אנשים רגישים מאוד.

מצב
הנושא נעול.
המפתח - שהוא מוכר לכולנו אבל להפנים ולפעול לפיו
אנחנו לא יכולים לשנות ולדרוש מהאחר להיות בשבילנו ולהגשים לנו צפיות. כמו הקשבה אמתית הכלה והבנה בלי מילים, לפחות כמו שאנחנו מבינים את השני .(התסכול שאנחנו לא קולטים עד כמה אנחנו בשביל השני כל הזמן אבל השני לא מסוגל לתת אותו דבר חזרה)
למרות שהצפייה היא לא צורך אלא משהו קיומי .
לזכור שאנחנו שווים בכל מצב
! כשאני יוצאת מובנת וגם כשלא .
הרבה פעמים ניתקל שסיפרנו משהו , עמוק משמעותי והשני מגיב בהנהון קל, או תגובה קצרה ויותר מכך מסיט את הנושא , ואנחנו נישאר עם תחושה של מוזרות , את לא שווה את הסיפור...
האמת הפנימית היא שרוב האנושות מעדיפה לזרום החוצה ולא להיכנס פנימה לעיבוד חוויות .
דבר נוסף, יש בנו אמת וכנות פנימית חזקים מאוד, שבעצם השיתוף הכנה , השני נחשף לסוג מראה ואמת שהוא עצמו בורח ממנה , מקום שקשה לו לעמוד בו.
להבין שזה לא מרוע אלא מחוסר יכולת, מעט מקל על התחושה ..
מה שכן זה לשנות את הצפייה למינון נכון , ופשוט לתווך במילים פשוטות וברורות.
למרות שאנחנו מבינים בלי מילים ויש בנו רצון חזק שגם יבינו אותנו כך (רצון קיומי אמרנו ) ויש בנו נטייה חזקה לרמוז לדבר קצר , ולקוות השני יבין. כי ככה אנחנו מבינים !!
לדג' אם זה בן זוג , אני רוצה שכל יום נשב 10 דק' להקשבה מלאה מצדך. פשוט להיות.
לאט לאט הוא ילמד את התדר שאנחנו מצויים בו. זה אפשרי !

כמובן להתפלל למי שברא אותנו כך ונתן לנו את המתנות ולא לשכוח להודות.
(לפעמים זה מרגיש שאנחנו בגלות פנימית אינסופית)
 
נערך לאחרונה ב:
זה מעניין באמת האם לפני כן לא הרגשת את זה וכו' כי זה באמת תכונה
ולכאורה אם לא קבלו את זה לפני כן, בד"כ מרגישים את הקושי קודם,
מקווה שהבנת. הכוונה שאם באותה פעם לא הייתי 'משתמשת' במעלה של התכונה
לא הייתי צריכה את המנוחה.
שאנשים כאלה הרבה פעמים דווקא עצבנים ותוקפנים בגלל שהם מרגישים שאין מי שמבין אותם (מה שנכון), ואנשים אחרים לא יגדירו אותם כרגישים אלא בדיוק להפך.

מזדהה כל - כך וכיף לדעת שאני לא היחידה, זה מדהים
אני מרגישה ש @ה' אתנו תמיד! ציטטה אותי מילה על מילה.
אני עונה ביחד לכל מי שציטטתי (מקווה שזה בסדר, ולא ארוך מידי)
בגדול זה כך, הייתי בנאדם כלפי חוץ חסר רגש ושכלי במאה אחוז - בכל המישורים.
(האדם שהכי קרוב אלי הגדיר אותי כך) עד גיל 16 - שעד היום לא ברור לי מה קרה אז.
התהפכתי ב 180 מעלות נהייתי עם 150% רגש(!) (נשאר השכליות😉) ועם הזמן זה מתאזן.
1. עד גיל 16, זה לא שלא היה רגש, אלא לא נתתי בכלל מקום לרגש - פחדתי להרגיש, וגם אם הייתי מרגישה.
ממש לא הייתי מחצינה.
2. בתחילה הייתי מודעת לזה שאני רגישה מאוד לא התוודעתי בכלל למושג אר"מ, רק בשנה האחרונה.
וזה הלם בשבילי. זה מרגיש כמו נכות. במיוחד אחרי הצורך לאיזון התמידי בין השכל לרגש.
3. הסביבה שלי ממש לא מצליחה להבין את המילה אר"מ - זה נראה להם אנשים שמחפשים לעצמם בעיות 🫣😉
4. אני הייתי בנאדם עצבני ומתוח כל הזמן, בגלל הצורך להגן על עצמי, עד היום נשארו קצת שאריות במצבים קיצוניים
😉
בקיצור, אני שמחה שאני מודעת לעצמי, ויש אנשים כמוני.

תודה לכל אחד/ת על השיתוף זה נותן כח והשראה.
 
אוהי, אני אפילו לא מתחילה לצטט
כי הזדהיתי ממש כמעט עם כל מילה
זה חוויה אדירה רק לראות סו"ס שאת לא המוזרה היחידה על הגלובוס...
ושיש כאלו שמדברים את השפה שלך...
כבר מזמן חלמתי להקים קבוצת תמיכה בגלל זה

לגבי נכות לא נכות אני בנדנדה בעניין
רגע מתחילה להכיל את זה יותר
רגע אחר מרגישה שזה כן נכות...
למי שקראה את הספר עולם חרש
הרגשתי שזה בולללל מתאר אר"מ- יותר נכון משל לחוויה של אר"מ בעולם
בכמה מילים למי שלא מכירה-
הסיפור מדבר שכל העולם חרש ומסופר שם על אחת שכן שומעת
(ולכן מבינה כל מני דברים שכולם חושבים שהיא מדמיינת, חושבת שהיא נביאה
איך היא יודעת שנפל משהו בחדר השני וכו'..
בקיצור, מוזרה... (כמונו, קולטים אבל מוזרים בעיני העולם, לא מבינים מה אנחנו חווים -כמו בסיפור)
בתכלס, עם כל המעלה שלה -שהיה לה בעצם עוד חוש לקלוט את העולם
זה הפריע לה בחיים כי אם העולם לא מותאם לשומעים
אז יהיו רעשים בלתי נסבלים, אז לא יכולה להצליח במבחנים כי היה רעש והפריע לה..
וכו' וכו'
בסוף, אם העולם לא מותאם אז לא משנה איך נקרא לזה,
ואולי באמת יש ארצות ומקומות ששם זה לא נכות
אבל פה זה מרגיש לפעמים נכות...

מה אומרות? אני רגע חושבת כך
רגע רואה את זה כמתנה...
וחקרתי על זה הרבה, מכירה הרבה כאלו..
יש המון תחושות משותפות כמו שרואים פה (השונות ועוד ועוד)

מעניין ממי שקראה את הספר 'עולם חרש' מה אומרת?
לא רוצה לגלות פה את הסוף....
 
בסוף, אם העולם לא מותאם אז לא משנה איך נקרא לזה,
ואולי באמת יש ארצות ומקומות ששם זה לא נכות
אבל פה זה מרגיש לפעמים נכות...
לא יכול להיות שהעולם לא מותאם.
ה' ברא את העולם בשביל כולם! ולכולנו יש מקום בעולם הזה
צריך רק לאהוב את עצמינו ולחבק את עצמינו חזק חזק
ולהאמין שאם ה' ברא אותנו עם הרגישות שלנו שלפעמים כ''כ מאיימת עלינו ומרגיש לנו שהיא מגבלה ואבן נגף-
ברור שיש לנו לא רק מקום אלא תפקיד חשוב בעולם שרק אנחנו יכולים למלא!
ולגבי העולם- הוא ילמד לאט לאט, הוא יכיר ויבין שאין צורך לנסות לשנות אותנו ולהגיד לנו להיות פחות רגישים
כמו שהבינו את הדיסלקטים אחרי שפעם טענו שהם עצלנים...
 
הנהה!!
לזה התכוונתי
את רואה שאת מביאה דוגמה מדיסלקטים
אז תגידי שדיסלקטים זה לא נכות?
העולם לא מותאם כמו שהמוסדות לא מותאמים לADHD והיה אפשר להתאים להם
כנראה שזה התפקיד שד' נתן לנו בתוך זה
לא רואה סתירה בין זה שיש לנו מקום לזה שאולי, אולי זה נכות
אם נגיע לארץ אחרת אולי זה לא יהיה נכות
בעולם המערבי זה סוג של נכות
כמו שADHD במקומות מסוימים שם אין לימודים בטח פחות מפריע...
תכלס, למה קשה לנו? למה מחפשים פה קבוצת תמיכה
כי זה לא מותאם למערכת..
מה לעשות עם זה שאנחנו לא מותאמים
כמו שאמרת -לחבק חזק חזק, להאמין שזה התפקיד וכו'
יואו, כותבת פה רגע כמה זה מתנה ורגע עכשיו כמה זה נכות...
ככה זה, בטח תבינו אותי...
 
למה מחפשים פה קבוצת תמיכה
כי זה לא מותאם למערכת..
וגם כי אי אפשר להרחיב כאן בפרוטרוט על כל דבר, ולדמיין איך כל מיני אנשים מעקמים את הפרצוף שלהם כשהם קוראים את זה...
יואו, כותבת פה רגע כמה זה מתנה ורגע עכשיו כמה זה נכות...
ככה זה, בטח תבינו אותי...
ברור! כל מילה.
לא רוצה לזכור כמה פעמים שאלתי את עצמי למה פעם אני כזאת ופעם הולכת לקיצון השני.
כי זה כל מיני סתירות שגרמו (וגורמות!) לי לתסכול מעצמי.

ופתאום עכשיו, כשאני קוראת את האשכול הזה, אני מסכימה לעצמי להירגע.
לא להאמין, אבל כן.
יש עוד כמוני.
תודה על האשכול הזה.
ותודה @מחשושה, על ההודעה, אני מסכימה עם כל מילה.
 
@מחשושה את צודקת בכל מילה.
הלוואי שאצליח להרגיש שזה לא נכות.
בעולם המטורף הזה מי שלא עומד בסטנדרטים באוטומט הוא מוחרג..
 
מעניין אותי אם זה נורמלי לאר"מ,
אני עובדת במשרה של 8 שע',
אני מרגישה כבולה, חנוקה שאני עובדת תחת בוס.
*לא משנה שהתפקיד כרגע לא מתאים לי (משעמם) אני מתכוונת כרגע על המציאות הזו.
יש פה כאלו ארמי"ם שהם עצמאיים? או כאלו שכירים שמרגישים כמוני?
 
לא יודעת.
יודעת שלי קשה מאוד עם עבודות שלא מעניינות אותי.
אני מגיעה למיצוי מהר.
אני יותר מחוברת לעבודות שקשורות לביטוי עצמי ופחות לכללים.

אבל הלוואי וזה היה אפשרי ומשתלם.
 
הנהה!!
לזה התכוונתי
את רואה שאת מביאה דוגמה מדיסלקטים
אז תגידי שדיסלקטים זה לא נכות?
העולם לא מותאם כמו שהמוסדות לא מותאמים לADHD והיה אפשר להתאים להם
כנראה שזה התפקיד שד' נתן לנו בתוך זה
לא רואה סתירה בין זה שיש לנו מקום לזה שאולי, אולי זה נכות
אם נגיע לארץ אחרת אולי זה לא יהיה נכות
בעולם המערבי זה סוג של נכות
כמו שADHD במקומות מסוימים שם אין לימודים בטח פחות מפריע...
תכלס, למה קשה לנו? למה מחפשים פה קבוצת תמיכה
כי זה לא מותאם למערכת..
מה לעשות עם זה שאנחנו לא מותאמים
כמו שאמרת -לחבק חזק חזק, להאמין שזה התפקיד וכו'
יואו, כותבת פה רגע כמה זה מתנה ורגע עכשיו כמה זה נכות...
ככה זה, בטח תבינו אותי...
צודקת בכל מילה! א''א להגיד שהרגישות הגבוהה מזמנת לנו רק חוויות בחיים- ברור שזאת התמודדות.
עדיין זה לא אומר שאין לנו מקום בעולם.
אגב, הרבה דיסלקטים הם גם אנשים רגישים מאד.
לגבי מה שכתבת על תרבות המערב- אז שמעתי שבארצות המזרח התיכון כמו סין למשל- יש הרבה יותר כבוד לאנשים רגישים, הם נמצאים שם בתפקידים מכובדים
כי הם מחוברים יותר לטבע ופחות לטכנולוגיה שמחספסת את הרגשות שלנו
 
מעניין אותי אם זה נורמלי לאר"מ,
אני עובדת במשרה של 8 שע',
אני מרגישה כבולה, חנוקה שאני עובדת תחת בוס.
*לא משנה שהתפקיד כרגע לא מתאים לי (משעמם) אני מתכוונת כרגע על המציאות הזו.
יש פה כאלו ארמי"ם שהם עצמאיים? או כאלו שכירים שמרגישים כמוני?
אני שכירה ומרגישה בדיוק כמוך. חנוקה.
שילוב של צורך להיות בסדר, שיהיו מרוצים ממני, קושי לומר "לא",
העבודה זו התמודדות בפני עצמה.
 
עדיין זה לא אומר שאין לנו מקום בעולם.
שימי לב, לא אמרתי שאין לנו מקום בעולם
תקראי שוב,
אמרתי שהעולם לא מואם לצרכים שלנו
שוב, כמו בספר 'עולם חרש'
ממש התחברתי בול משל לאנשים רגישים מאד
ולגבי מה שכתבת בסין וכו' זה איליין כותבת בספר שלה
וזה מה שכתבתי
בתכלס העולם המערבי ממש לא מותאם,
אז נכון שאנחנו יכולות לראות דרך להתמודד עם זה-
וזה לחזק את עצמנו
ולמלא את הצרכים שלנו, כמו שכתבתי נגיד לתת הפסקות וכו'
לכן לא מרגישה נכות במהות- כי חושבת שפשוט העולם המערבי השתגע
עם כל הסטרס וכו'
ואולי זה ההבדל- בקטע הזה מרגישה שזה מתנה
אבל בסביבה בה אני חיה זה נכות- כי זה משהו שמפריע ולא מותאם
לא מבינים אותנו כי התפיסה כ"כ שונה, אני מאמינה שבארצות כמו סין וכד'
גם מבינים את האנשים האלו יותר כי מעריכים את התכונות האלו כי יש פניות להבין את התפיסה
שלהם
עזר לי לדייק עם עצמי ולהבין
אני לא מרגישה (לרוב, היום, אחרי עבודה) נחיתות,
יודעת שיש לי יכולות מיוחדות מהתכונה הזו (שוב, כמו בעולם חרש - אותה אחת ששומעת יש לה בונוס)
מבינה שהסביבה לא מבינה את זה אפילו, ואל מבינה את החוויות שאני מרוויחה.
את האושר עד העומק, את ההנאה אמיתית מהטבע,
אבל בתכלס, בסביבה בה אני חיה
זה תוקע אותי ולכן מרגיש לא מותאם - יוצר הרגשה של נכות בסביבה הזו.
בקיצור, מקווה שהובנתי...
 
מדהים לראות איך כל אחת חווה את הדברים מהזווית שלה ומהמבט המחודד שלה,
וכמה משותף יש לכולנו ....
כתבו על רגשות סותרים,
הגעתי למסקנה (תגידו אם אני טועה )
שיש לנו מסוגלות לחוש 2 רגשות נוגדים בו זמנית ולהיות במקום הזה, אסביר,
לדג' חברה לא הבינה זלזלה (במבט שלנו), "תפסיקי מה יש לך מה את חושבת כל כך הרבה , זרמי עם החיים ....."
לכו תסבירו לה שזה החיים בעצמם בלי שנרצה.
כאן נוצר מצב שאני כועסת ואולי אפילו פגועה מהתגובה ומצד שני חומלת על החברה שאין לה את הכלים והיכולת באמת להבין ..
ואז אני מוצאת את עצמי עם 2 רגשות מנוגדים חמלה וכעס בו זמנית.
כאשר במצב כזה ב"א מהשורה כועס אז הוא כועס !! (משלימים אח"כ מדברת על שעת המעשה )
ואילו אני מתמודדת עם תחושה חיצונית ומוקצנת יותר- כעס. ומתחת לתחושה הזו קיימת שכבה עדינה של חמלה כנה ואמתית.
וזה גורם לסחרור מסוים תחליטי כועסת / חומלת ???
פשוט למדתי להתמודד ולהכיללל את עצמי, שכן יש דבר כזה רגשות סותרים כביכול , אבל זה לא.
אנחנו כל כך רגישים שגם רואים ומרגישים את עצמנו ובו זמנית מסוגלים לראות ולהרגיש את האחר
והעבודה שלנו זה לשמור על הלב חזק, ולא להישחק בשם טוב הלב ,ולוותר על עצמנו בזה שלא מבינים ומזלזלים
אלא לתת מקום לתחושת הכעס שלא הבינו אותי וזה כואב. למרות שארגיש הכי מוזרה בעולם
ולא לעבור מייד למקום של החמלה טוב היא לא באמת לא מבינה, ולגרום לעצמנו להימחק ככה בשקט , כי אנחנו המוזרים.
האמת העבודה מתחילה בהכרה העצמית שהמושג הזה קיימת ולפעמים בעוצמות גבוהות.

דג' נוספת, הגעתי לערב משפחתי שלא כ"כ רציתי להשתתף מסיבות אישיות התחושות היו כל כך קשות , מצד אחד אירוע משפחתי נחמד מצד שני קשה להיות נוכחת במקום , התוצאה בשטח:
אישה קפואה שלא מסוגלת לאכול ובקושי לחייך , הצפה רגשית !!
ואז יגידו איזה קרה ולא נחמדה , כשבעצם הרגש משתולל ואפחד לא יודע ולא יבין.
וזה לא מגיע מקרירות אלא ההיפך...
מה שעשיתי נתתי לעצמי לשבת ככה כמה דק' להירגע מבפנים ,לנשום לומר לעצמי את נמצאת כאן, למרות שקשה . וככה לאט לאט הפשרתי...

מזדהות עם התחושות ?!
 
אני אתן דוגמא משלי:
היום אמרתי לאמא שלי שכואב לי במקום מסויים בגוף אז היא אמרה אני לא מתפלאת, כשלא מזיזים את הגוף מספיק- זה מה שקורה
אז אמרתי לה: זה לא זה, הרבה פע׳ יש לי כאבים גם כשאני בפעולה (מהצפת רגשות) ונניח שזה כן בגלל זה- זה חלק מתכונות האופי שלי שלפעמים קשה לי לתפקד, אני לא סתם מתבטלת
היה לי קשה כי הרגשתי שהיא שופטת אותי
ואז היא אמרה לי: אין לי כח לדבר על קשיים עכשיו, זה כבד לי מידי.
ואני נשארתי עם התסכול והכעס שמצד אחד היא אמרה לי משפט פוגע ומצד שני היא לא נתנה לי להתבטא ולהוציא את הכאב שהיה לי בלב בעקבות הדברים שהיא אמרה.
אבל הבנתי שאין מה להילחם בזה ולכפות הקשבה, אמרתי לעצמי: הרגשות שלך הן הכי מובנות בעולם וזה נורמלי שאת כועסת רק שקשה לה להכיל עכשיו.
תשבי איתה בזמן אחר- רגוע יותר ותסבירי לה מה הפריע לך באמירה שלה
וזה עזר לי להירגע ב”ה!
 
מהי דעתכם על הקורס "דרך הלב" של הרב אוהד טננבוים? - אין לי שום קשר אליו ואני באמת מתעניין בקורס, בעיקר מעניין אותי תגובות של כאלו שהיו שם..
אני הייתי וזה נפלא עמוק ומשנה חיים.
לארמי"ם, ואולי גם לכל מי שבאמת רוצה לעשות עבודה, זה יכול להיות ממש מציף. לתשומת ליבך.
 
נערך לאחרונה ב:
אני אתן דוגמא משלי:
היום אמרתי לאמא שלי שכואב לי במקום מסויים בגוף אז היא אמרה אני לא מתפלאת, כשלא מזיזים את הגוף מספיק- זה מה שקורה
אז אמרתי לה: זה לא זה, הרבה פע׳ יש לי כאבים גם כשאני בפעולה (מהצפת רגשות) ונניח שזה כן בגלל זה- זה חלק מתכונות האופי שלי שלפעמים קשה לי לתפקד, אני לא סתם מתבטלת
היה לי קשה כי הרגשתי שהיא שופטת אותי
ואז היא אמרה לי: אין לי כח לדבר על קשיים עכשיו, זה כבד לי מידי.
ואני נשארתי עם התסכול והכעס שמצד אחד היא אמרה לי משפט פוגע ומצד שני היא לא נתנה לי להתבטא ולהוציא את הכאב שהיה לי בלב בעקבות הדברים שהיא אמרה.
אבל הבנתי שאין מה להילחם בזה ולכפות הקשבה, אמרתי לעצמי: הרגשות שלך הן הכי מובנות בעולם וזה נורמלי שאת כועסת רק שקשה לה להכיל עכשיו.
תשבי איתה בזמן אחר- רגוע יותר ותסבירי לה מה הפריע לך באמירה שלה
וזה עזר לי להירגע ב”ה!
אגב, באמת בערב דיברתי איתה ביישוב הדעת והסברתי לה והרגשתי שהדברים נפלו על אזניים קשובות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה