תרשי לי לשאול אותך,
אני לא מצליחה לקבל את הצורך הזה.
כי מה פתאום אני כאדם רגיל סטנדרטי (בריא בנפשו) צריכה לפרוש באמצע סעודת שבת בשביל להתאפס.
זה מרגיש לי שאני לא כמו כולם.. במובן לא החיובי
חיבת לציין שקיבלתי את הרגישות גבוהה בגיל הנערות (16 +-) וזה הגיע בקיצוניות ולאט לאט זה מתאזן..
(אולי בגלל זה קשה לי לקבל את המציאות הזאת)
זה מעניין באמת האם לפני כן לא הרגשת את זה וכו' כי זה באמת תכונה
ולכאורה אם לא קבלו את זה לפני כן, בד"כ מרגישים את הקושי קודם,
בקיצור, חושבת שיש מה לבדוק מה זה אצלך
בכל אופן מה שלי עזר לקבל את זה שאדם רגיל (בריא בנפשו) צריך לפרוש באמצע וכו'
זה שהבנתי שזה לא סתם צורך שיש לי
אלא שזה צורך שבא מתוך המעלה שלי - מתוך החוזקה
אתן לך דוג' הפעם שהכי הרגשתי את השינוי
זה היה כשהייתי בטיול (בתור נשואה) עם קבוצת נשים
בהלוך דברתי היה כיף, היינו באתר אחד, עוד יום שלם לפנינו
ואני עולה על האוטובוס ורוצה רק שקט להביט בנוף ברוגע, בכיף
פעם חשבתי שהרצון הזה , שלא מעניין אותי החברה- זה בעית תקשורת או משהו דומה...
ואז באותו פעם כשהבנתי שפשוט כולנו היינו באותו אתר
אבל אני חוויתי אותו לגמרי, חוויתי הנאה כמו שכל האחרות נראה לי צריכות יום שלם כדי לחוות
נשמתי את ההנאה, זה היה בשבילי מושלםםם!
בגלל שאני חוויתי לעומק, חוויתי עד כה (לדעתי) הנאה יותר אחרות, הרגשתי כל פיפס
אז ברור שעכשיו אני צריכה לנוח כמו שהן צריכות רק אחרי יום שלם- כי אותה כמות שלהן לוקח יום שלם
לי זה באתר אחד
וזה מה שעזר לי ההבנה שזה לא חסרון של התכונה אלא זה פשוט תוצאה ישירה
דווקא של המעלה! מתוך המעלה.
מקווה שהבנת. הכוונה שאם באותה פעם לא הייתי 'משתמשת' במעלה של התכונה
לא הייתי צריכה את המנוחה.
פשוט מלאתי את הכמות ג'יגות בכרטיס שלי יותר מהר- בכביכול אותה כמות
(אפשר לדון על זה... אבל ברעיון מתכוונת שזה לא שאני פשוט יכולה לספוג פחות
אלא סופגת אותה כמות יותר מהר- אולי זו ההגדרה!!