נופש משפחתי נופש עם המשפחה - סיפור יקר ומסובך | גם אצלכם???

[אייזי]

משום שיפה לראות זוג מבוגרים שעדין מרכיבים תוכניה וקובעים מה יהיה ומתי ולמי..
זה ממש לא מוב

אז צריך להתחיל את כל זה 3 חודשים מראש.

בכל מקרה אם מדובר על קבוצות של סביבות המאה
צריך לסגור על מקום סביב פסח

 

[מקצה הארץ-:)]

זה נטו כאן, אני מביעה את תסכולי
מולם התקשורת אחרת. יותר מכילה..
לכלל הדואגים...

בעלה והילדים מאוכזבים בהחלט

מבין השורות אני מאוד מבין את הדברים הנאמרים (או שלא) ואת אופי החבר'ה שם..

 

[Mamma Mia]

ובא לי לכתוב את מה שאני מרגיש כל שנה..
וסליחה על העיתוי והמקום.

לא לשכוח לפני שיוצאים ומתכננים - לזכור את זה שעדיין לה' אין בית בכלל (לא צימר ולא וילה עם ג'קוזי) לא למגורים ולא מקום לנפוש בו..
כל תשעה באב מחדש הקוטביות שבין ימים העצובים ולא קלים אלה, לבין ההכנות המרגיזות האלה שמשכיחים מאיתנו את מה שבאמת חסר לנו.. המחשבה וההרגשה הזו עולה לי ומבלבלת אותי כאילו, איפה אנחנו? מה אנחנו אמורים בעצם לעשות מיד בצאת ת"ב שעדיין לא נגאלנו, להכין טיולים??
ברור שצריכים את המנוחה והכל..

אבל ככה השם יתברך כל שנה מחדש כביכול נשאר שוב בצד, בודד - גלמוד ובלתי מעניין, בלי בניו אותם הגלה, ובלי רעיתו אהובתו - כנסת ישראל - אותה גירש מבית תענוגיה

עצוב!

 

[ללושקה]

ואצלנו תמיד אומרים שהמפגש המשפחתי בסוכות הוא כדי להשלים בין כל בני המשפחה על הריב בחופש
והמפגש בפסח זה כדי להשלים ולפייס את כולם על הריב בחנוכה
וככה זה הולך ומסתובב במשך כל מעגל השנה פעם מתקוטטים ופעם משלימים
כי משפחה לא בוחרים, במשפחה רבים ואוהבים!

חייבת להגיד שאתם נשמעים דווקא משפחה ממש אוהבת ומגובשת. אם כל שנה מחדש רבים-מתפייסים-רבים מתפייסים אבל ממשיכים לבוא לנופשים אז כנראה שאתם נהנים גם מזה

 

[הפולניה]

זה נטו כאן, אני מביעה את תסכולי
מולם התקשורת אחרת. יותר מכילה..
לכלל הדואגים...

בעלה והילדים מאוכזבים בהחלט

מה שכן יכול לצאת מהאשכול הזה להציע לה ולבעלה בצורה מכובדת- שיחפשו לעצמם דירה לשכירות באזור- וישלמו עליה,
וכך יוכלו להיות עם כולם- כמו שמישהי הציעה פה- אבל זה ממש לא התפקיד של שאר המשפחה אלא הגיסה הרגישה צריכה לדאוג לזה בעצמה.
ואז אמנם היא תצטרך להשקיע מאמץ וכסף אבל תרוויח- גם להיות עם כל המשפחה וגם בתנאים הגיוניים מבחינתה,
אי אפשר לדרוש מכל המשפחה להעלות את התשלום בשביל שיהיה לכולם תנאים שחשובים לה, בשעה שהם מסתדרים בתנאים פחות נוחים.

 

[המיינסטרימית]

מה שכן יכול לצאת מהאשכול הזה להציע לה ולבעלה בצורה מכובדת- שיחפשו לעצמם דירה לשכירות באזור- וישלמו עליה,
וכך יוכלו להיות עם כולם- כמו שמישהי הציעה פה- אבל זה ממש לא התפקיד של שאר המשפחה אלא הגיסה הרגישה צריכה לדאוג לזה בעצמה.
ואז אמנם היא תצטרך להשקיע מאמץ וכסף אבל תרוויח- גם להיות עם כל המשפחה וגם בתנאים הגיוניים מבחינתה,
אי אפשר לדרוש מכל המשפחה להעלות את התשלום בשביל שיהיה לכולם תנאים שחשובים לה, בשעה שהם מסתדרים בתנאים פחות נוחים.

מסכימה איתך בכל מילה
בזמן הנופש המשפחתי הם נופשים להם בחול..

 

[סימה ב]

וצריך לזכור שיש משפחות שכרגע אין להן יכולת כלכלית ומגיע להן צל"ש שהם מסוגלים לותר על ההנאה והסחף. לא נעים להם לנמק ולכן הם מתרצים. הם ראוים להערכה! ולנו כסביבה יש אחראיות עצומה, לתת להם כח, להעריך את היכולת שלהם ולתת להם הרגשה נעימה (לדוגמא להצטרף ליום/ למס' שעות)

 

[קצרה]

זה נטו כאן, אני מביעה את תסכולי
מולם התקשורת אחרת. יותר מכילה..
לכלל הדואגים...

בעלה והילדים מאוכזבים בהחלט

אולי.
ואולי לא. אולי לא נעים לאח שלכם לשדר לכם שהוא לא מאוכזב כלל.

בסוף גבר אחרי שהוא מתחתן הופך לבשר אחד של אשתו
ואין לו כוח לחיכוכים משפחתיים בין הכלה למשפחתו
והוא הרבה מתחבר לסגנון של אשתו.
אם יש ביניהם שלום בית ברמה סבירה כי אז הוא שומע אותה הרבה יותר מקרוב - ומסכים איתה באמת גם אם לכם כאח/בן טוב הוא אומר או משדר אחרת.

ואם היא משדרת לילדים ולבעל שביעות רצון ושמחה - בהחלט יכול להיות ולא נולדתי היום - שהם ממש שמחים על המצב. גם אם כלפי חוץ הם משדרים אכזבה כביכול כדי להשיג טוב יותר את המומנטום שאתם אלו שדחיתם אותם..

מכירה סיפורים כאלו מהצד השני. ולפעמים ככה זה נשמע מהצד שכל המשפחה חושבת שהפעם היא "הראתה" לו על הקריזות שלו.

 

[הפולניה]

בזמן הנופש המשפחתי הם נופשים להם בחול..

אם ככה אז הם יכולים לשדרג לכל המשפחה המורחבת את המתחם למתחם עם שירותים פרטיים ולשלם את הפער... ואז כולם יהיו מרוצים

 

[ח.ג.ג'.]

לא נראה לי שכל כך התייחסו לנקודה הזו, אבל יש משפחות שקשה להן לא רק כלכלית או בגלל הרמה של המקום(*).
יש גם ילדים שיותר קשה להם בנופש כזה.
יש ילדים שקשה להם לישון מחוץ לבית, או שהם מאד משתבשים משעות שינה מאוחרות.
יש ילדים שקשה להם עם נוכחות רצופה של הרבה אנשים ועם הרעש.
יש ילדים שפחות מוצאים את עצמם בחברת בני הדודים, מסיבות כאלו ואחרות.
מי שהילדים שלו לא כאלו, בדרך כל ללא מבין מה הבעיה.
לפעמים זה גם עניין של התאמה של ההתנהלות של המשפחות. דוגמה אישית הפעם, אנחנו אנשים מאורגנים ומתוכננים. חלקים אחרים במשפחה יותר ספונטניים, זורמים ולא עומדים בזמנים. הילדים שלנו משתעממים כשמחכים להם שיגיעו, רעבים כשהארוחה מתעכבת בגללם, משתגעים כשבשניה האחרונה הם מציעים שינוי בתכניות. הילדים שלנו לא מגיבים טוב לדברים כאלו, זו הסיבה שאנחנו מקפידים להיות מתוכננים ומאורגנים בעצמנו. הילדים שלהם כנראה מרוצים מאופן ההתנהלות שלהם ולא מתאים להם המגבלות שלנו. זה לא כל כך ניתן לגישור, כי הם לא יתמשטרו בשבילנו, והילדים שלנו לא יפסיקו להיות עצבניים כשהם רעבים בתור הליכה לקראת בני הדודים. יש סיטואציות יותר מוצלחות להיפגש, שלא יוצרות את הפערים האלו.
הבעיה עם פערים מהסוג הזה היא שהרבה פעמים הם הולכים יחד עם זה שאף צד לא מבין את השני, כל אחד מרגיש שהוא מתנהל בצורה הכי סבירה והגיונית שיש אז מה רוצים ממנו?
נראה לי שהרבה פה מסכימים שנופש משפתי הוא עבודה קשה להורים כדי שהסבים והילדים יהנו. אז יש משפחות שבהן זו עבודה עוד יותר קשה להורים, והילדים פחות נתרמים.
פשוט כדאי להיות מודעים לזה, זה חוסך פגיעות ועצבים. כשאין מודעות לזה, אז הצד שהילדים שלו זורמים בקלות חושב שהצד שלילדים שלו קשה סתם סנוב ומעמיס קשיים, והצד המאורגן מתעצבן על הצד הזורם כי הארגון נופל עליו, כשהצד הזורם בכלל לא מבין למה הצד המאורגן משגע את השכל כבר עכשיו.
לפעמים גם לא תעזור מודעות, הפערים גדולים מדי ויותר טוב לכולם בלי נופש משפחתי, ואין מה להרגיש נחותים מול משפחות שכן נופשות. לפעמים זה פשוט עניין של מזל בהרכב המשפחתי של קשיים וסגנונות. (עכשיו רק נשאר לשכנע את חמותי בזה)

(*)[במאמר מוסגר, גם התנאים במקום לא חשובים לכל אחד באותה מידה, ולא רק בגלל סטייל והרגלים. למשל יש אנשים באמת יותר מפריע להם לישון על מיטה לא נוחה בגלל הגב. או נשים במצבים מסוימים שיותר קשה להסתדר בלי שירותים צמודים, ולא תמיד רוצים להגיד את הסיבה. צריך להיזהר לא ללחוץ יותר מדי לגבי התנאים כדי לא להעמיד אנשים במצב לא נעים]

 

[חני נדלן]

סתם ככה לא פעם אני שומע מהרבה ומי לא יכול להעיד על כך.. שלצאת עם הילדים זה להעתיק את הבלאגן הריבים והצעקות שבבית אל מקום הנופש.. אז אולי באמת עדיף להשאר בבית ומשם לתת גיחות לאתרים שונים.

זה בד"כ כשנוסעים לבד
אבל עם זה עם בני דודים זה ממש תעסוקה

ככה אצלנו בכל אופן
הזוגות יכולים להנות וגם הילדים מתעסקים..

 

[אם הבנות :)]

זה נטו כאן, אני מביעה את תסכולי
מולם התקשורת אחרת. יותר מכילה..
לכלל הדואגים...

סביר להניח שגם הם מראים לך תמונה חלקית.
בדברים הללו רב הנסתר על הגלוי.
תדעי שאין לך מושג מה הסיבות האמיתיות שלהם, ויש סיכוי שלא תדעו לעולם.
כמו שכתבת- את לא מתחננת. צודקת. אין צורך.
נשמח שתשתתפו. אם לא- תחסרו לנו מאד. וזהו!
בחירה שלהם, אתם צריכים לכבד ולהכיל באמת!
וכאן צריך להרפות!
בלי להתנשא ובלי לשפוט. בלי לחשוב שהם סנובים/ פוזאיסטים ומעצבנים.
הם בסה"כ זוג שדואג למשפחתיות הגרעינית שלו לפני המשפחתיות הרחבה יותר, מתוך סל שיקולים שידוע רק להם ולקב"ה.
כך צריך.
עכשיו תתפנו טכנית ורגשית להנות במצב הנתון.
חופשה נעימה!

 

[EfratHL]

יש גם ילדים שיותר קשה להם בנופש כזה.
יש ילדים שקשה להם לישון מחוץ לבית, או שהם מאד משתבשים משעות שינה מאוחרות.

יש לי חברה שלבת שלה יש אלרגיה מסכנת חיים
היא הפסיקה לבוא לנופשים המשפחתיים כי כל שנה מבטיחים לשמור על סביבה סטרילית ובסוף איכשהו היא מוצאת את עצמה בהתקף קשה או בבית חולים
ויש את אלו שלא מבינים למה הם צריכים להקריב ולוותר על הבמבות שלהם ושהיא פשוט תשמור על הילדה שלא תתקרב כאילו שזה כזה פשוט עם פעוטה בת שנתיים וחצי
ויש את אלו שדווקא רוצים להתחשב אבל איכשהו תמיד שוכחים וכו...

 

[ELI AVRAHAM]

ממש לא הסגנון של מתחם של מקקים

שצריכים לספוג את הג'וקים של ההורים.

 

[-דינה-]

אולי.
ואולי לא. אולי לא נעים לאח שלכם לשדר לכם שהוא לא מאוכזב כלל.

בסוף גבר אחרי שהוא מתחתן הופך לבשר אחד של אשתו
ואין לו כוח לחיכוכים משפחתיים בין הכלה למשפחתו
והוא הרבה מתחבר לסגנון של אשתו.
אם יש ביניהם שלום בית ברמה סבירה כי אז הוא שומע אותה הרבה יותר מקרוב - ומסכים איתה באמת גם אם לכם כאח/בן טוב הוא אומר או משדר אחרת.

ואם היא משדרת לילדים ולבעל שביעות רצון ושמחה - בהחלט יכול להיות ולא נולדתי היום - שהם ממש שמחים על המצב. גם אם כלפי חוץ הם משדרים אכזבה כביכול כדי להשיג טוב יותר את המומנטום שאתם אלו שדחיתם אותם..

מכירה סיפורים כאלו מהצד השני. ולפעמים ככה זה נשמע מהצד שכל המשפחה חושבת שהפעם היא "הראתה" לו על הקריזות שלו.

לא מכירה את המדוברים
אבל בכללי, רב הגהרים והנשים יתבאסו לדמיין את המשפחה שלהם כולה חוגגת באיזה קמפוס ואני לא כי בן הזוג שלי מתקשה לותר על תנאים כאלה או אחרים.

נכון, יתכן שהוא גם מרוצה, אבל לגמרי לגמרי לא בטוח

 

[-דינה-]

סביר להניח שגם הם מראים לך תמונה חלקית.
בדברים הללו רב הנסתר על הגלוי.
תדעי שאין לך מושג מה הסיבות האמיתיות שלהם, ויש סיכוי שלא תדעו לעולם.
כמו שכתבת- את לא מתחננת. צודקת. אין צורך.
נשמח שתשתתפו. אם לא- תחסרו לנו מאד. וזהו!
בחירה שלהם, אתם צריכים לכבד ולהכיל באמת!
וכאן צריך להרפות!
בלי להתנשא ובלי לשפוט. בלי לחשוב שהם סנובים/ פוזאיסטים ומעצבנים.
הם בסה"כ זוג שדואג למשפחתיות הגרעינית שלו לפני המשפחתיות הרחבה יותר, מתוך סל שיקולים שידוע רק להם ולקב"ה.
כך צריך.
עכשיו תתפנו טכנית ורגשית להנות במצב הנתון.
חופשה נעימה!

לדעתי זה קל לדבר מעל דפי פרוג, אבל במציאות זוג שמשדר תחושת עליונות קשה לכבד אותו.

ולי הרגיש מהתיאורים שלה שהם מתנשאים ונותנים תחושה לא כיפית לאחרים.

 

[ד. פריד]

לדעתי זה קל לדבר מעל דפי פרוג, אבל במציאות זוג שמשדר תחושת עליונות קשה לכבד אותו.

ולי הרגיש מהתיאורים שלה שהם מתנשאים ונותנים תחושה לא כיפית לאחרים.

התנשאות זה סוג של נכות, ולכן לדעתי ההסתכלות הנכונה על מתנשאים היא רחמים.
גם חוסר יכולת להתמודד עם תנאים לא משופרים זה מוגבלות מסוימת.
אבל בכל מקרה עלולות להיות סיבות שאינם ידועים לאחרים, כמו רגישות זמנית לבחילות וכד'

 

[אדריכלית מתחילה]

התנשאות זה סוג של נכות, ולכן לדעתי ההסתכלות הנכונה על מתנשאים היא רחמים.
גם חוסר יכולת להתמודד עם תנאים לא משופרים זה מוגבלות מסוימת.
אבל בכל מקרה עלולות להיות סיבות שאינם ידועים לאחרים, כמו רגישות זמנית לבחילות וכד'

אז ההתייחסות הנכונה היא הזדהות והתחשבות, ולא רחמים
כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אלייך במקרה שהיה לך ילד עם צמי"ד
או עם אלרגיה

 

[ד. פריד]

אז ההתייחסות הנכונה היא הזדהות והתחשבות, ולא רחמים
כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אלייך במקרה שהיה לך ילד עם צמי"ד
או עם אלרגיה

לכן כתבתי "אבל" בגלל שזה שונה ממקרה של התנשאות, וקשה לדעת את האמת.
וממילא ההתייחסות היא ספק רחמים על ההתנשאות, וספק רחמים על הסיבה הלא ידועה.
וכמובן שלא כל התייחסות צריכה להיות משוקפת לצד השני, אלא זה כלי להורדת מפלס המתח אצל המארגנים.

 

[כבשה לבנה]

הדיון מרתק
נקודה למחשבה
האם הגיסה שעושה את הבעיות ויוצרת מורכבויות זה בכל השנה או רק בנופש?
איך היחס אליה אחרי הנופש כשכולם נאלצים להתגמש עבורה?
איך מרגיש בעלה מול המשפחה (שלו, כן?) עם אשתו ה'בעייתית'......