תאונה ילדים נוסעים בבימבה בחניה-סכנת נפשות

[M:D]

החניות האלו בבית שמש שמשמות גם ככניסה לבניין הן פשוט מחדל!!
והדם על הידיים של הקבלן וכן של העירייה שחייבת להתעורר לעשות משהו.
קל לומר שאסור לשחק שם, קשה לבצע.
זה שטח נגיש, שלא נראה כמו חניון!! זה נראה כמו מדרכה.
וזה עוד בעיה, זה מין שטח אפור.
בבניין שלי (לא בבית שמש) החניון הוא חניון מוגדר, רצה שחורה, תקרה נמוכה, סימונים של חניון ומקום לא נעים להסתובב בו, אז אין סיבה שיהפוך למגרש משחקים, אבל בבית שמש, ברמה ד' כמו שהעלו כאן תמונות, זה מאד מתעתע! זה מדרכה רחבה? מגרש משחקים? או חניון?
בינתיים זה גם וגם וגם, ולהלן התוצאה הטראגית.
ואני תמהה על הנהגים השועטים, כפי שהעידו כאן אנשים, הרי האינטרס שלכם לא להרוג ילד, אמור להיות בדיוק כמו האינטרס של האמא שהילד שלה לא ידרס ל"ע.
אני לא יודעת על מי לרחם יותר, על האמא שילדה נדרס, או על הדורס שיחיה עם זה כל חייו...

 

[שואל לעניין]

והילדים יעופו על הראש
או שעושים רמפות
אבל זה גדול מידי בשביל כניסה לחניה

לא מדובר על פסי האטה מאספלט
שימו לב על מה מדובר לעיל
זה דבר קטן שמיועד בדיוק לחניות,
א"א לעשות בו "רמפות"
וילדים לא יעופו על הראש כי זה פשוט לא אפשרי ליסוע כך עם בימבה

ד. בגלל כל החניות העליונות הללו, גם ללכת על המדרכה זה מפחיד! כל שניה יוצא רכב מחניה של בניין.

אגב ם היו פסים כאלה גם בגבול חניה/מדרכה זה יכול להועיל, גם בגלל הצורך להאט וגם כי זה נותן אינדיקציה לנהג שהוא כעת יוצא מתחום החניה ועובר דרך מדרכה, כעת הנהג מרגיש שהוא ממשיך ישר בנתיב של החניה עד הכביש, וההולך רגל מרגיש שהוא הולך ישר על המדרכה,
בפועל יש כאן צומת מסוכנת

 

[בית שימשי]

פשוט לא הגיוני איך משקיעים מליוני שקלים בבניינים החדשים על בטיחות מערכות מים, בריכות מים, מהנדסים, דלתות אש, ממ"ד ועוד דברים שאין לי מושג למה צריך אותם, אבל בדבר כ"כ חשוב להפריד בין החניון לבניין (במיוחד בציבור החרדי שיש ב"ה הרבה ילדים) אף אחד לא חשב??

 

[ACHOT KTANA]

לא מדובר על פסי האטה מאספלט
שימו לב על מה מדובר לעיל
זה דבר קטן שמיועד בדיוק לחניות,
א"א לעשות בו "רמפות"
וילדים לא יעופו על הראש כי זה פשוט לא אפשרי ליסוע כך עם בימבה

בדיוק לכן ילדים יעופו
מה נראה לך הם לא ינסו לסוע על זה
אם זה היה מאספלט כמו בכביש זה היה יותר טוב
דווקא בגלל שזה פס האטה (כמו במחסומים) זה בדיוק מה שמסוכן!

 

[הקו המונציפאלי]

בגדול השימוש המעורב של חניון עם משחקי ילדים - זה דיוק המושג של רחוב הולנדי.
וכמו שברחוב הולנדי אפשר לערב שימושים, אז בוודאי שלכאורה גם בחניון מגודר, לכניסת כלי רכב מקומיים בלבד, וללא מעבר של אוטובוסים וכלי רכב כבדים בדרך כלל.

ספוילר: רחוב הולנדי בויקיפדיה - המכלול

רחוב הולנדי (בהולנדית: Woonerf) הוא רחוב שבו מרחב הנסיעה, החניה וההליכה מרוצפים באופן אחיד. עיצוב שיושם במקור לראשונה בהולנד ובפלנדריה (בלגיה) ומכן שמו. מטרתו היא יצירת מרחב משותף בו יש אלמנטים למיתון תנועה והגבלת מהירות לטובת הולכי הרגל[1].
המילה Woonerf מתורגמת כ"חצר מגורים"[2], או "שטח מגורים".[3] ולעיתים נעשה שימוש בה גם באנגלית. בעברית נכנס לשימוש המונח "רחוב הולנדי" באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, אז החלו לתכנון רחובות בישראל בסגנון זה. את המונח קידמו קבלנים ו"קבוצת אקרשטיין" יצרנית של ריצוץ אבן משתלבת שמשמש לרוב ב"רחובות הולנדיים"[4].

באנגלית נפוץ יותר השימוש במונח "רחוב חי" (Living street) (אנ'), מושג כללי יותר המתאר רחוב המיועד לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים, הופעל גם כמרחב חברתי, המאפשר לילדים לשחק ומעודד אינטראקציות חברתיות בקנה מידה אנושי, בבטחה, לרוב תוך המשך שילוב של תנועת כלי רכב[5]. ה"רחוב ההולנדי" הוא אחד משורה של דרכים ליישום "רחוב חי"[6].

היסטוריה​

מאז שהחל השימוש הנרחב בכלי הרכב בתחילת המאה ה-20, ערים תוכננו בעיקר כדי להכיל את השימוש בהם. עד אז עיצוב רחובות הערים היה מיועד להולכי רגל בעיקרו[7].

העיר אמן (Emmen) בהולנד הייתה הראשונה ליישום עיצוב רחוב זה באופן נרחב בשנות ה-70 של המאה ה-20, רובו היה הסבה של רחובות קיימים לעיצוב החדש[8].

בשנת 1999 היו בהולנד כבר למעלה מ-6,000 רחובות בעיצוב זה[9], בהם חיים כ-2 מיליון תושבים[10]. היתרונות של ה-woonerf מקודמים על ידי woonERFgoed, רשת של אנשי מקצוע ותושבים[11].

בשנת 2000 החליטה העיר דראכטן ליישום "מרחב משותף" (באנגלית: Shared space), תפיסה שהחלוץ שלה היה מהנדס הדרכים ההולנדי, הנס מונדרמן (Hans Monderman), שלוקחת את רעיון "רחוב הולנדי" צעד אחד קדימה לכל המרחב העירוני[12]. כמעט כל הרמזורים והתמרורים הוסרו ממרכז העיר במאמץ לשפר את הבטיחות בתעבורה, על בסיס התאוריה שהנהגים שמים לב יותר לסובב אותם כאשר ברור להם שהם לא יכולים להסתמך על חוקי תנועה קשיחים[12]. לפני החלת הניסוי עמד ממוצע תאונות הדרכים במרכז דראכטן על 8 תאונות בשנה. בשנתיים הראשונות לאחר תחילת הניסוי, ירד הנתון לתאונה אחת בשנה בממוצע[13].

בשנת 2006 דווח כי אנשים בהסלטרברינק, שכונה בעיר אמן, התאכזבו מהאופן שבו עקרון ה-Woonerf הפך לעוד אמצעי ליישום הנדסת תחבורה ש"כרוך בלא מעט יותר מאשר תמרורים ותקנים אחידים". הם יישמו את עקרונות "המרחב המשותף" כדרך לחשיבה מחדש על ה-Woonerf, והם דיווחו כי קשר עין ואינטראקציה אנושית הם אמצעי יעיל יותר להשיג ולתחזק אזורים אטרקטיביים ובטוחים מאשר תמרורים וכללים.[14][15]

תקנות​

בלגיה​

תמרור המציין את תחילתו של woonerf בבלגיהתמרור ישראלי 220 - תחילת רחוב משולבתמרור ישראלי 221 - סיום רחוב משולב
תקנת התעבורה הבלגית (סעיף 2.32) מגדירה את ה-woonerf ואת ה-erf הגנרי, ואת התמרור שלהם. ל-woonerf יש מוקד מגורים; אך באזור יכולים להיות שימושים עיקריים אחרים כמו: מלאכה, מסחר, תיירות, חינוך ונופש[16].

תקנת התעבורה הבלגית מתארת מה מותר ומה אסור ב-woonerf:

1. הולכי רגל יכולים להשתמש בכל רוחב הכביש הציבורי; וגם לשחק בו מותר.
2. אסור לנהגים לסכן הולכי רגל או להפריע להם; במידת הצורך הם חייבים להפסיק לנסוע. יתר על כן הם צריכים להיות זהירים פי שניים ביחס לילדים. אסור להולכי רגל לחסום את התנועה שלא לצורך.
3. המהירות מוגבלת ל-20 ק"מ לשעה.
4. החנייה אסורה, אלא אם יש סימנים חזותיים כגון משטח בצבע שונה, אות P או תמרורים המאפשרים חניה.

הולנד​

על פי סעיף 44 של קוד התעבורה ההולנדי, תנועה ממונעת ב-woonerf או "אזור בילוי" מוגבלת לקצב הליכה[17].

בישראל​

בישראל נבנים לרוב רחובות חדשים מראש בעיצוב של "רחוב הולנדי", רובם בשכונת מגורים בהם קוטג'ים ובתים צמודי קרקע[6]. במספר ערים הוסבו רחובות קיימים ל"רחובות הולנדיים", בעיקר בתל אביב[18].

תקנות התעבורה בישראל עדכנו לכלול התייחסות ל"רחוב הולנדי" (הקרוי בתקנות "רחוב משולב"). המהירות המרבית המותרת בו היא 30 קמ"ש[19].

 

[נבחר]

בגדול השימוש המעורב של חניון עם משחקי ילדים - זה דיוק המושג של רחוב הולנדי.
וכמו שברחוב הולנדי אפשר לערב שימושים, אז בוודאי שלכאורה גם בחניון מגודר, לכניסת כלי רכב מקומיים בלבד, וללא מעבר של אוטובוסים וכלי רכב כבדים בדרך כלל.

ספוילר: רחוב הולנדי בויקיפדיה - המכלול

רחוב הולנדי (בהולנדית: Woonerf) הוא רחוב שבו מרחב הנסיעה, החניה וההליכה מרוצפים באופן אחיד. עיצוב שיושם במקור לראשונה בהולנד ובפלנדריה (בלגיה) ומכן שמו. מטרתו היא יצירת מרחב משותף בו יש אלמנטים למיתון תנועה והגבלת מהירות לטובת הולכי הרגל[1].
המילה Woonerf מתורגמת כ"חצר מגורים"[2], או "שטח מגורים".[3] ולעיתים נעשה שימוש בה גם באנגלית. בעברית נכנס לשימוש המונח "רחוב הולנדי" באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, אז החלו לתכנון רחובות בישראל בסגנון זה. את המונח קידמו קבלנים ו"קבוצת אקרשטיין" יצרנית של ריצוץ אבן משתלבת שמשמש לרוב ב"רחובות הולנדיים"[4].

באנגלית נפוץ יותר השימוש במונח "רחוב חי" (Living street) (אנ'), מושג כללי יותר המתאר רחוב המיועד לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים, הופעל גם כמרחב חברתי, המאפשר לילדים לשחק ומעודד אינטראקציות חברתיות בקנה מידה אנושי, בבטחה, לרוב תוך המשך שילוב של תנועת כלי רכב[5]. ה"רחוב ההולנדי" הוא אחד משורה של דרכים ליישום "רחוב חי"[6].

היסטוריה​

מאז שהחל השימוש הנרחב בכלי הרכב בתחילת המאה ה-20, ערים תוכננו בעיקר כדי להכיל את השימוש בהם. עד אז עיצוב רחובות הערים היה מיועד להולכי רגל בעיקרו[7].

העיר אמן (Emmen) בהולנד הייתה הראשונה ליישום עיצוב רחוב זה באופן נרחב בשנות ה-70 של המאה ה-20, רובו היה הסבה של רחובות קיימים לעיצוב החדש[8].

בשנת 1999 היו בהולנד כבר למעלה מ-6,000 רחובות בעיצוב זה[9], בהם חיים כ-2 מיליון תושבים[10]. היתרונות של ה-woonerf מקודמים על ידי woonERFgoed, רשת של אנשי מקצוע ותושבים[11].

בשנת 2000 החליטה העיר דראכטן ליישום "מרחב משותף" (באנגלית: Shared space), תפיסה שהחלוץ שלה היה מהנדס הדרכים ההולנדי, הנס מונדרמן (Hans Monderman), שלוקחת את רעיון "רחוב הולנדי" צעד אחד קדימה לכל המרחב העירוני[12]. כמעט כל הרמזורים והתמרורים הוסרו ממרכז העיר במאמץ לשפר את הבטיחות בתעבורה, על בסיס התאוריה שהנהגים שמים לב יותר לסובב אותם כאשר ברור להם שהם לא יכולים להסתמך על חוקי תנועה קשיחים[12]. לפני החלת הניסוי עמד ממוצע תאונות הדרכים במרכז דראכטן על 8 תאונות בשנה. בשנתיים הראשונות לאחר תחילת הניסוי, ירד הנתון לתאונה אחת בשנה בממוצע[13].

בשנת 2006 דווח כי אנשים בהסלטרברינק, שכונה בעיר אמן, התאכזבו מהאופן שבו עקרון ה-Woonerf הפך לעוד אמצעי ליישום הנדסת תחבורה ש"כרוך בלא מעט יותר מאשר תמרורים ותקנים אחידים". הם יישמו את עקרונות "המרחב המשותף" כדרך לחשיבה מחדש על ה-Woonerf, והם דיווחו כי קשר עין ואינטראקציה אנושית הם אמצעי יעיל יותר להשיג ולתחזק אזורים אטרקטיביים ובטוחים מאשר תמרורים וכללים.[14][15]

תקנות​

בלגיה​

תמרור המציין את תחילתו של woonerf בבלגיהתמרור ישראלי 220 - תחילת רחוב משולבתמרור ישראלי 221 - סיום רחוב משולב
תקנת התעבורה הבלגית (סעיף 2.32) מגדירה את ה-woonerf ואת ה-erf הגנרי, ואת התמרור שלהם. ל-woonerf יש מוקד מגורים; אך באזור יכולים להיות שימושים עיקריים אחרים כמו: מלאכה, מסחר, תיירות, חינוך ונופש[16].

תקנת התעבורה הבלגית מתארת מה מותר ומה אסור ב-woonerf:

1. הולכי רגל יכולים להשתמש בכל רוחב הכביש הציבורי; וגם לשחק בו מותר.
2. אסור לנהגים לסכן הולכי רגל או להפריע להם; במידת הצורך הם חייבים להפסיק לנסוע. יתר על כן הם צריכים להיות זהירים פי שניים ביחס לילדים. אסור להולכי רגל לחסום את התנועה שלא לצורך.
3. המהירות מוגבלת ל-20 ק"מ לשעה.
4. החנייה אסורה, אלא אם יש סימנים חזותיים כגון משטח בצבע שונה, אות P או תמרורים המאפשרים חניה.

הולנד​

על פי סעיף 44 של קוד התעבורה ההולנדי, תנועה ממונעת ב-woonerf או "אזור בילוי" מוגבלת לקצב הליכה[17].

בישראל​

בישראל נבנים לרוב רחובות חדשים מראש בעיצוב של "רחוב הולנדי", רובם בשכונת מגורים בהם קוטג'ים ובתים צמודי קרקע[6]. במספר ערים הוסבו רחובות קיימים ל"רחובות הולנדיים", בעיקר בתל אביב[18].

תקנות התעבורה בישראל עדכנו לכלול התייחסות ל"רחוב הולנדי" (הקרוי בתקנות "רחוב משולב"). המהירות המרבית המותרת בו היא 30 קמ"ש[19].

מדברים כאן על התוצאה הטראגית ששני ילדים נהרגו בשנה האחרונה רמה ד' בחניון, מבלי שאף אחד נסע מהר ודרס אותם בכוונה
ואתה כותב כאן על תקנות של עירוב שימושים שאפשר לעשות כמו בחניון הולנדי
נו, באמת!

 

[הקו המונציפאלי]

מדברים כאן על התוצאה הטראגית ששני ילדים נהרגו בשנה האחרונה רמה ד' בחניון, מבלי שאף אחד נסע מהר ודרס אותם בכוונה
ואתה כותב כאן על תקנות של עירוב שימושים שאפשר לעשות כמו בחניון הולנדי
נו, באמת!

אני חושב שלא הרגש צריך להניע אותנו, אלא המציאות.
אבל זה התחושות שלך ואני לא יכול לשנות לך אותם.

והמציאות, של עירוב שימוש בכביש (וכ"ש בחניון) שזה מושג אפשרי קיים (בעולם) וחוקי .
קרה אסון, ולכן נסגור את כל הילדים בכמה גומחות???
יש גם נפש האדם.

וכמובן שאני לא אומר לעבור לסדר היום, ואפשר לחשוב על רעיונות איך למנוע כאלו אסונות.

 

[הקו המונציפאלי]

רעיונות למניעת אסונות בחניונים.
בלת"ק
הצבת מראות קמורות
הצבת תאורה חזקה גם בשעות היום בפרט מתחת לחניון מקורה, שיש ניגוד צל ואור שמחשיך את הראייה לכיון ההמגיעים מהחושך.
יציאה מהחניון - בזמן שיש ילדים - עם צפצפוף קל מדי התקדמות (כך גם הילד יהיה מודע לרכב שמתקרב וגם האמא)
צביעת הרצפה בלבן, כך שיראו באופן ניגודי מי שעובר על החניה.

 

[כוכב103]

הצעתי לחבר שלי שגר שם שיתקינו פסי האטה
הוא אמר שזה לא היה עוזר
"היציאה מהבניין בשיפוע כלפי מרכז החנייה.
הילדה דהרה עם הבימבה לתוך הגלגלים"
כלומר הילדה רק יצאה מהבניין והתגלשה לבד עם הבימבה לתוך הרכב.
עד כמה צריך לשמור על הילדים.

התשובה היא שלא נוסעים בבימבה עד הגינה!!
ולא באופנים עד השביל אופנים (אם יש)
כי הדרך לגינה מסוכנת נורא!!
לילד בן 4-5 אין שליטה מספיקה על הבימבה או האופנים שלו כדי שיוכל ליסוע בין מכוניות או על המדרכה
רק במגרש שנועד לכך!!
וצריך להדגיש שהדרך הלוך וחזור הם לא זמן לרכב!

 

[וויטפול בית שמש]

אגב הערה קטנה אם היו עוד מגרשים שאפשר לשחק שם כדורגל וכו' לא מדבר על רמה מקצועית אלא מקום מגודר ומיועד זה בהחלט היה עוזר. איפה ילדים אמורים לשחק בדיוק? בשכונות חרדיות בד"כ אין כמעט מגרשים זמינים. ממילא המשחקים קורים בחניות הרבה פעמים.

 

[M:D]

והמציאות, של עירוב שימוש בכביש (וכ"ש בחניון) שזה מושג אפשרי קיים (בעולם) וחוקי .

הולנד זה לא ישראל.
כמה ילדים יש שם בבניין, אם בכלל?

 

[כוכב103]

אגב הערה קטנה אם היו עוד מגרשים שאפשר לשחק שם כדורגל וכו' לא מדבר על רמה מקצועית אלא מקום מגודר ומיועד זה בהחלט היה עוזר. איפה ילדים אמורים לשחק בדיוק? בשכונות חרדיות בד"כ אין כמעט מגרשים זמינים. ממילא המשחקים קורים בחניות הרבה פעמים.

נכון מאוד!!
ואני חושבת שצריכים לתת על זה את הדעת
כי גם גינה זה לא מקום לנסיעה כי יש המון ילדים קטנים ומכשולים
התיכנון העירוני במקומות חרדיים צריכים לכלול רחבות לנסיעה עם ספסלים לאמהות
כרגע- באין משהו אחר - החניות משמשות את הצורך הזה
וזה סכנה איומה!!!

 

[-רות-]

אגב הערה קטנה אם היו עוד מגרשים שאפשר לשחק שם כדורגל וכו' לא מדבר על רמה מקצועית אלא מקום מגודר ומיועד זה בהחלט היה עוזר. איפה ילדים אמורים לשחק בדיוק? בשכונות חרדיות בד"כ אין כמעט מגרשים זמינים. ממילא המשחקים קורים בחניות הרבה פעמים.

אכן
בעירי - מ"ע - יש הרבה גינות, יחסית לב"ב שבה אין כמעט
והגינות באמת עמוסות בילדים קטנים
אבל - גם החניות...
וזה פשוט בגלל שבגינה עם דשא סינטטי ומתחתיו ספוג למניעת נפילות ממתקנים אי אפשר בכלל לנסוע עם בימבה ואופנים, וגם לא לקפוץ בחבל... ניסיתים פעם לנסוע על דשא?
אז האימהות יוצאות לגינה, והילדים משחקים גם בגינה וגם במדרכה ובחניה שליד... תלוי בגיל...
הפיתרון הוא באמת לא רק גינות אלא גם מגרשי משחק ואני אומרת בכוונה מגרשי משחק כיוון שבערי הקודש החרדיים אסור שיהיה חלילה וחס מגרשי כדורגל, ספסט'נישט, אולי אם יקראו לזה מגרש אופנים וחבל זה יהיה מותר...

 

[Maker]

תמיד קל להאשים את כל מי שאפשר חוץ מאת עצמנו
כנהג רכב בעיר בית שמש אני יכול להעיד שאין כזה מושג של זהירות בדרכים והכל הגלל שהעיריה אשמה
אני גר ברמה ד' והרבה אנשים התלוננו שבשדרות האמוראים יש גדר באמצע הכביש ויש מרחקים גדולים ממעברי החציה ולכן אנשים בגלל בתירוץ הזה חוצים את הכביש (שהוא די מרכזי) באמצע הכביש ולא עוברים במעבר חציה
אני כבר לא יכול לספור כמה פעמים ראיתי ילדים שעושים את זה והכל בגלל שהעיריה אשמה
למה אנחנו לא מחנכים את הילדים שהכביש הוא מקום מסוכן? וגם אם צריך ללכת כמה דקות למעבר חציה, לא חוצים בשום אופן כביש מרכזי?
רק השבוע נכנסתי לרמה ד' מרח' אליהו הנביא, ישם שם כבים עם 3 נתיבים ובמרחק של פחות מ10 מטר ממעבר חציה קבוצת ילדות בנות 7-8 רואות אותי מגיע ורצות לכביש...
ועד סיפור יום אחד נכנסתי לאוטו בחניה וילד שנסע באופנים או בקורקינט רצה להרשים אותי והתחיל לנסוע הלוך חזור ליד האוטו שלי...
זה מעשים שבכל יום
גם בסיפורים הכואבים שקרו בחניות צריך לדעת:
א. בחרתם להיות עם הילדים בחניה? בסדר אבל 7 עיניים - לא פחות - על הילדים
ב. להסביר לילדים כמה זה מסוכן ולא להצמד לרכבים בשם אופן ואם רכב נוסע להתרחק ממנו
ג. לדבר עם השכנים בבנין ולהעלות את המודעות של כל הנהגים להזהר בנהיגה בחניה כמו שהביאו כאן למעלה לפתוח חלונות וכו'
ועוד משהו...
אני זוכר את עצמי כילד היו לנו כל שנה כמה ימים שדברו על זהירות בדרכים ואני זוכר איך זה השפיע עלי להיזהר מהכביש ולהצמד לכללי הזה"ב
זה נראה שהיום זה לא קיים או שאני טראומטי ולקחתי את זה קשה מדי...
בתפילה שלא נשמע עוד שוד ושבר בגבולינו

 

[חכם הלומד מכל אדם]

אכן
בעירי - מ"ע - יש הרבה גינות, יחסית לב"ב שבה אין כמעט
והגינות באמת עמוסות בילדים קטנים
אבל - גם החניות...
וזה פשוט בגלל שבגינה עם דשא סינטטי ומתחתיו ספוג למניעת נפילות ממתקנים אי אפשר בכלל לנסוע עם בימבה ואופנים, וגם לא לקפוץ בחבל... ניסיתים פעם לנסוע על דשא?
אז האימהות יוצאות לגינה, והילדים משחקים גם בגינה וגם במדרכה ובחניה שליד... תלוי בגיל...
הפיתרון הוא באמת לא רק גינות אלא גם מגרשי משחק ואני אומרת בכוונה מגרשי משחק כיוון שבערי הקודש החרדיים אסור שיהיה חלילה וחס מגרשי כדורגל, ספסט'נישט, אולי אם יקראו לזה מגרש אופנים וחבל זה יהיה מותר...

הרבה גינות ? רוב הגינות מטר על מטר או ששברו את הגינה וש יחידה בואו לחזון דוד תראו

 

[-רות-]

הרבה גינות ? רוב הגינות מטר על מטר או ששברו את הגינה וש יחידה בואו לחזון דוד תראו

זה שאנשים בנו יחידה לא אשמת העיריה
העובדה היא שעירית מע דאגה להרבה גינות יחסית לערים אחרות
חלקן באמת קטנות, וחלקן גדולות יותר (אני בברכפלד)
אבל מספרית - יש הרבה, אממה כולן עם דשא ולא מיועדות לנסיעה

 

[חכם הלומד מכל אדם]

זה שאנשים בנו יחידה לא אשמת העיריה
העובדה היא שעירית מע דאגה להרבה גינות יחסית לערים אחרות
חלקן באמת קטנות, וחלקן גדולות יותר (אני בברכפלד)
אבל מספרית - יש הרבה, אממה כולן עם דשא ולא מיועדות לנסיעה

חח לא אשמת העיריה אז של מי של מנהל יש חסד של מי איפה אכיפה

 

[שרה.ב]

א. בחרתם להיות עם הילדים בחניה? בסדר אבל 7 עיניים - לא פחות - על הילדים

התאונה קרתה לעיני האמא
לא יעזור 7 עיניים בחניה

ב. להסביר לילדים כמה זה מסוכן ולא להצמד לרכבים בשם אופן ואם רכב נוסע להתרחק ממנו

דבר ראשון ילד שטס על בימבה לא יודע מה זה להצמד או לא לרכב
וגם כשלא נצמד הוא מדיי נמוך בשביל שיראו אותו מהרכב

ג. לדבר עם השכנים בבנין ולהעלות את המודעות של כל הנהגים להזהר בנהיגה בחניה כמו שהביאו כאן למעלה לפתוח חלונות וכו'

וגם התאונות קרו כשהנהגים נסעו בזהירות ובמהירות המתבקשת ועדיין קרו אסונות

חניה זה לא מגרש משחקים . נקודה.
לא בהשגחה גם.
כשאני חוצה בהליכה עם ילדים גדולים (בני 3 ו6) אני דואגת שהם ילכו בצמוד אליי
ומסבירה להם שהם עדיין נמוכים כדי שיראו אותם מהרכב בנסיעת רברס
אז מי בכלל מדבר על נסיעה בבימבות או קורקינט

אנשים בגלל בתירוץ הזה חוצים את הכביש (שהוא די מרכזי) באמצע הכביש ולא עוברים במעבר חציה

הייתי ברחוב הזה
וזה באמת בעיה שהעיריה לא דואגת למעברי חציה במרחקים הגיוניים יותר
אבל מחובת התושבים לדרוש את זה
(בנחל דולב ברמה א היתה תחנת אוטובוס לפני מעבר חציה
וכל פעם אנשים היו יורדים מהאוטובוס ובאים לחצות את המעבר עוד לפני שהאוטובוס עזב את התחנה
מה שגרם לכך שרכבים שבאו מאחורי האוטובוס לא ראו את האנשים
וכל פעם היו כמעט וקורות שם תאונות
ניגשו למשטרה ולעירייה עם תלונה על כך ותוך שבועות סידרו את זה והעבירו את התחנה לאחרי המעבר חציה
צריך שתושבים אחראים יפנו וידרשו לתקן את הדבר הזה כי זה באמת לא הגיוני ללכת 10 דקות לכל צד ולחזור את זה בשביל מעבר חציה)

 

[Maker]

התאונה קרתה לעיני האמא
לא יעזור 7 עיניים בחניה

התאונה קרתה לילדה שטסה עם ביבמה מהיציאה של הבנין ישר לחניה
זה לא נקרא 7 עיניים

הייתי ברחוב הזה
וזה באמת בעיה שהעיריה לא דואגת למעברי חציה במרחקים הגיוניים יותר
אבל מחובת התושבים לדרוש את זה
(בנחל דולב ברמה א היתה תחנת אוטובוס לפני מעבר חציה
וכל פעם אנשים היו יורדים מהאוטובוס ובאים לחצות את המעבר עוד לפני שהאוטובוס עזב את התחנה
מה שגרם לכך שרכבים שבאו מאחורי האוטובוס לא ראו את האנשים
וכל פעם היו כמעט וקורות שם תאונות
ניגשו למשטרה ולעירייה עם תלונה על כך ותוך שבועות סידרו את זה והעבירו את התחנה לאחרי המעבר חציה
צריך שתושבים אחראים יפנו וידרשו לתקן את הדבר הזה כי זה באמת לא הגיוני ללכת 10 דקות לכל צד ולחזור את זה בשביל מעבר חציה)

זה אולי טענה נכונה כלפי העירייה אבל לא מספיק בשביל לחצות את כביש לא במעבר חציה
זה מסוכן!!!

 

[שרה.ב]

התאונה קרתה לילדה שטסה עם ביבמה מהיציאה של הבנין ישר לחניה
זה לא נקרא 7 עיניים

האמא השגיחה על הילדה וזה קרה מול העיניים
וזה בדיוק מה שאמרתי, מראש לא משחקים ולא נוסעים בבימבה בחניה
גם לא בהשגחה.