חידות תורניות אשכול חידות תורניות

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 

בלת"ק​

ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן־ראובן אשר פצתה הארץ את־פיה ותבלעם ואת־בתיהם ואת־אהליהם ואת כל־היקם אשר ברגליהם בקרב כל־ישראל{דברים}

שאלה איפה נעלם קורח בחומש דברים?

תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם.
גם בתהלים לאן נעלם קורח?
תשובה של רש"י שהיות שבני קורח לא מתו תלה הקלקלה בדתן ואבירם, כי לא רצה לביישם ואותו דבר בתבלים דוד לא רצה לבייש את צאצאיי קורח,
 
2.אני חושב שבסנהדרין יש שמה דעה שקורח לא נבלע (דף קי) (למרות שזה לא נכון! ראה במדבר כו י)
זה לשון הגמרא:
ואמר רבי יוחנן: קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופין. לא מן הבלועין - דכתיב ואת כל האדם אשר לקרח - ולא קרח, ולא מן השרופין - דכתיב באכל האש את חמשים ומאתים איש - ולא קרח. במתניתא תנא: קרח מן השרופין, ומן הבלועין. מן הבלועים - דכתיב ותבלע אתם ואת קרח, מן השרופין דכתיב (ותצא אש מלפני ה') [ואש יצאה מאת ה'] ותאכל את החמשים ומאתים איש וקרח בהדייהו.

מה מסתבר?
שכבר לפני אלפי שנים כבר הכירו את הפסוק הנ"ל.
מעניין שהכירו גם פסוקים נוספים...

לגופה של טענה, מה יאמר כל אחד על דברי חבירו, הנני להודיע כי היה יהודי קדוש שנקרא רש"י, והוא כתב פירוש על הגמרא הנ"ל.
אלו דבריו באשר לטענתך:
ור' יוחנן דאמר לא מן הבלועין ולא מן השרופין, דריש ליה להאי "ואת קרח" - לאחריו: "ואת קרח במות העדה במגפה".
 
אני חושב שכוונת השואל היא שכאשר למשל יש משנה שמונה כמה דעות ואז מוצאים שני דעות אותו דבר אז שייך לשאול ולתרץ "אימא" "וכו" אבל בסוגיא דידן הגמ' מביאה מימרא של רבה ולאחר מכן מביאה מימרא של רב נחמן ששניהם מסבירים את אותו עיקרון ואז פתאום הגמ' מחליטה לחפש הבדל ומתרצת שאין הבדל ולכאורה מדוע בכלל חיפשנו הבדל רבה מסר שיעור כללי ואמר עיקרון ורב נחמן מסר שיעור כללי במקום אחר וגם אמר את אותו עיקרון ומהיכי תייתי לחפש הבדל ועוד לתרץ שאין הבדל
@ראש חריף האם לזה התכוונת?
 
אני חושב שכוונת השואל היא שכאשר למשל יש משנה שמונה כמה דעות ואז מוצאים שני דעות אותו דבר אז שייך לשאול ולתרץ "אימא" "וכו" אבל בסוגיא דידן הגמ' מביאה מימרא של רבה ולאחר מכן מביאה מימרא של רב נחמן ששניהם מסבירים את אותו עיקרון ואז פתאום הגמ' מחליטה לחפש הבדל ומתרצת שאין הבדל ולכאורה מדוע בכלל חיפשנו הבדל רבה מסר שיעור כללי ואמר עיקרון ורב נחמן מסר שיעור כללי במקום אחר וגם אמר את אותו עיקרון ומהיכי תייתי לחפש הבדל ועוד לתרץ שאין הבדל
@ראש חריף האם לזה התכוונת?
ואם באמת כך אז אני חושב שההסבר הוא שהבנת הגמ' שצריך להיות הבדל בין רבה לרב נחמן מכיוון ששניהם מדברים על אותו פסוק והם אומרים "תדע" ומשמע שהם באים להביא הסתייגות מסויימת ומכיוון שכל אחד אמר הסתייגות אחרת אז לכאורה משמע שאחד מוסיף על השני ועל זה שואלת הגמ' שסופסוף זה אותו עיקרון שלא עשו מעשה וממילא שתי ההסתיגויות הן אותו דבר ואותו עיקרון והגמ' אכן מקבלת את זה ואומרת "אימא וכן"
 
אני חושב שכוונת השואל היא שכאשר למשל יש משנה שמונה כמה דעות ואז מוצאים שני דעות אותו דבר אז שייך לשאול ולתרץ "אימא" "וכו" אבל בסוגיא דידן הגמ' מביאה מימרא של רבה ולאחר מכן מביאה מימרא של רב נחמן ששניהם מסבירים את אותו עיקרון ואז פתאום הגמ' מחליטה לחפש הבדל ומתרצת שאין הבדל ולכאורה מדוע בכלל חיפשנו הבדל רבה מסר שיעור כללי ואמר עיקרון ורב נחמן מסר שיעור כללי במקום אחר וגם אמר את אותו עיקרון ומהיכי תייתי לחפש הבדל ועוד לתרץ שאין הבדל
@ראש חריף האם לזה התכוונת?
פחות או יותר, אני ינסה לחדד שוב את השאלה:
הגמרא כאן שואלת "היינו רבה?" והיא מחליפה גירסא. אני שואל: מה הגמרא מנסה להגיד לי כאן, במילים אחרות, הגמרא לכאורה לא מובן מה היא כותבת לנו, במקום לעשות עיקוף וענינים ושינוי גירסא, שתכתוב ישר וכן אמר רב נחמן. את מי זה בכלל אמור לעניין?! שתכתוב ישר ואז לא יהיו בעיות! (לחריפים יותר: מזה שהגמרא שאלה את זה משמע שהיא ידעה מזה ואם היא ידעה אז למה היא שאלה כי באמת אין נפק"מ לרבה ורב נחמן?)
אני מקווה שכעת יובן...
 
לא כ"כ הבנתי מה קשה.
על כל שאלה שהתשובה "אימא" נשאל כך, למה לא תיקנו את הנוסח מלכתחילה.
והתשובה הפשוטה היא, שהגמרא מלמדת את מה שהיה לפני התיקון ואת סיבת התיקון, גם כדי ללמד אותנו כיצד לתקן דברים, וגם כדי שכשיבוא מישהו עם הנוסח הקדום, יאמרו לו שכבר תוקן מסיבה זו וזו (מעין מש"כ במשנה בעדיות שהשאירו דברי היחיד במשנה למרות שלא פוסקים כמותו)
ואגב, יש "אימא" שמפרשים שהוא לא תיקון גירסא, אלא פירוש. ובמקרה הזה: קיבלו במסורת את שתי השמועות הללו, שנאמרו בלשון קצת שונה, ומי שצירף אותם זה לזה חשב שיש הבדל ביניהם (אלא שהוא לא העמיק לבחון את ההבדל, רק ראה שיש הבדל בלשון) ובגלל זה השאיר על כנם את שתי המימרות, כמו שראוי לכל מעתיק דייקן לעשות. ואח"כ הגמרא אומרת שבאמת הרעיון הוא אחד, ורק שינוי לשון יש ביניהם שאין בו שום משמעות, וממילא היה אפשר לכתוב "וכן אמר" ולא לצטט את הנוסח האחר
ולפי הסוד, כתב מהרח"ו שלעתיד לבוא יתגלה העומק של כל תיקוני הגירסא של "תני" ו"אימא" וכדו', ויראו שבכוונה נכתב הלשון בצורה כזו דוקא, כי הוא לפי סודם של דברים
יפה! אבל אני חושב שיש מפרש שעונה על זה.
 
זה לשון הגמרא:
ואמר רבי יוחנן: קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופין. לא מן הבלועין - דכתיב ואת כל האדם אשר לקרח - ולא קרח, ולא מן השרופין - דכתיב באכל האש את חמשים ומאתים איש - ולא קרח. במתניתא תנא: קרח מן השרופין, ומן הבלועין. מן הבלועים - דכתיב ותבלע אתם ואת קרח, מן השרופין דכתיב (ותצא אש מלפני ה') [ואש יצאה מאת ה'] ותאכל את החמשים ומאתים איש וקרח בהדייהו.

מה מסתבר?
שכבר לפני אלפי שנים כבר הכירו את הפסוק הנ"ל.
מעניין שהכירו גם פסוקים נוספים...

לגופה של טענה, מה יאמר כל אחד על דברי חבירו, הנני להודיע כי היה יהודי קדוש שנקרא רש"י, והוא כתב פירוש על הגמרא הנ"ל.
אלו דבריו באשר לטענתך:
ור' יוחנן דאמר לא מן הבלועין ולא מן השרופין, דריש ליה להאי "ואת קרח" - לאחריו: "ואת קרח במות העדה במגפה".
נכון! אבל פשיטא לך שקורח נבלע באדמה.
 
את מי זה בכלל אמור לעניין?! שתכתוב ישר ואז לא יהיו בעיות!
כל אחד מה שמעניין אותו...

אולי הדוגמא דלהלן תענה על זה:
פעם הדפיסו ספר עם שאלות ותשובות מגדולי הדור
על שאלה מסוימת הובא בספר שאחד מהגדולים ענה "מותר", והשני ענה "לא אסור"
שאל אחד הקוראים את חבירו: הרי אין הבדל ביניהם
ענה לו: נכון, צריך לכתוב ששני הרבנים אמרו מותר

(כמובן שאפשר לדון כעת, שסו"ס יש כאן קצת חידוש, כי המעיין ימצא איזה חילוק דק בין הנוסח הזה לנוסח הזה, אבל בכל אופן התרצן הבין שאין שום הפרש הלכתי ביניהם)

התפקיד של הגמרא הוא לא רק לכתוב דעות שונות, אלא להביא את כל הדיונים שהיו כשראו את הדעות הכתובות שלפניהם

אגב, לא מצאתי מהמפרשים הקלאסיים מי ששואל את זה, ובד"כ כשאין מי ששואל כזה דבר, צריך פשוט להבין את צורת הכתיבה באופן אחר קצת

נכון! אבל פשיטא לך שקורח נבלע באדמה.
פשיטא לי שלדעת רבי יוחנן הוא לא נבלע ולא נשרף
אז איך מת?
שאלתי את רש"י והוא ענה "במגפה"
(רוצה הסבר לדבר? עיין במהרש"א שם ובחתם סופר על הפרשה)
 
פשיטא לי שלדעת רבי יוחנן הוא לא נבלע ולא נשרף
אז איך מת?
שאלתי את רש"י והוא ענה "במגפה"
(רוצה הסבר לדבר? עיין במהרש"א שם ובחתם סופר על הפרשה)
סליחה סליחה!
פשוט עכשיו אני ראיתי בדיוק שהרמבן ואבן עזרא אברבנאל בכור שור סוברים כך...
(חוץ מרבנו בחיי)
 
סליחה סליחה!
פשוט עכשיו אני ראיתי בדיוק שהרמבן ואבן עזרא אברבנאל בכור שור סוברים כך...
(חוץ מרבנו בחיי)
נו, זה פשוט. כל מי שקורא פשט הכתוב יפרש ככה. אם תחפש עוד, תמצא עוד הרבה מפרשים שמסבירים כמוך
וגם מי שלא יגיד שהוא נבלע, לא יגיד שהוא נשרף
אבל בגמרא אנחנו רואים שיש שתי דעות אחרות: רבי יוחנן והמתניתא, זה אומר שלא נבלע ולא נשרף, וזאת אומרת שנבלע ונשרף, והם חולקים איך לדרוש את הכתובים
א"כ שניהם לא לפי "פשט הכתוב" אלא לפי הדרש
הבעיה היא שאתה קורא גמרא, רואה דעת רבי יוחנן שנאמרת לפי הדרש, ואומר ש"זה לא נכון כי יש פסוק לא כך"
וכשעניתי לך שרבי יוחנן במקרה לא שכח את הפסוק הזה, שאלת "הרי פשוט לך שהוא נבלע"
זה לא שאלה נכונה! השאלה היתה על רבי יוחנן ואיך הוא יענה על הפסוק, ולכן עניתי שפשוט שלפי רבי יוחנן הוא מת במגפה
ברור לי גם שכל המפרשים שבמקרא יודעים את הגמרא הזאת אלא שהם מפרשים לפי הפשט (בד"כ), ולכן הרבה מהם לא מתייחסים לדרשות שכתובות כאילו הם קושיות עליהם
 
זכור לי פעם מספר הדורות, שיש אומרים שהיה שני ר' עקיבא ?
בשו"ת בר אילן יש 2 רבי עקיבא סתם
התנא הידוע, ואמורא מאוחר שמובא בירושלמי
כך הם כותבים: אמורא ארץ ישראלי בדור הששי היה תלמידו של ר' מנא ב' (ירו', כתובות פ"י ה"ה) כן מובא בירושלמי: "רבי עקיבא אומר רבי חייה בי רבי שבתי מקשי" (יבמות פ"ב הי"ב), ופירש "קרבן העדה": "רבי עקיבא - שם אמורא".

חוץ מזה הם מונים שם:
רבי עקיבא בן דוסא - "סה"ד" כתב: "בזמן רבי מאיר, כ"כ ב'אגרת רב שרירא גאון'"; וא"כ, היה תנא בדור הרביעי
רבי עקיבא בר אחא - מובא בירושלמי (יבמות פט"ז ה"ה), ואולי יש ט"ס בשם
רבי עקיבא בר זבדי - אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי. אמר בשם רבי אבהו ("ילקוט" אמור רמז תרמ"ב)
רבי עקיבא ברבי חנינא - תנא מובא בבבלי, שרב אחא מסר משמו (מנחות ל"ב ע"ב). יתכן, שתנא בשם זה לא היה ולא נברא; "שיטה מקובצת" מחק "עקיבא" וגרס: "רבי יעקב ברבי חנינא", וכן ציין "מסה"ש", וכן הגירסא במקום אחר: "רבי אחא מכשיר משום אחי בר חנינא, ואמרי לה משום רבי יעקב בר חנינא" (שבת ע"ט ע"ב), וכן גרס "סה"ד" (ואילו לא גדולי עולם גרסו כשם שגרסו, מי יערוב לידנו שלא צריך לגרוס ההיפך גם במסכת שבת כמו במנחות, כלומר, רבי עקיבא ברבי חנינא, ולא רבי יעקב בר' חנינא בשני המקומות, שכן שמות שני תנאים אלה לא נמצאו בש"ס?)
עד כאן דבריהם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה