תח"צ קיבלתי מהם 3,000 בלי להתווכח, הדרך היחידה שעוזרת!!!

לא רוצה להגיע לביהמ"ש פשוט כי זה כאב ראש, לא שווה לי את הכמה שקלים...
זאת באמת לא תביעה על סך גבוה ולא בטוח שזה שווה יום עבודה וכו'.
אבל אולי זה כן שווה ולו בשביל לראות שזה לא כזה כאב ראש... ותלמדי לפעמים הבאות איך זה עובד ומה כדאי וכו'...
השאלה היא מה ההסתברות שקווים ירצו להגיע לפשרה מחוץ לביהמ"ש, והאם הם יפנו אלי במקרה שהם מעוניינים בפשרה או שאני אמורה לפנות אליהם.
פשרה היא ברצון הצדדים וכל אחד יכול להציע את זה לשני בכל שלב (כולל רגע לפני הכניסה לדיון, ובדרך כלל גם בדיון עצמו).
אין הסתברות האם הם ירצו או לא, זה באמת תלוי בהם. ואם הם ירצו הם יפנו אלייך, ואם את רוצה תפני את אליהם.
איך אני אדע אם הם הגישו כתב הגנה? ואם הגישו- לכאורה לא כדאי לסגת כי יטילו עלי הוצאות משפט? איזה סכום זה יכול להיות?
תודה רבה!
אפשר לראות באזור האישי בנט המשפט את כל המסמכים וההחלטות בתיק, כולל כתב הגנה. אם לא תיכנסי ותפתחי את כתב ההגנה הוא יישלח בדואר רשום.
אז כדאי לבדוק בנט המשפט אם יש כתב הגנה.
אם עברו 30 יום מהגשת התביעה ניתן לבקש פסק דין בהעדר כתב הגנה, אם השופט יסכים (ויש סיכוי גבוה שכן, כי הדיון כבר קרוב, לפי מה שכתבת לעיל) אז הוא ייתן פס"ד ללא צורך בדיון.
נקודה חשובה - למיטב ידיעתי, בתקופה הזאת כשסופרים 30 יום צריך לנכות את ימי המלחמה. חלק מהשפעות תקנות החירום הן שהן מקפיאות ספירת ימים בהליכים השונים.

אני לא יודע כמה השפעה יש להוצאות משפט והגשת כתב הגנה. כנראה שכן יש, אבל אם לנתבעת יש טענה חזקה כנגדך, היא תמיד תוכל להגיד לשופט שמגיע לה הוצאות משפט כי היא עבדה על התיק למרות שעדיין לא הגישה כתב הגנה. ואם הטענה שלך חזקה היא תשמח למחיקת התביעה בכל מקרה.
סכום של הוצאות משפט בת"ק הן בדרך כלל עד כמה מאות שקלים.
אם יש לך סיבה טובה למחוק את התיק, כדאי לכתוב אותה.
אם משהו לא ברור אשמח לעזור, והכל כמובן על דעתי האישית בלבד.
 
