תאונה סכנה-איך עוברים נתיב ללא סכנה?

  • הוסף לסימניות
  • #21
3 נתיבים ואתה בנתיב הימני רוצה לעבור לנתיב האמצעי
ובאותו זמן גם הרכב בנתיב השמאלי רוצה להיכנס לנתיב האמצעי
ואתה לא יכול לראות אותו במראה השמאלית כי במראה רואים רק את מי שבנתיב האמצעי
אז מה עושים??
א. את צודקת, זה יכול לקרות וזה באמת מסוכן. צריך לקחת את זה בחשבון, ולעבור נתיב בצורה שקולה וזהירה.
ב. באופן כללי, לומדים לשים לב מי סביבך בכביש, לומדים לשים לב לכוונות של נהגים. ומעיפים מבט גם לנתיב הרחוק כדי לוודא שאין רכב שעלול לעשות את מה שאת חוששת ממנו בצדק.
ג. מעבר נתיב הוא לא צחוק. הוא צריך להיעשות בצורה שקולה, גם בכביש דו נתיבי. מתכננים את המעבר, מעיפים מבטים במראות, רואים איפה יש רכבים ומה המהירות שלהם ביחס אלי... ואת המעבר עצמו לא עושים בזוית חדה אלא בהשתלבות חלקה ועדינה, ש'מבקשת רשות' מהרכב מאחור.
בצורה כזו גם אם חלילה בדיוק יש רכב שנכנס מהנתיב הרחוק, כמו גם רכב שצץ פתאום משטח מת - או שהם רואים ונותנים לך, או צופרים או גם וגם.
ד. להיכנס לנתיב זה לא בשניה, ובנתיב עצמו יש רוחב של רכב וחצי בערך. היות שאת נכנסת מהצד הימני של הנתיב, והרכב ההוא מהצד השמאלי, יש כמה שניות שאפשר לקלוט מה קורה, ואחד מאט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
יש עוד שאלה למתקדמים בלבד
אתה נוסע בכביש חשוך וממול יש שני פנסים
איך יודעים אם זו משאית או שני אופנועים ?
מה זה משנה?
אתה מתכנן להיכנס בהם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אתמול נסעתי בכביש דו כיווני עם פס הפרדה רצוף, חושך!!!! ממש!!!!
נהג מאחורי החליט לעקוף, ו... רכב בא מולו!!! צפרתי כמו... הרעדתי את הכביש, יש מצב שמנעתי תאונה חזיתית- פחדדדדד
הבנ"א לא התייאש, שוב ניסה לעקוף, האטתי ממש ונתתי לו
לא משנה שלפני היה נהג שנסע ממש לאט ככה שבצומת שלוש דקות אח"כ ההינו ביחד...

הבעיה עם המטורף שהוא לא סיכן את עצמו לא את הרכבים שנסעו מולו, מאחוריו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
יפה מאוד
אם ענית כנראה אלו היו שני אופנועים
ועכשיו לשלב הבא
מה עליך לעשות שהרכב התדרדר לנחל ?
פותח חלונות?
מפעיל וישרים?
....
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יש עוד שאלה למתקדמים בלבד
אתה נוסע בכביש חשוך וממול יש שני פנסים
איך יודעים אם זו משאית או שני אופנועים ?
למשאית אמורים להיות עוד אורות חוץ מאשר האורות שלמטה.
אפשר גם לראות לפי צורת הפנסים אופנועים אמור להראות כמו 0 0 משאית יכול להראות גם כמו > <
יפה מאוד
אם ענית כנראה אלו היו שני אופנועים
ועכשיו לשלב הבא
מה עליך לעשות שהרכב התדרדר לנחל ?
מוציא בגד ים ומגבת מהפגאז'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אתמול נסעתי בכביש דו כיווני עם פס הפרדה רצוף, חושך!!!! ממש!!!!
נהג מאחורי החליט לעקוף, ו... רכב בא מולו!!! צפרתי כמו... הרעדתי את הכביש, יש מצב שמנעתי תאונה חזיתית- פחדדדדד
הבנ"א לא התייאש, שוב ניסה לעקוף, האטתי ממש ונתתי לו
לא משנה שלפני היה נהג שנסע ממש לאט ככה שבצומת שלוש דקות אח"כ ההינו ביחד...

הבעיה עם המטורף שהוא לא סיכן את עצמו לא את הרכבים שנסעו מולו, מאחוריו...
זה היה בשטחים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אתמול נסעתי בכביש דו כיווני עם פס הפרדה רצוף, חושך!!!! ממש!!!!
נהג מאחורי החליט לעקוף, ו... רכב בא מולו!!! צפרתי כמו... הרעדתי את הכביש, יש מצב שמנעתי תאונה חזיתית- פחדדדדד
הבנ"א לא התייאש, שוב ניסה לעקוף, האטתי ממש ונתתי לו
לא משנה שלפני היה נהג שנסע ממש לאט ככה שבצומת שלוש דקות אח"כ ההינו ביחד...

הבעיה עם המטורף שהוא לא סיכן את עצמו לא את הרכבים שנסעו מולו, מאחוריו...
באופן כללי עפ"י חוק נהג שנעקף חייב להאט ע"מ לאפשר לעוקף להשלים את העקיפה.
לפי התיאור באמת היה צריך לצפור לו באזהרה, אך גם להאט ולרדת לשול ימין (ככל שאפשר),
רק צריך להיזהר שלא להגיע למצב של:
מה עליך לעשות שהרכב התדרדר לנחל ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
באופן כללי עפ"י חוק נהג שנעקף חייב להאט ע"מ לאפשר לעוקף להשלים את העקיפה.
לפי התיאור באמת היה צריך לצפור לו באזהרה, אך גם להאט ולרדת לשול ימין (ככל שאפשר),
רק צריך להיזהר שלא להגיע למצב של:

באופן כללי ע"פ חוק כאשר קו ההפרדה רצוף אסור לעקוף וכל המשך התיאור מתייתר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
באופן כללי ע"פ חוק כאשר קו ההפרדה רצוף אסור לעקוף וכל המשך התיאור מתייתר...
יש חוק לעוקף ויש חוק לנעקף!
החוק לעוקף אומר כי אסור לו לעקוף במקרה של קו הפרדה רצוף.
החוק לנעקף אומר כי אם עוקפים אותו, ולא משנה אם העקיפה חוקית או לא הוא צריך לתת לעוקף את האפשרות הבטוחה לחזור חזרה לנתיב.

במקרה שהנהג השני עשה עבירה תעבורתית ולכן קרתה תאונה, עדיף להתפנות לאיכילוב, עפ"י השמועה הרופאים שם מטפלים יותר טוב בכאלה שהם לא אשמים.........

אגב, בית משפט יכול לחייב נהג כ'אשם תורם' לתאונה למרות שהשני נהג שלא כחוק.
התפקיד של נהג זה לנהוג בצורה בטוחה, לא לחנך אף אחד!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אתמול נסעתי בכביש דו כיווני עם פס הפרדה רצוף, חושך!!!! ממש!!!!
נהג מאחורי החליט לעקוף, ו... רכב בא מולו!!! צפרתי כמו... הרעדתי את הכביש, יש מצב שמנעתי תאונה חזיתית- פחדדדדד
הבנ"א לא התייאש, שוב ניסה לעקוף, האטתי ממש ונתתי לו
לא משנה שלפני היה נהג שנסע ממש לאט ככה שבצומת שלוש דקות אח"כ ההינו ביחד...

הבעיה עם המטורף שהוא לא סיכן את עצמו לא את הרכבים שנסעו מולו, מאחוריו...
איזה פחדדדדדדדדדד
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ועוד משהו שרציתי לכתוב
בבקשה מכל הנהגים סעו בלי להיות על הטלפון!!!!!!!!
זה משגע!!!!!!!!
ראיתי היו אוטובוס מאחורי רכב והנהג ברכב נסע כמו צב והנהג אוטובוס צפר לו וההוא לא אכפת לו נוסע לאט ובטלפון
זה מפוצץץץץץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
3 נתיבים ואתה בנתיב הימני רוצה לעבור לנתיב האמצעי
ובאותו זמן גם הרכב בנתיב השמאלי רוצה להיכנס לנתיב האמצעי
ואתה לא יכול לראות אותו במראה השמאלית כי במראה רואים רק את מי שבנתיב האמצעי
אז מה עושים??
שנים אני מפחד מזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אתמול נסעתי בכביש דו כיווני עם פס הפרדה רצוף, חושך!!!! ממש!!!!
נהג מאחורי החליט לעקוף, ו... רכב בא מולו!!! צפרתי כמו... הרעדתי את הכביש, יש מצב שמנעתי תאונה חזיתית- פחדדדדד
הבנ"א לא התייאש, שוב ניסה לעקוף, האטתי ממש ונתתי לו
לא משנה שלפני היה נהג שנסע ממש לאט ככה שבצומת שלוש דקות אח"כ ההינו ביחד...

הבעיה עם המטורף שהוא לא סיכן את עצמו לא את הרכבים שנסעו מולו, מאחוריו...
נסעתי בכביש בתוך ערי הארץ, כיוון המושבים של אשדוד- לא בשטחים, כביש מאוד מפותל
אני האטתי כדי שהוא יוכל לעקוף אבל הרכב שבא מולו לא נסע במהירות המותרת לו, התאונה היתה כמעט בילתי נמנעת, הוא גם לא אותת לפני כן שהוא רוצה לעקוף, כל מי שרוצה לעקוף מוזמן ליסוע מאחורי, אני נותנת, בשמחה! רק בזהירות בבקשה...
ולמה דוקא איכילוב? יש כאלו שלא מפונים אחרי תאונה קשה לבתי חולים...
השם ירחם!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עברתי טסט בחסדי ה׳ טסט 6 ואשמח לתת כמה סגולות וטיפים:

א. עשיתי את סגולת ר' מתיא בן חרש והבטחתי לפרסם ונושעתי בס"ד!
ב. עשיתי את סגולת האדמור מזוויעל
ג. קיבלתי קבלה ׳׳קטנה׳׳ בצניעות
4. סעודה רביעית והדלקת נרות ל4 צדיקים

סיכום קטן:
מעגל תנועה:
-מעגל תנועה עם שני נתיבים - נתיב חיצוני לישר וימינה
נתיב פנימי לשמאלה ופרסה , נכנסים רק כשאין מכוניות בשתי הנתיבים!!
-לאותת ימינה לפני כיכר גם ביציאה מהכיכר
-לפני שמגיעים לכיכר -בדרך כלל הכביש מצר ונתיב אחד מצטצמם אז כבר מרחוק לאותת שמאלה כדי שיהיה קל להשתלב זה נראה הרבה יותר מקצועי!!
ביציאה מהכיכר לצאת במהירות איטית מהכיכר
בכיכר 3 תחנות :
1 לפני הכיכר יש מעבר חציה -לבדוק הולכי רגל
2 לנטרל מעבר חציה ולהסתכל שמאלה
3 בסוף הכיכר לאותות ולהתכונן להולכי רגל במעבר חציה שאחר הכיכר


זכות קדימה:
1 אם פונים ימינה ללא תמרורים הזכות היא שלי!!!
2 אם אני רוצה להמשיך ישר אני מביאה זכות קדימה לרכב הבא מממול ומימין(לרוב מי שבימין יש לו תמרור מתן זכות קדימה)
3 אם אני רוצה לפנות שמאלה או לעשות פרסה הזכות קדימה למי שבא מימין וממול-חשוב לזכור שצד שמאל לא מקבל זכות קדימה בצומת כזאת.

פניות שמאלה
הכביש בו אני נמצאת
-לראות אם אני בחד אז להיות בצד השמאלי בכביש אם אני בדו להיות במרכז (הכל במידה לפני הכביש אם צר או רחב)

הכביש אליו נכנסים : אם לחד אז להיכנס לצד שמאל ואם לדו אז להיכנס לצד ימין

נקודות חשובות ודיוקים:

זכות קדימה:

- בעלייה לרכב העולה
- ברחוב צר למי שהגיע ראשון לא להידחף!!
-תמרור משלוש הפוך לתת זכות קדימה לכולם לא משנה אם הוא בצד ימין או שמאל

נתיבים:
-לבדוק אם יש שני נתיבים לשמאלה/ימינה ולהיות בימני מבינהם

רמזורים:
-אם רואים רמזור ירוק מרחוק להתכונן לעצירה

תזכורות/דיוקים קטנים אך חשובים:

-אם רכב עושה רברס לעצוֿר

-כשעוקפים רכבים חונים לאותת ולהסתכל

-בחניה להסתכל גם על הרכבים ממול אם יש רכב לעצור (הפקת מניפה)

-נתיב לתחובורה ציבורית השעות שרשומות אלו השעות שאסור לנסוע בהם

-כשיוצאים מחניה מאותתים ומסתכלים במראות לראות שאין רכבים

--לא עושים עקיפה לפני מעבר חציה

-ברגע שאומר לפנות ימינה /שמאלה לאותת מייד!

-כשמשהו חוצה לחכות שיגמור לעבור את כל המעבר חציה ורק אז לעבור

-בסוף כל רחוב לפני פניה להסתכל על הקו בכביש אם זה על חצי כביש זה אומר שזה היה רחוב דו סטרי ולכן לפני הפניה יש להגיע לאזור של החצי פס ומשם לבצע את הפניה

-אם הרמזור הירוק מהבהב זה אומר שנשאר 3 שניות אור הירוק ולכן להאט להתכונן לעצירה

-מהירות כתובה בשני צידי הדרך של הכביש

--תמרור עצור אם אין קו ויש מעבר חציה עוצרים אחרי המעבר חציה.

בהצלחה רבה לכולם והכי הכי חשוב להתפלל ולסמוך רק על ה׳ יתברך ולהבין שהטסטר רק ׳׳בובה׳׳ של ה׳ והכל נקבע מאיתו יתברך בשורות טובות לכל עם ישראל!!
שלום וברכה אני באמצע לכתוב ספר מתח ואני מאוד מעוניין בביקורת.

פרולוג

טיסה 1142, ישראל – דובאי.


זאת לא הייתה הפעם הראשונה שניר הטיס מטוס בנתיב הזה, מעל כל המדינות הערביות, אך הפעם תחושה עמומה בליבו לא נתנה לו מנוח.

עיניו שטו מעצמן בין כל הנורות, רובם דלוקות בירוק, מצביעות על כך שהכל כשורה. כרגע.

הוא הביט בטייס המשנה שבדק את מכשירי הניווט, ושם לב למבט מהורהר על פניו.

"שגיב" ניר פנה אליו, "הכל בסדר?"

"הכל מצוין, רק שצפויים מספר משקעים בהמשך הנתיב שעלולים להגביל את הראייה שלנו, לפי דעתי כדאי להסיט קצת את מסלול המטוס".

חוסר ראות בטיסה הוא אחד הדברים המסוכנים ביותר, אשר בגללו מבטלים טיסות בקלות, וודאי שמשנים עבורו מסלול.

"דווח למגדל" אמר ניר, מתחיל לראות מרחוק את המשקעים, מרגיש בליבו שוב את התחושה העמומה.

שגיב הרים את מכשיר הקשר, ודיבר לפומית.

"אל-על 1142 למגדל פיקוח, צפויים משקעים מולנו בנתיב".

"מגדל פיקוח ל1142, יש אפשרות לחצות?".

"עדיף שלא, מבקש אישור לנטות צפונה".

"קיבלנו, מבצעים בדיקה, המתן לאישור".

שגיב המשיך לתפוס את הפומית, ממתין.

"מגדל פיקוח ל1142 יש אישור לשינוי נתיב צפונה במשך כחמישה קילומטרים".

"קיבלנו".

שגיב התיישב ליד ניר, מתעסק עם המכשירים, וביטל את פעולת הטייס האוטומטי.

שני הטייסים הסיטו את המטוס מאזור המשקעים. הכל נראה תחת שליטה.

"קחח... קחח..." קרקושים משונים נשמעו בקשר, קול מתכתי מקוטע.

"שגיב, תבדוק את הקשר. אני בינתיים מפעיל מחדש טייס אוטומטי".

שגיב הושיט את היד... ובאותו רגע חושך מוחלט. כל האורות כבו.

ניר זינק במהירות, תופס חזרה את ההגאים שעזב עם הפעלת הטייס האוטומטי. בלי חשמל הטייס האוטומטי לא עובד.

"מה קורה שם?" הוא הביט בתמיהה על המסכים הנורות והמכשירים. כולם שבקו חיים ללא התראה.

"לא יודע, שום דבר לא מגיב" פאניקה נשמעה בקולו של שגיב, מנסה להפעיל מספר מכשירים.

"שגיב, תתעשת עכשיו!!! תפעיל את מערכת הגיבוי!" קולו של ניר היה לחוץ, דחוף. התחושה העמומה מזכירה את קיומה.

שגיב משך בכמה ידיות יודע שבמעשיו הוא שולף טורבינה שניזונות מהדלק ואמורה לספק חשמל חלופי.

דבר לא קרה.

הוא משך שוב ושוב, בפראות, ללא הועיל.

"הטורבינה נשלפה?" עכשיו גם ניר הגיב בלחץ.

"אין לי שום יכולת לדעת", שגיב נשמע אבוד. "כל המכשירים לא עובדים!".

"אם הטורבינה לא עובדת, אז אנחנו בבעיה קשה, כי זה אומר שיכול להיות שיש שיבושים גם במנועים. וזו בעיה קצת יותר גדולה מהפסקת חשמל" שגם זו לא בעיה קטנה בכלל. הרהר ניר.

דפיקות נשמעו על דלת תא הטייס.

הנעילה של הדלת, שפועלת על חשמל לא עבדה, והדלת נפתחה בעוצמה, הדייל הראשי עמד בפתח.

"מה קורה?" שאל בקול מבוהל, "הנוסעים מתחילים להיכנס לפאניקה". קולו מוכיח בבירור שהנוסעים הם לא היחידים שנמצאים בפאניקה. "למה החשמל כבה? הכל בסדר בטיסה? למה לא מודיעים לנו כלום?"

"אין לי מושג", ניר אפילו לא הסתובב, שקוע ראשו ורובו בתוך המכשירים, "תגיד שזו תקלה זמנית, ושבינתיים יחבשו את מסיכות החמצן" הגיב בתמצות, טרוד מכדי להסביר יותר מזה.

הדייל סב לאחוריו. מבין את הסיטואציה.

"יש קשר עם המגדל?" ניר שאל בתקווה.

"אין", שגיב הגיב בקצרה "כל דבר שפועל על חשמל לא עובד", הוא לקח נשימה עמוקה, והמשיך. "בלי קשר ובלי ניווט יש סכנה גדולה שנתנגש במטוסים אחרים". אמר את מה ששניהם ידעו. היסטריה מדברת מגרונו.

"נכון, אתה צודק, אז תנסה להירגע ולבוא לעזור לי", ניר ניסה להגיב בקול רגוע, אך הלחץ נשמע היטב. "אנחנו נעלה את המטוס לגובה חמישים וחמש אלף רגל, גובה שמטוסים בדרך כלל לא טסים בו" הוא ניסה להרגיע את שגיב. לא רק שהוא מתמודד עם תקלה במטוס, הוא גם צריך להתמודד עם טייס משנה היסטרי. הרהר בתסכול.

שגיב התיישב ידיו רועדות, אבל בכל אופן עזר לניר בהעלאת המטוס.

"נראה שהמנועים מגיבים בסדר" אמר ניר בהקלה.

אך שגיב לא התייחס לדבריו, שרוי בהיסטריה. "בגובה כזה החמצן מתדלדל, ואין חשמל שיזרים אותו בצורה נכונה" הוא התנשף, "ובכלל איך אתה רוצה שננחת בלי קשר עם המגדל?"

"בדיוק לכן אמרתי לכולם ללבוש מסיכות חמצן" ניר לא נתן ללחץ ולבלבול להשפיע על פעולותיו. "ולגבי הנחיתה, כשנגיע לגשר, נעבור אותו".

שגיב בלע את רוקו, "לא נשרוד הרבה זמן בלי קשר ובלי ניווט, וגם החמצן לא יספיק ליותר מדי".

"אנחנו לא צריכים הרבה זמן, רק עד שהחושך יחליט שנמאס לו". הגיב ניר בציניות, "וכשהחמצן יגמר נרד שוב, בינתיים אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים".

הבזק של אור, ניר מצמץ, שומע עשרות צפצופי אזהרה מתנגנים באזניו כמו ציפורי שיר. איך זה קרה? חלפה מחשבה בראשו.

הוא הביט בכל המכשירים, שחזרו לפתע לפעול, מציגים התראות בקולות צפצוף חזקים.

"מגדל פיקוח ל1142 הכל בסדר? איבדנו איתכם קשר".

שגיב קרס על הכיסא, "הייתה לנו הפסקת חשמל כללית, עכשיו הכל נראה בסדר". נשף בהקלה.

ניר חייך חצי חיוך. "אמרתי לך, תמיד יש סוף טוב, רק צריך לדאוג שנשאר בחיים עד שהוא יגיע".

אבל הפעם החיוך של ניר היה חיצוני בלבד, התחושה הפנימית המשיכה להעיק עליו.

זאת לא הייתה תקלה רגילה.

בכלל לא.

...

הבזק של אור לא צפוי סימא את עיני כולם. הנוסעים המבוהלים מצמצו בבלבול, תוהים לעצמם מה קרה עכשיו.

האמיצים שבהם הורידו את מסיכות החמצן מפניהם, מנסים להרגיע את ליבם שפעם בעוצמה ובמהירות. לאט לאט כל הנוסעים הורידו את מסיכות החמצן באישור הדיילים, מבינים שהזמן שבו שהו בחשש על חייהם נגמר, משאיר אותם במערבולת רגשות.

החוויה שחוו עכשיו היא לא חוויה שתשכח מהרה. הם לעולם יזכרו את ריח המוות הנישא באוויר ואת הפחד המוחשי כל כך שבעוד רגעים ספורים הם יצטרפו לחלקי מטוס בוערים בדרכם למטה.

לחשושים נשמעו בכל רחבי המטוס והם רק התגברו והלכו, אנשים המנסים לפרוק את עוצמת הרגשות שחוו עכשיו, ברגעים המבעיתים ביותר בחייהם.

אבל המהומה הגדולה ביותר התרחשה בקצה המטוס, דייל רחב ממדים דהר לכיוון מסוים כאשר בידו דפיברילטור גדול, בכיוון שאליו דהר היה דייל אחר שרכן מעל נוסע מבוגר וביצע פעולות החייאה בצורה מקצועית.

"לזוז! מה זוזו כולם!" הדייל הרחב חיבר במהירות את המכשיר לגופו של הנוסע שהתמוטט במהלך התקלה, והפעיל אותו.

גופו של המבוגר נרעד בעווית פתאומית, אך שום דבר לא יותר מזה.

הוא הפעיל שוב, שולח פולס חשמל גבוה יותר, אך ללא הועיל.

הדייל השני רכן שוב וביצע הנשמה במהירות, אבל שניהם ידעו, שלנוסע המסכן אין יותר מדי סיכויים.
כבר תקופה שאני רוצה ללכת לבקר במעלה עמוס.
המקום קרוב יחסית לירושלים (40 דקות בוויז) - בהשוואה לבית שמש לדוגמה, זה מרחק לגיטימי לחלוטין.
מה שהטריד אותי בנושא זה הנסיעה דרך כבישי יו"ש שחלקם עוברים ממש סמוך לכפרים ערבים וכולם משמשים גם את תושבי הרשות הפלסטינית.
זה לא משהו שחרדי מן היישוב רגיל לעשות וזה קצת מעלה חשש.

בשיחה עם תושב המקום (מבין מכרי) - טען האיש שזה משהו שמתרגלים אליו והוא לא מוטרד כלל מהנושא הזה.

במבט מלמעלה ובמחקר קצר ניתן לסכם את הנושא בכמה נקודות:
יתרונות במעלה עמוס:
1. קרבה לירושלים.
2. דיור זול בהשוואה לירושלים / בית שמש (ועוד ידובר..).
3. מקום שקט ופסטורלי (האמנם?).

חסרונות במעלה עמוס:
1. נסיעה דרך כבישים מפוקפקים וסכנת חיים ל"ע.
2. תחבורה ציבורית ירודה מאוד.
3. מחסור בתשתיות כמו סופר נורמלי, קופות חולים, בתי מרקחת, חנויות וכדו'.
4. באופן כללי זה נראה מקום שלא מתפתח (בלשון המעטה.. ועוד יורחב בהמשך בע"ה), יישוב שנוסד לפני למעלה מ-50 שנה ועדיין אין בו בית מרקחת או סופרמרקט ראוי לשמו - זה אומר דרשני.
5. הסכנה הביטחונית שבמגורים בהתנחלות. רק לפני שנה אחד מתושבי המקום כמעט ונסקל למוות בכביש הכניסה ליישוב כשחבורה של פורעים מכפר קיסאן הסמוך ניסו לבצע בו לינץ'.

---

לאחר פרק זמן ארוך שבו לא עלתה בידי לבקר ביישוב, נסעתי לשם אתמול ברגשות מעורבים.
מצד אחד לא היתה בי ציפיה גדולה מהמקום, אך מצד שני כמה מתושבי האזור ממכרי מדבררים את המקום ומשבחים אותו ביותר.

חשבתי לשתף פה את רשמי מהסיור שעשיתי בעיר על מנת להחכים גם אחרים שחושבים על הכיוון הזה כמקום להשתקע ולגור בו.

ברשותכם אתן סקירה קצרה על היישוב למי שלא מכיר ולאחר מכן אצרף גם עדות אמת ממה שראיתי (ואולי גם כמה תמונות שצילמתי, בבחינת טוב מראה עינים..).

---

על דרך חתחתים מתפתלת בין גבעות החול והטרשים של מזרח הרי יהודה נצבת ההתנחלות החרדית מעלה עמוס.

שמו של היישוב הקטן שהוקם בראשית שנות ה-80 (ונקרא על שם הנביא עמוס שפעל באזור) עולה מפעם לפעם בקונוטציות של בעיות משבר הדיור למגזר החרדי ואף לא אחת מוצע כפיתרון אפשרי למחירי הדיור המאמירים בארץ הקודש.

מזה זמן שגמלה בי ההחלטה לבקר בהתנחלות החרדית הראשונה, אך עברו אי אלו חודשים לפני שהצלחתי להתפנות לנושא ולהקדיש זמן לסיור של ממש בשטח היישוב.

למרות היתרון הראשי של מעלה המוס - קרבתה לירושלים - אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמקום אינו נגיש במיוחד.
מבחינת תחבורה ציבורית - קו 365 נוסע מירושלים ליישוב בתדירות של פעם בין שעתיים לשלוש (בסה"כ 10 נסיעות ביום) ובדרך עובר גם ביישובים הסמוכים במזרח גוש עציון (מגדל עוז, אפרת, אלעזר וכו) - תדירות דלה מאוד בהשוואה למקובל בריכוזים החרדים.

נסיעה ברכב למעלה עמוס מוערכת במשהו כמו 40 - 45 דקות (עפ"י הוייז) - זמן סביר לחלוטין (בהשוואה לבית שמש לדוגמה),
*אבל!* בשונה מנסיעה רגילה בכביש 1, המסלול "הבטוח" למעלה עמוס עובר דרך רשת של כבישים מתפתלים בין כפרים ערביים עויינים כאשר חלק גדול משכניך לנסיעה הם תושבי הכפרים הנ"ל ולמעשה רוב לוחיות הרישוי שראיתי סביבי במהלך הנסיעה היו של הרשות הפלסטינית.
זוהי חוויה מטלטלת למי שלא רגיל בה, לנסות ולהתשלב בנתיב כאשר כל היושבים ברכבים שסביבך בחזקת מרצחים ומחבלים - סיטואציה לא נעימה בכלל.

במה דברים אמורים, בנסיעה בשעות היום, קל וחומר בשעות הלילה.
מה קורה אם יש תקלה או פנצ'ר ברכב ואתה נאלץ לעצור בצד הדרך במקום כזה?
זו אינה סיטואציה שמתאימה לכל אחד ויש לשקול היטב את הנושא.

ליישוב ניתן להגיע דרך כביש 60 ואז לפנות שמאלה לכביש 3157, לאחר מכן לעלות על כביש 356 ולעבור לכביש הכניסה של מעלה עמוס - 3698.

אפשרות נוספת ופחות מומלצת היא לנסוע דרך ההתנחלויות תקוע, הנוקדים, ההרודיון וכו' - מה שהגדיר לי אחד מתושבי האזור כ-"חוויה פחות נעימה..".

---

רשמים מסיור ביישוב:
ליישוב הגעתי בסביבות השעה 13:30 בצהריים,
בכניסה ליישוב קיבל את פני שלט חלוד "כאן תוקם מעלה עמוס..", מכיוון שהיישוב נוסד בימים בהם מנחם בגין במנוח כיהן כראש ממשלת ישראל יש להניח שהשלט המתקלף עומד שם למעלה מ-50 שנה, מה שמלמד קצת על האופי המנומנם של המקום ושל תושביו.

היישוב כולו קטן מאוד, כיכר וחצי עם כמה רחובות ללא מוצא.
את הרחובות ניתן לחלק:
האזור הוותיק שמורכב משילוב של מבני אבן עגומים ומתפוררים (אצרף פה תמונות בהמשך בעז"ה) ואזור נוסף של בניה חדשה יותר שבעיקרה כוללת בתים דו משפחתיים.
ניתנת האמת להיאמר - המראה הכללי של ההתנחלות לא עושה רושם של מקום מתוחזק.
גני שעשועים בסוף הקיץ ללא קירוי או ברזנט מלמדים שעריית המקום לא השקיעה בכיוון הזה (ובמה כן?).

תופעה נוספת אליה נחשפתי היא הימצאם של בתי רפאים נטושים לצד בתים בהם מתגוררות משפחות עם ילדים, מראה לא נעים בעליל שמשרה על היישוב הקטן אווירת תוגה וייאוש.

אי אפשר להתעלם מהנוף הבראשיתי והרוגע מסביב.
לעמוד מול הרי יהודה במלוא תפארתם ולנשום את ריחה של אדמת ארץ ישראל זו חוויה משכרת שיש בה כדי לרפא לבבות נדכאים ולהשקיט נפשות יגעות.
אבל אחרי כמה דקות בדממה וברוח - אי אפשר להתעלם מהרגשת אי הנוחות שעולה בך מהשקט הכבד בין ההרים המבודדים.
כשבוחנים את הנוף בעין מדוקדקת ניתן לפתע גם להבחין בצריחי המסגדים מהכפרים שבסביבה או לראות ענני אבק שמעלים טרקטרונים בין גבעות החול שבאופק.
כמו כן הנוף ביישוב וגם בכבישים סביב משופע במגרשי קברות של שלדי רכבים בעלי לוחיות רישוי לבנות וירוקות - מראה מחלחל כשלעצמו.

נוכחות צבאית הדוקה סובבת את האזור, ניתן לראות גם חרדים מאנ"ש נושאים כלי נשק ארוכים ברחובות היישוב, מראה חריג ללא ספק שמוסיף ומעלה סימני שאלה רבים על מצב הביטחון האישי והשקט המדומה בסביבה.

שאלה ששאלתי את עצמי היא: היכן תושבי האזור עושים קניות לשבת?
איפה קופות החולים? איפה בתי המרקחת? איפה קונים כיפה וציצית?
בכפר קיסאן?
בכפר תוקוע?

בשונה מהאזור המערבי של גוש עציון שבו יש מרכזי קניות וחנויות רבות - נראה שחלק זה של הרי יהודה לא מפותח דיו וגם לא נראה שמישהו מתכוון לשנות זאת.

לגבי מחירי הדיור - יש להניח ששכירות במקום שכזה תהיה זולה משמעותית משכירות באזור ירושלים או בית שמש.
דא עקא - קשה לתת תשובה לשאלה הזאת מכיוון שברגע כתיבת האשכול אין ולו נכס אחד מפורסם להשכרה באתר יד2 במעלה עמוס (לא להתבלבל היישוב הסמוך "איבי הנחל" אשר הוא סיפור בפני עצמו וראוי לאשכול משלו).
כנ"ל לגבי קניית בית - באתר יד2 מפורסם רק נכס אחד למכירה אך ללא ציון מחיר.

---

לסיכום,
במעט השקעה ורצון טוב ניתן היה לפתח באזור מעלה עמוס קהילה חרדית איתנה או אולי אפילו רצף של יישובים שהיו יכולים להקנות ביטחון אישי וכלכלי לאזור כולו ואף להוות פיתרון של ממש עבור זוגות צעירים רבים.
בממשלה שבה במשרד השיכון יושב שר חרדי ניתן היה לצפות לקצת יותר השקעה בכיוון הזה.
ניתן לקחת לדוגמה את העבודה של סמוטריץ להוספה והרחבה של התנחלויות דתיות ביו"ש, שיפור והרחבת הכבישים וכו' וכו',
ועוד חזון למועד.

אם יש פה מתושבי מעלה עמוס בפורום - אני חושב שכולנו נשמח לשמוע מכם עוד לגבי מוסדות לימוד וסגנון האוכלוסיה ביישוב.


___

מפה הגעה ליישוב:
1758884520231.png

מבנה נטוש במעלה עמוס - מראה אופייני לרחובות היישוב..
1758884530899.png


עמדת שמירה צהלית עזובה בשטח היישוב:
1758884544390.png


נוף לכיוון צפון (כפר קיסאן):
1758884556568.png


מראה הנוף לכיוון מערב:
1758884569867.png

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה