חידות תורניות אשכול חידות תורניות

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 
כתוב הילל בן שחר
סיפור מוזר
הרי הלל שם זה לא שם של אדם, אלא תואר לאדם ע"ש כוכב או ברק השחר, והוא גם בניקוד אחר
אולי אמר את זה רק לתשובת המינים
לגוש"ע, בשו"ע (אה"ע קכט כח) מובאת דעה כזאת לכתוב מלא, אבל בבד"ה ובביאוה"ג חלקו על זה והכריעו לכתוב חסר (עיין לשון הגר"א שם.. היא ממש הפוכה מהסיפור הנ"ל)
 
כמה שקל האשכול ענבים שהמרגלים סחבו ?
960 סאה
יש לי שאלה על הפרשה מי שיוכל לתרץ.דחוף.
משה קרא להושע יהושע. רש"י כותב י-ה יושיעך מעצת מרגלים. עכשיו, אם משה רבינו קרא לו יהושע
כדיי שינצל מעצת המרגלים, אז משה ידע שהמרגלים יחטאו, אז למה הוא שלח אותם?
 
סיפור מוזר
הרי הלל שם זה לא שם של אדם, אלא תואר לאדם ע"ש כוכב או ברק השחר, והוא גם בניקוד אחר
אולי אמר את זה רק לתשובת המינים
לגוש"ע, בשו"ע (אה"ע קכט כח) מובאת דעה כזאת לכתוב מלא, אבל בבד"ה ובביאוה"ג חלקו על זה והכריעו לכתוב חסר (עיין לשון הגר"א שם.. היא ממש הפוכה מהסיפור הנ"ל)
נכון
כך גם לשון חריפה בגאון שם
לכאורה הרב שטרן הפיל אותו שהוא לא ידע כלל מה כותבים ואיך כותבים וכל תשובה שהוא היה עונה היה אומר את הדעה השניה
בכל מקרה לקונטרס קוראים קוצו של יוד וניתן להשיגו
 
1.כי אתא רב דימי אמר: שתי ביצים, ושתי אגוזין, שתי קישואין ועוד דבר אחר הלכה למשה מסיני (פסחים קי:)
ולכן אסור לאכול 2. (או 1 או 3)
כן כבר כתבתי את זה אבל זה על דרך השלילה ואני לא יודע מהי כוונתו
 
יש לי שאלה על הפרשה מי שיוכל לתרץ.דחוף.
משה קרא להושע יהושע. רש"י כותב י-ה יושיעך מעצת מרגלים. עכשיו, אם משה רבינו קרא לו יהושע
כדיי שינצל מעצת המרגלים, אז משה ידע שהמרגלים יחטאו, אז למה הוא שלח אותם?
העמק דבר:
ויקרא משה להושע בן נון יהושע. ידוע המדרש בפירוש רש"י יה יושיעך מעצת מרגלים, והוא פלא אם ידע משה שמרגלים יקלקלו כל כך לא היה לו לשלחם. אלא כך הדבר, דכבר נקרא יהושע במלחמת עמלק ומזה הטעם שהתפלל משה עליו שיושיעו במלחמתו, אך לא היה זה השם כי אם לשעה זו בשעת מלחמה, ואחר כך נשתקע זה השם וחזרו וקראו אותו הושע, עד אותה שעה שנתברר שיהושע מכניס ישראל לארץ, אם על ידי נבואת אלדד ומידד, אם מזה שהבין משה שלא תהיה ביאתם לארץ בדרך נס נגלה כל כך, שהרי הסכים הקדוש ברוך הוא למרגלים, ואם כן יהיה על ידי יהושע, על כן ברכו לחלוטין בזה השם, מיהו נסמך זה השם לכאן, ללמדנו שבזו התפלה נכלל מלחמת היצר גם כן, אם תהיה עצתם לרעה יהיה נושע בה' גם בזה, וע' מש"כ ספר דברים ל"ב מ"ד:

תורה תמימה:
לכאורה הוי פשטות הכונה שהתפלל משה בלשון זה וכונתו היתה שלא יצטרף למחשבת המרגלים להביא אתם יחד דבה רעה על הארץ, אבל לפי"ז קשה בשתים, כי אם ידע משה מעצת מרגלים האיך שלחם לתקלה זו, וגם קשה למה לא התפלל גם עליהם שינצלו מעצה רעה. ולכן נראה שבאמת לא ידע משה מעצתם ומחשבתם של המרגלים ורק על יהושע התפלל מפני שחשש כי אחרי שכל תולדה הולכת אחר עיקרה ושרשה, ויהושע בא מיוסף, ומצינו ביוסף שהביא דבת אחיו, חשש שמא נשתרשה גם בו מדה זו וכמ"ש מעשה אבות ירשו בנים, לכן התפלל עליו, ומה שהתפלל כזה עליו יותר מאשר על גדי בן סוסי שהיה למטה יוסף, אולי משום דתלמידו היה והיה חביב עליו ביותר כמש"כ לא ימיש מתוך האהל, וגם כי הוא היה נכון להביא את ישראל לארץ, וחשש ביותר לתקלתו, משא"כ על גדי לא חשש להתפלל כיון דעכ"פ רק חשש רחוק הוא. ומ"ש שאמר יה יושיעך מעצת מרגלים נראה דאין זה מלשון משה ממש אלא הוא אמר סתם יה יושיעך מהביא דבה רעה, ורק חז"ל שמשו בלשון זה שאמר יושיעך מעצת מרגלים על שם סוף הדבר.
 
תורה תמימה:
לכאורה הוי פשטות הכונה שהתפלל משה בלשון זה וכונתו היתה שלא יצטרף למחשבת המרגלים להביא אתם יחד דבה רעה על הארץ, אבל לפי"ז קשה בשתים, כי אם ידע משה מעצת מרגלים האיך שלחם לתקלה זו, וגם קשה למה לא התפלל גם עליהם שינצלו מעצה רעה. ולכן נראה שבאמת לא ידע משה מעצתם ומחשבתם של המרגלים ורק על יהושע התפלל מפני שחשש כי אחרי שכל תולדה הולכת אחר עיקרה ושרשה, ויהושע בא מיוסף, ומצינו ביוסף שהביא דבת אחיו, חשש שמא נשתרשה גם בו מדה זו וכמ"ש מעשה אבות ירשו בנים, לכן התפלל עליו, ומה שהתפלל כזה עליו יותר מאשר על גדי בן סוסי שהיה למטה יוסף, אולי משום דתלמידו היה והיה חביב עליו ביותר כמש"כ לא ימיש מתוך האהל, וגם כי הוא היה נכון להביא את ישראל לארץ, וחשש ביותר לתקלתו, משא"כ על גדי לא חשש להתפלל כיון דעכ"פ רק חשש רחוק הוא. ומ"ש שאמר יה יושיעך מעצת מרגלים נראה דאין זה מלשון משה ממש אלא הוא אמר סתם יה יושיעך מהביא דבה רעה, ורק חז"ל שמשו בלשון זה שאמר יושיעך מעצת מרגלים על שם סוף הדבר.
תורה תמימה הרבה יותר מובן לי. תודה רבה!
 
אכן, אבל השאלה הייתה, כמה קילו בני זמנינו זה יוצא ?
  • לדעת הגר"ח נאה, סאה = 8,294.4 סמ"ק, שהם כ-8.3 ליטר. כשנכפיל ב-960 = 7962624 סמ"ק, שהם כ-7963 ליטר.
  • ולדעת החזון איש, סאה = 14,332.3 סמ"ק, שהם 14.3 ליטר. כשנכפיל ב-960 = 13759008 סמ"ק, שהם 13759 ליטר בערך.
 
  • לדעת הגר"ח נאה, סאה = 8,294.4 סמ"ק, שהם כ-8.3 ליטר. כשנכפיל ב-960 = 7962624 סמ"ק, שהם כ-7963 ליטר.
  • ולדעת החזון איש, סאה = 14,332.3 סמ"ק, שהם 14.3 ליטר. כשנכפיל ב-960 = 13759008 סמ"ק, שהם 13759 ליטר בערך.
יפה מאוד
 

בלת"ק​

ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן־ראובן אשר פצתה הארץ את־פיה ותבלעם ואת־בתיהם ואת־אהליהם ואת כל־היקם אשר ברגליהם בקרב כל־ישראל{דברים}

שאלה איפה נעלם קורח בחומש דברים?

תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם.
גם בתהלים לאן נעלם קורח?
 
יש לי יותר נכון, קושיה-חידה. (מכות ב:)
"מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? קָסָבַר קְנָסָא הוּא, וּקְנָס אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. אָמַר רַבָּה: תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה, [וְנֶהֱרָגִים] וּמְשַׁלְּמִין. אָמַר רַב נַחְמָן: תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי מָמוֹן בְּיַד בְּעָלִים, וּמְשַׁלְּמִים.
מַאי נִיהוּ, דְּלֹא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה? הַיְינוּ דְּרַבָּה! אֵימָא: ״וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן״.
כלומר למי שלא ממש מבין מה כתבתי כאן, יש שיטת רבה, שיטת רב נחמן(לא נכנס לזה). והגמרא שואלת "מַאי נִיהוּ, דְּלֹא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה? הַיְינוּ דְּרַבָּה!" כלומר, מה רב נחמן בא לומר, והלא זה כמו מה שרבה אמר?! והגמרא מתרצת: שינוי גירסא וכן אמר רב נחמן כמו רבה. עד כאן הגמרא. (מי שלא מבין מה כתבתי שייסתכל בשוטנשטיין)

וכאן השאלה: אם באמת רב נחמן אמר אותו דבר כמו רבה, אז למה שהגמרא לא תכתוב ישר וכן אמר רב נחמן. במקום זה היא מקשה קושייה כיצד ייתכן הדבר ומה ההבדל בין רבה לרב נחמן ומתרצת. למה הגמרא עושה סיבוך כזה? זה אמור להיות משהו צדדי?!
(מקווה שזה הובן אם לא אנסח שוב את השאלה, אשמח לתשובות.)
 

