דרוש מידע מדד תשומות הבניה ינואר 2025

[כי אנו עמך]

עדיין יש קשר לדעתי כי לאחר הרגיעה הפועלים הזרים יחזרו לארץ לכאורה.

בשביל לעבוד בבניה בארץ צריך לעבור הליך בירוקרטי, שבו הפועל צריך לבנות מגוון דברים עד שמאשרים לו לעבוד כאן, זה אחד הסיבות המרכזיות שמתחילת המלחמה הגיעו כמה אלפים בודדים של עובדים.

בכל מקרה מתי צפוי קפיצה זו ?

באוגוסט.

 

[שישים ואחד]

עדיין יש קשר לדעתי כי לאחר הרגיעה הפועלים הזרים יחזרו לארץ לכאורה.

בכל מקרה מתי צפוי קפיצה זו ?

מה שהיה כתוב בכתבה הנ"ל,
שזה אמור להיות בסביבות חודש אוגוסט (15.8)
לא ודאי אבל זה הכוון, ושהעליה תהיה בסביבות 3.3%.
העליה היא על רטרו בגלל התביעה של חב' דניה לבג"ץ, על השנה הראשונה של המלחמה.
כלומר גם אם המחירים ירדו בחדות אולי זה ישתקף בקיזוז מסויים של העליה, במקום 3 אז 2.5 וכו',
אבל עליה חייבת להיות.
כך לפי השערה שלי אני מאוד מקווה שאני טועה כי באמת גם אני אישית הפסדתי הרבה מזה.
בברכת שפע פרנסה וברכה לכולם

 

[ה. שלמה]

רבותיי.
נותר פחות מחודש להקדמת תשלומים!

 

[התמר]

רבותיי.
נותר פחות מחודש להקדמת תשלומים!

שימו לב שזה רק נוגע למי שבנמצא באמצע תשלומים אבל מי שנמצא
ב10-90 או 20/80
זה לא משנה לו כי ממילא המקסימום שצמוד למדד זה 40 % מהדירה

 

[בית שמשניק]

שימו לב שזה רק נוגע למי שבנמצא באמצע תשלומים אבל מי שנמצא
ב10-90 או 20/80
זה לא משנה לו כי ממילא המקסימום שצמוד למדד זה 40 % מהדירה

אבל אם הוא ישלם עכשיו עוד תשלומים ה40% המוצמדים יהיו סכום קטן יותר וממילא הוא יפסיד פחות.

 

[שישים ואחד]

שימו לב שזה רק נוגע למי שבנמצא באמצע תשלומים אבל מי שנמצא
ב10-90 או 20/80
זה לא משנה לו כי ממילא המקסימום שצמוד למדד זה 40 % מהדירה

אם הוא יכול לשלם חלק מה-80%, ההצמדה תישאר לו על חצי מהתשלום הנותר,
לדוגמא, אם הוא ישלם עכשיו עוד 40%, יישאר לו לשלם 40%, ואז ההצמדה תהיה לו על חצי מהיתרה כלומר 20%,
יוצא שהרויח שעל 20% הוא לא ישלם את עליית המדד הצפויה

 

[התמר]

אבל אם הוא ישלם עכשיו עוד תשלומים ה40% המוצמדים יהיו סכום קטן יותר וממילא הוא יפסיד פחות.

זה נכון.

אבל לרוב האנשים לא מעשי.

לדוגמא אחד שקנה לפני שנה 20/80 .

וצריך להביא 80 % בעוד שנתיים, לא שווה לו בד''כ להביא כעת עוד כסף בכדי לחסוך
את מדד תשומות הבניה.

 

[שישים ואחד]

זה נכון.

אבל לרוב האנשים לא מעשי.

לדוגמא אחד שקנה לפני שנה 20/80 .

וצריך להביא 80 % בעוד שנתיים, לא שווה לו בד''כ להביא כעת עוד כסף בכדי לחסוך
את מדד תשומות הבניה.

אם הוא יכול לקחת משכנתא עם דחיית תשלומים, (רלוונטי יותר למי שהפרעון שלו עד שנה), או שהוא יכול לעמוד גם בתשלום משכנתא, או שהוא יכול לקחת הלוואה מכל גורם שהוא למשך הזמן הזה, ייתכן מאוד שעדיף לו בפרט שמדובר בסכומים כאלו של עלייה של 3% חוץ מהעליות הממוצעות של 3% שנתי.

 

[התמר]

רבותיי.
נותר פחות מחודש להקדמת תשלומים!

האם מדובר אכן על עליה גדולה כפי שכתבו כאן ?
רבים כותבים שהולך להיות עלייה מינורית.
מישהו יודע מה האמת ?!

 

[שישים ואחד]

האם מדובר אכן על עליה גדולה כפי שכתבו כאן ?
רבים כותבים שהולך להיות עלייה מינורית.
מישהו יודע מה האמת ?!

מתוך סקירת AI (Google):

לא ניתן לומר בוודאות האם מדד תשומות הבנייה יזנק באוגוסט, אך קיימת סבירות לעלייה בשל עדכון המדד על ידי הלמ"ס. העדכון צפוי להשפיע על הרכב המדד ועלול לגרום לשינויים משמעותיים, כולל עדכון של רכיב שכר העבודה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) אכן מבצעת בימים אלה עדכון של מדד תשומות הבנייה, שצפוי להסתיים במחצית השנייה של 2025. העדכון כולל שינויים במשקולות המדד וייתכן שגם עדכון נוסף של רכיב שכר העבודה. העדכון האחרון של המדד התרחש לפני כ-14 שנים, ולכן השינוי הנוכחי צפוי להיות משמעותי.

על פי הערכות בענף, העדכון עשוי לגרום לעלייה חדה במדד, בין 2.5% ל-3.5%. עם זאת, יש לקחת בחשבון שזהו עדיין לא מצב סופי, והלמ"ס צפויה להציג את מסקנות העדכון בפני הוועדה המייעצת באוגוסט.

בנוסף, יש לציין כי עדכון המדד קשור גם לעתירה שהגישה חברת דניה סיבוס לבג"ץ, בה דרשה מהלמ"ס לעדכן את המדד בשל הזינוק בעלויות הבנייה בעקבות המלחמה.

לסיכום, קיים פוטנציאל לעלייה במדד תשומות הבנייה באוגוסט, אך העדכון הסופי והשפעתו על המדד טרם נקבעו סופית.

 

[שישים ואחד]

בהמתנה ליום שישי הקרוב.. ה-15 לחודש
רק שלא יהיה "בלאק פרידיי"..
נקווה לטוב בע"ה

 

[לארג']

יש הערכה לעלייה משמעותית כבר ב15 לאוגוסט?

 

[למה זה תשאל לשמי]

רק עכשיו ראיתי את האשכול הזה...
מלכתחילה כל הדיבור היא על מדד אוגוסט שמפורסם ב-15 לספטמבר

 

[שישים ואחד]

בהמתנה ליום שישי הקרוב.. ה-15 לחודש
רק שלא יהיה "בלאק פרידיי"..
נקווה לטוב בע"ה

ב"ה הפעם צלחנו/עברנו את המדד בהצלחה (עלה רק ב-0.1)
אבל כפי שנאמר כאן עדיין יש חשש בחודש הבא..
בשורות טובות

 

[בית שמשניק]

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

www.globes.co.il

 

[אדריכלות מזווית אחרת]

אפשר פרוט לחסומים?

 

[בית שמשניק]

אפשר פרוט לחסומים?

בבקשה
תשומות הבנייה

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים​

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה • לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים​

אריק מירובסקי05:58

ספוילר: הכתבה

ההר הוליד עכבר: בעוד שהקבלנים ציפו לשינוי דרמטי של מדד תשומות הבנייה למגורים, בעקבות שינויים שהכניסה בו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התברר כי בפועל השינויים היו מינוריים. הלמ"ס שינתה מעט את משקלי הסעיפים הראשיים בסל מדד תשומות הבנייה למגורים - והמדד החדש, שהחל בחודש אוגוסט, עלה רק ב־0.4% לעומת קודמו, שחושב לפי הנוסחה הישנה.


מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד שאמור לשקף את השתנות עלויות הבנייה למבני מגורים. מרבית החוזים לרכישת דירות חדשות מוצמדים למדד, כמו גם החוזים של היזמים מול קבלני הביצוע, ומכאן חשיבותו הגדולה לשוק. המדד עצמו כולל הרכב של סעיפי עלויות, שלכל אחד מהם ניתן משקל לפי הערך היחסי שלו מהקמת הפרויקט. הסעיפים העיקריים הם חומרים ומוצרים, שכר עבודה, שכירת ציוד והוצאות כלליות. כל אחד מסעיפים אלה מחולק לתתי סעיפים, שבסך הכל כוללים עשרות רכיבים.

עליות שכר והרכבי פועלים​

הפעם האחרונה שבה המדד עודכן הייתה לפני 14 שנה, והדבר הביא לתלונות על כך שהרכב המדד אינו מעודכן לבנייה הנוכחית. התלונה השכיחה בקרב הקבלנים נגעה לעליות השכר הגדולות שנרשמו בעקבות המלחמה, שלא השתקפו לדבריהם במדדים הקיימים.

נמחיש: ב־2011, אז נקבעו משקלות המדד הקודם, 95% מפועלי הבניין היו ישראלים ו־5% זרים ופלסטינים; ערב המלחמה רק 71% מהעובדים היו ישראלים, ו־29% היו זרים ופלסטינים; כיום אין עובדים פלסטינים, לפחות מבחינה רשמית (שב"חים לא נחשבים במדד), כך שמשקל העובדים הזרים עלה מאוד, ובעקבותיו גם עלויות השכר.

בתחילת השנה עדכנה הלמ"ס את השינוי בהרכב הפועלים, וכתוצאה מזה קפץ המדד הזה ב־2.6% בחודש ינואר. אולם, הקבלנים טענו שזה לא מספיק: "העדכון טיפל חלקית בשכר העבודה של הפועלים, שקפץ מסכום של 500-250 שקל ליום עבודה של פועל פלסטיני, לרמת 1,900-1,000 שקל ליום של פועלים זרים. אבל הבעיה היא, שגם משקל שכר העבודה במדד נמוך מדי", טען בשעתו סגן נשיא התאחדות הקבלנים אריה דוד.


לדבריו, כיום עלויות שכר הפועלים באתרי הבנייה יכולות להגיע ל־60% עד 70% מכלל עלויות הבנייה, בעוד שמשקלן במדד מגיע לכ־40% בלבד.

במדד האחרון של חודש יולי, בלמ"ס הכניסו שינויים משמעותיים בהרכבי סעיפי המדד: כך, למשל, משקל עובדי ריצוף וחיפוי קפץ מ־8% ל־19% מסך עלויות העבודה; עובדי בנייה עלו מ־3% ל־5% ועובדי חשמל מ־5% ל־7%.

הבעיה מצד הקבלנים, היא שהמשקל הכולל של השכר הורד מ־43% לפי התחשיב הישן ל־42% במדד החדש, כך שבסופו של דבר נדחתה הטענה המרכזית שלהם, שעלויות השכר שעלו בעשרות אחוזים במהלך המלחמה, הצריכו העלאה דרמטית של משקל השכר במדד.

השאלה היא, כיצד הצדדים התנהלו בחישובים כל כך שונים. מדד תשומות הבנייה החדש מחושב בדרך שונה מבעבר, כשהנתונים על תשומות הבנייה הגיעו מהקבלנים. הפעם בלמ"ס אספו מהרשויות המקומיות 191 תוכניות הגשה ("גרמושקות") להיתרי בנייה, ובאמצעות מודל ממוחשב וסיוע של מומחים חושבו עלויות הבנייה לכל המבנים, וזאת בהתבסס על כמויות רכיבי הבנייה.

כמו כן הלמ"ס שינתה את אופן פרסום המדד: נוסף בו סעיף חדש שיבודד בנייה רוויה של בניינים מרובי דירות מזו צמודת הקרקע. כמו כן, הלמ"ס מציגה במדד זה סעיף של תקורות בנייה, כלומר הוצאות עקיפות שמשפיעות על עלויות הבנייה כמו חשמל, מים, ביטוח, שכר מנהל הפרויקט ועוד. כמו כן נכללו בפרק זה גם השכר של צוות הניהול והפיקוח, שמירה, בטיחות, שכירת ציוד ועוד.

"המדד עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה"​

בסופו של דבר, הלמ"ס בהחלט מצאה שחלק משמעותי מהטענות כנגד אופן חישוב המדד בפורמט הקודם היה מוצדק, וערכה שינויים בכיוון. אולם, בעוד השוק צופה לדרמה גדולה ולקפיצה גדולה של המדד האחרון עקב השינויים - זה בהחלט לא קרה.

בשורה תחתונה, אחרי השינויים הגדולים שבוצעו במדד בתחילת השנה ובחודש שעבר, המדד עלה ב־5.5% בשנה האחרונה וב־4.2% מאז תחילת השנה. ואם נרחיק אף יותר לאחור, מאז פרוץ המלחמה המדד הזה עלה ב־7.3%. מאוד רחוק מטענות הקבלנים ולא רחוק מהעלייה הכוללת באינפלציה מאז תחילת המלחמה - 6.2%.

בתגובה, אמר נשיא התאחדות הקבלנים רוני בריק, כי המדד החדש עדיין לא מתכלל את מלוא השפעות המלחמה על ענף הבנייה. לדבריו, "ההתייקרות החריגה בשכר העבודה שנוצרה, לאור עצירת כניסת העובדים הפלסטינים, לפני כשנתיים קיבלה ביטוי בעבודת הלמ"ס להתאמת המדד בתחילת השנה. צריך לומר שהשכר זינק בין פי 2 עד 3 מול השכר ששולם לעובדים בעבודות הרטובות ערב המלחמה, ותוצאות המדד הן שקלול של שורת גורמים ארוכה המשפיעה עליו - והשכר דווקא קיבל ביטוי משמעותי בהתאמות הללו.

"עם זאת, השכר בענף ממשיך לעלות בכל יום שעובר בשל המחסור בעובדים מול הצורך להרחיב מאוד את השיקום, הבנייה והקמת התשתיות. חובת הלמ"ס היא להמשיך ולתת ביטוי לכל השינויים בעלויות הבנייה. אנחנו סבורים שנכון להיום מדד תשומות הבנייה עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה על הענף ובטוחים שכפי שעשו בלמ"ס עד כה, תימשך שם העבודה כדי להשלימו".

ייתכן שהבעיה אינה באופן חישוב המדד, אלא בעיתוי.

עיקר העלייה בשכר הפועלים נרשמה בשנה שעברה, אך 2 התיקונים למדד נערכו בשלב מאוחר בהרבה - כך שגם לאחר ששונה המדד, הוא לא הצליח לעקוב אחר העליות של תחילת המלחמה. המילה האחרונה כנראה עוד לא נאמרה.