חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[עמרם ספרא שם בדוי]

נחש, יונה של נח (מוטב יהיו וכו'), אבנים של יעקב, ההרים במתן תורה, צפרדעים במצרים, אתון של בלעם, מים התחתונים, גורלות בנחלת הארץ.

יפה, באמת כל הכבוד, אם כי היונה והצפרדעים נראה לי שחשבו אבל לא דיברו.
נ.ב. לפי מה החלטת מה לטשטש? פתרונות שכבר נכתבו?

 

[ויש לומר]

יפה, באמת כל הכבוד, אם כי היונה והצפרדעים נראה לי שחשבו אבל לא דיברו.
נ.ב. לפי מה החלטת מה לטשטש? פתרונות שכבר נכתבו?

א. יונה - התלבטתי, 'אמרה מוטב וכו'' האם הכוונה לאמרה בליבה/חשבה
ב. צפרדעים - עפ"י הזכרון ישנו מקור שהיו משוחחות 'אימתי נצא מכאן וכו'
ג. כן

 

[להודות ולהלל!]

הגבול במתן תורה לפי רש"י, "הגבול אומר להם"
וְהִגְבַּלְתָּ – קְבַע לָהֶם תְּחוּמִין לְסִימָן, שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ מִן הַגְּבוּל וָהָלְאָה.
לֵאמֹר – הַגְּבוּל אוֹמֵר לָהֶם: הִשָּׁמְרוּ מֵעֲלוֹת מִכָּאן וָהָלְאָה; וְאַתָּה תַּזְהִירֵם עַל כָּךְ

 

[להודות ולהלל!]

ידו של משה שנצטרע אמרה נצטרעתי ,{מחפש מקור}

 

[ויש לומר]

הגבול במתן תורה לפי רש"י, "הגבול אומר להם"
וְהִגְבַּלְתָּ – קְבַע לָהֶם תְּחוּמִין לְסִימָן, שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ מִן הַגְּבוּל וָהָלְאָה.
לֵאמֹר – הַגְּבוּל אוֹמֵר לָהֶם: הִשָּׁמְרוּ מֵעֲלוֹת מִכָּאן וָהָלְאָה; וְאַתָּה תַּזְהִירֵם עַל כָּךְ

גם כאן הכוונה הפשוטה נראית 'אומר להם' על משקל מטבע בני אדם 'זאת אומרת וכו''

 

[א ח פ ת]

איפה כתוב מילה אחת פעמים ברצף בתנ"ך באותו צורה (מלבד ה הידיעה) והמשמעות שונה לחלוטין.

שמשון
בלחי ה"חמור" חמור חמורותיים וגו' החמור הראשון בעל חי והשני ערמה.{חמרים חמרים}.

הרמזים אחת המחתרות לח"י השם המקורי של מרכבות גדעון שמשון

 

[להודות ולהלל!]

גם כאן הכוונה הפשוטה נראית 'אומר להם' על משקל מטבע בני אדם 'זאת אומרת וכו''

יש כמה מפרשים שהגבול היה מדבר,

 

[להודות ולהלל!]

יש כמה מפרשים שהגבול היה מדבר,

המהר"ל והט"ז על התורה

 

[להודות ולהלל!]

שאלה שאין לי תשובה:
יש סתירה ברש"י,
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' וְגוֹמֵר – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים: כְּשֶׁנִּפְטָרִים מִן הָעוֹלָם, מַנִּיחִים צָרְכָּן וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר,
יִפְקֹד ה' – כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: תֵּן נַחֲלַת צְלָפְחָד לִבְנוֹתָיו, אָמַר: הִגִּיעַ שָׁעָה שֶׁאֶתְבַּע צְרָכַי, שֶׁיִּירְשׁוּ בָּנַי אֶת גְּדֻלָּתִי.

 

[ויש לומר]

שאלה שאין לי תשובה:
יש סתירה ברש"י,
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' וְגוֹמֵר – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים: כְּשֶׁנִּפְטָרִים מִן הָעוֹלָם, מַנִּיחִים צָרְכָּן וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר,
יִפְקֹד ה' – כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: תֵּן נַחֲלַת צְלָפְחָד לִבְנוֹתָיו, אָמַר: הִגִּיעַ שָׁעָה שֶׁאֶתְבַּע צְרָכַי, שֶׁיִּירְשׁוּ בָּנַי אֶת גְּדֻלָּתִי.

אין מקשין מאגדה לאגדה

ספוילר: דוגמא לסתירת האגדות

רש"י בראשית א', א'
ומה טעם פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" (תה' קיא , ו); שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים , אומרים להם: כל הארץ של הקדוש ברוך הוא , הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו (ראה יר' כז , ה) , ברצונו נתנה להם , וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו

רש"י בראשית י"ב, ו'
והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם , שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו , שנאמר: "ומלכי צדק מלך שלם" (בר' יד , יח) , לפיכך: ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת - עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם.

רש"י במדבר י"ג, כ"ב
שבע שנים נבנתה - אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול?! - אלא שהיתה מְבוּנָה מכל טוב על אחד שבעה בצוען

 

[נכון מאוד]

שאלה שאין לי תשובה:
יש סתירה ברש"י,
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' וְגוֹמֵר – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים: כְּשֶׁנִּפְטָרִים מִן הָעוֹלָם, מַנִּיחִים צָרְכָּן וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר,
יִפְקֹד ה' – כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: תֵּן נַחֲלַת צְלָפְחָד לִבְנוֹתָיו, אָמַר: הִגִּיעַ שָׁעָה שֶׁאֶתְבַּע צְרָכַי, שֶׁיִּירְשׁוּ בָּנַי אֶת גְּדֻלָּתִי.

לדאוג שיהיה לישראל מנהיג, זה מושג ששייך לצרכי ציבור לעומת דאגה על צרכים אישיים (גם מה שפה הוא לא ביקש על עצמו שיכנס לישראל לאו דווקא להנהיג, אלא להיכנס אפילו בלי להנהיג) זה הכוונה מניחים צרכן.

אך עדיין, בעניין הדאגה להנהגת הכלל שזה צרכי ציבור, ביקש מ"ר שבניו יקחו את מקומו וינהגו את ישראל, (והרי בטח כוונתו לטובת ישראל) וזה עדיין דאגה לכלל הציבור צרכי ציבור.

כלומר, ה'אתבע צרכי' של מרע"ה, הם הדאגה שלו לפרטי ההנהגה שיהיה לבנ"י לאחר מותו, שזה בעצם 'צורכי ציבור', וזה גופא החידוש 'מניחים צרכן' הפשוטים, 'ועוסקים (בפרטי הנהגה שזה) צרכי ציבור'.

 

[חודו של כל]

חידת ידע קטנה: היכן מצינו שתי שאלות רצופות בגמ', שתיהן באותו לשון אך המשמעות שונה
אותו לשון בדיוק
במסכת סוכה

ספוילר: רמז או שתים..

זה בפרק לולב וערבה וקשור למצוות דרבנן

 

[נכון מאוד]

רש"י בראשית א', א'
ומה טעם פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" (תה' קיא , ו); שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים , אומרים להם: כל הארץ של הקדוש ברוך הוא , הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו (ראה יר' כז , ה) , ברצונו נתנה להם , וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו

לכאורה 'שכבשתם ארצות שבעה גוים' הכוונה בכניסת ישראל לשם אחרי מ' שנים במדבר, וזה לא סותר שנוח הנחיל אותו אז לשם, ואחרי זה הכנעני כבש את זה ממנו וכו'. אומות העולם מגדירים את זה שכובשים את זה, אבל אין זה כך בכלל.

רש"י בראשית י"ב, ו'
והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם , שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו , שנאמר: "ומלכי צדק מלך שלם" (בר' יד , יח) , לפיכך: ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת - עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם.

יתכן ששם קיבל בעיקר את ירושלים והסביבה, אבל לא את חברון, וזה לא סותר שחם בנה את חברון לבנו כנען

רש"י במדבר י"ג, כ"ב
שבע שנים נבנתה - אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול?! - אלא שהיתה מְבוּנָה מכל טוב על אחד שבעה בצוען

ובשנים אחרי זה, כנען כבש שאר חלקי ארץ ישראל מבניו של שם, ובסוף מ' שנים, כבשו בני ישראל והחזירו את ארץ ישראל לבעלים הראשוניים, בתוספת חברון ועוד...

 

[מתגעגע]

חידת ידע קטנה: היכן מצינו שתי שאלות רצופות בגמ', שתיהן באותו לשון אך המשמעות שונה אותו לשון בדיוק במסכת סוכה בפרק לולב וערבה וקשור למצוות דרבנן​

א"ל ר' יוחנן מי אמרה?, מי אמרה? הא איהו אמרה! (סוכה מד.)

 

[ויש לומר]

בעז"ה מקווה כל יום להעלות חידה אחת בסגנון הזה - כל חידה מביאה לביטוי/מושג תורני/יהודי

ספוילר: דוגמא

רב - רב-קו

 

[מתגעגע]

רב - רב-קו

לא הבנתי, 'רב קו' זה מושג תורני?

 

[חודו של כל]

א"ל ר' יוחנן מי אמרה?, מי אמרה? הא איהו אמרה! (סוכה מד.)

יפה, לא התכוונתי לזה...
מה שדיברתי עליו זה לא צמוד אחד לשני, זה שאלה - תשובה - שאלה - תשובה

 

[ויש לומר]

לא הבנתי, 'רב קו' זה מושג תורני?

היה רק כדוגמא להבנת הרעיון (לא רציתי לבזבז משהו אמיתי )

 

[מתגעגע]

יפה, לא התכוונתי לזה...

חוץ מזה שערבה במקדש אינו מצווה דרבנן

מה שדיברתי עליו זה לא צמוד אחד לשני, זה שאלה - תשובה - שאלה - תשובה

מאי מברך?.... ומאי מברך?
(השאלה הראשונה: מה הברכות שמברכים, והשנייה: מה נוסח הברכה)

 

[מתגעגע]

למשל: מזבח מוריד עליו דמעות
לא הבנתי איך ממילה אחת שיש בה הרבה מושגים תורניים מגיעים לפיתרון
זה קשור לזה שזה עומד באלכסון כלפי מעלה?