שאלה איפה נעלם קורח בחומש דברים?

1.ואשר עשה לדתן ולאבירם וכו׳. ולא הזכיר קרח ובפרשת פנחס הזכיר קרח ושמעתי בשם הרב המקובל כמהו׳ יעקב פינטו ז״ל דבני קרח עלו והולידו ולכך במשנה תורה לכבוד בני קרח ובניהם שהיו צדיקים לא הזכיר קרח שלא לביישם עכ״ד. וצ״ל דבפרשת פנחס כותב התורה כתב מה שאירע לקרח. אבל הכא משה רבינו ע״ה היה מדבר לישראל. א״נ התם הזכיר קרח שרצה לכתוב ובני קרח לא מתו לכן הוכרח להזכיר קרח:
2.אני חושב שבסנהדרין יש שמה דעה שקורח לא נבלע (דף קי) (למרות שזה לא נכון! ראה במדבר כו י)
3.והזכיר ואשר עשה לדתן ולאבירם, ולא הזכיר קרח ועדתו שיצאה אש מלפני ה' ותאכל אותם, בעבור כי איש זר הקרב להקטיר קטורת הוא מלאווי התורה (במדבר יז ה) ולעולם הוא נענש לדורות, כאשר קרה גם לעזיהו (דהי"ב כו יט), על כן לא מנאו באותות המדבר.(רמב"ן)
 
איפה נעלם קורח בחומש דברים?
שם מדובר על הנסים של המדבר, שפתחה האדמה את פיה, אבל עדת קרח שנספו כשהקריבו אש זרה - זה פשוט ולא נקרא נס של המדבר, שהרי כל מי שמקטיר קטורת זרה נענש, כמו שהיה אצל עוזיהו. (רמב"ן שם). או שמשה רבינו לא הזכיר אותו בגלל ענוותנותו, שהרי הוא מרד בו אישית, או בגלל שרצה להזכיר את אלו שחירפו וגידפו יותר מכולם (רבינו בחיי שם). או שהם היו המרכזיים יותר מקורח, ואלמלא הם היתה שוקטת המחלוקת (אור החיים פ' פינחס).
ויש עוד פירושים, שקורח עצמו לא היה בעל מחלוקת ומדון, או שלא נזכר בגלל כבוד בניו.
 
וכאן השאלה: אם באמת רב נחמן אמר אותו דבר כמו רבה, אז למה שהגמרא לא תכתוב ישר וכן אמר רב נחמן. במקום זה היא מקשה קושייה כיצד ייתכן הדבר ומה ההבדל בין רבה לרב נחמן ומתרצת. למה הגמרא עושה סיבוך כזה? זה אמור להיות משהו צדדי?!
לא כ"כ הבנתי מה קשה.
על כל שאלה שהתשובה "אימא" נשאל כך, למה לא תיקנו את הנוסח מלכתחילה.
והתשובה הפשוטה היא, שהגמרא מלמדת את מה שהיה לפני התיקון ואת סיבת התיקון, גם כדי ללמד אותנו כיצד לתקן דברים, וגם כדי שכשיבוא מישהו עם הנוסח הקדום, יאמרו לו שכבר תוקן מסיבה זו וזו (מעין מש"כ במשנה בעדיות שהשאירו דברי היחיד במשנה למרות שלא פוסקים כמותו)
ואגב, יש "אימא" שמפרשים שהוא לא תיקון גירסא, אלא פירוש. ובמקרה הזה: קיבלו במסורת את שתי השמועות הללו, שנאמרו בלשון קצת שונה, ומי שצירף אותם זה לזה חשב שיש הבדל ביניהם (אלא שהוא לא העמיק לבחון את ההבדל, רק ראה שיש הבדל בלשון) ובגלל זה השאיר על כנם את שתי המימרות, כמו שראוי לכל מעתיק דייקן לעשות. ואח"כ הגמרא אומרת שבאמת הרעיון הוא אחד, ורק שינוי לשון יש ביניהם שאין בו שום משמעות, וממילא היה אפשר לכתוב "וכן אמר" ולא לצטט את הנוסח האחר
ולפי הסוד, כתב מהרח"ו שלעתיד לבוא יתגלה העומק של כל תיקוני הגירסא של "תני" ו"אימא" וכדו', ויראו שבכוונה נכתב הלשון בצורה כזו דוקא, כי הוא לפי סודם של דברים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה