פרסומת חדשה, לא מתייחס לגימיק השיווקי אלא לירידת המחיר של הפרויקט הזה.

https://www.bhol.co.il/news/1696305
לעומת הפרויקט של רוטשטיין (4 חד' ב-2.6), זה הבדל משמעותי במחיר.
זה בבית שמש הוותיקה
ורוטשטיין יחסית יקר (ואולי זה כולל מחסן צמוד כלומר 5 חדרים)
ברמה ד' אפשר לקנות 4 חדרים ב2.2 מיליון.
 
פרסומת חדשה, לא מתייחס לגימיק השיווקי אלא לירידת המחיר של הפרויקט הזה.

https://www.bhol.co.il/news/1696305
לעומת הפרויקט של רוטשטיין (4 חד' ב-2.6), זה הבדל משמעותי במחיר.
כבר דובר כאן בזה שזה בותיקה וכמעט כל הרוכשים זה משקיעים ואין שם שום ביקוש למגורים
לא דומה בכלל לרמת בית שמש
 
שאלה שמעניין אותי דעת העם האם אתם מזדהים כך או אחרת אם מחשבה כזאת
הורדת הריבית לכוראה כבר ניכרים ניצנים ראשונים בשוק כרגיל בנק מזרחי תמיד ראשון ללכת על מגמות בנק מזרחי התחיל להוריד ריביות [ לא תמיד הם צוקים הם כבר טעו פעם אחת]
שאלה האם רביית גבוה למשך זמן ממושך הוא סיבה לעלית מחירים נוספת כלומר ניקח זוג שלקח משכנתא על בסיס החזר מסוים כמובן היועץ שכנע אותו שהכי כדאי פריים וזה מאוד יציב וכו וסדר לו ברוב חכמתו שני שליש פרים כמובן שחוה קפיצה משמעותית של משכנתא למשך זמן ממושך ולמד להסתדר [ כמובן שיש את האנשים שלא נושמים ר מחקים להורדת רביית ] האם יגרום לעצמו לומר אם אני יכול עמוד בהחזר למה שלא נשדרג וכו אות החזר בסכום יותר גבוה האם זה יוציא בבת אחת כל משפרי דיור להתנפל על השוק ? האם זה בסופו של דור לשוק הדיור לטוח הרחוק רק מזיק או שאנשים יעבדו אמון ביציבות של משכנתאות איך אדם הפשוט מסתכל על זה
 
מי שלוקח משכנתא לשלושים שנה צריך להכין את עצמו לשלושים שנה, ועוד לא היו לנו כאן שלושים שנה בלי ריביות דו ספרתיות...
אלא מאי, זה היה באזור שנת אלפיים ולציבור יש זכרון קצר. אבל מה שעל השולחן כל אחד מבין שהריבית יכולה גם לעלות חזרה
 
האם יגרום לעצמו לומר אם אני יכול עמוד בהחזר למה שלא נשדרג וכו אות החזר בסכום יותר גבוה האם זה יוציא בבת אחת כל משפרי דיור להתנפל על השוק ? האם זה בסופו של דור לשוק הדיור לטוח הרחוק רק מזיק או שאנשים יעבדו אמון ביציבות של משכנתאות איך אדם הפשוט מסתכל על זה
פלפול לא נכון.
ריבית גבוהה חד משמעית גורמת לירידת מחירים.
מי שלא יכול לעמוד במשכנתא ימכור את הדירה ויעבור לדירה קטנה יותר/בפריפריה.
 
ריבית גבוהה חד משמעית גורמת לירידת מחירים.
כדמוכח בהודעה הפותחת של האשכול ;)
d7a8d799d791d799d7aa-d7a8d799d790d79cd799d7aa-d79ed795d79c-d7a7d7a6d791-d7a2d79cd799d799d7aa-d79ed797d799d7a8d799d79d-d79ed7a9d795d7a4.png
אגב
מצד אחד הכתבה שפתחה את האשכול, מרתקת ומחכימה, והיא חובה להבנת שוק הדיור,
מצד שני עבר מאז 8 שנים והמחירים הוכפלו פי 1.5 ומי שהאמין לה בזמנו אוכל את הכובע…
אז אולי גם הלאה זה ימשיך כנגד ההיגיון? :unsure:
 
מאז העלאת הריבית ב2022 מחירי הדירות יורדים.
זה ברור הנידון בתוצאה סופית האם זה כמו מחיר למשתכן שלטוח הקרוב גרם למיתון במחירים
אבל בטבח הרחוק גרם לעלית המחירים האם אותו דבר עלית הריבית שהיא דבר זמני האם תביא את אותו הפקט
 
נערך לאחרונה ב:
ועדת שמחון: הבנקים לא יוכלו להגביל יזמי נדל"ן בהורדת מחירי דירות

מחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות • עפ"י ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות


אריק מירובסקי - גלובס

גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות. זו ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.

זאת, לנוכח סעיפים שנמצאו בהסכמי ליווי לפרויקטים למגורים, לפיהם יזמי נדל"ן לא יוכלו למכור דירות תוך ירידת מחירים, ללא הסכמת הבנק. עם זאת, לא נמצאו ראיות לכך שהסעיפים הללו הם הסיבה לכך שמחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, וזאת על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות. בבנק ישראל הגיבו לגלובס באומרם, כי מדובר בהנחיה קוסמטית, שכן בנקים יוכלו להתנות ליווי בנקאי ברווחיות של היזמים, שהיא ממילא מותנית במחירי הדירות.

האם יש למערכת הבנקאית מעורבות בקביעת מחירי הדיור?

הוועדה הוקמה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני דיור בחודש מאי להקים צוות ממשלתי משותף עם בנק ישראל, שיבדוק את מעורבות המערכת הבנקאית בקביעת מחירי הדיור. על הצוות הוטל לבחון מעורבות כזו, ככל שקיימת, באמצעות תנאים שהבנקים נוהגים להכניס להסכמי ליווי לפרויקטים בתחום הנדל"ן. מלבד שמחון, שעמד בראשה, השתתפו בה גם מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על תחרות מיכל כהן, והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט אזרחי, כרמית יוליס.

הצוות קיים ארבעה דיונים, אליהם הוזמנו מומחים, רגולטורים ונציגים של המערכת הבנקאית והקבלנית. בין היתר הופיעו בפני הוועדה שני הממונים לשעבר על הגבלים עסקיים -פרופ' דיוויד גילה ודרור שטרום.

הוברר, כי בענף הבנייה למגורים פועלים יזמים רבים. בבחינה של יזמים שבונים 300 דירות ומעלה, עלה כי היזם הגדול ביותר בונה 2.7% מהדירות ועשרת היזמים הגדולים בונים פחות מחמישית מהדירות הנבנות. לאור זאת, לא נמצאה במגזר יזמות הבנייה בישראל תופעה של אוֹלִיגוֹפּוֹל, כלומר של שוק שנשלט על-ידי קבוצה קטנה של יצרנים.

הפועלים ולאומי מספקים 57% מכלל המימון לבנייה

ואולם שונה המצב, כשמדובר בגופים המלווים פיננסית את הפרויקטים. נמצא, כי 2 הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - מספקים 57% מכלל המימון לבנייה, וכי 5 הקבוצות הבנקאיות (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות דיסקונט והבינלאומי) מספקות 91% מהמימון לענף. "המסקנה העולה מהניתוח הינה, כי ענף האשראי לנדל"ן למגורים הוא ענף ריכוזי במיוחד ולכן קיים חשש מוגבר מפני התאמה אולגופוליסטית של הבנקים בתחום. השאלה העולה היא האם ריכוזיות זו של הבנקים... עשויה לאפשר לבנקים למנוע ירידת מחירים בשוק הדיור", נכתב בדוח.

תיאורטית נראה שאכן קיימת אפשרות כזו, והנה מספר דוגמאות לסעיפים כאלה בחוזים, שהדליקו את הנורה האדומה במועצה הלאומית לכלכלה: "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות להלן אלא בכפוף לקבל הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש..: למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח..."; "תעמדו בלוחות הזמנים הנדרשים לביצוע מכירות בפרויקט ובמחירי המכירה בהתאם לתחזית מכירות ותקבולים של יחידות בפרוייקט, כפי שנקבעה בדוח האפס..."; "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות שלהלן אלא בכפוף לקבלת הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש: .... למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח. אם תהיה בפועל סטייה, לפי קביעת הבנק בעניין זה, לעומת נתוני דוח האפס (לרבות, אך לא רק, בקשר עם נתוני הרווחיות, לוחות הזמנים, הכנסות ועלויות הפרויקט)" - במקרה כזה תהיה לבנק עילה לנקוט בסנקציות לרבות העלאת ריבית, העמדת האשראי לפירעון מיידי, מימוש ביטחונות".

התזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה

ואולם ממצאי בנק ישראל בנושא הראו, כי במציאות הקיימת, התנאים הללו אינם רלוונטיים, שכן מחירי המכירה בפועל של 54% מהדירות עולה על מחירן בדוח האפס, כך שבחלק גדול מאוד של המקרים, היזמים לא חייבים לפנות אל הבנקים בדרך להורדת מחירים. עוד נמצא, כי כמעט חמישית מהדירות שנמכרו היו במחירים נמוכים מאלה שננקבו בדוח האפס של הפרויקטים, כך שהתזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה, ואולי אף להיפך.

מצד שני המומחים הסכימו, כי סעיפי ההתנייה הבנקאיים שלא מאפשרים ליזמים להוריד מחירי דירות, ללא אישור בנקים, הם בעייתיים מאוד. פרופ' גילה אמר, כי מדובר במצב שבו בנק יכול למנוע תחרות ולחסום את האפשרות של הקבלנים להוריד מחירים שדורש התייחסות מיידית כדי לשמור על התחרות; הכלכלן פרופ' אלון אייזנברג אמר, כי הליווי הבנקאי חשוב מאוד, אך קיים חשש שהוא מביא להגבלה של התחרות, גם אם לא הייתה כוונה כזו. ד"ר אורן רגבי, ששימש בערו ככלכלן הראשי של רשות התחרות אמר, כי המצב הוא כזה, שהבנק שולט למעשה ברמת המחירים בשוק, מה שעלול להוביל למחירים גבוהים יותר מאלה שהיו מתקיימים בשוק תחרותי.

הצוות סיכם את הדיון במסקנה, כי הפרקטיקה הנהוגה, של הכנסת תנאי מחיר לחוזים שבין היזמים לבנקים המלווים, עלולה למנוע, בנסיבות מסוימות ירידת מחירי דירות.

עוד קבעו חברי הוועדה, כי לאור סיכוני האשראי וכושר הספיגה של הבנקים בתחום ולאור רווחיותם, לא ייגרם נזק אם תימנע מהבנקים האפשרות להתערב במחירי הדירות לאחר החתימה על הסכמי המימון.

לאור זאת המליצו למפקח על הבנקים לקבוע הוראה או באמצעים אחרים, כי לגורם המממן של מיזם לליווי פרויקט בנייה למגורים אסור להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחיר המכירה של דירות באותו מיזם, לאחר ההתקשרות בהסכם המימון. במסגרת זו יקבע כי יש להימנע מלכלול בהסכם מימון לליווי המיזם התניה חוזית המתייחסת לשינויים במחירי הדירות במיזם.

במידה ולא יתאפשר ליישם את הצעד הזה באמצעות המפקח על הבנקים, חברי הוועדה ממליצים ליישם את ההוראה באמצעות חקיקה. כמו כן הצוות ממליץ, על מנת להגיע לשוק תחרותי בטווח הבינוני-ארוך, לפעול להקטנת הריכוזיות בענף מימון מיזמי דיור, הן בתוך המערכת הבנקאית והן על ידי הגדלת נתח השוק של גופים חוץ-בנקאיים.

עד כמה ההמלצות הללו, שלהן שותף גם המפקח על הבנקים, אכן יועילו? נראה כי יש להן קודם כל חשיבות עקרונית רבה, שכן הסעיפים המגבילים מאפשרים לבנקים לשלוט במקרים מסויימים במחירים, גם אם הם לא ממהרים ליישם אותם וגם אם כיום, באווירה של עליות מחירים שנמשכות למשך שנים רבות (למעט תקופות קצרות של ירידות מוגבלות), יזמים ממעטים להגיע למחירי דוח האפס שלהם גם אחרי מתן הנחות. השאלה מה יקרה, כשהמצב בשוק ישתנה. לפיכך, גם אם כיום הן לא נראות כנחוצות, בעתיד המצב עשוי להשתנות.

גורמים בבנק ישראל מסרו לגלובס כי "מדיוני הוועדה עלה כי לא נמצא אקדח מעשן לטענה שהסכמי המימון ליזמים הם התורם לעליית מחירי הדיור. למרות זאת ועל מנת לשמור על "הליווי הסגור" ולהמשיך ולהגן על כספי הרוכשים ולמנוע מקרי חפציבה, ייקור האשראי לבנייה ועליית מחירי הדיור הסכים הפיקוח על הבנקים על שינוי קוסמטי בלבד".

זאת, משום שלהערכתם הליווי הבנקאי עדיין יכלול התניות על רווחיות וכושר ספיגה שהן תלויות מחיר.

באיגוד הבנקים מבקרים

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה לדוח ועדת שמחון: "במקום לנסות להתמודד עם הבעיות האמיתיות בשוק הדיור, ועדת שמחון החליטה להתמקד בהסכמי המימון בתחום הליווי הפיננסי של פרויקטים לדיור. אותם הסכמים שגובשו כלקח מקריסת חפציבה, ובזכותם מאז, קרוב ל-20 שנה, נמנע משבר דומה בישראל.

"ה'תזה' הראשונית של הוועדה, לפיה הסכמי המימון מונעים ירידת מחירים, הופרכה על-ידי נתוני רשות התחרות, על-ידי נתוני הפיקוח על הבנקים ועל-ידי הקבלנים עצמם. לפיכך, ועדת שמחון נאלצה לחזור בה מהמסקנות המוטעות שהופיעו בנייר העמדה הראשוני, לפיהן קיים כשל תחרותי ויש להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז בתחום זה.

"איגוד הבנקים מקווה כי הטיפול בשוק הדיור ובבעיות העומק שלו ייעשה באמצעות בירור מקצועי ויסודי של נתונים ועובדות".
 
ועדת שמחון: הבנקים לא יוכלו להגביל יזמי נדל"ן בהורדת מחירי דירות

מחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות • עפ"י ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות

אריק מירובסקי - גלובס

גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות. זו ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.

זאת, לנוכח סעיפים שנמצאו בהסכמי ליווי לפרויקטים למגורים, לפיהם יזמי נדל"ן לא יוכלו למכור דירות תוך ירידת מחירים, ללא הסכמת הבנק. עם זאת, לא נמצאו ראיות לכך שהסעיפים הללו הם הסיבה לכך שמחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, וזאת על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות. בבנק ישראל הגיבו לגלובס באומרם, כי מדובר בהנחיה קוסמטית, שכן בנקים יוכלו להתנות ליווי בנקאי ברווחיות של היזמים, שהיא ממילא מותנית במחירי הדירות.

האם יש למערכת הבנקאית מעורבות בקביעת מחירי הדיור?

הוועדה הוקמה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני דיור בחודש מאי להקים צוות ממשלתי משותף עם בנק ישראל, שיבדוק את מעורבות המערכת הבנקאית בקביעת מחירי הדיור. על הצוות הוטל לבחון מעורבות כזו, ככל שקיימת, באמצעות תנאים שהבנקים נוהגים להכניס להסכמי ליווי לפרויקטים בתחום הנדל"ן. מלבד שמחון, שעמד בראשה, השתתפו בה גם מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על תחרות מיכל כהן, והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט אזרחי, כרמית יוליס.

הצוות קיים ארבעה דיונים, אליהם הוזמנו מומחים, רגולטורים ונציגים של המערכת הבנקאית והקבלנית. בין היתר הופיעו בפני הוועדה שני הממונים לשעבר על הגבלים עסקיים -פרופ' דיוויד גילה ודרור שטרום.

הוברר, כי בענף הבנייה למגורים פועלים יזמים רבים. בבחינה של יזמים שבונים 300 דירות ומעלה, עלה כי היזם הגדול ביותר בונה 2.7% מהדירות ועשרת היזמים הגדולים בונים פחות מחמישית מהדירות הנבנות. לאור זאת, לא נמצאה במגזר יזמות הבנייה בישראל תופעה של אוֹלִיגוֹפּוֹל, כלומר של שוק שנשלט על-ידי קבוצה קטנה של יצרנים.

הפועלים ולאומי מספקים 57% מכלל המימון לבנייה

ואולם שונה המצב, כשמדובר בגופים המלווים פיננסית את הפרויקטים. נמצא, כי 2 הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - מספקים 57% מכלל המימון לבנייה, וכי 5 הקבוצות הבנקאיות (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות דיסקונט והבינלאומי) מספקות 91% מהמימון לענף. "המסקנה העולה מהניתוח הינה, כי ענף האשראי לנדל"ן למגורים הוא ענף ריכוזי במיוחד ולכן קיים חשש מוגבר מפני התאמה אולגופוליסטית של הבנקים בתחום. השאלה העולה היא האם ריכוזיות זו של הבנקים... עשויה לאפשר לבנקים למנוע ירידת מחירים בשוק הדיור", נכתב בדוח.

תיאורטית נראה שאכן קיימת אפשרות כזו, והנה מספר דוגמאות לסעיפים כאלה בחוזים, שהדליקו את הנורה האדומה במועצה הלאומית לכלכלה: "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות להלן אלא בכפוף לקבל הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש..: למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח..."; "תעמדו בלוחות הזמנים הנדרשים לביצוע מכירות בפרויקט ובמחירי המכירה בהתאם לתחזית מכירות ותקבולים של יחידות בפרוייקט, כפי שנקבעה בדוח האפס..."; "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות שלהלן אלא בכפוף לקבלת הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש: .... למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח. אם תהיה בפועל סטייה, לפי קביעת הבנק בעניין זה, לעומת נתוני דוח האפס (לרבות, אך לא רק, בקשר עם נתוני הרווחיות, לוחות הזמנים, הכנסות ועלויות הפרויקט)" - במקרה כזה תהיה לבנק עילה לנקוט בסנקציות לרבות העלאת ריבית, העמדת האשראי לפירעון מיידי, מימוש ביטחונות".

התזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה

ואולם ממצאי בנק ישראל בנושא הראו, כי במציאות הקיימת, התנאים הללו אינם רלוונטיים, שכן מחירי המכירה בפועל של 54% מהדירות עולה על מחירן בדוח האפס, כך שבחלק גדול מאוד של המקרים, היזמים לא חייבים לפנות אל הבנקים בדרך להורדת מחירים. עוד נמצא, כי כמעט חמישית מהדירות שנמכרו היו במחירים נמוכים מאלה שננקבו בדוח האפס של הפרויקטים, כך שהתזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה, ואולי אף להיפך.

מצד שני המומחים הסכימו, כי סעיפי ההתנייה הבנקאיים שלא מאפשרים ליזמים להוריד מחירי דירות, ללא אישור בנקים, הם בעייתיים מאוד. פרופ' גילה אמר, כי מדובר במצב שבו בנק יכול למנוע תחרות ולחסום את האפשרות של הקבלנים להוריד מחירים שדורש התייחסות מיידית כדי לשמור על התחרות; הכלכלן פרופ' אלון אייזנברג אמר, כי הליווי הבנקאי חשוב מאוד, אך קיים חשש שהוא מביא להגבלה של התחרות, גם אם לא הייתה כוונה כזו. ד"ר אורן רגבי, ששימש בערו ככלכלן הראשי של רשות התחרות אמר, כי המצב הוא כזה, שהבנק שולט למעשה ברמת המחירים בשוק, מה שעלול להוביל למחירים גבוהים יותר מאלה שהיו מתקיימים בשוק תחרותי.

הצוות סיכם את הדיון במסקנה, כי הפרקטיקה הנהוגה, של הכנסת תנאי מחיר לחוזים שבין היזמים לבנקים המלווים, עלולה למנוע, בנסיבות מסוימות ירידת מחירי דירות.

עוד קבעו חברי הוועדה, כי לאור סיכוני האשראי וכושר הספיגה של הבנקים בתחום ולאור רווחיותם, לא ייגרם נזק אם תימנע מהבנקים האפשרות להתערב במחירי הדירות לאחר החתימה על הסכמי המימון.

לאור זאת המליצו למפקח על הבנקים לקבוע הוראה או באמצעים אחרים, כי לגורם המממן של מיזם לליווי פרויקט בנייה למגורים אסור להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחיר המכירה של דירות באותו מיזם, לאחר ההתקשרות בהסכם המימון. במסגרת זו יקבע כי יש להימנע מלכלול בהסכם מימון לליווי המיזם התניה חוזית המתייחסת לשינויים במחירי הדירות במיזם.

במידה ולא יתאפשר ליישם את הצעד הזה באמצעות המפקח על הבנקים, חברי הוועדה ממליצים ליישם את ההוראה באמצעות חקיקה. כמו כן הצוות ממליץ, על מנת להגיע לשוק תחרותי בטווח הבינוני-ארוך, לפעול להקטנת הריכוזיות בענף מימון מיזמי דיור, הן בתוך המערכת הבנקאית והן על ידי הגדלת נתח השוק של גופים חוץ-בנקאיים.

עד כמה ההמלצות הללו, שלהן שותף גם המפקח על הבנקים, אכן יועילו? נראה כי יש להן קודם כל חשיבות עקרונית רבה, שכן הסעיפים המגבילים מאפשרים לבנקים לשלוט במקרים מסויימים במחירים, גם אם הם לא ממהרים ליישם אותם וגם אם כיום, באווירה של עליות מחירים שנמשכות למשך שנים רבות (למעט תקופות קצרות של ירידות מוגבלות), יזמים ממעטים להגיע למחירי דוח האפס שלהם גם אחרי מתן הנחות. השאלה מה יקרה, כשהמצב בשוק ישתנה. לפיכך, גם אם כיום הן לא נראות כנחוצות, בעתיד המצב עשוי להשתנות.

גורמים בבנק ישראל מסרו לגלובס כי "מדיוני הוועדה עלה כי לא נמצא אקדח מעשן לטענה שהסכמי המימון ליזמים הם התורם לעליית מחירי הדיור. למרות זאת ועל מנת לשמור על "הליווי הסגור" ולהמשיך ולהגן על כספי הרוכשים ולמנוע מקרי חפציבה, ייקור האשראי לבנייה ועליית מחירי הדיור הסכים הפיקוח על הבנקים על שינוי קוסמטי בלבד".

זאת, משום שלהערכתם הליווי הבנקאי עדיין יכלול התניות על רווחיות וכושר ספיגה שהן תלויות מחיר.

באיגוד הבנקים מבקרים

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה לדוח ועדת שמחון: "במקום לנסות להתמודד עם הבעיות האמיתיות בשוק הדיור, ועדת שמחון החליטה להתמקד בהסכמי המימון בתחום הליווי הפיננסי של פרויקטים לדיור. אותם הסכמים שגובשו כלקח מקריסת חפציבה, ובזכותם מאז, קרוב ל-20 שנה, נמנע משבר דומה בישראל.

"ה'תזה' הראשונית של הוועדה, לפיה הסכמי המימון מונעים ירידת מחירים, הופרכה על-ידי נתוני רשות התחרות, על-ידי נתוני הפיקוח על הבנקים ועל-ידי הקבלנים עצמם. לפיכך, ועדת שמחון נאלצה לחזור בה מהמסקנות המוטעות שהופיעו בנייר העמדה הראשוני, לפיהן קיים כשל תחרותי ויש להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז בתחום זה.

"איגוד הבנקים מקווה כי הטיפול בשוק הדיור ובבעיות העומק שלו ייעשה באמצעות בירור מקצועי ויסודי של נתונים ועובדות".
זה לא ישים בכלל.
הבנק לא מממן אם אין כ12-15% רווח לפרוייקט.
ואם הוא רואה שהיזם מוכר בפחות מדוח ה0, הבנק יעצור את המימון כי הוא חושש לכיס שלו
לא רואה דרך שבאמת הבנקים יוכלו להתמודד עם זה
הדבר היחיד שיקרה, שילכו כולם למימון חוץ בנקאי, שם אין רגולטור
 
הבנקים יעלו את מחיר המימון, (מימון חוץ בנקאי באמת יוכל להשלים אותם?) אבל לפחות בעתיד השוק יהיה מאוזן.
 
מדהים אותי כל פעם מחדש איך פרופסורים וחוכמולוגים יושבים חודשים לדון ומגיעים למסקנות פשוטות ידועות מראש, ועם כל זה העצות שלהם מגיעות לפח.
קודם, ההגבלה היא על חוזים חדשים שיהיו לאחר שההמלצות יעברו כחוק אם בכלל, כלומר עוד כמה חודשים. מה העצה שהם נותנים על מלאי הדירות הקיים? כלום. כלומר, ישבו ודיברו ואין להם שום פיתרון.
ועדת שמחון: הבנקים לא יוכלו להגביל יזמי נדל"ן בהורדת מחירי דירות

מחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות • עפ"י ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות

אריק מירובסקי - גלובס

גורמי מימון לא יוכלו להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחירי דירות, ואסור יהיה להם להתנות את הליווי בשינויים עתידיים במחירי הדירות. זו ההמלצה המרכזית של הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.

זאת, לנוכח סעיפים שנמצאו בהסכמי ליווי לפרויקטים למגורים, לפיהם יזמי נדל"ן לא יוכלו למכור דירות תוך ירידת מחירים, ללא הסכמת הבנק. עם זאת, לא נמצאו ראיות לכך שהסעיפים הללו הם הסיבה לכך שמחירי הדירות בישראל כמעט שלא יורדים, וזאת על אף שבשוק קיים היצע גדול של דירות חדשות לא מכורות. בבנק ישראל הגיבו לגלובס באומרם, כי מדובר בהנחיה קוסמטית, שכן בנקים יוכלו להתנות ליווי בנקאי ברווחיות של היזמים, שהיא ממילא מותנית במחירי הדירות.

האם יש למערכת הבנקאית מעורבות בקביעת מחירי הדיור?

הוועדה הוקמה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני דיור בחודש מאי להקים צוות ממשלתי משותף עם בנק ישראל, שיבדוק את מעורבות המערכת הבנקאית בקביעת מחירי הדיור. על הצוות הוטל לבחון מעורבות כזו, ככל שקיימת, באמצעות תנאים שהבנקים נוהגים להכניס להסכמי ליווי לפרויקטים בתחום הנדל"ן. מלבד שמחון, שעמד בראשה, השתתפו בה גם מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על תחרות מיכל כהן, והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט אזרחי, כרמית יוליס.

הצוות קיים ארבעה דיונים, אליהם הוזמנו מומחים, רגולטורים ונציגים של המערכת הבנקאית והקבלנית. בין היתר הופיעו בפני הוועדה שני הממונים לשעבר על הגבלים עסקיים -פרופ' דיוויד גילה ודרור שטרום.

הוברר, כי בענף הבנייה למגורים פועלים יזמים רבים. בבחינה של יזמים שבונים 300 דירות ומעלה, עלה כי היזם הגדול ביותר בונה 2.7% מהדירות ועשרת היזמים הגדולים בונים פחות מחמישית מהדירות הנבנות. לאור זאת, לא נמצאה במגזר יזמות הבנייה בישראל תופעה של אוֹלִיגוֹפּוֹל, כלומר של שוק שנשלט על-ידי קבוצה קטנה של יצרנים.

הפועלים ולאומי מספקים 57% מכלל המימון לבנייה

ואולם שונה המצב, כשמדובר בגופים המלווים פיננסית את הפרויקטים. נמצא, כי 2 הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - מספקים 57% מכלל המימון לבנייה, וכי 5 הקבוצות הבנקאיות (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות דיסקונט והבינלאומי) מספקות 91% מהמימון לענף. "המסקנה העולה מהניתוח הינה, כי ענף האשראי לנדל"ן למגורים הוא ענף ריכוזי במיוחד ולכן קיים חשש מוגבר מפני התאמה אולגופוליסטית של הבנקים בתחום. השאלה העולה היא האם ריכוזיות זו של הבנקים... עשויה לאפשר לבנקים למנוע ירידת מחירים בשוק הדיור", נכתב בדוח.

תיאורטית נראה שאכן קיימת אפשרות כזו, והנה מספר דוגמאות לסעיפים כאלה בחוזים, שהדליקו את הנורה האדומה במועצה הלאומית לכלכלה: "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות להלן אלא בכפוף לקבל הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש..: למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח..."; "תעמדו בלוחות הזמנים הנדרשים לביצוע מכירות בפרויקט ובמחירי המכירה בהתאם לתחזית מכירות ותקבולים של יחידות בפרוייקט, כפי שנקבעה בדוח האפס..."; "מוסכם כי הלווה אינה רשאית לבצע אילו מהפעולות שלהלן אלא בכפוף לקבלת הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש: .... למכור דירה בפרויקט במחיר הנמוך משווי הדירה על-פי דוח אפס, הנקוב בנספח. אם תהיה בפועל סטייה, לפי קביעת הבנק בעניין זה, לעומת נתוני דוח האפס (לרבות, אך לא רק, בקשר עם נתוני הרווחיות, לוחות הזמנים, הכנסות ועלויות הפרויקט)" - במקרה כזה תהיה לבנק עילה לנקוט בסנקציות לרבות העלאת ריבית, העמדת האשראי לפירעון מיידי, מימוש ביטחונות".

התזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה

ואולם ממצאי בנק ישראל בנושא הראו, כי במציאות הקיימת, התנאים הללו אינם רלוונטיים, שכן מחירי המכירה בפועל של 54% מהדירות עולה על מחירן בדוח האפס, כך שבחלק גדול מאוד של המקרים, היזמים לא חייבים לפנות אל הבנקים בדרך להורדת מחירים. עוד נמצא, כי כמעט חמישית מהדירות שנמכרו היו במחירים נמוכים מאלה שננקבו בדוח האפס של הפרויקטים, כך שהתזה שלבנקים יש קשר למניעת ירידת המחירים - לא הוכחה, ואולי אף להיפך.

מצד שני המומחים הסכימו, כי סעיפי ההתנייה הבנקאיים שלא מאפשרים ליזמים להוריד מחירי דירות, ללא אישור בנקים, הם בעייתיים מאוד. פרופ' גילה אמר, כי מדובר במצב שבו בנק יכול למנוע תחרות ולחסום את האפשרות של הקבלנים להוריד מחירים שדורש התייחסות מיידית כדי לשמור על התחרות; הכלכלן פרופ' אלון אייזנברג אמר, כי הליווי הבנקאי חשוב מאוד, אך קיים חשש שהוא מביא להגבלה של התחרות, גם אם לא הייתה כוונה כזו. ד"ר אורן רגבי, ששימש בערו ככלכלן הראשי של רשות התחרות אמר, כי המצב הוא כזה, שהבנק שולט למעשה ברמת המחירים בשוק, מה שעלול להוביל למחירים גבוהים יותר מאלה שהיו מתקיימים בשוק תחרותי.

הצוות סיכם את הדיון במסקנה, כי הפרקטיקה הנהוגה, של הכנסת תנאי מחיר לחוזים שבין היזמים לבנקים המלווים, עלולה למנוע, בנסיבות מסוימות ירידת מחירי דירות.

עוד קבעו חברי הוועדה, כי לאור סיכוני האשראי וכושר הספיגה של הבנקים בתחום ולאור רווחיותם, לא ייגרם נזק אם תימנע מהבנקים האפשרות להתערב במחירי הדירות לאחר החתימה על הסכמי המימון.

לאור זאת המליצו למפקח על הבנקים לקבוע הוראה או באמצעים אחרים, כי לגורם המממן של מיזם לליווי פרויקט בנייה למגורים אסור להתערב בשיקולי היזם בקביעת מחיר המכירה של דירות באותו מיזם, לאחר ההתקשרות בהסכם המימון. במסגרת זו יקבע כי יש להימנע מלכלול בהסכם מימון לליווי המיזם התניה חוזית המתייחסת לשינויים במחירי הדירות במיזם.

במידה ולא יתאפשר ליישם את הצעד הזה באמצעות המפקח על הבנקים, חברי הוועדה ממליצים ליישם את ההוראה באמצעות חקיקה. כמו כן הצוות ממליץ, על מנת להגיע לשוק תחרותי בטווח הבינוני-ארוך, לפעול להקטנת הריכוזיות בענף מימון מיזמי דיור, הן בתוך המערכת הבנקאית והן על ידי הגדלת נתח השוק של גופים חוץ-בנקאיים.

עד כמה ההמלצות הללו, שלהן שותף גם המפקח על הבנקים, אכן יועילו? נראה כי יש להן קודם כל חשיבות עקרונית רבה, שכן הסעיפים המגבילים מאפשרים לבנקים לשלוט במקרים מסויימים במחירים, גם אם הם לא ממהרים ליישם אותם וגם אם כיום, באווירה של עליות מחירים שנמשכות למשך שנים רבות (למעט תקופות קצרות של ירידות מוגבלות), יזמים ממעטים להגיע למחירי דוח האפס שלהם גם אחרי מתן הנחות. השאלה מה יקרה, כשהמצב בשוק ישתנה. לפיכך, גם אם כיום הן לא נראות כנחוצות, בעתיד המצב עשוי להשתנות.

גורמים בבנק ישראל מסרו לגלובס כי "מדיוני הוועדה עלה כי לא נמצא אקדח מעשן לטענה שהסכמי המימון ליזמים הם התורם לעליית מחירי הדיור. למרות זאת ועל מנת לשמור על "הליווי הסגור" ולהמשיך ולהגן על כספי הרוכשים ולמנוע מקרי חפציבה, ייקור האשראי לבנייה ועליית מחירי הדיור הסכים הפיקוח על הבנקים על שינוי קוסמטי בלבד".

זאת, משום שלהערכתם הליווי הבנקאי עדיין יכלול התניות על רווחיות וכושר ספיגה שהן תלויות מחיר.

באיגוד הבנקים מבקרים

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה לדוח ועדת שמחון: "במקום לנסות להתמודד עם הבעיות האמיתיות בשוק הדיור, ועדת שמחון החליטה להתמקד בהסכמי המימון בתחום הליווי הפיננסי של פרויקטים לדיור. אותם הסכמים שגובשו כלקח מקריסת חפציבה, ובזכותם מאז, קרוב ל-20 שנה, נמנע משבר דומה בישראל.

"ה'תזה' הראשונית של הוועדה, לפיה הסכמי המימון מונעים ירידת מחירים, הופרכה על-ידי נתוני רשות התחרות, על-ידי נתוני הפיקוח על הבנקים ועל-ידי הקבלנים עצמם. לפיכך, ועדת שמחון נאלצה לחזור בה מהמסקנות המוטעות שהופיעו בנייר העמדה הראשוני, לפיהן קיים כשל תחרותי ויש להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז בתחום זה.

"איגוד הבנקים מקווה כי הטיפול בשוק הדיור ובבעיות העומק שלו ייעשה באמצעות בירור מקצועי ויסודי של נתונים ועובדות".
גם בנק ישראל ישב בוועדה, והוא מגיב שזו המלצה שאפשר לעקוף. הנה עוד הוכחה שהבנקים ובנק ישראל זה שותפים על מלא ולכן הריבית לא ירדה כי הבנקים מרוויחים מהריבית הגבוהה. רואים בבירור שכשיש לבנק ישראל את טובת הציבור למול טובת הבנקים במי הוא בוחר. הבעיה היא שבנק ישראל זה מינוי ציבורי, גוף ממשלתי, שלכאורה צריך לדאוג לציבור ולבוחרים ולא לבעלי ההון. אלא מה הם אומרים? אם הבנקים יפסידו אז כל הציבור יפסיד, אבל הבנקים רק מרוויחים יותר ויותר מיליארדים על חשבון הציבור ואף אחד לא עוצר את החגיגה.
 
הבנק יעצור את המימון כי הוא חושש לכיס שלו
מדובר על הליווי הבנקאי של הפרויקט, הרוכשים משלמים לבנק והבנק משלם לקבלן. אין לבנק אפשרות "לעצור את המימון" כי זה לא הכסף שלו.
כל מה שהבנק יכול לעשות זה:
"העלאת ריבית, העמדת האשראי לפירעון מיידי, מימוש ביטחונות"
אם יאסרו על הבנק (בהחלטת המפקח על הבנקים או בחוק), הוא לא יוכל לעשות את זה.
מהכתבה נראה שהבנקים לחוצים מהעניין...
 
לגבי 15% רווח, זה לא סכום בסיס שמצופה והגיוני שהקבלנים ירוויחו על הבנייה? ומרחב ביטחון לירידה ברווח ללא הגעה לפשיטת רגל?

נשמע כמו מרווח ביטחון סביר דיו, לשמירה על השוק ומבחינת הבנקים לשמירה על הערבויות שניתנו להם בשעבוד הנכס.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה