוף אנחנו ההורים רוצים גם לשדר לילדים רוגע נפשי
וכשאין מוסדות ואין סדר יום - זה לא מוסיף לרוגע.

 

[neom]

בסוף אנחנו ההורים רוצים גם לשדר לילדים רוגע נפשי
וכשאין מוסדות ואין סדר יום - זה לא מוסיף לרוגע.

ולכן מה?
אני מסכימה עם זה. אבל הלימודים הם לא הפתרון.
היית שולחת את הילדים שלך לכביש סואן כי הם צריכים רוגע נפשי ובטחון?
האם אני מנותקת, ובעצם אנחנו בסבבה כרגע, רק עם קצת טילים במשקל של טונות שמעופפים מעל ראשינו ונוחתים פה ושם?
או שבאמת, אנו במצב מלחמה שצריכים לגייס אליו את כל המשאבים הנפשיים שלנו כדי לשמור עלינו פיזית ונפשית, כמובן בס"ד?

 

[קצרה]

מנחשת שלא באמת הרגשת הדף קרוב, ואם כך, חבל על המילים.
אני לא חלק ממערכת החינוך, אבל לו הייתי והיו מחייבים אותי לחזור, מניחה שהייתי שוקלת להתפטר.
לקחת אחריות על 40 בנות בגילאים שונים, שתכנסנה בבטחה למרחב מוגן, לא נשמע לי מלהיב. לא מצד הצוות ולא מצד ההורים.
אנחנו מדברים על סכנה אחרת לגמרי ממה שמכירים כאן בארץ בשנים האחרונות. גם באחוזים וגם בהרס.
הנפנוף הזה באמונה, הוא נחמד, אבל אפשר גם לקחת אותו למשל לחלק של פרנסה היא משמים, ובעיתות שהשטן משתולל צריך זהירות ושמירה יתרה, אנחנו נעשה את תפקידנו כהורים, ולפרנסה ידאג הבורא.
בכנות, מתקשה להבין את הלוגיקה שמפרידה בין הדברים.

ניחוש שגוי.

ולמרות שחשתי הדף מקרוב ממש כולל נזקים לא נחמדים לבית ולרכוש,
ואולי דווקא בגלל.
דומני שדווקא המפגש האמיתי והחזיתי מבהיר לנו את הגבולות של תחושת השליטה המדומה שלנו - אם הילדים קרוב אלי אני מרגיש שולט במצב----

אני עדיין חושבת שכאשר פיקוד העורף יחליט לפתוח מוסדות לימוד בכפוף למרחבים מוגנים זו בהחלט יכולה להיות החלטה הגיונית. והגיוני שבאי אילו איזורים שממש מטווחים פחות הורים (פחות חרדתיים) ממתינים להוראה הזו - שאכן מאחורי הדלת כפי שנשמעו דיבורים והורו על כוננות פתיחה.
אין אף אחד שמקבלת אחריות על 40 בנות בגילאים שונים. כל כיתה מורכבת מגילאים אחידים ומורה אחת.
כל גן מורכב מגיל אחיד ו-3 גננות.
והן מתורגלות לצערינו בכניסה בטוחה למרחב מוגן סדר ובזמן.

[יודעת שבגזרה המשפחתית חלה יותר התעוררות להכנס למרחבים מוגנים אמיתיים בגלל מראות ההרס והאחוזים. במוסדות הלימוד והגנים גם בחרבות ברזל הקפידו מלא מלא על כניסה למרחבים מוגנים תקניים. ולא אמרו "זה לא כל כך מפחיד מה יכול לקרות". כך שהתרגולת שלהם במוסדות לימוד רגילה ואחראית]

 

[BIZZARC- עשירה]

חוויה ממש טובה לא הייתי אומרת.
לי גם היו הזדמנויות רבות לראות, ויכולה להגיד שכמעט בכל פעם מצאתי תלמידה אחרת עם תגובות של חרדה, היסטריה, בכי.. והן בעל-יסודי.
זה שעשו תרגילים, זה לא אומר שברגע האמת התלמידות תהיינה רגועות ועם חוויה טובה.

בגן ובחיידר של הבן שלי זה היה כמו שכתבתי. גם ברגע האמת.
ואם יש אמא שיודעת על הילד שלה שהוא חרדתי אז תעשה החלטה אישית (כנ"ל לגבי אמהות לא רגועות כמוני )

האם אכן בתעדוף החיים שלי, הייתי רוצה שהבת שלי תחולץ מהכיתה שלה, עם המורה ועוד שלושים ותשע חברות לתוך ההרס הנוראי מסביב?

ממבט של אמא אווזה וקנגרו ברמת על - לא בטוחה שזה כזה נורא לעומת מחירים נגדיים אחרים
לא שאני יודעת מה אני יעשה אם יפתחו את הלימודים כי גם לרוגע שלי יש משקל, אבל אני לא חושבת שזה כזה מוחלט שהנכון והבטיחותי יותר זה המצב הנוכחי.
ובתרחישים שיש לי במח יש תרחיש יותר נורא מטיל איראני

 

[קצרה]

ולכן מה?
אני מסכימה עם זה. אבל הלימודים הם לא הפתרון.
היית שולחת את הילדים שלך לכביש סואן כי הם צריכים רוגע נפשי ובטחון?
האם אני מנותקת, ובעצם אנחנו בסבבה כרגע, רק עם קצת טילים במשקל של טונות שמעופפים מעל ראשינו ונוחתים פה ושם?
או שבאמת, אנו במצב מלחמה שצריכים לגייס אליו את כל המשאבים הנפשיים שלנו כדי לשמור עלינו פיזית ונפשית, כמובן בס"ד?

אני מניחה שאם פיקוד העורף יוציא הנחיה שאפשר ללמד באי אילו מקומות או בכפוף למרחב מוגן
זו יהיה לשלוח את הילדים ללכת ברחוב הגם שיש כביש ליד. ולא לשמור עליהם גם בגיל 15 כי אולי יבוא רכב יעלה על המדרכה.....

פיקוד העורף שוקל את החזרת הלימודים ביום ראשון בחלקים מחלקי הארץ. משמע איזון צורכי הרוגע הנפשי והביטחון של הילדים - אינו שקול באיזורים אלו לעמידה בכביש סואן.

 

[אחת--]

ולכן מה?
אני מסכימה עם זה. אבל הלימודים הם לא הפתרון.
היית שולחת את הילדים שלך לכביש סואן כי הם צריכים רוגע נפשי ובטחון?
האם אני מנותקת, ובעצם אנחנו בסבבה כרגע, רק עם קצת טילים במשקל של טונות שמעופפים מעל ראשינו ונוחתים פה ושם?
או שבאמת, אנו במצב מלחמה שצריכים לגייס אליו את כל המשאבים הנפשיים שלנו כדי לשמור עלינו פיזית ונפשית, כמובן בס"ד?

כביש סואן?
לא קצת הגזמה..
לימודים במקום שיש מרחב מוגן, ואפשר כבר ללכת בזהירות בזמן ההתרעה.

 

[נתיבות 1234]

לידיעתכן -
מוצאי שבת שר החינוך יעדכן לגבי השבוע הקרוב
לפי מה שהגננת של הבת שלי אמרה - כנראה הקייטנות יפתחו וליותר משלושה שבועות
שיהיה לנו בהצלחה!

 

[בחן ובחסד]

פיקוד העורף שוקל את החזרת הלימודים ביום ראשון בחלקים מחלקי הארץ. משמע איזון צורכי הרוגע הנפשי והביטחון של הילדים - אינו שקול באיזורים אלו לעמידה בכביש סואן.

כאמא פחדנית (אבל גם עם צדדים הגיוניים ושכלתניים...), שעובדת גם כעצמאית, הסכמתי עם חלק מהדברים שלך- ממש לא עם מה שמצוטט.
אני חושבת שזו טעות מהותית לצאת מתוך נקודת הנחה שפיקוד העורף שוקל את החזרת הלימודים מתוך טובת הילדים, משערת שהסיבה העיקרית לכך היא טובת המשק.
אישית, בזמן כזה אני מעדיפה שהילדים שלי יהיו לצידי למרות הקושי וההתמודדות הכלכלית.
לא יודעת מה אעשה במקרה של החזרת הלימודים, אבל לדעתי כאימהות- השיקולים שלנו חייבים להיות שונים ומכוונים אך ורק לילדים.
ברור שהקושי באין שגרה ובלי סדר יום, יוצרים עומס וקושי- לנו ולילדים, אבל מדובר, כרגע לפחות, באיום מוחשי ומשמעותי- יותר מסבבים קודמים.

 

[אני וביתי]

לידיעתכן -
מוצאי שבת שר החינוך יעדכן לגבי השבוע הקרוב
לפי מה שהגננת של הבת שלי אמרה - כנראה הקייטנות יפתחו וליותר משלושה שבועות
שיהיה לנו בהצלחה!

הרבה יותר מפחיד!!!!!!!!!!!!!!!
על הגננת אני יכולה לסמוך . יש שליטה/רוגע/יודעת להתנהל נכון במצבי לחץ.
לכי לסמוך על בחורות /נשים שאף פעם לא ניהלו גן שידעו לנווט את הרגע בצורה נכונה.
לאלוקים פתרונים על שטות כזאת.

אבל, מכיוון שזה שמועה בלי שום בסיס זה יותר מצחיק מעצוב

 

[נתיבות 1234]

הרבה יותר מפחיד!!!!!!!!!!!!!!!
על הגננת אני יכולה לסמוך . יש שליטה/רוגע/יודעת להתנהל נכון במצבי לחץ.
לכי לסמוך על בחורות /נשים שאף פעם לא ניהלו גן שידעו לנווט את הרגע בצורה נכונה.
לאלוקים פתרונים על שטות כזאת.

אבל, מכיוון שזה שמועה בלי שום בסיס זה יותר מצחיק מעצוב

במקרה שלי הגננת והסייעות הקבועות ימשיכו גם בקייטנה
וגם במצב הזה לא בטוח שאשלח

אני ממש בדילמה

 

[shimשימי]

לדעתי האשכול קצת מוקצן
בסוף אין ספק שיש סכנה
אבל הסיכויים הם נמוכים מאוד
ומתוך מיליוני בניינים נהרסו ממש מעט

זה כמובן לא סותר את חובת ההשתדלות
אבל אם פיקוד העורף יאשר חזרה ללימודים
משמע ,שהמצב יחסית בסדר
ו10 דקות התרעה קודם לכן
זה מספיק זמן כדי להעביר למרחב מוגן

צריך לשקלל לא רק את עניין הביטחון
אלא גם את עניין המשק
וגם את הילדים עצמם שמאוד מאוד
חשוב שילכו ללימודים
ווהזמן הזה שהם סתם מורחים בבית
הוא בדרך כלל לא טוב לאורך זמן

ושוב שלא ישתמע חלילה זלזול בסכנה
אלא רק להסתכל עליה בפרופורצייה(אומר את זה כאחד שמקפיד על ההנחיות)

 

[פסנתר חדש]

זה נראה שאם היה עכשיו אמצע שנת לימודים היו כבר מחזירים, לפחות במשמרות, אבל בגלל שזה סופשנה משרד החינוך לא טורח למצוא מענה נורמלי.........
מקסימום יקדימו את שנת הלימודים הבאה, ותסתדרו לבד-הורים, מורים ותלמידים.
זה הרושם המתקבל לצערי.

 

[חרישאי]

אף אחד לא מתייחס לזה שזו פעם ראשונה שהעורף מתמודד עם איום כזה.

אנחנו לא מורגלים במצב הזה. במלחמות הקודמות לא היה מצב של מטחי טילים בליסטיים שהורגים כמעט בכל מטח.
אנחנו מרגישים כביכול היכולת שלהם לשגר כמות גדולה בבת אחת ירדה, אולי היא קיימת.
אנחנו לא חשופים לנתונים ולמידע.

אם יש עכשיו לימודים ואתם יודעים בוודאות שהולך להיות משוגר מטח שיפצע המונים ויהרוג אחדים, תשלחו את הילדים?
המצב כזה רחוק מזה?
מתו תוך שבוע 24 אנשים , אתם באמת מרגישים שהילדים מוגנים בבי"ס כמו בבית?

 

[shimשימי]

אף אחד לא מתייחס לזה שזו פעם ראשונה שהעורף מתמודד עם איום כזה.

אנחנו לא מורגלים במצב הזה. במלחמות הקודמות לא היה מצב של מטחי טילים בליסטיים שהורגים כמעט בכל מטח.
אנחנו מרגישים כביכול היכולת שלהם לשגר כמות גדולה בבת אחת ירדה, אולי היא קיימת.
אנחנו לא חשופים לנתונים ולמידע.

אם יש עכשיו לימודים ואתם יודעים בוודאות שהולך להיות משוגר מטח שיפצע המונים ויהרוג אחדים, תשלחו את הילדים?
המצב כזה רחוק מזה?
מתו תוך שבוע 24 אנשים , אתם באמת מרגישים שהילדים מוגנים בבי"ס כמו בבית?

אם יש ממ"ד
אז בהחלט כן