הסיפור שלי זה ככה..
ירדתי מ402 בסביבות 30 12בירמיהו שמגר בירושלים ומאחוריו היה קו של בית שבש קו של ביתר ומאחורה 55 והייתי צריך ת55 רצתי להספיק אותו
ואז אמרתי לנהג בציניות טוב שלא עצרת יותר רחוק
והלכתי שלמתי והתישבתי פתאום אני רואה תנהג יוצא מהמקום ובא לכיווני בא אלי ואומר לי תגיד תודה שחכתי לך
( והיה באוטובוס רק עוד איש אחד אז ירדתי )
וישר התקשרתי ל*6747 של אקסטרה ובכיתי להם וסיפרתי הכל
ועד עכשיו עוד לא החזירו לי תשובה!!!!!
שזה היה ב כ"ח אייר 26/5 יותר מחודש!
מה אני צריך לעשות בישביל לתבוע אותם?
(אחרי שבועים שלא חזרו אלי התקשרתי ושאלתי מה בקשר לפניה אז היא אומרת לי מה שהנהג עצר רחוק מהתחנה?
כאילו רק זה מה שהיא כתבה!!!! )
סורי אל העריכות אני מש אשמח שתעזרו לי!!!
כמו שכתב @מנוי פרימיום מדובר לכאורה בעצירה מחוץ לתחנה, צריך לבדוק את המקום ועד איפה מסומן על המדרכה כתחנה, אבל זה בהחלט נשמע שזה לא תקין.
יחד עם זאת, מצד זה אין פה לדעתי עילה לתביעה כי בסופו של דבר עלית על האוטובוס. חוסר הנוחות של ללכת עד אליו לא מהוה לדעתי עילה רצינית לתביעה אלא אם כן ישנן נסיבות אישיות כלשהן.
אבל ההתנהגות של הנהג אלימה ולא מתקבלת. נהג שעוצר ומתרומם לקראת נוסע, זה אקט אלים שאין לקבל אותו, אלא אם כן מדובר בהגנה עצמית. מה שמתואר כאן מצד הנהג הוא איום ולא הגנה עצמית, גם אם האמירה כלפיו היתה מיותרת.
לכאורה זה משהו שניתן לראות במצלמות, וכדאי לחכות לתגובת החברה.
ויתכן מאוד שלא כדאי לתבוע רק על המקרה הזה אלא לצרף אותו למקרים אחרים.

אגב, הנהג אמר לך לרדת, או שירדת מיוזמתך?
 
אם התביעה רשומה עם שמי וגם על שם בעלי, שנינו צריכים להופיע?
או שמספיק שרק אחד מגיע
אם צריך ייפוי כוח, מה הנוסח?
שניכם צריכים להופיע. אם יש סיבה טובה להיעדרות, כדאי לבקש מביהמ"ש אישור שרק אחד מכם יופיע.
 
אנחנו חיכינו השנה לפני פסח בתחנה ברכס ל85 ושעה הוא לא הגיע!!! לאח"כ לקחנו אוטובוס לבר אילן וגם שם אותו סיפור! חיכינו 3 שעות עד שהגיע טרמפ שלקח אותנו למחסום חיזמא ומשם שעה הליכה לבית שלנו, התלוננו לאקסטרה ואחרי 3 חודשים הם עונים שעקב אלימות הייתה שביתה בקיצור מרחו מכתב בתירוצים, בבקשה כל מי שקרה לו משהו שמיד יתלונן ומי יודע אולי זה יעזור
וגם תביעות..
 
למה אין עילה לתביעה?!
הנהג לא עצר בתחנה, זה שהוא עצר הרבה לפני התחנה לא פוטרת אותו מלעצור גם בתחנה
ב"ירמיהו\שמגר" המפרץ ארוך כאורך הגלות, עם 2-3 תחנות לארכו (אם הבנתי נכון את המיקום, בנת"צ ירמיהו).
גם התנהגות לא נאותה של הנהג מהווה עבירה על החוק
נהג שעוצר ומתרומם לקראת נוסע, זה אקט אלים שאין לקבל אותו, אלא אם כן מדובר בהגנה עצמית. מה שמתואר כאן מצד הנהג הוא איום ולא הגנה עצמית
לא כל דבר הוא אלימות.
נהג שקם ממקומו, הלך למקום מושב הנוסע והעיר לו, לא נראה בעיני כאלים.
יש די והותר אלימות אצל נהגי אקסטרה, אין צורך לראות צל הרים כהרים.

בכל אופן, ביחס להתפרעות היומיומית הרגילה של אחמדי אקסטרה, הנהג הזה נשמע ממש זהב טהור.
 
ב"ירמיהו\שמגר" המפרץ ארוך כאורך הגלות, עם 2-3 תחנות לארכו (אם הבנתי נכון את המיקום, בנת"צ ירמיהו).
וזאת שאלה מעט מסובכת, האם נהג שעוצר בקצה הרחוק מילא את חובתו.
לדעתי האישית בלבד, במקרה כזה הנהג לא עשה עבירת תנועה של עצירה מחוץ לתחנה, אבל הוא לגמרי לא מילא את חובתו לאסוף את הנוסעים כלשון תקנות התעבורה.
לא כל דבר הוא אלימות.
נהג שקם ממקומו, הלך למקום מושב הנוסע והעיר לו, לא נראה בעיני כאלים.
התנסחתי וכתבתי "אקט אלים", כי אני חושב שיש משהו מאוד מאיים בהתנהגות כזאת.
וגם כאן הנהג מחוייב בתקנות התעבורה להתנהגות נאותה, מה שהקופאי בסופר לא מחוייב על פי חוק. כך שזה מעבר להתנהגות בינאישית נאותה, ואף מעבר להתנהגות שמצופה מנותן שירות.
כמובן שצריך להבדיל בין נהג שקם להעיר לנוסע על התנהגות של נוסע, שזאת אכן יכולה להיות בסך הכל הערה, לבין לקום לנוסע בגלל הערה שהנוסע אמר לנהג. אני לא מצליח לפרש את זה אחרת מאקט מאיים כלפי הנוסע, אין כאן בקשה ספציפית מהנוסע שיכולה להתפרש כהערה תמימה.
ונקודה חשובה - נותן שירות כמו נהג בתח"צ צריך לדעת שהוא מסיע מגוון של נוסעים, ומה שמאיים על אחד לא מזיז לשני. אבל חובתו של הנהג היא כפולה ומכופלת, ואי אפשר לתת לו הנחות על התנהגות מעין זו.
יש די והותר אלימות אצל נהגי אקסטרה, אין צורך לראות צל הרים כהרים.

בכל אופן, ביחס להתפרעות היומיומית הרגילה של אחמדי אקסטרה, הנהג הזה נשמע ממש זהב טהור.
אם הנהגים יידעו שהנוסעים לא פראיירים גם ב"דברים הקטנים" הם כנראה יימנעו מה"דברים הגדולים", סביר מאוד להניח שהם לא חוששים להתנהג כמו שאתה מתאר, כי הם באמת מרגישים שהם יכולים לעשות מה שבא להם, ובזה הם צודקים - כמות התלונות היא מזערית! ומכאן החשיבות של תלונה על כל הפרה. אין לנו פתרון אחר כרגע.
 
לכל מי שמתלבט עם אפשר לתבוע במקרה כזה או אחר חשוב להדגיש שלפי החוק אפשר לתבוע עד 5 פעמים בשנה לכן כדאי לתבוע רק מקרים קשים שיש סיכוי גדול יותר שהתביעה תתקבל [שקורה לכולם לפחות 5 פעמים בשנה ] מלתבוע תביעות עם סיכונים גבוהים שהתביעה לא תתקבל ולהפסיד הזדמנות בהצלחה
 
"ירמיהו\שמגר" המפרץ ארוך כאורך הגלות, עם 2-3 תחנות לארכו (אם הבנתי נכון את המיקום, בנת"צ ירמיהו).
הנת״צ מתחיל רק בתחנת ״ירמיהו/ארגמן״ תחנת ״ירמיהו/שמגר״ היא מיד אחרי הפנייה משמגר לירמיהו..
 
לדעתי האישית בלבד, במקרה כזה הנהג לא עשה עבירת תנועה של עצירה מחוץ לתחנה, אבל הוא לגמרי לא מילא את חובתו לאסוף את הנוסעים כלשון תקנות התעבורה.
סעיפים רלוונטיים מתוך תקנות התעבורה -
385א. לא יסרב בעל רישיון קו או כל מי שפועל מטעמו להסיע מכל תחנה בקו השירות אדם המבקש לנסוע באוטובוס והמוכן לשלם את שכר הנסיעה אלא אם כן אין מקום באוטובוס לנוסע נוסף או אם המקום שמור באופן סביר לנוסעים בתחנות הבאות של הקו.
399. (א) בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור.
416. (א) הנהג והכרטיסן ויתר עובדי השירות יתנהגו כלפי הנוסעים באדיבות ובנימוס.
(ב) הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות.
430. נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות:
434. (א) נהג וכרטיסן חייבים להסיע כל נוסע המוכן לשלם את שכר הנסיעה, בכפוף לאמור בחלק זה.

מקור
 
לכל מי שמתלבט עם אפשר לתבוע במקרה כזה או אחר חשוב להדגיש שלפי החוק אפשר לתבוע עד 5 פעמים בשנה לכן כדאי לתבוע רק מקרים קשים שיש סיכוי גדול יותר שהתביעה תתקבל [שקורה לכולם לפחות 5 פעמים בשנה ] מלתבוע תביעות עם סיכונים גבוהים שהתביעה לא תתקבל ולהפסיד הזדמנות בהצלחה
בכל תביעה ניתן לתבוע על כמה מקרים, כך שלא צריך לחשוש מזה.
אדרבה, לדעתי בדרך כלל כדאי לתבוע על כמה מקרים, כך שאם החברה תוכיח על מקרה שאני לא צודק, אז המקרה הזה נופל, אבל יש את המקרים האחרים.
זה נכון שאם יש מקרה ממש קיצוני, אולי שווה יותר לתבוע עליו לבד. אבל בגדול ניתן לתבוע בכל תביעה על כמה וכמה מקרים.
 
לכל מי שמתלבט עם אפשר לתבוע במקרה כזה או אחר חשוב להדגיש שלפי החוק אפשר לתבוע עד 5 פעמים בשנה לכן כדאי לתבוע רק מקרים קשים שיש סיכוי גדול יותר שהתביעה תתקבל [שקורה לכולם לפחות 5 פעמים בשנה ] מלתבוע תביעות עם סיכונים גבוהים שהתביעה לא תתקבל ולהפסיד הזדמנות בהצלחה
בכל בימ''ש
אם עבר לך 5 פעמים
אתה יכול לתבוע בבימ''ש אחר באותו מחוז עוד 5 פעמים
 

מה קובע החוק?


סעיף 399(א), לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, בפרק "חובות בעל רישיון" קובע כי: "בעל רישיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרישיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצורכי הציבור". על מפעילת התחבורה הציבורית חלה חובה להפעיל שירות סדיר של תחבורה ציבורית, ולוודא כי הנהגים יוצאים בזמן ליעדם מקפידים על מסלולי הנסיעה, כפי שנקבעו ופורסמו. במקרה שהחברה לא מילאה חובה זו היא תישא באחריות.

חברת הנסיעות מחוייבת להקפיד על לוח הזמנים. פרסום לוח זמנים בידיעתה כי אין לה די רכבים לביצוע כל הנסיעות במועדן, כי אם חלק בלבד, יש בו כדי "הטעיה" אסורה על פי חוק הגנת הצרכן.

במישור העקרוני ניתן לתבוע פיצויים בגין האיחור גם מכח דיני הנזיקין. כלומר, תוכלו לטעון שנגרם לכם נזק כלשהו כתוצאה מהאיחור (הפסד שעות עבודה, תשלום נוסף לגן או לבייבי סיטר עקב האיחור וכד') ולדרוש פיצוי על כך באמצעות תביעה לבימ"ש לתביעות קטנות.


דוגמאות לפסקי דין


בשורה של פסקי דין חייבו בתי המשפט את חברות האוטובוסים לשלם פיצויים לצרכנים שנאלצו להמתין לאוטובוסים שלא הגיעו לתחנות בהתאם ללו"ז הקבוע. גובה הפיצוי שנקבע ע"י בתי המשפט שיקף את חומרת האיחור ואת תדירותו.

תק (י-ם) 2572/07 וילגה נ' אגד
התביעה עסקה בשאלה האם התובע זכאי לפיצוי בשל אי הגעה של אוטובוס לתחנה. לטענת התובע, מדריך קבוצה של 16 בני נוער, הוא בדק מבעוד מועד מתי הקו אמור לעצור בתחנה, אך האוטובוס לא הגיע ולאחר 5 שעות המתנה הזמין התובע הסעה פרטית לקבוצה.

מפעילת התחבורה הציבורית טענה שעל פי תנאי הרישיון הקו לא עובר ולא עוצר בתחנה שבה המתינה הקבוצה אלא לפי ה"צורך". בית המשפט לא השתכנע מהנימוק והעלה תמיהה לגבי ה"צורך" של הממתינים בתחנה..
בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך של 305 ₪ בשל הנזקים שנגרמו לו – החזר כרטיסיות שנקנו מראש, הסעה פרטית, הוצאות טלפון למודיעין הנתבעת) וסך של 1,200 ₪ עבור הוצאות משפט ועוגמת נפש.

תק (י-ם) 2659/07 כרמלי נ' אגד
בית המשפט לתביעות קטנות בחן את חובתה של מפעילת התחבורה הציבורית להפעיל שירות סדיר של תחבורה ציבורית לפי תנאי הרישיון במסגרת תק (י-ם) 2659/07 כרמלי יצחק נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ.

בית המשפט קבע כי יש לנוסעים המשתמשים בתחבורה ציבורית זכות לדעת כי הם יכולים לתכנן את זמנם כיאות, לדעת מתי יצאו לדרכם ובעיר מתי יגיעו ליעדם. עוד נקבע כי ההקפדה על תנאי הרישיון הנה אינטרס לאומי משום שמבחינה חברתית השימוש בתחבורה ציבורית עדיף שכן הוא מפחית את העומס בכבישים, ממעיט זיהום אויר ומוריד את כמות תאונות הדרכים.

"קווי שירות שאינם יוצאים בזמן, משנים את מסלולם וכיוצ"ב, פוגעים בראש ובראשונה בחלקים החלשים של האוכלוסייה, אולם הם גם פוגעים כלכלית בציבור, ומונעים מעבר רצוי לתחבורה ציבורית. אשר על כן, אין מנוס מתגובה ציבורית תקיפה ולעיתים אולי קשה על אי יציאתם בזמן". לאור ריבוי המקרים שעליהם הצביע התובע נפסק לו פיצוי בסך של 17,800 ₪.

ת"ק י-ם, 4956/07 קופולוביץ נ' אגד
במקרה זה בית המשפט קיבל את טענת הצרכנית וציין כי לא השתכנע שחברת האוטובוסים מסרה מידע נאות על שינוי במועדי הנסיעות, ולגבי העיכובים באופן שיאפשר להם להיערך ולהקטין את נזקם ובהתאם התחשב בכך שהצרכנית נאלצה להמתין זמן רב או למצוא חלופה בדרך של נסיעה בטרמפים וחייב את חברת האוטובוס לשלם לצרכנית סך 5,500 ₪ + 500 ₪ כהוצאות משפט

ת"ק 1062-03-08 ראובני נ' קווים
הצרכנית תבעה את חברת קווים בגין איחורים, ונפסקו לזכותה פיצויים. ביהמ"ש ציין כי שיבושי תנועה בשל שיפוצים אינם מהווים היתר לחרוג מהלו"ז. נהפוך הוא, החברה המודעת לעיכובים הייתה צריכה לעדכן את הלו"ז בהתאם. "ברור לחלוטין," פסק בית המשפט, "כי זמן המתבזבז בהמתנת שווא לאוטובוס שאינו מגיע, או מאחר במידה ניכרת, הוא זמן שלא ניתן לנצלו לדברים אחרים, וחזקה על התובעת, כמו על כל אדם אחר, שיש לה דברים חשובים יותר לעשות בזמנה מאשר לשבת ברחובות תל אביב ולהמתין לאוטובוס." החברה חויבה בפיצוי של 1500 ₪+150 ₪ בגין הוצאות משפט.

תק (3119/07 מגנצא נ' אגד
צרכן שנאלץ להמתין בין 40-60 דקות תבע את חברת אגד על איחוריה וזכה בתביעתו בפיצוי של 1200 ₪ ובהוצאות משפט של 350 ₪. בית המשפט ציין בפסק הדין: על לוח הזמנים יש להקפיד, והנתבעת מחויבת לו. פרסום לוח זמנים בידיעתה כי אין לה די רכבים לביצוע כל הנסיעות במועדן, כי אם חלק בלבד, יש בו כדי "הטעיה" אסורה על פי חוק הגנת הצרכן. התובע, צורך את השירות מהנתבעת בלבד, ואין מעניינו קשייה של הנתבעת לאכיפת התחייבויות להן היא טוענת, של גורמים אחרים כלפיה, גם אם, וככל שיתברר שהללו נכונות.


איחורים ברכבת ישראל


האם במקרה של איחור ברכבת אפשר לתבוע את רכבת ישראל? באופן עקרוני, ישנה אחריות של הרכבת על זמני הנסיעה וההגעה, והיא חייבת לפצות בגין איחורים. יש זרם בפסיקה שרואה בלוח הזמנים של נותן התחבורה הציבורית הצעה חוזית ועליו לעמוד בה. בית המשפט קבע כי "ההקפדה על לוח הזמנים היא אינטרס לאומי. מבחינה חברתית עדיף כי יותר אנשים ישתמשו בתחבורה הציבורית מאשר בכלי רכבם הפרטי. שימוש בתחבורה ציבורית מפחית את העומס בכבישים, ממעיט את זיהום האוויר והסביבה, מוריד את כמות תאונות הדרכים, ואין כמדומני חולק שעל החברה לעודד שימוש זה. והנה, ברור לכולנו שאחד התנאים למעבר מרכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית הוא יעילותה. אם התחבורה הציבורית איננה יוצאת בזמן, ברור הוא שהנוסעים יימנעו מלהשתמש בה כמידת האפשר, והדברים ברורים. " ( 5312/07 שלף גל נ' רכבת ישראל ואח').

החוק הרלוונטי הוא תקנות מסילת הברזל (תנאי נסיעה ברכבת) תש"ס – 2000, תקנה 8, הקובע: "במסגרת תנאי הפעלה כלליים יקבע המנהל את שיעור הפיצויים שתשלם הרשות בגין איחור רכבת העולה על 30 דקות". המנהל אכן התקין תקנות, והתקנות הללו מופיעות בהוראות נוהל "פיצוי לנוסעים בגין איחורי רכבות" (מספר נוהל 360504 מתאריך 16/1/07) בהן נקבעה תקרת פיצוי לפי היקף האיחור: כרטיס נסיעה אחד באותו קו נסיעה אותו רכש הנוסע כאשר מדובר על איחור של חצי שעה, ושני כרטיסי נסיעה, כאשר מדובר על איחור מעל 1 שעה".


שאלות נפוצות


מהן התלונות העיקריות המתקבלות במועצה לצרכנות?
במועצה לצרכנות התקבלו תלונות של צרכנים בנושאים שונים הקשורים לתחבורה הציבורית. חלק מהתלונות קשורות לאיחורים ולזמני המתנה ארוכים של האוטובוס. תלונות נוספות קשורות לשירות שהצרכנים מקבלים מהנהגים, למשל: התנהגות בלתי ראויה של נהג המסרב למסור מידע על מקום התחנות בטענה כי אינו "מודיעין", הפעלת רדיו בעוצמה גבוהה, אוטובוסים עמוסים ומלוכלכים. סירוב להסיע נוסע משום שביקש לשלם עבור הנסיעה בשטר בסכום גבוה ממחיר הנסיעה.

התקבלו גם תלונות של חיילים שנדרשו להניח את מטענם בתא המטען, וכאשר המטען אבד או נגנב הם נתקלו בקשיים גדולים עד לקבלת פיצוי. הנפגעים העיקריים הם אלו שמרבים להשתמש בתחבורה הציבורית: ילדים, נוער, קשישים חיילים, וכל מי אשר אינם יכולים או אינם רוצים לנסוע ברכב פרטי.

האם אפשר לתבוע פיצויים מחברת האוטובוסים?
היעדר חלופה לחלק גדול מן הציבור הביא את המחוקק לקבוע כללים שיגנו על הציבור מפני שרירות לב. בסעיף 399(א), בתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, בפרק "חובות בעל רישיון" נאמר כך: "בעל רישיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרישיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצורכי הציבור". על "אגד" חלה חובה להפעיל שירות סדיר של תחבורה ציבורית, ולוודא כי הנהגים יוצאים בזמן ליעדם מקפידים על מסלולי הנסיעה, כפי שנקבעו ופורסמו. אם החברה לא מילאה מחויבות זו היא תישא באחריות.

לחובה הנ"ל נקבעה גם סנקציה. צרכן שהתברר לו כי חברת האוטובוס נמנעה מלהוציא את האוטובוס בזמנו או שהקו הופעל באופן לא רציף ויעיל, רשאי לפנות למשרד התחבורה. המשרד יבחן את הפנייה ואף יכול להגיש כתבי אישום נגד חברת האוטובוס. למשל: בעקבות פניית צרכנית למשרד הוגש כתב אישום כנגד חברת האוטובוסים כי היא "דילגה" על הוצאת אוטובוסים שהיו אמורים לצאת לפי מה שנקבע ופורסם, ובסוף ההליך החברה הורשעה ונקנסה. ביהמ"ש אף דחה את טענת חברת האוטובוסים שהתקלה לא אירעה באשמתה וקבע: "טענת ההגנה כאילו הרמזורים במקום מסוים בעיר לא פעלו כשורה, ואשר על כן נגרמו פקקים, אינה טענת הגנה טובה, והחברה הייתה אמורה לצפות מצב שכזה ולהיערך בהתאם לסוג כזה של תקלות" (תחת (ת"א) 543/03 מדינת ישראל - משרד התחבורה נ' דן אגודה שיתופית בע"מ).

האם בתי המשפט חורגים מהפיצוי הקבוע בהוראות?
כאמור חברות האוטובוסים חייבות לצאת בזמן, ונקבע בפסיקה כי אחריותן זו היא מוחלטת. מדוע תקבל הרכבת יחס מועדף. מרבית הפסיקה תומכת בעמדת הרכבת כי אי אפשר לחרוג מתקרת הפיצוי, ולכן נדחו התביעות כנגד הרכבת במקרים של איחורים. לעתים בתי המשפט לתביעות קטנות מחייבים את רכבת ישראל בתשלום פיצוי כספי. הנימוק הוא כי הייתה הצדקה מסוימת להגבלת הפיצויים בימים שבהם הרכבת הייתה שייכת למדינה, ובימים שבהם מחיר הנסיעה היה מסובסד ולא נקבע משיקולי רווח. אך כיום, כשמדובר בחברה פרטית, בוודאי הוא כי אין מקום לכך. כיום, לאחר ההפרטה, המנהל נגוע בניגוד עניינים מובנה. באחד מפסקי הדין אף קבע ביהמ"ש כי יש לבטל את תקנה 8 לתקנות מסילות הברזל כי הן לא עומדות בחוק כבוד האדם וחירותו, וכי ההוראות הפנימיות שקבע המנהל הן בלתי סבירות ( תק 678-05-07 פרי נ' רכבת ישראל).

ואולם, בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד רכבת ישראל בגין איחורים בעקבות שביתה, קבע ביהמ"ש המחוזי כי "הוראות נוהל הפיצוי שהותקן מכוח תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת) הן חלק מההסכם בין הרכבת לבין כל אחד מהנוסעים. הנוהל מגביל את סכום הפיצוי שנוסעי הרכבת שנפגעו מהאיחורים יכולים לתבוע. הוא שולל למעשה אפשרות של תביעת נזקים אחרים, ישירים ועקיפים, ומגביל את סכום הפיצוי למחיר של כרטיס אחד או שניים – לפי משך האיחור". בית המשפט דחה את התובענה (ת"א 1694/07 שגית פן נ' רכבת ישראל).

מקור:
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
קבלתי כתב הגנה ואין לי מושג איך לענות עליו
אודה מאד להנחייתכם!!!
 

קבצים מצורפים

  • d98ca165-6b00-4e7b-8f73-3542ac50d6da-61cf57e497010000090037f6ae62d85b_f_1751910893535_original...pdf
    1.5 MB · צפיות: 17
קבלתי כתב הגנה ואין לי מושג איך לענות עליו
אודה מאד להנחייתכם!!!
מה הן ההוכחות העומדות לטובתכם?
האם אכן החברה הציעה החזר עבור מונית?

עומדת לטובתכם העובדה שהחברה מודה שהנהג אכן לא עצר, דבר שמהווה הפרה חמורה של החוק.
לגבי סכום התביעה - תלוי בסכום שתבעתם, אבל תוכלו למצוא הרבה מקרים שבהם נפסקו סכומים של אלפי ש"ח על מקרים של אי עצירה, בהתאם לחומרת הנזק והתוצאות
 
החברה אכן מודה באשמה. ויש אצלהם הקלטות של כמה וכמה שיחות שעשינו למוקד.
אבל נטפלת לקטע של התשלום. בקשתי 6 אלף שח. מתוך מחשבה שיהיה להם לאן לרדת.
באופן כללי היחס שלהם היה מחפיר. הנציג בתחילה הציע לי לקחת אוטובוס לירושלים כדי להגיע משם לבני ברק.....
ולנקודה הטכנית של הנהג - לא היה שייך לקחת שם מונית רישמית בשעת לילה כזו. מגיעים רק ערבים מלוד וזו בעית של ייחוד וגם בעיה של סכנת נפשות מצידי.... כך שלצערי אין לי קבלה.
מה להגיב על הכתב תביעה הזה? איך עונים? מה עושים?
אודה לכל הנחיה.
 
החברה אכן מודה באשמה. ויש אצלהם הקלטות של כמה וכמה שיחות שעשינו למוקד.
אבל נטפלת לקטע של התשלום. בקשתי 6 אלף שח. מתוך מחשבה שיהיה להם לאן לרדת.
באופן כללי היחס שלהם היה מחפיר. הנציג בתחילה הציע לי לקחת אוטובוס לירושלים כדי להגיע משם לבני ברק.....
ולנקודה הטכנית של הנהג - לא היה שייך לקחת שם מונית רישמית בשעת לילה כזו. מגיעים רק ערבים מלוד וזו בעית של ייחוד וגם בעיה של סכנת נפשות מצידי.... כך שלצערי אין לי קבלה.
מה להגיב על הכתב תביעה הזה? איך עונים? מה עושים?
אודה לכל הנחיה.
לתשומת לב השם שלם מופיע בקובץ שהעלתם
 
האם אכן החברה הציעה החזר עבור מונית?
ברשותך, אני אדייק, האם אכן החברה הציעה החזר עבור מונית בזמן אמת?
או שרק אחרי שהגעתם הביתה והגשתם תלונה, הם נזכרו שיש אופציה לקבל החזר?
בגדול, אין מה להתרגש, חוץ מסעיפים 5-9, הכל העתקדבק מכתבי הגנה אחרים
 
קבלתי כתב הגנה ואין לי מושג איך לענות עליו
אודה מאד להנחייתכם!!!
על מה הייתה התביעה?
האם הוגשה תלונה גם למשרד התחבורה?
אם לא, עכשיו זה הזמן, עוד שבוע כבר לא יהיה אפשר להגיש
מתוך התשובה שלהם ניתן ללמוד הרבה ולפתח את זה הלאה

מתי הדיון?

על הקלטות שיחה אצלם, אין מה לבנות, הם לא ייתנו את זה בחיים, אולי עם צו בימ''ש

על הסעיפים האחרונים (11-16) אפשר לענות ''המקרים המובאים בכתב ההגנה אינם המקרים הנידונים בכתב התביעה, ועל כן אין מקום להשוות ביניהם''

חשוב! כתב תשובה לכתב ההגנה אינו חובה, אבל כן מומלץ לענות בקצרה בלי לחשוף את כל הקלפים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה