פרסומת חדשה, לא מתייחס לגימיק השיווקי אלא לירידת המחיר של הפרויקט הזה.

https://www.bhol.co.il/news/1696305
לעומת הפרויקט של רוטשטיין (4 חד' ב-2.6), זה הבדל משמעותי במחיר.
זה בבית שמש הוותיקה
ורוטשטיין יחסית יקר (ואולי זה כולל מחסן צמוד כלומר 5 חדרים)
ברמה ד' אפשר לקנות 4 חדרים ב2.2 מיליון.
 
פרסומת חדשה, לא מתייחס לגימיק השיווקי אלא לירידת המחיר של הפרויקט הזה.

https://www.bhol.co.il/news/1696305
לעומת הפרויקט של רוטשטיין (4 חד' ב-2.6), זה הבדל משמעותי במחיר.
כבר דובר כאן בזה שזה בותיקה וכמעט כל הרוכשים זה משקיעים ואין שם שום ביקוש למגורים
לא דומה בכלל לרמת בית שמש
 
שאלה שמעניין אותי דעת העם האם אתם מזדהים כך או אחרת אם מחשבה כזאת
הורדת הריבית לכוראה כבר ניכרים ניצנים ראשונים בשוק כרגיל בנק מזרחי תמיד ראשון ללכת על מגמות בנק מזרחי התחיל להוריד ריביות [ לא תמיד הם צוקים הם כבר טעו פעם אחת]
שאלה האם רביית גבוה למשך זמן ממושך הוא סיבה לעלית מחירים נוספת כלומר ניקח זוג שלקח משכנתא על בסיס החזר מסוים כמובן היועץ שכנע אותו שהכי כדאי פריים וזה מאוד יציב וכו וסדר לו ברוב חכמתו שני שליש פרים כמובן שחוה קפיצה משמעותית של משכנתא למשך זמן ממושך ולמד להסתדר [ כמובן שיש את האנשים שלא נושמים ר מחקים להורדת רביית ] האם יגרום לעצמו לומר אם אני יכול עמוד בהחזר למה שלא נשדרג וכו אות החזר בסכום יותר גבוה האם זה יוציא בבת אחת כל משפרי דיור להתנפל על השוק ? האם זה בסופו של דור לשוק הדיור לטוח הרחוק רק מזיק או שאנשים יעבדו אמון ביציבות של משכנתאות איך אדם הפשוט מסתכל על זה
 
מי שלוקח משכנתא לשלושים שנה צריך להכין את עצמו לשלושים שנה, ועוד לא היו לנו כאן שלושים שנה בלי ריביות דו ספרתיות...
אלא מאי, זה היה באזור שנת אלפיים ולציבור יש זכרון קצר. אבל מה שעל השולחן כל אחד מבין שהריבית יכולה גם לעלות חזרה
 
האם יגרום לעצמו לומר אם אני יכול עמוד בהחזר למה שלא נשדרג וכו אות החזר בסכום יותר גבוה האם זה יוציא בבת אחת כל משפרי דיור להתנפל על השוק ? האם זה בסופו של דור לשוק הדיור לטוח הרחוק רק מזיק או שאנשים יעבדו אמון ביציבות של משכנתאות איך אדם הפשוט מסתכל על זה
פלפול לא נכון.
ריבית גבוהה חד משמעית גורמת לירידת מחירים.
מי שלא יכול לעמוד במשכנתא ימכור את הדירה ויעבור לדירה קטנה יותר/בפריפריה.
 
ריבית גבוהה חד משמעית גורמת לירידת מחירים.
כדמוכח בהודעה הפותחת של האשכול ;)
d7a8d799d791d799d7aa-d7a8d799d790d79cd799d7aa-d79ed795d79c-d7a7d7a6d791-d7a2d79cd799d799d7aa-d79ed797d799d7a8d799d79d-d79ed7a9d795d7a4.png
אגב
מצד אחד הכתבה שפתחה את האשכול, מרתקת ומחכימה, והיא חובה להבנת שוק הדיור,
מצד שני עבר מאז 8 שנים והמחירים הוכפלו פי 1.5 ומי שהאמין לה בזמנו אוכל את הכובע…
אז אולי גם הלאה זה ימשיך כנגד ההיגיון? :unsure:
 
מאז העלאת הריבית ב2022 מחירי הדירות יורדים.
זה ברור הנידון בתוצאה סופית האם זה כמו מחיר למשתכן שלטוח הקרוב גרם למיתון במחירים
אבל בטבח הרחוק גרם לעלית המחירים האם אותו דבר עלית הריבית שהיא דבר זמני האם תביא את אותו הפקט
 
נערך לאחרונה ב:
ועדת שמחון: הבנקים לא יוכלו להגביל יזמי נדל"ן בהורדת מחירי דירות

מחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות • עפ"י ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות


אריק מירובסקי - גלובס

גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות. זו ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.

זאת, לנוכח סעיפים שנמצאו בהסכמי ליווי לפרויקטים למגורים, לפיהם יזמי נדל"ן לא יוכלו למכור דירות תוך ירידת מחירים, ללא הסכמת הבנק. עם זאת, לא נמצאו ראיות לכך שהסעיפים הללו הם הסיבה לכך שמחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, וזאת על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות. בבנק ישראל הגיבו לגלובס באומרם, כי מדובר בהנחיה קוסמטית, שכן בנקים יוכלו להתנות ליווי בנקאי ברווחיות של היזמים, שהיא ממילא מותנית במחירי הדירות.

האם יש למערכת הבנקאית מעורבות בקביעת מחירי הדיור?

הוועדה הוקמה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני דיור בחודש מאי להקים צוות ממשלתי משותף עם בנק ישראל, שיבדוק את מעורבות המערכת הבנקאית בקביעת מחירי הדיור. על הצוות הוטל לבחון מעורבות כזו, ככל שקיימת, באמצעות תנאים שהבנקים נוהגים להכניס להסכמי ליווי לפרויקטים בתחום הנדל"ן. מלבד שמחון, שעמד בראשה, השתתפו בה גם מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על תחרות מיכל כהן, והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט אזרחי, כרמית יוליס.

הצוות קיים ארבעה דיונים, אליהם הוזמנו מומחים, רגולטורים ונציגים של המערכת הבנקאית והקבלנית. בין היתר הופיעו בפני הוועדה שני הממונים לשעבר על הגבלים עסקיים -פרופ' דיוויד גילה ודרור שטרום.

הוברר, כי בענף הבנייה למגורים פועלים יזמים רבים. בבחינה של יזמים שבונים 300 דירות ומעלה, עלה כי היזם הגדול ביותר בונה 2.7% מהדירות ועשרת היזמים הגדולים בונים פחות מחמישית מהדירות הנבנות. לאור זאת, לא נמצאה במגזר יזמות הבנייה בישראל תופעה של אוֹלִיגוֹפּוֹל, כלומר של שוק שנשלט על-ידי קבוצה קטנה של יצרנים.

הפועלים ולאומי מספקים 57% מכלל המימון לבנייה

ואולם שונה המצב, כשמדובר בגופים המלווים פיננסית את הפרויקטים. נמצא, כי 2 הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - מספקים 57% מכלל המימון לבנייה, וכי 5 הקבוצות הבנקאיות (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות דיסקונט והבינלאומי) מספקות 91% מהמימון לענף. "המסקנה העולה מהניתוח הינה, כי ענף האשראי לנדל"ן למגורים הוא ענף ריכוזי במיוחד ולכן קיים חשש מוגבר מפני התאמה אולגופוליסטית של הבנקים בתחום. השאלה העולה היא האם ריכוזיות זו של הבנקים... עשויה לאפשר לבנקים למנוע ירידת מחירים בשוק הדיור", נכתב בדוח.

תיאורטית נראה שאכן קיימת אפשרות כזו, והנה מספר דוגמאות לסעיפים כאלה בחוזים, שהדליקו את הנורה האדומה במועצה הלאומית לכלכלה: "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות להלן אלא בכפוף לקבל הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש..: למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח..."; "תעמדו בלוחות הזמנים הנדרשים לביצוע מכירות בפרויקט ובמחירי המכירה בהתאם לתחזית מכירות ותקבולים של יחידות בפרוייקט, כפי שנקבעה בדוח האפס..."; "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות שלהלן אלא בכפוף לקבלת הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש: .... למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח. אם תהיה בפועל סטייה, לפי קביעת הבנק בעניין זה, לעומת נתוני דוח האפס (לרבות, אך לא רק, בקשר עם נתוני הרווחיות, לוחות הזמנים, הכנסות ועלויות הפרויקט)" - במקרה כזה תהיה לבנק עילה לנקוט בסנקציות לרבות העלאת ריבית, העמדת האשראי לפירעון מיידי, מימוש ביטחונות".

התזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה

ואולם ממצאי בנק ישראל בנושא הראו, כי במציאות הקיימת, התנאים הללו אינם רלוונטיים, שכן מחירי המכירה בפועל של 54% מהדירות עולה על מחירן בדוח האפס, כך שבחלק גדול מאוד של המקרים, היזמים לא חייבים לפנות אל הבנקים בדרך להורדת מחירים. עוד נמצא, כי כמעט חמישית מהדירות שנמכרו היו במחירים נמוכים מאלה שננקבו בדוח האפס של הפרויקטים, כך שהתזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה, ואולי אף להיפך.

מצד שני המומחים הסכימו, כי סעיפי ההתנייה הבנקאיים שלא מאפשרים ליזמים להוריד מחירי דירות, ללא אישור בנקים, הם בעייתיים מאוד. פרופ' גילה אמר, כי מדובר במצב שבו בנק יכול למנוע תחרות ולחסום את האפשרות של הקבלנים להוריד מחירים שדורש התייחסות מיידית כדי לשמור על התחרות; הכלכלן פרופ' אלון אייזנברג אמר, כי הליווי הבנקאי חשוב מאוד, אך קיים חשש שהוא מביא להגבלה של התחרות, גם אם לא הייתה כוונה כזו. ד"ר אורן רגבי, ששימש בערו ככלכלן הראשי של רשות התחרות אמר, כי המצב הוא כזה, שהבנק שולט למעשה ברמת המחירים בשוק, מה שעלול להוביל למחירים גבוהים יותר מאלה שהיו מתקיימים בשוק תחרותי.

הצוות סיכם את הדיון במסקנה, כי הפרקטיקה הנהוגה, של הכנסת תנאי מחיר לחוזים שבין היזמים לבנקים המלווים, עלולה למנוע, בנסיבות מסוימות ירידת מחירי דירות.

עוד קבעו חברי הוועדה, כי לאור סיכוני האשראי וכושר הספיגה של הבנקים בתחום ולאור רווחיותם, לא ייגרם נזק אם תימנע מהבנקים האפשרות להתערב במחירי הדירות לאחר החתימה על הסכמי המימון.

לאור זאת המליצו למפקח על הבנקים לקבוע הוראה או באמצעים אחרים, כי לגורם המממן של מיזם לליווי פרויקט בנייה למגורים אסור להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחיר המכירה של דירות באותו מיזם, לאחר ההתקשרות בהסכם המימון. במסגרת זו יקבע כי יש להימנע מלכלול בהסכם מימון לליווי המיזם התניה חוזית המתייחסת לשינויים במחירי הדירות במיזם.

במידה ולא יתאפשר ליישם את הצעד הזה באמצעות המפקח על הבנקים, חברי הוועדה ממליצים ליישם את ההוראה באמצעות חקיקה. כמו כן הצוות ממליץ, על מנת להגיע לשוק תחרותי בטווח הבינוני-ארוך, לפעול להקטנת הריכוזיות בענף מימון מיזמי דיור, הן בתוך המערכת הבנקאית והן על ידי הגדלת נתח השוק של גופים חוץ-בנקאיים.

עד כמה ההמלצות הללו, שלהן שותף גם המפקח על הבנקים, אכן יועילו? נראה כי יש להן קודם כל חשיבות עקרונית רבה, שכן הסעיפים המגבילים מאפשרים לבנקים לשלוט במקרים מסויימים במחירים, גם אם הם לא ממהרים ליישם אותם וגם אם כיום, באווירה של עליות מחירים שנמשכות למשך שנים רבות (למעט תקופות קצרות של ירידות מוגבלות), יזמים ממעטים להגיע למחירי דוח האפס שלהם גם אחרי מתן הנחות. השאלה מה יקרה, כשהמצב בשוק ישתנה. לפיכך, גם אם כיום הן לא נראות כנחוצות, בעתיד המצב עשוי להשתנות.

גורמים בבנק ישראל מסרו לגלובס כי "מדיוני הוועדה עלה כי לא נמצא אקדח מעשן לטענה שהסכמי המימון ליזמים הם התורם לעליית מחירי הדיור. למרות זאת ועל מנת לשמור על "הליווי הסגור" ולהמשיך ולהגן על כספי הרוכשים ולמנוע מקרי חפציבה, ייקור האשראי לבנייה ועליית מחירי הדיור הסכים הפיקוח על הבנקים על שינוי קוסמטי בלבד".

זאת, משום שלהערכתם הליווי הבנקאי עדיין יכלול התניות על רווחיות וכושר ספיגה שהן תלויות מחיר.

באיגוד הבנקים מבקרים

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה לדוח ועדת שמחון: "במקום לנסות להתמודד עם הבעיות האמיתיות בשוק הדיור, ועדת שמחון החליטה להתמקד בהסכמי המימון בתחום הליווי הפיננסי של פרויקטים לדיור. אותם הסכמים שגובשו כלקח מקריסת חפציבה, ובזכותם מאז, קרוב ל-20 שנה, נמנע משבר דומה בישראל.

"ה'תזה' הראשונית של הוועדה, לפיה הסכמי המימון מונעים ירידת מחירים, הופרכה על-ידי נתוני רשות התחרות, על-ידי נתוני הפיקוח על הבנקים ועל-ידי הקבלנים עצמם. לפיכך, ועדת שמחון נאלצה לחזור בה מהמסקנות המוטעות שהופיעו בנייר העמדה הראשוני, לפיהן קיים כשל תחרותי ויש להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז בתחום זה.

"איגוד הבנקים מקווה כי הטיפול בשוק הדיור ובבעיות העומק שלו ייעשה באמצעות בירור מקצועי ויסודי של נתונים ועובדות".
 
ועדת שמחון: הבנקים לא יוכלו להגביל יזמי נדל"ן בהורדת מחירי דירות

מחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות • עפ"י ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות

אריק מירובסקי - גלובס

גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות. זו ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.

זאת, לנוכח סעיפים שנמצאו בהסכמי ליווי לפרויקטים למגורים, לפיהם יזמי נדל"ן לא יוכלו למכור דירות תוך ירידת מחירים, ללא הסכמת הבנק. עם זאת, לא נמצאו ראיות לכך שהסעיפים הללו הם הסיבה לכך שמחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, וזאת על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות. בבנק ישראל הגיבו לגלובס באומרם, כי מדובר בהנחיה קוסמטית, שכן בנקים יוכלו להתנות ליווי בנקאי ברווחיות של היזמים, שהיא ממילא מותנית במחירי הדירות.

האם יש למערכת הבנקאית מעורבות בקביעת מחירי הדיור?

הוועדה הוקמה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני דיור בחודש מאי להקים צוות ממשלתי משותף עם בנק ישראל, שיבדוק את מעורבות המערכת הבנקאית בקביעת מחירי הדיור. על הצוות הוטל לבחון מעורבות כזו, ככל שקיימת, באמצעות תנאים שהבנקים נוהגים להכניס להסכמי ליווי לפרויקטים בתחום הנדל"ן. מלבד שמחון, שעמד בראשה, השתתפו בה גם מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על תחרות מיכל כהן, והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט אזרחי, כרמית יוליס.

הצוות קיים ארבעה דיונים, אליהם הוזמנו מומחים, רגולטורים ונציגים של המערכת הבנקאית והקבלנית. בין היתר הופיעו בפני הוועדה שני הממונים לשעבר על הגבלים עסקיים -פרופ' דיוויד גילה ודרור שטרום.

הוברר, כי בענף הבנייה למגורים פועלים יזמים רבים. בבחינה של יזמים שבונים 300 דירות ומעלה, עלה כי היזם הגדול ביותר בונה 2.7% מהדירות ועשרת היזמים הגדולים בונים פחות מחמישית מהדירות הנבנות. לאור זאת, לא נמצאה במגזר יזמות הבנייה בישראל תופעה של אוֹלִיגוֹפּוֹל, כלומר של שוק שנשלט על-ידי קבוצה קטנה של יצרנים.

הפועלים ולאומי מספקים 57% מכלל המימון לבנייה

ואולם שונה המצב, כשמדובר בגופים המלווים פיננסית את הפרויקטים. נמצא, כי 2 הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - מספקים 57% מכלל המימון לבנייה, וכי 5 הקבוצות הבנקאיות (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות דיסקונט והבינלאומי) מספקות 91% מהמימון לענף. "המסקנה העולה מהניתוח הינה, כי ענף האשראי לנדל"ן למגורים הוא ענף ריכוזי במיוחד ולכן קיים חשש מוגבר מפני התאמה אולגופוליסטית של הבנקים בתחום. השאלה העולה היא האם ריכוזיות זו של הבנקים... עשויה לאפשר לבנקים למנוע ירידת מחירים בשוק הדיור", נכתב בדוח.

תיאורטית נראה שאכן קיימת אפשרות כזו, והנה מספר דוגמאות לסעיפים כאלה בחוזים, שהדליקו את הנורה האדומה במועצה הלאומית לכלכלה: "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות להלן אלא בכפוף לקבל הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש..: למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח..."; "תעמדו בלוחות הזמנים הנדרשים לביצוע מכירות בפרויקט ובמחירי המכירה בהתאם לתחזית מכירות ותקבולים של יחידות בפרוייקט, כפי שנקבעה בדוח האפס..."; "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות שלהלן אלא בכפוף לקבלת הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש: .... למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח. אם תהיה בפועל סטייה, לפי קביעת הבנק בעניין זה, לעומת נתוני דוח האפס (לרבות, אך לא רק, בקשר עם נתוני הרווחיות, לוחות הזמנים, הכנסות ועלויות הפרויקט)" - במקרה כזה תהיה לבנק עילה לנקוט בסנקציות לרבות העלאת ריבית, העמדת האשראי לפירעון מיידי, מימוש ביטחונות".

התזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה

ואולם ממצאי בנק ישראל בנושא הראו, כי במציאות הקיימת, התנאים הללו אינם רלוונטיים, שכן מחירי המכירה בפועל של 54% מהדירות עולה על מחירן בדוח האפס, כך שבחלק גדול מאוד של המקרים, היזמים לא חייבים לפנות אל הבנקים בדרך להורדת מחירים. עוד נמצא, כי כמעט חמישית מהדירות שנמכרו היו במחירים נמוכים מאלה שננקבו בדוח האפס של הפרויקטים, כך שהתזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה, ואולי אף להיפך.

מצד שני המומחים הסכימו, כי סעיפי ההתנייה הבנקאיים שלא מאפשרים ליזמים להוריד מחירי דירות, ללא אישור בנקים, הם בעייתיים מאוד. פרופ' גילה אמר, כי מדובר במצב שבו בנק יכול למנוע תחרות ולחסום את האפשרות של הקבלנים להוריד מחירים שדורש התייחסות מיידית כדי לשמור על התחרות; הכלכלן פרופ' אלון אייזנברג אמר, כי הליווי הבנקאי חשוב מאוד, אך קיים חשש שהוא מביא להגבלה של התחרות, גם אם לא הייתה כוונה כזו. ד"ר אורן רגבי, ששימש בערו ככלכלן הראשי של רשות התחרות אמר, כי המצב הוא כזה, שהבנק שולט למעשה ברמת המחירים בשוק, מה שעלול להוביל למחירים גבוהים יותר מאלה שהיו מתקיימים בשוק תחרותי.

הצוות סיכם את הדיון במסקנה, כי הפרקטיקה הנהוגה, של הכנסת תנאי מחיר לחוזים שבין היזמים לבנקים המלווים, עלולה למנוע, בנסיבות מסוימות ירידת מחירי דירות.

עוד קבעו חברי הוועדה, כי לאור סיכוני האשראי וכושר הספיגה של הבנקים בתחום ולאור רווחיותם, לא ייגרם נזק אם תימנע מהבנקים האפשרות להתערב במחירי הדירות לאחר החתימה על הסכמי המימון.

לאור זאת המליצו למפקח על הבנקים לקבוע הוראה או באמצעים אחרים, כי לגורם המממן של מיזם לליווי פרויקט בנייה למגורים אסור להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחיר המכירה של דירות באותו מיזם, לאחר ההתקשרות בהסכם המימון. במסגרת זו יקבע כי יש להימנע מלכלול בהסכם מימון לליווי המיזם התניה חוזית המתייחסת לשינויים במחירי הדירות במיזם.

במידה ולא יתאפשר ליישם את הצעד הזה באמצעות המפקח על הבנקים, חברי הוועדה ממליצים ליישם את ההוראה באמצעות חקיקה. כמו כן הצוות ממליץ, על מנת להגיע לשוק תחרותי בטווח הבינוני-ארוך, לפעול להקטנת הריכוזיות בענף מימון מיזמי דיור, הן בתוך המערכת הבנקאית והן על ידי הגדלת נתח השוק של גופים חוץ-בנקאיים.

עד כמה ההמלצות הללו, שלהן שותף גם המפקח על הבנקים, אכן יועילו? נראה כי יש להן קודם כל חשיבות עקרונית רבה, שכן הסעיפים המגבילים מאפשרים לבנקים לשלוט במקרים מסויימים במחירים, גם אם הם לא ממהרים ליישם אותם וגם אם כיום, באווירה של עליות מחירים שנמשכות למשך שנים רבות (למעט תקופות קצרות של ירידות מוגבלות), יזמים ממעטים להגיע למחירי דוח האפס שלהם גם אחרי מתן הנחות. השאלה מה יקרה, כשהמצב בשוק ישתנה. לפיכך, גם אם כיום הן לא נראות כנחוצות, בעתיד המצב עשוי להשתנות.

גורמים בבנק ישראל מסרו לגלובס כי "מדיוני הוועדה עלה כי לא נמצא אקדח מעשן לטענה שהסכמי המימון ליזמים הם התורם לעליית מחירי הדיור. למרות זאת ועל מנת לשמור על "הליווי הסגור" ולהמשיך ולהגן על כספי הרוכשים ולמנוע מקרי חפציבה, ייקור האשראי לבנייה ועליית מחירי הדיור הסכים הפיקוח על הבנקים על שינוי קוסמטי בלבד".

זאת, משום שלהערכתם הליווי הבנקאי עדיין יכלול התניות על רווחיות וכושר ספיגה שהן תלויות מחיר.

באיגוד הבנקים מבקרים

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה לדוח ועדת שמחון: "במקום לנסות להתמודד עם הבעיות האמיתיות בשוק הדיור, ועדת שמחון החליטה להתמקד בהסכמי המימון בתחום הליווי הפיננסי של פרויקטים לדיור. אותם הסכמים שגובשו כלקח מקריסת חפציבה, ובזכותם מאז, קרוב ל-20 שנה, נמנע משבר דומה בישראל.

"ה'תזה' הראשונית של הוועדה, לפיה הסכמי המימון מונעים ירידת מחירים, הופרכה על-ידי נתוני רשות התחרות, על-ידי נתוני הפיקוח על הבנקים ועל-ידי הקבלנים עצמם. לפיכך, ועדת שמחון נאלצה לחזור בה מהמסקנות המוטעות שהופיעו בנייר העמדה הראשוני, לפיהן קיים כשל תחרותי ויש להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז בתחום זה.

"איגוד הבנקים מקווה כי הטיפול בשוק הדיור ובבעיות העומק שלו ייעשה באמצעות בירור מקצועי ויסודי של נתונים ועובדות".
זה לא ישים בכלל.
הבנק לא מממן אם אין כ12-15% רווח לפרוייקט.
ואם הוא רואה שהיזם מוכר בפחות מדוח ה0, הבנק יעצור את המימון כי הוא חושש לכיס שלו
לא רואה דרך שבאמת הבנקים יוכלו להתמודד עם זה
הדבר היחיד שיקרה, שילכו כולם למימון חוץ בנקאי, שם אין רגולטור
 
הבנקים יעלו את מחיר המימון, (מימון חוץ בנקאי באמת יוכל להשלים אותם?) אבל לפחות בעתיד השוק יהיה מאוזן.
 
מדהים אותי כל פעם מחדש איך פרופסורים וחוכמולוגים יושבים חודשים לדון ומגיעים למסקנות פשוטות ידועות מראש, ועם כל זה העצות שלהם מגיעות לפח.
קודם, ההגבלה היא על חוזים חדשים שיהיו לאחר שההמלצות יעברו כחוק אם בכלל, כלומר עוד כמה חודשים. מה העצה שהם נותנים על מלאי הדירות הקיים? כלום. כלומר, ישבו ודיברו ואין להם שום פיתרון.
ועדת שמחון: הבנקים לא יוכלו להגביל יזמי נדל"ן בהורדת מחירי דירות

מחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות • עפ"י ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות

אריק מירובסקי - גלובס

גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות. זו ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.

זאת, לנוכח סעיפים שנמצאו בהסכמי ליווי לפרויקטים למגורים, לפיהם יזמי נדל"ן לא יוכלו למכור דירות תוך ירידת מחירים, ללא הסכמת הבנק. עם זאת, לא נמצאו ראיות לכך שהסעיפים הללו הם הסיבה לכך שמחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, וזאת על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות. בבנק ישראל הגיבו לגלובס באומרם, כי מדובר בהנחיה קוסמטית, שכן בנקים יוכלו להתנות ליווי בנקאי ברווחיות של היזמים, שהיא ממילא מותנית במחירי הדירות.

האם יש למערכת הבנקאית מעורבות בקביעת מחירי הדיור?

הוועדה הוקמה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני דיור בחודש מאי להקים צוות ממשלתי משותף עם בנק ישראל, שיבדוק את מעורבות המערכת הבנקאית בקביעת מחירי הדיור. על הצוות הוטל לבחון מעורבות כזו, ככל שקיימת, באמצעות תנאים שהבנקים נוהגים להכניס להסכמי ליווי לפרויקטים בתחום הנדל"ן. מלבד שמחון, שעמד בראשה, השתתפו בה גם מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על תחרות מיכל כהן, והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט אזרחי, כרמית יוליס.

הצוות קיים ארבעה דיונים, אליהם הוזמנו מומחים, רגולטורים ונציגים של המערכת הבנקאית והקבלנית. בין היתר הופיעו בפני הוועדה שני הממונים לשעבר על הגבלים עסקיים -פרופ' דיוויד גילה ודרור שטרום.

הוברר, כי בענף הבנייה למגורים פועלים יזמים רבים. בבחינה של יזמים שבונים 300 דירות ומעלה, עלה כי היזם הגדול ביותר בונה 2.7% מהדירות ועשרת היזמים הגדולים בונים פחות מחמישית מהדירות הנבנות. לאור זאת, לא נמצאה במגזר יזמות הבנייה בישראל תופעה של אוֹלִיגוֹפּוֹל, כלומר של שוק שנשלט על-ידי קבוצה קטנה של יצרנים.

הפועלים ולאומי מספקים 57% מכלל המימון לבנייה

ואולם שונה המצב, כשמדובר בגופים המלווים פיננסית את הפרויקטים. נמצא, כי 2 הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - מספקים 57% מכלל המימון לבנייה, וכי 5 הקבוצות הבנקאיות (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות דיסקונט והבינלאומי) מספקות 91% מהמימון לענף. "המסקנה העולה מהניתוח הינה, כי ענף האשראי לנדל"ן למגורים הוא ענף ריכוזי במיוחד ולכן קיים חשש מוגבר מפני התאמה אולגופוליסטית של הבנקים בתחום. השאלה העולה היא האם ריכוזיות זו של הבנקים... עשויה לאפשר לבנקים למנוע ירידת מחירים בשוק הדיור", נכתב בדוח.

תיאורטית נראה שאכן קיימת אפשרות כזו, והנה מספר דוגמאות לסעיפים כאלה בחוזים, שהדליקו את הנורה האדומה במועצה הלאומית לכלכלה: "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות להלן אלא בכפוף לקבל הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש..: למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח..."; "תעמדו בלוחות הזמנים הנדרשים לביצוע מכירות בפרויקט ובמחירי המכירה בהתאם לתחזית מכירות ותקבולים של יחידות בפרוייקט, כפי שנקבעה בדוח האפס..."; "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות שלהלן אלא בכפוף לקבלת הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש: .... למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח. אם תהיה בפועל סטייה, לפי קביעת הבנק בעניין זה, לעומת נתוני דוח האפס (לרבות, אך לא רק, בקשר עם נתוני הרווחיות, לוחות הזמנים, הכנסות ועלויות הפרויקט)" - במקרה כזה תהיה לבנק עילה לנקוט בסנקציות לרבות העלאת ריבית, העמדת האשראי לפירעון מיידי, מימוש ביטחונות".

התזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה

ואולם ממצאי בנק ישראל בנושא הראו, כי במציאות הקיימת, התנאים הללו אינם רלוונטיים, שכן מחירי המכירה בפועל של 54% מהדירות עולה על מחירן בדוח האפס, כך שבחלק גדול מאוד של המקרים, היזמים לא חייבים לפנות אל הבנקים בדרך להורדת מחירים. עוד נמצא, כי כמעט חמישית מהדירות שנמכרו היו במחירים נמוכים מאלה שננקבו בדוח האפס של הפרויקטים, כך שהתזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה, ואולי אף להיפך.

מצד שני המומחים הסכימו, כי סעיפי ההתנייה הבנקאיים שלא מאפשרים ליזמים להוריד מחירי דירות, ללא אישור בנקים, הם בעייתיים מאוד. פרופ' גילה אמר, כי מדובר במצב שבו בנק יכול למנוע תחרות ולחסום את האפשרות של הקבלנים להוריד מחירים שדורש התייחסות מיידית כדי לשמור על התחרות; הכלכלן פרופ' אלון אייזנברג אמר, כי הליווי הבנקאי חשוב מאוד, אך קיים חשש שהוא מביא להגבלה של התחרות, גם אם לא הייתה כוונה כזו. ד"ר אורן רגבי, ששימש בערו ככלכלן הראשי של רשות התחרות אמר, כי המצב הוא כזה, שהבנק שולט למעשה ברמת המחירים בשוק, מה שעלול להוביל למחירים גבוהים יותר מאלה שהיו מתקיימים בשוק תחרותי.

הצוות סיכם את הדיון במסקנה, כי הפרקטיקה הנהוגה, של הכנסת תנאי מחיר לחוזים שבין היזמים לבנקים המלווים, עלולה למנוע, בנסיבות מסוימות ירידת מחירי דירות.

עוד קבעו חברי הוועדה, כי לאור סיכוני האשראי וכושר הספיגה של הבנקים בתחום ולאור רווחיותם, לא ייגרם נזק אם תימנע מהבנקים האפשרות להתערב במחירי הדירות לאחר החתימה על הסכמי המימון.

לאור זאת המליצו למפקח על הבנקים לקבוע הוראה או באמצעים אחרים, כי לגורם המממן של מיזם לליווי פרויקט בנייה למגורים אסור להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחיר המכירה של דירות באותו מיזם, לאחר ההתקשרות בהסכם המימון. במסגרת זו יקבע כי יש להימנע מלכלול בהסכם מימון לליווי המיזם התניה חוזית המתייחסת לשינויים במחירי הדירות במיזם.

במידה ולא יתאפשר ליישם את הצעד הזה באמצעות המפקח על הבנקים, חברי הוועדה ממליצים ליישם את ההוראה באמצעות חקיקה. כמו כן הצוות ממליץ, על מנת להגיע לשוק תחרותי בטווח הבינוני-ארוך, לפעול להקטנת הריכוזיות בענף מימון מיזמי דיור, הן בתוך המערכת הבנקאית והן על ידי הגדלת נתח השוק של גופים חוץ-בנקאיים.

עד כמה ההמלצות הללו, שלהן שותף גם המפקח על הבנקים, אכן יועילו? נראה כי יש להן קודם כל חשיבות עקרונית רבה, שכן הסעיפים המגבילים מאפשרים לבנקים לשלוט במקרים מסויימים במחירים, גם אם הם לא ממהרים ליישם אותם וגם אם כיום, באווירה של עליות מחירים שנמשכות למשך שנים רבות (למעט תקופות קצרות של ירידות מוגבלות), יזמים ממעטים להגיע למחירי דוח האפס שלהם גם אחרי מתן הנחות. השאלה מה יקרה, כשהמצב בשוק ישתנה. לפיכך, גם אם כיום הן לא נראות כנחוצות, בעתיד המצב עשוי להשתנות.

גורמים בבנק ישראל מסרו לגלובס כי "מדיוני הוועדה עלה כי לא נמצא אקדח מעשן לטענה שהסכמי המימון ליזמים הם התורם לעליית מחירי הדיור. למרות זאת ועל מנת לשמור על "הליווי הסגור" ולהמשיך ולהגן על כספי הרוכשים ולמנוע מקרי חפציבה, ייקור האשראי לבנייה ועליית מחירי הדיור הסכים הפיקוח על הבנקים על שינוי קוסמטי בלבד".

זאת, משום שלהערכתם הליווי הבנקאי עדיין יכלול התניות על רווחיות וכושר ספיגה שהן תלויות מחיר.

באיגוד הבנקים מבקרים

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה לדוח ועדת שמחון: "במקום לנסות להתמודד עם הבעיות האמיתיות בשוק הדיור, ועדת שמחון החליטה להתמקד בהסכמי המימון בתחום הליווי הפיננסי של פרויקטים לדיור. אותם הסכמים שגובשו כלקח מקריסת חפציבה, ובזכותם מאז, קרוב ל-20 שנה, נמנע משבר דומה בישראל.

"ה'תזה' הראשונית של הוועדה, לפיה הסכמי המימון מונעים ירידת מחירים, הופרכה על-ידי נתוני רשות התחרות, על-ידי נתוני הפיקוח על הבנקים ועל-ידי הקבלנים עצמם. לפיכך, ועדת שמחון נאלצה לחזור בה מהמסקנות המוטעות שהופיעו בנייר העמדה הראשוני, לפיהן קיים כשל תחרותי ויש להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז בתחום זה.

"איגוד הבנקים מקווה כי הטיפול בשוק הדיור ובבעיות העומק שלו ייעשה באמצעות בירור מקצועי ויסודי של נתונים ועובדות".
גם בנק ישראל ישב בוועדה, והוא מגיב שזו המלצה שאפשר לעקוף. הנה עוד הוכחה שהבנקים ובנק ישראל זה שותפים על מלא ולכן הריבית לא ירדה כי הבנקים מרוויחים מהריבית הגבוהה. רואים בבירור שכשיש לבנק ישראל את טובת הציבור למול טובת הבנקים במי הוא בוחר. הבעיה היא שבנק ישראל זה מינוי ציבורי, גוף ממשלתי, שלכאורה צריך לדאוג לציבור ולבוחרים ולא לבעלי ההון. אלא מה הם אומרים? אם הבנקים יפסידו אז כל הציבור יפסיד, אבל הבנקים רק מרוויחים יותר ויותר מיליארדים על חשבון הציבור ואף אחד לא עוצר את החגיגה.
 
הבנק יעצור את המימון כי הוא חושש לכיס שלו
מדובר על הליווי הבנקאי של הפרויקט, הרוכשים משלמים לבנק והבנק משלם לקבלן. אין לבנק אפשרות "לעצור את המימון" כי זה לא הכסף שלו.
כל מה שהבנק יכול לעשות זה:
"העלאת ריבית, העמדת האשראי לפירעון מיידי, מימוש ביטחונות"
אם יאסרו על הבנק (בהחלטת המפקח על הבנקים או בחוק), הוא לא יוכל לעשות את זה.
מהכתבה נראה שהבנקים לחוצים מהעניין...
 
לגבי 15% רווח, זה לא סכום בסיס שמצופה והגיוני שהקבלנים ירוויחו על הבנייה? ומרחב ביטחון לירידה ברווח ללא הגעה לפשיטת רגל?

נשמע כמו מרווח ביטחון סביר דיו, לשמירה על השוק ומבחינת הבנקים לשמירה על הערבויות שניתנו להם בשעבוד הנכס.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה